מרבית המפוטרים האחרונים מחברות ההיי-טק הישראליות, ואלה שלמרבה הצער עוד יפוטרו, ככל הנראה, לא יהפכו למובטלים בטווח הארוך – כך חוזה המדינה. במקום זאת, הם ימצאו עבודה בחברות היי-טק יציבות יותר. כמו כן, חוזים בבנק כי עליית השכר הגדולה שעובדי ומנהל הענף נהנו ממנה בתקופה האחרונה – תיבלם. בנק ישראל פרסם היום (ב') דו"ח שמעריך את ההשלכות של הירידות בשווקי ההון על יציבות מגזר ההיי-טק הישראלי. ככלל, הערכת הבנק היא כי המגזר ישמור על יציבות, במידה רבה לאור העליות הבולטות שהוא רשם בשנים האחרונות, שלפני המשבר, ובפרט בשנה שעברה, שבה, נכתב בדו"ח, "גיוסי ההון והערכות השווי של חברות ההיי-טק הישראליות היו מעל ומעבר למגמה ארוכת הטווח, ומספר שיא של חברות ישראליות הונפקו בבורסה. באותה השנה גם הוסיף לגדול במהירות הביקוש לעובדים בהיי-טק, ותקבולי המיסים הודות לפעילות המגזר היו גבוהים". בבנק המרכזי מצביעים על הירידות מתחילת השנה בשווי המניות של רבות מחברות ההיי-טק הישראליות שנסחרות בנסדא"'ק, במספר ההנפקות ובגיוסי ההון, וחוזים כי הם ימשיכו לרדת. עם זאת, גם שם מעריכים שהירידות לא יהיו גבוהות כמו אלה שנרשמו במשבר הדוט.קום של סוף שנות ה-90' וראשית שנות ה-2000. זאת, מאחר ש-"מגזר ההיי-טק הישראלי הוא כיום בוגר ומגוון יותר ממה שהיה אז. רק 11% מהמועסקים בהיי-טק כיום עובדים בסטארט-אפים שנמצאים בסיכון הרב ביותר לפגיעה בפעילותם עקב האטה בגיוסי ההון". הבנק מצביע על העליות החריגות של מדד הנסדא"ק בשנתיים האחרונות – ב-28% ב-2020 וב-40% ב-2021 – אל מול היציבות היחסית של תוצר מגזר ההיי-טק, שעלה בשנים אלה בשיעור שנתי ממוצע של 6%. אולם, מצוין בהודעה, "בשל יציבות צמיחת ההיי-טק בעשור האחרון, והיחלשות הקשר בין הפעילות הריאלית והפיננסית של המגזר בהשוואה לתקופת משבר הדוט.קום, הסבירות לכך שהירידה בשווקים תביא לפגיעה בפעילות הריאלית של ההיי-טק בסדר גודל דומה לתחילת שנות ה-2000 אינה גבוהה". התחזיות לטווחים הקצר והבינוני בטווח הקצר, בבנק ישראל צופים כי ההתפתחויות הפיננסיות צפויות להשפיע על תעשיית הטכנולוגיה העלית הישראלית בשלושה היבטים: ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, בעיקר בהכנסות בגין מימוש רווחי הון; האטה אפשרית בגיוסי עובדים ובלימה של עליות השכר במרבית החברות; ועליית השכיחות של סגירת פירמות עם קשיי נזילות. עוד מציין הבנק כי "הירידה בשווקים שהתרחשה מתחילת השנה צפויה להקטין את המרות המט"ח על ידי חברות היי-טק מקומיות ועל פי אמידה שערכנו, הירידה עלולה להסתכם בכ-700 מיליון דולר, שהם 0.16% מהתוצר הנומינלי, בהשוואה למצב שבו הנסדא"ק היה נשאר בשיא של סוף 2021". לעומת זאת, בטווח הבינוני, ועם המשך ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית, בבנק חוזים שני סיכונים עיקריים לפעילות של מגזר ההיי-טק: ירידת ביקושים למוצרי ושירותי מגזר זה, עקב האטה בצמיחה הכלכלית ומיצוי הגידול בביקושים בהשפעת הקורונה; והאטה בצמיחת המגזר בשל ירידה מתמשכת בזמינות ההון, במקרה של התמשכות ירידות השערים של מניות הטכנולוגיה. עם זאת, כאמור, התחזית היא שההיי-טק ישמור על חוסן והתוצאות לא יהיו גרועות כמו בימי משבר הדוט.קום.

בדירוג של זני הנוזקות המובילות, אשר הופעלו כנגד ארגונים בשנת 2021, שתיים מה"כוכבות" פועלות כבר במשך 15 שנים, כך הודיעו גופי אבטחת הסייבר של ארצות הברית ואוסטרליה. על פי CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב ו-ACSC, מערך הסייבר הלאומי של אוסטרליה, הזנים הנפוצים ביותר של נוזקות כוללים כמה סוגי משפחות: סוסים טרויאניים אשר משיגים גישה מרחוק (RATs) למחשבי הקורבנות, סוסים טרויאניים המיועדים כנגד גופים מהמגזר הבנקאי, נוזקות אשר מטרתן גניבת מידע וכופרות. שתי נוזקות אשר פועלות הכי הרבה זמן הן Qakbot ו-Ursnif: שתיהן מוכרות לקהילת אבטחת המידע והגנת הסייבר מאז היווצרותן בשנת 2007. לפי שתי רשויות האבטחה, שתי משפחות אלו של הנוזקות נמצאות בפיתוח פעיל, כאשר המפעילים שלהן מוסיפים באופן עקבי יכולות ושיטות חדשות כדי להתחמק מגילוין. רוב משפחות הנוזקות אשר ברשימה פועלות יותר מחמש שנים. לפי החוקרים בסוכנויות האבטחה, בסיסי הקוד שלהן התפתחו במהלך הזמן לווריאציות שונות. הנוזקות הנפוצות ביותר בדירוג, אמרו הרשויות, הן אלו שגונבות מידע פיננסי, או מידע אישי, וכופרות. להלן רשימת 11 הנוזקות הפופולריות לשנת 2021 (בסוגריים – מועד תחילת פעולתן): Agent Tesla (2014),  AZORult (2016), Formbook (2016), Ursnif (2007), LokiBot (2015), MOUSEISLAND (2019), NanoCore (2013), Qakbot (2007), Remcos (2016), Trickbot (2016), GootLoader (2020).

אם אתם בעלי יותר מחשבון אחד בטוויטר, ונניח שמלבד חשבונכם הרגיל יש לכם חשבונות נוספים, תחת שם בדויק ועם כינוי כלשהו שאיש לא אמור לדעת מי משויך אליהם ונמצא מאחוריהם – אפשר שהסוד שלכם נחשף על ידי האקרים ואף הופץ למתעניינים בדבר.  בפוסט שעלה ביום ו' האחרון לבלוג החברה, תחת הכותרת "תקרית המשפיעה על כמה חשבונות ומידע פרטי בטוויטר", התוודתה הרשת החברתית המצייצת על הפרת פרטיות שהתרחשה בשירות, אחרי שהאקרים הצליחו לאתר דרך לחיבור חשבונות בשמוצת בדויים/אנונימיים אל בעליהם. "ברצוננו ליידע אתכם על פגיעות שאפשרה למישהו להזין מספר טלפון או כתובת דוא"ל לתוך מנגנון הכניסה, בניסיון ללמוד אם המידע הזה קשור לחשבון טוויטר קיים, ואם כן – לאיזה חשבון ספציפי", ציינה החברה בפוסט. היא המשיכה וכתבה: "אנו לוקחים עלינו את האחריות להגן על פרטיותכם ברצינות רבה, וזה מצער שהדבר קרה. על אף שאין כל פעולה ספציפית שעליכם לנקוט בנושא הזה, אנחנו רוצים לשתף עוד על מה שקרה, על הצעדים שנקטנו ועל כמה שיטות עבודה מומלצות לשמירה על אבטחת החשבון שלכם". פרשה שראשיתה ביוני 2021 או רק בינואר 2022? לפי טוויטר, בינואר 2022, החברה קיבלה דיווח דרך תוכנית הבאגים שלה על פגיעות במערכותיה. כתוצאה מהפגיעות, אם מישהו הזין כתובת דוא"ל או מספר טלפון אל המערכות של הפלטפורמה, הן גילו לאותו אדם לאיזה חשבון טוויטר כתובות האימייל או מספר הטלפון שהוזנו משויכים, אם בכלל. החברה הדגישה כי הבאג נבע מ"עדכון של הקוד שלנו ביוני 2021", ולדבריה, כשנודע לה על כך, מיד חקרה ותיקנה אותו. טוויטר הדגישה כי "באותו זמן, לא היו לנו ראיות המצביעות על כך שמישהו ניצל את הפגיעות", אך באחרונה, ביולי 2022, היא למדה באמצעות דיווח לעיתונות שהיה מי שמינף את הבאג – האקר בודד או קבוצת האקרים – וכי מידע שנחשף באמצעות הפרצה, ושנאסף על ידי אותו גורם, הוצע למכירה. טוויטר עדכנה גם כי "לאחר שבדקנו מדגם מהנתונים הזמינים למכירה, אישרנו ששחקן גרוע אכן ניצל את הבעיה לפני שהיא טופלה". החברה התחייבה להודיע ישירות לבעלי החשבונות שהיא יודעת בוודאות כי נפגעו מהמצב, אך הדגישה: "אנו מפרסמים את העדכון הזה מכיוון שאיננו יכולים לאשר כל חשבון שעלול היה להיות מושפע, ושמים לב במיוחד לאנשים עם חשבונות בשם בדוי, שיכולים להיות ממוקדים על ידי גורמים מטעם מדינה או גורמים אחרים". הרשת החברתית הסבירה כי לא נחשפו סיסמאות, ולמרות זאת דחפה את משתמשיה לאפשר אימות דו-שלבי באמצעות אפליקציות אימות או מפתחות אבטחה של חומרה, כדי להגן על חשבונם מפני התחברות לא מורשה אליהם. בנוסף המליצה טוויטר למשתמשים המעוניינים בשמירה קפדנית על פרטיותם: "אם אתם מפעילים חשבון בשם בדוי, אנו מבינים את הסיכונים שאירוע כזה יכול להכניס ומצטערים מאוד על כך שזה קרה. כדי לשמור על זהותכם חסויה ככל האפשר, אנו ממליצים לא להוסיף מספר טלפון ידוע בציבור או כתובת דואר אלקטרוני לחשבון הטוויטר שלכם".

גוגל נתבעת בידי מאמצים מוקדמים של ערכת היישומים המשרדית מבוססת הענן Google Workspace. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי סן חוזה בקליפורניה, עם בקשה להפוך לתביעה ייצוגית ועם דרישה לפיצויים מינימליים של חמישה מיליון דולר. עורכי הדין המייצגים טוענים בשם התובעים, כי גוגל הפרה את ההבטחה שניתנה להם כמאמצים מוקדמים לקבל גישה חופשית לערכה למשך כל החיים. המייצגים טוענים כי גוגל פיתתה את המשתמשים להשתמש בערכת התוכנות המשרדיות בשלבים המוקדמים שלה, לעזור לה לפתח אותה ולתקן את הבעיות, ואז למכור אותה. כאמור, הטענה היא שבוחני הבטא הללו קיבלו הבטחה שלא יצטרכו לשלם אי פעם עבור השימוש ב-Workspace. מאז 2012 גובה גוגל 12 דולר לחודש עבור השימוש Google Workplace, שנקראה בעבר Google Apps ו-G Suite. מדובר כידוע בשורה של שירותים שונים בהם Drive, Gmail, Docs לאחסון קבצים ועוד. חלקן מוצעות בחינם ברמה מוגבלת, כאשר חלק מהתכונות המתקדמות יותר זמינות רק עבור מנויים משלמים. השנה החלה גוגל לגבות דמי מנוי גם ממשתמשים שנרשמו לשירותים שלה לפני 2012, אם כי נכון לעתה ברמה הצרכנית היא עדיין מספקת שירותים בחינם. בין אלו שנדרשו לשלם נמצאים גם אותם עסקים/משתמשים שביצעו עבורה את הבטא לפני שנים. "הנטישה של גוגל את המשפט מתווה הדרך 'אל תהיה מרושע' מומחשת היטב במקרה הזה", הודיע משרד עורכי הדין סטראטפורד שמייצג את התובעים. "גוגל, כחלק הטוב יותר של קונגלומרט ששווה כמעט שני טריליון דולר, מפירה הבטחה ללקוחות נאמנים, שעזרו לגוגל לפתח מוצר רווחי, במטרה לרפד את הרווחים המגודלים שלה ממילא".

סמסונג החלה בהפצה רשמית של גירסת הבטא הפתוחה של ממשק המשתמש One UI 5, המבוססת על Android 13, אבל רק לבעלי מכשירי ה-Galaxy 22 בארה"ב, בגרמניה ובקוריאה הדרומית. לדברי החברה, בעתיד הקרוב היא תופץ למכשירים ולאזורים נוספים. העדכון של החברה מגיע שבועות ספורים לפי ההשקה הרשמית הצפויה של אנדרואיד 13, ורק ימים ספורים לפני אירוע Galaxy Unpacked הצפוי בעוד יומיים, ב-10 באוגוסט, שבו תשיק את קווי מכשירי הדגל החדשים שלה. גירסת One UI 5 החדשה נראית כמו עדכון קטן יחסית לגירסה הנוכחית של החברה, והיא כוללת כמה אפשרויות של התאמה אישית, שינויים בהתראות והגדרות נגישות ואבטחה חדשות. גירסת One UI 5 מתבססת על אפשרויות העיצוב של Android 13 ומציעה עד 16 ערכות נושא צבע מוגדרות מראש על בסיס הטאפט במכשיר ו-12 אפשרויות צבע נוספות עבור מסך הבית, לצד האפשרות לערום ווידג'טים בגודל דומה זה על גבי זה, כדי ליצור מראה פחות עמוס של המסך. בין תכונות הנגישות החדשות הוסיפה החברה כלי זכוכית מגדלת, המשתמש במצלמת הטלפון, כדי להתקרב לאובייקטים וטקסט, לצד האפשרויות של השמעה קולית של הקלט של המקלדת. סמסונג מפרטת בהודעתה עוד כמה תכונות ש-One UI 5 אימצה מ-Android 13, כמו הגדרות חדשות של התראות, המחייבות מפתחי אפליקציות לבקש את אישור המשתמש לפני שליחת התראות. בנוסף, הממשק החדש מאפשר להגדיר את השפה המועדפת על בסיס כל אפליקציה, ומעניק גישה ללוח מחוונים מעוצב מחדש של אבטחה, שסורק את הטלפון לאיתור בעיות פוטנציאליות.

המשבר בהיי-טק לא ממש משפיע על מטריקס, לפחות לא בצורה ניכרת. לראייה, ענקית ה-IT הישראלית הודיעה היום (ב') על האצה בגיוסים ומסרה שיש אצלה לא פחות מ-1,300 משרות פתוחות. זאת, לאחר שהיא סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם תוצאות שאותן היא כינתה "הטובות ביותר מאז הקמתה" ולאחר שבחודש יוני היא הודיעה על רכישת רדט, שלפי הערכות מומחים מחזקת את אחיזתה של הרוכשת בתחומים כמו IoT, תעשייה 4.0, ציוד ובקרה למפעלי תעשייה וגם למגזרים אחרים, שהנרכשת מספקת להם ציוד. במטריקס מכנים את מהלך הגיוס שלהם "משב רוח אופטימי לענף ההיי-טק". בין היתר, החברה מחפשת מפתחי תוכנה, אנשי אבטחת מידע, מדעני דטה, מנהלי פרויקטים, מנתחי מערכות, אנשי תשתיות ותקשורת, מיישמי סאפ, בודקי תוכנה, אנשי פריוריטי, מפתחי אוטומציה, אנשי DevOps, מאפייני ומעצבי חוויית משתמש, ומנהלי פיתוח. כל התפקידים מנוסחים בלשון זכר, לשם הנוחות, אולם מיועדים לכלל המינים והמגדרים. על פי הודעת החברה, "המצטרפים והמצטרפות החדשים.ות למטריקס עתידים.ות להשתלב בכמה מהפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים והמשמעותיים ביותר כיום במשק הישראלי". החברה מעורבת ומהווה שחקן משמעותי בשלל פרויקטים במגוון גופים וארגונים, לרבות כאלה מהחשובים במשק הישראלי, ובין לקוחותיה נמנים ארגונים במגזרי הממשלה, הביטחון, ההיי-טק, הפיננסים, הבריאות, התחבורה ועוד. בין השאר, מטריקס מעורבת בהקמת אגם המידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלדבריה ישפר את יכולות הניתוח והמחקר של הארגון, בבניית הקמפוס החכם של בנק דיסקונט ובמיזם הרחפנים הלאומי המועמדים והמועמדות למשרות יוכלו להשתלב במשרות שמתאימות לכל שלבי הקריירה – מתחילת הדרך המקצועית, דרך משרות שדורשות ניסיון ברמות שונות ועד למשרות ניהוליות, אומרים במטריקס. משרות אלה משלבות טכנולוגיות ותחומי תוכן שונים ומגוונים: דיגיטל, ביג דטה, למידת מכונה, ענן, IoT ,סייבר ומציאות רבודה. "עבודה בחברה ותיקה ויציבה, עם מגוון מסלולי התפתחות" לדברי אבישג אלבז הרוש, סמנכ"לית משאבי האנוש של מטריקס, "אנחנו חברה ותיקה ויציבה, שכבר מעל 20 שנים נמצאת בצמיחה, וכל הזמן מרחיבה את היקף פעילותה למגזרים ולשדות טכנולוגיים חדשים. ידענו תקופות של משבר במשק לאורך השנים, ובזכות התנהלות אחראית וגמישות עסקית, עברנו אותן בהצלחה רבה, ואף המשכנו לצמוח". היא ציינה כי "אנחנו פועלים בעולם מגוון מאוד מבחינה טכנולוגית, שיכול להציע לעובדים ולעובדות שלנו הרבה מסלולי התפתחות, למידה וקידום בקריירה. גם הגיוון החברתי הוא מאפיין בולט של התרבות הארגונית במטריקס, ואחד הגורמים שמובילים להצלחת החברה. כך, למשל, מעל 51% מהעובדות והעובדים אצלנו הן נשים, וקרוב ל-40% מההנהלה הבכירה של החברה הן נשים – תופעה חריגה בחברות היי-טק. בנוסף, אנחנו מעסיקים עובדות ועובדים מכל המגדרים, המגזרים, הדתות וקבוצות האוכלוסייה". לרשימת המשרות הפתוחות המלאה במטריקס לחצו כאן.

באחרונה החלה בנדא לייבא לארץ את המוצרים של W-King, ואין טובים כמו ימי הקיץ כדי לבחון את אחד הרמקולים הניידים שמציעה החברה לשוק הישראלי, בפעם הראשונה באופן רשמי. ה-"קורבן" שבו בחרתי היה D8 – רמקול שאפשר להגדיר אותו כקשיח, שמיועד להיות מכשיר שאנשים לוקחים איתם למסעות בחוץ. הכוונה היא לא רק לבריכה או לים, או סתם אם עושים מנגל בשעות הערב הקרירות מעט יותר ורוצים שמוזיקה תלווה את האוכל ואת הבירה שלידו. כבר מהרגע שמוציאים אותו מהקופסה מתברר ש-D8 הוא קשוח, והוא גם נראה כזה. בשני הקצוות של הרמקול יש דיפון גומי קשיח במיוחד, כדי לספק הגנה בזמן נפילות, והעיצוב הכולל הוא של מכשיר שאומר: "בואו נראה מה אתם מסוגלים לעשות לי" – בצורה מאיימת, וטוב שכך. הכפתורים למעלה גדולים, קשיחים ומוגנים בגומי, והם פשוטים לתפעול, אם כי קצת קשוחים מדי לטעמי. ייתכן שהקשיחות הזאת היא בגלל הגומי. כפתור ההפעלה הוא גם כפתור הצימוד (בלחיצה ארוכה), ומציע חיבור באמצעות בלוטות' 5.0. כפתור הניגון, שנמצא במרכז הרמקול, הוא, כמובן, גם כפתור העצירה, וכפתורי עוצמת הקול משמשים, בלחיצה ארוכה, גם להעברת שיר קדימה ואחורה. החמישי מבין הכפתורים מאפשר לבחור אחד משלושה מצבי אקולייזר מובנים, שמדגישים רמות שונות של טרבל ובס, והנוריות שבו מציגות את מצב הסוללה הפנימית. ה-D8 הוא רמקול גדול למדי, והוא גם די מסיבי. עם זאת, רצועת הנשיאה שלו נוחה למדי, ובכל מקרה – לא אמורים להסתובב אתו על הכתף לאורך כל היום החיבור פשוט מאוד ומתבצע כמו עם כל זוג אוזניות, וכאמור – כך גם התפעול של הרמקול. לחיצה אחרי הצימוד מפעילה את אפליקציית ניגון המדיה שנבחרה כברירת מחדל בטלפון, מבלי שצריך להפעיל אותה באופן ייעודי, כך שכדאי שתיזהרו אם הדבר האחרון ששמעתם היה להקת המלודיק דת' Arch Enemy, כשהקהל בסביבה הקרובה שלכם באותו הרגע חובב בעיקר שירי ארץ ישראל. ה-D8 יכול לעבוד במרחק של עד 10 מטרים ממוקד הקישוריות שלו, אבל כדי לשמוע את כל צליליו צריכים להיות מולו, כי שם ממוקמים שני הטוויטרים שלו, כשמהצדדים ממוקמים שני סאבוופרים פסיביים. העוצמה הכללית היא 50 וואט, ובעוצמת קול של כ-80% ברמקול, וכ-70% בטלפון, הסלון יתמלא בקלות בצלילים, והבסים יורגשו היטב – במיוחד אם תניחו את הרמקול על הרצפה. אלא שזהירות, כי אז השכנים עלולים לעלות ולהתלונן. מה בחוץ? בחוץ, קצת פחות. אל תצפו לשמוע את הצלילים שבוקעים מה-D8 היטב בכל רחבי סביבה גדולה, ואל תצפו שהוא ישתלט על הרעשים בסביבה. מדובר ברמקול עוצמתי, אבל בכל זאת – נייד. כשניסיתי אותו ברחבה יחסית שקטה מרעשי רחוב זה היה נחמד, אבל הצלילים קצת התפזרו להם מהר מדי. ב-W-King השקיעו הרבה, במקרה של ה-D8, באספקת עוצמה, אבל האיכות לא מדהימה, ועדיף לא להתקרב לקצה העליון – ולא רק כי שומעים ביפ שמסמן שאי אפשר להגביר עוד את עוצמת הקול, אלא מאחר שמתחילים להרגיש קצת עיוותים ו-"לכלוכים". זה נכון בעיקר כשמנגנים מוזיקה עמוסת בסים, אבל גם במוזיקה אלקטרונית הצלילים לא תמיד נקיים. השימוש באקולייזר המובנה קצת עוזר, אבל רק קצת. ה-D8 הוא רמקול גדול למדי, באורך של 32 ס"מ ובעומק של 11.8 ס"מ, והוא גם די מסיבי, עם משקל של 2.4 ק"ג. עם זאת, רצועת הנשיאה שלו נוחה למדי, ובכל מקרה – לא אמורים להסתובב אתו על הכתף לאורך כל היום. המשקל כולל גם סוללה בנפח עבודה של 10,400mAh, שלפי החברה יכולה להחזיק מעמד במשך 30 שעות מוזיקה, אבל את המספר הזה היא בדקה בעוצמת קול מינימלית. בעוצמת קול של כ-80% הרמקול החזיק מעמד מעל 12 שעות – וגם זה יפה מאוד. זמן הטעינה של הסוללה, לפי החברה, עומד על כחמש שעות, אבל את המטען תצטרכו להביא מהבית, והוא צריך להיות בעל חיבור USB-C בעוצמה של 10 וואט. אותו חיבור, שנמצא מאחור מאחורי כיסוי גומי, יכול לשמש גם לטעינה של התקנים אחרים בשטח. ההספק אמנם נמוך ואיטי, אבל במדבר, כל אפשרות טעינה היא פרח. אפשר לצמד רק טלפון אחד, ואם אתם רוצים לחבר, באופן זמני, טלפון או טאבלט אחר, יש ב-D8 חיבור 3.5 מ"מ. אם יש יציאה כזו במכשיר המדובר, אין בעיה להתחבר ולהשמיע את הצלילים שלכם. יש גם אפשרות להכניס כרטיס זיכרון עם מוזיקה, אבל היא צריכה להיות במחיצה הראשית. דרך אגב, כבל 3.5 מ"מ וכבל USB-A דווקא יש במארז. הרמקול נשוא הסקירה הזאת תומך בתקן IP65, וזה אומר שהוא יכול להתמודד טוב עם התזות מים. כיסויי הגומי על הכפתורים הגדולים ומעל החיבורים מאחור אמורים להגן על החלקים העדינים, אבל אני לא היה מהמר על הצללתו במים בשביל הכיף. בארץ נמכר ה-D8 של W-King ב-699 שקלים. לסיכום, אם אתם מחפשים רמקול עמיד לשטח, שמתעדף עוצמת קול על פני איכות, הוא בהחלט יכול לשמש אתכם היטב וגם לשרוד תנאים קשים.

"מאז מבצע 'שומר החומות' הפקנו לקחים, הבאנו הרבה יותר אמצעי תקשוב לשטח. בעוד שבמבצע הקודם, במאי 2021, לא ראינו את כלל הכוחות, לרבות הקטנים שביניהם, על גבי המערכות שלנו – כעת הייתה לנו תמונת מצב הרבה יותר מפורטת ומדויקת, הן על כוחותנו והן על האויב. ידענו להצביע על כל אחד מהכוחות, ולשנות את מיקומם במידה שהדבר נדרש", כך אמר סרן דור אוחנה, קצין התקשוב של קטיף, החטיבה המרחבית האחראית על גזרת דרום רצועת עזה. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר סרן אוחנה כי "שינוי נוסף היה בכך ששיפרנו את השרידות של המערכות, והוספנו גיבויים". "כיום יותר מתמיד", אמר בעבר לאנשים ומחשבים בכיר בתקשוב הצה"לי, "אוגדת עזה היא גוף שהולך ומתעצם. היא מעצמה טכנולוגית ולה יש מאות מערכות ואלפי חיישנים". כך, האתגר האמיתי של התקשוב בעזה הוא לא רק הפעילות בין הגדודים אל מול האוגדה והפיקוד, ובהתאמה – של מחלקות הקשר בגדוד ופלוגות הקשר בחטיבות, אלא גם ובעיקר, הצורך בחיבור בין המערכים השונים – זה שאחראי על גילוי אמצעי השיגור, זה שאחראי על תקיפה של האויב ומערך ההתראה. ה-IT "מרחיב" את שדה הראייה של התצפיתן כוחות צה"ל בדרום נמצאים במצב שבו יש עושר אדיר של מידע – חלקו חזותי, ממצלמות, חלקו אותות אלקטרומגנטיים וחלקו מגיע ממכ"מים ומחיישנים. המאפיין המשותף של כל המערכות הוא המון מידע. מצב זה מניב כמה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווג אותו ולהגן עליו. כך, מידע ה-עתק, הביג דטה, יושב בכמה אגמי מידע, שנבנו על ידי גופי ה-IT השונים, ביניהם מצפן ולוט"ם באגף התקשוב, והמקבילים להם באגף מודיעין, כדי לענות על הצרכים והדרישות המיוחדים של כוחות צה"ל בדרום. המערכות הללו "מרחיבות" את שדה הראייה של התצפיתן, מעבר למה שהוא רואה בעין: אם נקלט משהו, ניתן לשלב מידע מהתצפיתן ומהחיישנים ובדרך זו לתת לכוחות בשטח נתונים מדויקים יותר. שילוב המערכות השונות סוגר מעגלים: המערכות יודעות לטפל בכל סוג אירוע, תוך שילוב נתונים מודיעיניים ומבצעיים, כדי לצמצם את זמן ה-'מהחיישן ליורה' (Sensor2Shooter). כך, יושבי החמ"ל רואים את הכול בתמונה אחת גדולה, במקום אחד, באופן רב ממדי ורב זרועי – מודיעין, תקשוב ושאר זרועות צה"ל השונות. "תפקיד התקשוב בחטיבה", הסביר סרן אוחנה, "הוא לתפעל ולהפעיל את כלל המערכות, בשגרה ובחירום, לוודא שהן תקינות, ולבדוק כי כלל המשתמשים יודעים לתפקד עם מערכות ה-IT באופן המיטבי, עם מתן מענה לצרכים של המשתמש המבצעי". "נערכנו למבצע כבר בתחילת שבוע שעבר", סיפר סרן אוחנה. "התחלנו בחטיבה בקליטת כוחות יבשה שונים שריון, רגלים ותותחנים. וידאנו שיש להם את כל אמצעי התקשוב, שהם תקינים ומשולבים במערכות השליטה והבקרה (שו"ב) אשר בחמ"ל. כל כוח במרחב קיבל את מערכת ה-IT הייעודית לו". "כך", הסביר, "כולנו ראינו את כלל הכוחות על גבי משואה – מערכת שליטה ובקרה מבצעית לדרג האופרטיבי הטקטי, שהיא חלק מ-צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי, תוכנית השו"ב של זרוע היבשה בצה"ל. לכל כוח שהגיע, סיפקנו מערכות קשר-רדיו מוצפן, משואה, בגרסאות 700 ו-750. הלוחמים קיבלו טאבלטים עם מפות ועליהן מידע בזמן אמת, כולל התרעות צבע אדום. הדרגים השונים קיבלו טלפון סלולרי מוצפן, עם יכולות דיבור, צ'אט מבצעי ואפשרות לראות תמונות ו-וידיאו בזמן אמת. עשינו את ההתאמות הנדרשות לסינכרון הגרסאות, לטובת ההכוונה של הכוחות בשטח, שיפור יכולות האש, סגירת מעגלי האש, ויכולת דיבור בין כוחות היבשה השונים, וגם עם חיל האוויר. נתנו לכוחות את יכולות ההצפנה הנדרשות להם, כדי שכולם יוכלו לתקשר באופן מאובטח". סרן אוחנה, בן 25, שירת קודם לכן כקצין אג"ם באוגדת עזה ולפני כן היה קצין תקשוב גדודי בחטיבת גולני. לשאלת אנשים ומחשבים על תקיפה בממד הקיברנטי, השיב: "לא חווינו מתקפות סייבר". "כלל מערכות ה-IT הצה"ליות", סיכם אוחנה, "אפשרו את התקיפות במבצע בצורה אפקטיבית ומדויקת".