עובדי היי-טק בעולם, ובכלל זה בישראל, מודאגים בימים אלה מגל הפיטורים שעובר על הענף. חברות כמעט מכל תחום בתעשייה מפטרות, בחלקן במספרים גדולים, והסוף לא נראה באופק. מדובר בהיפוך מגמה לעומת נתוני 2021, שהיו סוג של תור זהב של ההיי-טק – בהשקעות, בהתרחבות של חברות וכתוצאה מזה בגיוסי עובדים. אלא ששלל סיבות הביאו למשבר: המלחמה באוקראינה, המשבר בשרשרת האספקה ובעיקר הכסף, שהפסיק להיות נזיל וזמין, בגלל העלאות הריבית, והערכות שווי גבוהות מדי. השינוי הוא דרמטי והמספרים מדאיגים. מה גם שהחשש הוא שאנחנו ממש לא בסיומו של הגל, עדיין לא רואים את האדוות שלו, אלא להפך – שהמצב רק יחמיר. מה שכן, חשוב לציין שעדיין לא מדובר בנתונים שמגיעים לאלה של המשברים הגדולים של 2008-9 ושל התפוצצות בועת הדוט.קום, ורבים מעריכים שהם לא יגיעו לשם ושמדובר רק בתיקון המצב, גם אם הוא כלפי מטה. מי פיטר וכמה? הפיטורים מבוצעים לאורך ולרוחב החברות בענף: חברות בינלאומיות, ישראליות, סטארט-אפים, חברות גדולות וכמעט מי שלא תרצו. מבין החברות הרב לאומיות הענקיות, אמזון הודיעה שהיא תפטר כ 10,000 עובדים, מטא שולחת הביתה 11 אלף, טוויטר נמצאת בימים אלה בגל פיטורים של אלפי עובדים, לאחר שאילון מאסק הפך לבעלי החברה, סנאפ נפרדת יותר מ-1,000 עובדים, וזאת רשימה חלקית מאוד. CNBC מעריכה שבארצות הברית בלבד פוטרו בחצי השנה האחרונה כ-100 אלף עובדי היי-טק. מה אצלנו? גם בישראל יש גל נרחב של פיטורים, רבים מהם בחברות שהצטרפו בשנים האחרונות למועדון החד קרן. לפי אתר לסטארטאפ, שמפרסם רשימה מתעדכנת של חברות ההיי-טק שמפטרות בישראל, רק בשבועיים האחרונים היו פיטורים בסיידר סקיוריטי, ראפיד, טראקס, סינמדיה, קורנית דיגיטל, ביזאבו וקוגנייט, שהיא השם העדכני ביותר ברשימה, נכון לכתיבת שורות אלה. על החברות שפיטרו בחודשים האחרונים 200 עובדים ומעלה ושמצוינות באתר זה ניתן למנות את סייבריזן, סניק, צלזיוס, שנכתב כי פיטרה לא פחות מ-300 עובדים – מחצית כוח האדם שלה, ואייד ג'נומיקס, שסגרה את המו"פ שלה בארץ ופיטרה את כל 400 העובדים. בסך הכול, על פי האתר, 111 חברות פיטרו השנה כמעט 7,000 עובדים, כאשר בכל חברה מדובר על פיטורים של קצת יותר מחמישית מהעובדים. הסיבה העיקרית לכך היא הערכות יתר: חברות רבות גייסו, הונפקו או ביצעו צעדים אחרים לפי שווי גבוה, לעתים בהרבה, משוויין האמיתי. כלומר: שוויין נופח. עכשיו, בעלי החברות נאלצים להקטין את ערכן, לפעמים בצורה דרסטית, וכחלק מזה מצמצמים את כוח האדם, שכן התחזיות העתידיות שלהם הפכו להרבה פחות ורודות. זה לא המשבר הראשון – ולא האחרון למרבה הצער, המשבר הזה, לא קל ככל שהוא, איננו המשבר האחרון שיעבור על ההיי-טק. ענף הטכנולוגיה הוא ענף צעיר, אך ברבע המאה האחרונה הוא ידע שלושה משברים גדולים, שבכולם נרשמו פיטורי עובדים מסיביים. הסיבות למשברים הללו לא היו אחידות: אם סיבת המשבר של ראשית שנות ה-2000 – התפוצצות בועת הדוט.קום – מזכירה של הסיבה המרכזית שבעטיה פרץ המשבר הנוכחי, ההתכווצות של 2008 נגרמה ממשבר כלכלי עולמי – זה של הסאב-פריים. אז, הסיבה למשבר הייתה מתן הלוואות לאנשים שלא היו יכולים להחזיר אותן, בעיקר בארצות הברית, והחשש היה שזה יהיה משבר בסדר גודל של נפילת הבורסה הענקית ב-1929. בתקופה הרעה של 2008-9, מי שנפגעו בענף הטכנולוגיה היו חברות הסטארט-אפ, שהתקשו למצוא משקיעים, משום שחברות גדולות יותר הפסיקו להשקיע ולפתח. עכשיו, עינינו הרואות, המצב הלא טוב משפיע ישירות גם על חברות ענק, גם אם ניקח בחשבון שבהחלט ייתכן שיש חברות שמנצלות אותו כדי לפטר. עוד סיבה למשבר: הירידה בפרסום הדיגיטלי סיבה נוספת למשבר היא השינוי בענף ההיי-טק: אם ב-2000 וב-2008 הענף נשלט עלי ידי חברות שעסקו אמנם במחקר ופיתוח, אך בעיקר במכירת המוצרים והשירותים שלהן – כמו מיקרוסופט, אפל, נייס וצ'ק פוינט, השוק של היום שונה והוא נשלט על ידי חברות שנותנות שירות לצרכנים במחירים זולים מאוד או בחינם, בהן גוגל, מטא, טוויטר וזום. בעוד שההכנסות אז הגיעו ממכירות, כיום הן מגיעות במידה רבה מפרסום, ובעיקר מפרסום דיגיטלי. במשבר כלכלי יותר קשה, הרבה יותר קשה, למכור מודעות מאשר למכור צ'יפים או מכשירים מבוססי טכנולוגיה לתחום הבריאות, למשל, והפיטורים מבוססים בחלק מהחברות על חששם של המנהלים מירידה חדה בהכנסותיהם העתידיות ממודעות. כראייה לכך, החברות שביצעו את המספר הגדול ביותר של פיטורים הן כאלה שמתבססות על פרסום דיגיטלי, כמו גוגל ומטא. כמו במשברים קודמים בהיי-טק שלוו בפיטורי עובדים, אחת ההשלכות המרכזיות של המשבר הנוכחי תהיה הקמה של יותר סטארט-אפים, שכן למפוטרים רבים יהיה קשה עד בלתי אפשרי להיקלט מחדש בחברות היי-טק גדולות יותר. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שלפחות בהיי-טק הישראלי, הפגיעה בגיוסים בשלבים מוקדמים קטנה בינתיים – אם כי יש האומרים שהיא תהיה גדולה יותר בעתיד הקרוב. האם המשבר ייפתר בקרוב? מומחים רבים אומרים שכנראה שלא. עושה רושם שההיי-טק ייחלץ מהמצב רק בעוד כמה שנים. בינתיים, אחרי יותר משנה של משבר, המשקיעים לא חוזרים לשיאים של השנה שעברה, אלא להפך, המלחמה באוקראינה נמשכת וכך גם המשבר בשרשראות האספקה, גם אם הוא קטן יותר מבעבר. מה שנשאר הוא להיות אופטימיים ולהניח שכמו שאחרי כל ירידה באה עלייה, כך יהיה גם אחרי המשבר הזה.

אם תרמתם פעם לעמותה או נחשפתם לבקשה לתרומה, הסיכוי שקיבלתם מידע מדויק בנוגע לכמה ממנה הגיע ישירות לנזקקים, או למטרה שלשמה תרמתם, וכמה נשאר בעמותה לצרכי מימון התפעול קלוש מאוד. זה מותר על פי החוק, אבל השקיפות הלא מלאה עדיין קיימת בשטח ומרתיעה תורמים פוטנציאלים. התופעה הזו הטרידה את אורן דוברובסקי, יזם ומשקיע בהיי-טק מזה 20 שנה, שמוכר לציבור מתוכנית הטלוויזיה הכרישים. דוברובסקי לא הסתפק בזיהוי התופעה וב-2019 החליט לעשות מעשה – להקים עמותה שהיא סטארט-אפ חברתי ללא מטרות רווח בשם קליר גיבינג. בעמותה הזאת, כך הוא מבטיח, 100% מהתרומה עובר ישירות למשפחות נזקקות באמצעות כרטיסי מזון, במטרה להעניק להן ביטחון תזונתי קבוע. 100% שקיפות, 100% תרומה דוברובסקי וחברים וקולגות למקצוע פיתחו פלטפורמה דיגיטלית, אוטומטית לחלוטין, שמעבירה את סכום התמיכה של כל תורם ישירות למשפחות נזקקות, שמגיעות אליה מלשכות הרווחה ב-25 רשויות מקומיות. הכסף עובר למשפחות באמצעות כרטיסי מזון דיגיטליים נטענים, שמאפשרים להן לרכוש בכל חודש מוצרים בסכום קבוע של עד 700 שקלים, במגוון רשתות מזון. התורמים מתחייבים לסכום חודשי קבוע, בהוראת קבע. משפחה שסכום התמיכה שלה מגיע ל-700 שקלים יורדת מהאתר, ומשפחה חדשה עולה אליו, כדי שגם היא תקבל תמיכה. באתר קליר גיבינג ניתן לבחור את המשפחה שבה רוצים לתמוך על פי סינונים מתאימים, לדוגמה חד הוריים או חולים. כמו כן, אפשר לבחור את סכום התמיכה, ובכל רגע נתון ניתן לבטל את הוראת הקבע החודשית. החלק החדשני השני במיזם הוא הפרדה מוחלטת בין עלויות התפעול לבין התרומות הכספיות. את עלויות התפעול, שקיימות בכל ארגון (על אף שחלק גדול מהצוות מורכב ממתנדבים), עמותת קליר גיבינג מגייסת מתורמים אחרים. כך מממש דוברובסקי את הרעיון שלפיו התמיכה הישירה לא משמשת למימון הוצאות העמותה, אלא מגיעה כולה למשפחה. זאת, כאמור, בשונה מתהליכי העבודה בעמותות רבות וחשובות בארץ. בראיון לאנשים ומחשבים מספר דוברובסקי על התהליך וכן על פרויקט הדגל שהעמותה מפעילה, אמנת ההיי-טק הישראלי, שבמסגרתו כל חברה תורמת סכום חודשי קבוע של 40 שקלים (השווה לארוחת צהרים לעובד) כפול מספר העובדים שהיא מעסיקה בישראל. מה הביא אותך להקים את קליר גיבינג, במציאות שבה יש הרבה עמותות ומיזמים? "יש לי רקורד עשיר בעולם היזמות. התחלתי ב-1996 ובשנת 2000 עברתי לארצות הברית, שם חייתי 20 שנה. נחשפתי שם לכל מיני עמותות, ואחד הדברים שהפריעו לי כשרציתי לתרום היה השקיפות. כשאתה תורם, אתה לא יודע לאן וכמה מזה מגיע לקהל היעד של העמותה. זה לא חשוף בדרך כלל. במקרה הטוב אתה מקבל דו"ח פעילות, אבל אתה לא מרגיש שעשית אימפקט אמיתי. את זה רציתי לשנות. התחושה שלי הייתה שאפשר למחשב את התהליך, לייעל ולוודא שהכסף כולו מגיע ליעדו, וכאן נכנס החלק שלי כבעל ניסיון בהיי-טק". איך זה נעשה? "הקמתי את קליר גיבינג ב-2019, והפעולה הראשונה שעשינו הייתה פיתוח פלטפורמה דיגיטלית, בעזרת חברים שהתנדבו לעשות זאת. הפלטפורמה יודעת לחבר בינך כתורם לבין משפחה שאתה רוצה לתמוך בה, בסכום של עד 700 שקלים בכל חודש, מבלי שאתה יודע את הזהות והפרטים שלה, מטעמי חיסיון". כיצד אתם בוחרים את המשפחות? "קהל היעד הוא משפחות מצוקה עם ילדים עד גיל 18, שנמצאות מתחת לקו העוני ומוכרות ומטופלות על ידי לשכות הרווחה ב 25 רשויות מקומיות בישראל. המשפחות מופנות לעמותה על מנת שהיא תוכל לסייע להן, מעבר לכל הזכויות שמוצו עבורן. לאחר שבני המשפחה מופנים אלינו, הם עוברים תהליך נוסף של אימות ובדיקה מטעמנו, כחלק מעקרונות השקיפות שאנחנו דוגלים בהם. זה כולל פגישות עם המשפחות, בדיקת קריטריונים שונים, ובסוף התהליך הם נכנסים לרשימה שקיימת באתר שלנו, לבחירה של התורמים". מהם הקריטריונים כדי להתקבל כמשפחה לעמותה? "על מנת להתקבל לסיוע שלנו, המשפחות מקבלות ניקוד בהתאם לקריטריונים כגון ילדים עד גיל 18, אין בבעלותן דירה, אין רכב משנה שהיא אחרי 2014, הן נתונות למחסור תזונתי ממשי וההכנסה שלהם לא עולה על 1,700 שקלים לנפש. אנחנו נמצאים בקשר עם המשפחות, עוקבים אחרי הניצול של תווי המזון ומסייעים להן, אם צריך, גם בדברים אחרים". 700 שקלים לחודש למשפחה – עד כמה זה באמת מסייע לה? "ניתן לחשוב ש-700 שקלים זה מעט, אבל, למרבה הצער, יש הרבה מאוד משפחות בישראל ש-700 שקלים עושים את ההבדל בין ילדים רעבים לילדים שמקבלים את התזונה הבסיסית שהם צריכים. זה ביטחון שניתן להורים, שהולכים לישון בלילה ויודעים שלמחרת בבוקר יהיה במקרר שלהם המזון הבסיסי עבור ילדיהם. יש הרבה עוני בישראל ולצערי, אין מודעות מלאה לכך. כן, יש ילדים רעבים". תורמים לנזקקים – ולא לעלויות השונות של העמותה. צילום אילוסטרציה. צילום: BigStock אתה אומר שהתרומה מועברת ישירה לנזקקים. מאיפה מקורות המימון לתפעול העמותה? "כאן בא החידוש שלנו ברמת התפיסה: את עלויות התפעול המאוד רזות שלנו אנחנו מגייסים בנפרד. הפיתוח והתפעול הטכנולוגיים נעשים על ידי אנשי היי-טק, חברים, בהתנדבות מלאה, וכך אנחנו מבטיחים שבכל חודש, 100% מהכסף שהתורמים תרמו מגיע למשפחות. יש לנו הרבה שותפים שהולכים איתנו, ואת אחת התמיכות החשובות קיבלנו מחברת קשת ומהמנכ"ל שלה, אבי ניר, שמהרגע הראשון נרתם לרעיון והעמיד לרשותנו זמן אוויר יקר מאוד, בשעות צפיית שיא, כדי לעודד תרומות מהציבור הרחב. זה היה קמפיין מאוד מוצלח". כמה הצלחתם לגייס? "עד היום גייסנו תורמים מלאים ל-600 משפחות. תכפיל ב-700 שקלים לחודש ותגיע לסכום של 420 אלף שקלים בחודש. אני מרוצה ביחס לציפיות שהיו לנו, ואל תשכח שבשנתיים האחרונות הייתה פה קורונה, שהשפיעה על כל הפעילות. צלחנו אותה בצורה יפה". איך ענף ההיי-טק משתלב בפעילות החשובה הזו? "אנחנו מפעילים את האמנה לחברות היי-טק וארגונים דומים. אנחנו מזמינים כל חברה שמתחברת לאג'נדה ולערכים שלנו להצטרף ולתרום 40 שקלים בחודש, בשם כל עובד שלה בישראל. אנחנו מאמינים שהחברות צריכות להוביל ולתת דוגמה לחשיבות התרומה, ולכן מבקשים מהן את התרומה. גם העובדים מוזמנים להצטרף ולתמוך במשפחות שלנו. נכון להיום חתומות על האמנה 11 חברות היי-טק מייסדות, שתורמות לפי המודל, ועוד כ-20 חברות שהצטרפו מרגע השקתה".

כ-15,000 ילדים בין הגילים 10-18מ-120 בתי ספר ברחבי הארץ הקדישו אתמול שעת לימוד לכתיבת קוד. זאת במסגרת המיזם "שעת הקוד העולמית", שהחל אתמול ברחבי הארץ כמו בכל העולם ויימשך כל השבוע. הפעילות נעשתה באמצעות פקודות סקראץ' של תוכנת "קוד פלוס" שפותחה במרכז לטכנולוגיה חינוכית – מט"ח. האתגר שקיבלו התלמידים הוא יצירת אוואטר של "הרקדנית הראשונה שלי". הם נדרשו לבנות כוריאוגרפיה לדמות באמצעות פקודות שניתנו בתוכנת קוד פלוס,. הנושא המרכזי של שעת הקוד, הנערך זו השנה החמישית ברציפות, הוא "לחקור, לשחק וליצור". המטרה היא גם לחנך את הילדים לתכנות עולם טוב יותר, לחבר קוד למגוון תחומים ומקצועות, ובין היתר גם כדי לרקוד, ליהנות ולחגוג, כפי שמוסבר באתר של אירוע "שעת הקוד". שעת הקוד היא יוזמה עולמית, המאפשרת לילדים וילדות להתנסות בשעה אחת של כתיבת קוד וללמוד על עולם ההיי-טק והחדשנות הטכנולוגית בדרך חווייתית ומהנה. את המיזם הזה ייסדה חברת CODE.ORG, שמט"ח מייצגת בישראל. תוכנת קוד פלוס מכוונת את הילדים לכתוב קוד בשפת הבלוקים, והיא נחשבת לידידותית ביותר וקלה להבנה. "אוריינות דיגיטלית היא לא רק מקצוע העתיד, אלא צו השעה, והיא נדרשת בכל תחומי החיים", אומרת סימונה הולשטיין, ראש צוות מדעי המחשב במט"ח ודוקטורנטית בתחום של טכנולוגיות למידה באוניברסיטת ת"א.

מספרים שהמחשבים הניידים באמת הפכו לניידים לפני שני עשורים לערך. אז הגיעה לשוק המהפכה הגדולה בדמות שבבי ה-WiFi, שאפשרו להתחיל לגלוש, וגם לעבוד, באינטרנט בלי צורך בכבל תקשורת שמחובר לשקע בקיר. מאז אותו רגע כל מה שהיה צריך הוא שקע חשמל ונקודת Wi-Fi קרובה, שמהר מאוד הפכה לזמינה בכל פינה בעיר וגם ברוב חלקי הכפר. עם זאת, הניידים של ימינו ממש לא דומים לניידים הראשונים, ולא צריך להסתכל רחוק יותר מעבר ל-Zenbook 14 OLED של אסוס (ASUS) כדי להבין את זה. הם הרבה יותר דקים, הם הרבה יותר קלים וכמובן הם הרבה יותר חזקים. אם פעם מחשב במשקל של 2.5 ק"ג עם מסך 14 אינץ' נחשב סביר, היום המשתמשים דורשים את מה שמציע ה-Zenbook – משקל של כ-1.39 ק"ג בלבד. אם תרצו, המחשבים של ימינו עוד יותר ניידים מאותם מחשבים ראשונים שהתחברו לראשונה לרשת אלחוטית. אבל קשה לומר שהכל השתנה לאורך השנים. יש דבר אחד חשוב שנמתח כמו חוט השני מאז ועד היום וכנראה גם הלאה – התכונה הכי חשובה בניידים זהה לזו שתשמעו גם מהמשתמשים במחשבים נייחים: ביצועים, ויש מחקרים שמראים את זה, ובחלק מהמקומות זה מה שאמרו לא פחות מ-80% מהנשאלים. רק אחר כך באים היבטים חשובים אחרים, כמו זמן עבודה/סוללה, איכות בנייה ואיכות תצוגה. ביצועים – בראש סדר העדיפויות. צילום: יח"צ אז נכון שיש לפעמים סוג של משחק אפס, כך שלפעמים מעדיפים קצת פחות ביצועים – אבל רק קצת – תמורת זמן עבודה מעט ממושך יותר, והמעבדים הנוכחיים בדור ה-12 של מעבדי ה-Core 12 של אינטל מספקית את המענה לכך. מדובר במעבדים היברידיים ראשונים מסוגם בשוק הניידים, שמורכבים משילוב של ליבות מהירות עם ליבות ביצועים ועם תמיכה מובנית, כולל במערכת ההפעלה, שיודעת להשתמש בליבות הללו בצורה הטובה ביותר. אסוס שילבה את מעבדי ה-Core 12 של אינטל ברבים מהדגמים שלה, כולל בדגם המוזכר לעיל, Zenbook 14 OLED. זאת, מכיוון שהיא השתמשה במקרה שלו במעבד ממשפחת ה-H -משפחת המעבדים לניידים המציעה את הביצועים הגבוהים ביותר מבין כל מעבדי הניידים של אינטל. אסוס מציעה מעבדי Core i5 או Core i7 עם ה-Zenbook שלה, וזה אומר שיפור של עד פי 2.5 ו-2.7, בהתאמה, לעומת מעבדי ה-Core מהדור ה-11 של אינטל – סוג של הוכחה לקפיצת הדרך בביצועים שהביאו עימם מעבדי ה-Alder Lake. ודרך אגב, ה-Zenbook 14 OLED ממש לא מזניח את כל הדברים האחרים שהלקוחות דורשים: הוא מציע נפח גדול של זיכרון RAM – עד 16 גיגה-בייט, אחסון בנפח של עד 1 טרה-בייט, את העיצוב האיכותי והנודע של אסוס, מסך OLED מרשים ברזולוציה של 2K, כולל אפשרות לתמיכה במגע, וסוללת 75 ואט לשעה, שמבטיחה שעות ארוכות של עבודה. כדי להגיע לביצועים מרביים, יש כמובן צורך במערכת קירור מתקדמת, שתאפשר למעבדים לעבוד בשיא היכולת שלהם ובאופן יציב. אסוס מציעה שילוב של תכונות משנות משחק שדואגות לכך. זה מתחיל, לדוגמה, במה שהחברה מכנה AAS Ultra, וזה הרמת החלק האחורי של המחשב בעת שפותחים את המקלדת. המרווח שנוצר מגדיל את זרימת האוויר ב-30% ומוריד את טמפרטורת השלדה ב-7%. אסוס שילבה את הטכנולוגיה הזו באופן ייחודי ב-Zenbook Pro 14 Duo OLED, וזו הפעם הראשונה שבה טכנולוגיה מעין זו משולבת במחשב עם מסך משני, כמו זה שמוצאים במחשב שיוצרי תוכן מאוד יאהבו – מסך משני שנמתח לכל האורך מתחת למסך הראשי, ושני ברזולוציית 2.8K מרהיבה ועם תמיכה במגע. גם ה-Zenbook Pro 14 Duo OLED מגיע עם מעבד חזק במיוחד, עד Core i9-12900H רב העוצמה, והוא מציע קפיצה בביצועים של עד פי 1.35 מול הדור הקודם שלו. זה אומר שיש צורך רב בקירור, וזה אומר תוספת של עוד פס נחושת להזרמת חום לצד הפס הסטנדרטי הקיים, שמציע שיפור של עד 15% בזרימת האוויר החם החוצה, וכן מערכת מאוורים מתקדמת ומשדורגת עם מאווררים שמצוידים בעד 87 להבים דקיקים יותר מתמיד ומציעים יעילות פיזור חום רבה יותר – והם גם יודעים לעבוד בשקט כמעט מוחלט ברגע שרמת הטמפרטורה אינה דורשת את התערבותם המלאה. Zenbook Pro 14 Duo OLED. צילום: יח"צ כך שבשורה התחתונה, הניידים המעודכנים של אסוס עם מעבד ה-Alder Lake מביאים למשתמשים את כל מה שהם צריכים ובאיכות הגבוהה יותר: ביצועים, זמן עבודה, תצוגה ואיכות בנייה.

עיתונאים ועובדים באתר האינטרנט אל פארו מאל סלבדור הגישו באחרונה תביעה נגד קבוצת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. בתביעה, שהוגשה לבית משפט בארצות הברית, טענו העיתונאים כי החברה הפרה את חוקיה ואת חוקי אל סלבדור בכך שאפשרה מעקב וריגול בלתי חוקיים אחרי הטלפונים שלהם. על פי התביעה, לפחות 22 אנשי צוות מהאתר חוו מעקב וריגול ממוקדים על ידי גורם בלתי ידוע באמצעות הרוגלה פגסוס של קבוצת NSO, בין יוני 2020 לנובמבר 2021. התובעים טענו כי הרוגלה אפשרה לתוקף, או לתוקפים, להשיג גישה בלתי מורשית לרשימות אנשי הקשר, ליומנים ולרשומות שלהם, להודעות טקסט ומסרים מיידיים, הערות, מיילים, היסטוריית חיפוש, נתונים גיאוגרפיים ואיכונים. תביעה ראשונה של עיתונאים נגד NSO התביעה – הראשונה מסוגה שהוגשה על ידי עיתונאים נגד NSO – מבקשת מבית המשפט הפדרלי בארצות הברית לפסוק כי חברת הסייבר ההתקפי הישראלית הפרה את החוקים המדינתיים והפדרליים הנוגעים לפריצות, ולדרוש מהחברה "לזהות, להחזיר ולאחר מכן למחוק את כל המידע שהשיגה באמצעות מתקפות אלה; לאסור על קבוצת NSO להטמיע שוב את רוגלת פגסוס נגד התובעים; ולדרוש מקבוצת NSO לזהות את הלקוח שהזמין את המעקב" – כך לפי הודעה של מכון אבירי התיקון הראשון (לחוקה) באוניברסיטת קולומביה, אשר מייצג את העיתונאים. עוד נטען כי "המתקפות של רוגלת פגסוס התרחשו כאשר הכתבים דיווחו על התעללות מצד ממשלת אל סלבדור ובזמן שהם נמצאו בקשר עם מקורות חסויים שלהם, לרבות פקידים בשגרירות ארצות הברית". משרד החוץ האמריקני לא הגיב לדיווח. "המתקפה – חלק מקמפיין ריגול דיגיטלי רחב יותר" על פי תחקיר המשותף לארגון זכויות האדם סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו ולארגון הפועל לזכויות האזרח הדיגיטליות Access Now, שפורסם בינואר השנה, המתקפה נגד העיתונאים מאתר אל פארו הייתה חלק מקמפיין ריגול דיגיטלי רחב יותר, שכוון נגד עוד עיתונאים, וכן נגד ארגוני זכויות אדם ופעילים שלהם באל סלבדור. לפי התביעה, מדובר לפחות בתשעה ארגונים וב-35 אנשים. סיטיסן לאב ו-Access Now קבעו שפעילי זכויות האדם והעיתונאים הותקפו על ידי רוגלת פגסוס בעת שערכו תחקירים על נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, ועל הממשלה במדינה. התחקיר קשר את ההתקפות ל-"לקוח של פגסוס, שפועל כמעט אך ורק באל סלבדור, לכל הפחות מאז נובמבר 2019". הלקוח של NSO כונה "TOROGOZ" (סוג של עוף). הממשל של בוקלה תקף שוב ושוב כלי תקשורת עצמאיים במדינה. אשתקד פרסם משרד החוץ האמריקני דו"ח ארוך המתאר "נושאים משמעותיים של (הפרת) זכויות אדם" במדינה, כולל "הגבלות חמורות על חופש הביטוי ומגבלות המוטלות על כלי תקשורת, לרבות אלימות או איומים באלימות נגד עיתונאים, כמו גם צנזורה". בנובמבר 2021 הודיעה אפל לאנשים באל סלבדור ובמקומות נוספים בעולם, במקביל לתביעה שהגישה נגד NSO, כי ככל הנראה, הם "חוו מתקפת ריגול שבוצעה על ידי תוקפים בחסות המדינה על מכשירי ה-iPhone שלהם". תגובת NSO מ-NSO נמסר בתגובה כי "סיטיזן לאב, Access Now ואמנסטי אינטרנשיונל ממחזרים שוב ושוב את הדיווחים – האחד של השני – ומפרסמים באופן מודע דיווחים ספקולטיביים, לא מדויקים ולא שלמים. דיווחים מוטים בכוונה אלה הוכחו שוב ושוב כשקריים, חסרי כל אימות עצמאי והם נסמכים על הסתברויות ופרוטוקולים נסיבתיים – ולא על זיהוי פלילי וראיות בפועל. כפי שנאמר שוב ושוב: בלתי אפשרי מבחינה טכנולוגית שפגסוס תפעל על אדמת ארצות הברית. למעשה, התחקירים אינם מסוגלים להבדיל בין הכלים של NSO לאלה של חברות מודיעין סייבר אחרות, ובכך הם מטעים את הציבור. כבר בעבר, הדו"חות של ארגונים אלה הוכחו כבלתי אפשריים מבחינה טכנולוגית וחוזית, מה שמהווה הוכחה נוספת להטיה שלהם". עוד נמסר מ-NSO כי החברה היא "ספקית תוכנה, אינה מפעילה את הטכנולוגיה ואף לא בקיאה בנתונים שנאספו. החברה אינה יודעת ואינה יכולה לדעת מי היעדים של לקוחותיה, ולמרות זאת מיישמת מדיניות ציות קפדנית וייחודית. החברה אף סיימה חוזים כשהתגלה שימוש לרעה (בכלים שלה – י"ה). אנחנו גאים בכך שפגסוס הייתה ועודנה מבוקשת על ידי רשויות אכיפת החוק וממשלות ברחבי העולם, וזאת בשל יכולתה המוכחת להציל חיים ולתרום למאמצים למען עולם בטוח יותר".

על אוקראינה, ולא רק עליה, להיערך לגידול משמעותי בהיקף מתקפות הסייבר הרוסיות נגדה בחורף הקרוב – כך מעריכים חוקרי מיקרוסופט. בדו"ח מפורט, אותו פרסם קלינט ווטס, מנכ"ל המרכז לניתוח איומים דיגיטליים של הענקית מרדמונד, נכתב כי "בעקבות הפסדים של רוסיה לאוקראינה בשדה הקרב בסתיו זה, מוסקבה העצימה את הגישה הטכנולוגית ההיברידית הרב כיוונית שלה. זאת, כדי להפעיל לחץ על מקורות התמיכה הצבאית והפוליטית של קייב – אלה שבפנים ואלה שבחוץ. גישה זו כללה מתקפות טילים וסייבר הרסניות על תשתיות אזרחיות באוקראינה, מתקפות סייבר על שרשראות אספקה אוקראיניות, וכיום גם על שרשראות אספקה חיצוניות, כמו גם פעולות השפעה בסייבר. פעולות ההשפעה נועדו לערער את התמיכה הפוליטית של ארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו באוקראינה, ולערער את אמונם ונחישותם של האזרחים האוקראינים". על פי חוקרי מיקרוסופט, "בחודשים האחרונים, גורמי איום בסייבר, המזוהים עם המודיעין הצבאי הרוסי, פתחו במתקפות מסוג WIPER ('ניגוב' – מחיקת נתונים שנועדה להשבית את פעולת מערכות המחשוב). מתקפות אלה היו הרסניות וכוונו נגד רשתות של ארגוני אנרגיה, מים ותשתיות קריטיות באוקראינה. המתקפות הופעלו לצד שילוח טילים שהרסו את אספקת החשמל והמים לאזרחים ברחבי המדינה. צבא רוסיה הרחיב גם את פעילות הסייבר ההרסנית מחוץ לאוקראינה – וכיוון לעבר יעדים בפולין, שם הותקף מרכז לוגיסטי קריטי, בניסיון לשבש את תנועת הנשק והאספקה לחזית". "לצד פעילות זו", ציינו החוקרים, "התעמולה הרוסית מבקשת להגביר את עוצמת ההתנגדות העממית באירופה, בשל מחסור, או חשש ממחסור, באנרגיה, לצד הגידול באינפלציה. זה נעשה על ידי העצמת נרטיבים באינטרנט, בתקשורת ובמדיה החברתית, ונועד לערער את (הלגיטימיות – י"ה) של נבחרי הציבור והמוסדות הדמוקרטיים". חורף סייברי קודר? החוקרים הוסיפו כי "עד היום, לכלל הפעולות הללו הייתה השפעה ציבורית מוגבלת בלבד, אולם הן מבשרות על מה שעלול להפוך לטקטיקות שיורחבו במהלך החורף הקרוב". הם כתבו באתר של מיקרוסופט כי "אנחנו מאמינים שהמגמות האחרונות הללו מצביעות על כך שהעולם צריך להיות מוכן לכמה מתווים של מתקפות דיגיטל רוסיות פוטנציאליות במהלך החורף הזה". "ראשית", כתבו, "צפוי המשך של מתקפת הסייבר של רוסיה נגד תשתיות קריטיות באוקראינה. עוד צפויה מצד המודיעין הצבאי הרוסי מתקפת כופרה בשם Prestige – שכבר הופעלה בפולין. זו עלולה לבשר על כך שרוסיה תרחיב עוד יותר את מתקפות הסייבר שלה אל מעבר לגבולות אוקראינה. פעולות סייבר מסוג זה עלולות להיות מכוונות לאותן מדינות וחברות המספקות לאוקראינה שרשרת אספקה חיונית של סיוע ונשק". "שנית", הוסיפו והזהירו החוקרים, "עלינו להיות מוכנים לכך שמבצעי השפעה בסייבר, המכוונים לאירופה, יבוצעו במקביל לפעילות הסייבר האחרת. ראינו יכולות והצלחות של מבצעי השפעה שכאלה במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. רוסיה תנסה לנצל סדקים בתמיכה העממית באוקראינה כדי לערער קואליציות שהן חיוניות לחוסנה של זו. התקווה שלה היא לפגוע בסיוע ההומניטרי והצבאי הזורם לאזור". "החדשות הטובות הן שכאשר יש לציבור מידע זה, הוא יכול לפעול באופן מודע כדי להתמודד עם האיום", סיכמו חוקרי מיקרוסופט ברוח אופטימית והבטיחו: "נעזור למותקפות הפוטנציאליות להתכונן ולמנוע בהן פגיעה 0 הן לקוחות מיקרוסופט והן מדינות דמוקרטיות שעומדות למול מתקפות אלה. אוקראינה נלחמה באופן אמיץ, הן באינטרנט והן בשטח, נגד התקיפה הרוסית חסרת הרחמים. בעזרת מדינות שותפות, חברות והאזרחים הדמוקרטיים של אוקראינה, כולנו יכולים להבטיח שהתשתית שלה ושל אירופה בכלל תהיה מוגנת, והדמוקרטיה תהיה עמידה אל מול המשטר הסמכותני (הכוונה היא לרוסיה – י"ה) בחורף הזה".

בישראל פועלת מאז 1974 עמותת אלו"ט, שהוקמה על ידי הורים לילדים ובוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, במטרה לעזור להם ולמשפחותיהם מהאבחון ועד לגיל 120. העמותה מפעילה מעונות יום, מסגרות פנאי, טיפולים בריאותיים, מרכזי תעסוקה ועוד. המידע הרב שנצבר בעבודת המתנדבים והעובדים באלו"ט הוא אחד הנכסים העיקריים שלה. לפני כשנה גייסה העמותה את בוריס פוסטילניק לתפקיד המנמ"ר שלה והטילה עליו לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בפעילותה – למחשב תהליכים שהיו עד אז ידניים. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מספר פוסטילניק שהטמעת המערכות הדיגיטליות החדשות באלו"ט הייתה אמנם אתגר, אך אתגר לא פחות חשוב היה להרגיל את מאות הפעילים בעמותה, שאינם אנשי טכנולוגיה, להשתמש בהן. בראיונות האלה אנחנו קודם כל מציגים את המרואיין למאזינים. ספר קצת על עצמך. "אני בן 41, אבא לשלושה בנים. התחלתי את דרכי המקצועית בתחום מערכות המידע לפני כ-20 שנה, בתפקידי תמיכה למחשוב, ועם הזמן התקדמתי". האם יש לך רקע בלימודי מחשב? "לא. הכול מלימוד עצמי. תוך כדי התפקידים שעשיתי השקעתי ימים ולילות בקריאה, התנסות ועוד". מה היה התפקיד הקודם שלך, לפני שהצטרפת לאלו"ט? "הייתי מנהל תשתיות ב-ויסוצקי ותמיד רציתי להתקדם – וכאן נפלה לי ההזדמנות". כיצד המחשוב מסייע לאלו"ט במשימות שלה? "כשנכנסתי לתפקידי נחשפתי לגודל הפעילות של העמותה, שיש בה מידע רב, ידע, מחקרים, תוכניות ועוד. נדהמתי לראות שעד אז כל המידע הזה נוהל בדפים ובקלסרים, מה שלא אפשר למנף את הידע והכי חשוב, לא היה לו גיבוי". אז בעצם הטילו עליך את המשימה להקים את מערכות המידע של העמותה? "אכן. הייתה לי הזכות לקבל את המשימה הזאת. מבחינתי זהו אתגר עצום, כי הגעתי מעולמות האפליקציות, ופה נתנו לי הזדמנות להוביל תהליכים אפליקטיביים. אין לי ספק שחובת ההוכחה היא עליי". איך ניגשים למשימה כזו? "האתגר להטמיע את הטכנולוגיות אינו ברכישתן. לא פחות חשוב איך מנגישים אותן למשתמשים, שרובם אינם אנשים טכנולוגיים. אבל בוא נחזור רגע שלב אחד אחורה: כשהגעתי לכאן, הבנתי שקודם כל אני צריך לשדרג את כל התשתיות. זה אומר רכישת שרתים חדשים, מערכות וירטואליזציה. גיבוי ואחסון. אז מבחינה זו אנחנו במקום טוב ואני יכול לישון טוב בלילה". מה לגבי הצד האפליקטיבי? "אנחנו מטמיעים מערכת חדשה לתקשורת פנים ארגונית, שמשולבת עם מערכת להכשרת עובדים, כי בסופו של דבר, האתגר הוא לתת להם כלים טובים. בנוסף, אנחנו מתניעים הטמעת מערכות ERP של פריוריטי. אנחנו כל הזמן צמודים לאתגרים של שמירה על היעילות וסיוע באמצעות אוטומציה. חשוב לנו שכל המערכות ידעו לעבוד האחת עם השנייה, ובסופו של דבר לשרת את הפן של מתן מידע אמין לכל האנשים שאנחנו מטפלים בהם, באמצעות הקלדה פשוטה על מחשב". מה לגבי גיוס תרומות? "המערכות שהטמענו יאפשרו לנו לדעת מי התורמים שלנו, כמה הם תרמו ומי הקהל הפוטנציאלי לתרומות". איפה אלו"ט תהיה בעוד שלוש-ארבע שנים מבחינה טכנולוגית? מה החזון שלך? "אין ספק שהיא תהיה במקום אחר. זאת אומרת, יהיו לנו מערכות BI לניתוח מידע תוך כדי תנועה, שיאפשרו לעקוב טוב יותר אחרי הילדים והבוגרים, לזהות שינויים בהתנהגות, והן יוכלו להתריע על חריגות בזמן אמת".

 לאחר שהצגנו בחלק הראשון של הסדרה את הרקע ומבט על של המתודולוגיה, החלק השני בסדרת המאמרים, העוסקת במסע הטרנספורמציה העסקית והדיגיטלית של הארגון והפיכתו לארגון מוכן לעתיד (Future Ready), מציג את שני השלבים הראשונים במתודולוגיה – גיבוש החזון והיעד של המסע ואבחון המצב הנוכחי של הארגון. מהו ארגון מוכן לעתיד השאלה הראשונה שהמחקר התמודד איתה היא מה מאפיין ארגון המוכן לעתיד. מתוך בחינת 1,130 הארגונים שהשתתפו במחקר והראיונות עם מנהלים, עלתה תמונה די ברורה. ארגון מוכן לעתיד הוא ארגון שיודע לפעול בו זמנית בשני צירים (Ambidextrous) – הוא יודע לייצר מוצרים/שירותים וחוויות לקוח איכותיות בלי קשר לערוץ שבו הלקוח משתמש, ובו זמנית למנף את הטכנולוגיות הדיגיטליות כדי לצמצם עלויות ולשפר את היעילות הארגונית. זהו ארגון ממוקד לקוח, המקדם את החדשנות תוך חיפוש בלתי פוסק של דרכים חדשות לעשיית עסקים, ומקדם תרבות ותהליכי עבודה של זריזות וגמישות (אג'ייל). בנוסף, ארגונים אלה משתמשים בסטנדרטיזציה, מרחיבים את האוטומציה היכן שניתן וכדאי, מבקשים לעשות שימוש חוזר במודולים שכבר פותחו ומשקיעים מאמץ במינוף הנתונים. אלה המאפיינים העיקריים של ארגון המוכן לעתיד. לדעת החוקרים, ארגון כזה יודע להתמודד עם אתגרים חדשים שהעתיד הדיגיטלי מציב. "ארגון מוכן לעתיד הוא ארגון שיודע לפעול בו זמנית בשני צירים – הוא יודע לייצר מוצרים/שירותים וחוויות לקוח איכותיות בלי קשר לערוץ שבו הלקוח משתמש, ובו זמנית למנף את הטכנולוגיות הדיגיטליות כדי לצמצם עלויות ולשפר את היעילות הארגונית" שלבי המסע הדיגיטלי שלב א': גיבוש החזון והגדרת יעד המסע – השלב הראשון במסע חייב להתחיל בגיבוש החזון, כוכב הצפון, המטרה שההנהלה מבקשת לחתור אליה במסגרת הטרנספורמציה. חזון זה צריך להציג כיצד ייראה ויפעל הארגון בסביבה העתידית. זו הפרשנות הייחודית של הארגון לרעיון המוכנות לעתיד. החזון הדיגיטלי חייב להיות חלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון. החזון משמש כפלטפורמה לתקשור והסברה לכל בעלי העניין על כוונות הארגון, לייצר מוטיבציה ולהנעת העובדים. שלב ב' – אבחון נקודת המוצא למסע הדיגיטלי – כל מסע מתחיל בהבנת נקודת המוצא שלו. מתוך ניתוח מאפייני הארגונים שהשתתפו בסקר, עלתה תובנה ברורה, כי שני מימדים מסבירים בצורה הטובה ביותר את מוכנות הארגון לעתיד – א) הוא מצטיין בחוויית הלקוח שהוא מציע ללקוחותיו, ב) הוא מצטיין ביעילות התפעולית שלו. על בסיס שני המימדים הנ"ל, בנו החוקרים מטריצה עם ארבעה רביעים, כל רביע מייצג שלב שבו ארגונים נמצאים במסגרת המסע הדיגיטלי שלהם. רביע 1 – סילו וספגטי: זוהי נקודת המוצא של מרבית הארגונים במסע הדיגיטלי. הארגון בנה במשך השנים אוסף גדול ומורכב של טכנולוגיות דיגיטליות. סביר להניח כי בארגון כזה נמצא מערכות שונות התומכות במוצרים שונים. מוצר או גיאוגרפיה פועל עם מערכות משלו. חלק מהמערכות הגיעו בעקבות רכישות ומיזוגים, ופועלים עם בסיסי נתונים נפרדים. רוב המערכות הן מערכות Legacy, שפותחו בשפות תכנות, מערכות הפעלה וחומרה שונים. האינטגרציה מתבצעת באמצעות ממשקי Point to Point רבים ומורכבים. סביבות אלה מציבות אתגרי תחזוקה משמעותיים המחייבים מומחים ייעודיים. חווית הלקוח ירודה ומסע הלקוח מורכב ומתסכל. ללא ספק זוהי נקודת מוצא מאתגרת וארגונים רבים במצב זה. 51% מהארגונים בסקר היו במצב זה. רביע 2 – תעשייתי (Industrialized): ארגון שבמהלך השנים היה ממוקד ביעילות התפעולית הפנימית ועשה מאמץ של פיתוח מודולים סטנדרטיים, שימוש חוזר ברכיבי תוכנה עבור מוצרים שונים, ממשקי API לגישה נוחה למודולים השונים ועוד. ארגונים אלה מנהלים בדרך כלל את הנתונים במאגר מרכזי במטרה להנגישם למשתמשים השונים ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות. 7% מהארגונים בסקר היו במצב זה. רביע 3 – חוויית לקוח אינטגרטיבית: ארגון שבמהלך השנים היה ממוקד בשיפור איכות חוויית הלקוח ופחות ביעילות התפעולית הפנימית. ארגון במצב זה, יש לו בדרך כלל אתר ווב איכותי ומעוצב היטב, מציע ללקוחות מגוון יישומי מובייל איכותיים, ומשקיע משאבים בפיתוח מסע וחוויית לקוח איכותיים. 20% מהארגונים בסקר היו במצב זה. רביע 4 – מוכנים לעתיד: ארגון דיגיטלי המספק חוויית לקוח איכותית, מקדם חדשנות, עושה שימוש אסטרטגי בדטה לתמיכה בתהליכי קבלת החלטות ויצירת מקורות הכנסה חדשים, יוצר רשת של שותפים עסקיים (אקוסיסטם), ובמקביל משקיע בשיפור היעילות התפעולית שלו והורדת עלויות, ושיפור הזריזות והגמישות הארגונית. הספר מציג את הבנק הסינגפורי DBS כדוגמה לארגון שמוביל גלובלית באיכות חוויית הלקוח, ביעילות וחדשנות ומוכן היטב לעתיד. 22% מהארגונים בסקר היו במצב זה. בנוסף לניתוח הפרטני של הארגונים השונים, המחקר הציג גם ניתוח ענפי והתפלגות רמת המוכנות של הארגונים באותו ענף. מהממצאים עולה כי בענפי הטכנולוגיה, שירותי המחשוב ושירותים פיננסיים נמצאו הכי הרבה ארגונים מוכנים לעתיד. לעומתם, בענפים כגון כריית פחם ונחושת, הפקת גז ובארגונים שלא למטרות רווח, נמצאו הכי הרבה ארגונים במצב התחלתי של סילו וספגטי. בספר מוצגת רשימת שאלות לצורך אבחון מצב הארגון, אבל הן מעבר למטרות סדרת המאמרים.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital.