וורן באפט שוב פתח חזית נגד הביטקוין ובכלל נגד תעשיית מטבעות הקריפטו, כשאמר: "אם היית אומר לי שיש לך את כל הביטקוין בעולם והיית מציע לי לרכוש אותו תמורת 25 דולר, לא הייתי לוקח. מה הייתי עושה עם זה?" איל ההון באפט, שנחשב למשקיע הפרטי הגדול בעולם והאדם החמישי בעושרו בעולם, שאחת מאמירותיו המפורסמות היא "אני קונה עסקים, לא מניות, עסקים שארצה להיות בעליהם לנצח", אמר את הדברים במהלך פגישת בעלי המניות השנתית של קונצרן הענק ברקשייר האת'אווי בסוף השבוע. מנגד, אמר, היה קונה נתח מהאדמה החקלאית של המדינה, או חלק מהדירות במדינה. הוא שב והדגיש את יחסו למטבע הקריפטו, ואמר שהביטקוין לא שווה כלום, כי הוא לא מייצר כלום, ומי שמחזיקים בו מסתמכים על מישהו אחר שיהיה מוכן לשלם עליו יותר ממה שהם שילמו. "יש בזה קסם, אבל אנשים קישרו בין קסם להמון דברים", הוסיף באפט, והשווה את הביטקוין לחברת ביטוח שמציגה את עצמה כפלא טכנולוגי. גם בעבר כינה באפט את הביטקוין כ"רעל עכברים בריבוע", ותיאר אותו כהזיה חסרת ערך.

הרובוט של קבוצת "רובוטריקס 1200" מחטיבת הביניים עתיד בכפר יונה – MiniTrix, זכה במקום השני בתחרות הבינלאומית שהתקיימה במהלך פסח ביוסטון, ארה"ב. דניאל, עמית, נדב, מיכל, גילאור, תומר, יובל, מורן, נועם, ודביר, חברי קבוצת "רובוטריקס 1200" מחטיבת הביניים "עתיד" בכפר יונה, זכו במקום השני בתחרות הבינלאומית שהתקיימה במהלך פסח ביוסטון, ארה"ב, בזכות הרובוט שבנו – MiniTrix. בחודש מרץ האחרון זכתה הקבוצה באליפות ישראל שנערכה בירושלים, ומתוך כ-400 קבוצות ישראליות שהשתתפו בתחרות, הם נבחרו לייצג את ישראל באליפות העולם שהתקיימה ביוסטון. התחרות השנה הייתה בנושא "CARGO CONNECT" והוא נסב על בעיות בתחומי התובלה הגלובלית. פרויקט החדשנות שלהם עסק בהעמסת מטענים על מטוסים ומניעת פגיעה בגוף המטוס בזמן העמסת הציוד. הם חקרו את הנושא ומצאו שזו בעיה כלל עולמית, הגורמת להשבתת מטוסים ולעלויות גבוהות שמגיעות עד 5 מיליארד דולר בשנה של פגיעה ברכוש, ועד 10 מיליארד דולר בשקלול פגיעה בנפש. הפתרון שהציגו – מערכת התראות למניעת התנגשות, שניתן להרכיב בקלות על כל סוגי המעמיסים הקיימים. פעילות הרובוטיקה מתקיימת תחת ארגון FIRST ישראל, שמהווה את הנציגות בארץ של ארגון FIRST העולמי,  ארגון שחרת על דגלו לעורר השראה ולעודד ילדים ובני נוער להיות מנהיגי מדע וטכנולוגיה, לצד מעורבות בקהילה וקידום ערכי הארגון. באמצעות תוכניות רובוטיקה המבוססות על למידה מעשית, נחשפים התלמידים להנדסה ותכנות בסביבת לימוד מרתקת, מכילה ויצירתית, בה הם עובדים בשיתוף פעולה לפתרון אתגר רובוטי שנתי. הנבחרת זכתה לליווי של מנטורים מתחומי עיסוק שונים ומגוונים. לחלק מהם זו השנה הראשונה בקבוצה וחלקם ותיקים ומנוסים, שמלווים את הקבוצה שנים רבות. חברת אפסטרים (Upstream), ספקית של פלטפורמה מבוססת ענן לאבטחת סייבר ולניתוח נתונים, שנבנתה באופן ייעודי לכלי רכב מקושרים ולשירותים ניידים חכמים, העניקה חסות להשתתפות הקבוצה בתחרות הבינלאומית בארה"ב. "במהלך החג עקבנו בהתרגשות אחרי הנבחרת ושמחנו לראות שהם זכו לקבל הכרה בינלאומית, עבור הפיתוח הייחודי שלהם, כמו גם עבור ההשקעה, החשיבה היצירתית והרצון למצוא פתרון לבעיה אמיתית. אנחנו גאים לתמוך ולעודד את הדור הבא של יזמים ויזמיות בישראל", אמר יואב לוי, מייסד משותף ומנכ"ל אפסטרים.

טלגרם מצטרפת לטרנד של אפשור תשלומים במטבעות קריפטוגרפיים: מעתה ניתן לשלם באפליקציה באמצעות מטבע הטונקוין (Toncoin) של ארגון הרשת הפתוחה (TON – ר"ת של The Open Network). התשלום ניתן לביצוע ישירות מהצ'טים בטלגרם, ללא עמלה. TON הודיע על כך בציוץ שהיא פרסמה בחשבון הטוויטר שלו. על פי הציוץ, "מעתה ניתן לשלוח טונקוין לכל משתמש בטלגרם, מבלי לשלם עמלה על כך". שירות נוסף שטלגרם השיקה הוא אפשרות לקנות מטבעות ביטקוין באמצעות האפליקציה. טלגרם החלה בעבר במהלכים להשקת טוקן משלה, אולם זנחה את הרעיון בעקבות תביעה שרשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) הגישה נגדה, לאחר שגייסה 1.7 מיליון דולר על מנת לפתח את הטוקן המדובר. לדברי הרשות, מה שטלגרם עשתה במהלך הזה הוא "הצעת טוקן באופן לא חוקי". בהמשך, טלגרם שילמה קנס לרשות על המהלך והחזירה את הכסף למשקיעים. במקום זה, היא החליטה לאפשר את השימוש במטבע טונקוין, שזכה בעבר לשבח וקידום מצד מנכ"ל החברה, פאבל דורוב. You can now send #Toncoin directly within Telegram chats! It’s a new way to send Toncoin without transaction fees to any Telegram user. With this service, you’ll no longer need to enter long wallet addresses and wait for confirmations. Watch the video and test the new feature! pic.twitter.com/EtXSMFtJj6 — TON (@ton_blockchain) April 26, 2022 בסרטון שהעלה לצד הציוץ, ושניתן לראות כאן למעלה, מסביר ארגון TON כיצד לבצע טרנזקציות באמצעות המטבע הווירטואלי על גבי הפלטפורמה של טלגרם. כדי לעשות זאת, מה שצריך הוא להעלות את בוט הארנק של טלגרם לתפריט התשלומים האישי באפליקציה. את התשלום ניתן לבצע באמצעות כרטיס בנקאי, ולהעביר אותו לארנקים אחרים. בזמן שרוצים לבצע את התשלום בצ'ט, יש ללחוץ על הארנק בתפריט התשלומים, להקליד את הסכום שרוצים לשלוח, לאשר את הפרטים וללחוץ על "שלח".

"יישום תהליכי תעשייה 4.0 באופן מלא היה יכול למנוע את משבר הסלמונלה בשטראוס", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, שמתמחה בייעוץ ובהטעמת תהליכים בתחום זה. אלתר העלה את השאלה: "איך מגיע חיידק צואתי לפס ייצור במפעל שוקולד, כאשר אמורה להיות בקרה מאוד רצינית על כל שלב ועל כל נקודה בפס הייצור?". "מקור הזיהום יכול להיות פס הייצור, שיכול להיות מזוהם, עובדים חולים שהפרישו את החיידק, או, כמו שציינו בשטראוס, חומר הגלם – הקקאו שמיובא מרחבי העולם ויונים שעפו להן מעל השוקולד המאוחסן כחומר גלם במחסן המפעל, או זה שכבר נמצא בתהליך ייצור, במכונות הייצור עצמן", אמר. לדבריו, "תעשייה 4.0 היא לא מוצר שרוכשים אצל ספק זה או אחר, אלא תפיסת עולם, שמהותה היא שכל תהליכי הייצור במפעל חייבים להיות מבוקרים ואוטומטיים, לרבות בקרת איכות מתמשכת על כלל התוצרים". "שימוש בטכנולוגיה של בקרת איכות תוך כדי תהליך הייצור היה מאפשר לגלות את המפגע סמוך להתרחשותו, ללא תלות בסיבה", הוסיף. אלתר ציין כי "מפתיע שדווקא שטראוס, שקיים בה צוות שעוסק ביישום תעשייה 4.0 במפעלי החברה השונים, נפלה בבקרת איכות מיידית של תהליך הייצור במפעל שלם". "אין ספק שהנזק ששטראוס סופגת בימים אלה, הן הכלכלי והן התדמיתי, הוא עצום ויעלה לחברה עשרות מיליוני שקלים, אם לא יותר מכך. אך הדבר החשוב מכל הוא בריאות הציבור, ושאלת המפתח היא כיצד על מפעלים להיערך כדי שאירועים שכאלה לא יתרחשו", אמר. "הסלמונלה בשטראוס – עניין של כל אחד מאזרחי המדינה" לדברי אלתר, "הסלמונלה שהתגלתה במפעל השוקולד של שטראוס היא לא רק עניינה של הנהלת החברה ולא רק עניינם של צרכני ענקית המזון, אלא היא עניינו של כל אחד מתושבי המדינה. זאת, משום שלאותה סלמונלה הייתה השפעה מיידית על הבורסה, שבה אנחנו מחזיקים במניות שטראוס באמצעות קרנות הפנסיה שלנו". הוא ציין ש-"מנכ"ל שטראוס ישראל אמנם הודה במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי הקבוצה שהיו מספר אינדיקציות על הכשל המתחרש, אבל הן הגיעו באיחור. זה יכול היה להימנע אם היה שם יישום הדוק יותר של תעשייה 4.0". "בתגובות הרבות שהיו ברשתות החברתיות בעקבות פרסום הפרשה נטען שתקלות קורות. אבל האם אנחנו, הצרכנים, צריכים ו/או יכולים לקבל את הטענה הזו? שהרי הטכנולוגיה המתקדמת שקיימת כיום בתעשייה 4.0 מאפשרת זיהוי של פגמים בייצור בזמן אמת, או בזמן הקרוב לאמת", אמר אלתר. "לצד זה", הוסיף, "יש לבדוק כיצד משרד הבריאות לא איתר את הכשלים בביקורות שאותן הוא מבצע במפעלי המזון באופן שוטף".

רד האט ישראל קיימה באחרונה את אירוע הלקוחות השנתי שלה בזאפה בהרצליה, בהשתתפות נציגים ממעל 250 לקוחות מכל מגזרי התעשייה בישראל ועובדי החברה. מימין: קובי אבנון, מנהל תשתיות DevOps וסייבר בבורסה; ניר בן אלי, מנהל לקוחות פיננסיים ברד האט; אלי סולימן, Site Reliability Engineer בבורסה; ועופר בן ארצי, מנהל תשתיות במגדל. צילום: נדב כהן יונתן מימין: רועי צור, מנהל שיתופי פעולה עם חברות ISV ברד האט; ומנשה יהושוע, דירקטור תפעול ב-Tomia. צילום: נדב כהן יונתן מימין: דורון אלוני, מנהל סיסטם ו-SA בקוגנייט; גיל באומל, מנהל לקוחות ISV ברד האט; ושגיא כרובי, מנהל צוות DevOps בקוגנייט. צילום: נדב כהן יונתן באירוע השתתפו בכירים מהחברה, בהם לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, יוון וקפריסין, ומני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד האט ישראל, יוון וקפריסין. המשתתפים נהנו מארוחת ערב מפנקת ומהופעה מקפיצה של עילי בוטנר וילדי החוץ, שהעמידה את הקהל על הרגליים. מימין: אורי בן שמואל, מנהל מגזר הביטחון ברד האט; לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, יוון וקפריסין; רועי שטיינמץ, מנכ"ל רוביקון; ובת אל אסף-וולצ׳אק, ארכיטקטית פתרונות בכירה למגזר הפיננסים ברד האט. צילום: נדב כהן יונתן צוות רד האט ישראל. צילום: נדב כהן יונתן מימין: אורטל ליבלר קדוש, מנהלת השיווק של רד האט ישראל, יוון וקפריסין; וליעד קשטן, מנהלת השיווק של מרכז הפיתוח של רד האט. צילום: נדב כהן יונתן עובדים ברד האט ובלקוחות החברה חוגגים בהופעה של עילי בוטנר וילדי החוץ. צילום: נדב כהן יונתן אפיק אמרה כי "אני נרגשת להיות כאן היום ולחגוג אתכם את ההצלחות המשותפות שלנו, את ההישגים ואת כל מה שעתיד לבוא, באירוע שכבר הפך למסורת. הקוד הפתוח, שנחשב בעבר לבחירה אמיצה, מהווה כיום את הסטנדרט בארגונים הגדולים ביותר בישראל ובכל העולם, בכל מגזרי התעשייה. אתם, הלקוחות שלנו, זאת ההוכחה לכך".

ARM סין, החברה הבת של ARM הבריטית במדינה זו, ביצעה בסוף השבוע חילופי גברי בהנהלתה. זאת, לקראת ההנפקה המתקרבת של החברה האם הבריטית בבורסה בשנחאי או בהונג קונג. במסגרת המהלך פוטר אלן וו, המנכ"ל של החברה הבת הסינית, שסירב להיפטר מתפקידו. ARM סין ניסתה להזיז אותו מהכיסא בשנתיים האחרונות, ללא הצלחה. הסירוב של וו, שמכהן בתפקיד מאז 2018, להתפטר בא למרות טענות שהוא מסכן בדרכי הניהול שלו את החברה הבת, שהיא מיזם מקומי של ARM, ואת בעלי העניין. יתר על כן, הסכסוך בינו לבין החברה האם הוביל לכך שהדו"חות הכספיים של החברה הבת הסינית לא עברו ביקורת. אף על פי ש-וו ממשיך להציג את עצמו כמנכ"ל החברה, ARM מינתה כמנכ"לים משותפים של החברה הסינית את ליו רנצ'ן, דיקן המכון למחקר באוניברסיטת צינגוהה בשנזן, ואת אריק צ'ן, שותף מנהל בסופטבנק ויז'ן, קרן ההשקעות של חברת האחזקות ש-ARM נמצאת בבעלותה. רנצ'ן אף נרשם ברשומות הסיניות הרשמיות כנציג הרשמי של החברה במקום וו. "ARM סין נמצאת בתהליך של פתרון סוגיית הממשל התאגידי ארוכת השנים שלה, והדירקטוריון שלה הצביע פה אחד על מינוי רנצ'ן וצ'ן למנכ"לים המשותפים שלה", נמסר בהודעת החברה. "רנצ'ן גם נרשם והתקבל על ידי הרשויות בממשל באזור שנזן כנציגה המשפטי וכמנהל הכללי של החברה". המנכ"ל המפוטר: הפיטורים לא חוקיים וו טען בתגובה שהפיטורים לא חוקיים וחשף ש-47% ממניות המיזם יועברו ישירות ליד סופטבנק – צעד שגם לגביו טען המנכ"ל המפוטר שהוא לא עומד בכפיפה אחת עם החוק. המהלך הזה בוצע במטרה לאפשר להנפיק את ARM, כאמור, שלא נקנתה בסופו של דבר על ידי אנבידיה, שהציעה תמורתה 40 מיליארד דולר. מהלך הרכישה לא התאפשר לאור התנגדות עזה של הרגולטורים הרלוונטיים במדינות שונות.  

שם ותפקיד: שירן ברדוגו, ראשת צוות DevSecOps בפולאר סקיוריטי (Polar Security). ותק בתפקיד: שנה ושלושה חודשים תפקידים קודמים: ראשת צוות DevOps בסיגנל אנליטיקס, שמוזגה עם חברת קנשו, ומובילת צוות DevOps ב-ורינט. השכלה ושירות צבאי: שירתי בצבא שבע שנים במגוון תפקידים בנחל עוז, צאלים וסיירים, ולאחר מכן המשכתי לעוד 4 שנים נוספות כמנהלת צוות תשתיות בממר״ם. במהלך העבודה שלי ב-ורינט התחלתי תואר בניהול עם חטיבה במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה וסיימתי אותו לאחר 6 שנים של עבודה במקביל. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בעקבות השירות הצבאי הכרתי את התחום, בהתחלה שירתי בתפקידי מחשוב ביחידות שדה, ולקראת סוף השירות עברתי לתפקידי מחשוב ביחידת ממר״ם ומשם הדרך כבר הייתה ברורה לי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כשהשתחררתי מהצבא לפני כתשע שנים, הייתה אפליה מאוד ברורה. חברות שלי סיפרו לי שבמהלך ראיונות עבודה שאלו אותן איך הן יתמודדו במצבי לחץ והאם הן יוכלו לטוס לחו"ל לצורך התפקיד. ככל שהזמן עובר אני מרגישה שיש שיפור, יש יותר נשים בתפקידים בכירים וטכניים שמחשבו פעם למקצועות גבריים יותר. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני אישית לא נתקלתי באפליה, אבל יכול להיות שזה גם עניין של מזל ועבודה מול מנהלים ואנשים מעולים.

נבחרת טאף מאדר למען גדולים מהחיים על שם שלמה טירן לשנת 2022 יצאה לא מכבר לדרך. זו השנה השביעית שבה הנבחרת תשתתף באתגר ה-Tough Mudder, שייערך הפעם בסקוטלנד. הנבחרת מורכבת מקבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים במגוון ענפי המשק, אשר לצד האימונים לקראת טאף מאדר פועלים להשגת תרומות, ומשתתפים בפעילויות למען עמותת גדולים מהחיים, המסייעת לילדים החולים בסרטן ובני משפחותיהם. עיקר התרומות מיועדות להקמת "גני חלומות" – גני ילדים המותאמים לילדים החולים בסרטן. לאחר שנחנך גן בבאר שבע, מיועדות כעת התרומות להקמת "גן חלומות" בירושלים. קפטן ויזם הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר. את הנבחרת הישראלית מלווה קבוצת אנשים ומחשבים  מאז הקמתה לפני שבע שנים, והיא מפיקה מדי שנה את המסע ל-Tough Mudder. רפי שקולניק, מנכ"ל הפעילות העסקית של אוויה ישראל ספר על עיסוקך/הישגיך.   "בעשרים פלוס השנים האחרונות אני מנהל ומוביל חברות טכנולוגיות בינלאומיות בארץ ובאזור אגן הים התיכון ואפריקה. מתמחה בעיקר בהחדרת מותגים אמריקניים לשווקים חדשים וגידול מואץ במכירות. בסוף שנות התשעים התחלתי עם חברת נט-אפ, שהפכה למובילת שוק, המשכתי בהקמת הסניף הישראלי וניהול חברת נימבל סטורג', שנרכשה על ידי HP, והיום אני מוביל את חברת אוויה (Avaya) בארץ, בעולמות פתרונות הטלפוניה ומוקדי השירות. את החברה התחלתי לנהל לפני כארבע שנים, אחרי שעברה משבר בעולם, שהשפיע על התוצאות גם בארץ. בארבע השנים האלו החזרנו, הצוות ואני, את החברה למקומה הטבעי כמובילת שוק – הן בטכנולוגיה והן במכירות". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "האחריות שלי כמנהל, כאבא (ובשנה האחרונה כסבא!) וכפעיל חברתי מפגישה אותי יום יום עם האפשרות לתרום ולשפר. אני משתדל לעשות את הטוב ביותר, כך שהמשפחה, העובדים וגם אני נהיה תמיד חיוביים. בעולם ההתנדבותי אני פעיל במספר עמותות, תורם הן מכספי והן מזמני למטרות שאני מאמין בהן. והלוואי שתמיד אהיה בצד הנותן". למה את/ה רוצה להיות בנבחרת? "הנבחרת היא פלטפורמה מדהימה שבנויה מאוסף נדיר של אנשים טובים, שמטרתה היא שיפור חייהם של ילדים ושל המשפחות שלהם, אשר נאבקים במחלת הסרטן, ולאפשר להם להתמודד טוב יותר בתקופה מאתגרת זו". היכולת שלי להגיע למוסדות ולאנשים טובים ולגרום להם לפתוח את הכיס למען מטרה כל כך חשובה מסבה לי סיפוק ששום דרך אחרת לא יכולה להשיג. זה כמעט אגואיסטי, אני נהנה מחברה טובה, פעילות גופנית מטורפת, וכל זה כמסגרת לתרומה למטרה מקודשת, לא יכולתי לבקש שילוב טוב יותר". מה הזיקה שלך לספורט אם בכלל? "הספורט מלווה אותי כבר המון שנים, וב-20 השנים האחרונות ביתר שאת. התחלתי לעשות סקי, לרוץ, קצת אופניים ושחייה. משתדל לעסוק בספורט שלוש פעמים בשבוע. לקראת גיל חמישים החלטתי שמתנה נאה תהיה מרתון מלא, הגברתי את קצב האימונים ורצתי את מרתון ברלין – חוויה לחיים". מהם תחביביך? "אני חובב ספורט כפי שאמרתי, גם כמשתתף פעיל וגם כצופה, ויחד עם זה טיולים בטבע, טיולים בחו״ל ולא מעט אפייה. אני חובב בצק גם בצד האפייה וגם בצד האכילה. חובב יין. השנה חברנו כמה חברים עם יקב בוטיק ועשינו חבית משלנו, כולל כל התהליך מהבציר ועד לבקבוק". קצת על משפחתך ומה יגידו על השתתפותך בנבחרת? "אני נשוי מזה 32 שנה לעליזה, מדריכת כושר אישי ואב לשלוש בנות מדהימות. טל הבכורה סיימה הנדסה באוניברסיטת בן גוריון ועובדת כמפתחת בחברת חד קרן מקומית, נשואה לרועי, גם הוא מהנדס וגם הוא מפתח בחברת היי-טק גדולה, ובעיקר – שניהם הורים לנכדה הראשונה והמדהימה שלי רומי. דנה, הבת השנייה, סטודנטית להנדסה בבן גוריון (מסורת…), שותפה מלאה לשיגעון האפייה שלי ומעסיקה אותי כסו-שף במשרה מלאה. מאיה הקטנה היא חיילת בחיל האוויר, חיה את החיים על 120 קמ״ש… המשפחה מבינה שאבי המשפחה חי את השיגעונות שלו, ותומכת ומפרגנת, בטח כשהפיצות והפוקאצ'ות שאני מכין יוצאות חמות מהטאבון". מה החלום הגדול ביותר שלך? "להמשיך להיות בריא ופעיל, שהמשפחה תישאר מאוחדת ובריאה. כל השאר זה באמת בונוס".