"הדרישה לעוד ועוד רוחב פס בארגונים, לצד הצורך לצמצום עלויות התפעול של התשתיות בכלל ותשתיות התקשורת בפרט, מקדמת ארגונים לעבר מיכון של תהליכים. ארגונים נדרשים להתמודד עם כלל האתגרים הללו על ידי הענקת פשטות לתהליכים, כי כאשר הרשת מסובכת מדי – הבעיות פורחות. הטמעת פשטות במערך התקשורת הארגוני היא גלגל ההצלה למנהלי התשתיות והתקשורת", כך אמר דטלב קנירים, סגן נשיא אריסטה לאזור EMEA. קנירים היה דובר המפתח בכנס Cloud Builders Tel Aviv 2022. האירוע נערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדבריו, "עולם התקשורת הארגוני כולל מערכות רבות, התקנים ורכיבים של יותר מאשר ספקית אחת, וכן ריבוי של מערכות הפעלה. כך, נוצר מצב שבו קשה עד בלתי אפשרי לנהל את כלל הציוד, המערכות ופתרונות התקשורת". הוא הוסיף כי "אנחנו מסייעים לארגונים באמצעות מערכות תקשורת מהירות ואמינות ומערכת ניהול ואנליטיקה אחת, אשר באמצעותה מנהלי התקשורת בארגונים יכולים לנהל את כלל תשתיות התקשורת".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "אריסטה חווה צמיחה עקבית זה שנים", אמר קנירים. "בחמש השנים האחרונות חווינו גידול שנתי ממוצע של 30% בהיקף המכירות. יש לנו יותר מ-8,000 לקוחות ארגוניים, רבים מהם ארגוני ענק גלובליים. בפילוח ההכנסות, הדטה סנטר הוא ה-'סלון' שלנו – משם הגענו, ואזור זה מניב 60%-65% מכלל המכירות שלנו. הנפקת ציוד רישות לקמפוס מהווה 10%-15% מהפעילות שלנו, ועולם ה-'חוכמה', בניית פתרונות תקשורת מבוססי תוכנה ובינה מלאכותית, מהווה כרבע מפעילותנו". לדבריו, "מעט יותר משליש מהלקוחות שלנו הם ספקיות ענן גלובליות, ובהיקף דומה נמצאים ארגוני אנטרפרייז. התחום שבו אנחנו גדלים הוא ספקיות השירות, שמהוות 25%-30% מכלל הלקוחות שלנו. אנחנו מובילים בהיקף המבואות של 100-200-400 גיגה בשוק, עם נתח של 41.5%". "במבט לעתיד", אמר, "אנחנו מרחיבים את כלל הפעילויות שלנו בעולם התקשורת. כך, על בסיס הרכישה שלנו מ-2020 את Awake Security אנחנו מעניקים לארגונים פתרון NDR (ר"ת Network detection and response). אין לנו כוונה לבנות פיירוולים, אלא לנטר את התעבורה, בלי שזו תושפע מרכיבי האבטחה. הפתרון שלנו נועד לחקות את המוח האנושי עם מנועי AI: הוא מזהה כוונות זדוניות ולומד אותן לאורך זמן, מספק לארגון נראות ותובנה מעמיקה יותר לגבי האיומים הקיימים, ומתווה דרכים כיצד להגיב אליהם. כך אנחנו מאפשרים נראות, ללא קשר איזה מכשיר, אפליקציה או משתמש ניגשים למשאב ארגוני, עם אבחון רציף עבור מגוון איומים, עיבוד אינספור נקודות של נתונים, מזהה חריגות או איומים, ותגובה – ובתוך שניות". היערכות לבעיות בשרשרת האספקה "סוגיה מאתגרת נוספת היא הבעיות בשרשרת האספקה, כהמשך להשפעת הקורונה על העולם" ציין קנירים. "נערכנו לכך מבעוד מועד ורכשנו מלאי ציוד בהיקף של שלושה מיליארד דולר. אנחנו ממשיכים להרחיב את יכולות הייצור בשלושת האתרים שלנו – סן חוזה בארצות הברית, גוודלחארה במקסיקו ופנאנג במלזיה – על מנת לענות לביקושים עתידיים". מה באשר לישראל? קנירים סיים באומרו כי "יש לנו כאן מאות לקוחות ארגוניים. נמשיך להשקיע בישראל, בשל התועלת הכפולה – גם עבור הלקוחות המקומיים וגם על בסיס המשובים של הארגונים כאן, שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה – לטובת הלקוחות בכלל העולם".

החברה הבריטית מיקרו פוקוס נתבעת בידי יבמ בטענה כי היא מעתיקה את תוכנה שלה. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז הדרומי של ניו יורק, ארצות הברית, טוענת התובעת, כי מיקרו פוקוס העתיקה את התוכנה שלי בהרשאה וביצעה בה הנדוס לאחור. מדובר בתוכנה, שלפי יבמ קשורה להרצת מערכות מיינפריים, ומיקרו פוקוס, לטענתה, העתיקה את המערכת שלה גם אם היא ביצעה בה שינויים. יותר מכך, התובעת טוענת, כי הנתבעת חתמה על חוזים מול יבמ כדי לקבל את הגישה לתוכנה שלה במטרה לבצע את ההנדסה לאחור ולבצע בה שינויים שיתאימו לצרכים שלה. לפי הפרטים בתביעה, מיקרו פוקוס השתמשה בגישת הפיתוח שלה, לפי החוזה מול יבמ, כדי להעתיק תוכנה בשם Customer Information Control System Transaction Server ולהשתמש בה כבסיס עבור שתי מערכות תוכנה שלה, Micro Focus Enterprise Server ו-Micro Focus Enterprise Developer – ולאחר מכן פרסמה, הפיצה וקידמה אותן  – וממשיכה לעשות כה עד היום. מיקרו פוקוס, שעדיין לא פרסמה תגובה, עלתה לכותרות לפני מספר חודשים כשהודיעה על הסכמה על רכישתה בסכום של כ-6 מיליארד דולר בידי חברת אופן טקסט, עסקה שאמורה להגיע לידי השלמה בתחילת השנה הקרובה. יחד, שתי החברות עושות עסקים עם 98 מתוך 100 החברות הגדולות בעולם, כולל 20 מתוך 20 חברות הייצור, הנפט והגז, הטלקום, ממשלות פדרליות, השירותים הפיננסיים, הקמעונאות, הרכב, הבריאות ותחבורה המובילים בעולם.

פרטנר סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות, שמראות על עליות בהכנסות, במספר המנויים ובעיקר ברווח שלה, שקפץ ביותר מפי שניים – כך עולה מהתוצאות שפרסמה החברה הבוקר (ד'). בסיס מנויי הסלולר של פרטנר הסתכם ברבעון ב-3.04 מיליון מנויים – עלייה של 13 אלף לעומת הרבעון הקודם. נתח השוק הסלולרי של החברה עומד על 27%. ההכנסה הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) מציגה שיא של שנתיים והסתכמה ב-51 שקלים – עלייה של 6% בהשוואה לרבעון השלישי של 2021. שיעור הנטישה עמד על 6.8% אל מול 6.6% ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון השלישי עלה מספר משקי הבית בבניינים המחוברים לסיבים האופטיים של פרטנר ב-63 אלף, מה שהביא את מספרם בסוף הרבעון ל-900 אלף. מאז הצטרפו לשירות עוד 29 אלף משקי בית, כך שהמספר עומד כיום עם 929 אלף. בסיס מנויי הסיבים האופטיים הסתכם בסוף הרבעון ב-268 אלף מנויים – עלייה של 18 אלף. נכון להיום, הנתון עומד על 277 אלף מנויי סיבים אופטיים – המספר הגבוה בשוק. עלייה נרשמה גם בבסיס מנויי האינטרנט מבוסס התשתית, שעמד על 403 אלף – גידול של 8,000. לעומת זאת, מספר מנויי פרטנר TV ירד ב-2,000 ל-222 אלף. זינוק של 71% ברווח התפעולי ההכנסות הרבעוניות של החברה הסתכמו ב-891 מיליון שקלים, לאחר שעלו ב-6% לעומת הרבעון השלישי בשנה הקודמת. מתוכן, ההכנסות משירותים עלו ב-8% ל-728 מיליון שקלים, הודות לעלייה בהכנסות משירותי נדידה ומצמיחה במנויי סיבים אופטיים. לעומת זאת, ההכנסות מציוד ירדו ב-1% ועמדו על 163 מיליון שקלים. אחת הסיבות לכך היא החלטת פרטנר לעבור למודל השכרת נתבי אינטרנט ללקוחות פרטיים במקום מודל מכירה. הרווח התפעולי הרבעוני של החברה זינק ב-71% ל-84 מיליון שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא זינק ב-125% ל-241 מיליון. הרווח הנקי טיפס ברבעון ב-112% ל-51 מיליון שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא האמיר ב-260% ל-137 מיליון שקלים. אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר, אמר כי היא "ממשיכה להציג צמיחה ויציבות בתוצאות הפיננסיות, תוך המשך השקעות בפריסת סיבים אופטיים ובדור 5. במקביל, סיימנו לגבש בימים אלה את שדרת ההנהלה".  

מבקר המדינה מצא בביקורת שנערכה לקראת הדו"ח שלו, שמתפרסם היום (ד'), שורה של ליקויים בפעילות של שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המסים. בין היתר, הוא מצא ליקויים בקבלת ההחלטות בשע"מ (ר"ת שירות עיבוד נתונים ממוחשב), בשימוש במערכת המחשוב לפיד, שהוכנסה לשם ב-2020, ובתהליכי הבקרה בעבודת גוף זה. כמה נתונים תוכניות העבודה של שע"מ מוכתבות על ידי רשות המסים, והן אמורות להיות חלק מהאסטרטגיה הכללית של הארגון. שע"מ משרתת כ-1.3 מיליון חברות, תאגידים ואזרחים בארץ שיש להם מגע עם רשות המסים. מערכות המידע והשירותים של שע"מ הם כלי קריטי עבור הרשות למימוש היעדים שלה: גבייה ואכיפה, יצירת הרתעה, מיצוי תהליכים ועוד. נכון לינואר 2022, מספר העובדים בשע"מ עומד על 583, כאשר 56% מתוכם הם עובדי מדינה והיתר – עובדי מיקור-חוץ. ב-2021 ביצעה שע"מ 221 פרויקטים חדשים ושוטפים, וב-55% מהם דווח על חריגות של 100% בימי העבודה לעומת התכנון. שע"מ מפעילה דלפק סיוע למשתמשי המחשוב שהיא "אחראית" עליהם, וב-2019-2021 התקבלו באמצעותו 120 אלף פניות. אולם, מדובר בשירות חלקי, ולא בגלל המחשוב: המבקר, מתניהו אנגלמן, מצא ששני שלישים מהטפסים של רשות המסים אינם מקוונים. הממצאים העיקריים המבקר בדק את ההיבטים הארגוניים בעבודה של שע"מ מול הרשות, אופן ניהול הפרויקטים, המעקב והבקרה, ואת התהליכים העסקיים – ועד כמה הם ממוכנים ודיגיטליים. להלן הממצאים העיקריים: מנהלים בכירים בשע"מ לא היו שותפים לגיבוש התוכנית האסטרטגית ולא נמצאו מסמכים שמעידים כי במהלך גיבוש התוכניות הן הובאו לדיון בהנהלת זרוע המחשוב. כמו כן, המבקר מצא ליקויים בסדר התיעדוף של הפרויקטים, וכי לא בוצעו לצורך כך החלטות מושכלות על בסיס נתונים מעודכנים, כפי שמקובל. אנגלמן מציין עוד כי לא נעשו תהליכי בקרה בתום כל שנת עבודה כדי לנתח את יישום תוכניות העבודה לצרכי הפקת לקחים. בנוגע למערכת לפיד, שאליה מוזנים נתוני הפרויקטים לצרכי ניהול ומעקב, המבקר מעיר כי אין בה תהליך מובנה, שמפריד בין פרויקטים אסטרטגיים וכאלה שאינם, ולא מאוגדים בה כל תתי הפרויקטים – מה שמקשה על תהליכי הבקרה. המבקר מתעכב על מה שקשור לנישומים ולקביעת השומה. לצורך כך, עובדי הרשות צריכים לנתח מידע רב, שנמצא במקורות שונים. בביקורת התגלה שמפקחי המס לא מבצעים תהליכי כריית מידע מלאים, על אף שהמידע קיים, והם עדיין עושים זאת באמצעות שאילתות. זאת ועוד, על אף שברשות קיימת מערכת ממוחשבת חדשה שמאפשרת בקרה מובנית לזיהוי פערים בכל מה שקשור לניכוי מס במקור, הבדיקה של המפקחים עדיין נעשית בצורה ידנית, ותיקי נישומים רבים טרם הוכנסו אליה. פערים בין ההנהלה לעובדים נושא נוסף שאליו מתייחס המבקר בדו"ח הוא יחסי העבודה בשע"מ, שידעו עליות ומורדות, והמחסור בכוח אדם. בתקופת הביקורת, עדיין נמצאו פערים בין ההנהלה לעובדים לגבי שילוב עובדי מיקור-חוץ. כתוצאה מכך, העובדים נקטו בעיצומים – דבר שהביא לעיכובים בביצוע פרויקטים. במועד סיום הביקורת היו חסרים בשע"מ 40 תקנים של עובדי מדינה, שהם 11% מ-367 התקנים המאושרים. בפרק ההמלצות מציע המבקר להכין תוכניות בסיס לכל הפרויקטים מיד עם תחילתם, להשלים את הזנת כל פרטי הפרויקטים למערכת לפיד, עם מלוא הנתונים, ולפתח פלטפורמה לקליטת דו"חות למערכת המחשוב, לשליפתם ולביצוע ניתוחים והצלבות מידע. מרשות המסים נמסר בתגובה כי "שע"מ החלה ב-2021 בהליך רה-ארגון מקיף ושיפרה מהותית את השירות שהיא מעניקה לקהילת המייצגים ולכלל אזרחי המדינה. במסגרת ההליך, נבנתה תוכנית לשנים הקרובות, שעם השלמתה תביא למהפכה דיגיטלית בשירות של רשות המסים לאזרחים ולעסקים".

המונדיאל בקטאר מעורר את הדמיון, באופן לא מפתיע, אצל אוהדי הכדורגל – אבל, באופן שאף הוא לא מפתיע, גם אצל ההאקרים: ענקית אבטחת המידע ESET פרסמה היום (ד') מידע שלפיו שחקני האיומים מנצלים את משחקי הגביע העולמי ואת העניין בטורניר כדי לבצע הונאות לוטו והימורים, כולל הכרזה מזויפת על זכייה בלוטו שמשתמשת בו כפיתוי, ועל שורה של אתרים זדוניים, שמתחזים לאתרים רשמיים של המונדיאל. בחלק מהמקרים, הפושעים גורמים לקורבנות להאמין שהם זכו בפרס כספי, בכרטיס או בחבילת אירוח כדי לצפות במשחק במסגרת המונדיאל. עם זאת, הכוונה האמיתית שלהם היא, בדרך כלל, לגרום לקורבנות למסור את הנתונים האישיים או כסף שלהם, או להוריד, מבלי לשים לב, תוכנות זדוניות שישמשו את ההאקרים כדי לגנוב מידע מהמכשיר של המשתמש. חוקרי ESET זיהו כמה קמפיינים עולמיים של פישינג, שמנסים לגרום לאנשים לחשוב שהם זכו בפרס בהגרלה. כדי לאסוף את ה-"זכיות", על המשתמשים למלא רק כמה שדות באמצעות טופס ולספק פרטים אישיים, כגון שם מלא, תאריך הלידה ומספר הטלפון שלהם. בחברה מזהירים כי המשתמשים יכולים לקבל הודעה מסוג זה עם שמו של איש קשר שכביכול יעזור להם לקבל את הפרס. בשלב מסוים, הסוכן יודיע שלפני שניתן יהיה לקבל את הזכייה, יש צורך לשלם מס או עמלה. לאחר השלמת ההעברה, הנוכלים השיגו את מטרותיהם: הם גנבו את הכסף ואת המידע האישי, וכך יוכלו להמשיך להונאות נוספות, ואפילו למכור את המידע שהשיגו לנוכלים אחרים. הכרזה מזויפת על זכייה בלוטו, שמשתמשת במונדיאל כפיתוי. צילום: ESET בדוגמה שלמעלה ניתן לראות תמונה שנשלחה כקובץ מצורף למייל. ההאקרים הודיעו למשתמש שהוא "זכה" בכרטיס כספומט, שכדי לקבל אותו הוא מתבקש לתת מגוון פרטי זיהוי אישיים, ואף ליצור קשר עם הסוכן – שכאמור, מבקש עמלה לפני שליחת הכרטיס. אחת הנורות האדומות שצריכות להידלק כבר בשלב הראשון היא הברכה הגנרית, מציינים ב-ESET. גם שורות הנושא של המייל אינן יצירתיות במיוחד: "זוכה הלוטו של גביע העולם בקטאר 2022", "קטאר 2022 – זוכה הגרלת פיפ"א" או "מזל טוב, זכיתם בלוטו גביע העולם הגדול של קטאר 2022". מהצד השני, שורות נושא כאלה בהחלט יכולות לתפוס את תשומת הלב והתקוות של המשתמש, ולגרום לו להיענות לנוכלות של ההאקרים – שהוא, כמובן, לא יודע שאין היא אלא מעשה הונאה. דוגמה נוספת להודעת פישינג מהסוג הזה כוללת תמונה, שמוטמעת בהודעת המייל וכוללת כפתור "לחץ כאן" כדי להצליח להשיג כרטיס ולצפות באופן אישי במשחקים. עם זאת, בקמפיינים מסוג זה, הקלקה על הכפתור מוסרת את הנתונים האישיים, או אפילו מורידה תוכן זדוני למחשב או למכשיר הנייד. חלק רחב מההונאות כוללות אתרים זדוניים או מתחזים לאתרים אמיתיים. קישורים אליהם מופצים גם באמצעות הודעות דואר זבל, פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות ובפורומים שונים. המטרה העיקרית שלשמה הם מוקמים היא לגנוב נתונים אישיים ופיננסיים, אישורי כניסה ומידע רגיש אחר, או כדרך להתקנת תוכנות זדוניות על המכשירים של הקורבנות. האתר למטה, בתמונה, מתחזה לאתר המונדיאל. כתובת האתר האמיתי של הטורניר היא https://www.qatar2022.qa/. באתר המתחזה, לכתובת האתר התווספה התוספת "pro". פושעי הסייבר גם יצרו "שער" לאנשים לקנות את הכרטיסים שלהם, אבל ברור שהאוהדים צריכים קודם כל לתת את נתוניהם האישיים. ברגע שהמידע נגנב, הנתונים יכולים להיות מנוצלים לרעה או להימכר לרמאים אחרים. עותק מזויף של האתר הרשמי של המונדיאל. צילום: ESET דוגמה לנתונים המבוקשים על ידי אתר האינטרנט הסורר כאשר הגולש מנסה "לקנות כרטיס". צילום: ESET איך לשחק בטוח? ב-ESET מציעים כמה כללים פשוטים להתגוננות מפני הונאות – בין אם הן נעשות על רקע המונדיאל ובין אם לא: "אתם לא יכולים לזכות בלוטו אם לא קניתם כרטיס. אם מישהו מנסה לשכנע אתכם אחרת, זו הונאה; אל תשלמו למישהו כדי לקבל פרס. תשלום מראש הוא דרך לגנוב את הכסף שלכם; היזהרו ממתקפות פישינג. אל תקליקו על קישורים או קבצים שמצורפים במיילים או בהודעות אחרות, אלא אם אתם יודעים שהם בטוחים – במיוחד אם ההודעות מסומנות כלא בטוחות ומבקשות מכם נתונים אישיים; היזהרו מאתרים מתחזים. שימו לב לאתרים שבהם אתם מבקרים, וחפשו תמיד שגיאות כתיב, בעיות דקדוק, היעדר סימני אבטחה וכתובות URL מוזרות; אל תמסרו מידע אישי לכל מי שיבקש אותו – הוא עלול להיות מנוצל לרעה להונאה באופן מיידי, ואפילו להימכר בדארקנט; השתמשו באימות דו שלבי בכל החשבונות, במיוחד באלה שמכילים את המידע הרגיש שלכם. זה מקטין את הסיכוי שהאקרים יפרצו אותם עם סיסמאות גנובות או באמצעות פישינג; והשתמשו בתוכנת אבטחה אמינה ורב שכבתית, עם יכולות אנטי פישינג".

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ד'), שוב הוכיח שקיים חוסר הלימה בין הטכנולוגיה והיתרונות שהיא מביאה לבין התוצר הסופי שלה: שיפור השירות והוזלת עלויות, שלא לדבר על הורדת יוקר המחיה. שוב הוכח שהשקעה בטכנולוגיה, בחדשנות, יכולה להיות כרוכה בעלויות לא קטנות, אבל מבחן התוצאה האם הן מוצדקות או לא הוא בתועלת שהיא מביאה למשתמש, לצרכן – שהוא ליבת הפעילות של הארגונים. שהרי בין אם הם ממשלתיים או פרטיים, תפקידם של הארגונים הוא לשרת אותנו. הדוגמה הכי בולטת לכך בדו"ח היא הפרק שעוסק בבנקאות דיגיטלית. זה נושא שמהווה רכיב מרכזי באסטרטגיה העסקית של הבנקים, שמביא אותם לשפוך מיליוני שקלים על קמפיינים – על חשבוננו, כמובן. התוצרים של אותה דיגיטציה בנקאית הם הערוצים הישירים, שבהם ניתן לבצע פעולות ישירות מול הבנק, מבלי הצורך ללכת לסניף. למעשה, כיום אפשר לנהל את הפעילות הפיננסית באמצעות הסמארטפון או המחשב בלבד. המבקר בדק כיצד המהפכה הזו השפיעה על הבנקים ועל ההתייעלות הפנימית שלהם, והאם אותה התייעלות, שמתורגמת לכסף רב, הגיעה גם לכיסנו. המבקר מצא שהתשובה היא לא. הטרנספורמציה הדיגיטלית עשתה טוב לבעלי המניות של הבנקים, גרמה להם לחייך כל הדרך מהבנק הביתה. להם ולא לנו. נכון, היא הוזילה במעט את העמלות, אם כי לא ברמה שהייתה מצופה – כי אין מומחים יותר מהבנקים להמציא שמות לכל מיני שקלים שהם מוציאים מאיתנו, ועוד לתת לנו את התחושה שאנחנו צריכים להגיד להם תודה. מי מאתנו לא עבר חוויית שירות מתסכלת, כאשר הצליח לבצע פעולות חשובות בערוצים ישירים וגילה לתדהמתו שלא חסך בעמלות, ולפעמים אף שילם יותר? "הדיגיטציה, אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח של חמשת הבנקים הגדולים, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי וברווחיהם במהלך השנים האחרונות", כתב המבקר. "הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת". עוד פיל לבן המבקר סוקר עוד התפתחות מהשנים האחרונות בתחום הבנקאות: הקמת לשכת שירותי המחשוב הבנקאיים, שהמדינה השקיעה בה כ-200 מיליון שקלים. המטרה של הלשכה הזאת היא לשרת גופים פיננסיים חדשים, שירצו להתחרות בבנקים הגדולים, מבלי שיצטרכו להשקיע בתשתיות מחשוב יקרות. על פי המבקר בדו"ח זה, רק שני גופים נעזרים בה. במילים אחרות, נוצר פה עוד פיל לבן, ולא תחרות אמיתית. הדרך להגיע לפתיחת תחרות בין הבנקים היא בתהליכים אחרים, שקשורים יותר לעולמות הפוליטיקה והמדיניות הכלכלית הלאומית, ודורשת מקבלי החלטות אמיצים, שיודעים לעמוד בלחצים של הלובי הבנקאי החזק בארץ. האם הממשלה הבאה תעשה זאת? נחיה ונראה. אגב שביעות רצון, בניגוד לתפיסה הרווחת, שנובעת ממכונות יחסי הציבור המשומנות של הבנקים, רמת שביעות הרצון שלנו מהשירותים הדיגיטליים הבנקאיים אינה מלהיבה, בלשום המעטה. המבקר מצטט מדד בין לאומי שבו דגמו 28 מדינות. ישראל דורגה במקום ה-27 והמאוד לא מחמיא. הפרקים בדו"ח מבקר המדינה, הן על הבנקאות הדיגיטלית והן על הקניות אונליין, מראים שוב שהטכנולוגיה אמנם לא הביאה את התוצאות המצופות ממנה בכל מה שקשור להיבטים הצרכניים ולהפחתת יוקר המחיה, אבל המדינה יכולה לעשות לא מעט בעניין תחום אחר שהמבקר בדק וקשור גם הוא לעולם הפיננסי הוא האי-קומרס. הישראלים, וזה לא חדש, אוהבים לקנות אונליין ואוהבים לשלם באמצעות אפליקציות ניידות שונות, אבל רבים מהם נופלים קורבן לחוסר שקיפות שקיימת בין הגופים המפעילים את האתרים ומתווכים לנו את המכירות לבין הלקוח הסופי. המבקר העיר שרבים לא קוראים את האותיות הקטנות, ולכן גם לא יודעים אילו זכויות מגיעות להם. אלה שנפגעים מזה יותר הם האוכלוסיות החלשות יותר, שלחלק נכבד מהן אין גישה לאמצעים דיגיטליים. לאורך הדו"ח המבקר מדבר על כך שבנק ישראל ומקבלי ההחלטות בממשלה חייבים למצוא דרכים לצמצום הריכוזיות, בין היתר בהשקעות בדיגיטל, ולכונן חינוך פיננסי, החל מבית הספר היסודי. השורה התחתונה: הפרקים בדו"ח מבקר המדינה, הן על הבנקאות הדיגיטלית והן על הקניות אונליין, מראים שוב שהטכנולוגיה אמנם לא הביאה את התוצאות המצופות ממנה בכל מה שקשור להיבטים הצרכניים ולהפחתת יוקר המחיה, אבל המדינה יכולה לעשות לא מעט בעניין. המבקר שב וממליץ למוסדות המדינה להשקיע בטכנולוגיה. כל זה טוב בתנאי שנדע לנהל אותה, לפקח על היישום שלה, ונגרום לשחקנים הגדולים להבין שלא מספיק לשמח את בעלי המניות, אלא צריך גם לעזור לצרכנים, שהם הלקוחות הישירים שלהם – כדי שיוכלו לחיות קצת יותר טוב.

חברת iprosis נוסדה בשנת 2013 על ידי קבוצת יזמים מנוסים בתחום ה-BI, כאשר כל אחד מהם מביא עימו גישה שונה וראייה אחרת לתחום. כל אחד ואחד מהם הוא מומחה בתחומי הדטה והאנליטיקס, לכולם ניסיון עשיר ומגוון, אבל לכולם ניסיון משותף ומפרה בהבנת ארגונים, הצרכים שלהם, כיצד הם פועלים ומהם האתגרים שאיתם הארגונים מתמודדים. לטכנולוגיה אין הצדקה להתקיים לבדה אם היא לא משרתת את הארגון, ובכך iprosis מייצרת ערך עסקי לארגונים באמצעות דטה ואנליטיקס. iprosis מספקת שירותי ייעוץ ופתרונות טכנולוגיים, הממנפים נתונים ומאפשרים ייעול ושינוי תהליכים ארגוניים. במהלך השנים ביצעה החברה עשרות פרויקטים ופיתחה מאות פתרונות, שהביאו לשינויים בתהליכים ארגוניים בשלל חברות ממגוון רחב של תעשיות. כיום, החברה מתמחה בטכנולוגיות דטה ואנליטיקס, וכמו כן בתהליכים העסקיים, הדרישות והאתגרים שהנתונים והניתוחים משרתים בארגון. כחלק ממיקוד זה, מרבית הפתרונות של החברה בפרויקטים בחברות מבוססות טכנולוגיות של SAP, ומבוצעים באמצעות שימוש ב- SAP Business Technology Platform – SAP BTP. SAP BTP היא פלטפורמת ענן חדשנית, שייחודה בהנגשת יכולות וטכנולוגיות עסקיות ותשתיתיות מתקדמות. הפלטפורמה מאפשרת מגוון יכולות, החל מיישום פתרון ERP תפור למידותיו של הלקוח, הקמת סביבות פיתוח PYTHON והפצתם לשירותי WEB ארגוניים, דרך שימוש בטכנולוגיות דטה מתקדמות, ביצוע ניתוחי מידע מתקדמים וכלה בבניית מודלי  למידת מכונה על בסיס נתוני הארגון ואף החזרתם כתובנה או החלטה למערכות התפעול הארגוניות. העבודה בסביבה טכנולוגית אחת רחבה ומאובטחת מאפשרת לארגון להאיץ חדשנות ולהגדיל את הפוטנציאל העסקי שלו על ידי השימוש בפלטפורמה מתקדמת כמו ה-SAP BTP. דודי מיכאלי, שותף ומנהל הטכנולוגיות ב-iprosis אומר, כי "השימוש שלנו בפלטפורמת ה-BTP כולל עבודה עם מגוון רחב של שירותים במערכת, החל משירותי ה-CPI/DI) Integration Suite)  לטובת שינוע מידע בתוך הארגון או בשירותים חיצוניים מגוונים (ענן או On-Prem) לתוך ענן המידע SAP HANA Cloud. "SAP HANA Cloud הוא בסיס נתונים כשירות (DBaaS), המשמש לשמירה, לאחסון ולניתוח מעמיק של המידע, שימוש ביכולות למידת מכונה (ML) מובנות לפתרונות ה-ERP הקיימים בארגון, או פיתוח של מודלים אנליטיים גנריים, כולל יכולות פיתוח מחסני נתונים מבוססי SQL, כמו גם שימוש ביכולות ה-Data warehouse Cloud, מחסן נתונים ארגוני מלא בענן. בנוסף, אנחנו עושים שימוש ביכולות ה-SAP BTP בפיתוח אפליקציות HYBRID/WEB הכוללות יכולות RPA לטובת ייעול תהליכים, בניית חוויית משתמש אפליקטיבית מתקדמת והפצה בתוך הארגון או בפורטל הארגוני". עמית ברקאי, שותף ומנכ"ל iprosis מוסיף, כי "פעילותה של iprosis ממוקדת הן בפיתוח ומימוש טכנולוגיות מתקדמות בתחום הנתונים והן בתהליכים העסקיים, הדרישות והאתגרים שניתוח הנתונים מחויב במענה עליהם. לכן, השימוש ב-SAP BTP אפשר לנו, כחברה, להרחיב ולהעמיק את סל השירותים שלנו ללקוחותינו בצורה יעילה ואיכותית, כמו גם לממש את היתרון התחרותי שלנו בהיבטים טכנולוגיים, בדגש על טכנולוגיות דטה והחיבור העסקי שלהן בשוק יישומי ה-SAP בישראל". iprosis בנויה ופועלת בצורה ייחודית בהשוואה לחברות האינטגרציה והפרויקטים האחרות בשוק; החברה מבצעת את כלל פעילותה משני מרכזי פיתוח (רמת השרון ויקנעם) ובכך מתאפשר שיתוף ידע צוותי באופן שוטף, גמישות משאבים, פיתוח ובחינת חדשנות, וכמובן מינוף הידע המצטבר העצום ורב השנים של כלל העובדים. באופן הזה, בחברה מבטיחים כי הידע המעמיק בתחום מערכות המידע בכלל ובתחום הדטה והאנליטיקס בפרט, יבואו לידי ביטוי בכל פיתוח ופרויקט שבו החברה מעורבת, כמו גם ההבנה העסקית והתהליכית שיובילו להצלחה ולהשלמה איכותית של כל משימה שהחברה מבצעת. בואו לבקר אותנו באולם המציגים ולשמוע את דודי מיכאלי כדובר בפאנל שנושאו: "BTP: האצת חדשנות ב-DNA הטכנולוגי". למידע נוסף עלינו הקליקו כאן.

גל הפיטורים בהיי-טק העולמי נמשך, והפעם הגיע "תורה" של HP: החברה הודיעה אמש (ג') כי היא תפטר בשלוש השנים הקרובות בין 4,000 ל-6,000 עובדים. זאת, עקב הירידה בשוק המחשבים האישיים, שמשפיעה ישירות על התוצאות הכספיות שלה. תוצאות הרבעון האחרון של שנתה הכספית 2022 של HP, שאותן היא פרסמה אמש, מאששות זאת: ההכנסות שלה ממכירות מחשבים אישיים ירדו בתקופה זו ב-13% ל-10.3 מיליארד דולר (האצה מירידה של 3% בלבד ברבעון השלישי), מספר היחידות שהיא מכרה קטן ב-21% וההכנסות מלקוח – ב-25%. ככלל, ההכנסות הרבעוניות של החברה קטנו ב-0.8% ל-14.8 מיליארד דולר. כמו כן, HP הודיעה כי היא מורידה את התחזיות השנתיות שלה – מה שמרחיק אותן מהצפי של האנליסטים. מספר המפוטרים הצפוי מהווה כ-12% מכלל כוח האדם של HP, שעומד על 51 אלף. ב-2019 היא הודיעה על גל הפיטורים הקודם בחברה, שבו פוטרו בין 7,000 ל-9,000 עובדים. המטרה במהלך הנוכחי היא לצמצם בשלוש השנים הקרובות הוצאות בסך של 1.4 מיליארד דולר. לדברי אנריקה לורס, נשיא ומנכ"ל HP, "לא יהיה נבון להניח ששוק המחשבים האישיים יתאושש ב-2023". הוא דיבר על "אסטרטגיית המוכנות לעתיד" של החברה, ואמר שהיא "תאפשר לנו לשרת טוב יותר את לקוחותינו וליצור ערך רב יותר לעתיד על ידי צמצום עלויות והשקעה מחדש בתחומ מפתח צומחים, כדי למצב טוב יותר את העסקים שלנו לעתיד לבוא". HP מצטרפת לשורה של ענקיות טק שהודיעו בתקופה האחרונה על פיטורים, כשהאחרונה שבהן היא אמזון, שהשבוע פורסם כי היא תקצץ 10,000 איש במכסת כוח האדם שלה. חברות נוספות שדיווחו על פיטורים בהיקף נרחב הן מיקרוסופט ומטא.