חלק ב* שאלה מעניינת היא מתי הגענו ל-Web 3.0 ומה השוני במעמדו של המשתמש? אנו סבורים שכל קוראי שורות אלו חוו במלוא העוצמה את ה-Web 2.0, ומבקשים לדעת האם מצב אגירת המידע והפרטיות עומדים להשתנות. כאן נכנסות לתמונה טכנולוגיות תומכות חדשות ושינוי תפישה נוסף. קצרה היריעה מלתאר בפירוט טכנולוגיות חדשניות כמו הבלוקצ'יין, הבינה המלאכותית ועוד. אם ב-Web 2.0 הדגשנו שהמשתמש הוא המוצר והתאגידים בעלי התוכן, ב-Web 3.0 המשתמש הופך לבעל התוכן ואחראי על הדטה של עצמו. אנו נזהרים בקביעות חד-משמעיות, שכן טרם ברור מה יוליד יום מבחינת הטכנולוגיה, ולכן נאמר שלצרכן תהיה שליטה מסוימת על התוכן, עם דגש משמעותי על

יותם בריטשנר, מנהל המחלקה המשפטית ב-ריווייר מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי זו קודם כל היכולת לקבל את עצמי ולהיות גאה בכך. בנוסף, זו היכולת שלנו, כבני אדם, להסתכל על כולם כשווים, ללא כל הבדל. בסופו של יום, כולנו בני אדם ולכל אחד יש את ההעדפות האישיות שלו בכל תחום בחייו. הגאווה שלי היא היכולת לקבל זאת, להכיל זאת ולאפשר לכל אחד לממש את עצמו בכל צורה שיבחר לנכון – מה שמאפשר לעצמי לבטא את הרצונות וההעדפות שלי ללא חשש או מורא מאף גורם ובאף מצב". עו"ד יותם בריטשנר, מנהל המחלקה המשפטית ב-ריווייר. צילום: עצמי כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "בעבודתי הנוכחית, שבה כ-12% מכלל העובדים מהווים חלק מאוכלוסיית הלהט"בים, המושג גאווה בא לידי ביטוי בין היתר בהעלאת המודעות לנושא, למשל בציון אירועים מרכזיים כמו שבוע הגאווה והחשיבות שבקיומו. באופן אישי, בהתחלה מאוד חששתי מלספר בעבודה על אופי חיי, והופתעתי לטובה שזה ממש נון-אישיו. הרגשתי מאוד בנוח מהרגע הראשון וככה זה עד היום – דבר שחיזק את היכולת שלי לבטא זאת גם במקומות מחוץ לעבודה ולקולגות חיצוניים. ריוויר חרטה על דגלה את קידום זכויות הלהט"ב, ועושה ככל שניתן ובכלים שיש לה על מנת ליצור תחושה שווה אצל כל העובדים שלה, בין היתר העובדים הלהט"בים שלה. זה חלק בלתי נפרד מסט הערכים של ריוויר". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לדעתי, המצב בעולם ההיי-טק יחסית טוב ונמצא כל הזמן במגמת שיפור. זאת, לעומת ענפים אחרים במשק. למזלי, לי אישית לא יצא להיתקל באפליה כזו או אחרת, אבל התחושה היא שתמיד יש לאן לשאוף ולהשתפר, עד שנגיע לזכויות שוות. לכן, יש לפעול למען העלאת המודעות לנושא בכל עת". ערן גולדין, חבר צוות הנדסת פרונט אנד בביזאבו מה זו גאווה בשבילך? "האפשרות להרגיש שווה בין שווים, בלי שטויות. לחיות את החיים שלי". ערן גולדין, חבר צוות הנדסת פרונט אנד בביזאבו. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "העובדה שיש לי בעל ולא אישה חסרת משמעות במשרד. בנוסף, החברה מציגה את הלוגו עם צבעי הגאווה בחודש הגאווה, ובכל שנה מוציאה חולצות מתאימות. כמו כן, היא תולה את דגל צבעי הקשת בכניסה לכבוד המצעד. ביזאבו עושה מאמץ לכלול את כולם, ובעיניי הדגל הזה שאנחנו תולים הוא איתות בשבילי ובשביל כל החברים שלי למשרד שהחברה מכירה בכך שיש זכויות שצריך להילחם עליהן, על מנת שיהיו לכולם, ללא כל אפליה, והיא מתייצבת לצד אלה שצריכים להילחם. זה נכון גם בתחומים אחרים". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "תלוי איפה, זה תלוי בחברה. כתעשייה, אין בה אפליה נגד להט“בים יותר מאשר כלפי ציבורים אחרים – אם כבר אז פחות, לפחות בחברות שהן בטופ. עבדתי בכל מיני חברות: הייתה אחת שבה תמיד הרגשתי שעובדת היותי גיי קשה לעיכול לחלק מהאנשים, בעיקר הבכירים יותר. זאת הייתה חברה גדולה, כבדה ומיושנת, אבל היא הייתה הראשונה והאחרונה, ובכל השאר (שהיו סטארט-אפים) זה היה עוד פרט חסר משמעות, במובן הטוב". עו"ד יהושוע גורטלר, היועץ המשפטי של היייוג' (Huuuge) מה זו גאווה בשבילך? "הגאווה האישית שלי היא המשפחה שלי – בן זוגי, הילדים שלנו והשותפה הנפלאה שלנו להורות. המאבקים של הקהילה הגאה נועדו לאפשר לנו, הלהט"בים.ות, להגשים את חלומותינו ולחיות את החיים שבהם אנחנו בוחרים.ות, בלי תלות בנטייה המינית שלנו. אין ביטוי מובהק יותר עבורי להישגים שהשיגה הקהילה מאשר האפשרות לבנות את המשפחה שלנו". עו"ד יהושוע גורטלר, היועץ המשפטי של היייוג'. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "היייוג׳ מאמינה בערך הבסיסי של כל אדם ושואפת לבנות סביבה שבה כל אחד.ת ת.יוכל לתרום את חלקו.ה ולמצות את כישוריו.ה, ללא תלות במוצא, מגדר או נטייה מינית. כחברה שבונה משחקי מחשב, אנחנו שואפים לאחד מיליוני אנשים סביב התשוקה המשותפת למשחק. ממש כפי שהלקוחות שלנו באים מאינסוף רקעים ולכולם סיפור אישי ונסיבות אישיות ייחודיים, כך גם העובדים.ות שלנו משקפים.ות פסיפס אנושי שהמורכבות שלו הופכות אותו ליפה וצבעוני יותר". האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "ככלל, אני מאמין ששוק ההיי-טק מתאפיין בליברליות ופתיחות, בוודאי יחסית למגזרים 'מסורתיים' יותר. עדיין, יש לנו לא מעט מה לשפר, בעיקר בשילוב של טרנסים.יות במקומות העבודה. האתגר הזה דורש תוכניות איתור, גיוס והכשרה מותאמים, ובעיקר קשב לייצוג החסר של האוכלוסייה הזו ולצורך לפעול באופן אקטיבי לשילובה". גילי גז, מהנדסת אבטחת איכות בכירה ב-ורוניס מה זו גאווה בשבילך? "להרגיש חופשיה, שייכת, לא לפחד, שווה מבחינת זכויות ובעלת ערך ללא הבדל עם כל אחד אחרת, או כל אחת אחרת". גילי גז, מהנדסת אבטחת איכות בכירה ב-ורוניס. צילום: עצמי כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "אני מרגישה בנוח להיות מי שאני ב-ורוניס, יש הרבה פתיחות, הבנה וחופש ביטוי, ומדי פעם גם האפי האוור גאווה, שזה נחמד". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לא יצא לי לשמוע על אפליה שכזאת, אלא להיפך: נראה שיש מודעות גבוהה, התחשבות והכרה בקהילה הגאה". בני גינת, סמנכ"ל פיננסים בגלאסבוקס מה זו גאווה בשבילך? "בשבילי, גאווה היא הזכות שלי ושל כל אחד ואחת לחיות את חייו.ה, להיות מי שהוא.היא ולהרגיש שווה בין שווים בכל מקום וכל הזמן, ללא צורך לתת הסברים או תשובות ובלי חשש להרמת גבה". בני גינת, סמנכ"ל פיננסים בגלאסבוקס. צילום: יעל הרמן כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הגאווה מתבטאת בגלאסבוקס בשני אופנים: קודם כל, כל עובד נמדד לפי יכולותיו וביצועיו, וכל שיקול אחר אינו רלוונטי. גלאסבוקס היא חברה מאד מגוונת, עם עובדים מרקעים שונים, שמגיעים ממקומות שונים, חברה שפרוסה גיאוגרפית על פני כמה מדינות. כל עובדי החברה עובדים למען מטרה אחת: הצלחתה. כל אחד ואחת מהעובדים.ות מרגיש.ה שייך.כת, ותורם.מת בתחומו לחברה. בנוסף, מקפידים אצלנו לציין בכל שנה את שבוע הגאווה – בין אם זה בהשתתפות פעילה של עובדי החברה במצעד, או בהבאת הרצאות אורח לעובדים בנושאים הקשורים לקהילה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אישית, לא נתקלתי באפליה, ואני רוצה להאמין ולקוות שזה נכון גם בחברות אחרות במגזר ההיי-טק. יחד עם זאת, אני מאמין שיש עוד הרבה מה לקדם ולעשות במדינה בתחום זה. למגזר ההיי-טק, שהוא קטר בהמון תחומים אחרים, יש גם פה את הכוח לשנות ולהשפיע לטובה, באזורים ומקומות שבהם האפליה נגד הקהילה עדיין קיימת, לצערנו". ניר גרוטל, מהנדס אוטומציה באטרה מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא קודם כל הזכות להבין שאני טיפה שונה מכל האנשים סביבי, להתבשל עם עצמי, להכיר בזה ולקבל את זה. זו הזדמנות להכיר את העצמי האמיתי, שהתחבא כל השנים, ולהוציא אותו לעולם". ניר גרוטל, מהנדס אוטומציה באטרה. צילום: יח"צ כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "אני מרגיש שכלל העובדים באטרה, ללא קשר לנטייתם המינית, מרגישים אותו הדבר, ואין סלידה או התנהגות שונה כלפיך בגלל מי שאתה. בשבוע הראשון שלי בעבודה שמתי על העמדה תמונה שלי עם בן זוגי בלי לחוש באי נוחות או שיעירו לי על זה, ודווקא להיפך – קיבלתי הרבה מחמאות". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לא יצא לי לחוות את זה, אולי כי אני רק שנה בענף, אבל אני רוצה להאמין ולקוות שזה לא קורה בשנת 2022, בטח שלא בהיי-טק". מישל ג'רמנו, מפתח בצוות הדטה ב-ויו מה זו גאווה בשבילך? "גאווה עבורי היא החופש להיות מי שאני באמת, ללא כל פחד. אני גאה בהתקדמות המרשימה שלנו, בני קהילת הלהטב"ק, במאבק למען שיוון זכויות לכל". מישל ג'רמנו, מפתח בצוות הדטה ב-ויו. צילום: עצמי כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "ב-ויו, אני מרגיש שמקבלים אותי כמו שאני, ולכן אני חש בנוח לשתף את הקולגות שלי בשגרה ובחיי האישיים. בנוסף, כחלק מחודש הגאווה הפכו את משרדי החברה לתערוכת תמונות המוקדשת לכך, ושמחתי מאוד על הבחירה המקורית לציין את החודש הזה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "מעולם לא הרגשתי אפליה נגדי עקב היותי חלק מקהילת הלהטב"ק. אך עם זאת, הדיון בעולם ההייטק הישראלי בפרט ובחברה הישראלית ככלל עוד בחיתוליו, ואנחנו חייבים וחייבות להמשיך לעורר מודעות לצרכי חברי.ות הקהילה ולעודד סביבת עבודה מקבלת ותומכת. בנוסף, אני מאמין שיש עדיין צעדים רבים שעלינו, כחברה, לעבור כדי להגיע לשוויון מלא. אבל אני שמח שהמאבק הפך ממאבק של הקהילה למאבק של אנשים רבים מהחברה הישראלית, שגם עבורם חודש הגאווה הוא חודש חשוב ומיוחד". יעל דוד, מעצבת מותג וחוויית משתמש במרכז המו"פ של AT&T ישראל מה זו גאווה בשבילך? "בעיניי, גאווה זאת תחושת ערך עצמי והצלחה של משהו שנדמה היה כבלתי אפשרי בתחילת הדרך – כשאני שוברת את הגבולות ששמתי לעצמי, או יותר מכך, גבולות שאחרים שמו לי, והולכת עד הסוף עם האמת והערכים שלי, ומגלה כך גם יכולות שלא ידעתי שיש לי. צריך לזכור שתחושת גאווה כזאת לרוב תבוא עם מאבק ומחיר, עם סיכונים או תוך ויתור על המוכר והנוח. ועדיין, זאת תחושה נפלאה, שאני מאחלת לכל אחד ואחת להגיע אליה. גדלתי בצרפת בתור מיעוט – כיהודייה וכילדה הומוסקסואלית. הרבה שנים שהרגשתי כאילו חייתי בשני ארונות, ולא רק באחד. החלטתי להסתיר את השוני שלי ולהיראות כמו כולם, כדי שיקבלו אותי. הגאווה שלי כיום היא לא על כך שהצלחתי לצאת משני הארונות. אני גאה בזה שנלחמתי על הזהות שלי, לא ויתרתי גם כשהמחיר היה כבד מאוד ולבסוף הצלחתי לעשות מהפך ולהשפיע – משש שנים של ניתוק מוחלט מאבא שלי עד ליום שבו הוא ארגן בריתה לבת שלי והזמין את כל המשפחה. אני מרגישה שעשיתי שינוי בעולמי, ועל הדרך נתתי כוח ואומץ לאחרים". יעל דוד, מעצבת מותג וחוויית משתמש במרכז המו"פ של AT&T ישראל. צילום: נדב קרלינסקי כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "כבר ב-1975 הפכה AT&T לאחד מהתאגידים האמריקניים הגדולים הראשונים שאימצו מדיניות שאוסרת אפליית עובדים על רקע נטייה מינית, ועד היום היא נחשבת לאחת החברות הכי מכילות ומגוונות בארצות הברית ובכלל בעולם. המנכ"לית של מרכז הפיתוח שלנו בארץ, נטלי קרמר, מובילה את נושא הגיוון וההכללה בהיי-טק עם ארגון IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות – י"ה). בימים אלה אני עובדת איתה בצמידות על פורטל חדש שהשקנו לגיוון והכללה בהיי-טק, במטרה לעזור למנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש בחברות בענף להעלות את המודעות, לחבר אותם לעמותות ולאנשים הרלוונטיים, ולתת כלים לחברות להשתפר ולהגדיל כל מיעוט בתעשיית ההיי-טק ובארץ בכלל". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "הנוף של ההיי-טק לא מאוד צבעוני. אני לא חושבת שיש אפליה מוסדית, אבל עדיין יש לנו הרבה מה לשפר. כשמסתכלים מבחוץ, יש משהו מאוד לא מגוון בעובדי ההיי-טק: בכתבות על חברות רואים רוב הזמן את התמונה של המייסדים – גברים יהודים, אשכנזים, שנראים טוב ומספרים על המסלול שלהם ביחד. הכללת קהילת הטרנסג'נדרים.ות דורשת עבודה במיוחד. יש עוד הרבה דעות קדומות ופחד שמקשה על ההתאקלמות שלהם.ן בחברה הישראלית, ובפרט בחברות ההיי-טק. כדי לשפר את נושא הגיוון וההכללה, צריך להתחיל בלהיות מודעים במה אנחנו לא יודעים על קהילות שונות. אסור לנו לחשוב ש-'אנחנו בסדר כחברה כי יש לנו ערבי/חרדי/להט"ב שעובד אצלנו'. אנחנו לא תמיד יודעים אם כל עובד.ת מרגיש.ה בנוח להיות מי שהוא.היא ולשתף בדברים אישיים, מקצועיים, דאגות ועוד. כל עובד או עובדת, לא משנה הרקע או השיוך הקהילתי, רוצה להרגיש שהוא.היא עובד.ת במקום בזכות ולא בחסד, על תקן הגיוון. האם אנחנו יודעים לעשות את ההבחנה? לא תמיד, ועלינו תמיד לשאוף להשתפר". ליאור הבר, ארכיטקט UI בסקאי (Skai) מה זו גאווה בשבילך? "גאווה היא ההרגשה שאני בעל ערך, חשוב לסביבתי. זו ההבנה שאני לא צריך להשתנות, להתעקם או לוותר על עצמי האמיתי כדי לקבל אהבה, כבוד, יחס הוגן והגנה". ליאור הבר, ארכיטקט UI בסקאי, בן זוגו והילד שלהם. צילום: עצמי כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הגאווה מתבטאת בסקאי במרקם המגוון של האנשים שמרכיבים את החברה. בין אם אלה אנשים שמזדהים כחברי הקהילה או כאלה שזוהי ההתקלות הראשונה שלהם עם להט"ב.ית. כולם וכולן מאוגדים תחת הרצון לחדש ולשנות את השוק שבו אנחנו עובדים. כשם שאני האדם ההומו הראשון שיצא לכמה נשים חרדיות בחברה לעבוד אתו, כך הן הנשים החרדיות הראשונות שיצא לי לעבוד איתן, וביחד אנחנו מסירים דעות קדומות ועובדים תוך הערכה הדדית". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר? "כן – גם כיום קיימת בעולם ההיי-טק הישראלי אפליה כלפי להט״בים. הרבה ממנה נובע מההרגשה המקובלת בתל אביב שהאפליה לא קיימת, אך לא כך הדבר. תחת המטרייה להט״בית יש קבוצות רבות שלא מצליחות לחדור לעולם ההיי-טק או שמראש מתייחסים אליהן כלא רצויות. נחשפתי בעברי למנהלים שהתייחסו פחות ברצינות לאדם בעל תכונות המיוחסות לנשים, מייסד בחברה מצליחה שבחר להישאר בארון 'כדי שלא יזלזלו בו', נשים טרנסיות שלא מאפשרים להן אפילו הזדמנות ולבסוף גם אני, שלפעמים מוצא את עצמי משתף פעולה עם תרבות ה-'אחי' וה-'גבר' כדי להיות שייך. על מנת לשפר את המצב, ראשית אנחנו חייבים להבין שגם אם משהו לא קורה מול עינינו – זה לא אומר שהוא לא קורה. אין פתרון אחד עבוד קשת כה רחבה של אנשים, קבוצות שונות נזקקות לכלים שונים. אם להיות פרקטי ולדבר פחות בסיסמאות, צריך לרתום חברות היי-טק ליצירת הזדמנויות לטרנסים.ות, להדריך מנהלים להכרה באפליות הפנימיות שיש אצלם וכיצד למזער את נזקיהן בראיונות עבודה או כשבוחרים את מי לקדם. לבסוף, טוב יעשו חברות אם יפנימו ויתקשרו מדוע מרקם עובדים מגוון ושונה מייצר חברות יצירתיות יותר, תחרותיות יותר ומצליחות יותר". לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן.

עוד מכה לקריפטו: צלזיוס הישראלית, אחת החברות המרכזיות בעולם זה, הודיעה אמש (א') כי היא מפסיקה זמנית את הפעילות שלה – המילה המדויקת לכך היא Pausing. זאת, כחלק מהמצב הקשה גם ככה בשוק. המשקיעים קיבלו את ההודעה בחוסר שביעות רצון ניכר, והביאו הבוקר לצניחה של 97% בשער המניה של החברה לפני פתיחת המסחר בוול-סטריט – ל-19 סנט. צלזיוס היא חברה שמאפשרת ללקוחות שלה להפקיד את מטבעות הקריפטו שלהם ולקבל הכנסה על ההפקדות. היא פועלת עם מטבעות הקריפטו המובילים – ביטקוין, את'ריום, ת'תר ועוד. בשנה האחרונה, המפקידים קיבלו תשואה יפה של עד ל-18% עבור ההשקעה שלהם. צלזיוס ביצעה הנפקה מוצלחת מאוד בנובמבר האחרון, עם ביקושי יתר גדולים, והסכום שהיא גייסה במסגרתה הוערך אז ב-3.25 מיליארד דולר. מספר הלקוחות שלה בעת ביצוע ההנפקה עמד על כ-1.7 מיליון. אלכס משינסקי, מנכ"ל צלזיוס, ניסה להרגיע את המשקיעים ואמר כי "הפעלנו סעיף בהסכם שלהם עם המשתמשים, שמאפשר לנו לפעול כך. נקטנו בצעד הנוכחי כדי לחזק את החברה ולאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה ארוכות הטווח בעתיד. יש לנו נכסים רבים ואנחנו פועלים כדי להחזיר את המצב לקדמותו". הפסקת הפעילות של צלזיוס היא התפתחות משמעותית בשוק הקריפטו, שלפי אתר Coinmarketcap, נכון לכתיבת שורות אלה, רשם ביממה האחרונה ירידה של יותר מ-10% ושוויו עומד כעת על פחות מטריליון דולר – כ-995.5 מיליארד. שערו של הביטקוין ירד מאתמול ב-11.5% וזה של האת'ריון צנח ב-16%. המטבע הבולט שרשם את הירידה הגדולה ביותר הן ביממה האחרונה והן בשבוע האחרון הוא הסולנה – של 19% ו-39%, בהתאמה.

קרן ההשקעות ISF – או, בשמה המלא, Israel Secondary Fund – הודיעה היום (ב') כי היא גייסה 312 מיליון דולר בקרן השלישית שלה כדי להשקיע בחברות היי-טק פרטיות קיימות. הגיוס נעשה בהובלת גופים מוסדיים בישראל, אירופה וארצות הברית, בהם מגדל, אלטשולר שחם, בנק הפועלים וקרנות פנסיה עולמיות. הגיוס הנוכחי גדול יותר מפי שלושה מזה שביצעה ISF לפני חמש שנים לקרן השנייה שלה, שעמד על 100 מיליון דולר. בסך הכול, היא מנהלת יותר מחצי מיליארד דולר, שנועדו להשקעות בשוק הטכנולוגיה הישראלי. עסקת סקנדרי היא עסקה שבה רוכש אדם או גוף מניות של חברה מסוימת מאחד מבעלי המניות שלה, ולא מהחברה עצמה. ISF היא אחת הקרנות הבולטות בשוק זה בישראל, ומאחוריה עומדות השקעות בחברות כגון אינוביד, ורביט, יוטפו, פפאיה גיימינג ו-Waze. בסך הכול, היא השקיעה בכ-220 חברות. ISF הוקמה ב-2008 על ידי דרור גלס ושמואל שילה, מחלוצי תחום הסקנדרי בישראל. יחד עם גלס עומדים בראשה ניר לינצ'בסקי ואווה הובשמן. בקרן אומרים כי היא מאפשרת נזילות בשוק לא סחיר באמצעות עסקאות מהירות ומודלים יצירתיים לרכישת אחזקות בחברות פרטיות ובקרנות הון-סיכון. קהל היעד שלה הוא יזמים, משקיעים ועובדים בעלי אופציות ומניות, וכן משקיעים בקרנות, מקומיים וזרים. לדברי גלס, "בשנים האחרונות הובילה הקרן 80 עסקאות סקנדרי בחברות סטארט-אפ בשלבי צמיחה ובקרנות הון-סיכון. העיתוי של גיוס הקרן הנוכחית הינו משמעותי במיוחד לאור שינוי המגמה בשוק, לאחר עשור של צמיחה חסרת תקדים. אנחנו צופים שעל רקע אי הוודאות הגוברת בתעשייה ודחייה אפשרית של הנפקות ורכישת חברות, הביקוש לעסקאות סקנדרי והצורך בנזילות צפוי לגדול משמעותית". הוא ציין כי "המודל של קרן ISF מאפשר לה לתת מענה יצירתי ומהיר לכל צרכי הנזילות – בכלל זה לרכישת מניות מיעוט בחברות טכנולוגיה פרטיות מיזמים, משקיעים ועובדים, רכישת אחזקות בקרנות, רה-ארגון של קרנות ותיקות, השתתפות בסבבי גיוס המשך בסטארט-אפים ועוד".

במבט ראשון על Tab P12 Pro של לנובו, הטאבלט המוביל הנוכחי של החברה לשוק הצרכני לפחות, הוא הזכיר לי משהו שעדיין מבחינתי אי אפשר אפילו להגדיר כנשכחות: את אחיו שקדם לו בשנה, Tab P11 Pro. העיצוב מבחינה חיצונית, במבט ראשון, כמעט זהה לחלוטין, אבל כאן זה נגמר פחות או יותר. Tab P12 Pro הוא טאבלט שלנובו ממשיכה איתו את החזרה שלה לצמרת יקום הטאבלטים המבוססים על אנדרואיד, והוא מציע עוד קפיצת מדרגה מעל אחיו משנה שעברה, שהתחיל את המסע הזה. וגם מבחינה חיצונית אחרי סיבוב קל מגלים בכל זאת הבדל כלשהו: מתחם המצלמות מאחור כולל כעת גם את המבזק שהושאר בחוץ, בפני עצמו, לפני שנה. אבל כן, כפתור ההפעלה באותו מקום, עם חיישן טביעות אצבע, המקולים מסודרים שניים בכל צד בדיוק כמו בקודם, ואפילו העיצוב של הטקסטורה מאחור זהה לחלוטין ואפילו עם אותם סימונים של האנטנה. אבל יש הבדל אחד משמעותי שבסוף נוחת לתוך התודעה: המסך. יותר נכון, גודל המסך שצמח מ-11.5 אינץ' ל-12.6 אינץ' כדי לתקשר באופן ישיר עם מגמת המסכים הענקיים של הטאבלטים המובילים בשוק, ומכיוון שלנובו כמובן מציעה גם מקלדת אלחוטית עבורו, הוא יכול גם לשמש כמתחרה מבוסס אנדרואיד לטאבלטי ה-Surface מבוססי Windows של מיקרוסופט עבור מי שזה מספק אותו לצרכי עבודה. זה לא רק שינוי הגודל. אמנם, רזולוציית המסך לא השתנתה ונותרה על 2560×1600 פיקסלים, עם פאנל AMOLED, וזה אומר שבגלל הגודל צפיפות הפיקסלים נמוכה יותר לכל אינץ' בהפרש קטן, אבל הבהירות שופרה ל-600 ניט, ומעבר לתמיכה ב-Dolby Vision יש גם תמיכה ב-+HDR10. בשורה התחתונה, ה-Tab P12 Pro מספק חוויית תצוגה גבוהה, שמציעה תמונה איכותית בסרטים וגם במשחקים, כולל התמודדות יפה עם משחקים שיש בהם אלמנטים אפלים כמו Diablo Immortal החדש. לפעמים יש נטייה להתעלם ממערכת הרמקולים של טאבלטים, ולא רק, אבל במקרה המסוים הזה הם מהווים חלק יותר ממשלים לחוויית צריכת המדיה. כמוזכר לעיל, יש ארבעה רמקולים שמספקים מעטפת מלאה מכל הכיוונים של המכשיר, והם מבוססים על טכנולוגיה של JBL ותומכים ב-Dolby Atmos והם עוצמתיים מאוד. למרות שעוצמת הקול שלהם גבוהה, הם מצליחים לשמור על איכות המוזיקה, בלי עיוותים ובלי רעשים מיותרים לאורך כל הדרך גם בעוצמה הגבוהה ביותר. אז עד עכשיו יש עיצוב פחות או יותר זהה, מסך יותר גדול וקצת יותר איכותי, ויש גם עט אלקטרוני, שכמו בכל דור ודור לוקח זמן להתרגל אליו עבור מי שלא מנוסה בשימוש – ועדיין ההטענה מבוצעת באמצעות חיבור USB-C בקצה העליון שלו, מתחת לכיסוי הגומי הקטן, אבל מה שבאמת עושה את ההבדל הוא הבחירה הפעם במעבד Snapdragon 870 של קוואלקום. עם המעבד החדש, הטאבלט פשוט עובד חלק בכל היבט. הוא אמנם קצת מתחמם כשעומס העבודה קשה, כמו במשחקים עתירי תצוגה ותאבי משאבים, אבל בכל הבדיקות הוא עבד חלק, יציב לאורך זמן, ועם תגובתיות טובה לכל בקשה. עד כמה השיפור לעומת Tab P11 Pro? הציון במבדקים של Antutu עמדו על ממוצע של 711,372 נקודות, שזה כמעט כפול מטאבלט הדור הקודם, שהגיע ל-346,121 נקודות. גם מבחני Geekbench הציגו שיפור מסיבי לאור החלפת ה-Snapdragon 730 במעבד מתקדם יותר, כמתבקש, כמו לדוגמה 958 מול 530 נקודות במבדקי הליבה היחידה, וזה שיפור עצום. גם אם לא מכירים את הדור הקודם, בבדיקת השימושיות כאמור זוכים לעבודה חלקה. הטאבלט הגיע לבדיקה עם 6/128 גיגה-בייט זיכרון, שהייתה תצורת הזיכרון הגבוהה בדור הקודם, כשאפשר גם לבחור בדגם עם 8/256 גיגה-בייט זיכרון. הוא גם מצויד בסוללת ענק של 10,200 מילי-אמפר לשעה, שבאופן טבעי, בגלל המסך היותר גדול, גדולה יותר מזו של הדור הקודם באופן משמעותי, והיא גם תומכת בטעינה מהירה בתקן Quick Charge 4.0, שזה אומר בפועל הספק טעינה מרבי של 45 ואט. בבדיקות זמן העבודה באמצעות PC Mark הגעתי לסף ה-15 שעות, וזה אומר שבפועל אפשר לעבור יום שלם של משחקים ו/או וידאו ולהגיע לערב עם צורך בטעינה. רכישת הטאבלט הזה, כמו טאבלטים מובילים אחרים, אינה יכולה להיעשות כדבר של מה כך. צריך להקצות תקציב משמעותי של כ-3,000 שקלים במחירי שוק, כשהמחיר כולל גם את העט האלקטרוני הקנייני של לנובו, Precision Pen 3. ההפרש לתצורת הזיכרון הגבוהה יותר אינו גבוה במיוחד, אבל אם רוצים גם יכולות 5G כבר צריך להוסיף עוד כמה מאות שקלים – אבל אם כבר בוחרים לעשות את זה, מקבלים כאמור חוויית מדיה טובה במיוחד.

עוד אקזיט ישראלי: ענקית השבבים האמריקנית קוואלקום הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת את סלווייז – סטארט-אפ שעוסק באוטומציה ובניהול של רשתות סלולריות ב-5G. סכום הרכישה עומד על 350 מיליון דולר. סלווייז, שהמטה שלה יושב במתחם הבורסה ברמת גן, נוסדה לפני כעשור ומעסיקה מעל 150 עובדים – בארץ ובחו"ל. מנכ"ל החברה הוא אופיר זמר ובדירקטוריון שלה יושבים בכירים בהיי-טק הישראלי כגון שלמה דוברת, מייסד קרן ויולה, ודורון ענבר, שהיה מנכ"ל ECI. החברה פועלת בשוק של ניהול רשתות רדיו וסלולר – פרטיות וציבוריות. התחום הזה חם בתקופה האחרונה, משום שהוא עורר את העניין של חברות ענק כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל. הפלטפורמה של סלווייז, Cellwize Chime, היא מערכת מבוססת ענן, שכוללת בינה מלאכותית ולימוד מכונה. המערכת מאפשרת אוטומציה ואורקסטרציה, שבאמצעותן יכולים מפעילי רשתות סלולריות להאיץ את פריסת רשת הדור החמישי וה-Open RAN שלהם, ולקבל החזר השקעה טוב יותר, על פי אתר החברה. בסלוויז אומרים כי הם "מגשרים על הפער" שבין הרשתות המסורתיות לדור החמישי ול-Open RAN. רכישה בולטת ראשונה שקוואלקום מבצעת אחרי שנה וחצי קוואלקום היא אחד הגופים שהשקיעו בסלווייז, שעד כה גייסה החברה עשרות מיליוני דולרים. מלבד ענקית השבבים השקיעו בה חברות ענק אחרות, כגון אינטל, סמסונג, VMware, דויטשה טלקום ו-וריזון. וריזון נמנית בנוסף על פורטפוליו הלקוחות של סלווייז, כמו גם טלפוניקה, נקסטל ומפעילות סלולר אחרות במדינות שונות ברחבי העולם. הרכישה הבולטת האחרונה של קוואלקום אירעה בינואר אשתקד, אז היא קנתה את חברת השבבים נוביה, שמתמקדת אף היא בדור החמישי. סכום הרכישה של החברה, שהקימו יוצאי אפל ושעוררה התנגדות מסוימת בתוכה, עמד על 1.4 מיליארד דולר. נראה שקוואלקום התאוששה מהמחסור בשוק השבבים בראשית תקופת הקורונה, שפגע גם בה: החברה סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם זינוק של 40.7% בהכנסות וצמיחה של 66.5% ברווח הנקי.

עדו ביגר, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של אל על, פורש מתפקידו, וימונה למנמ"ר דלק ארצות הברית – כך נודע לאנשים ומחשבים. הוא מצטרף לחברה שהמנכ"ל שלה הוא מנכ"ל אל על היוצא, אביגל שורק. ביגר הצטרף לאל על באוגוסט 2018 ושימש כממלא מקום סמנכ"ל הטכנולוגיות – תפקיד שהוא החליף בו את שחר מרקוביץ', ולאחר מכן כמנמ"ר. הוא הוביל לבנייה מחדש של מערך ה-IT בחברת התעופה הגדולה בישראל, לרבות דחיפה משמעותית בעולמות הדיגיטל, והקמת אתר חדש ואפליקציה חדשה. לפני כן הוא היה המנמ"ר וה-CDO של יס. לאחר שעזב את חברת הלוויין, באפריל 2016, עבר ביגר לארצות הברית, שם הוא הוביל את עולמות האנליטיקה והביג דטה ב-Matrix-IFS, שפועלת מול הבנקים הגדולים בעולם. לביגר ניסיון של שני עשורים בעולמות ה-IT, הביג דטה, ה-BI ולימוד המכונה. הוא מעביר, במסגרת לימודי תואר שני (MBA) באוניברסיטת תל אביב ובטכניון, קורסי מבוא לביג דטה, ארכיטקטורת מידע ו-ויזואליזציית נתונים. ביגר הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת בר אילן. הוא אף מרצה בינלאומי ושגריר הדטה של ישראל בפורום ה-CDO העולמי של MIT. בצה"ל שירת ביגר ביחידה מובחרת, והוא בן 43, נשוי ואב לשלושה. בעבר הוא היה שחקן ומאמן כדורסל, וייצג את ישראל בנבחרת הסטודנטים של Israel at heart בארצות הברית.

המחסור החמור בכוח אדם בענף ההיי-טק, כמו גם אתגרי ההון האנושי והצורך שלעובדים ומנהלים בענף יהיה ידע אף בנושאים כגון שיווק ומכירות, מציבים אתגר בפני האקדמיה. נכון להיום, מרבית תוכניות הלימוד הרלוונטיות באוניברסיטאות ובמכללות לא מכשירות את בוגריהן לתפקידים הנדרשים בענף ההיי-טק, והם יוצאים מהן עם ידע אקדמי, אבל ללא ניסיון. באוניברסיטת בר אילן החליטו להרים את הכפפה, ובתחילת שנת הלימודים הבאה תיפתח מגמת היי-טק במחלקה למדעי החברה במוסד האקדמי, שתכשיר כוח אדם ייעודי שבא מתחומי ידע משולבים: תכנות ומתמטיקה, כמו גם ידע בתחומים משיקים כגון פיננסים וכאמור, מדעי החברה. הלל בש, מרכז מגמת ההיי-טק בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. צילום: קטי טרטקוף המרכז המקצועי של המגמה החדשה הוא הלל בש. לדבריו, "התואר החדש יוצר אינטגרציה בין כל תחומי ההשפעה על עולם ההיי-טק, ומשלב קורסים והקניית ידע במגוון תחומים: שפות תכנות, הכרת העולם הפיננסי, שיווק, מדע נתונים, ממשק אדם-מחשב ועוד". "העולם החדש הוא אינטרדיסציפלינרי", ציין. "מפתחים לא יכולים להסתפק בלימודי תכנות בלבד. התואר נועד להוציא לשוק אנשים שהשפה הראשונה שלהם היא תכנות, אבל יש להם גם שפה שנייה, והיא מורכבת ממגוון של קורסים שיפתחו בפניהם מגוון של דלתות בעולם ההיי-טק". בש, שמשמש גם כיועץ לחברות בתחום הפינטק, הסביר כי "מזה כמה שנים יש דרישה בחברות היי-טק שפועלות במגזרים מסוימים, בעיקר פיננסים, לבעלי תפקידים שפרט לידע בתכנות יש להם ידע רחב בתחומי הפיננסים, מדעי נתונים ועוד. הם יכולים להביא ערך מוסף משמעותי לעבודתם ולצוות שלהם, בהבנה של המוצר והפונקציונליות שלו, בהבנת השפעתו על המשתמש ועוד". הוא הוסיף שהידע המשולב ישפיע על השיח של הבוגר עם הקולגות, ויאפשר תקשורת טובה ומקצועית יותר. לאילו תפקידים התואר החדש יכול להיות רלוונטי? "הידע הרב תחומי יאפשר לבוגרי התוכנית להשתלב תפקידי פיתוח וניהול בתעשיות דוגמת הפינטק, דרך עיסוק בפיתוח מוצר, שיווק, מדע נתונים, יזמות והקמת חברות, ועוד". ניסיון בתעשייה – כבר מהשנה השנייה ללימודים בש ציין כי מגמת ההיי-טק בתוך מדעי החברה תהיה ייעודית ונפרדת משאר המגמות, וגם תנאי הקבלה אליה יהיו ספציפיים: ציון בגרות 103 ומעלה, בגרות בארבע יחידות לימוד במתמטיקה, ציון פסיכומטרי 600 לפחות ועוד דרישות סף שונות. בין הקורסים שכולל התואר: שפות מחשב, קורסים להכשרה פיננסית ייעודית להיי-טק, ממשקי אדם-מחשב, חוויית משתמש, יסודות הניהול והשיווק, למידת מכונה, יזמות ועוד. ייחוד נוסף של הלימודים במגמה הוא הכוונה לשלב את הסטודנטים בעבודות בתעשייה כבר מהשנה השנייה ללימודים, וכך ליצור מצב שכאשר הם יסיימו את האקדמיה, הם כבר יהיו בעלי ניסיון. "צריך להבין ולהדגיש כי ליבת הסיפור בלימודי המחשב במגמה היא לא הלימודים התיאורטיים אלא התרגול, שצריך לתפוס חלק ניכר מהזמן שהסטודנטים יקדישו ללימודים", אמר בש. ההרשמה למגמה החדשה, כבר החלה, ובשלב הראשון היא תוגבל ל-60 סטודנטים בלבד.