הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
27/07/22 12:53
9.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תשכחו מהצורות המחודדות שכיכבו עד היום בלוגו Google Play – חנות האפליקציות של גוגל. החברה השיקה כעת סמליל חדש לחנותה, ובו צורות מעוגלות יותר והדגשה בררה יותר לגוונים המאפיינים את צבעי גוגל. השינוי עדיין לא נראה באפליקציית Google Play בניידים, אך כבר נכלל בגרסת האינטרנט של החנות. This year marks our 10th year of Google Play-ing. To celebrate, we're offering Play Points members a 10x points boost, starting today. How has it been a DECADE ???????????? Claim your points boost here: https://t.co/xoVIQsxHns #PlayTurns10 pic.twitter.com/76pQbQqDBY
— Google Play (@GooglePlay) July 25, 2022 השינוים הוויזואליים האחרונים הללו הם כחלק מחגיגות העשור לחנות היישומים.
לוגו החנות האחרון, שמוחלף כעת.
החנות שבה מוצעות אפליקציות למערכת ההפעלה אנדרואיד התחילה את דרכה עם לוגו של עגלת קניות כשרובוט האנדרואיד מצויר עליה. ואולם בהמשך הפך הלוגו לשטוח יותר, והאנדרואיד הירוק פינה את מקומו למשולש שמונח על צידו, כמו ראש חץ, ובו משחקי משולשים קטניםמ יותר היו צבועים בוואריאציה על ארבעת הצבעים האופייניים לענקית ממאונטיין וויו, שכולנו מכירים.
כעת כבר לא נראה את משולשי הצבעים, שנעלמו בדיוק כמו סל הקניות והבוט הירוק ופינו את מקומם ללוגו חדש.
העיצוב העכשווי מייצר לוגו פשוט ועדין, שסוגנן בהתאמה המשלימה וגם תואמת את הלוגו החדש של דפדפן Chrome, שעודכן מוקדם יותר השנה, וכן לוגואים של מוצרים ושירותים אחרים מבית גוגל.
"אנחנו מציגים לוגו חדש, שמשקף טוב יותר את הקסם של גוגל ותואם את המיתוג המשותף לרבים מהמוצרים המועילים שלנו – החיפוש, העוזר, התמונות, ג'ימייל ועוד", הסביר טיאן לים, סמנכ"ל Google Play.
לים התייחס ליום ההולדת 10 של החנות וציין כי "עשור מאוחר יותר, יותר מ-2.5 מיליארד אנשים בלמעלה מ-190 מדינות משתמשים ב-Google Play מדי חודש, כדי לגלות אפליקציות, משחקים ותוכן דיגיטלי, ויותר מ-2 מיליון מפתחים עובדים איתנו כדי לבנות את העסקים שלהם ולהגיע לאנשים ברחבי העולם".
במסגרת חגיגות העשור לפעילות חנות האפליקציות לאנדרואיד שלה, גוגל גם מעניקה למשתמשים צ'ופר בדמות הענקת נקודות Play בונוס, כפרס על רכישות. יומולדת שמח.
27/07/22 07:01
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עלויות הנזק של מתקפות הסייבר הפכו יקרות מאי פעם: לפי דו"ח חדש של יבמ, העלות הממוצעת של מתקפה לארגון שעבר אותה עומדת על 4.35 מיליון דולר – נתון המשקף זינוק של כ-13% בשנתיים.
חוקרי הענק הכחול בחנו 550 חברות ברחבי העולם שחוו לפחות תקיפת סייבר אחת. לפי המחקר, הנזק של תקיפות הסייבר משפיע יותר מתמיד על הצרכנים של קורבנות התקיפה: כ-60% מהחברות שהותקפו העלו את מחירי הסחורות, המוצרים והשירותים שהן מספקות, ובכך גלגלו את העלויות הגבוהות של הנזק לצרכנים שלהן.
לפי המחקר, 83% מהחברות חוו יותר ממתקפת סייבר אחת במהלך חייהן. בנוסף, מתברר שלמתקפות יש השפעה ארוכה יותר משחשבו עד כה: כמעט מחצית מהעלויות של נזקי התקיפות נוצרו יותר משנה לאחר הפריצה.
עוד נתון מעלה ש-28% ממתקפות הסייבר על ארגוני תשתיות קריטיות היו באמצעות כופרות או התקפות הרסניות. "מתקפות אלה מעידות, שוב, על השאיפה של התוקפים למנף את המשבר העולמי בשרשראות האספקה, שאותם ארגונים נסמכים עליהן", ציינו אנשי יבמ.
אין אמון בקריאה לאמץ את אסטרטגיית האמון אפס?
חרף הקריאה מצד סוכנויות סייבר ממשלתיות ברחבי העולם להגברת ערנות, ושנה לאחר שממשל ביידן הוציא צו נשיאותי שמדגיש את החשיבות של אימוץ אסטרטגיית אמון אפס (Zero Trust) לחיזוק אבטחת הסייבר המדינתית, המחקר מעלה שרק 21% מארגוני התשתיות הקריטיות מאמצים גישה זו. כ-17% מפרצות האבטחה בארגונים הללו החלו עקב תקיפה של שותף עסקי, או ספק – נתון המדגיש את הסיכון הגלום באמון יתר בשותפים ובספקים.
המחקר מצא גם שעלויות תקיפות הסייבר הממוצעות של ארגונים שטרם אימצו את גישת אמון אפס הסתכמו ב-5.4 מיליון דולר לתקיפה – 1.17 מיליון דולר יותר מחברות שכן אימצו את גישת האבטחה המחמירה הזו.
לא משתלם לשלם דמי כופר
על פי נתון אחר, קורבנות של מתקפות כופרה שבחרו לשלם לתוקפים אמנם ניזוקו ב-610 אלף דולר פחות בממוצע בהשוואה לחברות שבחרו לא לשלם, אבל העלות הזו לא לקחה בחשבון את היקף תשלום הכופר. לפי דו"ח של סופוס, ההיקף הממוצע של דמי כופר ששולמו ב-2021 עמד על 812 אלף דולר, כך שהמחיר הכלכלי האמיתי של מענה לדרישות התוקפים היה יקר הרבה יותר. בנוסף, תשלום זה התברר כאסטרטגיה לא יעילה, שגם מעודדת את התוקפים להמשיך ולתקוף – ומממנת את המשך פעילותם.
הכופרות יותר קצרות (במשכן). צילום: BigStock
כמו כן, המחקר של יבמ מעלה שמשך מתקפות הכופר על ארגונים התקצר משמעותית – מחודשיים לקצת פחות מארבעה ימים. מדובר בירידה של 94% (!) בשלוש שנים.
יש לארגונכם צוות אבטחה חסר? תשלמו יותר
נתון אחר מראה שעל חוסר בשלות באבטחת ענן משלמים יותר: 43% מהארגונים נמצאים בשלבים מוקדמים או שטרם החלו ליישם אבטחה בסביבות הקלאוד שלהם. ארגונים אלה נדרשו לשלם כ-660 אלף דולר יותר כתוצאה ממתקפות סייבר לעומת ארגונים שמפעילים מערך אבטחה הדוק יותר בסביבות הענן שלהם.
עוד דבר שגורם לחברות לשלם יותר הוא קיומו של צוות אבטחה חסר: 62% מהחברות הצהירו שצוותי אבטחת המידע שלהן סובלים ממחסור בכוח אדם ואינם ערוכים לתת מענה מלא לצרכי האבטחה הארגוניים. חברות אלה ישלמו בממוצע 550 אלף דולר יותר במקרה של תקיפה, לעומת החברות שאיישו את מערך האבטחה שלהן באופן מלא ובהתאם לצרכי הארגון.
איך אפשר לחסוך בהוצאות על מתקפות סייבר? ביבמ מצאו שהתשובה לכך היא בהטמעת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית ואוטומציה, שמובילה לחיסכון של מיליוני דולרים. חברות שמפעילות מיכון ובינה מלאכותית במערך האבטחה שלהן חסכו קצת יותר משלושה מיליון דולר בממוצע בנזקי מתקפה, בהשוואה לחברות שלא עשו כך.
נזקי המתקפות על ענן היברידי נמוכות מאשר על עננים אחרים
סביבות ענן היברידיות הן התשתית הנפוצה ביותר בקרב חברות (45%). אחד הנתונים המעניינים במחקר של יבמ הוא שהעלות הממוצעת של נזקי תקיפות הסייבר על סביבות אלה עומדת על 3.8 מיליון דולר – נתון נמוך לעומת ארגונים שמפעילים סביבת ענן ציבורית או פרטית, שספגו נזקים של 5.02 מיליון דולר ו-4.24 מיליון דולר בממוצע, בהתאמה.
מסתבר שמתקפות על ענן היברידי עולות לארגון המותקף פחות. צילום: BigStock
בנוסף, ארגונים בעלי אבטחה מותאמת לסביבת ענן היברידי הצליחו לזהות ולהכיל פרצות אבטחה 15 ימים מהר יותר מאשר הממוצע העולמי, שעומד על 277 ימים. הדו"ח גם מצא שלחברות שלא יישמו נהלי אבטחה בסביבות הענן שלהן נדרשו 108 ימים יותר בממוצע כדי לזהות ולהכיל פרצות אבטחה. זאת, לעומת חברות שמיישמות באופן עקבי נהלי אבטחה בכל התחומים.
לסיום, הנתונים מראים שמתקפות פישינג הן אלה היקרות ביותר עבור הארגונים: בעוד שהרשאות גנובות ממשיכות להיות הסוג השכיח ביותר של פרצות האבטחה (19%), מתקפות הדיוג דורגו במקום השני (16%) ועלות הנזק כתוצאה מהן עלולה להגיע ל-4.91 מיליון דולר.
27/07/22 11:06
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם ישנה כיום חברה, גדולה ואיתנה ככל שתהיה, שנוכל להבטיח את קיומה בעוד 10 שנים? התשובה לכך נעוצה במושג טרנספורמציה דיגיטלית (Digital Transformation – DT). מדובר במונח כל כך נפוץ בשנים האחרונות, עד שכלל לא בטוח שתמצאו שני אנשים שמציגים הגדרה זהה שלו. הגדרת ויקיפדיה היא "אימוץ שינויים טכנולוגיים חדשים ותכופים, על מנת לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות". ההגדרה הזו היא נכונה במידה מסוימת, אך אינה משקפת אלמנט מהותי ורלוונטי לתקופה הנוכחית והוא – ההכרח בטרנספורמציה. היום יותר מתמיד, טרנספורמציה דיגיטלית היא הכרחית לא רק לשגשוג הארגון, אלא ממש לעצם קיומו.
כאשר בוחנים לאורך זמן את הרכב החברות הנסחרות, בכל אינדקס נתון, ניתן לראות שבכל מספר שנים חלק ניכר מהחברות המרכיבות את האינדקס מתחלף. במהלך 25 השנים שהסתיימו ב-1980, 75% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 התחלפו. במהלך 15 השנים שהסתיימו ב-2010, 75% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 – התחלפו.
"היום יותר מתמיד, טרנספורמציה דיגיטלית היא הכרחית לא רק לשגשוג הארגון, אלא ממש לעצם קיומו.
כך שניתן לשער כי בין 2020 ל-2030 כ-75% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 יתחלפו גם הן – כלומר, כ-375 מהחברות שהיום הן בעלות השווי הגבוה ביותר בארה"ב יצאו ממדד S&P 500. זה נתון לא פחות ממדהים, שיש בו בכדי להצביע על הפתעה לא פחות משמעותית – כ-375 חברות, שחלקן איננו מכירים וחלקן אף לא נוסדו עדיין, יהפכו בעשר השנים הקרובות לחברות ענק עם פוטנציאל השפעה גלובלי מרחיק לכת.
טרנספורמציה דיגיטלית. אילוסטרציה. צילום: BigStock
'משאב הטבע' של המהפכה הדיגיטלית – טכנולוגיית ענן
מהפכות תמיד היוו הזדמנות, כאשר כל מהפכה ממנפת את המשאבים החדשים שאך לא מכבר העולם גילה ומאיצה תהליכי טרנספורמציה יותר מקודמתה. ניתן לומר בביטחון כי המהפכה הדיגיטלית מרעידה כל חלקת אדמה טובה בכל תעשייה שהיא, בקצבים שלא הכרנו.
האם ישנה כיום חברה, גדולה ואיתנה ככל שתהיה, שנוכל להבטיח את קיומה בעוד 10 שנים? חברות כמו אובר, נטפליקס ו-Airbnb שינו תעשיות שלמות וכנראה שעוד נזכה לראות שינויים משמעותיים בעולמות הפיננסים, הרפואה והרכב בשנים הבאות.
'משאב הטבע' של המהפכה הדיגיטלית הוא טכנולוגיית ענן. טכנולוגיית הענן היא הנפט של המאה ה-21 לכל הפחות (וללא 'חבית הנפט' הזאת שום רכב אוטונומי לא ייסע לשום מקום).
בפשטות, טכנולוגיית ענן מאפשרת לראשונה לכל ארגון לקבל ולהנגיש מידע רלוונטי בזמן אמת ולנקוט בסט של פעולות אוטומטיות כתגובה. הטכנולוגיה הזו מתאפשרת בזכות משאבי עיבוד בלתי מוגבלים (אפקטיבית לא תיאורטית). כוח העיבוד הבלתי מוגבל מאפשר לכל ארגון לפתח יוזמות של חדשנות עם עלויות כניסה נמוכות (או לחלופין low cost of failure), וזאת על ידי שימוש בשירותים מורכבים, אותן ספקיות הענן המובילות מספקות כמוצר מדף נגיש (ובכך מסירות את חסמי הפיתוח היקרים).
האפליקטיביות של הטכנולוגיה הזו משנה את העולם העסקי בארבעה עולמות תוכן עיקריים: שדרוג מוצרים קיימים או פיתוח מוצרים חדשים, אופן התקשרות וניהול לקוחות, מקסום תהליכי ייצור ואופרציה והעצמת עובדים.
טרנספורמציה דיגיטלית היא הכרח קיומי, ומכאן צריכה להיות בראש סדרי העדיפויות. רק חברה העוסקת בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות בתהליכי הליבה שלה, תאפשר צמיחה עתידית ותוכל להשיא את הערך לבעלי המניות. שאר החברות – סופן להיעלם.
כותב המאמר הוא סמנכ"ל הכספים במיקרוסופט ישראל
27/07/22 14:07
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רד האט (Red Hat) ישראל, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, קיימה את האירוע השנתי Defense OPEN-TECH בפעם השלישית עבור מגזר הביטחון בישראל.
האירוע נועד כדי לחבר בין היחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל, המשתמשות בפתרונות הקוד הפתוח של רד האט, וליצור שיח ושיתוף ידע בנוגע לפרויקטים השונים שבוצעו במערכות מבצעיות בים, באוויר וביבשה, ההצלחות בתחום ותהליכי העבודה באמצעות הפתרונות של רד האט.
באירוע השתתפו למעלה מ-200 אנשי צבא מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, לצד האקו-סיסטם של שותפי רד האט, המספקים יחד פתרונות עבור מגזר הביטחון: דיינהטרייס מבית מטריקס מוצרי תוכנה, קומוולט (Commvault), קאוצ'בייס (Couchbase), וים (Veeam) וטריליו (Trilio).
כמו כן, באירוע לקחו חלק בכירי רד האט ישראל: לימור אפיק – מנכ"לית רד האט ישראל, יוון וקפריסין; מני צרפתי – מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד האט ישראל, יוון וקפריסין; אורי בן שמואל – מנהל מגזר הביטחון ברד האט ישראל ואחרים.
מימין: דניאל ברוקמן – טכנולוג פתרונות דיינטרייס במטריקס; והדר צדקה חזן – מנהלת שיווק מטריקס מוצרי תוכנה. צילום: ניב קנטור
פרס החדשנות הטכנולוגית למפקדת יחידת ממר"ם וראש הפרויקט
במהלך האירוע העניקה אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, את פרס החדשנות הטכנולוגית לשנת 2022 של רד האט למפקדת יחידת ממר"ם וראש הפרויקט, אשר היו אחראים לביצוע פרויקט עננון, שנבחר לאחד מארבעת הפרויקטים הטכנולוגיים החדשניים ביותר לשנה זו על ידי רד האט העולמית. הפרס מכיר בהישגים הטכנולוגיים של לקוחות רד האט ברחבי העולם, אשר הדגימו יצירתיות בפתרון בעיות כדי להשפיע לטובה על עולם העסקים ועל החברה.
שיתוף הפעולה העמוק בין רד האט וצה"ל בא לידי ביטוי גם בקיום של פעילות מחקר ופיתוח משותפת, כאשר אחת מהיחידות הטכנולוגיות המובילות בצה"ל עובדת יחד עם צוות המו"פ של רד האט על פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, אשר יכללו בסל המוצרים העתידי של רד האט. מימין: עמרי גלבר – מנהל מכירות בקאוצ'בייס ואייל נוסבאום – ארכיטקט פתרונות בקאוצ'בייס. צילום: ניב קנטור
בן שמואל, מנהל מגזר הביטחון ברד האט ישראל, אמר כי, "במהלך השנה, רד האט קיימה עשרות מפגשים של עדכונים טכנולוגיים וחיבורים בין יחידות וגורמים שונים במגזר הביטחוני במטרה לשתף ידע. אנחנו ברד האט רואים את עצמנו כגורם המספק את הפלטפורמה, כאשר הטכנולוגיה שלנו מאפשרת את הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית ולפרויקטים מתקדמים ביחידות הצבאיות ובגופים הביטחוניים השונים בישראל. הטכנולוגיות שלנו מאפשרות ליחידות הטכנולוגיות המובילות בצבא לספק מענה לאתגרים הטכנולוגיים החדשים שניצבים בפניהן. הייחודיות של האירוע הוא שרובו מתמקד ומנוהל על ידי הלקוחות שלנו במערכת הביטחון".
מימין: אור מאיר – מנהל לקוחות למגזר האנטרפרייז והביטחון ב-וים; ליאת צרויה – מנהלת שיווק אזורית ב-וים; שחר שיינרמן – מנהל מכירות למגזר האנטרפרייז והביטחון ב-וים; כריסטוף פרנסואה – דירקטור מכירות אזורי K10; ואלכסנדר אריווה – מהנדס מערכות אזורי K10. צילום: ניב קנטור
בן שמואל הוסיף: "אני מודה לצוות הטכנולוגי וצוות היועצים של רד האט ישראל, המלווה את הפרויקטים השונים במגזר הביטחון, ומברך על שיתוף המידע בין הגופים השונים בצה"ל. אני רוצה להודות ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל על האמון המתמשך הבא לידי ביטוי בבחירה בטכנולוגיות של רד האט והעמקת השימוש בהן בפרויקטים נוכחיים ועתידיים של הצבא, בכל הקשור לעננים צבאיים שונים ופרויקטים בטכנולוגיית קצה (Edge)".
מימין: סימינה קיסלאריו – מנהלת מכירות לאזור EMEA בטריליו; וקווין ג'קסון – ארכיטקט פתרונות בכיר בטריליו. צילום: ניב קנטור
אודות רד האט
רד האט היא החברה המובילה בעולם למתן פתרונות תוכנה מבוססי קוד פתוח לארגוני Enterprise. רד האט מבוססת על כוחה של קהילת הקוד הפתוח בפיתוח ואספקת טכנולוגיות Linux, ענן, קונטיינרים ו-Kubernetes אמינות ובעלות ביצועים גבוהים. החברה מסייעת ללקוחות לשלב בין יישומי IT חדשים וקיימים, לפתח יישומים מוטי-ענן (cloud-native), לבצע סטנדרטיזציה של מערכת ההפעלה, יחד עם אוטומציה, אבטחה וניהול של סביבות מורכבות. שירותי התמיכה, ההדרכה והייעוץ של רד האט זכו להכרה ופרסים בתעשייה והופכים אותה לשותפה ויועצת מוערכת עבור חברות רבות ברשימת ה-Fortune 500. משרדי החברה בישראל מונים מעל ל-400 עובדים, מרביתם מהנדסים מהשורה הראשונה בישראל, אשר עובדים על פיתוח הפתרונות הטכנולוגיים של רד האט בתחום תשתיות הענן. הסניף הישראלי כולל גם את צוות המכירות והשירות של אזור ישראל, יוון וקפריסין.
27/07/22 19:07
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הכלכלה המבוזרת הולכת וצברת תאוצה בעולם, עם התפתחות הטכנולוגיה המאפשרת אותה. מאמר זה עוסק בה ובמבנה הארגונים האוטונומיים המבוזרים.
אבל עוד קודם – מהי בעצם כלכלה מבוזרת? ובכן, זאת כלכלה מבוססת טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמבוצעת באמצעות חוזים חכמים – ללא גורם אנושי מתווך. גורמים רבים משקיעים בה משאבים רבים, כי הם מבינים שלשם העולם הולך. הכלכלה המבוזרת מזכירה את המטבעות הדיגיטליים, שמבוססים עליה, אבל היא לא רק זה.
עתיד הכלכלה המבוזרת מתאפשר על ידי רשתות שנוצרו סביב פרוטוקולים קריפטוגרפיים, המהווים דרך חדשה לתיאום, מדידה ותגמול תרומה והשקעה של משתמש במערכות עסקיות מורכבות. שינוי זה מהווה פוטנציאל חדש לייצור הכנסות עבור יחידים, ומוביל לשינוי הולך וגובר בלכידת הערך בארגונים ממשתתפים ופעילים ברשתות קריפטו.
בניגוד למוסכמה של "לעבוד כדי להרוויח כסף", עתיד ההכנסה הוא מודל ה-"X-to-earn"- לשחק, ללמוד וליצור תוכן ואומנות כדי להרוויח כסף.
המנגנון הנדרש לתיאום ולתפעול הכלכלה המבוזרת הוא ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs), שיתאמו את הפעילויות בין המערכות הארגוניות. זה מה שיעצב את מערך העבודה העתידי.
ארגונים מסורתיים, ארגונים מבוזרים – ומה שביניהם
דגם הארגון המבוזר, הדאו, יחליף, בסופו של דבר, את הדגם המסורתי של ארגונים. בניגוד לארגונים המסורתיים, הדאו הוא ארגון רשתי, שתפקידי הליבה שלו מבוצעים אוטומטית, באמצעות אותם חוזים חכמים, והאנשים עושים את מה שהאוטומציה (עדיין) לא מסוגלת לבצע – למשל שיווק ופיתוח תוכנה. הבעלות והשליטה על הדאו הן משותפות, של כלל החברים בו.
כבר כיום פועלים מעל 4,000 ארגונים כאלה, שמנהלים מיליארדי דולרים, מספקים מוצרים ושירותים למיליונים ויוצרים דרכים חדשות לאנשים לייצר הכנסה. ארגונים אלה מנהלים פרוטוקולים קריפטוגרפיים, מבצעים השקעות הון, מספקים שירותים שמאפשרים מענקים ומאגדים אספני NFT למטרות השקעה או פילנתרופיה.
קיימים כמה אלמנטים המבדילים את ארגוני הדאו מארגונים מסורתיים: הם מאפשרים לפתח קשרים סימביוטיים יותר עם בעלי העניין והמשתתפים; מתפקדים ככלכלות פתוחות, שמעודדות צבירת ערך בכל מקום שבו ניתן כזה; אלה ארגונים גלובליים, ולפיכך לא מבוססים על גבולות גיאוגרפיים או משפטיים; והמבנה שלהם הוא, מטבעו, פתוח ואחראי, שקוף וחולק ערך עם המשתתפים שיצרו אותו.
לארגוני הדאו יש פוטנציאל מדהים לרתום את הכוח של רשתות מבוזרות ואת האינטליגנציה הקולקטיבית של אנשים, אבל הם צריכים כלי תוכנה טובים יותר
ארגוני הדאו, אותם ארגוני כלכלה פתוחה, מניעים את מגמת ה-X-to-earn, שתהפוך את העבודה לגמישה, גלובלית ופחות ממושטרת. כלכלה זו, כלכלת הקריפטו, תאפשר לאנשים להשתתף בכמה ארגונים כאלה ולהתאים זרמי הכנסה שונים ותשואה על בעלות. לדוגמה, מחזיקי אסימוני בעלות (משילות) עשויים להרוויח על ידי קבלת מענקים מפרוטוקולים פיננסיים, הכנסה פסיבית מאסימונים (טוקנים) ופעילות משחקית דוגמת Axie Infinity, או במשחקי P2E אחרים, שנועדו כדי להרוויח כסף.
מה עם המשרות? בעתיד החדש של העבודה, הן יהיו ארעיות ודינמיות יותר, המעבר בין עבודות יהיה פחות יקר, ההזדמנויות יהיו ברורות יותר, המשרות יצטמצמו ליותר יחידות אטומיות ברות תגמול, והעובדים בארגונים המבוזרים יוכלו, וכבר יכולים, לבחור לפעול כתורמי ליבה – משתמשים המסורים לפרויקט שהאינטרסים שלהם מתאימים באופן הישיר ביותר לארגון. לחילופין, הם יוכלו לפעול כמומחי תוכן, שנתפסים כמיקור-חוץ, נותני שירות לביצוע משימות שדורשות ידע פונקציונלי, כגון ניהול כספים, פיתוח תוכנה וניהול קהילה. החוזים החכמים יהפכו חלק גדול מפונקציונליות הליבה של ארגוני הדאו לאוטומטית, וישאירו עבודה היקפית יותר ומוגדרת היטב. בארגונים אלה יפעלו גם משתתפי הרשת, שמצדה צוברת כוח כשיש לה משתמשים רבים.
למד להרוויח – Learn to Earn
פעילות מתגמלת נוספת, הן לכלכלה והן למשתמשים, תהיה למד להרוויח (Learn to Earn). מדובר במודל חינוכי חדש, שבו אדם מקבל שכר על הוכחה שלמד משהו, במקום לשלם כדי ללמוד. הדבר אפשרי כשאדם לומד מיומנויות, ידע או מידע שנותנים ערך מוסף לרשת והרשת מוכנה לממן את הלמידה.
פרוטוקולים קריפטוגרפיים משלמים עבור משימות – עובדה שממריצה משתמשים לבצע פעולות ספציפיות על השרשרת. כשהם ישלימו את הפעולות הללו, הפרוטוקול יתגמל אותם. זה מצב של Win-Win: המשתמשים לומדים מיומנויות או שיטות חדשות לשימוש בתעשיית הקריפטו ומרוויחים עבורם אסימונים, והפרוטוקולים או הרשתות צוברים משתמשים חדשים ויוצרים אימפקט משמעותי.
ביזור – זה שם המשחק. צילום: BigStock
מה עם המשקיעים, אלה שרגילים לא לדאו, אלא לדאו ג'ונס? גם הם יוכלו להיות חלק מהמשחק, ולהשקיע בהזדמנויות צמיחה גבוהות. זה יהיה קל, כי היכולת לקנות טוקנים, שבאמצעותם אפשר להשקיע, לא דורשת הרשאה – מה שפוטנציאלית יכול להפוך כל אחד למשקיע. לכן, הצפי הוא שההשקעות בעולם הכלכלה הפתוחה יהפכו למקור ההכנסה העיקרי של מספר הולך וגדל של אנשים. כמו בכלכלה המסורתית, לא כל השקעה תצמיח פירות, אבל לאנשים רבים תהיה גישה להזדמנויות שנשמרו בעבר למעטים.
קיימים, כמובן, גם אתגרים, לדוגמה פרטיות ואבטחה במעקב אחר המידע ברשתות הבלוקצ'יין, ואיתור כתובות וזהויות אישיות. עומס קוגניטיבי על המוח האנושי, שמטבעו הוא מוגבל – גם הוא מכשלה בכלכלה המבוזרת, שדורשת מאתנו תשומת לב מרבית ברוב שעות היום. ויש עוד שאלה: בכמה ארגוני דאו יכול אדם להשתתף באופן משמעותי בעת ובעונה אחת? ארגונים אלה אמנם מאפשרים לאנשים לבחור איך הם עובדים ולהתחבר לקהילה שתואמת את הערכים שלהם, אבל מצד שני, על ידי צמצום רוב העבודה ליחידות אטומיות ותמריצים כלכליים גרידא, אנחנו מסתכנים בצמצום המשמעות של אנשים לתגמולים ותו לא. אנחנו מסתכנים בהפיכת העבודה למשימות דיסקרטיות וחסרות משמעות, שבהן העבודה מצטמצמת לשירותי סחורות.
לסיכום, לארגוני דאו יש פוטנציאל מדהים לרתום את הכוח של רשתות מבוזרות ואת האינטליגנציה הקולקטיבית של אנשים, אבל הם צריכים כלי תוכנה טובים יותר. יידרשו כלים לתמיכה בממשל, בתיאום, בהערכת ביצועים, בתגמול, בדיון ובניהול מוניטין. מערכת מוניטין על רשת הבלוקצ'יין תוכל לנהל את התרומה של המשתמש לארגון המבוזר, לתגמל אותו כנדרש, על פי אבני דרך והערכת עמיתים, ולשמר את התרומה לפעילות הארגונית במטבע של מוניטין ומעמד בארגון. מדידה ותגמול של כל התרומות לרשת יביאו להקצאה מריטוקרטית יותר של משאבים – על פי היכולות והכישורים. הכותבת היא יועצת חדשנות ומדיניות בלוקצ'יין בארגונים בינלאומיים.
27/07/22 09:25
5.95% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אבנט תקשורת, המפיצה הבלעדית של פתרונות ריוורבד (Riverbed) בישראל, משיקה בימים אלה את הדור החדש של פתרונות החברה בתחום הניהול של סביבות היברידיות. סל הפתרונות החדש האגנוסטיים לחומרה כולל לראשונה את פתרונות חברת אטרניטי (Aternity) הישראלית לניהול אפליקציות SaaS.
ריוורבד מובילה מזה שני עשורים את תחום הניטור והאופטימיזציה של סביבות IT, והיא מתמודדת כל העת עם השינויים מרחיקי הלכת של עידן הטרנספורמציה הדיגיטלית: בסביבה העסקית המודרנית אפליקציות ארגוניות פרוסות על פני כמה אתרים בעולם, במקומות שונים, בדטה סנטרים ובעננים ציבוריים שונים. כמו כן, עובדים רבים עובדים מהבית, וסביבת ה-IT המבוזרת יוצרת מורכבות בניהול הרשת הארגונית. על פי גרטנר, המורכבת הגוברת תאלץ את מנהלי הרשתות של 50% מהארגונים לעצב מחדש את מערכות הניטור שלהם על מנת לשמור על ביצועים אופטימליים ולהבטיח את היעילות העסקית של הארגון.
שמעון אמויאל, מנכ"ל אבנט תקשורת, מציין, כי "נראות ושקיפות הרשת מקצה לקצה הן מרכיב קריטי מאי פעם באסטרטגיית הסביבה ההיברידית, והיא תלויה ביכולת לאסוף את הנתונים מכל רכיב ברשת ללא תלות במיקומו הפיסי. האצת ביצועי הרשת ואפליקציות ה-SaaS היא מרכיב קריטי בכושר התחרות של ארגונים, ומעתה ריוורבד מציעה פתרונות לשני האתגרים הללו תחת קורת גג אחת".
סכימת פתרונות המיתוג מבית ריוורבד. צילום: ריוורבד
חטיבת פתרונות הניטור – Observability
פתרונות הניטור של ריוורבד (שרוכזו תחת חטיבת Alluvio) מאפשרים הצגה אחידה של מלוא המידע הנאסף מכלל הסביבה (כולל סביבות היברידיות ועננים ציבוריים) ולא על בסיס דוגמאות. הם מספקים התראות מכל הסביבות בעזרת כלים כמו פילטרים, קביעת סדרי עדיפויות, קביעת סדר פעולות לתיקון תקלות ומערכת אוטומטית, הממליצה על דרכי פעולה לכל תרחיש, כפי שהוגדרו על ידי מנהלי ה-IT.
בין הפתרונות המובילים של החטיבה: ניטור ביצועי הרשת הארגונית – NPM (ר"ת Network Performance Monitoring) באמצעות קונסולת ניהול אחידה, ניטור האפליקציות APN (ר"תApplication Performance Monitoring), לרבות אפליקציות SaaS, וניטור תשתיות ה-IT (IT Infrastructure monitoring), לרבות מיפוי התשתית הפיסית המשמשת את האפליקציות, מציאת כשלים וסיוע באיתור תקלות.
חטיבת פתרונות ההאצה – Acceleration
חטיבת ההאצה של ריוורבד מציעה סל של פתרונות, שמאיצים את קצב תעבורת הנתונים, משפרים את ביצועי הרשת הארגונית ומאיצים אפליקציות SaaS.
בין הפתרונות המובילים של החטיבה: פתרון Cloud Acceleration – לשיפור ביצועים בענן הציבורי בארכיטקטורת IaaS או PaaS – שמאיץ את קצב העבודה עד פי 50, תוך צמצום היקף התעבורה ב-99%. פתרון SaaS Accelerator – שמאיץ אפליקציות SaaS מובילות כמו Office 365, Salesforce ו-Box ועוד בשיעור של עד פי 10, תוך צמצום היקף התעבורה ב-99%. פתרון Client Accelerator – שמשפר את ביצועי העובדים מרחוק במחשבים ניידים בשיעור של עד פי 10, תוך צמצום התעבורה ב-99%. פתרון eCDN Accelerator – המאיץ תעבורת תוכן וידיאו בשידור מוקלט או חי. פתרון WAN Optimization (בשם SteelHead) – למקסום ביצועי הרשת הארגונית ושיפור זמני תגובה (latency) של האפליקציות. פתרון Software Defined WAN (בשם SteelConnect) – מאפשר גישה לסניפים מרוחקים, בין דטה סנטרים ובגישה לענן הציבורי. הפתרון מאפשר אופטימיזציה של תעבורת הנתונים על גבי כמה מעברי רשת ומקנה חוויית משתמש טובה יותר.
אבנט מעמידה לרשות משווקי ריוורבד בישראל את מחלקת ההנדסה שלה (Professional Services), המספקת מענה כולל למכירת הפתרונות ללקוחות: החל משלב הייעוץ הראשוני, עבור באפיון וכלה בהטמעה והתקנה. השירות מיועד לקהל משווקי אבנט עבור לקוחותיהם, והוא פותח את הדלת למשווקים החסרים יכולות הנדסיות בתוך הבית. כן הוא מיועד לספק למשווקים בעלי יכולות מוגבלות בבית גמישות ויכולת לבצע פרויקטים נוספים ועל ידי כך להרחיב את פעילותם העסקית.
27/07/22 11:31
5.95% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
על רקע החשיבות הרבה של ניטור וסיכול ערוצי הלבנת הון ומימון טרור, פשיעה כלכלית ופעילות טרור, פרסם אתמול (ג') הפיקוח על הבנקים מסמך המגדיר את תפקידי ויעדי הפיקוח בנושא, ואת האופן בו יפעל הפיקוח בכדי לעמוד במטרותיו.
ההתפתחויות הטכנולוגיות והדיגיטליות, סביבת הפעילות המשתנה והשינויים בטעמי הלקוחות וסוגי השירותים הפיננסיים יצרו מציאות בה דפוסי הלבנת הון ומימון טרור הולכים ונעשים מתוחכמים יותר ויותר. מציאות זו הובילה את הפיקוח, לפעול ולהתאים את המסגרת הרגולטורית והאכיפתית בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור לסיכונים הקיימים והמתהווים.
כמו כן, במטרה להקנות למערכת הבנקאית כלים טובים יותר בהתמודדות עם הסיכונים, פועל הפיקוח לצד ובשיתוף פעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל במגוון הכלים העומדים לרשותו, ודורש יישום והטמעת מדיניות מוקפדת וזהירה בנושא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, בדגש על אפקטיביות במערכי הניהול, הבקרה והניטור, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. צילום: דוברות בנק ישראל
במסגרת זו, המשימות של אגף טכנולוגיה וחדשנות הוגדרו מחדש. בין השאר האגף פועל במגוון נושאים בתחום הטכנולוגיה והסייבר, תוך יישום של מתודולוגיות פיקוחיות לצד עידוד וקידום של חדשנות בפעילויות פיננסיות בכלל ובנקאיות בפרט, כולל עידוד המעבר לדיגיטליזציה מלאה של מערכת הבנקאות, החידושים בעולם התשלומים ופרויקטים תשתיתיים לעידוד חדשנות, כמו בנקאות פתוחה ופיתוח טכנולוגיות להקל על אכיפה רגולטורית.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור נמצאים גבוה בסדר העדיפויות הפיקוחי, תוך התמקדות בתחומים המוערכים כבעלי סיכון גבוה ובתופעות שעשויות לגרום לגידול בסיכונים הפוטנציאלים. מסמך המדיניות מתווה את היעדים והעקרונות המרכזיים של הפיקוח על הבנקים בתחום זה, תוך יישום גישה מבוססת סיכון לצורך מימוש יעדים אלה ופירוט המסגרת החוקית בישראל, סמכויות הפיקוח, תפקידי ויעדי הפיקוח, תכנית עבודה וכלים פיקוחיים".
27/07/22 13:15
5.95% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ספקית האבטחה אנטראסט (Entrust) אישרה כי האקרים פרצו לרשת שלה בחודש שעבר, השיגו גישה למערכותיה המשמשות לפעולות פנימיות, וגנבו כמה קבצים.
ספקית האבטחה הוותיקה ממיניאפוליס, שנוסדה ב-1969, ומטפלת מדי יום ב-24 מיליון תעבורות פיננסיות מוצפנות, הייתה מעורפלת בהודעתה לגבי מהות והיקף הפריצה למערכותיה, שאירעה בחודש שעבר. מומחי אבטחת מידע ציינו כי גם אם לא נגנבו נתונים, התקרית עדיין מהווה מבוכה עבור אנטראסט.
החברה מתהדרת בכך שהיא מציעה כמה שירותים ומוצרים העוסקים באבטחת ענן, הצפנה וניהול מפתחות. על לקוחות מי שמתארת את עצמה כמובילה עולמית בתחום ניהול וטיפול בזהויות, תשלומים והגנה על נתונים, נמנים משרד ההגנה והמשרד לביטחון המולדת, משרד האוצר ומשרד האנרגיה של ארה"ב, סוכנויות ממשל, ויזה, מיקרוסופט, מאסטרקארד, פוליקום ו-VMware.
לפי אנטראסט: אין אינדיקציה לפגיעה בלקוחות, במוצרים או בשירותים
"החברה לא מאמינה שנתוני לקוחות רגישים נמחקו בהתקפה – וגם פעילויות החברה לא הושפעו מהמתקפה… בזמן שהחקירה שלנו נמשכת, לא מצאנו עד כה כל אינדיקציה לכך שהבעיה השפיעה על התפעול או האבטחה של המוצרים והשירותים שלנו, המופעלים בסביבות נפרדות מהמערכות הפנימיות שלנו ופועלים במלואם", נמסר מטעם אנטראסט. "אנו מתייחסים לאירוע במלוא הרצינות ועדכנו את הלקוחות שלנו בפרטיו". Entrust security incident dated June 18th.
Entrust blog still down on your left and official statement on your right.
No one seen taking credit to date.@Entrust_Corp #cybersecurity #infosec @Cyberknow20 @GossiTheDog @campuscodi @vxunderground @FBI pic.twitter.com/m54y0x1CIJ
— Dominic Alvieri (@AlvieriD) July 21, 2022 לפי הודעת אנטראסט, "גורם לא מורשה ניגש לחלק מהמערכות שלנו, המשמשות לפעולות פנימיות. התחלנו מיד בחקירה, בסיוע חברת אבטחת סייבר מובילה, והודענו על המקרה לרשויות אכיפת החוק".
אף שההודעה לכלי התקשורת לא הזכירה קבצים גנובים, בתזכיר ללקוחות שנשלח ב-6 ביולי, הודה טוד ווילקינסון, מנכ"ל אנטראסט, כי "כמה קבצים נלקחו מהמערכות הפנימיות שלנו", אך הוא לא פירט מעבר לכך. התזכיר נצפה בראשונה על ידי חוקר האבטחה דומיניק אלוויירי, שצייץ בטוויטר צילום מסך של ההודעה של ווילקינסון – לפני שהחברה הסירה את התזכיר.
החברה מצטרפת לרשימה הלא מכובדת, אך ההולכת וגדלה, של חברות אבטחה שמערכותיהן נפרצו. ב-2020 נחשפה פריצה גדולה לסולארווינדס, שהביאה, בין השאר, לפריצות על פייראיי ומיקרוסופט. באחרונה נפרצו אקסנצ'ר, קסאיה ו-SHI International.