מתקפות כופרה רחבות היקף עשויות להתחיל עם גישה לנקודות קצה, שנרכשו בזול על ידי שחקני איום בסייבר, הפועלים בשווקים של הרשת האפלה; כך לפי מחקר חדש של סייברסיקסגיל (CyberSixgill). החברה הישראלית, העוסקת במודיעין בזמן אמת על איומי סייבר, הנפיקה מחקר חדש – "Wholesale Access Markets & Ransomware", שעולה ממנו, כי בהשקעה של 10 דולרים, פושעי הסייבר עשויים להפוך למיליונרים, בשל היכרותם את מורכבות הגישה למכירות של גישה לתחנות קצה – ברשת האפלה. לדברי החוקרים, "השלב הראשון של מתקפת סייבר אקטיבית הוא גישה ראשונית, השגת דריסת רגל ברשת הקורבן. שלב זה קשה לביצוע, ולכן תוקפים רבים ממירים ניסיון זה ברכישה של גישה לרשת מגורמי איום בעלי כישורים". לפי הדו"ח, "ישנן שתי אפשרויות לגישה למכירה: מתווכים בגישה ראשונית (IABs), המוכרים גישה לחברות המיועדות לתקיפה במכירה פומבית בעלות של מאות עד אלפי דולרים, או שוקי גישה סיטונאיים (WAMs), שמוכרים גישה לנקודות קצה שנפרצו, או את פרטי הסיסמה שלהם – במחיר זעום של עשרה דולרים בלבד". שוקי גישה סיטונאיים ברשת האפלה הם פלטפורמות, שפושעים מקוונים מוכרים בהן גישה לנקודות קצה שנפגעו, או גישה לנקודות אלו דרך פרוטוקולים מרוחקים שונים, כגון RDP ועוד. החוקרים דימו את שוקי הגישה הסיטונאיים ל"שוקי פשפשים דיגיטליים": מחירים נמוכים, מלאי גדול, ומעט ערובה לכך שהגישה הינה מתמשכת. לפי הדו"ח, "בין פרטי גישה סתמיים וחסרי ערך ניתן למצוא לעיתים גם זהב". המוכרים הציעו בשנת 2021 גישה לכ-4.3 מיליון נקודות קצה, נתון המשקף גידול משמעותי של 457% לעומת היקף המכירות בדרך זו בשנת 2020. החוקרים ציינו, כי במקרים רבים, פרטי נקודות הקצה עשויים להיות שייכים למשתמשים פרטניים אקראיים, שהם בעלי ערך נמוך יותר לתוקפים. "עם זאת, אם תוקף רוכש גישה לנקודת קצה ששייכת לרשת ארגונית, הרי שהוא בבחינת היהלום שבכתר, כי הוא יכול לפתוח את הדלת למתקפה גדולה יותר". החוקרים עקבו אחר 3,612 מתקפות שאירעו בשנת 2021, והעלו כי 686 מתוכן כללו גישה למערכת IT בארגון הקורבן – שהוצעה למכירה בשוקי הגישה הסיטונאיים ברשת האפלה. נתון נוסף העולה מהדו"ח הוא, שפרטי הגישה הוצעו למכירה בפרק זמן של כחצי שנה לפני המתקפה, משמע הם הוצעו לכמה שחקני איום, או הוצעו במקביל בכמה שוקי מסחר ברשת האפלה. אף שהנתונים לא מעלים ממצאים חד משמעיים, הרי לפי החוקרים, "אף שהנתונים קשים להוכחה סיבתית, הרי שהממצאים הראשוניים שלנו מצביעים על כך, ששוקי גישה סיטונאיים הם אחת מכמה דרכים שבהן משתמשים תוקפי הכופרות כדי לקבל גישה לרשת הקורבן". לדברי דב לרנר, ראש צוות מחקר בסייברסיקסגיל, "כל עוד רוכשי הגישה מייצרים רווחים אדירים, בלא עונש – אנו צופים כי השווקים הללו ימשיכו להיות בעלי תרומה חיונית לכלכלת פשעי הסייבר. אם שחקן איום יכול לקנות פרטי גישה בכמויות, ומתוכם לברור את הנתון שישיג לו גישה לרשת של ארגון עסקי גדול – הרי שעשרה דולרים הם השקעה ראשונית זעירה עבור מתקפה שיכולה להניב לו מיליונים".

האוריינות הדיגיטלית של האזרחים הוותיקים בישראל השתפרה בשנים האחרונות: הרבה יותר מהם משתמשים באינטרנט, ובפרט בטלפון הנייד. לעומת זאת, הנגישות שלהם למחשב ביתי ירדה. עוד נתון מעניין הוא שהחשש של קשישים שיבוצעו נגדם עבירות אונליין נמוך משמעותית מזה שקיים אצל צעירים יותר. מנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ה') לרגל יום האזרח הוותיק הבינלאומי, שיחול בשבת, עולה כי ל-61.3% מבני ה-65 ומעלה בישראל יש נגישות למחשב ביתי (הנתונים נכונים ל-2020). זאת, לעומת 63.8% ב-2015. הנגישות שלהם לטאבלטים לא השתנתה בהרבה בשנים אלה ועמדה על 25.6%. לעומת זאת, האזרחים הוותיקים הישראליים משתמשים באינטרנט הרבה יותר מבעבר: הנתון זינק מ-48.9% ב-2015 ל-73% ב-2020. המגמה ניכרת בפרט בשימוש באינטרנט בטלפונים ניידים, שיותר מהוכפל – מ-31.6% ל-66.9%. עלייה נרשמה גם בשימוש שלהם בשירותים שהממשלה נותנת לאזרחים אונליין – מ-14.5% ל-26.1%. נתונים נוספים מעלים שהנגישות למחשב ביתי של בני 65 ומעלה שחיים בבדידות (41.7%) נמוכה בהרבה מאשר אם הם חיים עם בן או בת זוג שמתחת לגיל זה (74.6%). כך גם הנגישות לטאבלטים: ל-14.5% מהקשישים הבודדים היה מחשב מגע או מחשב לוח לעומת 34.5% לאלה מהם שחיים עם בן או בת זוג צעיר.ה יותר. חוקרי הלשכה סקרו גם את מידת החשש בגילאים השונים להיפגע מעבירות באינטרנט – אלימות מילולית, הפצת תמונות אינטימיות ושאר המקרים שמתגלים ברשת חדשות לבקרים. החוקרים מצאו כי בעוד ש-30.1% מבני גילאי 20-64 חששו במידה רבה או רבה מאוד להיפגע מעבירות של אלימות מקוונת, בקרב בני ה-65 ומעלה עמד הנתון על 19.3%. פערים נרחבים נרשמו בין בני הגילאים השונים גם בחלוקה לפי מין: 26.9% מהגברים בני 20-64 הביעו חשש שכזה לעומת 18.9% מבני 65 ומעלה. הפער גדול אף יותר בקרב הנשים: 33.2% בהשוואה ל-19.7%, בהתאמה. "חשוב: איסוף משופר של דטה בקרב קשישים לפי מין וגיל" הלשכה פרסמה שורה של מדדים המתעדים את המגמות בחיי האוכלוסייה המבוגרת בישראל, וקראה להם "מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית". כך, למשל, בתחום הבריאות – תוחלת החיים של גברים עמדה אשתקד על 80.5 ושל נשים על 84.6 שנים. עם זאת, מספר השנים הבריאות של הגברים מעל גיל 65 היה גבוה יותר מזה של הנשים: 11.8 שנים לעומת 10.5 שנים, בהתאמה. בתחום הספורט, האזרחים הוותיקים היוו 5.5% מכלל הספורטאים הפעילים, כאשר שיעור הנשים בקרבם נמוך משיעורן באוכלוסייה – 46.6%. נתון נוסף מראה שבני 65 ומעלה נפגעים בתאונות דרכים פחות משיעורם באוכלוסייה ומספר הקשישים שרשומים במשרד הרווחה עמד ב-2021 על קרוב ל-200 אלף. בסך הכול חיו בארץ בסוף השנה שעברה כ-1.163 תושבים בני 65 ומעלה. יום האזרח הוותיק הבינלאומי הוא פרי החלטה של העצרת הכללית של האו"ם, והוא צוין בפעם הראשונה ב-1991. השנה, היום הזה מתמקד בנשים, ובין מטרותיו, לפי אתר האו"ם: "להעלות את המודעות לחשיבות של איסוף משופר של דטה ברחבי העולם לפי מין וקבוצת גיל". שתי מטרות נוספות הן לעסוק בהשפעה של הארכת אורך החיים והשינויים בסביבה, בכלכלה ובחברה על נשים בגיל השלישי, וקריאה למדינות החברות באו"ם, למוסדות האו"ם ולארגוני החברה האזרחית "להביא נשים מבוגרות למרכז המדיניות שלהם ולהבטיח שוויון מגדרי".  

כבר מזה זמן מה ששמועות סביב אפל גורסות כי החברה מתכוננת להשיק שירות הזרמת מוזיקה קלאסית למשתמשיה, באותו סגנון שהיא כבר עושה עם אפל מיוזיק (Apple Music). למעשה, מקור הסברה מבוסס ומגיע מהענקית מקופרטינו עצמה, אלא שבאחרונה השמועות קיבלו חיזוק נוסף, כשקוד הבטא השלישי של iOS 16.1 העיד על תוכנית כזו ממש. לפי MacRumors, אפל מתכוננת להשיק את Apple Music Classical – אפליקציית מוזיקה עצמאית ונפרדת מאפל מיוזיק. האתר שיתף את הקוראים בציוץ בטוויטר המציג קוד אחורי, אשר מתייחס לשירות הסטרימינג הקלאסי ואפליקציה שתפעל ללא תלות באפל מיוזיק. Looks like Apple is setting up Apple Music Classical in the backend now pic.twitter.com/LoWW6mHQLT — Aaron (@aaronp613) September 28, 2022 בפועל, כבר לפני שנה אפל רכשה את שירות פריימפוניק (Primephonic), ובישרה רשמית ופומבית כי התמזגה עם "שירות הזרמת המוזיקה הקלאסית הנודע, המציע חווית האזנה יוצאת דופן עם פונקציונליות חיפוש וגלישה המותאמת לאודיו קלאסי, באיכות פרימיום, המלצות מומחים שנבחרו ידנית ופרטים הקשריים נרחבים על רפרטואר והקלטות". החברה ציינה אז גם ש-"עם התוספת של פריימפוניק, מנויי אפל מיוזיק יקבלו חווית מוזיקה קלאסית משופרת משמעותית, החל מרשימות השמעה של פריימפוניק ותוכן שמע בלעדי". באותו זמן הסבירה אפל כי "בחודשים הקרובים, מעריצי Apple Music Classical יקבלו חוויה ייעודית עם התכונות הטובות ביותר של פריימפוניק, כולל יכולות גלישה וחיפוש טובות יותר לפי מלחין ולפי רפרטואר, תצוגות מפורטות של מטא נתונים של מוזיקה קלאסית, בתוספת תכונות והטבות חדשות". אוליבר שוסר, סגן נשיא אפל מיוזיק וביטס מבית אפל, אמר בזמנו: "אנחנו אוהבים ומכבדים מוזיקה קלאסית, ופרימפוניק הפכה לחביבת המעריצים בקרב חובבי קלאסיקה. יחד, אנו מביאים תכונות קלאסיות חדשות ומעולות לאפל מיוזיק, ובעתיד הקרוב, נספק חוויה קלאסית ייעודית שתהיה באמת הטובה בעולם". מכל אלו ניתן ללמוד כי החברה ציינה כבר אז למעשה את כוונותיה, אבל העדות האחרונה מקוד ה-iOS מחזקת את הכוונות של אפל להשיק אפליקציית מוזיקה קלאסית ייעודית ועצמאית ולעשות זאת כנראה בקרוב. לעת עתה עם זאת לא ברור מתי בדיוק מתכווננת השקת השירות המסוים, אך לפי החברה, עד סוף 2022 נדע בדיוק מה היא מבשלת עבור חובבי המוזיקה הקלאסית ברחבי העולם.

תחילתה של השנה העברית החדשה נושקת לתחילתו של הרבעון הרביעי של השנה האזרחית, שהוא בדרך כלל הרבעון החשוב ביותר בפעילות העסקית והכלכלית של חברות – בחו"ל כמו בארץ. על פי כל הסימנים, ברבעון הזה יחל חורף כלכלי סוער במיוחד, שיחריף את המיתון והמשבר הכלכלי שהוא מנת חלקם של חלקים נרחבים בעולם בחודשים האחרונים, לרבות של ארצות הברית ואירופה. יש למשבר הזה כמה סיבות, ואמנה כאן כמה מרכזיות שבהן: הראשונה היא שתהליכים מרכזיים בעולמות שרשרת האספקה, חומרי הגלם והשינוע, שהואטו מאוד בקורונה, עדיין לא חזרו לפעילות סדירה. הסיבה השנייה היא המלחמה באוקראינה, שלמרבה הצער רחוקה מאוד מסיום. הסנקציות שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מטיל על אספקת הגז לאירופה מעלות שם עד מאוד את יוקר המחייה. הסיבה השלישית, שנובעת מהסיבות האחרות, היא העלאת הריבית במדינות רבות, ובמרכזן בארצות הברית. החומרה של המשבר באה לידי ביטוי בכך שקרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה הגלובלית שלה ל-2022 ול-2023 ל-3.2% ו-2.9%, בהתאמה. ההורדה הזאת מחזקת את ההערכות שאנחנו עומדים בפני מיתון עולמי. סקר שערכה חברת הייעוץ האמריקנית מרקום, שתוצאותיו פורסמו אתמול (ד'), העלה שתשעה מתוך 10 מנהלי שיווק מודאגים מהסבירות למיתון, ומעל רבע מהמנהלים כבר החלו לפטר עובדים, או מתכננים לעשות זאת בשנה הקרובה. ההשפעה על ההיי-טק – באופן גלובלי ובישראל נשאלת השאלה: כיצד המשבר משפיע על ענף ההיי-טק? בתוכה נשאלת עוד שאלה: כיצד הוא משפיע על ההיי-טק הישראלי? ברמה הגלובלית, כבר קראנו דיווחים על קיצוץ בשווין של חברות טק גדולות, כמו מטא – מה שהביא את מארק צוקרברג לכתוב לעובדיו ולהתריע בפניהם שיתכוננו למשבר חמור שלא ידענו כמותו. הוא אמר בשיחה עם משקיעים בחודש יולי האחרון שהחברה מתכננת "להפחית בהתמדה את הגידול במספר העובדים במהלך השנה הבאה". גם חברות גלובליות אחרות, דוגמת אפל וגוגל, החלו בתהליכים דומים, ולא מן הנמנע שחברות גדולות נוספות יצטרפו אליהן בקרוב. המצב לא נחמד, בלשון המעטה, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה, כי לא כל קיצוץ או פיטורי עובדים הוא סימן למשבר או לקריסה. מהלכים שכאלה נועדו לענות על צורך מיידי למצב מסוים של השוק ולציפיות של בעלי המניות. לא מן הנמנע שתוך כדי המיתון חברות ימשיכו לגייס עובדים. זה כבר קורה, ובהחלט ייתכן שאף יואץ. הסיבה היא שלצד הפיטורים, המחסור העולמי בכוח אדם בהיי-טק מחריף. בנוסף, תופעה שקורית בכלל המשק, גם בהיי-טק, ושעדיין לא נמצא לה פתרון היא של עובדים שמסרבים לחזור למקומות העבודה, גם כשהם נחשבים למתגמלים בצורה יפה ובעבר היו מאוד נחשקים. כאן מתווסף האתגר השני – של הטרנספורמציה הדיגיטלית. זו העצימה את הצורך באוטומציה ובדיגיטציה בארגונים, שיצר ביקושים חסרי תקדים לפתרונות, ליישומים ולפרויקטים. בגלל המחסור בכוח אדם, חברות מתקשות לענות על הביקושים. זה לא צפוי להיפתר: ההיערכות לחורף כלכלי קשה תגרום לחברות להיכנס לסוג של מצב המתנה, תוך שימור הקיים, התמקדות בתחומי הליבה של הארגון וכניסה זהירה יותר להשקעות ולפרויקטים. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש היעד של הגדלת כוח האדם בהיי-טק, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר באשר להשפעת המשבר על ההיי-טק בישראל, הנחת היסוד היא שבהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית, הענף לא יוכל להיות יוצא דופן, ויושפע גם הוא. כך, למשל, קרוב לוודאי שהמיתון העולמי ישפיע לרעה על היצוא של ההיי-טק. ויש לזכור שההיי-טק מתבסס במידה רבה על יצוא, ושהוא מהווה חלק ניכר מאוד מכלל היצוא של ישראל. בדו"ח שפרסם בנק ישראל בסוף הקיץ האחרון צוין שירידת ערך החברות במגזר ההיי-טק וההאטה הכלכלית העולמית אמנם יפגעו בענף המקומי, אבל לא בקנה מידה שמזכיר את התפוצצות בועת הדוט.קום של שנת 2000. כמו כן, לפי המחקר של בנק ישראל, רק 9% מהמשרות בהיי-טק נחשבות בסיכון גבוה לקיצוץ במהלך המשבר. מנגד, מה שישפיע לטובה על היצוא הוא ההתחזקות של שער הדולר, אל מול השקל החזק. שער הדולר היה תמיד פקטור ביכולת של חברות להתמודד עם משברים עולמיים. ברם, הערך הנמוך של היורו עלול להשפיע לרעה על היצואנים לשווקים באירופה. לכל אלה נוספות העלאות הריבית, שמקשות על הפעילות השוטפת, אבל נועדו לעצור את המשק מהידרדרות למיתון עמוק יותר. בהקשר שלנו, כאן יש לבנק ישראל תפקיד מרכזי, ביכולת שלו לאזן בין שני הדברים, והדרך הטובה ביותר היא הידברות עם ראשי חברות ההיי-טק ומעקב צמוד על ההשלכות של ההעלאות, כדי שלא נקבל את התוצאה ההפוכה ממה שרצינו. התפקיד החשוב של הממשלה במצבי טרום מיתון, כמו עכשיו, לממשלה יש תפקיד חשוב, ולא רק כי היא אחראית על התשתיות שמאפשרות את קיום ענף ההיי-טק. הממשלה עצמה היא שחקן חשוב בשוק, שתופס נפח של קצת יותר מרבע מפעילות ההיי-טק בישראל. היא מסייעת לחברות צעירות, שלא יכולות להמשיך לגייס עקב המיתון, להרחיב את הפעילות שלהן – בעיקר באמצעות רשות החדשנות. כמו כן, יש לה את פעילות המחשוב שלה, ובמרכזה, בתקופה זו, פרויקט הענן נימבוס, שכבר התחיל להשפיע וללא ספק ישפיע עוד יותר על המשק כולו. השורה התחתונה: הממשלה היוצאת הציבה עם תחילת כהונתה את היעד של הגעה ל-15% מכלל העובדים במשק בתוך כמה שנים. ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, הגדיל לעשות והציב (עוד כשהיה ראש הממשלה החליפי) יעד של מיליון עובדים בהיי-טק. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש יעד זה, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר.

אפל עוצרת את תוכניותיה להגברת הייצור של דגמי ה-iPhone החדשים לאחר שנוכחה כי לא חלה עלייה בביקוש כפי שצפתה, כך דיווח אתר בלומברג, המצטט גורמים המקורבים לנושא. לפי הדיווח, החברה הורתה לספקיה לצמצם את עבודות ההרכבה של משפחת ה-iPhone 14 שלה ב-6 מיליון יחידות במחצית השנייה של השנה. במקום זאת, ענקית התפוח שואפת לייצר 90 מיליון מכשירים במהלך התקופה, כמעט אותו מספר כמו בשנה שעברה ובהתאם לתחזית המקורית של החברה. עוד דווח, כי דווקא הביקוש לדגמי ה-iPhone 14 Pro היקרים יותר גבוה יותר מאשר לדגמים הבסיסיים, ולפחות ספק אחד של אפל מעביר את קווי הייצור שלו מן המכשירים הזולים יותר לדגמי הפרימיום, כך לפי הדיווח. אפל הודיעה השבוע כי תתחיל לייצר את ה-iPhone 14, שהושק מוקדם יותר החודש, בהודו, על רקע תוכניותיה להעתיק חלק מייצור מוצריה מסין.

D-ID – ששמה מבוסס על קיצור המילים 'אי-זיהוי', או De-identification – הוקמה בתחילת שנת 2017. עד היום היא גייסה 48 מיליון דולר. את החברה הקימו היזמים גיל פרי, המשמש כמנכ"לה, סלע בלונדהיים, סמנכ"ל התפעול, ואלירן קוטה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של D-ID. פרי וסלע שירתו יחדיו בסיירת מובחרת, שם נולד הרעיון להקמת החברה, ואילו קוטה שירת במשך כעשור בתפקיד פיקודי ביחידה 8200. השלושה הם בוגרי תוכנית היזמות של יוצאי 8200, EISP, והאקסלרטור הנחשב Y Combinator. "עברנו תהליך של שינוי מיקוד, עם פתרון טכנולוגי שבשנתיים האחרונות מצא שוק חדש לחלוטין, שלא היה בתוכנית המקורית שלנו", כך סיפר יניב לוי, סמנכ"ל השיווק של D-ID. לדברי לוי, "המייסדים פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת להציג תמונת פנים של בן אדם, אשר שינויים שלא גלויים לעין האנושית מונעים זיהויו על ידי מערכות זיהוי פנים. עם הזמן צברנו המון ידע בנושא של לימוד פנים ותנועות של אנשים, ואז החלטנו לשנות מגמה ולקחת את החברה לכיוון של יצירת וידיאו על בסיס תמונות בלבד. המערכת שלנו כיום מסוגלת לייצר סרטון שלם על בסיס תמונת פנים בודדת, בתוך שניות". לפי לוי, "ישנן חברות היודעות לייצר וידיאו מתמונות, אבל התמונות דורשות סריקה מלאה, או שימוש במצלמות ייחודיות ויקרות. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להעלות תמונה אחת של פנים, ועל בסיסה אנחנו יכולים ליצור סרטון שלם של בן אדם מקריא טקסט. בהמשך פיתחנו עוד יכולות ואנו בדרך להציג גוף אנושי שלם – על בסיס תמונה אחת". נוסטלגיה עמוקה בתנועה החברה ערכה קמפיין עם MyHeritage. "זו חברה ישראלית נהדרת, העוסקת במחקר גנאלוגי, ומאפשרת לכל אחד ליצור ולנהל את האילן יוחסין שלו", אמר לוי. "יחד יצרנו את Deep Nostalgia, בה המשתמשים יכלו להעלות תמונה ישנה ולהפיק ממנה סרטון קצר בתנועה. זו הייתה אחת מהתופעות הוויראליות של 2021, עם יותר מ-103 מיליון סרטונים שנוצרו עד היום, וחשיפה מטורפת בתקשורת העולמית. בהמשך השקנו יחד גם אפשרות ליצירת סרטון בצירוף קול, בה הדמות בתמונה מדברת – וגם היא הפכה לפופולרית". לדבריו, "יש לנו את היכולת לקחת את הדמות שנוצרה ולאפשר לה להקריא טקסט. זה יכול להתבצע בעזרת כל מנוע קול שקיים בשוק. אפשרות אחרת היא להקליט את הקול בנפרד ולשלבו בסרטון. אפשרות שלישית היא ליצור דוגמית קול פרטנית, בתהליך שאורך כשעה-שעתיים, ואז ניתן להלביש את חתימת הקול הייחודית לכל טקסט שנבחר". "הפתרון שלנו", סיפר לוי, "מיועד לכל מי שזקוק להעברת מסרים באמצעות וידיאו, שניתן לייצור במהירות ובקלות. אנחנו מכוונים לעולמות ההדרכה בכלל וההדרכה הארגונית בפרט, תקשורת פנים-ארגונית, וכל הקשור ל-E-Learning. מידע שמועבר בווידיאו זוכה לתשומת לב רב יותר של הצופה לעומת טקסט בלבד. הפתרון שלנו גם מאפשר ללקוחות ליצור סרטונים מותאמים עם מדריך לבחירתם, המשתייכים לכל מגדר, לאום, שפה או העדפה אחרת. מחקרים מוכיחים שאחוז קליטת המסרים עולה כשהצופה מזדהה עם מי שמעביר לו את התכנים". D-ID – סטארט-אפ המתמחה ביצירת וידיאו מתמונות סטילס, שבו המצולם נע ומדבר. צילום: לכידת מסך מאתר החברה "קרובים לייצר סרטון וידיאו של גוף שלם מתמונה בודדת" לדבריו, "בעתיד אנחנו רואים את הפתרון שלנו כחלק מעולם המטאברס. אנחנו קרובים לייצר סרטון וידיאו של גוף שלם מתמונה בודדת". "מההתחלה אנו מסתייעים בפלטפורמת הענן של AWS", סיכם לוי. "הטכנולוגיה שלנו מורכבת ודורשת בניית מודלים ואימון שלהם באופן קבוע. השירותים של AWS, כמו SageMaker מאפשרים לנו לקצר את הזמן של פיתוח מודל הבינה המלאכותית בצורה משמעותית. יחד עם שירותים כמו Amazon Rekognition, או Amazon Polly, אנחנו יכולים לחסוך זמן רב בפיתוח של זיהוי תמונה וקול, ולהתמקד בפתרון שלנו. זה משתלב, כמובן, עם שאר השירותים שמשמשים אותנו לתפעול השוטף של הפלטפורמה כמו Amazon S3, או ניהול עומסים עם Amazon ECS שמנהל את כל הקונטיינרים של האפליקציה שלנו".

האם ייתכן שפה בישראל, מתחת לאף שלנו, מתרחשת מהפכה עולמית בקנה מידה היסטורי, שרובנו כלל לא מודעים לה? ובכן, כן. 'תעשייה 4.0' נשמע כמו שם של תקן ייצור משמים, אלא שלמהפכות אמיתיות אין אבא ואמא מסוימים ואין להן יחסי ציבור, הן פשוט קורות מעצמן.  סיפורים גדולים, כמו המהפכה המדוברת, הרבה יותר מובנים כשמפרקים אותם לפעילות בשטח. לפני כ-40 שנה קמה בגרמניה חברת בקהוף אוטומציה (Beckhoff Automation) – חברה בתחום התעשייה, שהציגה פריצות דרך ופיתוח מוצרים ופתרונות חדשניים בטכנולוגיית בקרה מבוססת מחשב. כך למעשה בקהוף הייתה סמן ראשון במהפכה התעשייתית הרביעית, המכונה בעברית "תעשייה 4.0" (Industry 4.0). מדובר במונח המתבסס על חלוקת המהפכה התעשייתית לשלוש תתי-מהפכות: המצאת הנול הממוכן ב-1784; המצאת המסוע החשמלי ב-1870; והמצאת הבקר הראשון של חברת מודיקון ב-1969. לפי אותה חלוקה, הטמעת מהפכת האינטרנט בתעשייה החכמה, ב-2011, מהווה את תת המהפכה הרביעית, כשהתאפשר ניהול מפעלים, תוך התממשקות של מכונות הייצור לטכנולוגיות כמו האינטרנט של הדברים (IoT). התפישה הזו מאפשרת להתאים את הייצור ללקוח באופן מיטבי ומהיר, לאפיין פריטי ייצור ולשנות אותם תוך כדי עבודה ולקצר את משך הזמן בין התכנון לביצוע למינימום. במובן הזה המהפכה הזו דומה למהפכת הדפוס הדיגיטלי, שדילג על שלב ה'קדם דפוס' והגיעה לידי כך שגרפיקאי משגר את העמוד שעיצב ישירות למכונת הדפוס. באותה עת שהחלה המהפכה הזו, שבקהוף ללא ספק הייתה אחת המובילות שלה, הוקמה החברה הישראלית של בקהוף, המציעה את שירותיה לתעשייה הישראלית, הידועה בעולם בקצב הגבוה של אימוץ החדשנות בה. צוות בקהוף אוטומיישן ישראל. צילום: תמר מצפי ישראל מובילה את מחשוב התעשייה כעת בקהוף מסתכלת קדימה – מהעידן שבו המכונות מבוססות על למידת מכונה ומסוגלות לקבל החלטות עצמאיות תוך שימוש בביג דטה ולבצע סימולציות בעזרת מחשוב ענן – לעבר השלבים הבאים: האינטרנט של הדברים, הנעת אובייקטים בשדות אלקטרומגנטיים ועוד. אחרי ההסברים המעט טכניים האלה אפשר פשוט להתרווח מעט, לעצום עיניים ולהפליג עם הדמיון. זה לא פשוט, כי נראה שהתחום הזה כבר רץ רחוק עם הדמיון הסביר, אבל אפשר להתאמץ ולחשוב מה המהפכה הזו תעשה לעולם. הרי שלוש הקודמות הטיסו את העולם ב-250 שנה, בקצב שהוא לא הכיר אלפי שנים קודם לכן. המונח 'מהפכה' שמור לשינויים שיש להם משמעויות מרחיקות לכת בהיבטים של סדר חברתי ותפישה בכלל. כך למשל, המהפכה האמריקנית התרחשה רק אחרי המהפכה התעשייתית. אחריה פרצו המהפכה הצרפתית והמהפכה הבולשביקית, כמו גם גל המהפכות המכונה 'אביב העמים'. לא מדובר במקריות – זה מה שעושה מהפכה, לא פחות. אז מה עוד תחולל המהפכה הזו? הרי מהפכת האינטרנט הזניקה את שווי הפלטפורמות הדיגיטליות, כמו מנוע החיפוש של גוגל, לשווי גבוה יותר משווים של סחורות יקרות, כמו בארות נפט. למעשה, האינטרנט דחק את שווי הסחורות הללו למקום נחות יותר. האם 'תעשייה 4.0' תביא לביטול היתרון הסיני בהיצע כוח האדם? שינוי שכזה הוא אחת ההשלכות האפשריות של המהפכה הבאה. לדברי אסף ברגר, מנכ"ל בקהוף אוטומיישן ישראל, "חזון האוטומציה החברתית, כמעין 'הפייסבוק של התעשייה', תלוי ביכולת שלנו ליישם פיתוחים חדשים בטכנולוגיית המידע ובטכנולוגיית התקשורת ליישומים תעשייתיים. קישור בין טכנולוגיות של מידע ואוטומציה לטכנולוגיית בקרה מבוססת מחשב נמצא בליבת הטכנולוגיה של בקהוף. לכן, בקהוף בוחנת מקרוב את הפיתוחים המתקדמים ביותר בטכנולוגיית המידע ואפשרויות השימוש בה בטכנולוגיית האוטומציה". שם המשחק: אינטגרציה ברגר הוסיף ואמר כי גם בתעשייה ניכר תהליך ה"דיפוזיה" של טכנולוגיות מוכרות. כך למשל, בעבר תחום הבקרה היה נפרד מטכנולוגיית המידע (IT), וכיום שילוב טכנולוגיית מידע וטכנולוגיות ייצור ובקרה מסורתיות מאפשר מענה מדויק יותר לדרישות השוק. בשוק הגדל ומשתכלל – הן בכמויות הנדרשות והן בתחרות הגדלה – ייעול הייצור הופך להיות קריטי להישרדות. לדבריו, התשובות העכשוויות הן שילוב טכנולוגיות כמו למידת מכונה ובינה מלאכותית. בשוק הזה יש מקום לא רק למהנדסי תעשייה, אלא גם למהנדסי תוכנה שהתעשייה הפכה להיות רלוונטית מאוד בעבורם. החידושים האלה מביאים לתוצאות בשטח, שבאות לידי ביטוי באיכות המשופרת של המוצרים ובעלויות הנמוכות יותר של הייצור. חברות שמשכילות לאמץ פתרונות טכנולוגיים מעין אלה משיגות את היתרון הברור בשוק ומצליחות להגשים את חזונן בדרך מהירה יותר. לא מדובר בעניין מובן מאליו לתעשייה המסורתית, שנדרשת לאמץ את המהפכה הזו. בקהוף מובילה את מחשוב התעשייה כבר יותר משלושה עשורים, ולמרות שמדובר בפתרונות בשלים עם רקורד מוכח, אימוץ הפתרונות הללו חייב להיות חלק משינוי תפישה של חברות – תפישה אוהדת לחדשנות. האוטומציה מאיצה גם תהליכי פיתוח מאז המהפכה התעשייתית ביקורים במפעלי ייצור עוררו סקרנות בקרב הציבור הרחב. חפשו ברשתות החברתיות וגלו רבבות סרטונים החושפים ייצור של מוצרים באופן מהפנט, המושך מאות מיליוני צופים. המהפכנות שבמיכון הייתה למעשה החלפת האדם במכונה. העובד הפך למפעיל ובקר. השלבים האבולוציוניים הבאים היו מהפכת המחשוב ומהפכת האינטרנט, שהחליפו את האדם בבקרים אוטומטיים. מאז, הביקור במפעלי תעשייה מעין אלה הפך לפלאי – כמו לראות רכב אוטונומי. אנחנו יודעים שזה קיים, אך עדיין לא יכולים שלא להשתאות מהמראה המופלא של מכונית מונחית מחשב וסיגנלים אינטרנטיים. התפתחות התעשייה לכיוונים החדשים הוא מהפכני, מכיוון שמעבר ליכולות הדיוק, הייעול והאיכות הוא מאפשר פיתוח וייצור של מוצרים שלא יכולנו לדמיין קודם לכן. כך למשל, Steakholder Foods עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לייצור בשר ללא בעלי חיים. מטה החברה יושב בישראל והיא נסחרת בנאסד"ק. דן קוזלובסקי, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברה, סיפר על הצורך שהביא אותם לפתרון המשלב בין האינטרנט של הדברים, המחשוב המתקדם והאוטומציה התעשייתית, שמציעה חברת בקהוף ישראל: "חיפשנו פלטפורמה גמישה שמאפשרת הוספת יכולות תוך כדי הפיתוח". זה נשמע דמיוני, אבל לדברי מפתחים בתחום, ארכיטקטורה מתאימה של מערכות יכולה לעשות זאת. בקהוף פועלת בתחום מזה ארבעה עשורים ובישראל יותר מעשור. בחלק מהמקרים היא למעשה מחליפה צורך בעבודה אנושית, בדייקנות של ביצועי מכונה מבוקרת מחשב. במקרים אחרים, כמו במקרה של Steakholder Foods, היא מאפשרת עבודה שמלכתחילה לא ניתנת לביצוע אנושי, כפי שמספר קוזלובסקי: "היו לנו כמה דרישות כמו מהירות, תאוצה, דיוק, יכולת לשלוט על כל אלמנט בנפרד. בנוסף גם היינו מוגבלים לגודל מסוים. המכונה שרצינו נועדה לצורכי פיתוח והיא לא החליפה ביצוע אנושי, שלא רלוונטי לעניין". זה לא דבר חדש שאנשי מקצוע נבחנים, בין היתר, ביכולת שלהם לבחור בכלי הנכון לפתרון בעיה לה הם נדרשו. כך למשל, אם תראו נגר שמנסה לשלוף מסמר באמצעות מפתח שבדי, או מזלג, תבינו מיד שהוא מאלתר, או מכיוון שאין לו גישה לכלי המתאים לביצוע המשימה, או גרוע יותר – שהוא בכלל לא יודע מהו הכלי המתאים. כיום בחירת כלים מתאימים היא תורה בפני עצמה. כדי לבחור כלי מתאים צריך להיוועץ עם יועצים מומחים ולהיחשף לחידושים בעולם, באמצעות תערוכות מקצועיות, למשל. זאת במיוחד מכיוון שהכלים המדוברים כיום הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהפתרון ועלות הטעות בבחירתם עלולה להיות קריטית להמשך קיומו של העסק. Beckhoff XTS AT2000 צילום: בקהוף אוטומיישן שליטת מחשב וקישוריות מהפכניים בקהוף מציעה פתרונות באמצעות בקרה תעשייתית למגוון רחב של יישומים בתעשייה: בקרה על מכונות ייצור, דפוס דיגיטלי ורובוטים לאריזה, מערכות מבוססות IoT, אוטומציה לבקרת מבנה ועוד. בישראל בקהוף פועלת משנת 2011 ומספקת מערכות אוטומציה תעשייתית לחברות המובילות במשק. הסניף בישראל מאפשר ללקוחות ליהנות בנוסף מהדרכה, סיוע ותמיכה טכנית למוצרי החברה, גם בשנים שאחרי ייצור המכונה. אלפי מפעלים ברחבי העולם משתמשים במכונות שתוכננו ויוצרו על ידי בקהוף – החל ממפעלים קטנים ועד הגדולים ביותר בעולם. המובילות של החברה, הפעילה ביותר מ-75 מדינות ברחבי העולם, באה לידי ביטוי בכך שתקנים רבים נכתבו לפי פיתוחיה והתקינה הפנימית שלה. כאמור, אי אפשר להבין מהפכה בסדר גודל כזה מבלי להבין את המשמעויות היומיומיות המוצעות בשטח. בקהוף במקרה הזה היא כמו חברת פריג'ידר בזמנו, ששם המותג שלה הפך לשם המוצר, מכיוון שזו הובילה את שוק המקררים בשנות השלושים של המאה הקודמת. כך כיום, טכנולוגיית ה-PC Control והארכיטקטורה שבקהוף פיתחה מיושמות בעולם בבניית מכונות והנדסת מפעלים, בטכנולוגיית מדידה ובדיקה, בטורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאיים, בבנייני משרדים ובבתים פרטיים, בטכנולוגיית במה וביאכטות יוקרה, בטכנולוגיה רפואית ואפילו במאיצי חלקיקים. בקרת המחשב של בקהוף היא הבסיס לטכנולוגיית בקרה חכמה בכל התחומים. כך למשל, הפתרון מבוסס תקשורת האתרנט (Ethernet), שפותח על ידי בקהוף, אומץ כתקן עולמי בטכנולוגיית האוטומציה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מתפתח דור חדש של טכנולוגיות לתהליכי בקרה. מבלי להיכנס להסברים טכניים מורכבים יותר, היתרונות של הטכנולוגיה של בקהוף נשמעים מנוגדים, אך הם הרמוניים לחלוטין: ביזור וריכוזיות. הביזור מתבטא ביכולת השליטה העצמית של המחשב ברכיבים שונים ומאידך הריכוזיות של השליטה מאפליקציה אחת, באריזה אחת. אם עד כה חברות הציעו את הטוב ביותר שאפשר לייצר כיום, הרי שגם כאן בקהוף פרצה את תקרת הזכוכית הזו והיא מסוגלת להבטיח כיום גם את הייצור הטוב ביותר וגם את ההתממשקות עם האפשרויות הטובות שייפתחו בעתיד. בקהוף הציבה לעצמה יעד גידול של 15% בשנה והיא עומדת בו כבר כמה שנים. החברה מעסיקה יותר מ-4,500 עובדים בעולם, כמחציתם מהנדסים. התחום הזה צובר תאוצה, וכדי לשמור על היתרון שלה היא חייבת לגדול. "ההשקעה כיום נועדה להבטיח את העתיד שלנו (Future Proof): כדי שגם מחר וגם בעוד עשור, המערכת תגדל, תתפתח ותהיה בעלת יתרון תחרותי ומוכנות לאתגרי העתיד", אמר ברגר, מנכ"ל החברה בישראל. שיתופי הפעולה בחברה הם חלק חשוב באסטרטגיה שלה. "מתרחש תהליך 'דיפוזיה' של טכנולוגיות מוכרות. בעבר, תחום הבקרה התעשייתית ותחום טכנולוגיית ה-IT היו נפרדים לחלוטין: מערכת יציבה וסגורה עבור בקרה על מכונות ייצור, ומערכות נפרדות התומכות בטכנולוגיית מידע עבור תוכנות הניהול. כיום אנחנו רואים שיש תנועה לכיוון פתרונות של איחוד טכנולוגיות: שילוב טכנולוגיית מידע חדשנית וטכנולוגיות ייצור מסורתיות מאפשר לתת מענה לדרישות השוק. השוק גדל, וכמות המתחרים גדלה, ולכן נדרשת יעילות בייצור. טכנולוגיות כמו למידת מכונה (Machine Learning), בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) וניהול המידע, מתחילות להיות יותר ויותר משמעותיות ולפעמים אפילו קריטיות. בנוסף ובניגוד לעבר, חל גם שינוי בכוח האדם הזמין: במקום שרק מהנדסי תעשייה יעסקו בתחום האוטומציה, הרבה מהנדסי תוכנה היו רוצים לראות את העתיד שלהם בתעשייה. כל חידוש טכנולוגי שמיושם נכון, עשוי להביא לתוצאות בשטח מבחינת איכות המוצרים, מגוון המוצרים ועלויות הייצור. יחד עם זאת, ההחלטה לחדש היא עדיין תהליך משמעותי בכל חברה. כאן נכנסים לתמונה החזון של החברה, היכולת שלה לקרוא את השוק וההכרה עד כמה החידוש יהיה משמעותי. ניתן להבין את החשש שקיים בחברות בכל פעם שמחליפים טכנולוגיה שכבר הוכיחה את עצמה. בקהוף מפתחת כבר 30 שנה את המחשבים התעשייתיים ואת תוכנת הבקרה שלה, וחשוב להבין שגם הטכנולוגיה שנתפשת כחדשה בתעשייה, היא למעשה טכנולוגיה בשלה שהוכיחה את עצמה כבר כמה עשורים במגוון רחב מאוד של שימושים. חפצים נעים בשדות אלקטרומגנטיים כמובן שהקורונה האיצה גם את תחום הקניות אונליין, ויחד איתו את הגידול בביקוש למחסני לוגיסטיקה ושילוח, שנפחם זינק עם האצת המגמה של רכישות באינטרנט. "השינוי הזה העלה את הצורך באינטגרציה של מערכות – משלב ההזמנה הממוחשבת ועד לאריזתה האוטומטית והוצאתה למשלוח. אלו הם האתגרים שבקהוף יודעת לעמוד בפניהם. בין הפתרונות המוצעים ניתן למצוא פתרונות המשנים את חוקי הגרביטציה, כמו מוצרים המרחפים מעל משטחים בעזרת שדות אלקטרומגנטיים – משטחים זזים המתוכנתים במערכת דמוית רשת או לוח שחמט. מאחר שהטכנולוגיה נטולת חיכוך ואינה צריכה מסילות – מובטחת תנועה חלקה והחלפות מהירות. טכנולוגיות נוספות, כמו XTS מאפשרות, בין השאר, לאסוף מוצרים ממחסן לא מאורגן ולמקם אותם בצורה מסודרת. מכונות ללא ארון חשמל מערכת חדישה נוספת, MX של בקהוף, מייתרת את ארון החשמל. באופן מסורתי ארונות החשמל הם חלק אינטגרלי ממכונות וממערכות וקשה לדמיין מבנים בלעדיהם. כמעט כל מכונה כיום מצריכה ארון חשמל אחד לפחות. עם זאת, ארונות החשמל דורשים מקום פיזי יקר ערך במכונה. בנוסף, התכנון, הפיתוח והחיווט של ארונות החשמל לוקח זמן רב, ומלווה לרוב בטעויות ובאחזקה מסורבלת. מערכת ה-MX החדשה שמציעה בקהוף עונה על האתגרים האלו ומתחילה מהפכה בעולם האוטומציה. ארונות חשמל יכולים להצטמצם למינימום או אפילו להתייתר. גישת ה-Plug in של מערכת ה-MX מאפשרת מיקום גמיש, מהיר ונוח של מרכיבים שונים במערכת הבקרה. כך ניתן לוותר על שטח יקר במכונה ולעצב את מבנה מערכת הבקרה בצורה גמישה ודינמית. מערכת ה-MX מציגה אינטגרציה של כל פונקציונליות המכונה, ובמקביל רותמת את כל יתרונות טכנולוגיית הבקרה מבוססת ה-PC וה-EtherCAT. המערכת הקומפקטית, העשויה ממתכת, אינה רק חסינה לאבק ולמים – היא גם חזקה וחסינה – מה שמאפשר להציב אותה ישירות על המכונה. הקורונה האיצה את הפיתוח לדברי מנכ"ל בקהוף אוטומיישן ישראל, "הצפי הוא שעד לשנת 2025 תחום ה-Software PLC בתעשייה יכפיל את עצמו, וכאמור: בקהוף מובילה את התחום הזה. בישראל, ההתפתחות והגדילה המואצת של תעשיות המוליכים למחצה, הדפוס הדיגיטלי ואחרות, יאיצו את התהליך – וזה עשוי להיות הקטר שיוביל את התעשייה כולה. "המגמות העולמיות והקורונה בשנתיים האחרונות האיצו את שילובן של מכונות ואוטומציה תעשייתית בתחומי חיים רבים. התוצאה תהיה צמצום עלויות ומשאבים, שיפור תהליכים והזדמנויות חדשות לעסקים וגם לצרכנים", אמר ברגר. ברגר הזהיר כי "חברות שלא יבצעו מהלכי התייעלות ושיפור, יישארו מאחור ויתקשו להתמודד עם ההתפתחות המואצת. כולם כבר יודעים שהקורונה, על שלל צורותיה ושלביה, טרפה את הקלפים בכל העולם – לכולנו ובמיוחד לעולם העסקי והתעשייתי. גם חברות שחשבו שהן מוגנות ובטוחות מפני כישלון גילו שאת התרחיש הזה אף אחד לא יכול היה לנבא". "בקהוף הייתה, מאז ומעולם, 'עוף מוזר' בעולם האוטומציה התעשייתית. חברה שחרטה על דגלה חדשנות טכנולוגית, פריצת גבולות, הסתמכות על מערכות PC ובעיקר – פתיחות ונדיבות כלפי מערכות, טכנולוגיות ומוצרים של מתחרים", אמר ברגר. "גם בישראל, אנחנו מביאים טכנולוגיה עילית מתקדמת ומחברים אותה לקרקע באופן מותאם לתעשייה המקומית". הוא סיכם ואמר ש-"כל לקוח של בקהוף יודע, אצלנו הכל מחובר ומקושר יחד – חבילה אחת, אפליקציה אחת ומגוון אפשרויות לשדרוג קל בעתיד. המשימה שלנו היא לבנות ללקוחות עולם של פוטנציאל, ומערכות שיאפשרו להם להגשים את הפוטנציאל הזה. המערכות מבצעות את העבודה באופן מושלם ומעבר לכך הן מאפשרות התפתחות לכל כיוון. אין ספק שהשוק ימשיך להשתנות בעידן הקורונה, וגם כשיסתיים – אנחנו מקווים שבקרוב – האתגרים לא יעלמו. הבעיות של היום לא רלוונטיות למחר והתפישה שלנו מנצחת, כי אנחנו חיים את השינוי, כפי שהוכחנו בארבעת העשורים האחרונים". 

מקנזי סקוט, הפילנתרופית המיליארדרית שהיתה אשתו של מייסד אמזון, ג'ף בזוס, מתגרשת מבעלה ה"חדש" יחסית, דן ג'ווט. היא הגישה באחרונה מסמכי גירושין לבית משפט בארה"ב. קודם להגשת המסמכים דווחו כלי התקשורת העולמיים כי שם בעלה הנוכחי של סקוט, ג'ווט, נמחק מהקרדיטים סביב מפעליה הפילנתרופיים, בהם נהגה הנדבנית לציין גם את הבעל, והדבר עורר ספקולציות לגבי מצב נישואיהם. סקוט – שהייתה נשואה במשך שנים רבות לבזוס ושהיא אם ילדיו – פרסמה, למשל, בעבר מכתבים לאתר Giving Pledge, שבו אנשים עשירים יכולים להישבע לתרום את רוב הונם למטרות צדקה, וצירפה את שמו של ג'ווט לצד שמה בהתחייבויותיה אלו. "רק" במקום השלישי בין עשירי תבל. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: ויקימדיה כזכור, סקוט הפכה לאחת הנשים העשירות בעולם בעקבות גירושיה מהמייסד המולטי-מיליארדר של ענקית הקמעונאות אונליין, וידועה כמי שמחלקת מענקים של מיליוני דולרים לארגוני צדקה מאז. היא התחתנה עם ג'ווט, מורה בתיכון בסיאטל, בשנה שעברה, אחרי שהתגרשה מבזוס ב-2019 עקב חשיפה של רומן שניהל הבוס של אמזון עם מגישת הטלוויזיה והשחקנית, לורן סאנצ'ז, שאף הייתה (יחד עם בעלה וקודם לבגידה) חברה של בני הזוג בזוס, בימים תמימים יותר. אחרי שהפרשה התפוצצה, באפריל 2019, פורסם הסכם הגירושים של הזוג בזוס, ובו נקבע כי מקנזי תקבל מהטייקון רבע ממניותיו באמזון – נתח ששוויו עמד על 35.6 מיליארד דולר. סקוט העניקה יותר מ-12 מיליארד דולר במענקים בשלוש השנים האחרונות, כך לפי הניו יורק טיימס. היא תמכה במאות ארגונים ללא מטרות רווח העוסקים בקידום בצדק גזעי, זכויות להט"ב, בריאות הציבור ומאבק בשינויי האקלים.