מעסיקים מרשים לעצמם, לעתים, לחדור לפרטיות של מועמדים לעבודה – גם בענף ההיי-טק. רבים מראיונות העבודה כוללים שאלות על יחס הבית-משפחה של המועמד לעבודה, ובפרט של המועמדת, או "האם את מתכוונת להיכנס להריון בקרוב?". אצל טרנסג'נדרים.ות, ראיון עבודה יכול לכלול גם שאלות על איברי המין שלהם.ן – לא פחות. שאלות חודרניות שכאלה ודאי היו גורמות לזעזוע ולרעש אילו מועמדים שאינם טרנסג'נדרים היו נשאלים אותן, אבל מאחר שמדובר באוכלוסייה שגם ככה מושתקת ומוחלשת – אנחנו לא שומעים קול זעקה, מה שמאפשר למעסיקים להמשיך בחדירה הבוטה הזו לפרטיות. למערכת אנשים ומחשבים הגיעו כמה דוגמאות של ראיונות עבודה בהיי-טק, שבהם נשאלו מועמדים.ות מהקהילה הטרנסית שאלות לא מקובלות על החיים הפרטיים שלהם.ן. מטבע הדברים, אותם.ן מועמדים.ות מעדיפים.ות להישאר אנונימיים. מי שמביאה את קולם.ן היא רתם שורק, המנכ"לית החדשה של ארגון מעברים, שפועל לקידום קהילה זו. "אחת השאלות הכי נפוצות שטרנסג'נדרים נשאלים במקומות העבודה ובראיונות העבודה היא על איברי המין שלהם. לפעמים מעסיקים שואלים אותם: מה יש לך בין הרגליים? גם אנשים שלא יישאלו באופן ישיר מה יש לך שם למטה ייתקלו בשאלות כגון: זה אומר שעשית ניתוח? בראיון למקום עבודה, שאלות שנוגעות לאיברים פרטיים הן לא הולמות", אמרה שורק לאנשים ומחשבים. ממה זה נובע – מבורות או מרשעות? "ברוב המקרים, השאלות האלה באות מחוסר רגישות. גדלנו בחברה שבה יש הרבה דימויים שנחשבים שליליים של אנשים טרנסים. קח את הסרט אייס ונטורה, שבו הגיבור מתנשק עם אישה, מגלה שיש לה איבר מין זכרי ומקיא בשירותים, או את השיר של שלום חנוך, שאומר: 'מה שגיליתי שם נכון, זה לא גברת זה אדון'". חברת ההיי-טק שאימצה את הקהילה הטרנסית שורק בת ה-27 היא אקטיביסטית שלוקחת חלק כבר מזה חמש שנים בפעילויות ובגופים שעוסקים בקהילת הלהט"ב, בהם ארגון הנוער הגאה איגי וארגון חוש"ן, שעורך הרצאות על להט"ביות וקבלה בבתי ספר. "לא תכננתי להתעסק כל כך הרבה באקטיביזם, אבל מצאתי את עצמי נשאבת", אמרה. "לפני כחצי שנה פנו אליי מעמותת מעברים ואמרו לי שהם צריכים אותי. החלטתי להצטרף. אני מאוד מרוצה מהפעילות שלי, כי הקהילה הטרנסית מאוד חשובה לי". גיוון והכלה – גם לטרנסג'נדרים.ות. צילום: BigStock מעברים היא עמותה שפועלת למען הקהילה הטרנסית בתחומים שונים של החיים, כולל עולם התעסוקה. בשנתיים האחרונות היא גדלה, יצרה קשרים עם המדינה ועם קרנות השקעה גדולות, וחברת ההיי-טק נטורל אינטליג'נס, שידועה במיוחד ביחס הסובלני שלה לקהילת הלהט"ב ומעסיקה גם נשים טרנסג'נדריות, לקחה אותה תחת כנפיה. "זה סייע לנו לגדול ולהתפתח", אמרה שורק. "נטורל אינטליג'נס נתנה לנו את הליווי שמאפשר לנו להיות מי שאנחנו כיום – מרכז הידע הטרנסי". ידע אודות טרנסג'נדרים.ות והקהילה הטרנסית הוא דבר שנמצא במחסור – הן בציבור הכללי והן אצל הטרנסג'נדרים.ות עצמם.ן. "אנחנו גדלות בתוך עולם שמסתיר את הקיום שלנו ומספר לנו שקרים על עצמנו. למשל, שקוקסינל זה קללה, זה חרקים (פירוש המילה בצרפתית הוא חיפושית – י"ה). זה לא מה שצריך להיות. כשאנחנו גדלות, אנחנו לא מקבלות את הידע שאנחנו קיימות. הרבה טרנסיות וטרנסים חושבים.ות שמותר להפלות אותם.ן, שאפליה נגדם.ן היא חוקית – והיא לא. אין הרבה ידע על מה שמגיע לנו, על התרבות וההיסטוריה שלנו, וגם בשאלות כגון: איך לחפש עבודה? איך לדבר עם המעסיק? האם לצאת מהארון במקום העבודה או לא?" לדבריה, "המטרה של מעברים היא לקחת את הידע שכל אחת מאתנו למדה על בשרה ולחלק אותו הן לחברי.ות הקהילה הטרנסית והן לקובעי.ות המדיניות במדינה". שורק מתכוונת לא.נשים מכל הקשת הטרנסית, שהיא קשת רחבה של א.נשים במצבים שונים, ולא משנה אם הם.ן עברו ניתוח להתאמה מגדרית (מה שנקרא בטעות ניתוח לשינוי מין) או לא. הקהילה הטרנסית: יותר מובטלים, יותר מופלים ופחות שכר מחקרים מעלים כמה נתונים עגומים בכל הנוגע לטרנסג'נדרים בעולם התעסוקה: רובם מציינים שהם חווים אפליה במקום העבודה, רובם מרוויחים פחות מהממוצע – כולל גברים טרנסג'נדרים – ו-30% מכלל הטרנסים והטרנסיות מובטלים.ות. "זה מייצר אצלם.ן תחושה של חוסר מסוגלות וידיעה עמוקה שהעולם לא מעוניין בהם.ן כחלק שווה מהחברה", אמרה שורק. "כשגברים ונשים טרנסים.ות רוצים למצוא עבודה, כולל בהיי-טק, הם.ן מתחילים.ות מנקודת פתיחה מאוד לא שווה: שהם כנראה יהיו הטרנס.ית הראשון.נה שרוב הקולגות שלהם יפגשו, שעומדים לשאול אותם.ן שאלות לא נעימות ושהם.ן יצטרכו להסביר דברים בסיסיים על מה בסדר ומה לא במקום העבודה ואיך לדבר". איך אתן מתמודדות עם זה? "אנחנו פשוט מפתחות עור של פיל". תעשיית ההיי-טק ידועה בשיח על גיוון בתעסוקה וביישום שלו. האם גם אתן מרגישות את זה? "מעסיקים בהיי-טק מבינים יותר ויותר את החשיבות של גיוון. בהרבה מובנים, בהיי-טק זה יותר מורכב, כי מהצד האחד הוא מסמל שינוי וקדמה, ומקדם רעיונות של הכלה ושוויון, אבל מהצד השני, יש מעסיקים טרנספובים. ככלל, יש בהיי-טק הרבה רצון טוב, אבל חסר ידע. מעסיק שלא פגש טרנסג'נדר מעולם – בדרך כלל לא תהיה לו הרגישות המספקת". מעסיקים מכילים יותר מרוויחים עובדים טובים יותר. צילום: BigStock מה כן מעסיק שמראיין מועמד.ת טרנסג'נדר.ית יכול לשאול כדי לא לפגוע ולהפלות, גם אם האפליה היא בהיסח הדעת? "מה לשון הפנייה שלך? האם להתייחס אליך כגבר או אישה? האם הזדהית בתור אישה או גבר בעבודות קודמות? ככלל, רצוי מאוד שראיון העבודה לא יתעסק בחיים האישיים, אלא במה שנוגע לעבודה. חשוב להשאיר את הסקרנות על טרנסיות מחוץ למקום העבודה. מן הראוי שמעסיקים ילמדו את הרגישות בנושא לא מהעובדים.ות שלהם.ן, או מהמועמדים.ות הפוטנציאליים.ות. כדי לעשות את זה, הם יכולים לפנות אלינו, זה שירות שאנחנו נותנים למעסיקים, באמצעות ייעוץ, שיחות עם מעסיקים והכשרות לצוותי משאבי אנוש. חשוב לנו לעזור לכל מעסיק שרוצה להיות מודע יותר מגדרית". מה המסר שלך למעסיקים? "המסר שלי למעסיקים, בפרט בהיי-טק, הוא שסביבת עבודה שמסוגלת להכיל אנשים על הקשת הטרנסית, לגרום להם להרגיש בטוחים להגיע למקום העבודה, היא סביבה שבה כל העובדים ירגישו בטוחים ותהיה להם מוטיבציה לתת יותר למקום העבודה. מקום עבודה שישכיל לנצל את זה ירוויח עובדים מאושרים ושמחים, ועולם ההיי-טק מבין שעובדים שמחים הם עובדים טובים".

אחרי שאתמול (ד') דיווחנו על קבוצת ריגול סייבר חדשה בשם JuiceLedger, שפועלת נגד מפתחי קוד פתוח, היום הגיעה "תורה" של Worok. הקבוצה הזאת, שאותה חשפו חוקרי ענקית אבטחת המידע ESET, מכוונת את ה-"נשק" שלה כלפי חברות וממשלות במזרח התיכון, באפריקה ובאסיה. חוקרי ESET גילו באחרונה מתקפות ממוקדות, שניצלו כלים לא מתועדים, שבהם הן השתמשו נגד חברות בפרופיל גבוה וממשלות מקומיות – בעיקר באסיה, אך גם במזרח התיכון ובאפריקה. לא נמסר האם בין מטרות התקיפה היו גם גופים ישראליים. המתקפות הללו בוצעו על ידי קבוצת ריגול סייבר לא מוכרת, והחוקרים הם אלה שהעניקו לה את השם Worok. על פי נתוני הטלמטריה של ESET, קבוצת הסייבר פועלת לפחות החל מ-2020, וממשיכה לפעול עד היום. בין המטרות שבהן היא התמקדה היו חברות מתחומי התקשורת, הבנקאות, הימאות והאנרגיה, וכן משרדי ממשלה וגופים מהסקטור הציבורי. בחלק מהמקרים, הקבוצה השתמשה בפרצות ProxyShell הידועות לשמצה, כדי לקבל גישה ראשונית. Worok היא קבוצת ריגול סייבר שמפתחת כלים משל עצמה ומשתמשת בכלים קיימים כדי לפרוץ למטרותיה. ארגז הכלים המיוחד של הקבוצה כולל שתי תוכנות טעינה ודלת אחורית שנקראת PowHeartBeat. זו דלת אחורית מרובת אפשרויות, שנכתבה ב-PowerShell ומוסווית באמצעות טכניקות שונות כמו כיווץ, קידוד והצפנה. PowHeartBeat היא בעלת יכולות מגוונות, ביניהן שליטה או הרצת תהליכים והורדה והעלאה של קבצים. כך, היא מסוגלת להעלות קבצים למחשבים שנפרצו ולהוריד מהם קבצים; לשלוח מידע על קובץ, כמו הנתיב שלו, אורכו, מועד היצירה שלו, הזמנים שבהם ניגשו אליו ותוכנו – אל שרת השליטה והבקרה; ולמחוק קבצים, כמו גם לשנות את שמם ואת מיקומם. "מיקוד משמעותי במטרות ממשלתיות" טיבו פאסיי, חוקר ESET שגילה את הקבוצה, אמר כי "אנחנו מאמינים שמפעילי הנוזקה מחפשים מידע אצל הקורבנות שלהם. הגענו למסקנה הזאת בעקבות ההתמקדות שלהם בפרופילים גבוהים באסיה ובאפריקה, שמשתייכים למגזרים שונים – פרטיים וציבוריים כאחד, עם מיקוד משמעותי במטרות ממשלתיות". הוא הוסיף כי "על אף שבשלב זה איננו יכולים לראות חלק ניכר מפעילות הקבוצה, אנחנו מקווים שהפניית הזרקור אליה תעודד חוקרים נוספים לחלוק מידע אודותיה". בסוף 2020 תקפה קבוצת Worok ממשלות וחברות במדינות רבות, ביניהן חברת תקשורת במזרח אסיה, בנק במרכז אסיה, חברת תעשייה ימית בדרום-מזרח היבשת, ישות ממשלתית במזרח התיכון וכן חברה פרטית בדרום אפריקה. בין מאי 2021 לינואר 2022 הקבוצה הפסיקה את פעולותיה, לפחות אלה שאנשי ESET גילו, ובפברואר השנה היא שבה לפעול.

השבוע דיווחנו על פרישתם של כמה מנמ"רים בכירים בשירות הממשלתי, בהם כאלה שעברו למגזרים אחרים. על הרשימה הזאת נמנים מנמ"ר משרד התחבורה, צור אהרון, שסיים את תפקידו בתום 7.5 שנות עבודה במשרד ועבר למגזר האקדמי; אלי אללוף, מנהל מרכב"ה – פרויקט התשתיות הגדול ביותר של הממשלה; שרון סולומון, שהיה מנמ"ר משרד מבקר המדינה ועבר לתפקיד דומה בנתיבי איילון; ונתן הרשקוביץ, המנמ"ר הוותיק של רשות ניירות ערך, שפורש לגמלאות. מעבר לפרישתם של המנמ"רים הללו, באגפי המחשוב בממשלה מתמודדים עם קושי משמעותי בגיוס כוח אדם, שאמנם קיים בכל הענף, אבל בשירות הציבורי הוא מורכב יותר. התקשוב, הדיגיטל ותהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של הממשלה, לרבות ואולי אף בעיקר פרויקט הענן הממשלתי נימבוס, מעצימים את הקריטיות של מערכות המידע בעבודת המשרדים השונים. פרישתם של מנמ"רים ותיקים מובנת, מאחר שתפקיד המנמ"ר בממשלה הוא תקרת זכוכית, ויכולת הקידום המקצועית מוגבלת יחסית. גם הקידום בשכר נמצא בפיגור רב לעומת השוק הפרטי. תוסיפו לכך את העובדה שכדי למנות מנמ"ר בכיר במגזר הממשלתי, במקום זה שפרש, נדרש מכרז – מהלך שיכול לקחת תקופה ארוכה – והרי לכם אתגר משמעותי. בהעדר קאדר של אנשי מחשוב ברמה הגבוהה ביותר, כל ההשקעות של הממשלה בטרנספורמציה דיגיטלית, במחשוב ובמעבר לענן עלולות לרדת לטמיון, כי לא יהיה מי שיממש אותן האתגר הזה גדל לאור חוסר היציבות הפוליטית והעובדה שאנחנו מצויים במערכת בחירות חמישית בשלוש שנים – מה שעוצר כל תהליך מכרז משמעותי לכוח אדם בשירות הממשלתי. וגם אם כבר מתקיים מכרז, משרדי הממשלה מתקשים לגייס אנשי מקצוע, שיש להם חלופות רבות בשוק הפרטי, ובוודאי בענף ההיי-טק. גם התקווה שהפיטורים בחברות ההיי-טק יזרימו אנשי טכנולוגיה לשירות הציבורי לא מתממשת בינתיים. על פי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו, מספר המשרות הפנויות בהיי-טק עמד בחודש יוני על 383,300, ולכן כל מפוטר יכול לבחור לאן הוא רוצה לעבור. השירות הממשלתי נמצא בעדיפות אחרונה, אם בכלל. לכך צריך להוסיף עוד מרכיב שמקשה על ההתנהלות: באופן מסורתי, כוח האדם הטכנולוגי בשירות הממשלתי מורכב מאחוז גבוה של עובדי מיקור-חוץ, וגם החברות שמספקות את השירות הזה מתמודדות עם מחסור בכוח אדם. מה גם שלעתים קרובות, השכר שהן משלמות לעובדים לא מספיק אטרקטיבי עבורם. מחסור מחריף המחסור בכוח אדם טכנולוגי בשירות הממשלתי לא נולד אתמול, אבל הוא החריף בשנתיים האחרונות. יותר ויותר עובדים ועובדות שעובדים באגפי המחשוב הממשלתיים משדרגים את עצמם לחברות בשוק הפרטי, בין היתר בגלל המחסור החמור בעובדים, שבעקבותיו נאלצים המעסיקים להציע להם.ן שכר יותר גבוה. שכר שהסכומים שמוצעים להם בממשלה אינם ברי תחרות מולו. אלא שזה שכר חסר פרופורציה. בתקופה של משבר ופיטורים בהיי-טק, היה הגיוני לצפות שהשכר של העובדים יחווה ירידה. אלא שלא כך: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר בהיי-טק ביוני האחרון היה גבוה בכ-8% לעומת הנתון באותה החודש אשתקד – במהלך פריחה שידע ההיי-טק, ועמד על כ-27 אלף שקלים. הממשלה, כאמור, לא יכולה להרשות לעצמה לתת שכר שכזה. ישראל נחשבת לאומת החדשנות, אבל קיים כאן פער עצום בין המגזר הפרטי לזה הממשלתי – לא רק בשכר, אלא גם בין הטכנולוגיות פורצות הדרך שהחברות הישראליות מוכרות בעולם לבין מה שיש בשירות הציבורי. נכון הוא שבשנים האחרונות נרשמה פריצת דרך משמעותית בשירותים הדיגיטליים שהממשלה מציעה, במיוחד במהלך ולאחר הקורונה, אבל הפערים עדיין עצומים. כדי לקדם את ישראל לפסגת החדשנות בשירות הממשלתי והציבורי, הממשלה זקוקה לכוח האדם הטוב ביותר. בהעדר קאדר של אנשי מחשוב ברמה הגבוהה ביותר, כל ההשקעות של הממשלה בטרנספורמציה דיגיטלית, במחשוב ובמעבר לענן עלולות לרדת לטמיון, כי לא יהיה מי שיממש אותן.

אפל קיימה אתמול את אירוע הסתיו השנתי שלה, שבו חשפה את קו ה- Series 8 החדש של השעונים שלה, אוזניות AirPods Pro משודרגות ואת קו מכשירי ה-iPhone 14. Apple Watch Series 8 – יזהה תאונת דרכים ויזעיק עזרה אפל הפועלת במוצהר להפוך את השעון לאביזר בריאות וביטחון אישי, מוסיפה לשעונים חידושים בהתאם, והשנה נוספו לו תכונות של מדידת חום גוף וזיהוי תאונות דרכים. מדידת חום הגוף פותחה, לדברי החברה, במיוחד כעזר לבריאות האישה, נוסף לתועלת הכללית שמספקת טמפרטורת הגוף במצבים שונים. נוסף לניטור המחזור שקיים בשעון, הוסיפה אפל תכונה לזיהוי מועד הביוץ, זאת באמצעות שני חיישנים שיכולים לזהות שינוי בטמפרטורת הגוף המבשר על מועד הביוץ. התוספת השנייה הגדולה היא  היכולת לזהות תאונת דרכים באמצעות חיישני מהירות חדשים, שיכולים לזהות את רגע הפגיעה ואת עוצמתה, ובמקרה כזה להזעיק את שירותי ההצלה ולהעביר להם את המיקום המדויק. Apple Watch Series 8. צילום: אפל עוד נוסף לשעון מצב Low Power, שהפעלתו מאפשרת להאריך את חיי הסוללה ל-36 שעות במקום 18 במצב רגיל, זאת בזכות נטרול אוטומטי של תכונות מסוימות, כמו תצוגת Always On, ניטור אוטומטי של פעילות גופנית ועוד. התכונה הזאת תהיה זמינה גם בדגמים הקודמים של השעון. כמו כן, אפל הוסיפה אפשרות של נדידה בינלאומית למכשירים התומכים גם בסלולר. השעונים יהיוזמינים לרכישה החל מה-16 בספטמבר, במחיר התחלתי של 399 דולר לשעון הרגיל ו-499 דולר לדגם התומך גם בסלולר. Apple Watch SE – קישור משפחתי אפל הציגה גם את הדור השני של דגם ה-SE המוזל, שמציע פחות תכונות וחיישנים, אבל יכלול את היכולת החדשה של זיהוי תאונת דרכים. בנוסף, הציגה אפל גם את היכולת לחבר את הדגם הזה בחיבור משפחתי למכשיר הסלולר של ההורים, שמאפשר זיהוי מיקום של הילדים וכדומה. גם דגם זה יהיה זמין ב-16 בספטמבר, במחיר התחלתי של 249 דולר לדגם הבסיס ו-299 דולר לדגם עם תמיכה בסלולר. כוכב חדש: Apple Watch Ultra גולת הכותרת בקו השעונים הוא שעון חדש שהצטרף לקו השעונים – ה-Apple Watch Ultra, המיועד למצבי קיצון ולספורטאים. השעון עשוי חומרים עמידים וחזקים יותר, מסך השעון גדול יותר – של 49 מ"מ, הוא מותאם לשימוש עם כפפות בעזרת עיצוב חדש של הכתר הדיגיטלי, תומך ב-36 שעת פעילות, ובחודשים הקרובים היא תוארך ל-60 שעות במצב אופטימיזציה וכולל שני רמקולים שנשמעים למרחק גדול של עד 180 מ' למקרים שבהם יש צורך לשדר צליל מצוקה. כל היכולות שלו תוגברו – זיהוי GPS בסביבות קשות, עמידות בטמפרטורות קיצוניות של מינוס 20 עד 55 מעלות צלסיוס, תכונות של מחשב צלילה לעומק, עם זיהוי עומק הצלילה, משכה, והתרעה על עלייה מהירה מדי ויישום מצפן משוכלל, שגם שומר אוטומטית את המסלול שעשה המשתמש למקרה שהלך לאיבוד וירצה לחזור על עקבותיו. דגם האולטרה יהיה זמין ב-23 באפריל, במחיר התחלתי של 799 דולר. Apple Watch Ultra – למצבי אקסטרים. צילום: אפל אחרי שלוש שנים – עדכון גם ל- AirPods Pro באירוע השנה הציגה אפל עדכון לאוזניות ה-AirPods Pro  – העדכון הראשון שלהם מאז הושקו לפני שלוש השנים. העדכון כולל שבב H2 חדש ויכולות אודיו משופרות עם דרייבר ואמפליפייר חדשים, תמיכה בתכונת Spatial Audio המספקת צליל היקפי, סינון רעשים משופר, עם יכולת של הפחתת רעשים בדציבלים גבוהים, שליטה במגע על גובה הצליל, הארכת זמן האזנה ל-6 שעות ו-30 שעות עם מארז הטעינה. עוד נוסף לו רמקול לצורך זיהוי המיקום שלו למקרה שנעלם אי שם מתחת לאיזו כרית בבית. iPhone 14 – עם תקשורת לוויינית כמו תמיד באירועי ההשקה שלה, נשמר ה"שיא" לסוף האירוע – כשהוצג ה"כוכב" הראשי של אפל – קו מכשירי ה-iPhone 14. כפי שטענו השמועות – הוא אכן כולל קישוריות לוויינית למקרי חירום במקומות שאין בהם קליטה סלולרית. אנטנת המכשיר תוכל להתחבר ללוויינים כשהמכשיר יציג על המסך לאן לכוון את המכשיר לחיבור מהיר ללוויין, והתקשורת תכלול הודעות טקסט כתובות מראש ושיתוף מיקום. תכונה זו בעיקרון כרוכה בתשלום נוסף, אך אפל תעניק שנתיים חינם לשירות לרוכשי המכשיר. קו המכשירים של ה-iPhone 14 כולל מכשיר רגיל בגודל מסך של 6.1 אינץ', דגם Plus חדש בגודל 6.7 אינץ' ושני מכשירי Pro. שני הדגמים הראשונים כוללים מסך OLED, מעבד A15 Bionic עם חמש ליבות ומעבד גרפי עם שש ליבות ויכולות למידת מכונה. מערך הצילום כולל שתי עדשות – הראשית של 12 מגה-פיקסל, ועדשה אולטרה רחבה, והמצלמה הקדמית היא גם בת 12 מגה-פיקסל ויכולת מיקוד למרחקים ארוכים. אפל הציגה שיפורים שונים שמציע מערך הצילום, כמו שיפור איכות התמונה בתאורה נמוכה, יכולת ייצוב תמונה המספקת צילום סרטון יציב וחלק גם כשהמשתמש נמצא בתנועה. ה-iPhone 14 יכלול גם הוא את תכונת זיהוי תאונת דרכים. למרות שהמכשיר כולל כרטיס Sim פיזי, המכשירים שיימכרו בארה"ב לא יכללו אותו ויתמכו רק ב-eSim. שני המכשירים הנוספים של דגם ה-14 – ה-Pro וה-Pro Max – מציגים מסכים של 6.1 אינץ' ו-6.7 אינץ', בהתאמה, בעלי תצוגה משופרת, כשאחד החידושים הבולטים בהם הוא צמצום המגרעת בחלק העליון, שהופכת כעת למעין מסך בתוך מסך, שניתן להשתמש בו כדי להציג התרעות לפי בחירה אישית, כמו התרעות ניווט, או להשתמש בו לצורך זיהוי פנים או Apple Pay וגודלו משתנה בהתאם לשימוש. דגמי ה-iPhone 14 Pro החדשים. צילום: אפל נוסף לתכונות שנוספו לדגמים הרגילים, לראשונה במכשירי ה-iPhone נוספה לדגמים אלה תצוגת Always On. השבב המוטמע במכשיר הוא ה-A16 Bionic, שלדברי החברה מהיר יותר ב-40% לעומת המתחרות, ומציע שיפור בצריכת האנרגיה ובמערך הצילום, חיי הסוללה, לפי החברה, יעמדו על יום שלם. מערך הצילום של דגמי ה-Pro כולל שלוש עדשות משופרות – שהעיקרית היא בת 48 מגה-פיקסל, עדשת טלה-פוטו ועדשה אולטרה רחבה, המעניקות למכשיר ביצועים משופרים בתנאי תאורה חלשה ויכולות זום וצילום מאקרו משופרות. המכשירים יהיו זמינים בחנויות ב-16 בספטמבר, במחיר התחלתי של 999 דולר לדגם ה-Pro, ו-1,099 דולר לדגם ה-Pro Max.

דו"ח שהוציאו אתמול (ד') חוקרי מנדיאנט מראה שלקראת החתימה המסתמנת על הסכם הגרעין עם המערב, איראן ממשיכה במתקפות הסייבר שלה, ואולי אף מגבירה אותן. הדו"ח מעלה שאחת מקבוצות התקיפה הבולטות שפועלות תחת המשטר האיראני, APT42, ממשיכה לתקוף בסייבר, ואוספת מידע על דמויות מפתח וארגונים במערב, כולל מארצות הברית, מבריטניה ומישראל. החברה לא ציינה את הזהות של מושאי הריגול של ההאקרים האיראנים, אולם קוראת לדמויות מפתח, במיוחד מישראל, להיזהר. חוקרי מנדיאנט ציינו כי "קבוצת APT42 עודנה פעילה באזורים שונים ונדרש להעלות את המודעות לנוכח פעילות זו שלה אל מול יעדים ברחבי העולם, ובישראל בפרט. בוודאות גבוהה, אנחנו מעריכים כי חברי קבוצת ההאקרים ימשיכו בפעילותם העוינת במרחב הסייבר, עם פעולות מעקב וריגול שעונות על דרישות לצורכי המודיעין האיראני". לדבריהם, "אנחנו מאמינים שקבוצה זו פועלת מטעם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה האיראניות. הקבוצה מתמקדת, בין היתר, בתקיפה ואיסוף מידע מעמיק על גופי מחקר אקדמיים וכן על גופי מדיה ותקשורת, אשר עוסקים בנושאים הקשורים לאיראן. בנוסף, לקבוצה יש ניסיון איסוף רחב על איראנים או יוצאי איראן במדינות המערב, בהם מתנגדי משטר, וכן דמויות מפתח במדינות המערב". לפי החוקרים, במקרים מסוימים, התוקפים חדרו לאותן דמויות מפתח, ומשם השיגו נגישות לארגונים גדולים, שמעורבים במדיניות החוץ של מדינות המערב. כך הם חודרים על פי מנדיאנט, חברי APT42 משתמשים בטכניקות דיוג חנית (Spear Phishing) ממוקדות ובטכניקות הנדסה חברתית, שנועדו לבנות אמון וקרבה עם הקורבנות שלהם – על מנת לגשת לחשבונות המייל האישיים או הארגוניים שלהם, או להתקין נוזקות מבוססות אנדרואיד במכשיריהם הניידים. בנוסף, ציינו, חברי הקבוצה משתמשים לעתים רחוקות בנוזקות מבוססות Windows כדי להשלים את מאמצי האיסוף של אישורי הגישה שלהם ולהמשיך בפעולות המעקב. החוקרים חילקו את פעילות חברי הקבוצה לשלוש קטגוריות: האחת היא קצירת אישורים. לדבריהם, "חברי APT42 מתמקדים לעתים קרובות בחשבונות מייל ארגוניים ואישיים, באמצעות קמפיינים ממוקדים של דיוג חנית, תוך מתן דגש על בניית אמון וקרבה עם היעד לפני ניסיון לגנוב את האישורים שלו". לחוקרים יש גם אינדיקציות לכך שהקבוצה ממנפת קצירת אישורים כדי לאסוף קודי אימות רב גורמי (MFA) ולעקוף בקרות אימות, בין השאר על ידי שימוש באישורים שהושגו באופן לא ראוי, כדי להשיג גישה לרשתות, למכשירים ולחשבונות של מעסיקים, עמיתים וקרובי משפחה. דרך הפעולה השנייה, שמוכרת לחוקרים מאז סוף 2015, היא שימוש של תת קבוצה של התשתית של APT42 בשרתי פיקוד ושליטה (C2) עבור נוזקות ניידות על מכשירי טלפון ניידים מבוססי אנדרואיד. אלה נועדו לעקוב אחר מיקומים של משתמשים, לנטר תקשורת ובאופן כללי "לפקח על פעילותם של אנשים המעניינים את הממשל האיראני, כולל פעילים ומתנגדי משטר באיראן", ציינו. הדרך השלישית היא פריסת נוזקות. "בעוד שחברי APT42 מעדיפים בעיקר לאסוף אישורים, הרי יש מי מחברי הקבוצה שעושה שימוש בכמה דלתות אחוריות מותאמות אישית ובכלים משלימים כחלק מארגז כלי הפריצה שלו. הקבוצה ככל הנראה משלבת את הכלים הללו בפעילותה באותם מקרים שבהם נעשית פעילות מעבר לקצירת אישורים", נכתב. החוקרים ציינו שהם הבחינו ביותר מ-30 מתקפות שבהן נעשה שימוש בדרכי הפעולה הללו. הם העריכו כי המספר האמיתי של החדירות שערכו חברי הקבוצה גבוה בהרבה, בין השאר "בהתבסס על קצב הפעילות הגבוה של הקבוצה", כמו גם על דיווחים רבים בקהילת הקוד הפתוח אודות אשכולות איומים שקשורים, ככל הנראה, ל-APT42. שינוי המיקוד ככל שסדרי העדיפויות של איראן מתפתחים מבחינת מטרות, החוקרים ציינו כי "היעדים של חברי APT42 דומים ליעדים של שחקני ריגול סייבר איראניים אחרים. חלק גדול מפעילותם מתמקד ביעדים מהמזרח התיכון. עם זאת, בניגוד לקבוצות ריגול סייבר אחרות, הקשורות למשמרות המהפכה ושהתמקדו בארגוני תעשייה ביטחונית או באיסוף נרחב של מידע אישי מזהה (PII), הרי שהקבוצה מתמקדת בעיקר בארגונים וביחידים הנחשבים למתנגדים או אויבים של המשטר, ובמיוחד משיגים גישה לחשבונות האישיים ולמכשירים הניידים שלהם. הקבוצה פנתה בעקביות ל(מעקב אחר – י"ה) צוותי חשיבה מערביים, חוקרים, עיתונאים, פקידי ממשל מערביים בהווה, פקידי ממשל איראניים לשעבר והפזורה האיראנית בחו"ל". חלק מפעילות APT42 מצביעה על כך שהקבוצה משנה את המיקוד המבצעי שלה, ככל שסדרי העדיפויות של איראן מתפתחים. כך, למשל, עם פרוץ מגפת הקורונה ביצעו חברי הקבוצה מתקפות ממוקדות נגד ארגונים ממגזר הפארמה. לפני הבחירות לנשיאות איראן, ההאקרים תקפו קבוצות אופוזיציה מקומיות וזרים. "זה מצביע על כך שממשלת איראן סומכת על APT42 שתגיב במהירות לשינויים גיאופוליטיים", נכתב בדו"ח, "על ידי התאמת הפעולות באופן גמיש ליעדים בעלי עניין מבצעי בטהרן".  

אינטל (Intel) הודיעה אתמול (ד') כי שלומית וייס, סגנית נשיא בכירה ומנהלת משותפת (GM) של ארגון ההנדסה של החברה (DEG). המינוי יכנס לתוקף מיידית, ואילו החלפת סגן הנשיא הבכיר סוניל שנוי תתרחש לכשיפרוש מהחברה בסוף השנה הנוכחית. וייס תוביל את התכנון, הפיתוח, האימות והתמיכה בייצור של נכסים אינטלקטואליים (IPs) ומערכות העל-שבב (SoCs) של החברה. היא תצטרף לצוות ההנהגה הבכיר של החברה, ותדווח ישירות למנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. "לארגון ההנדסה יש תפקיד מרכזי ביכולת שלנו לספק מוצרים מובילים בכל קטגוריה שבה אנו מתחרים. זה דורש מנהיג עם מומחיות טכנית עמוקה ותשוקה למצוינות הנדסית, ולשלומית יש את זה בגדול", אמר גלסינגר. "עם יותר משלושה עשורים של ניסיון בהנדסה וניהול של מוליכים למחצה ו-SoC, שלומית ידועה בהתמקדות שלה באיכות ובביצועים צפויים, שהם תחומי מיקוד קריטיים בזמן שאנו מקדמים את אסטרטגיית IDM 2.0 שלנו". פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון בזכות גלסינגר: חזרה לאינטל – בה הייתה 28 שנה וייס, שחזרה לאינטל בשנה שעברה לתפקיד מנכ"לית משותפת של ארגון ההנדסה, עם שנוי, מובילה במיוחד הנדסת עיצוב מוצר ללקוח ואת פורטפוליו הליבה של ארכיטקטורת אינטל המשמש את הלקוחות, במרכזי נתונים ומגזרים אחרים. לפני שהצטרפה מחדש לאינטל, וייס הייתה סגן נשיא בכירה להנדסת סיליקון במלאנוקס, כיום חלק מ-אנבידיה. יש לה יותר מ-30 שנות ניסיון בתעשיית המוליכים למחצה. וייס בילתה 28 שנים באינטל בתפקידי הנדסה ומנהיגות, כולל כמנהיגת צוותים חוצי-אתרים, האחראים על מוצרי IP ומוצרי דטה סנטרים דיסקרטיים, וכמנכ"לית של פיתוח סיליקון בקבוצת הדטה סנטרים. "חזרתי לאינטל בשנה שעברה, כי קיבלתי השראה והתרגשתי מאסטרטגיית IDM 2.0 הנועזת והחזון של פט עבור החברה, וראיתי הזדמנות לעזור להאיץ את דרכה של החברה להובלת מוצר", אמרה וייס. "אני מתכבדת להצטרף לצוות המנהיגות של פט, ולעזור להמריץ מחדש ולבסס מחדש תרבות של ביצוע וחדשנות, תוך כדי הובלת צוותי ההנדסה שלנו להניע קצב עקבי וצפוי של חדשנות מוצר איכותית". נאביד שח'ריארי, סגן נשיא בכיר של אינטל, ישמש כמנכ"ל החדש המוביל של ה-DEG ויתמקד במוצרי הדטה סנטרים. שח'ריארי הצטרף לאינטל בשנת 1989 ושימש בתפקידי מנהיגות הנדסיים וטכניים רבים. לאחרונה הוא הוביל את ארגון הנדסת ייצור ומוצר (MPE) בחברה. שנוי יישאר עם אינטל עד סוף השנה, כדי לסייע במעבר ולייעץ למנכ"ל גלסינגר על יוזמות טכנולוגיות אחרות. "סוניל, הידוע כאחד היוצרים המקוריים של מודל העיצוב והייצור של 'tick tock', יצא מפנסיה בפברואר 2021 כדי לעזור לשחזר את המשמעת ההנדסית והתרבות של אינטל של ביצוע ממוקד, שקיפות ושיתוף פעולה", אמר גלסינגר. "אני אסיר תודה לו על תרומתו הרבה לאינטל לאורך 35 שנות הקריירה שלו".

קבוצת SQLink פתחה מרכז פיתוח בבני ברק ומגייסת נשות היי-טק חרדיות בעלות ניסיון של שלוש שנים כמפתחות. מרכז הפיתוח כולל רק נשים חרדיות, על מנת לשמור על אווירה נוחה. לדברי שרה הוכמן, מנהלת מרכז הפיתוח, "החברה מחפשת עובדות חזקות, מלאות מוטיבציה עם אש בעיניים, מוכשרות, עצמאיות ובעלות ניסיון משמעותי, שיחד עימן ייבנה הגרעין האיכותי של החברה. אנחנו מציעים למצטרפות אלינו שכר ותגמול זהים למקובל בתעשייה, תנאי עבודה מתאימים, כולל אוכל כשר ושמירה על הפרדה, אפשרות לאינטרנט מסונן, סביבה נעימה וימי גיבוש, יחד עם פרויקטים מאתגרים ומלאי עניין ברמה טכנולוגית גבוהה וסיכוי גבוה לקידום בתפקיד ככל שהפעילות תגדל". הוכמן הוסיפה, כי "שיעור הנשים החרדיות העובדות בענף ההיי-טק עלה בצורה ניכרת, וכיום הן מהוות 71% מכלל החרדים שעובדים בהיי-טק, בניגוד גמור לדומיננטיות הגברית בקרב כלל עובדי ההיי-טק בישראל. הסיבה העיקרית לכך היא היצע הלימודים. בכל הקשור להשכלה העל-תיכונית, לחרדיות אין אופציות ללימודים בתחומים כמו משפטים, רפואה, כלכלה ויתר המקצועות הריאליים. המקצוע הריאלי היחיד שיש למגזר זה הוא תכנות, ולכן המתאימות והמוכשרות בוחרות ללמוד את התחום הזה. בשוק שבו מדי שנה יוצאים כ-6,000 מתכנתים לשוק, כאלף מתוכם הן נשים חרדיות. אלו מספרים עצומים. למפתחות החרדיות יש מוסר עבודה גבוה מאוד, הנובע מכך שאורח חייהם הוא לרוב תובעני ופחות מפנק. הנשים העובדות מורגלות כבר מגיל צעיר לקונספט של ניצול הזמן ומיישמות זאת בעבודה. היתרונות הנוספים הם, שהן מקפידות על אינטרנט מסונן וטלפון כשר, שהוכחו כמונעים במיוחד הסחות דעת מהעבודה". תמיר גורן מנכ"ל ומייסד קבוצת SQLink, מציין, כי "אנו מפתחים פרויקטים רבים, ולשמחתנו מספרם עולה כל הזמן. על מנת לעמוד בביקושים ובלוחות הזמנים להם התחייבנו פתחנו לאחרונה סניף בצפון, שבו אנו מכשירים מחזורים נוספים של מפתחים במכללה שלנו, SQLabs, וכעת פתחנו סניף חדש בבני ברק. הוכמן, אשר עובדת אצלנו 12 שנים, הוכיחה את עצמה כטכנולוגית וכמנהלת ברמות הגבוהות ביותר, היא מעורה היטב בקהילה ואני צופה שמרכז הפיתוח החדש יוסיף רבות ליכולות הפיתוח שלנו".

"כיום, ארגונים בעולם מתבססים יותר ויותר על טכנולוגיה. אם ארגון מתנתק, או מנותק מהטכנולוגיה שלו ומושבת – נגרם נזק גדול. החזון שלנו הוא להשיב את כלל המערכות לפעולה, 'להרים' את כל המערכות למעלה, בלא לאבד מידע", כך אמר עודד קדם, סמנכ"ל טכנולוגיות ומייסד-משותף בחברת זרטו (Zerto) מבית HPE. קדם התראיין לפודקאסט שקיימו יהודה קונפורטס, עורך ראשי באנשים ומחשבים ורון קסלר, עורך הפודקאסט. זרטו מתמחה בחוסן של טכנולוגיות המידע ומבטיחה לשירותי ה-IT זמינות מרבית (Always on). במקרה קריסה, היא מסייעת לארגון להתאושש בדקות בודדות, עם אובדן מידע של לא יותר מכמה שניות. החברה הוקמה ב-2009 על ידי עודד קדם ואחיו זיו, ששימש כמנכ"ל. שמה הוא הלחם של המילים אפס (Zero) ו-RTO. "מי שאין לו גיבוי הוא בצרות, ואנו יכולים לשחזר את המידע" "עוד לפני הקמת זרטו", סיפר קדם, "אחי, זיו, ואני עסקנו שנים רבות בתחומי האחסון, ההגנה על המידע והתאוששות מאסונות בחברה שהתמחתה באחזור נתונים אבודים ובפתרונות הגנה על מידע – שנרכשה על ידי EMC תמורת 153 מיליון דולר". קדם אמר כי "עולם ה-IT השתנה עם מגמת הווירטואליזציה. ראינו שהשינוי הזה, לכל אורך ורוחב תשתיות ה-IT – הוא בעיה, וגם הזדמנות סביב נושא המומחיות שלנו, התאוששות מאסון והגנה על המידע. הבנו שצריך לעשות דברים אחרת, להגן מפני אסונות מכל סוג, מסופה ועד אסונות לוגיים, שמישהו מחק נתונים, או שידרג את המערכת והביא לקריסתה. התמקדנו חזק בצורך להתאוששות בכל נקודת זמן – בלא לאבד מידע". "הבנו שהפתרון שלנו", אמר קדם, "עונה גם להתאוששות מאסון הנגרם על ידי אדם – האקרים העורכים מתקפות כופרה. בסייבר, כל מנהל אבטחת מידע יאמר שמתקפה אינה שאלה של 'האם', אלא 'מתי'. כך, אנו מסייעים לארגונים להתגונן מפני כופרות, כשכל המידע של החברה נגנב, ולא בטוח שההאקרים ישיבו אותו, גם אם שולמו דמי הכופר. מי שאין לו גיבוי הוא בצרות, ואנו יכולים לשחזר את המידע". לדבריו, "ביצענו מהפכה, שלא לומר שיבוש, בעולם ה-DR. אנחנו מעניקים לארגונים יכולת שחזור וחזרה לאחור בכל רגע שהארגון ירצה בכך. פתרונות DR וגיבוי מסורתיים לא מאפשרים זאת, אלא משיבים את המצב לכפי שהיה כמה שעות לאחור. אנחנו מציעים רפליקציה מתמשכת ורציפה, בלא הפרעות לשירותים העסקיים. הפתרון שלנו אגנוסטי לכל סוג ומערכת של אחסון". קדם הסביר כי "הייחודיות של הפתרון שלנו היא בטכנולוגית Journaling, 'יומנאות', ששומרת את כל הכתיבות והשינויים שקורים. אז, במקום לקחת פעם ביום תמונת מצב, היא מעניקה יכולת להתאושש בדיוק ברגע הנכון. אנו מחזירים את המידע לממש כמה שניות לפני שההצפנה של ההאקרים מבצעי הכופרות התרחשה, וככה לא מאבדים דבר. יש ארגונים, דוגמת בנקים, שזו יכולת קריטית עבורם". הוא הוסיף כי "זרטו משחקת תפקיד חשוב בתרגולות: לא רק בשל מתקפת כופרה, אלא כי אנחנו רוצים לעשות בדיקות התאוששות באופן מהיר ואוטומטי. כשהאירוע יקרה – נסייע לך לחשוב כמה שפחות, לפעול על 'מצב אוטומטי' – רק ללחוץ על כפתור. אציין כי הגיבוי לא פותר את האיום של ההאקרים בחשיפת מידע עסקי רגיש, כי אם המידע מתפרסם, אז כל שנותר לעשות הוא בקרת נזקים". "HPE נדרשו לפתרון הגנה על מידע, והתאמנו להם ככפפה ליד" "יש לנו לקוחות מכל הגדלים ומכל התעשיות, ובהם חברות ענק שמספקות בעצמן שירותים למיליוני לקוחות, וחוששות למצוא את עצמן ללא מענה בעת קריסה של המערכות – אם בשל טעויות אנוש ואם בשל אסון טבע", אמר קדם. "אנו נותנים שירות גם לחברות שמהגרות משירות בענן ציבורי אחד למשנהו, ודואגים שההגירה תבוצע בלא סיכון, בלא הפרעות לשירותים העסקיים ובלא אובדן נתונים". "ביולי 2021 זרטו נרכשה על ידי HPE. ל-HPE יש מערך אחסון מאוד גדול, והם נדרשו לפתרון הגנה על מידע, והתאמנו להם ככפפה ליד", סיכם קדם. "בטרם נרכשנו, מכרנו בהיקף של יותר ממאה מיליון דולר בשנה. מאז הרכישה, אנחנו גדלים בקצב מהיר מאוד. חוסן ה-IT הוא תוצר של יכולת התאוששות מאסון. אנחנו מציעים פלטפורמה להתאוששות עסקית, שהכרחית לכל ארגון שעובר טרנספורמציה דיגיטלית ומערכות המחשוב מהוות את הליבה העסקית שלו. ביצענו מהפכה ושיבוש בעולם ה-DR: אנחנו מעניקים לארגונים יכולת שחזור וחזרה לאחור בכל רגע שהארגון ירצה בכך. כך, אנו מאפשרים ללקוחות הארגוניים להגן טוב יותר על הנתונים שלהם, עם יותר תובנות – מהקצה ועד לענן". להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן