מיי-הריטאג' (MyHeritage) הפועלת בתחום חקר וגילוי ההיסטוריה המשפחתית, השיקה היום את ה-AI Time Machine – יישום חדשני שיוצר תמונות של אדם בתקופות זמן שונות לאורך ההיסטוריה באמצעות טכנולוגיית AI והמרת טקסט לתמונה. היישום מתבסס על טכנולוגיה בשם Stable Diffusion, שפותחה על ידי Astria, המתמחה ביצירת תמונות AI חדשניות בהתאמה אישית. השימוש ביישום קל ופשוט: מעלים בין 10 ל-25 תמונות של אותו אדם, שצולמו בתנאים שונים ובמחוות גוף שונות. לאחר מכן היישום מפיק סדרת תמונות של אותו אדם על ידי התאמה ושילוב בין התמונות שהועלו לבין עשרות ערכות נושא המתאימות לתקופות היסטוריות שונות שהוכנו מראש. כמה קליקים בעכבר, וכל אחד יכול לראות איך היה נראה כלוחם יווני עתיק, מצרי מתקופת הפרעונים, אביר מימי הביניים, גברת ויקטוריאנית, היפי משנות ה-60 או אסטרונאוט בחלל. את התוצאה ניתן להוריד כקולאז׳ של 8 תמונות – ולשתפן בקלות. ״אנו במיי-הריטאג' מפתחים כל העת דרכים חדשות ומגניבות שיעזרו לחבר אנשים להיסטוריה המשפחתית שלהם", אמר גלעד יפת, מייסד ומנכ"ל מיי-הריטאג'. "במהלך שלוש השנים האחרונות השקנו יישומים טכנולוגיים מוצלחים רבים המתבססים על הכוח של בינה מלאכותית, כדי להפיח חיים מחודשים בתמונות היסטוריות". "אנו שמחים לשתף פעולה עם MyHeritage כדי ליישם את הטכנולוגיה שלנו בתחום ההיסטוריה המשפחתית", אמר אלון בורג, מייסד משותף ומנכ"ל Astria. "בינה מלאכותית יצירתית היא חזית חדשנית ומלהיבה, ואנחנו מאוד נרגשים שהשילוב הזה ייצור חוויות מהנות ומשמעותיות עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם". יישום ה-AI Time Machine זמין כעת באתר מיי-הריטאג' במחשב השולחני, או באמצעות דפדפן האינטרנט במכשירים הניידים. לרגל ההשקה מעניקה החברה את השימוש ביישום בחינם למשך תקופה מוגבלת (כוללת מודל אחד ו-20 ערכות נושא למשתמש, בסך הכל 160 תמונות), שלאחריה יגבה תשלום בעבור היישום. רכישה חד פעמית תאפשר לאחר מכן להעלות תמונות ליצירת מודל של אדם אחד ולייצר 160 תמונות עם עד 20 ערכות נושא. מנויים במסלול MyHeritage Complete ייהנו ממכסת שימוש גבוהה יותר ללא עלות נוספת.

אנבידיה מסכמת רבעון של ירידות, אבל עם הכנסות שהיכו את תחזיות האנליסטים. המומחים אף מעריכים כי על אף תוצאות גבוהות מהצפוי בשוק הגיימינג, היא הגיעה בו לנקודת שפל, או קרוב לשם. אלא שמנקודות שפל הרבה פעמים עולים, ועל פי המומחים, ייתכן בהחלט שזה מה שיקרה לעסקים של אנבידיה בעולם המשחקים. מהדו"חות שהחברה פרסמה אמש (ד') עולה כי ההכנסות שלה ברבעון השלישי רשמו ירידה של 16.5% ל-5.93 מיליארד דולר. עם זאת, הן היכו את תחזיות האנליסטים, שצפו שהן יעמדו על 5.79 מיליארד. התוצאות עלו על הציפיות בשוק בשני מגזרי הפעילות המרכזיים שלה: שוק הגיימינג – שם הן עמדו על 1.57 מיליארד דולר לעומת צפי ל-1.32 מיליארד, ובשוק הדטה סנטרים, שבו הן הגיעו ל-3.83 מיליארד דולר בהשוואה לתחזית של 3.7 מיליארד. אלא שבעוד שעסקי הדטה סנטרים של אנבידיה זינקו ב-31% משנה לשנה, עסקי הגיימינג צנחו ב-51% לעומת הרבעון השלישי אשתקד. לעומת ההכנסות הגבוהות מהתחזיות, הרווח למניה של חברת הענק ברבעון השלישי היה נמוך מהצפוי ועמד על 58 סנט, כאשר המומחים חזו שהוא יגיע ל-70 סנט. הרווח הנקי הסתכם ב-680 מיליון דולר, לאחר שצנח ב-72.4%. גם הרווח התפעולי פחת, ואף בשיעור ניכר יותר – של 77.5%, מה שהביא אותו לסך של 601 מיליון דולר. בניגוד לרבעון השלישי, בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה אנבידיה עלייה בהכנסות שלה: אלה גדלו ב-8.6% ל-20.9 מיליארד דולר. לעומת זאת, בדומה לרבעון, הרווח התפעולי צנח בתשעת החודשים ב-58.6% לפחות משלושה מיליארד דולר והרווח הנקי צלל ב-54.44% ל 2.95 מיליארד. גם התחזיות של אנבידיה לרבעון הרביעי של השנה נמוכות מהציפיות בוול-סטריט: החברה צופה שהן יעמדו על שישה מיליארד דולר, בעוד שהאנליסטים חזו שהן יגיעו ל-6.09 מיליארד

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה היום לטל גרנות, מנכ"לית הוט מערכות תקשורת, על כוונתה להטיל על החברה קנס בסך 2,093,877 שקלים. הסיבות: החברה חייבה צרכנים גם לאחר מועד בקשת ביטול העסקה, מנעה מלקוחות את זכותם לביטול עסקה טלפוני וחייבה צרכנים ללא ידיעתם על שירותי תקשורת שלא התבקשו. יצוין, כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו, וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה החקירה החלה בעקבות קבלת מאות תלונות מצרכנים כנגד החברה, ועלה ממנה, כי הוט התנהלה מול לקוחות תוך הפרת החוק. עיקר ההפרות שנמצאו – אי ניתוק הצרכנים מהשירות של צרכנים שביקשו להתנתק והמשך חיוב כספי. לדברי הרשות, צרכנים רבים ביקשו לבטל את התקשרותם מול החברה במועד כלשהו במהלך מחזור החיוב, אך החברה לא פעלה לביטול ההתקשרות במועד הקבוע בחוק (תוך שלושה ימי עסקים ממועד בקשת הביטול) והמשיכה לחייב את הצרכנים לאחר מועד בקשת ביטול העסקה למרות בקשתם המפורשת להתנתק מהשירות, וחייבה את הצרכנים ללא ידיעתם על שירותי תקשורת שלא התבקשו על ידם. בחקירה נמצאו צרכנים אשר לא נותקו מהשירות במשך חודשים, כשרבים מהמקרים לא נותקו במשך 2 עד 6 חודשים ממועד בקשת הביטול. המקרה החמור ביותר היה אי ניתוק במשך יותר משבעה חודשים ממועד בקשת הביטול. עוד עלו בחקירה מקרים שבהם החברה חייבה לקוחות שהיו רשומים לשירות מסוים בשירות נוסף שלא התבקש על ידם, תוך הפרת החוק, המחייב אספקת שירות על פי בקשה מפורשת בלבד, ומקרה שבו החברה לא אפשרה ללקוחה להתנתק באמצעות שיחה טלפונית. אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראשת אגף חקירות ומודיעין, מסרה, כי "תופעת מניעת הניתוק ומשיכתו לאורך זמן הינה תופעה שהרשות נלחמת בה ביד קשה. במקרה של חברת הוט, מדובר בתיק רחב היקף, הכולל מתלוננים רבים, שנמצא לגביהם, כי החברה הפרה את החוק בכך שלא ניתקה אותם תוך שלושה ימים מהיום שביקשו להתנתק, כפי שהחוק דורש, ואף השהתה את זמן הניתוק לחודשים ארוכים. בנוסף, החברה הטעתה בכך שסירבה לקבל בקשת ניתוק בשיחה טלפון וטענה שניתן להגיש בקשת ניתוק באמצעות האתר בלבד. הרשות תמשיך ותפעל בנחישות ליישום החוק ולהגנה על זכויות הצרכנים". מהוט נמסר: "חברת הוט פועלת בהתאם להוראות הדין בכל הקשור לסיום התקשרות. החברה השקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים לשיפור השירות, וכל הנתונים שבידינו מצביעים על הקטנה משמעותית בהיקף התלונות ועל שיפור בחוויית הלקוח. אנו לומדים את הודעת הרשות ונעביר את התייחסותנו".

בתחילת השבוע נודע כי אמזון עומדת להוציא לפועל את הפיטורים הגדולים ביותר בתולדותיה, ושהענקית מסיאטל תקצץ באופן נרחב משרות, בעיקר מחטיבת העוזרת הקולית שלה, אלקסה, משום שזו הפכה ללא מספיק רווחית. ואולם חלפו שעות ארוכות עד שהתקבל אישור לכך, כשרק אתמול (ג') הודה סגן נשיא בכיר למכשירים ושירותים, דייב לימפ, כי אכן זוהי כוונת החברה.    הכל החל ביום ב', כפי שדיווחנו, כשהניו יורק טיימס פרסם ידיעה ובה טען שאמזון עומדת לחתוך כ-10,000 משרות, המהוות כ-3% מכלל כוח האדם שלה ברחבי העולם. מלבד העובדה שכלל ענף ההיי-טק נמצא, כך מסתמן, בתחילתו של גל פיטורים נרחב שעוד ועוד חברות מצטרפות אליו, למשל מטא, סיילספורס, טוויטר ואחרות, היו לקיצוצים הללו אינדיקציות קודמות – באחרונה, לנוכח המשבר בהיי-טק בפרט ובכלכלה העולמית בכלל, הקפיאה אמזון גיוסי עובדים בחטיבות מסוימות, וכן ביטלה כמה יוזמות ניסיוניות. במקביל דווח על בכיר בחברה שהזהיר כתבים ואנליסטים בוול סטריט כי הקונים מהדקים חגורה – ולפיכך, גם אמזון. עדיין לא התייחס לפיטורי 10,000 העובדים. אנדי ג'סי מנכ"ל אמזון. צילום: יח"צ כאוס באין מענה לשאלות ואולם, על פי התקשורת העולמית, הפיטורים הכואבים בלאו הכי קיבלו תוספת קושי, בגלל חוסר התקשורת בין קברניטי אמזון לעובדים. במשך יומיים שלמים לא ידעו הבכירים כיצד להתייחס לדיווח החדשותי הראשון של הטיימס על הפיטורים הצפויים והדבר עורר כאוס וכעס בקרב עובדים מהשורה הראשונה, שחיפשו תשובות ולא קיבלו כאלו. עובדים רבים הניחו שישמעו בהקדם מצמרת החברה, כנראה מהמנכ"ל, אנדי ג'סי, או מאחד מסגניו, מה עתידם, אבל בסופו של דבר חלפו שתי יממות בין הבשורה הקשה שמקורה בתקשורת, לבין הודאה רשמית במציאות בפני העובדים. ביום ג' פרסמה החברה את מכתבו של לימפ, ששופך מעט אור על המצב. "לאחר אוסף מעמיק של ביקורות, החלטנו לאחרונה לאחד כמה צוותים ותוכניות. אחת ההשלכות של החלטות אלו היא שחלק מהתפקידים לא יידרשו יותר", כתב לימפ. "כואב לי למסור את החדשות האלה, מכיוון שאנחנו יודעים שנאבד אמזונאים מוכשרים מאגף ההתקנים והשירותים כתוצאה מכך. אני גאה להפליא בצוות שבנינו ולראות אפילו חבר צוות מוערך אחד עוזב, זו אף פעם לא תוצאה שמישהו מאיתנו רוצה". אלא שגם לאחר הודעתו של לימפ, לא היה ברור לרבים מי מהם יאבד בקרוב את מקום עבודתו – ומי לא. "אני אפילו לא יודע אם אני רוצה לעבוד בחברה הזו יותר", אמר אתמול ל-Recode מנהל בכיר באמזון, שעובד בחברה יותר מ-10 שנים. הוא התייחס לחוסר השקיפות מצד מנהיגי החברה וטען: "זו דרך איומה להתייחס לאנשים". אמזון עדיין לא אישרה את הגודל או ההיקף של סבב הפיטורים המדובר, ורק פרסמה רשמית שהיא מאשרת "איחוד" של צוותים בתוך חטיבת אלקסה שלה. דוברת החברה, קלי ננטל, מסרה ל-TechCrunch: "כחלק מתהליך סקירת תכנון התפעול השנתי שלנו, אנחנו תמיד מסתכלים על כל אחד מהעסקים שלנו ועל מה אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לשנות. בזמן שעברנו את זה, בהתחשב בסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית (כמו גם כמה שנים של גיוס מהיר), חלק מהצוותים מבצעים התאמות, מה שאומר שבמקרים מסוימים תפקידים מסוימים אינם נחוצים יותר. אנחנו לא לוקחים את ההחלטות האלה בקלות ראש, ואנו פועלים על מנת לתמוך בכל העובדים שעלולים להיות מושפעים".

רועי גיאת מונה לתפקיד מנהל קבוצת ארובה ב-HPE ישראל. במסגרת תפקידו יהיה גיאת אחראי על קבוצת המכירות, השותפים וניהול המוצר בישראל, וכן יצטרף להנהלת המכירות של החברה בישראל. ארובה היא חלק מחברת HPE מאז שנת 2015. בזכות רכישה משמעותית זו, הורחב היצע פתרונות התקשורת של החברה. כיום, היצע זה מהווה עמוד תווך מרכזי בחזון האסטרטגי של החברה לספק פתרונות "מהקצה ועד לענן" במודל לפי שירות As a Service. גיאת – בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים – הצטרף ל-HPE בשנת 2011, במסגרת תוכנית מיוחדת לבוגרי אוניברסיטה. מאז, התקדם והתפתח למגוון תפקידי ניהול מכירות, ועד לאחרונה שימש בתפקיד ראש צוות מכירות של ארובה בישראל. תחת הובלתו נרשמו מספר רב של הישגים והצלחות. לדברי החברה, גיאת מייצג מחויבות ללקוח, מוכוונות מטרה וראייה כוללת של החברה. הוא אכפתי, חיובי ומשימתי. אורי ברגמן, מנכ"ל HPE מסר כי: "רועי הוא מקצוען מכירות, בעל כישורי מנהיגות, ניחן ביחסי אנוש מעולים, חריצות, עקביות, מסירות ומיקוד במטרה וכל אלו יסייעו לו להצליח בתפקיד".

חדשות מרעננות ממיקרוסופט: החברה החליטה לשלב בפלטפורמת פגישות הווידאו ושיתוף הפעולה שלה טימס אוסף של משחקי קזו'אל – כך פורסם באחרונה. המשמעות של שילוב המשחקים הללו היא שבאמצע פגישה יוכלו המשתתפים לפצוח במשחק שיתופי, או בכלל לבחור להיפגש רק כדי לשחק. מיקרוסופט גייסה לשם כך שניים מהתותחים הכי כבדים שיש לה כבר הרבה שנים בתחום של משחקי הקז'ואל: שולה המוקשים וסוליטר. היא רוצה לשכנע באמצעותם את המשתתפים לשהות זמן ממושך יותר בטימס, כדי שיתרגלו להשתמש בה עבור כל צרכי הפגישות שלהם – בעיקר כשמדובר בשוק שהפך לתחרותי מאוד מאז הקורונה. כדי לחבר טוב יותר בין המשתתפים, מיקרוסופט העלתה לטימס גם את המשחק החברתי IceBreakers (שוברי קרח). גם אם מתקיים במהלך הפגישה משחק, המשתתפים בה לא "חייבים" לשחק – הם יכולים "רק" לעקוב אחרי חבריהם שמשחקים. "זהו מצב צפייה משופר, שמאפשר לכולם, בין אם הם משחקים באותו הסיבוב ובין אם לא, לעקוב אחרי הפעילות וליצור מעורבות עם השחקנים במסך", כתבה ניקול הרסקוביץ', סגנית נשיא במיקרוסופט, בפוסט שפרסמה בבלוג של החברה. מעבר לגורם ההנאה שמיקרוסופט מקווה שהמשחקים החדשים יוסיפו לטימס, בחברה מאמינים שהם יחזקו את הקשרים בין העובדים – שהרי אין דרך טובה יותר לחיזוק קשרים מאשר משחק.

ניר צוק – לא השף – "רעב", או שמא "צמא": פאלו אלטו שלו רוכשת את סיידר סקיוריטי הישראלית ב-300 מיליון דולר, מתוכם 200 מיליון במזומן ו-100 מיליון במניות – כך פורסם היום (ה'). סיידר סקיוריטי פועלת בעולם אבטחת היישומים, שכולל לא רק טכנולוגיה לניטור פעילות זדונית סביב יישומים בענן, אלא גם יכולת צפייה על כל הסביבה המקיפה אותם, לרבות פריסות קוד ושינויים ועדכונים. החברה פיתחה פלטפורמה בשם Application Security Operating System, שמספקת יכולת לשלב את ממד האבטחה בכל אחד משלבי הפיתוח. היא מעניקה למקצועני האבטחה בארגון מבט על כלל הטכנולוגיות, המערכות והתהליכים שישנם בסביבת הפיתוח שלו. בפלטפורמה משולב מרקטפלייס של מוצרי אבטחה, וכך ניתן לבחור מההיצע שבו את כלי ההגנה המתאים במועד או בעת אירוע מסוים. עוד היא מספקת שקיפות לתהליכי הפיתוח של הלקוח הארגוני, כמו גם של מרכיבי הקוד שדורשים אבטחה ושל הפגיעויות הקיימות. מדובר בחברה צעירה יותר מרבים מהסטארט-אפים האחרים שעושים אקזיט: סיידר סקיוריטי הוקמה ב-2020. מקימיה הם גיא פלכטר ודניאל קריבלביץ', והיא מונה כ-100 עובדים. המטה שלה נמצא בבית אסיה בתל אביב ומאז הקמתה היא גייסה 44 מיליון דולר – מה שהופך את הרכישה למוצלחת, לפי מכפיל של כמעט פי שבעה. היסטוריה של רכישות פאלו אלטו היא בעלת שווי שוק של 47 מיליארד דולר. מאחוריה כמה רכישות של חברות: בפברואר אשתקד היא קנתה את ברידג'קרו תמורת 156 מיליון דולר במזומן. ברידג'קרו הוקמה ב-2019 ופיתחה מערך אבטחה המיועד למפתחים בענן. בפאלו אלטו אמרו אז כי הרכישה עונה לצורך של ארגונים לגישה לכל היישומים מכל המקומות, דרך רשת גלובלית ומאובטחת מבוססת ענן (SASE – ר"ת Secure Access Service Edge). שלושה חודשים קודם לכן, בנובמבר 2020, פאלו אלטו רכשה את אקספנס האמריקנית, שפועלת בעולם הסייבר, בניהול מרחבי התקפה, תמורת 670 מיליון דולר. כמו בעסקה הנוכחית, גם רכישת אקספנס בוצעה במזומן ובמניות. במאי 2019 קנתה ענקית האבטחה את חברת הסייבר הישראלית טוויסטלוק. סכום העסקה לא פורסם, אולם מומחים בענף העריכו אותו ב-450 מיליון דולר. פחות מיממה לאחר מכן היא הודיעה שהיא קונה חברה ישראלית נוספת – את פיורסק. גם במקרה זה היקף הרכישה לא נמסר, אולם לפי הערכות בשוק, הוא עמד על סכום נמוך בהרבה – בין 50 ל-60 מיליון דולר. בפברואר 2019 קנתה פאלו אלטו את דמיסטו הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לתמיכה בצוותי סייבר בארגונים, תמורת 560 מיליון דולר – שוב, במזומן ובמניות. דמיסטו הוקמה ב-2015 על ידי ארבעה: סלביק מרקוביץ', המשמש כמנכ"ל החברה, דן שראל, גיא רינת ורישי בהרגבה. באפריל 2018 רכשה פאלו אלטו חברה ישראלית נוספת – את סקדו, תמורת סכום שהוערך ב-100 מיליון דולר. סקדו פיתחה מערכת לתחקור ולטיפול בהתראות על מתקפות סייבר. יותר משנה קודם לכן, במרץ 2017, רכשה החברה של צוק את לייט סייבר תמורת 130 מיליון דולר. הטכנולוגיה של הנרכשת מאתרת שימוש זדוני במערכות ה-IT של הארגונים על ידי ניטור מתמשך של פעילויות משתמשים – בין אם אלה מגיעים מחוץ לארגון או מצויים בתוכו. היא ממפה את דפוסי השימוש של העובדים במערכות ה-IT הארגוניות, כמו גם את נקודות הקצה ואת הרשתות עצמן. זאת, כדי לזהות התנהגות חשודה לאורך זמן ולהבחין בין המשתמשים הלגיטימיים לאלה הרעים. שלוש שנים לפני כן, במרץ 2014, הצטרפה לפורטפוליו של פאלו אלטו סייברה, שמציעה מענה לאיומי סייבר שמערכות האבטחה המסורתיות לא יודעות להתמודד אתם. סכום הרכישה הזו עמד על 220 מיליון דולר.

שם ותפקיד: טלי לביא, מובילת תחום חווית המשתמש בחברת גונג (Gong). החברה מפתחת מוצר מבוסס AI, המנתח את האינטראקציות של אנשי המכירות עם לקוחות ומספק תובנות המסייעות לסגירת עסקאות. ותק בתפקיד: קרוב ל-20 שנה בתחום ותשעה חודשים בחברת גונג. תפקידים קודמים: הובלתי את תחום חוויית המשתמש בחברת אפס-פלייר (AppsFlyer) ולפני כן ב-HP Software. בעבר הייתי אחת הנשיאות של ארגון UXPA Israel. כמו כן, הרציתי במספר אוניברסיטאות ומכללות, כולל אוניברסיטת רייכמן, בן גוריון בנגב ותל אביב. השכלה ושירות צבאי – בצבא שירתתי כמש"קית ת״ש ביחידת מודיעין אוויר. תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות בממשקי אדם מחשב. הדוקטורט היה על מערכות אדפטיביות ברכבים בשיתוף עם אוניברסיטת MIT וחברת BMW. משפחה: נשואה לצביקה ואימא לעמרי (15) ודניאל (13). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לאחר התואר בפסיכולוגיה חבר טוב המליץ לי על מגמה בתואר שני שנקראת ממשק אדם מחשב (הנדסת גורמי אנוש), שנלמדה כחלק מהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. יצרתי קשר עם ראש המחלקה, ומאוד התלהבתי מהתחום המשלב בין פסיכולוגיה וטכנולוגיה. כעבור שנה בתואר לא היה לי ספק שעשיתי את הצעד הנכון ונכנסתי לכל עולם ממשקי האדם-מחשב והתאהבתי בו. לאחר כמה שנים באקדמיה החלטתי לעבור לתעשייה, וכך התחלתי את עבודתי בעולם ההיי-טק. האם את חושבת שיש אפליה כנגד נשים בתעשייה? הנתונים הסטטיסטיים מעידים על כך שיש פערים בין גברים לנשים, הן בשכר, הן במספר הנשים בתפקידים טכנולוגיים והן במספר הנשים שמגיעות לעמדות ניהול בכירות. יחד עם זאת, היום בחברות יש מודעות רבה לנושא ורצון לתקן. לי היה מזל לעבוד בחברות שמייחסות חשיבות רבה לשוויון המגדרי ורוצות לתקן ולקדם נשים לתפקידים בכירים. בגונג כל הנושא המגדרי והגיוון באופן כללי בפוקוס מאוד גדול ואנחנו משקיעים בזה מאמץ רב. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני מודה שאף פעם לא נתקלתי באפליה נגדי על רקע היותי אישה, נהפוך הוא – תמיד היו לי מנהלים שדאגו לקדם אותי ונשים אחרות בחברה. יחד עם זאת, כמנהלת שרוצה לקדם נשים נתקלתי לא מעט בהבדלים בין גברים לנשים. בעוד גברים מאמינים שמגיע להם קידום כבר בשלבים די מוקדמים, את הנשים צריך לדחוף הרבה יותר כדי שיאמינו בעצמן ויבינו שהן מסוגלות לנהל. חשוב לי להיות בחברה שבה התרבות הארגונית מקדמת הזדמנויות לנשים ועוזרת למי שצריך להתגבר על מכשולים.