מיקרוסופט הודיעה כי היא חוקרת תקלה שמשפיעה היום (ג') על משתמשי אאוטלוק במקומות שונים ברחבי העולם, ובעיקר בצפון אמריקה. זאת, על מנת לתקן את התקלה ולהפיק ממנה לקחים. על פי אתר DownDetector, שמדווח על בעיות בשירותים דיגיטליים שונים, ועל פי דיווחים נוספים, משתמשים באאוטלוק מסרו לאורך היום שהם לא היו יכולים להיכנס לאתר האינטרנט של השירות, וקיבלו הודעת שגיאה. משתמשים אחרים דיווחו שהם נכנסו אליו, אבל חוו בעיות בשליחה ובקבלה של מיילים, כמו גם בחיפוש הודעות. בהודעה שפורסמה הבוקר בחשבון הטוויטר Microsoft 365 Status ציינה החברה כי "אנחנו חוקרים בעיות בגישה ובשירות של אאוטלוק". בענקית מרדמונד תולים את הסיבה לתקלה ב-"שינוי שנעשה באחרונה". לאחר מכן פרסמה מיקרוסופט שורה של ציוצים בנושא, כאשר באחרון שבהן, נכון למועד פרסום

גוגל הודיעה אתמול (ב') לעולם על אקט שנועד לספק פייט ל-ChatGPT – כלי הבינה המלאכותית מבית OpenAI שמשגע את העולם. עקב שילוב ChatGPT במנוע החיפוש של מיקרוסופט בינג (Bing), ועל מנת לתת מענה באותו סטנדרט גבוה של חדשנות שישאיר את מנוע החיפוש של גוגל (Google Search) רלוונטי, ואולי אף לשם השארתו המנוע בהא

חשבון הטוויטר של נייט (נתנאל) פיק, דיפלומט הסייבר הבכיר בארה"ב, נפרץ. פיק – הראשון אשר מונה לתפקיד חדש: משרד החוץ האמריקני מינה אותו ל"שגריר למרחב הסייבר ולמדיניות דיגיטלית" – הוא שפרסם בסוף השבוע את דבר הפריצה לחשבון הטוויטר האישי שלו, וציין כי הפריצה היא "חלק מהסכנות שכרוכות במילוי התפקיד". לא ברור מי אחראי לפריצה לחשבונו של פיק, או אם ההאקרים פרסמו פוסטים לא מורשים בחשבון שלו. פיק לא הגיב אתמול (א') לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב בהקשר לדיווח אודותיו. נכון למועד כתיבת שורות אלו נראה שחשבונו של פיק בטוויטר שוחזר וחזר לפעילות. מומחי אבטחה ציינו כי לא נראו פריצות רחבות יותר או השפעות כלשהן של הפריצה, מעבר לזו של החשבון של פיק. הוא מעט להשתמש בחשבון הטוויטר האישי שלו, ובמקום זאת נהג לקדם נושאים הקשורים לעבודתו באמצעות חשבון הטוויטר הרשמי של משרד החוץ. חזר לפעול. חשבון הטוויטר של נתנאל פיק. צילום: לכידת מסך מטוויטר פיק, בן 45, הוא בעל קריירה מגוונת. כקצין בחיל הנחתים, שירת באפגניסטן ובעיראק. לאחר שהשתחרר, בדרגת סרן, ב-2004, פרסם ספר זיכרונות על ניסיונו הצבאי, שהיה לרב מכר וזכה לשבחים רבים, ביניהם מהטיימס, שתיאר את הספר כ"אחד מהספרים הצבאיים הטובים ביותר של העשור". בעשור הקודם שימוש כמנכ"ל של שתי חברות הגנת סייבר, ובשנת 2018 הוכתר על ידי המגזין Fast Company כ"אחד מהאנשים היצירתיים ביותר בעסקים". ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, הודיע ​​ביוני האחרון על כוונתו למנות את פיק להוביל את הלשכה החדשה שהוקמה, למרחב הסייבר והמדיניות הדיגיטלית. הלשכה החדשה היא חלק מהמאמץ של הבית הלבן להפוך את נושא הדיגיטל בכלל והזכויות הדיגיטליות בפרט – לחלק מהותי ממדיניות החוץ של ארה"ב. זאת ברקע התקופה בה רוסיה וסין מנסות "להשתלט" על חלקים מהאינטרנט. לאחר שהסנאט אישר פה אחד את מינויו, פיק הושבע לתפקיד בספטמבר האחרון. התפקיד שלו כולל סיוע בבניית היכולת של בעלות הברית של ארה"ב להגיב למתקפות סייבר, כמו גם להביא לקידום טכנולוגיית תקשורת דור5 – מאובטחת. פיק אמור לנסוע השבוע לסיאול, על מנת לדון עם בכירי הממשל בקוריאה הדרומית בדבר שיתוף פעולה בתחום הגנת הסייבר, כך על פי מחלקת המדינה. וושינגטון וסיאול חולקות אויב משותף במרחב הקיברנטי – צפון קוריאה.

איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם היום (ג'), לרגל יום האינטרנט הבטוח, סיכום שנתי של נתוני דיווח על פגיעה אישית ברשת, שהגיעו לקו הסיוע של איגוד האינטרנט. על פי נתוני הדיווחים ניתן לראות כי רוב הפגיעות המדווחות הגיעו מרשת האינסטגרם (24% מהדיווחים), פייסבוק אחריה (18%), גוגל ויוטיוב בסוף עם 4% אחוזי דיווח. בקרב החברה הערבית פייסבוק היא הזירה שבה דווחו הכי הרבה פגיעות, עם 55% מתוך כלל המדווחים, כשאינסטגרם אחריה עם 16%. יצוין כי כמחצית מכלל הדיווחים על פגיעה מגיעים מפלטפורמות שמפעילה חברת מטא. עוד עולה מהנתונים כי מספר הפניות בנוגע לפגיעות בטיקטוק גדלו פי 2.3 ביחס לשנה שעברה וכמעט פי 3 ביחס לשנת 2020. נתון מעניין נוסף מעלה כי באינסטגרם היה זינוק פניות במהלך חודשי הקיץ. בפייסבוק היה גל תקיפות נגד עסקים באוקטובר-נובמבר. התפלגות הפניות בנושא אלימות ובריונות רשת מראה כי אלימות מינית היא האלימות הכי שכיחה בקרב המדווחים, עם 33% דיווח (בקרב החברה הערבית 40% דיווח); בריונות רשת הכוללת הסתה והטרדה עם 24%. רוב הפניות על ידי גברים מהחברה הערבית הן בנושא "סקסטורשן" – סחיטה מינית לאחר שיחה אינטימית עם עבריינים המתחזים לנשים. מבין הדיווחים על פגיעות סייבר, "פריצה והשתלטות על חשבון" מהווה את הדיווח הכי שכיח עם 77%, כששאר הדיווחים הם על ניסיונות פישינג. היעד הנפוץ ביותר להתחזות בהונאות פישינג הוא דואר ישראל. חל היום. יום האינטרנט הבטוח העולמי. צילום: אתר היוזמה saferinternetday.org איך להתגונן ואיך להתמודד עם פגיעות אונליין?  יונתן בן-חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט: "החיבור המתמיד לרשת מספק לנו יתרונות ואפשרויות רבות לחיים נוחים וקלים יותר, אבל נלווים לכך גם אתגרים ואיומים חדשים שחשוב להכיר. אנו ממליצים להשתמש באמצעי אבטחה דיגיטליים בסיסיים, כמו הפעלת אימות דו-שלבי ושימוש בסיסמאות מורכבות ומגוונות לשירותים הדיגיטליים השונים. הקפידו על הפעלת הגדרות פרטיות מותאמות לצרכים שלכם, ואם נתקלתם בהונאה או בתכנים פוגעניים ברשת דווחו על כך בהקדם – לפלטפורמות, לרשויות או לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט".  בתוך כך, איגוד האינטרנט הישראלי קורא לציבור לשמור על המרחב הדיגיטלי שלו באמצעות 10 כללים פשוטים שיגבירו את ההגנה על הפרטיות שלו: הגדירו "אימות דו שלבי" בכל יישום המאפשר זאת. הקפידו על עדכונים שוטפים של מערכות ההפעלה, התוכנות והאפליקציות במחשב ובסמארטפון שלכם. העדכונים נועדו לסגור פרצות וחורי אבטחה אותם מנצלים האקרים. התקינו תוכנת הגנה איכותית ודאגו לעדכונה השוטף. הגדירו סיסמאות חזקות ושונות לכל יישום. סיסמה חזקה היא כזו המורכבת מאותיות גדולות, קטנות, מספרים וסימנים מיוחדים. אל תשתמשו כסיסמה במספר הטלפון או בתאריך הלידה שלכם, או במידע אחר שקל לגלות עליכם. וכשאתם מחליפים סיסמה, אל תעברו לסיסמה "הבאה בתור" (למשל P@ssword1 ואז P@ssword2). ככל שהסיסמה תהיה יותר מורכבת, כך יהיה קשה יותר לנחש ולפרוץ אותה. הסיסמאות והקודים שלכם הם פרטיים ואין להעבירם. גם אם מישהו מוכר מבקש מכם את הסיסמה הפרטית שלכם או קוד אימות שנשלח אליכם, לעולם אין למסור אותם. בסבירות גבוהה מדובר בהונאה. דאגו לגיבוי – לא תמיד ניתן למנוע את הפריצה או הנזק. למניעת עוגמת נפש – דאגו לגבות באופן שוטף את כל הדברים החשובים שיש לכם על המחשב והסמארטפון. המלצתנו היא גיבוי בענן. אל תלחצו על קישורים חשודים. חישדו בכל קישור או קובץ שנשלחו אליכם, אפילו אם הוא נשלח ממישהו שאתם מכירים. לפני שאתם נכנסים לקישור כלשהו, וודאו שכתובת ה-URL שמאחורי הקישור נראית הגיונית. האקרים ייצרו לרוב כתובת שתיראה כמעט דומה למקור. אם הקישור מופיע כקישור מקוצר, וודאו מה הקישור שאליו הוא מפנה באחד מהאתרים לבדיקת קישורים מקוצרים. פישינג היא תופעה מאוד פופולרית וכדאי לדעת מה צריך לעשות (ומה לא כדאי לעשות) כדי להימנע מליפול בפח. היזהרו ממתנות חינם או מבצעים מפתים. מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה הונאה. עוקץ מתנות מאוד פופולרי. קיבלתם הודעה מהבנק או מחברה מוכרת, עם התרעה או קישור לעדכון פרטים – העדיפו תמיד להיכנס לאתר עצמו ולא באמצעות הקישור שקיבלתם. רוצים לקנות ברשת? וודאו שאתם קונים באתר מוכר ומהימן. חפשו עליו ביקורות ברשת, וודאו שכתובת ה-URL של האתר נכונה. וודאו שהתקשורת מאובטחת ושרשת ה-WiFi שבה אתם עושים שימוש היא רשת פרטית שאתם יכולים לסמוך עליה, שהאתר מאובטח ב-https ושמנעול ירוק מופיע בשורת ה-URL, לפני שאתם מכניסים מספר כרטיס אשראי. אם אתם קונים או מוכרים מוצר יד שנייה, וודאו שמי שמוכר או קונה מכם אכן אמין ואמיתי. הונאות רבות מבוצעות בדרך זו.

נחשפו שתי אפליקציות זדוניות להונאות CryptoRom, אשר בפעם הראשונה הצליחו לעקוף את מנגנוני הבדיקה והאבטחה של חנות האפליקציות App Store של אפל. את האפליקציות גילו חוקרי סופוס (Sophos). המחקר מפרט ממצאים חדשים על הונאות CryptoRom – סוג חדש ומתוחכם של הונאות משקיעים, שמטרתן להערים על משתמשי אפליקציות היכרויות להשקיע במטבעות קריפטוגרפיים, דרך אתרי מסחר שנמצאים בשליטת פושעי הסייבר – וכך לגנוב את כספם. לפי חוקרי סופוס, בעבר השתמשו פושעי סייבר בשיטות של הנדסה חברתית, כדי להערים על קורבנותיהם להוריד אפליקציות זדוניות למכשיר ה-iPhone שלהם – אפליקציות שלא קיימות בחנות האפליקציות הרשמית של אפל. לפי המחקר החדש, זו הפעם הראשונה שמתגלים מקרים בהם הצליחו פושעי הסייבר להתגבר על מנגנוני הבדיקה והאישור של חנות האפליקציות App Store של אפל. לאחר שעקפו מנגנונים אלה, ההאקרים פרסמו את שתי האפליקציות הזדוניות Ace Pro ו-MBM_BitScan שמן. חוקרי סופוס עדכנו את אפל וגוגל על הממצאים החדשים והאפליקציות הזדוניות הוסרו מחנויות האפליקציות בתוך זמן קצר. הצליחו אפילו להערים על מנגנוני האבטחה שלה. ה-App Store. צילום: אפל הונאות "כצאן לטבח" הונאות CryptoRom – או בשמן בסינית, "שה זו פאן", שבתרגום חופשי לעברית משמען "כצאן לטבח" – הן הונאות מתוחכמות ומאורגנות. הן משלבות בין שימוש בהנדסה חברתית באפליקציות היכרויות לאפליקציות ואתרים זדוניים למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, כדי לרכוש את אמון הקורבנות, להערים עליהם להשקיע את כספם ולגנוב אותו. לדברי ג'אגדיש צ'אנדראיה, חוקר איומים בכיר בסופוס, "לא כל כך פשוט לעקוף את מנגנוני הבדיקה והאבטחה של חנות האפליקציות של אפל. לראייה, כשהתחלנו לחקור בראשונה הונאות CryptoRom שכוונו למשתמשי iOS שמנו לב שפושעי הסייבר משתמשים בשיטת הנדסה חברתית כדי לשכנע את המשתמשים להתקין פרופיל הגדרות, שיאפשר להם להתקין את אפליקציית המסחר הזדונית מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית של המכשיר שלהם". צ'אנדראיה הסביר כי "כיוון שההונאה התבססה על שיטות של הנדסה חברתית, מנגנוני האבטחה המסורתיים נותרו חסרי אונים מולה. עם זאת, העובדה שאי אפשר להוריד את האפליקציה, הלגיטימית לכאורה, מחנות האפליקציות הרשמית של המכשיר שלהם, עוררה את חשדם של לא מעט קורבנות וקטעה את ניסיון ההונאה עוד בתחילתו. הוספת האפליקציה הזדונית לחנות האפליקציות של אפל, מאפשרת לפושעי הסייבר להגיע למספר גדול בהרבה של קורבנות אפשריים. זאת כיוון שרוב המשתמשים בוטחים באפל ובמנגנוני האבטחה והפיקוח בחנות האפליקציות שלה, ולכן פחות חושדים בבקשות להוריד אפליקציה מהחנות הרשמית". "זאת ועוד", הוסיף החוקר, "לא רק שמצב הנעילה (Lockdown) החדש שהוצג בגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה iOS – במטרה לסכל ניסיונות הונאה באמצעות שיטות הנדסה חברתית – לא חוסם את שתי האפליקציות האלו, ייתכן שהוא מדרבן את נוכלי הונאות ה-CryptoRom לשנות גישה ולהתמקד בעקיפת מנגנוני הבדיקה, האישור והאבטחה של חנות האפליקציות, כדי להגדיל את סיכויי הצלחת ההונאה".  במקרה של הונאת Ace Pro, פושעי הסייבר יצרו פרופיל מזויף בפייסבוק, של אישה מלונדון, המשתפת באופן קבוע עדכונים על אורח החיים הראוותני שלה, לכאורה. לאחר שההאקרים רקמו יחסי ידידות עם הקורבנות ורכשו את אמונם, שכנעו אותם פושעי הסייבר להוריד את אפליקציית Ace Pro הזדונית, ומשם קצרה הדרך לשכנועם להשקיע דרכה במטבעות קריפטו ולגנוב את כספם. Ace Pro מתוארת בחנות האפליקציות כאפליקציה לסריקת קודי QR – אבל היא בעצם פלטפורמת מסחר במטבעות קריפטוגרפיים, שמופעלת על ידי פושעי הסייבר. עם פתיחתה, מוצג למשתמשים ממשק אופייני של פלטפורמת מסחר, שדרכו יכולים לכאורה הקורבנות להשקיע במטבעות קריפטו ולמשוך רווחים, רק שבפועל כל סכום שאותו הפקידו המשתמשים דרך האפליקציה עובר ישירות לידי הפושעים. במקרה של הונאת MBM_BitScan – גם משתמשי אנדרואיד היו על הכוונת. בחנות האפליקציות Google Play, הופיעה האפליקציה תחת השם BitScan. גם הגרסה לאנדרואיד וגם הגרסה ל־iOS משתמשות באותה תשתית שליטה ובקרה (C2) – שבתורה מתקשרת עם שרת המתחזה לחברה יפנית לגיטימית למסחר במטבעות קריפטו. שאר הפעילות הזדונית נעשית דרך ממשק דפדפן, המקשה מאוד על בודקי הקוד של Google Play לאתר את ההונאה.

בלא מעט ארגונים אפשרו אתמול (ב') והיום לעובדים לעבוד מהבית, לאור הסערה ברברה, שפוקדת את המדינה. זאת, יותר מאשר המצב הרגיל, שבו ממילא העבודה בארגונים רבים מתבצעת באופן היברידי. "היכולת להמשך העבודה מהבית, כחלק מהמודל ההיברידי, תלויה באספקת חשמל סדירה", כך אמר אבי שם טוב, מנהל הפצה ב-APC ישראל מבית שניידר אלקטריק. בראיון לאנשים ומחשבים ציין שם טוב כי "יומה הראשון של [ברברה מאחורינו, אלא שעל פי התחזיות המטאורולוגיות, שיאי הקור עודם לפנינו, וסערת החורף צפויה להמשיך להכות בחוזקה. אף שמקומות עבודה רבים הכריזו על ימי הסערה כימי עבודה מהבית, הרי שעבור עשרות אלפי בתי אב גם היכולת הזו נמנעה, בעקבות רצף של הפסקות חשמל שחוו כמה מהערים המרכזיות בישראל כבר ביומה הראשון של ברברה – ראשון לציון, חיפה, אשדוד, רחובות ועוד". "המענה להמשך העבודה מהבית בסערות: פתרונות אל-פסק" לדברי שם טוב, "הצפי הוא להמשך גל הפסקות החשמל גם ביממה הקרובה, ועד שברברה תלך מאיתנו, כשחברת החשמל מצויה בהיערכות שיא להתמודדות עם הסערה ונזקיה". שם טוב הדגיש כי "המענה לאתגר של המשך עבודה מהבית במודל ההיברידי הוא בהטמעת פתרונות אל-פסק, ביתיים וארגוניים". הוא אמר כי "הבעיה עם סופות חורף מסיביות, דוגמת זו שאנחנו חווים כעת, היא שאחת מתוצאות הלוואי שלהן היא הפסקות חשמל, בין אם בגלל מגבלות הייצור או תקלות שנגרמות מפגיעה בקווי המתח. כאשר העובד עובד מהבית ויש הפסקות חשמל, עבודתו נפגעת. אלא שהנזק לא נגמר כאן: הפסקות חשמל עלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים למחשבים, מתגים וציוד אלקטרוני רגיש אחר. הן גורמת לכיבוי 'אלים' של המחשב ולפגיעה בלוח האם או בזיכרון שלו. מצב זה מביא את הארגון להשבתה משמעותית של העובד, ומניע צורך להחלפה של המחשב ולביצוע תהליך שחזור של המידע שאבד. בכל סופת חורף זה מה שקורה לאלפי אנשים, ואיש לא רוצה ליפול בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה הזאת". "הפתרון למצב הזה הוא פשוט יחסית", ציין שם טוב, "והוא הצטיידות במכשיר אל-פסק, שמספק למחשב עוד כ-30 דקות של גיבוי חשמלי – גם במקרה של הפסקת חשמל. כך ניתן לאפשר את המשך העבודה גם במצב של הפסקת חשמל, וגם אפשר לבצע כיבוי מסודר של המחשב ולמנוע את הנזקים שעלולים להיגרם בשל כיבוי לא מבוקר". "אנחנו ממליצים לבחור מערכת אל-פסק שתאפשר זמן גיבוי שלא יפחת מ-15 עד 30 דקות", אמר. "זאת, על מנת שניתן יהיה להמשיך לעבוד גם במהלך הפסקות חשמל קצרות, אך גם לבצע כיבוי מסודר של המחשב, ולמנוע כיבוי שמסוכן לו ולציוד ההיקפי. מתחילת השבוע חווינו זינוק בהיקף של רכישת מערכות אל-פסק מתוצרתנו: רק ביממה האחרונה נרכשו מאות רבות של מכשירים. הציבור מבין שאל-פסק מספק לו סוג של 'תעודת ביטוח', שתאפשר לו להימנע מהנזקים הכספיים ועוגמת הנפש שעלולים להיגרם כתוצאה מהפסקת חשמל".

מחאת ההיי-טקיסטים נמשכת היום (ג'), אלא שבגלל מזג האוויר, היא מתקיימת במתכונת קצת אחרת לעומת השבועיים הקודמים: עשרות אנשי היי-טק הפגינו בתל אביב, ובחברות שונות בענף מתקיימים בשעה זו "מפגשי דמוקרטיה", לדיון על התוכנית המשפטית של הממשלה והדרכים להיאבק מולה. כמו כן, באחת מחברות ההיי-טק שראשיה מובילים את המחאה, Wiz, החליטה ההנהלה להוציא חלק נכבד מהכספים שלה מחוץ לישראל. כאמור, עשרות אנשי היי-טק הפגינו היום לפני הצהרים במתחם שרונה בתל אביב, בקריאה לביטול התוכנית המשפטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין. המפגינים טענו שהתוכנית תחסל את הדמוקרטיה בישראל ותפגע קשות בכלכלה הישראלית. ואמנם, לצד אזהרות של בנקים שונים וממשלות שונות בעולם, וכן של כלכלנים, משפטנים, אנשי ביטחון ועוד בישראל, שלוש קרנות הון-סיכון כבר הודיעו על הוצאת הכספים שלהן מכאן: פאפאיה גלובל של עינת גז ודיסרפטיב ודיסרפטיב AI של טל ברנוח. אמש הצטרפה אליהן חברה נוספת: על פי דיווח בחדשות ערוץ 12, גם Wiz החליטה להוציא את רוב הכספים שלה מישראל, אם כי היא תשאיר כאן חלק מהם, שנועדו לתשלומי שכר לעובדים ושכר דירה, ולתשלומים שוטפים נוספים. אסף רפפורט וינון קוסטיקה, שני הראשים של Wiz, הם ממובילי מחאת ההיי-טקיסטים. הוצאת הכספים שלה מישראל תגרור הפסד לא מבוטל למדינה מתשלומי מיסים, שעל פי הערכות עומד על מיליוני שקלים בשנה. לצד ההפגנות והוצאת הכספים, בשעה זו מתקיימים מפגשים בחברות היי-טק רבות, שעוסקים במשמעות של המהפכה המשפטית של הממשלה על כלכלת ישראל ועל הענף. כמו כן, נערך כעת מפגש זום בנושא, בהשתתפות של, בין היתר, נטהלי רפואה, שותפה בקרן הון-הסיכון ויולה; אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב; מיטל אורפז, יועצת חדשנות וחוקרת בתחום ההיי-טק; ושאול אולמרט, מייסד-שותף של פיגי, שגם היא החליטה להוציא כספים מישראל בעקבות התוכנית המשפטית.

שם: אלה אפריאט. תפקיד: מנהלת דליברי דיגיטלי ב-אמן דיגיטל (Aman Digital).   ותק בתפקיד: שנתיים. תפקידים קודמים: ראש צוות מנהלי פרויקטים, מנהלת פרויקטים בכירה, מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במערכות מידע בהאקדמית תל אביב יפו, קצינת חמ"ל בעוטף עזה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? את הכיוון המקצועי שלי התחלתי בלימודי נטורופתיה ופסיכולוגיה. בתור סטודנטית שמימנה לעצמה את הלימודים החלו ביני לבין עצמי התלבטויות האם קריירה בתחומים אלו תאפשר לי עצמאות כלכלית כבר בשנים הראשונות של סיום התואר. כך מצאתי את תחום הטכנולוגיה המאוד רחב כתחום שמצד אחד מעניין ומתגר ומצד שני מאפשר קפיצות שכר מהירות ותנאים טובים, מכאן בחרתי ללמוד את התואר שלי ולהיכנס לעולם הזה. לשמחתי הרבה, התפקיד הראשון כמנהלת פרויקטים בבית השקעות עורר בי המון עניין ותשוקה, והיכולת לצקת רעיונות עסקיים למוצר טכנולוגי שמשפר חיים של אנשים היה מספק מאוד. ניהול פרויקט הוא אמנות מבחינתי, זהו "מופע" שכולל כל כך הרבה משתנים צפויים ושאינם צפויים, ודורש חיבור של יכולות מגוונות, כמו תקשורת, ניהול והנעת אנשים, ניתוח, יכולות טכנולוגיות, הבנה עסקית וכמובן – חתירה מתמדת להגעה ליעד! אני חושבת שניהול בתחום הדיגיטלי הוא סופר-מעניין מאחר שהוא מאגד בתוכו מגוון רחב של אנשים, מעצבי UX/UI, מנתחי מערכות, מפתחים ובודקים, צד עסקי וצד טכנולוגי. היום בתפקידי אני מנהלת מספר צוותי עבודה בפרויקטים ומוצרים דיגיטליים שונים. לראות מוצר שלנו עולה לייצור ומשמש לקוחות ואנשים רבים משמח אותי מאוד! האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? גם היום אנחנו חווים חוסר איזון מגדרי בתעשייה וככל שעולים בדרג הניהולי הדבר ניכר יותר. אני חושבת שיש לכך סיבות רבות ולאו דווקא אפליה מגדרית מכוונת על-ידי מעסיקים. בכל התפקידים שלי ובנוכחי בפרט, כל המנהלות שלי היו נשים חזקות ומחזקות, שדאגו מאוד לקדם א'גנדה נשית ושוויון מגדרי, בזכותן ובזכות מנהלות כאלה אנחנו רואים שינוי מגמה בתחום, ואכן יותר נשים נכנסות לתחום וצומחות לתפקידים בכירים ומשמעותיים. הנתונים שאותי אישית מטרדים יותר הינם פערי השכר בין נשים וגברים עבור תפקידים זהים. כמראיינת ומגייסת בעצמי אני רואה שנשים דורשות שכר נמוך יותר מלכתחילה, וכאן אני חושבת שהכדור בידיים שלנו, הנשים. להיות מודעות ליכולות ולערכים שאנחנו מביאות איתנו למשרה, כאדם וכאישה, ולא לפחד לדרוש! בסופו של דבר, ארגון רוצה אנשים איכותיים ופרודוקטיביים. כשאני מגייסת אני בוחנת את סך האיכויות של האדם מולי והתאמתו לתפקיד הנדרש. אני מאמינה שכך נוהגים רוב הארגונים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי מעולם לא נתקלתי באפליה על רקע מגדרי. כמו שציינתי קודם, תמיד זכיתי במנהלות מעצימות מאוד. במסלול הקריירה שלי, חלק מהבחירות המקצועיות שלי מושפעות מהיותי אמא, כמו למשל הפסקת עבודה למשך שנה כאשר הילדים שלי היו קטנים ורציתי להיות יותר איתם. יצאתי מהתחום לשנה וחצי ועבדתי באופן עצמאי וגמיש. כשהחלטתי לחזור לשוק העובדה ב-2019 – ראיתי שרוב המשרות בדרג ניהולי בינוני ומעלה לא מאפשרות לי להיות אמא, שמוציאה את הילדים לגן וגם מחזירה ממנו. היה לי קושי למצוא משרות בתחום שמאפשרות איזון "בית-עבודה". מיטל קורן, המנהלת שלי בשנים האחרונות, אפשרה לי לשלב אימהות שפויה עם תפקיד ניהולי, העריכה אותי מקצועית ואפשרה לי גמישות גבוהה ועבודה מרחוק, עוד הרבה לפני עידן הקורונה. כאן המקום לבקש, אם ראיתם מקום של חוסר שוויון, אם הייתן בסיטואציה בה מישהי לידכם הופלתה, או שסתם נזרקה הערה שאינה רלוונטית, אל תעלימו עין, תעירו, תסבירו ותעמידו את מי שצריך על מקומו.