מחלת האלצהיימר היא אחת המחלות היותר אכזריות – לחולה, אבל גם, ואולי אף בעיקר, לסובבים אותו. אט אט, הזיכרון של החולה הולך ואובד, עד שנגרם נזק בלתי הפיך לתאי מוח שלו והוא לא מזהה אפילו את בני משפחתו הקרובים ביותר. שלושה גופים מבקשים לרתום את הטכנולוגיה הישראלית כדי לענות על אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בהתמודדות של העולם הרפואי עם האלצהיימר: לנבא סיכון למחלה ולאבחן אותה בשלב מוקדם. השלושה – רוש ישראל, סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-ROX – הכריזו על תחרות סטארט-אפים בתחום בשם אתגר האלצהיימר. לקראת התחרות יצאו גופים אלה בקול קורא להצגת פיתוחים שיסייעו באבחון מוקדם של המחלה או בבדיקות סקר שיחזו את הסיכון לחלות. בוועדה המייעצת של אתגר האלצהיימר חברים נציגים של רוש העולמית, רופאים מובילים בתחום האלצהיימר, נציג המכון הטכנולוגי חולון (HIT) וד"ר אירית יניב, מנכ"לית קרן ההון-סיכון אלמדה ונצ'רס. הזוכים בתחרות, שניתן להגיש מועמדות אליה עד מחרתיים (ג'), יקבלו מענק בסך של 100 אלף שקלים, בנוסף לבדיקת מערכות על ידי חממת ROX של רוש העולמית בגרמניה, וייעוץ מקצועי על ידי מומחי אלצהיימר מובילים, וכן אנשי HIT ואלמדה ונצ'רס. במסגרת התחרות יתבקשו המפתחים להציג פתרונות טכנולוגיים-דיגיטליים שמותאמים להפעלה עצמאית ופשוטה עבור הקהל הרחב. הפתרונות צריכים להיות מבוססים על מכשור וחומרה קיימים וזמינים, דוגמת סמארטפונים. בנוסף, מתבקשים המועמדים להקפיד על פתרונות שאינם פולשניים, וכאלה שמסוגלים לייצר יכולת חישובית המאפשרת אבחון או ניטור, כמו גם על אפשרות לממשק עם פרוטוקול הדטה של מערכת הבריאות. לחילופין, באפשרות המועמדים להציג פתרון דיגיטלי מתחום הביולוגיה שישלב ביו-מרקרים, שיכולים לנבא את הסיכוי לחלות באלצהיימר או לאבחן את המחלה בשלב המוקדם. "חלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם האלצהיימר" לדברי מנכ"ל רוש ישראל, אבי דנציגר, "מתקיים מאמץ עולמי להתמודדות עם מחלת האלצהיימר, שפוגעת בעשרות מיליוני מבוגרים בעולם. לישראל וליזמים המבריקים שיש כאן בתחום הביו-טכנולוגיה יכולה להיות תרומה חשובה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שיסייעו למאמץ העולמי הזה". ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים איכילוב, שחברה בוועדה המייעצת של התחרות, אמרה כי "אלצהיימר היא מחלה מתמשכת, שמתחילה ממחלה שקטה, הרבה שנים לפני שמתחילים הסימפטומים, ובהמשכה ירידה קוגניטיבית שהולכת ומחמירה, עד שבסופו של דבר זה מגיע למצב של דמנציה. או אז, האדם מפסיק להיות עצמאי, עם פגיעה בלתי הפיכה בתאי מוח. אנחנו מנסים להקדים את הטיפול כדי למנוע את הפגיעה העתידית בתאי המוח. זהו אתגר לא פשוט, כי אנחנו צריכים לזהות את השינויים המוחיים כשאדם נראה בריא לגמרי מבחוץ. הניסיון הוא לאתר את השינויים המוקדמים של המחלה, להבין את המנגנון וליצור חלון להתערבות טיפולית עוד לפני שיש פגיעה בלתי הפיכה בתאי מוח". בעולם חיים כ-55 מיליון איש עם דמנציה, מתוכם כ-150 אלף בישראל. שכיחותה של הדמנציה עומדת על 11.6% מכלל האוכלוסייה בגילאים 65+ בישראל, ובמדינות ה- OECD הנתון עומד על 17.1%. כלומר, בכל שלוש שניות מאובחן אדם חדש שסובל מדמנציה במקום כלשהו בעולם. שכיחותה של הדמנציה תמשיך לטפס, כאשר הצפי הוא שעד 2050 נראה גידול של 56.5% בחולים הדמנטיים בישראל ושל 47.7% בממוצע בעולם. יחד עם זאת ועל אף התפשטותה של המחלה בשל הזדקנות האוכלוסייה, האבחון המוקדם שלה עומד על בין 20% ל-50% מהחולים בלבד.

היום – יום ירושלים ה-כ"ח באייר, תשפ"ב – וזה הזמן לגלות עד כמה ההיי-טק משגשג בעיר הבירה של ישקראל. על פי נתונים של עיריית ירושלים, לפני עשור בדיוק, בשנת 2012, אכלסה העיר כ-200 חברות היי-טק, שהצליחו לגייס השקעות בהיקף של כ-50 מיליון דולר והעסיקו כ-11,000 עובדים. כיום פועלות בעיר כ-600 חברות, כשהיקף ההשקעות שגויס בעשור האחרון (2011-2021) מסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר ומספרם של העובדים בחברות האלה צמח לכ-20,000. גאווה ירושלמית. מובילאיי. בעירייה מודעים לאתגר ההון האנושי שקיים בכל התעשיה ולמרדף אחרי טאלנטים. "הדגש שלנו הוא על פיתוח כלכלי. זו הסיבה שעיריית ירושלים אינה מסתפקת בהבאת חברות אל העיר, אלא ממשיכה בנקיטת צעדים הכרחיים ומהותיים, כמו טיפוח חממות טכנולוגיות, הגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים הטכנולוגיים בעיר, הכשרת עובדים לתעשיות ההיי-טק והביוטק, ועוד", כך הסביר איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי והתעשייה ברשות לפיתוח ירושלים. וכשמדברים על היי-טק וחדשנות בירושלים, תמיד טוב להזכיר את אחד מסיפורי ההצלחה בהיי-טק בבירה והוא של חברת מובילאיי. החברה שנמצאת כיום בבעלות אינטל ונחשבת לאחת החברות המובילות בפיתוח פתרונות לרכב האוטונומי. פועלה נעשה בקמפוס החדש בירושלים, והיא מעסיקה 1,500 עובדים. אבל יש, כמובן, עוד חברות רבות בעיר וגם להן פיתוחים מסקרנים שעשויים לכבוש את העולם. איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי והתעשייה ברשות לפיתוח ירושלים. צילום: דוד סקורי עוד ועוד מרכזי מו"פ עוזר סיפר כי בקרוב חברות מובילות במשק נערכות לפתוח מרכזי מו"פ בירושלים. ביניהן הוא מציין את  חברת רפאל שתעסיק -350 עובדים; ויה, חברה  נוספת שפעילה בירושלים, שהחלה בגיוס עובדים, וצפויה להעסיק כ-100 עובדים בשנים הקרובות; ומלאנוקס שפתחה מרכז פיתוח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. עוד הוכחה לאטרקטיביות של עיר הבירה להייטק הוא ההודעה של חברת מיקרוסופט על כוונתה לפתוח מרכז מו"פ חדש בירושלים, שמסתבר שמהווה קרקע פורייה לצמיחת חברות. עוזר הסביר שהגורם המרכזי שהביא לשינוי בביקושים של חברות היי-טק לעבור לירושלים הוא חלק מתוכנית חומש ממשלתית שהביאה להקמת יוזמת Jnext, המשותפת לעיריית ירושלים ולרשות לפיתוח י-ם, שמטרתו המרכזית היא להגדיל את מספר המשרות הטכנולוגיות בהיי-טק הירושלמי. בין היתר המיזם מעודד פיתוח פלטפורמות לקידום חדשנות ויזמות של מספר אקסלרטורים, שפועלים בתחומים שונים, כמו האקסלרטור לבריאות דיגיטלית, שמופעל על ידי יבמ, ומרכזי יזמות של המוסדות האקדמיים, שמהווים את אחד העוגנים המרכזיים בשיקולים של חברות לפתוח פעילות פיתוח בעיר. לצד מרכזי הפיתוח פועלות קהילות תוססות שתומכות בפיתוח ובצמיחת האקוסיסטם. "יש שתי אוכלוסיות שעדיין לא עלו על קטר ההיי-טק, והכוונה היא לחרדים ולתושבים הערבים", אמר עוזר. אלה שתי אוכלוסיות שאינן משתתפות בתעסוקה בתחומים אלו, מכיוון שהן עדיין לא הוכשרו לכך. ואולם הדבר עומד להתחיל להשתנות. לדברי עוזר, בימים אלו מוקם במזרח העיר מרכז חדשנות, כדי לחבר את החלק המזרחי לקטר של המשק בישראל. האוניברסיטה העברית בירושלים. צילום: ויקיפדיה מספר הסטודנטים למדעי המחשב באונ' העברית גדל ב-63% בנוסף, העירייה הקימה את הרשות העירונית לתעסוקה – גוף ייחודי בשלטון המקומי. כמו כן, לצד זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות עיריית ירושלים, מפעילים מרכזי תעסוקה והכשרה לאוכלוסיות גם המוסדות האקדמיים בעיר, המלמדים מקצועות מחשבים ונהנים מפריחה. 20 אחוזים מתוך כלל הסטודנטים הלומדים מדעי מחשב בארץ לומדים בירושלים, כך על פי נתוני העירייה. "המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית נחשבת  לאחת המחלקות המובילות בתחומי הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת", ציין עוזר. "אחת המשימות החשובות שעומדת לנגד עינינו היא להגדיל את מספר הסטודנטים במדעי המחשב ובהנדסה. בשנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים למדעי המחשב בעברית ב-63%, כחלק מתוכנית תמיכה ייחודית שהרשות העמידה לטובת האוניברסיטה, בעלות כוללת של 20 מיליון ש'. "אנחנו צופים שגם במסגרת תוכנית החומש החדשה שאנו משיקים כיום בירושלים המספרים אף יגדלו, כאשר המיפוי הפעם ממוקד אל הסטודנטים להנדסת חשמל", סיפר לסיכום עוזר.

ימים ספורים לאחר השמועות על רכישה אפשרית של ברודקום את VMware, הרכישה הפכה לרשמית. ענקית השבבים הודיעה בסוף השבוע (ה') על רכישתה את ענקית הווירטואליזציה תמורת 61 מיליארד דולר. העסקה תושלם באוקטובר 2023. מייקל דל – האוחז בבעלות של 40% מ-VMware – וסילבר לייק – לה 10% מהחברה – הצביעו בחיוב על העסקה. סליבר לייק השקיעה בעבר בברודקום, בלא קשר לרכישות. על פי תנאי הרכישה, ברודקום תאחז בבעלות על 88% מהנרכשת, ויתרת הבעלות תיוותר בידי VMware עצמה. בנוסף, ברודקום תיקח על עצמה חוב בסך שמונה מיליארד דולר של הנרכשת. חטיבת התוכנה של ברודקום תמותג מחדש, תיקרא בשם ענקית הווירטואליזציה, ותכלול את CA וסימנטק. בקרב בכירי הרוכשת מאמינים כי החטיבה החדשה תציע למשתמשים גמישות רבה יותר בבנייה, ניהול וחיבור של יישומים בקנה מידה גדול יותר מדטה סנטרים, על פני כמה עננים ציבוריים – ועד לקצה. לדברי טרייסי וו, אנליסטית בכירה בפורסטר, "אם ברודקום מתכננת להיכנס לשוק התוכנה הארגונית, המהלך יכול להיות ברכה לתחום, שכן אין לה הרבה נוכחות בו מלבד מוצרי CA". הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, הביע בהצהרה אופטימיות לגבי סיכויי ההצלחה של החברה המשולבת, תוך שהוא מציין את "הרקורד המוכח של מיזוגים מוצלחים" של החברה שלו. יצוין כי, לפי דיווח ב-!Yahoo, הנרכשת VMware הייתה אחד הנכסים בראש רשימת היעדים של ברודקום במשך זמן מה, כך על פי אנשים שמכירים את הנושא. ברודקום, כך דווח, בדקה בשקט את העסק לפני שהמשיכה רחוק יותר במיזוג. הרוכשת ערכה חישובים, חיפשה את המוצרים של VMware והריצה תרחישים במשך כשנה בטרם פנתה בהצעה לרכישה, כך אמרו האנשים, שביקשו לא להזדהות מכיוון שהדיונים היו פרטיים. Broadcom is excited to share today that we have announced an agreement to acquire VMware, Inc., an iconic pioneer and innovator in enterprise software. Read more here: https://t.co/Ab5iXEXafu pic.twitter.com/Tl0FzyBKKl — Broadcom Software (@BroadcomSW) May 26, 2022 ההיסטוריה של החברות והעסקה דונאלד טראמפ, נשיא ארצות הברית לשעבר, מנע ב-2018 מברודקום לממש את רכישת המתחרה שלה בעולם השבבים, קוואלקום, תמורת 117 מיליארד דולר. הוא עשה זאת בנימוק של "ביטחון לאומי". בשנים האחרונות הרחיבה ברודקום את פעילות הרכישות שלה, ולה יש שני מותגי על לשעבר: CA וסימנטק. ענקית התשתיות והאבטחה נרכשה ב-2018 תמורת 18.9 מיליארד דולרים, ואילו ענקית האבטחה פוצלה, וחלק ממנה נרכש על ידי ברודקום תמורת 10.7 מיליארד – ב-2019. ברודקום מכרה את עסקי השירותים של סימנטק לאקסנצ'ר שישה חודשים לאחר מכן. ב-2021 דל (Dell Technologies) נפרדה מענקית הווירטואליזציה, שהייתה חברה-בת שלה. VMware כונתה "תרנגולת המטילה ביצי זהב" עבור דל, אולם ענקית המחשוב נאלצה להיפרד ממנה בשל חובות עבר – של עשרות מיליארדי דולרים – הנובעים מהרכישה הגדולה שלה בעשור הקודם את EMC, ש-VMware הייתה בבעלותה.  סילבר לייק רכשה, יחד עם דל, את EMC בשנת 2016, בעסקה הגדולה אי פעם בהיסטוריה של הטכנולוגיה, תמורת 67 מיליארד דולר, במה שכונה "הרכישה שהפכה את דל להיפופוטם IT, ('בהמות')". אף שענקית הווירטואליזציה רווחית זה שנים רבות, שווי המניה שלה מצוי בירידה. אנשים מבולבלים אנליסטים אמרו שלא ברור כיצד VMware משתלבת עם עסקי השבבים הקיימים של ברודקום, או אילו סינרגיות עשויות להתקיים עם CA וסימנטק בעתיד. "העסקה עשויה להיטיב עם ברודקום", אמר דן ניומן, אנליסט ראשי ב-Futurum Research, "אבל אנשים מבולבלים כי הם לא יודעים כמה טוב זה יכול להיות עבור כולם, לרבות משתמשי VMware". "אם העסקה תתממש, יהיה זה אקזיט מוזר עבור VMware", אמר גארי צ'ן, מנהל מחקר לתחום מחשוב מוגדר תוכנה של IDC, "נראה ש-VMware מצליחה כעת, כשאין לה את דל 'על הראש'. אז או שההצעה פשוט כל כך טובה, או שיש לברודקום תוכנית אב שאיננו מודעים לה". חלק מהאנליסטים מאמינים, כי כמו ברכישות הקודמות, של CA וסימנטק, המניעים של ברודקום קשורים יותר להנדסה פיננסית מאשר לחזון טכנולוגי גדול לעתיד. כך, כתב אחד האנליסטים כי "נדיר לראות חברה עם שותפויות חזקות ומעמד בשוק, מסכימה כל כך מהר להירכש על ידי חברה בעלת ניסיון מועט בשווקים שבהם VMware הצטיינה". לדברי דנה גרדנר, אנליסטית ראשית ב-Interarbor Solutions, "ל-VMware יש היסטוריה מוכחת של פעילות עם כמה מגמות טכנולוגיות מרכזיות, כמו ענן, קונטיינרים ו-וירטואליזציה. זה אירוני שהם מוצאים את עצמם עכשיו מחויבים לחברת שבבים". הרכישה הצפויה היא השלישית בגודלה בהיסטוריה של ההיי-טק – אחרי רכישת מיקרוסופט את ספקית משחקי המחשב אקטיוויז'ן בליזארד תמורת 69 מיליארד דולר, ורכישתה דל את EMC ב-2016, תמורת 67 מיליארד דולר.

האם הבינה המלאכותית מסייעת יותר להחלטות אסטרטגיות או ביצועיות? והאם בכלל צריך לבחור ביניהן? בשאלות אלה ואחרות עסק אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי בתחומי המידע והאנליטיקה, בדברים שנשא בכנס Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון. בהרצאתו העלה רסקין סוגיות חשובות בנושא הבינה המלאכותית וניסה להציע תשובות עליהן: כך, למשל, למה משתמשים בכלל בלימוד מכונה ובבינה מלאכותית? האם הבינה המלאכותית מסייעת לקבלת החלטות בתהליכים שונים? והאם יש בכלל בחירה? "הנחת העבודה היא שנעשים מאמצים אדירים בתחום הדטה", אמר רסקין. "אולם, בניגוד לקונספציה של אחדים, לימוד מכונה הוא לא קיצור דרך לדטה". "הטכנולוגיה עוברת תהליך אבולוציוני במהירות מסחררת, שאין כל סיכוי שהסתגלנו אליו – לא מנהלי הידע ולא מקבלי ההחלטות. הטכנולוגיה עוברת אבולוציה, האנשים – לא", ציין. המודל של אריק קולסון רסקין אמר כי "האבחנה בין תהליכים המונעים על ידי דטה לכאלה המונעים על ידי AI זה לא רק סמנטיקה". הוא הציג מודל של אריק קולסון, חוקר בתחום מדעי הנתונים ולימוד המכונה, שעוסק בקבלת החלטות שמתבססות על שיפוט אנושי שלא בהתבסס על דטה אל מול קבלת החלטות שמתבססות עליו. לדבריו, "אנשים מבצעים שיפוט אנושי ועל בסיס זה מקבלים החלטות. זוהי הדרך שבה ארגונים עובדים. מהצד השני, כשקבלת ההחלטות נעשית על על בסיס מידע שמגיע ממכונות, זה מתחיל בביג דטה, משם עובר לסיכום המידע ולשיפוט האנושי, ומשם לקבלת ההחלטה". "ברוב הארגונים ההחלטה היא דיכוטומית: או להשאיר את התהליך על אנשים או להסתמך רק על המכונה", אמר רסקין. "יש בקבלת החלטות על פי שיפוט אנושי נטו כמה בעיות: ראשית, מומחים מתבססים בקבלת החלטות על האינטואיציה שלהם, שמתבססת על הניסיון שהם צברו, ורק על יחסית מעט דטה. שנית, יש הטיות אנושיות, וכאלה נמצאות אצלנו למכביר. ושלישית, מערכות יחסים מבוססות על דטה נסתר, שלא רואים אותו. מנגד, החלק השני של המודל, שלפיו לוקחים את הדטה, ובאמצעות בינה מלאכותית ולימוד מכונה מקבלים החלטות – הוא נאיבי מדי. הבינה המלאכותית לא עוסקת באסטרטגיה של החברה, בערכים של התאגיד ובדינמיקות של השוק. אלה נעלמים מה-'עין' של המכונה". קולסון מציע מודל אחר, שלדבריו משלב את היתרונות שבקבלת החלטות על ידי האדם עם אלה שבקבלת החלטות על ידי המכונה. לפי מודל זה, תהליך קבלת ההחלטות מתחיל בביג דטה, עובר בבינה מלאכותית, ממשיך בביצוע אפשרי של פעולות על ידי המכונה, מגיע לשיפוט אנושי, תוך קבלת מידע נוסף, ממקורות שאינם דיגיטליים, ומסתיים בקבלת החלטות עסקיות. בהמשך ציין רסקין את ההבדלים שבין קבלת ההחלטה על ידי האופרציה או ההנהלה: "מכונות מקבלות את ההחלטות מהר יותר; ההחלטות שלהן איכותיות פחות, אבל בעלות 'כמות' רבה יותר; הן ממוקדות/ ומנגד, קשה יותר 'לאמן' את מקבלי ההחלטות האנושיים. ובעיקר, מנהלים מגנים הרבה יותר על 'המשאבים הטבעיים' שלהם. כלומר, על החלטות שהם מקבלים על בסיס האינטואיציה והניסיון שלהם". כך או כך, רסקין סיים בפרפראזה על הציטוט הנודע מהמלט: "להיות עם AI או לא להיות". או, יותר נכון, שהארגונים לא יהיו.

"פלישת רוסיה לאוקראינה היא אירוע הסייבר המוביל, ובגדול, השנה ובתקופה הקרובה. אין אירוע חשוב ממנו, והוא ישפיע על כל אירועי הסייבר שיתרחשו בשנים הקרובות. הממשל הרוסי עשה ככל שביכולתו על מנת לפגוע בתשתיות קריטיות ואחרות באוקראינה. אלא שהממשל בארצות הברית, כאשר מאחוריו יש מדינות מערביות נוספות, היה זה שהצליח להוביל ולנצח את המערכה הזו. הייתה זו הפעם הראשונה שבה רוסיה נכשלה בכל מה שניסתה לעשות בממד הסייבר מול המערב", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי הישראלית. דולב דיבר במסגרת כנס InfoSec 22, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "שבועיים לפני הפלישה", ציין דולב, "הרוסים החלו להסב נזקים לחברות אנרגיה באירופה. הם עשו זאת בעקיפין, באמצעות ארגוני פשיעה בסייבר. מדובר בקבוצות פשיעה שביום יום תוקפות בסייבר ממניעים כספיים, והן 'נקראו לדגל' על ידי הממשל הרוסי. הקבוצות הללו תקפו 10 חברות נפט וגז ביבשת, במגוון סוגי תקיפות – כופרה, DDoS ומתקפות הרס ומחיקה". הוא אמר כי "נקודת ציון חשובה הייתה ב-24 לפברואר השנה – התאריך שבו החלה הפלישה הפיזית של רוסיה לאוקראינה. באותו התאריך, הממשל הרוסי פרץ ללווייני ויאסאט כדי לשבש את הפיקוד והשליטה האוקראיניים במהלך הפלישה. הפגיעה זלגה גם מעבר לאוקראינה, למשל במערך טורבינות הכוח בגרמניה – שנותק. הצלחה נוספת הייתה להם כשהם הצליחו לחדור למערך המחשוב של מרשם האוכלוסין ברשות הגבולות האוקראינית – מה שיצר עומסים ביציאה מהמדינה המותקפת". כישלון רוסי מול אוקראינה – גם במלחמת הסייבר. צילום: BigStock באשר לארצות הברית, אמר דולב, "כבר באוקטובר 2021 המודיעין האמריקני ידע על כוונות הפלישה של רוסיה. ההיערכות החלה כבר אז: הוקמו חדרי מלחמה באירופה ובארצות הברית ונעשה כל מה שצריך, כולל שיתוף מודיעין והידוק שיתופי הפעולה עם ענקיות ההיי-טק, ובראשן גוגל, מיקרוסופט ו-ESET. כך, לא מעט מתקפות רוסיות סוכלו בזמן אמת". "חברות הטכנולוגיה והגנת הסייבר לקחו חלק משמעותי בסיכול תקיפות, יחד עם גופי המודיעין והצבא", אמר דולב, "וביחד מנעו מרוסיה הישגים במרחב הסייבר. זה קרה בשל שילוב בין מערכות הגנה ומודיעין, שהביאו לכך שאוקראינה לא התפרקה". "גורמים רבים בעלי השפעה נכנסו בעימות הרוסי-אוקראיני בסייבר" דולב הוסיף כי לצד ה-"כוכבים" העיקריים – רוסיה, אוקראינה, מדינות המערב וחברות הטכנולוגיה, "נוספו בעימות זה קבוצות לא מזוהות רבות – האקרים תומכי רוסיה, האקרים תומכי אוקראינה והאקרים שהתחפשו לאחת משתי קבוצות אלה, כאשר כולם שימשו כפרוקסי. בעימות בסייבר נכנסו גורמים רבים בעלי השפעה. הסינים השתדלו שלא להתערב באופן ישיר בעימות הקיברנטי, אבל הם הזמינו חברות רוסיות להגר לענן של עלי באבא. כמו כן, צריך לחשוב, בעיקר אנחנו והאמריקנים, על מצב עתידי: אפשרות שאיראן תנסה לחקות את פעילות רוסיה במקרה של עימות כולל עם ישראל". לסיכום הוא אמר ש-"מרבית מתקפות הסייבר הרוסיות שובשו ונפגעו בעקבות פעילות אקטיבית ומהירה של חברות הגנת סייבר מערביות. הרוסים נכשלו במערכה בסייבר, משום שהיערכות חברות ההגנה הייתה טובה מאוד, הן הפכו לשחקניות מפתח בעימות המדינתי – ותהיה לכך גם השפעה עתידית. הרוסים התמקדו בהפצצות פיזיות על מרכזי תקשורת, מרכזי נתונים ואנטנות שידור באוקראינה, וטכנאי 'בזק' האוקראינית עמלו לתקן אותם כל פעם מחדש. שרידות תקשורתית באוקראינה היא חשובה. חוקרי האבטחה של מיקרוסופט רשמו 247 ניסיונות תקיפה על אוקראינה, ועל העולם ללמוד מהמקרה שלה איך ממשיכים לפעול תחת תקיפה מתמשכת".

"בעולם הגנת הסייבר, ההשתנות היא רכיב מפתח. למגרש המשחקים נוספו שחקני איום חדשים, שפעילותם מתרחבת ומגוונת. אחת מהתשובות למצב משתנה זה הוא הסטת נקודת המבט מה-'אדום', התוקף, ל-'כחול', המותקף. בעבר, המבט היה על התוקפים, וכיום הדגש הוא על המותקף, משמע, גם כשאנחנו לא מבינים מי יתקוף אותנו – נמשיך להתכונן כדי להגן טוב יותר", כך אמר ניצן עמר, ראש מכלול עמידות המשק במערך הסייבר הלאומי. עמר דיבר בפתח כנס InfoSec 22, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי עמר, "נדרשת רגולציה חכמה בסייבר, ואנחנו פועלים להבאת אנשים טובים, יועצים ועובדים חיצוניים, שאינם עובדי מדינה, על מנת שיעבדו ביחידות המגזריות להגנת סייבר. רגולציה חכמה משמעה לא לתת פקודות, אלא הנחיות מגזריות". "כיפת ברזל אקטיבית" בדבריו הסביר עמר על המכלול שבראשו הוא עומד: "מכלול העמידות של המשק הוא הזרוע של מערך הסייבר שאחראית על העלאת רמת ההגנה של המשק האזרחי בתחום הסייבר. מדובר באחד מארבעה מכלולים של המערך – טכנולוגי, אופרטיבי, עמידות ותנופה (שעוסק בפיתוח התעשייה וקשרי חוץ – י"ה)".  צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס "מכלול העמידות", הסביר, "הוא הגוף שאחראי על כלל התרגולות למניעה ולצמצום נזקים לאחר אירוע סייבר. המכלול בנוי מכמה אגפים: האחד עוסק בהנחיות ובכל הקשר אל ומול כ-30 גופי תשתיות קריטיות, דוגמת מקורות, בנק ישראל ובנק הדם. האגף השני אחראי למערכי ה-SOC המגזריים, יחד עם ה-CERT הלאומי, ומטפל בהגנה – מהאזרח הבודד עד יחידות מגזריות וארגונים. אגף חדש, שאותו הקמנו באחרונה, עוסק בהגנה טכנולוגית, ומכונה 'כיפת ברזל אקטיבית'". "לצד 'כיפת הברזל' שלנו, האקטיבית בסייבר, כוונתנו היא לתת שירותים רבים לכל המשק, בראייה כוללת וגם בראייה מגזרית. אנחנו פועלים לבניית בריכת מידע אחודה, לטובת היתוך הנתונים והפצתם. אנחנו פועלים להפצת מודיעין איומים עד הקצה. כמו כן, אנחנו בונים תמונת מצב לאומית, שניתן להפיק ממנה החלטות משופרות. כך מערך הסייבר מממש את היעד של סגירת חולשות במהירות", הוסיף עמר. "הסיפור שלנו משתנה", אמר, "ויש תובנות שלפיהן הגנת סייבר בנויה מחיבורים. אנחנו מצויים בקשרים ענפים ושוטפים מול מדינות, גופי הגנה וארגונים מקומיים ובינלאומיים ב-90 מדינות ברחבי העולם. עוד אנחנו עוסקים בחיבורים לספקיות אבטחת המידע והגנת הסייבר. יש גורמים רבים שמסייעים לנו, בהם המון שחקנים וקהילות שמסייעים בהתנדבות, לצד חוקרים וחברות – ואנחנו פועלים עם כולם להחלפת פרטי מידע ולהעמקות של שיתופי פעולה". "מוודאים ששרשרת האספקה לא תהיה עקב האכילס של גופים חיוניים" "בין השאר", ציין, "אנחנו מוודאים ששרשרת האספקה עבור גופים חיוניים לא תהיה עקב האכילס שלהם. שרשרת האספקה היא רובד שיש לטפל בו בכל הרמות. אנחנו מבינים שזוהי אחת מנקודות החדירה המרכזיות של הרעים לארגונים במשק". לסיום, עמר שרטט פירמידה, שבתחתיתה יש את המשק האזרחי, באמצעה גורמים שאותם הוא כינה גופי A – גופים חיוניים שאינם תשתיות קריטיות, דוגמת בתי חולים, ובקצה העליון שלה – גופי תשתיות קריטיות.

חברת קונטרסט סקיוריטי (Contrast Security), המספקת פתרונות לאבטחת יישומים בתהליכי הפיתוח, הודיעה על סידרת מינויים של תפקידי הובלה במרכז הפיתוח של החברה בישראל, שמתמקד בפיתוח פתרונות לסביבות ענן מודרניות לארגונים המשתמשים בארכיטקטורת Serverless. מרכז הפיתוח של החברה בישראל נפתח לפני כשנה בעקבות רכישת סטארט אפ הסייבר קלאודאסנס (CloudEssence), ובמהלכה צמחה החברה ממספר עובדים בודדים לכדי יותר מ-20 עובדים. כחלק מתהליך הצמיחה עובר מרכז הפיתוח שינוי מבני, מניהול שטוח לגמרי לחלוקה לצוותי פיתוח בהתמחויות שונות. אבי סלבקין (38) מונה למנהל צוות. במסגרת תפקיד זה ינהל סלבקין צוות של שישה מהנדסי תוכנה, שיתמקד בהרחבת יכולות המוצר לתמיכה בסביבות ענן Azure של מיקרוסופט. בתפקידיו הקודמים עבד כמפתח בכיר בחברות היי-טק בתחום הסייבר. לסלבקין תואר ראשון בהנדסת מערכות תקשורת מאוניברסיטת בן גוריון. גיא פוקס (51) מונה למנהל צוות מהנדסי התוכנה ומומחי האלגוריתמיקה, שאחראים לפיתוח מנועים לניתוח קוד סטטי ודינמי עבור שפות שונות בסביבת הענן. בעברו שימש פוקס כמפתח בכיר, ראש צוות פיתוח, מהנדס מערכת וארכיטקט תוכנה בכמה חברות היי-טק בתחומי התקשורת והסייבר. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת ת״א. בנוסף, מונה גם חן אלון (35) לתפקיד מנהל צוות. אלון אחראי לפיתוח מוצר הליבה וכן לבניית מוצר חינמי מבוסס ממשק שורת פקודה (CLI) המיועד למפתחים. טרם הצטרפותו לקונטרסט סקיוריטי עבד כראש צוות פיתוח full stack בסטארט-אפ ספייק. לפני כן, הקים וניהל את חברת שירותי התוכנה BeWebi. הוא מחזיק בתואר ראשון בהנדסת תוכנה מהנדסאים תל אביב. בכוונת קונטרסט סקיוריטי האמריקנית להמשיך ולצמוח בשוק הישראלי ולקלוט עוד עובדים חדשים. כחלק מתהליך ההתרחבות חנכה לאחרונה החברה משרדים חדשים במרכז תל אביב בקומה ה-37 של מגדלי אלון, הממוקמים בסמוך לתחנת הרכבת "השלום".

שם ותפקיד: שרון אודה, סמנכ"לית פיתוח בחברת צ'ק (CHEQ). ותק בתפקיד: שנה. תפקידים קודמים: דירקטורית פיתוח ב-צ'קמרקס (Checkmarx) ובנייס (Nice). השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותוכנה באוניברסיטת תל אביב. קצינת מחשב בחיל הקשר, האלקטרוניקה והתקשוב. משפחה: נשואה + 4. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד אהבתי את המקצועות הריאליים והצטיינתי בהם. בשירות הצבאי עשיתי קורס בבסמ"ח ולאחריו יצאתי לקצונה במסלול קציני מחשב, שם גיליתי את עולם הפיתוח. לאחר השירות הצבאי נרשמתי ללימודי הנדסת תוכנה ומשם התחיל המסלול שלי בעולם הטכנולוגי, תחילה כמפתחת, ראש צוות ומשם לתפקידי ניהול בכירים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה, אבל גם לא ניתן להתעלם מכך שיש מיעוט נשים בתעשייה לעומת גברים, ובטח בתפקידי ניהול. להערכתי, זה נעוץ בשלבים מוקדמים יותר, רואים את זה במסלולים הטכנולוגיים בתיכונים, כבר שם הרוב הוא גברי. לדעתי זה קשור בחינוך ובציפיות שהחברה משדרת לנערות ונשים צעירות. אני מאמינה שככל שתהיינה יותר נשים בתעשייה, כך גם יותר נערות ונשים צעירות בתחילת דרכן יבינו שהדבר אפשרי ולא יחששו להצטרף למסלולים הטכנולוגיים. זו גם הסיבה שאני תמיד שמחה לראות נשים בתעשייה ולעזור להן לצמוח. לאורך כל הקריירה שלי כמנהלת, חשוב לי מאוד לשים על זה דגש, ולבנות צוותים מאוזנים ככל האפשר. אני בהחלט מאמינה שצוות טוב הוא צוות הטרוגני, שבו יש פרספקטיבות שונות ואנשים שונים, ושמתקיים בו שיח של דעות שונות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא. החברות שעבדתי בהן, כמו גם המנהלים שעבדתי איתם, היו מאוד שוויוניים, והשיח תמיד סבב סביב כישורים, תוצאות והישגים. נושא היותי אישה או אמא לא הפריע להתקדמות שלי, מה שקבע זה מה שהבאתי לשולחן. אני חושבת שזה לא רק עניין של מזל, אלא בחירה. אם בראיון עבודה לחברה מסויימת נשאלתי שאלה שרמזה על חוסר שוויון, הסרתי את מועמדותי.