הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
24/01/23 16:47
14.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בנושא המאגרים הביומטריים שהממשלה ורשויות נוספות מפעילות, ושכוללים מיליוני רשומות של מידע על כל אחת ואחד מאיתנו. בסיום הדיון קרא היו"ר החדש של הוועדה, ח"כ איימן עודה, לממשלה לצמצם את מספר מאגרי המידע שהיא מחזיקה, לבדוק היתכנות של איחודם, ובעיקר להקפיד על שמירת המידע ועל מניעת זליגה, כדי לשמור על הפרטיות שלנו, אזרחי המדינה.
הגורמים השונים שהשתתפו בדיון דיווחו על הפעילות שלהם בנושא, ורבים מהם אמרו שהחוק הקיים לא תואם, בדרך כלל, את המציאות בשטח. הטענה הזאת לא מפתיעה, והיא נשמעת חדשות לבקרים, בשלל נושאים.
אצל מי נמצא המידע עלינו – וכמה?
מאז שהממשלה אימצה את המדיניות הביומטרית לפני שנים אחדות, השימוש במאגרים התרחב, והם קיימים כמעט בכל גוף ממשלתי וציבורי שאנחנו נזקקים לשירותיו.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה
נושא המאגרים הביומטריים עלה על סדר היום הציבורי כמה פעמים בשנים האחרונות. במאי 2020 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח חמור על מצבם, עם הערות נקודתיות ודרישה לתיקונים. נכון לעריכת אותה הביקורת, מוקדם יותר ב-2020, משרד התחבורה החזיק במאגר ובו 4.5 מיליון תמונות של אזרחים בעלי רישיון נהיגה וב-6.5 מיליון תמונות ופריטי מידע אחרים על משתמשי רב קו. המבקר הזהיר שהמאגר של המשרד [לא עומד בתנאי הפיקוח, ושיש סכנה לפגיעה בפרטיות של האזרחים שהנתונים שלהם נמצאים בו.
מה עם גופים ציבוריים אחרים? ובכן, במערכת הזיהוי של שירות בתי הסוהר נמצאו אז 5.5 מיליון דגימות קול, במערכת הזיהוי של שירות התעסוקה היו רבע מיליון טביעות אצבעות של מבקשי עבודה, ובמאגר העובדים הזרים שהמדינה מנהלת נכללו חצי מיליון תמונות.
ככלל, המבקר קרא לבצע ובחינה ומיפוי של הסיכונים השונים הטמונים בקיומם של מאגרים ביומטריים ופגיעתם בפרטיות, במטרה לגבש מדיניות שתביא לידי צמצום הסיכונים. "היישומים הביומטריים והאתגרים בתחום מתפתח זה יתעצמו במהלך השנים – דבר המחייב בחינה ובקרה מתמדת, במטרה לנהל את הסיכונים ולהגן בצורה יעילה וטובה על הציבור", כתב אנגלמן.
האם הליקויים תוקנו? ואם לא – האם זה בטיפול?
בדיון שנערך אתמול בכנסת לא ניתנה תשובה לשאלות אלה. חומר הרקע שהוגש לחברי הוועדה לפני הישיבה מעלה יותר מחשש סביר שהליקויים הללו עדיין קיימים, לפחות בחלקם. אלא שלא ברור אילו מהליקויים במאגרים של המשרדים הממשלתיים השונים עדיין קיימים ואילו תוקנו.
בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל
רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים מטעם מערך הסייבר הלאומי, שלח לפני אותו דו"ח של מבקר המדינה מסמך לשרת הפנים דאז, איילת שקד, שבו הוא פירט את תמונת המצב במאגרים הביומטריים של המשרד. המידע בדו"ח זה תואם את המסקנות של המבקר. כך, למשל, פרידמן כותב בו שבמשך תקופה ארוכה הועברו תמונות של תושבים ישראליים ממערכת ביקורת הגבולות לגוף ממלכתי אחר, ששמו לא צוין, והגוף הזה צבר מידע. ההעברה נעצרה רק בהתערבותו. עוד נכתב כי הנושא נמצא בבדיקה ושהטיפול בו מפורט בפרק הסודי שצורף לדו"ח. עד היום, תוצאות החקירה לא פורסמו, וכלל לא ברור האם בכלל קיימות תוצאות כאלה.
הערה נוספת שמופיעה בדו"ח של פרידמן מעלה ששמירת תמונות הפנים לא עומדת בדרישות החוק, ותמונות אלה נשמרות, או לפחות נשמרו, בשני מאגרים שונים: אביב של רשות האוכלוסין ורותם של ביקורת הגבולות. בדו"ח יש עוד פירוט, המלצות והערות לטיפול. האם השרה שקד הספיקה לטפל בזה לפני שהממשלה הקודמת הלכה לעולם שכולו טוב? ספק רב, ואם כן, היא שכחה לספר לנו.
הטיפול הבעייתי במאגרי המידע של הממשלה מצטרף לשלל דו"חות שפורסמו בנושא הפרטיות של אזרחי ישראל, ולמידע ממקורות אחרים. ניתן לומר שהפרטיות שלנו מותקפת מכל הכיוונים. לכן, על ועדת המדע והטכנולוגיה להמשיך לעקוב אחרי הנושא, ולוודא שהדרישה המוצדקת של היו"ר, עודה, לצמצם את המאגרים הביומטריים ולהגביר את הפיקוח עליהם תיענה. כיום, יותר מתמיד, יש לזה חשיבות עליונה, במיוחד לאור המהפכה שהממשלה מתכוונת לבצע במערכת המשפט, שתפגע בעצמאותה של הרשות השופטת וביכולת לפקח על המידע העצום שמוחזק בידי הממשלה.
בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל.
24/01/23 14:30
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
OpenAI – שכפי שדיווחנו היום (ג') הפכה לחברה הנתמכת באופן מובהק בידי מיקרוסופט, שהשקיעה בה כ-10 מיליארד דולר ממש כעת – הוציאה בימים האחרונים גרסה בתשלום של הצ'טבוט הפופולרי שלה, ChatGPT.
מעבדת המחקר הודיעה על תוכניותיה לייצר רווח מ-ChatGPT לפני כשבוע, ועכשיו כבר מגיעים דיווחים על גרסה מקצוענית של כלי הבינה המלאכותית המדובר – המכונה ChatGPT Professional – הזמינה כעת ב-$42 בחודש.
על פי דיווח של גיזמודו מאתמול, משתמש לינקדאין (LinkedIn), לינאס בליונס, פרסם צילום מסך של ממשק, שככל הנראה חשף את גרסת ChatGPT החדישה יותר. "זה היה רק עניין של זמן שכן לפי הערכות, OpenAI יכול להוציא יותר מ-100,000 דולר בכל יום רק כדי להפעיל את הצ'טבוט של הבינה המלאכותית. זה יותר מ-3 מיליון דולר בכל חודש", כתב בליונס בפוסט שלו.
השירות לא זמין, בגלל עומס ביקוש. ChatGPT. צילום: לכידת מסך מאתר ChatGPT
על פי הדיווחים בתקשורת העולמית, הגרסה המשודרגת אך ה"ניסיונית" של ChatGPT עתידה להיות זמינה בזמן ביקוש גבוה – תופעה שכבר נצפתה לא אחת על ידי המשתמשים, אשר רבים מהם דיווחו כי קיבלו מהשירות הודעה שהעומס מונע מהצ'טבוט לספק להם את מבוקשם בזמן מסוים.
בנוסף גרסה זו תשודרג בגישה לתכונות חדשות אחרות, בקצב תגובה מהיר יותר וללא ויסות קצב השימוש (Throttling) וכן היא תעבוד בלי מגבלות מוגברות של בקשות API. התכונות והתמחור המדויקים של תוכנית ChatGPT Professional יכולים להשתנות בהתאם לצרכים הספציפיים של המשתמש, ולהסכמים שנעשו עם OpenAI.
יצוין כי לעת עתה הכלי המתקדם אינו נגיש לכלל הציבור באופן עצמאי, והחברה פרסמה קישור לרשימת המתנה בשרת הדיסקורד שלה בעבור המתעניינים.
באתר של OpenAI הוסבר כי "למרבה הצער, גישה ל-ChatGPT המקצועי אינה זמינה למשתמשים רשומים בשלב זה. אם תרצו להתעדכן בסטטוס המוצר, אנו ממליצים לכם לעקוב אחר ערוצי המדיה החברתית שלנו ולהירשם באמצעות הטופס שלנו כאן. תודה על ההבנה ואנו מצפים לארח אתכם כמנויים בעתיד הקרוב!"
למה כולם חושקים ב-ChatGPT?
ChatGPT הוא כלי בינה מלאכותית המאפשר למשתמש ליצור בקלות לא נתפשת תוכן או טקסט מקורי. בנוסף ניתן לשאול אותו שאלות בכל נושא ועניין, לתת לו הנחיות יצירתיות ולהשתמש בו כדי ליצור שלל תכנים לפי סוגות שונות – שירים, תמלילים, מאמרי, פוסטים למדיה חברתית, סיפורים קצרים ועוד. הכלי גם יודע לכתוב קוד. המשתמש רק צריך לתת לצ'טבוט הנחיות מדויקות, וה-AI תייצר עבורו – על בסיס תועפות הדטה שהיא סרקה וצברה מהאינטרנט – תוכן חדש שאין עוד אחד זהה לו.
כאמור, נכון לעכשיו, ChatGPT מוצע בשימוש חינמי, אחרי הרשמה – אבל נראה ש-OpenAI ומיקרוסופט כבר מצאו דרכים לייצר רווח מהפלטפורמה. מיקרוסופט כבר צירפה אותו לענן שלה, עם שירות Azure OpenAI, שהושק ב-17 בינואר הנוכחי. במקביל, כאמור, אישרה אתמול הענקית מרדמונד השקעה של מיליארדים ב-OpenAI.
על פי דיווחים ופרשניות שונות, מיקרוסופט תנסה למנף את יכולות הכלי גם במנוע החיפוש שלה בינג (Bing), כשהכוונה בגדול היא לעקוף מתחרות ענקיות, בעיקר את גוגל, בדרך לשליטה מלאה הן בתחום החיפוש והן בגזרת הענן.
24/01/23 13:26
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נס זכתה במכרז של רשות שדות התעופה ותוביל פרויקט IT ענק – כך נודע לאנשים ומחשבים. הפרויקט כולל שדרוג של מערכות הניהול ברשות, לרבות הקמת מערכת ERP מבית סאפ, SAP S/4 HANA. היקפו מוערך בעשרות מיליוני שקלים, והוא צפוי להסתיים ב-2024. החוזה כולל תחזוקה של המערכות עד סוף העשור.
יש לציין כי נס, שהיא חלק מקבוצת חילן, תשמש כספקית בלעדית להחלפת מערכות הניהול הארגוניות ברשות שדות התעופה. היא התמודדה, וזכתה, במכרז מול מלם תים ואקזקט מבית וואן. נס תשדרג את מערך המחשוב הוותיק הקיים ברשות, שמבוסס על AS400, לפלטפורמה שמתבססת על גרסת ה-ERP החדשה של סאפ.
החברה והרשות מסרו כי "המערכת החדשה תייעל את מערך העבודה והשירות ברשות שדות התעופה, לרבות מערכות משאבי האנוש, הרכש, הלוגיסטיקה, הכספים, התקציבים, הנהלת החשבונות ועוד". גרסה זו של מערכת ה-ERP מציעה שיפורים בעיקר בתחומים הפיננסי, המסחרי והלוגיסטי. זאת, תוך יצירת תשתית מתקדמת ואינטגרטיבית לניהול ולבקרה, עם שימת לב להתפתחותה העתידית של רשות שדות התעופה.
טכנולוגיות נוספות של סאפ
במסגרת הפרויקט ישולבו טכנולוגיות נוספות של סאפ, ביניהן: הטכנולוגיה של פיורי (UI5 & FIORI) לטובת שיפור חוויית המשתמש; פתרון ענני לניהול ולבקרה תקציבית (SAP Analytics Cloud); ו-Business Technology Platform, שהיא פלטפורמה מבוססת ענן לצרכי אינטגרציה ופיתוח. עוד יוטמעו בפרויקט עשרות רבות של ממשקים שיחברו בין המודולים השונים במערכת ה-ERP ובין מערכות IT קיימות. בהמשך מתוכננים פרויקטים נוספים בתחומי משאבי האנוש והאחזקה ברשות שדות התעופה.
נמל התעופה בן גוריון. צילום: BigStock
הפרויקט המרכזי מסמל את השינוי בפעילות מערך ה-IT ברשות שדות התעופה, לאחר שלוש שנים שבהן לא נערכו שדרוגים משמעותיים בתשתיות ובמערכות. ברשות אומרים כי הוא "יביא לשיפור משמעותי בשירותים המוצעים ללקוחות הרשות, כמו גם לציבור, ויעמיד את רשות שדות התעופה בישראל בשורה אחת עם שדות התעופה המובילים בעולם בהיבטים הטכנולוגי והשירותי".
"השדה הדיגיטלי" ממריא
מיכאל רוף, סמנכ"ל תקשוב ברשות שדות התעופה, אמר כי "אנחנו יוצאים לכמה תהליכי דיגיטציה, שמטרתם העיקרית היא שיפור השירות לנוסעים שעוברים בשערינו. אחד מהנושאים העיקריים שבהם נטפל הוא 'שדה דיגיטלי', כאשר במסגרת זו נשפר את תהליכי העבודה בשדות התעופה, תוך שימת דגש על זירוז וייעול התהליכים שהנוסעים עוברים".
הוא הוסיף כי "המטרה של פרויקט שדרוג מערכות הליבה הארגוניות, היא לשדרג את מערכות הניהול של הרשות, וכך לאפשר לה להשיג את יעדיה בשנים הבאות. בחרנו לעבוד בפרויקט בתפיסה אג'ילית, שמבוססת על מתודולוגיית Activate של סאפ, וזה ייעשה תוך עריכת התאמות לארגון שלנו. הפרויקט יתבסס על הקשר במשולש שבין הלקוחות שלנו, שהם משתמשי המפתח בפרויקט, אנשי נס, שיממשו אותו, ואנשי חטיבת התקשוב של הרשות, שאמונים על המערכות הקיימות כיום, על מעטפת התשתיות למיניהן ועל הגנת הסייבר".
גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס. צילום: יח"צ
גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס, ציין כי "ניקח חלק משמעותי במימוש המהפכה הדיגיטלית של רשות שדות התעופה. מדובר במהפכה משמעותית, שגם אנחנו, כאזרחים, נהנה ממנה. נוביל ברשות שדות התעופה תהליכי טרנספורמציה משמעותיים ובאמצעות המומחיות, המתודולוגיות, מעטפת הפתרונות וההון האנושי שלנו, נטביע בפרויקט את טביעת האצבע הייחודית של נס".
24/01/23 15:30
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברות הטכנולוגיה ברחבי העולם ממשיכות לקחת חלק בגל הפיטורים הנוכחי, שכבר מסתכם בפיטורים של יותר מ-50 אלף עובדים ברחבי הגלובוס.
כעת המפטרת הטרייה היא ספוטיפיי (Spotify), שהודיעה אתמול (ב') כי תצמצם 6% מכוח העבודה הגלובלי שלה, המהווים כ-600 משרות, וזאת כדי לכווץ בעלויות. חברת הזרמת המוזיקה מתמודדת עם המצב הכלכלי העגום, שגורם לצרכנים וגם למפרסמים להגביל את ההוצאות שלהם, כך דיווחה NBC.
החלטתה של ספוטיפיי לצמצם את עובדיה היא חלק מתוכנית רה-ארגון לשיפור היעילות ול"האצת קבלת ההחלטות", כך לדברי המנכ"ל דניאל אק, בהצהרה שפורסמה באתר החברה.
בישר על הקיצוצים. דניאל אק, מנכ"ל ספוטיפיי.
"במהלך החודשים האחרונים עשינו מאמץ ניכר לרסן את העלויות, אבל זה פשוט לא הספיק", הבהיר המנכ"ל בפוסט שהועלה לבלוג החברה.
"הייתי שאפתני מדי בהשקעה לקראת צמיחת ההכנסות שלנו", הוסיף אק והכה על חטא, כשגם הוא משמיע הצדקת פיטורים הדומה מאוד לזו שניפקו מנהלי טכנולוגיה אחרים בחודשים האחרונים.
אק חתם את
24/01/23 11:42
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כ-1,000 אנשי היי-טק – ממנהלים בכירים ועד לעובדים – הפגינו היום (ג') ליד מתחם שרונה בתל אביב, במחאה על התוכנית המשפטית של הממשלה. הפגנות נוספות התקיימו בשדרות רוטשילד בעיר, בהרצליה פיתוח וברחובות. בסך הכול הגיע מספר המשתתפים לאלפי בני אדם.
טענת המוחים היא כי התוכנית תביא את ישראל להיות לא-דמוקרטיה בסגנון פולין, הונגריה וטורקיה, וכי היא תפגע בהיי-טק. שורה של בכירים בענף שעמם שוחחה מערכת אנשים ומחשבים במהלך ההפגנה הצביעו על כך שמשקיעים כבר חוששים ושואלים שאלות באשר לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. המפגינים נשאו שלטים, שחלקם כללו מושגים מתחום ההיי-טק, בהם Unhappy hour ותראה לי מי הפרודקט שחשב על הרעיון הזה? המפגינים בשרונה חסמו את רחוב קפלן למשך כשלושת רבעי השעה, מה שיצר פקקי תנועה באזור.
שעה לא שמחה. צילום: יניב הלפרין
המחאה בהרצליה. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים
אין חופש – אין היי-טק. המחאה נגד מהלכי הממשלה. צילום: יניב הלפרין
צעד ראשון בלבד
עוד פעולה שחברות היי-טק רבות נקטו בו היום היה השבתת העבודה לכמה שעות, ולפחות לשעה אחת – בזמן ההפגנות. חלק מהחברות התירו לעובדים שלהן להשתתף במחאה מבלי להביע תמיכה אקטיבית בה, בחלקן קיימו שיחות על דמוקרטיה וביטלו פגישות, ובחלקן האחר המנכ"לים הגיעו בעצמם להפגנה. כמה חברות הודיעו היום על הצטרפותן למחאה, בהן קורנית דיגיטל וסרגון.
במטה המאבק של ההיי-טק אומרים כי מדובר בצעד ראשון בשורה של צעדים נגד התוכנית המשפטית של הממשלה. כמו כן, עובדי ומנהלי היי-טק רבים משתתפים בהפגנות הכלליות נגד התוכנית ומדיניות הממשלה בנושאים נוספים, כגון כפייה דתית וענייני קהילת הלהט"ב, שנערכות מדי מוצאי שבת בשבועות האחרונים.
24/01/23 13:13
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פירמת הייעוץ הבינלאומית מקינזי (McKinsey & Company) רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי איגואזיו (Iguazio) המתמחה בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. הטכנולוגיה של איגואזיו, יחד עם כל עובדיה (כ-70 מומחי דטה ו-AI), יאפשרו למקינזי להאיץ את פעילותה בתחום ולסייע לארגונים רבים לממש את מלוא הפוטנציאל של ה-AI ולהפיק ממנה ערך עסקי.
סכום הרכישה המדויק לא פורסם, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי על פי הערכות הוא עומד על עשרות מיליונים דולרים.
מו"פ QuantumBlack יפעל בארץ
זוהי הרכישה הראשונה שמקינזי מבצעת בישראל, ו-איגואזיו תשמש כבסיס למרכז מחקר ופיתוח חדש של QuantumBlack בארץ, אותה מקינזי מתכננת להגדיל ולהרחיב בשנים הקרובות.
QuantumBlack היא זרוע הבינה המלאכותית של מקינזי, המסייעת לחברות לעשות שינוי תוך שימוש במומחיות טכנית ופתרונות מתקדמים. בעזרת אלפי עובדיה (בהם מהנדסים, מדעני נתונים, מנהלי מוצר, מעצבים ומפתחים) ומומחיה, היא פועלת לפתור את אתגרי הבינה המלאכותית המורכבים בעולם.
בינה מלאכותית היא חיונית להצלחה בשוק התחרותי כיום: לפי מחקר של מקינזי עצמה, ארגונים ברחבי העולם השקיעו בפרויקטי AI יותר מ-490 מיליארד דולר בין 2012 ל-2021. אולם, עבור רובם הערך האמיתי של ההשקעות הללו עדיין לא התממש, כאשר רק אחד מכל 10 פרויקטים של בינה מלאכותית מוטמע בהצלחה בסביבה העסקית, מחוץ למעבדה.
QuantumBlack זרוע ה-AI של מקינזי, עובדת עם לקוחותיה כדי להתמודד עם אתגר זה. האלמנט האחרון אותו מוסיפה החברה כעת הוא פתרון שיאיץ הטמעה של פרויקטי AI בזמן-אמת, בסקייל ובכל סביבה טכנולוגית.
איגואזיו פיתחה את פלטפורמת MLOps – Machine Learning Operations – המבצעת אוטומציה לתהליכי בנייה, הטמעה וניהול של בינה מלאכותית בארגונים. הטכנולוגיה של איגואזיו תאפשר למקינזי ול-QuantumBlack לספק פתרונות AI יעילים, אמינים ומהירים יותר לתעשייה.
כאמור, כל עובדי איגואזיו ישתלבו ב-QuantumBlack, וימשיכו לעבוד ממשרדי החברה ולהתמקד בפיתוח הטכנולוגיה.
הסטארט-אפ, שממוקם בהרצליה, הוקם בשנת 2014 על-ידי אסף סומך (מנכ"ל), ירון חביב (CTO), ירון שגב (COO) ואורית ניסן-מסינג (סמנכ"לית ארכיטקטורה). כל מייסדי החברה יצטרפו למקינזי וישמשו כמובילי הפעילות של איגואזיו בתוך הפירמה.
איגואזיו – נבחרה מבין יותר מאלף חברות AI עולמיות
בן אלנצויג, שותף בכיר במקינזי ומנהל השותפויות והרכישות של QuantumBlack. צילום: מקינזי
בן אלנצויג, שותף בכיר במקינזי ומנהל השותפויות והרכישות של QuantumBlack: "לאחר בחינה של יותר מאלף חברות AI ברחבי העולם, זיהינו את איגואזיו כמתאימה ביותר לעזור לנו להאיץ באופן משמעותי את הפעילות שלנו בתחום הבינה המלאכותית – החל משלב הרעיון הראשוני ועד לשלב הפיתוח וההטמעה – בצורה פשוטה, סקיילבילית ואוטומטית. באמצעות איחוד כוחות זה, הרחבנו באופן חסר תקדים את יכולות הבינה מלאכותית שאנו מציעים ללקוחות שלנו מקצה לקצה".
אסף סומך, מייסד-שותף ומנכ"ל איגואזיו: "הניסיון של מקינזי בייעוץ ואסטרטגיה, לצד הטכנולוגיה והמומחים של QuantumBlack, יחד עם הפלטפורמה והצוות של איגואזיו – מהווים ביחד את הפתרון האולטימטיבי עבור חברות שמעוניינות להטמיע בינה מלאכותית ברחבי הארגון, בצורה שתשפיע ישירות על שורת הרווח שלהן. אנחנו נרגשים להצטרף למשפחת מקינזי, לקבל חשיפה ללקוחותיה הגדולים, ולפתוח פרק חדש עבור איגואזיו".
אלכסנדר סוכרבסקי, שותף בכיר במקינזי ומנהל משותף של QuantumBlack. צילום: מקינזי
אלכסנדר סוכרבסקי, שותף בכיר במקינזי ומנהל משותף של QuantumBlack: "יש לנו מחויבות לממש את מלוא הפוטנציאל של בינה מלאכותית עבור כל הארגונים איתם אנו עובדים, מתוך מטרה לתרום לצמיחה מתמשכת. כיום, 90% מפרויקטי הבינה המלאכותית של ארגונים לא מייצרים ערך עסקי אמיתי בשוק, ונשארים במעבדה – ואנחנו מזהים כאן הזדמנות משמעותית. השילוב של איגואזיו עם QuantumBlack מעמיק את הצעת הערך שלנו בצורה שתאפשר להטמיע בינה מלאכותית בכל שלב חשוב של קבלת החלטות ובזמן אמת".
24/01/23 14:57
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל שחררה באופן רשמי את עדכון מערכת ההפעלה הטלפונית שלה לגרסה iOS 16.3, כשגולת הכותרת שלו היא אבטחה: מעתה יוכלו משתמשי הטלפונים הנתמכים בידי מערכת ההפעלה הזו להוסיף גם שכבת הגנה פיזית לשימוש בזיהוי דו-שלבי.
בדומה לשימוש בכרטיסים או התקנים פיזיים במחשב, משתמשים יוכלו להשתמש בהתקני זיהוי שונים, למשל באמצעות חיבור בלוטות' או אפילו באמצעות מתאם Lightning של ה-iPhone – ובעתיד הקרוב USB – כדי לספק יכולת זיהוי בלעדית. המטרה של שילוב האפשרות הזו היא למנוע גישה אפשרית של תוקפים בעת שמשתמשים בזיהוי דו-שלבי שמבוסס רק על סיסמאות. ללא ההתקן הפיזי לא ניתן יהיה לקבל גישה למכשיר, לאתרים וכדומה.
מדובר במימוש של הכרזה שאפל ביצעה לפני כשנה, ובאפל מקווים שזה יוריד את רמת תרמיות הדיוג.
היבט אחר שקשור לאבטחה הוא 'הגנת נתונים מורחבת', שזה בעצם אומר שאפל מציעה תמיכה בהצפנה מקצה לקצה של יותר סוגי נתונים באחסון הענן שלה. בגרסה 16.2 התכונה הזו הושקה אמנם, אבל רק לשוק האמריקאי. כעת היא זמינה באופן גלובלי.
iOS 16.3 פותר גם את בעיית הפסים בתצוגה במכשירי ה-iPhone 14 פרו מקס, עליה דווח בהרחבה לאחרונה ברשת. פסים אלו הופיעו בכל פעם שהטלפון התעורר או הודלק, עד לכניסה בפועל למכשיר. תקלה אחרת שתוקנה היא שהיישומון של אפליקציית 'הבית שלי' – לשיטה על מוצרי בית חכם – לא הציגה נתונים על הסטטוס של האפליקציה וההתקנים המחוברים אליה במסך הנעילה.
כן נוספה תמיכה בדור השני של הרמקול החכם HomePod, ושולב שינוי קל באפשרות הקריאה המיידית לשירותי חירום: הקריאה תבוצע אמנם בלחיצה על כפתור ההפעלה וכפתור שינוי עוצמת הקול מעלה בו-זמנית, אבל רק בעזיבתם בפועל ולא מיידית, כך שעזיבה של אחד מהם תבטל בעצם את הקריאה.
24/01/23 15:07
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
1,000 אנשי ההיי-טק , בהם מבכירי התעשייה, שהפגינו היום (ג') במתחם שרונה בתל אביב (ועוד מאות במקומות נוספים בארץ) הביעו דאגה ממשית לעתיד הענף, בגלל התוכניות המשפטיות של הממשלה. הם חוששים שתוכניות אלה, בהן החלשת בית המשפט ושלל שינויי החקיקה שהממשלה מתכננת, יחלישו את ההיי-טק ויפגעו בו קשות.
לדברי עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם ותיק ושותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, "ההיי-טק, המשק ובכלל הכלכלה שלנו בסכנה בגלל תוכניות הממשלה, כי בלי דמוקרטיה אין כלכלה, אין משקיעים זרים ואין חדשנות ויצירתיות. המשקיעים כבר מתחילים לשקול מחדש הזדמנויות בישראל, הם מבינים שהיסודות של הדמוקרטיה ושלטון החוק בארץ מתערערים. משקיעים בורחים ממדינות שאין בהן ודאות מבחינת העצמאות של מערכת המשפט, שיש בהן סממנים דיקטטוריים ושכתוצאה מכך אין בהן יכולת לתכנון כלכלי. אנחנו רואים משקיעים שמצהירים שללא דמוקרטיה הם לא יהיו כאן".
אסף רפפורט, מנכ"ל וויז, אמר כי "אנחנו מפגינים בשביל הדמוקרטיה. אי אפשר לקיים כלכלה חזקה ותעשיית היי-טק חזקה בלי בית משפט חזק ובלי מדינה דמוקרטית. ראינו מה קרה במדינות כמו פולין, הונגריה ורוסיה, איך התהליכים שקרו בהן הרחיקו משקיעים ופגעו בזכות הקניין – ועל זה אנחנו נלחמים. בסופו של דבר, ההיי-טק הוא אמנם רק 10% מהעובדים, אבל אחראי על 25% מהמיסים שגובה המדינה ועל יותר מ-50% מהיצוא".
האם אתם שומעים דאגה ממשקיעים זרים שלכם?
"בהחלט. 90% מההשקעות בהיי-טק הן השקעות זרות, ואנחנו שומעים מהם דאגה רבה יום יום. מרבית המשקיעים הם ממדינות ליברליות, שרוצים לעשות עסקים עם מדינות ליברליות".
אור שחר, מפתח ב-וויז, ציין כי "אני פה כי אני מאוד מודאג ממה שקורה במדינה, מהפרה של האיזון בין מערכת המשפט לממשלה ולכנסת. אנחנו רוצים להמשיך להיות מדינה דמוקרטית. משקיע לא ישקיע במדינה שאין בה דמוקרטיה, או שהיא מקולקלת. אני לא רוצה שנהיה הונגריה או פולין, אני רוצה שתהיה מדינה חופשית".
לדברי יעל מיטלמן, הבעלים של Startup Experts IL, "התוכניות של הממשלה פוגעות בדמוקרטיה, בחופש ובכלכלה. ההיי-טק חשוב לישראל, הוא הנשמה של המדינה הזאת". למראה ההיי-טקיסטים שחסמו במהלך ההפגה את רחוב קפלן בתל אביב היא אמרה ש-"הם חוסמים כבישים כי מאוד כואב להם. הכול בשביל הדמוקרטיה".
מה הפידבק שאת מקבלת ממשקיעים ומלקוחות מחו"ל?
"כל הלקוחות שלי שואלים מה קורה פה. עד היום הם היו מעריצים שלנו, בשם החברה שלי יש את המילה ישראל, וכיום הם שואלים: מה, אתם כמו שאר המדינות מסביבכם? מה קורה לכם???"
אורן היימן, מנכ"ל חממת הטכנולוגיה Nature Growth משדרות, אמר כי "אנחנו פה משום שהחשיבות של שלטון החוק היא לא רק לנו כאזרחים אלא גם לענף ההיי-טק. כבר כיום אנחנו מרגישים שמשקיעים מחו"ל שואלים שאלות, לא בטוחים אם השקעה שהם ישקיעו כאן תניב פרי. הרי המשקיעים נותנים את כספם לחברה כיום והיא עלולה להצליח רק בעוד 5-10 שנים. לא ברור להם איך ישראל תיראה אז".
ספר לי על מקרה שכזה.
"הייתה לי אתמול שיחה של שעתיים עם משקיע של חצי מיליון דולר מסן דייגו, שקורא את העיתונות הפיננסית העולמית ושואל אם הוא לא משקיע במדינה שלטענתו הופכת להיות טורקיה או הונגריה. גם ככה יש מספיק סיכונים בהשקעות ארוכות טווח בטכנולוגיה, שאנחנו לא צריכים גם את הסוגייה איך ייראה המצב החוקי בארץ? האם תתאפשר אכיפה של חוזים? האם תהיה לבית המשפט העליון את היכולת לקבוע שחוזים יש לקיים? יש בעולם חשש אמיתי מזה. לא בכדי ישראל מצליחה להביא השקעות זרות יותר מכל המדינות במזרח התיכון במצטבר, ואם התוכניות החדשות של הממשלה יעברו, זה עלול להיעלם".
"ממשלת נוזקה". צילום: יניב הלפרין
בהפגנה נכחו גם פוליטיקאים, בהם יו"רית מפלגת העבודה, השרה לשעבר מרב מיכאלי, וח"כ לשעבר מוסי רז. מיכאלי אמרה כי "מדינה שאין בה דמוקרטיה – לא יכולות להיות בה כלכלה חופשית, יצירתיות והשקעות ממדינות זרות. בקיצור, לא יכול להיות בה היי-טק, והמדינה שלנו תשקע. לא ניתן לזה לקרות, זה לא יעבור".
איך בדיוק? הרי יש לקואליציה רוב מוצק בכנסת.
"ההיי-טק בחוץ, כולנו בחוץ, נוציא עוד ועוד אנשים לרחובות בכל יום בשבוע, עד שננצח".