11:55:02 | ◀︎ | אובר חוותה פריצה למערכותיה: האם כדי למחות על תנאי העסקת הנהגים? | |
12:59:38 | ◀︎ | אינטל ישראל – חשיבות מרכזית באקוסיסטם האינטלי העולמי | |
13:16:51 | ◀︎ | "אין תכנון וניהול אסטרטגי של מערך הגנת הסייבר הישראלי" | |
13:20:11 | ◀︎ | נשים ומחשבים: יפית שאול, ספייבריצ' | |
13:23:33 | ◀︎ | באג בגירסת הבטא הציבורית iOS 16.1 משבש את ה-GPS בדגמי ה-Pro של ה-iPhone 14 | |
13:49:47 | ◀︎ | איך לשחרר את צוואר הבקבוק של צוותי ה-IT? | |
13:54:52 | ◀︎ | ג'ף בזוס מתדרדר: ירד למקום השלישי ברשימת עשירי תבל | |
13:57:12 | ◀︎ | חגיגת העשור של קבוצת UCL | |
13:59:58 | ◀︎ | "בתקופה של חוסר יציבות, צריך לדעת לנווט את הארגון בבטחה" | |
14:53:50 | ◀︎ | לראשונה, הבית הלבן מפרסם תקנות המתייחסות לפיתוח נכסים דיגיטליים | |
15:24:24 | ◀︎ | פיל ספנסר, ראש תחום XBOX במיקרוסופט: "Call of Duty יישאר בפלייסטיישן" | |
15:49:20 | ◀︎ | הסטארט-אפ שימנע את הבולען הבא? | |
17:04:10 | ◀︎ | אינטל ממתגת את עצמה מחדש – ו-"הורגת" את המותג פנטיום | |
17:25:23 | ◀︎ | מדוע באמת החרדים לא משולבים מספיק בהיי-טק? | |
18:00:59 | ◀︎ | על משברי סייבר והלחץ הפסיכולוגי שההאקרים מפעילים על המנהלים |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
18/09/22 17:25
11.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מערכת הבחירות המתנהלת בימים אלה העלתה (שוב) לסדר היום את הנושא של שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בכלל ובהיי-טק בפרט. זאת, בעקבות ההבטחות שנתן יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, למפלגות החרדיות, כדי לפתור את המשבר שפרץ בין שתיים מהן – אגודת ישראל ודגל התורה, ואיים לפרק את השותפות בין השתיים, שהייתה בשנים האחרונות במסגרת רשימת יהדות התורה. הגורם למשבר הוא הרצון של חסידות בעלז להתחיל ללמד לימודי ליבה במוסדות שלה. כאמור, נתניהו מנע את הפירוק. המתנגדים להסדר שהוא השיג טוענים כי העדר לימודי הליבה יפגע בדור הצעיר, ובאופן עקיף בכל האוכלוסייה החרדית ואף בכלכלה הישראלית.
מהצד השני, גורמים חרדים, שמעורים בכלכלה ובעסקים, כולל בענף ההיי-טק, טוענים שלימודי ליבה הם לא הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך של חרדים בענף. אחד המצדדים בעמדה זו הוא היזם החרדי הוותיק שלמה קליש, שאמר בכנס שנערך בשבוע שעבר בירושלים שכדי להצליח בהיי-טק אין צורך בלימודי ליבה, כי אם בכישורים מתאימים, שאותם "או שיש לך או שאין לך", כדבריו. קליש גם מצדד בעמדה שלפיה הלימודים בישיבה הם ברמה גבוהה מאוד, ושם לומדים הצעירים איך לחשוב – תכונה שחשובה כדי להשתלב בענף ההיי-טק.
אפשר להתווכח על כך, והדיון בסוגיה זו ארוך כאורך הגלות, אבל גם אלה המצדדים בחובת לימודי הליבה יודעים היטב שהוא צודק, ושהסיבה העיקרית לייצוג הנמוך של החרדים בענף ההיי-טק לא נמצאת שם.
הבעיה – אצל המעסיקים
לפי מחקר של הכנסת, שיעור המועסקים בהיי-טק מקרב כלל העובדים החרדים הוא כ-5.5%. על פי הדו"ח האחרון של רשות החדשנות, שנכון ל-2021, נצפתה ירידה של 6% בכמות העובדים החרדים בהיי-טק – קיטון של 700 איש לעומת 2020. האחוזים הנמוכים, שמייצרים לענף תדמית של אליטה חברתית מאוד מסוימת, נובעים, בין היתר, מחוסר הרצון של מעסיקים להתמודד בצורה אמיתית עם החסמים הקיימים כאשר רוצים להעסיק חרדים. העסקת חרדים דורשת, ברבים מהמקרים, שינוי מסוים בסביבת העבודה, השתלבות יחד עם עובדים אחרים, שהם לא חרדים, שמירה על כללי כשרות ודברים שלא תמיד כולם מודעים להם. כאשר מדובר בנשים, הדבר מחייב את המעסיקים לאפשר להן איזון נכון בין מטלות הבית לבין העבודה – הרבה יותר מאשר נשים חילוניות או דתיות לאומיות.
הרבה יותר קל ללכת לפתרונות של מיקור-חוץ מעבר לים ולא למצות עד הסוף את הפוטנציאל של ההון האנושי שקיים בארץ – של חרדים.ות, ערבים.ות, נשים ועוד אוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בענף ההיי-טק. לימודי ליבה חשובים משלל סיבות, אבל הם לא הסיבה להעדר העסקתו של הון אנושי חשוב בענף ובמשק הישראלי בכלל
הקורונה הקלה במעט על ההתמודדות עם הקושי הזה, מפני שהיא קידמה את העבודה מרחוק, שמאפשרת להעסיק חרדיות (וחרדים) לא באתר שבו נמצאים העובדים האחרים, אלא בבית. כמה חברות שמספקות שירותי מיקור-חוץ לארגונים פיתחו מודלים שמרכזים במקום אחד נשים חרדיות או גברים חרדים, והם משתלבים בארגונים שאותם החברה משרתת, כעובדים לכל דבר.
מעסיקים שנכנסים למסגרת עבודה כזו מדווחים לרוב על הצלחה. בכלל, יש ניגוד מוחלט בין התדמית של החרדים בקרב הציבור הרחב לתדמית שלהם בעיני המעסיקים שלהם והעובדים איתם בענף. רובם נחשבים לעובדים מסורים ומוכשרים.
סיפורי הצלחה במגזר החרדי עצמו
יש סיפורי הצלחה של חברות ויזמים מקרב האוכלוסייה החרדית, שמספרם הולך וגדל. נתונים שפרסם ארגון קמא טק, שמכשיר ומעודד יזמויות של בני המגזר החרדי, מראים שיותר מ-90% מבוגרי ההכשרות שלו גויסו למשרות בחברות היי-טק, עם שכר התחלתי של 17 אלף שקלים בחודש.
השורה התחתונה: החרדים לא מיוצגים בהיי-טק כי הענף ומנהליו לא מיישמים באופן מלא את הגיוון התעסוקתי. המעסיקים לא עושים את כל המאמצים כדי להיאבק על עובדים חרדים, לרבות בוגרי לימודי מדעים, לפחות לא כפי שהם עושים כשמדובר בבוגרים ממגזרים אחרים. הרבה יותר קל ללכת לפתרונות של מיקור-חוץ מעבר לים ולא למצות עד הסוף את הפוטנציאל של ההון האנושי שקיים בארץ – של חרדים.ות, ערבים.ות, נשים ועוד אוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בענף ההיי-טק. לימודי ליבה חשובים משלל סיבות, אבל הם לא הסיבה להעדר העסקתו של הון אנושי חשוב בענף ובמשק הישראלי בכלל.
18/09/22 13:23
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"דקה" לאחר ההשקה הרשמית של מערכת ההפעלה iOS 16 פרסמה אפל את גירסת הבטא הציבורית iOS 16.1. אבל מי שנוהגים להתקין גירסאות בטא ציבוריות – שימו לב: הגירסה הזאת משבשת את תפקוד ה-GPS במכשירי ה-iPhone 14 Pro וה-iPhone 14 Pro Max. מי שמשתמשים בתכונה הזאת באופן קבוע – כדאי שיימנעו מהתקנת גירסת הבטא החדשה כשיגיע לידיהם המכשיר החדש וימתינו לגירסת בטא ציבורית חדשה עם תיקון הבאג.
באגים בגירסאות בטא הם תופעה מוכרת, אבל הבאג הנ"ל הוא בעל השפעה על פונקציית ליבה של ה-iPhone. דגמי ה-iPhone 14 Pro כוללים תמיכה ב-GPS בתדר כפול (שאינה כלולה במכשירי ה-iPhone 14 וה-iPhone 14 Plus). משמעות התמיכה בתדר כפול היא, שהמכשירים יכולים לקבל אותות מלווייני GPS הפועלים הן בתדר L1 מדור קודם והן בתדר L5 בעל הספק גבוה יותר, שיכולים לעבור טוב יותר דרך מכשולים, כמו בניינים ועצים. שילוב של שני האותות אמור להוביל לשיפור דיוק המיקום באפליקציות המיפוי ועוד.
הפונקציונליות הזאת משובשת בדגמי ה-Pro מסיבה שעדיין אינה ברורה.
18/09/22 15:49
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אתמול התבשרנו שנפער בולען באחד הכבישים העמוסים במדינת ישראל. מיד הוזעקו צוותי חירום והנדסה, ובהם אנשי הסטארט-אפ אקסודיגו (Exodigo), שהוקם על ידי יוצאי יחידה 81, שהגיעו אתמול בערב לנתיבי איילון על מנת להשתמש בטכנולוגיה שפיתחו למיפוי של תת פני השטח באזור הבולען. השימוש בטכנולוגיה חוסך את הצורך בחפירה פיזית שנמשכת זמן רב.
ליד הבולען נמצאו כמה אזורים חשודים שקדחו ומילאו בבטון. בנוסף, עובדי הסטארט-אפ ביצעו סריקות לצד תשתיות הרכבת להערכת סיכונים ואיתור אזורים חשודים. היום יימשך פענוח של אזורים נוספים סביבת הבולען.
חברת אקסודיגו מפתחת פלטפורמה למיפוי תת קרקעי של פרויקטי נדל"ן ותשתית, וזאת על ידי יצירת הדמיה תת קרקעית, באמצעות ניתוח מבוסס בינה מלאכותית של מידע ונתונים, המתקבלים מחיישנים המחוברים לרחפנים או לעגלה קרקעית. הפלטפורמה מייצרת במהירות מפה גיאוגרפית, דיגיטלית, תלת-ממדית של מה שיש מתחת לקרקע, כמו צינורות, כבלים וכן מידע על שכבות האדמה, סלעים, מינרלים ואפילו מי תהום. אקסודיגו הופעלה בהצלחה והודגמה בכמה פרויקטים בישראל ובארה"ב, בהם פרויקט המטרו בלוס אנג'לס.
החברה מפתחת כעת טכנולוגיה לשווקים נוספים, שמאפשרת לקבוע באופן לא פולשני הרכבי קרקע לתחום הבניה וחיפושי המינרלים.
אקסודיגו הוקמה על ידי ג'רמי סוארד – מנכ"ל, עידו גונן – מנהל טכנולוגיות ראשי, ויוגב שיפמן – מנהל תהליך ראשי, שלושתם שירתו בדרגת רב-סרן ביחידות 81 ו-8200 וגייסה 29 מיליון דולר.
18/09/22 17:04
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לא ברור אם זה קשור להכרזה הקרובה, ובהמשך השנה גם ההשקה, של מעבדי ה-Raptor Lake החדשים, אבל אינטל הודיעה בסוף השבוע על מהלך של מיתוג מחדש, שבא לידי ביטוי בשני אלמנטים.
הראשון הוא גרפי. החברה הציגה עיצוב מחדש של intel Inside, הלוגו של החברה, שמלווה אותה מזה שנים רבות בהיבטים שונים, כולל ועד מדבקות שמשולבות על מחשבים שולחניים וניידים, כדי לספר שמדובר במחשב עם מעבד של אינטל. העיצוב החדש מרובע ונקי יותר מאשר בעבר, וגם מציע צבעים ברורים יותר.
אבל עיצוב הסלוגן החדש הוא רק צד אחד של השינוי. השני הוא מותג חדש, שייקרא Intel Processor, שלפי החברה בא להחליף את מותגי הפנטיום והסלרון במחשבים הניידים שלה. החל ברבעון הראשון של 2023 יסומנו המחשבים ברמת שוק הכניסה עם המותג החדש והפנטיום, מותג שהוצג בראשונה לפני 30 שנים, ייעלם מהשטח יחד עם אחיו, שצעיר ממנו רק במקצת.
באינטל טוענים שהדבר יעזור למשתמשים לבחור את המחשב עם המעבד שהם צריכים ביתר קלות, על אף שלא ממש ברור כיצד, ובעיקר לא ברור איך זה יבוא לידי ביטוי בהיבט של המחשבים השולחניים. זה נכון במיוחד לאור האמירה של החברה שלפיה "Intel Processor ישמש כשם המותג עבור מספר משפחות מעבדים. אינטל תמשיך לספק את אותם מוצרים ואותן תועלות בכל מגזר. המותג החדש משאיר ללא שינוי את פתרונות המוצר הנוכחיים של אינטל, וכן לא משנה את מפת הדרכים למוצרים של החברה".
כך או כך, זה אמור לקרות, כאמור, בעוד כמה חודשים, ויבדיל, ברמת המחשוב האישי, את מעבדי ה-Core של אינטל למעבדים לאלה המיועדים לרמת המחשוב הבסיסית.
18/09/22 13:59
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר יציבות, שבה ארגונים צריכים לנווט את עצמם בבטחה, ולהגיע לחוף מבטחים. המשבר משפיע על ארגונים מכל המגזרים. אולם, אפשר לראות משברים כמו זה הנוכחי כהזדמנות", כך אמר מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס.
גוטמן דיבר בכנס שערכו באחרונה מטריקס ו-BMC באולם האירועים East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. באירוע הועלתה על נס השותפות בת 30 השנים בין שתי החברות.
לדברי גוטמן, "גם מטריקס ערוכה למשבר ורואה בו הזדמנות. חווינו לא מעט משברים בשווקים. המשבר הזה ייצר ומייצר הזדמנות לחברות כמונו, שהן איתנות ושנהנות ממערכות יחסים טובות עם לקוחות".
יש לציין שמטריקס קיימת 22 שנים וגוטמן הוא המנכ"ל שלה מראשיתה. עם זאת, השותפות עם BMC החלה כמה שנים קודם לכן, עם החברות שלאחר מכן מוזגו לכדי חברה אחת – מטריקס. גוטמן אמר כי "מטריקס נבנתה במשך השנים מעסקים בוגרים. היא רכשה ומיזגה כמעט 100 חברות, רובן בוגרות וחלקן ותיקות ממנה".
"30 שנות שותפות זה לא דבר שכיח", הוסיף. "לראות ונדור כמו BMC ואינטגרטור כמו מטריקס כל כך קרובים האחד לשני זה לא דבר של מה בכך. מטריקס מטמיעה את הפתרונות של BMC במערכות הקריטיות של ארגונים. ככלל, היא מעסיקה 11 אלף עובדים ומוכרת בארץ במעל ארבעה מיליארד שקלים בשנה. יש לנו הרבה מאוד מה להפסיד, כי אם המערכת הקריטית של ארגון מסוים לא תתפקד, גם העסקים האחרים שלנו באותו הארגון עלולים להיפגע, ולעתים יש רבים כאלה. לכן, מטריקס חייבת להיות מצוינת. השותפות האמיצה בין מטריקס ל-BMC מתורגמת להצלחות עסקיות ולשביעות רצון של לקוחות".
"כמי שמכיר את שוק ה-IT היטב", אמר גוטמן, "ב-30 השנים האחרונות לא קם תחליף טוב ואפקטיבי יותר למוצרים של BMC".
הוא סיים באומרו כי "יש לנו מטרה ברורה: לצמוח תוך שמירה על האיכויות ומערכות היחסים שלנו, כי זה מה שמבטיח את ההצלחה שלנו".
"הישראלים ממוקדים בחדשנות ובטכנולוגיה, ובעלי אנרגיה ותשוקה"
רובין ורביט, סגן נשיא למכירות מוצרים דיגיטליים ולפתרונות ניהול ביצועים ב-BMC, שדיבר אף הוא בכנס, הרעיף שבחים על תעשיית ההיי-טק הישראלית. לדבריו, "הישראלים ממוקדים בחדשנות ובטכנולוגיה, ולכן, יחד עם האנרגיה והתשוקה שאני רואה אצל הישראלים, אני אוהב לחזור לכאן".
הוא דיבר על הטרנספורמציה ש-BMC החלה לבצע בפעילות שלה לפני שנים אחדות – שנמשכת גם בימים אלה, ובמרכזה פלטפורמת ServiceOPS, שהחברה הציגה לשוק לפני כשנה וחצי. "ServiceOps מציעה ניהול אחוד של שירותים ו-IT, כדי לשרת את עולם טכנולוגיית המידע ולערבב בין ה-IT המסורתי לתחומים כגון ה-DevOps. אנחנו רואים אנליסטים ולקוחות שמתחילים להעריך ולהבין שהתפיסה שבסיס הפלטפורמה הזאת יכולה להיות מיינסטרים", אמר.
לדברי ורביט, "אחד האתגרים הגדולים של ארגונים הוא להפסיק להישען על מספר קטן של 'גיבורי IT', ולהפוך את כל הארגון ל-'גיבור IT'". עם זאת, הוא קרא לארגונים "במקום להסתמך על 'גיבורי ה-IT', הסתמכו על מודיעין ואוטומציה מהדור הבא". כאן נכנס Helix – פתרון אחר של BMC, שהוא פתרון תוכנה כשירות (SaaS), שמאפשר לארגונים מודיעין, פעולה ותזמור (אורקסטרציה) של הדטה.
"אני מאמין בשילוב של ניהול ה-IT עם ניהול השירותים והביצועים. מחקר שביצענו בקרב 200 ארגונים מראה שאני לא לבד: כ-73% מהם אמרו שיש להם כבר יוזמות להתחיל לעשות זאת. השאלה היא: אם יש את היוזמות האלה, למה אין תהליכים וכלים כאלה? כאן נכנסת פלטפורמת ServiceOps", אמר.
הוא ציין כי הפלטפורמה מתמקדת בארבעה דברים שאותם הוא כינה "קריטיים": חוויית העובד, יכולת צפייה מודרנית, AISM ו-AIOPS, וקווי עסקים ושותפות. עוד תחומים מרכזיים שבהם משקיעה BMC הם הבינה המלאכותית ולימוד המכונה.
ורביט הוסיף כי "בעוד בין שלושה לשישה חודשים נשיק פלטפורמה לניהול שירות לקוחות, שתאפשר לנהל מקרי לקוח, קישור ל-CRM וכדומה. היא תציע מבט של 360 מעלות על הלקוח".
מה זה AIops?
שי עובדיה, מנהל טכנולוגיות BMC במטריקס, דיבר על AIops – תפיסה שמאפשרת להפוך את הביצועים של הארגון לחכמים יותר, באמצעות בינה מלאכותית ולימוד מכונה. "זה מבוצע באמצעות צפייה על מערכות הארגון, העברה של זה דרך הבינה המלאכותית ולימוד המכונה, והעברת התוצאות לגורמים שונים ומערכות שונות בארגון. התפיסה הזו וביצועה מניעות תהליכים. צריך עדיין אנשים כחלק מהתהליכים האלה, אבל בחלקם, אלה תהליכים אוטומטיים או חצי אוטומטיים", אמר.
"הבינה המלאכותית ולימוד המכונה הם הליבה, אבל זה לא מספיק", ציין עובדיה. "גם BMC נמצאת עם הפנים לעולם הענן, אבל היא לא זונחת את החברות שרוצות לרוץ עם המוצרים באון-פרמיס. בשני המקרים, לקוחות מחפשים חוויה דיגיטלית מגניבה וממשק משתמש עד הקצה".
הוא אמר לסיום כי פלטפורמת Helix מציעה "חוויה רב ערוצית, צ'טבוטים ובוטים של RPA, ענן, ענן היברידי ואון-פרמיס, ניטור חיזויי, חיזוי דילוור של שירותים לאורך ה-IT וקווי העסקים, הבראה עצמית ואופטימיזציה של העלויות והקיבולת".
18/09/22 13:20
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: יפית שאול, מנהלת מערך המכירות של סייפבריצ' (SafeBreach) בישראל.
ותק: 23 שנים בתחום הסייבר (הרבה לפני שהעולם הכיר מה זה סייבר).
תפקידים קודמים: מנהלת מכירות ישראל ורומניה בחברת הסייבר סייברארק (CyberArk).
השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בתקשורת וניהול באוניברסיטה הפתוחה, בצבא שירתי כקצינת ת"ש.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הגעתי לתחום באופן מקרי לחלוטין. מיד לאחר שירות הקבע ולאחר שכבר התקבלתי ללימודי רפואה, החלטתי ברגע האחרון לעשות שינוי כיוון – דחיתי את הלימודים בשנה ועברתי לגור במרכז תל אביב. באותו שבוע בו עברתי לעיר הגדולה, גם קיבלתי הודעה שהתקבלתי לשתי משרות: הראשונה הייתה באחת מחברות האשראי הגדולות, והשנייה הייתה בסייברארק. החלטתי שאני רוצה לנסות להיכנס לעולם ההיי-טק.
התחלתי בתפקיד QA (בידוק תוכנה) ולאחר שהבנתי שאני אדם של אנשים ופחות של מסכים, עשיתי שינוי ועברתי לנהל את תחום השיווק של החברה בישראל. לאחר כשנתיים, בהן יצא לי להיחשף לעולם המכירות, הבנתי שזה הייעוד שלי.
לצד כל הקושי שיש בתפקיד זה, אני כל כך שמחה שזה מה שאני עושה בחיי. היכולת להעביר למישהו את המסר למה ועד כמה המוצר שלנו חשוב עבורו ועבור הארגון שהוא מייצג, במקביל ליכולת שלו להעביר את המסר הלאה למנהלים שלו ולאשר את התקציב – יוצרים שותפות אמיתית המבוססת על מתן ערך, וזהו הישג אדיר בעיניי.
לסייפבריצ' הצטרפתי לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה השלימה סבב גיוס נוסף, במסגרתו הוחלט על הרחבת הפעילות לאזורים גיאוגרפיים חדשים. החברה קיבלה החלטה אסטרטגית להרחיב משמעותית את פעילותה בשוק הישראלי – מהלך טבעי ומתבקש מחברה ישראלית שכל מערך הפיתוח, המחקר וניהול המוצר שלה כבר נמצאים בתל אביב.
במקביל לגיוס שלי, גויסו גם עשרות עובדים נוספים למרכז הפיתוח, והחברה ממשיכה להתרחב כל הזמן. במשך הרבה זמן התעניינתי בעולמות התקיפה וכך למעשה נחשפתי לסייפבריצ', שהיא גם החלוצה בקטגוריה זו, הנקראת Breach and Attack Simulation. בעיקר התחברתי לרעיון שעומד מאחורי הטכנולוגיה והמוצר של החברה – מעין 'האקר ידידותי' המדמה מתקפות סייבר בצורה אוטומטית ומתמשכת, במטרה לאתר 'חורים' בהגנות ופרצות אבטחה, עוד לפני שבכלל מתרחשת התקפה אמיתית על מערכות הארגון. למעשה מדובר בשינוי דרמטי של כללי המשחק – במקום מרדף אינסופי אחרי האקרים, ארגונים יכולים כעת להיות תמיד צעד אחד לפני ולנקוט בגישה פרואקטיבית במקום ריאקטיבית. אני מאמינה בגישה הזו באופן כללי לחיים, כך שהחיבור שלי לחברה היה מאד טבעי.
אני מקבלת סיפוק והנאה רבה מ
18/09/22 13:49
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפי מחקרים שנערכו לאחרונה, כ-94% אחוז מכלל החברות עושות שימוש בשירותי ענן, ורוב המידע שהן מחזיקות כבר נמצא בענן. אין זה מפתיע ששירותי הענן צומחים בצורה מואצת, שכן הם מספקים לארגונים את הגמישות והיכולת לפתח שירותים חדשים במהירות ולצמוח בצורה יעילה תוך כדי חסכון בעלויות.
על רקע זה, כאשר חברות עברו לצרוך את רוב התשתיות שלהן כשירותים מנוהלים (Cloud-Native Services), העבודה של צוותי ה-DevOps וה-IT קיבלה תפנית חדה ומאתגרת. צוותי ה-DevOps משחקים תפקיד מרכזי בחברה, כמי שמספקים פתרונות תשתית, אוטומציה ואבטחת מידע עבור צוותי פיתוח המפתחים מוצרים בסביבת ענן. עם הזמן, התלות של צוותי הפיתוח בצוותי ה-DevOps הולכת וגדלה, עד שפונקציית ה-DevOps שנועדה לקדם יעילות ומהירות – הופכת לצוואר בקבוק בעצמה: פעולות רבות של אנשי פיתוח, כולל פעולות שגרתיות, דורשות כעת תקשורת ישירה עם צוות ה-DevOps, וארגונים רבים מדווחים כעת על חוסר במשאב קריטי זה ביחס להיקף המשימות.
כיצד ניתן לפתור את צוואר הבקבוק, בדרך שאינה הגדלה מתמדת של צוות ה-DevOps?
הפתרון המוצע: פלטפורמה לשירות עצמי אחד הפתרונות המעניינים המאפשרים לצוותי פיתוח לגדול באופן בר-קיימא הוא פלטפורמת פיתוח פנים ארגונית (IDP – Internal Development Platform), המותאמת לצורכי הארגון ולמאפייניו. פלטפורמה זו מאפשרת לצוותי הפיתוח לצרוך תשתיות ענן, ליצור תוכנות ואפליקציות בסביבת ענן, להריץ בדיקות ולהעלות תוצרים לאוויר – והכל בשירות עצמי, ללא מעורבות צוותי ה-DevOps וללא תלות בהם. פלטפורמת הפיתוח הפנים-ארגונית היא למעשה אוסף של כלים (כגון תשתיות ענן, שירותי הזדהות, שירותי אבטחה ועוד), המאוחדים תחת ממשק מרכזי עבור צוותי הפיתוח. הפלטפורמה מאפשרת להטמיע סטנדרטים ארגוניים של פיתוח באופן אוטומטי, כמו גם לקבוע הגדרות אבטחה וציות (Compliance) שיבטיחו שהפיתוח בפלטפורמה יעמוד בכל הדרישות של הארגון.
חברות כמו ספוטיפיי, גוגל, טוויטר וגיטהאב נהנות כבר כיום מגמישות וצמיחה מואצת בזכות הפלטפורמות הפנימיות שפיתחו, ותורמות חזרה לקהילה הטכנולוגית בהנגשת כלי קוד פתוח, לדוגמא Backstage של ספוטיפיי.
צילום מסך של Backstage Portal. צילום: איגור קושצ'יץ
כרגיל, ישנן שתי אלטרנטיבות: לבנות פלטפורמה או לרכוש פלטפורמה קיימת כשירות (SaaS). לכל אחת יש יתרונות וחסרונות, ויהיה עליכם לבחור את האפשרות המתאימה לארגונכם.
רכישת פלטפורמה היתרון המרכזי ברכישת פלטפורמה ("מוצר מדף") הוא הערך המיידי שחווים מהמוצר, כמו גם התמיכה והעדכונים השוטפים. החסרונות העיקריים הם התלות בחברה המספקת את הפלטפורמה, והעובדה שמדובר בפלטפורמה שלא נתפרה למידותיו של הארגון במדויק.
רכישת פלטפורמה תתאים בעיקר לארגונים קטנים שאין להם משאבים להשקיע בפיתוח פלטפורמה, או אלו שזקוקים מיידית לפלטפורמה עבור פרויקט ספציפי.
בניית פלטפורמה היתרון המרכזי בבניית פלטפורמה הוא שהשליטה נשארת בידיכם. הצוותים יהיו חופשיים לבחור את הכלים שמהם תורכב הפלטפורמה, וייהנו מגמישות מרבית בהתאמה לצרכים הספציפיים של הארגון. החיסרון המרכזי הוא הצורך להשקיע משאבים רבים בבניית הפלטפורמה, זמן הפיתוח והתחזוקה השוטפת, וכן העובדה שהארגון לרוב חסר ניסיון והתמחות בפרויקט מסוג זה.
בניית פלטפורמה עדיפה בטווח הארוך, שכן פלטפורמה המותאמת באופן מדויק למאפייני הארגון תתרום בצורה משמעותית להצלחת העבודה והתוצרים של צוותי הפיתוח, ותספק לארגון את היעילות והגמישות הנדרשות בהתמודדות עם שינויים לאורך זמן.
קווים מנחים לבניית פלטפורמה הגדירו יעדים – צרו רשימה של דרישות ארגוניות, יעדי הפלטפורמה ומשתמשיה. החליטו על הצוות המתאים לביצוע המשימה, שיהיה אחראי על פיתוח הפלטפורמה.
צרו סנכרון בין הצוותים המעורבים – המעבר לעבודה עם פלטפורמה כחלופה לעבודה ישירה עם מהנדסי DevOps היא שינוי ארגוני משמעותי, וההצלחה של פיתוח הפלטפורמה תלויה בתקשורת בין הצוותים, הבנת הצרכים ותרגומם לידי מעשה.
בחרו את הכלים הטכנולוגיים – זכרו שפתרונות רבים כבר קיימים בעולם, חלקם גם אצלכם בארגון. ניתן להתעדכן במגוון פרויקטים המומלצים על ידי ה-CNCF, תוך שילוב עם כלים שכבר אומצו בארגונכם בעבר.
דאגו לסטנדרט אחיד – כדי לאפשר למפתחים עבודה בשירות עצמי יש לבנות שכבה שתפריד בין המשתמשים (המפתחים) לבין התשתית. יש לבנות את ההפרדה בצורה סטנדרטית שתאפשר צריכה של רכיבי התשתית באופן עצמאי ללא תלות בצוותי IT או DevOps.
עברו לניהול תשתיות הענן באמצעות תוכנה – הדרך המומלצת לנהל את תשתיות הענן היא באמצעות Agent-ים חכמים בשיטה שנקראת Infrastructure-as-a-Software (IaaS), כך תחסכו זמן רב על ניהול סביבות מורכבות.
הקימו מנגנון ניטור ובקרה – הקפידו על בקרה וניטור של משאבים באמצעות הפלטפורמה, כדי למנוע צריכת-יתר ועלויות מיותרות.
בנו פורטל למשתמשים– כדי לספק למפתחים חווית פיתוח אופטימלית, הקימו פורטל מרכזי שבו יוכלו ליצור ולפתח שירותים באופן עצמאי על גבי הפלטפורמה.
שילוב של פלטפורמה פנים ארגונית (IDP) דורש השקעה של זמן ומשאבים, אך הוא פתרון יעיל וייחודי לצמיחה של כל ארגון שמשתמש בתשתיות הענן בעיקר בהינתן צוואר הבקבוק הגובר של צוותי ה-DevOps בארגונים המפתחים בסביבת ענן. אין דרך אחת "מנצחת" שתבטיח את ההצלחה של הפלטפורמה הפנים-ארגונית, אך העקרונות שלעיל יוכלו לסייע ביישום פתרון חדשני זה, ולשחרר את צוואר הבקבוק.
הכותב הוא ארכיטקט ענן בארניקס.
18/09/22 13:54
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עקף את בזוס במקום השני. הטייקון ההודי, גאוטם אדאני. צילום: ויקיפדיה
מייסד אמזון, ג'ף בזוס, איבד לאחרונה את מעמדו כאדם השני בעושרו בעולם. בזוס ירד למקום השלישי בצמרת המולטי-מיליארדרים, אחרי שמקומו נתפס על ידי הטייקון ההודי גאוטם אדאני במדד המיליארדרים של בלומברג (The Bloomberg Billionaires Index).
עם זאת אין שינוי בראש הרשימה, שם עדיין מככב בלי עוררין אילון מאסק – יזם הטק שייסד וממנכ"ל חברות טכנולוגיה רבות, ביניהן את טסלה ו-SpaceX. למאסק, נכון למועד כתיבת שורות אלו, הון המוערך על ידי בלומברג ב-264 מיליארד דולר.
השווי של אדאני עומד כעת 147 מיליארד דולר, ואילו זה של בזוס – על אותו סכום בערך. ההבדל הוא בנקודה העשרונית.
כשחלה הירידה מהמקום השני, הונו של בזוס צנח ל-145.8 מיליארד דולר, הדבר קרה אחרי שמניות הטכנולוגיה ספגו מכה קשה על רקע מכירת מניות רחבה יותר ביום ו' האחרון. מניית אמזון ירדה כתוצאה מכך ב-3% במסחר המוקדם, ובמצטבר מנייתה ירדה ביותר מ-25% השנה.
מאחר שרוב הונו של בזוס קשור למניות אמזון, לפי בלומברג, המכירה הטכנולוגית קיצצה 45 מיליארד דולר מהשווי הנקי של בזוס מאז ינואר.
פחות מ-10 חודשים בדרך למקום השני
מעניין לגלות שהנמסיס החדש של בזוס סלל את דרכו לפסגה במהירות שיא. בתחילת השנה הנוכחית הוא דורג "רק" במקום ה-14, וכעת, באמצע ספטמבר, הוא כבר שוכן גבוה גבוה ברשימה.
אדאני הוא המייסד של קבוצת אדאני (Adani Group), מפעילת הנמל הגדולה בהודו. הקבוצה, שבסיסה באחמדאבאד, היא גם יצרנית הפחם התרמי הגדולה ביותר בהודו וסוחרת הפחם הגדולה ביותר במדינה. Adani Enterprises, בית המסחר של הקבוצה, דיווח על הכנסות של 5.3 מיליארד דולר בשנה הפיסקאלית, שהסתיימה ב-31 במרץ 2021.
המגזרים העסקיים השונים שבהם מתעסקת הקבוצה צמחו במהירות בשנים האחרונות והתוצאה ניכרת גם בשווי הקבוצה וגם בשווי האיש העומד מאחוריה.
מניות של כמה חברות בקבוצת אדאני זינקו ביותר מ-1,000% מאז יוני 2020 ולפי אנליסטים הדבר משקף אופטימיות של משקיעים לגבי חוזק הקונגלומרט בתחומים כמו תשתיות ואנרגיה מתחדשת, שראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, בחר לתעדף את פיתוחם.
מפתיע לגלות כי אדאני למעשה גם עקף בעושרו את איל העסקים ההודי מוקש אמבאני, והפך לאיש העשיר באסיה.