Hogwarts Legacy, משחק תפקידים המבוסס על היקום של הארי פוטר, כבש את השיא של מספר ההורדות הגדול ביותר למשחק תוך ביום אחד, כך לפי SreamDB, למרות החרמות של משתמשים על תכנים הקשורים למחברת ספרי הארי פוטר. ג'יי. קיי. רולינג. כזכור, בעקבות ציוצים של המחברת בשנים אחרונות, שנתפסו כטראנספוביים על ידי מבקריה, שחקנים רבים הודיעו כי יחרימו את התכנים שקשורים בה. אבל נראה שכאשר התכנים קשורים לעולמות התוכן של הארי פוטר – החרם נשכח. 1.28 מיליון הוא מספר המשתמשים שצפו בתוכני המשחק Hogwarts Legacy בפלטפורמת הסטרימינג Twitch ב-9 בפברואר, לפי מפתחי המשחק, מה שהפך אותו למשחק לשחקן יחיד הנצפה ביותר אי פעם בפלטפורמה. לא ידוע כמה אנשים שיחקו את המשחק בפלטפורמות אחרות, כמו פלייסטיישן ו-Xbox, אם כי הוא עמד בראש טבלאות המכירות של שתי הקונסולות לפני השקת המשחק. מומחים בתחום הגיימינג מעריכים, כי המשחק ימכור לפחות 10 מיליון עותקים במהלך סוף השבוע של ההשקה שלו.  

דליפה גדולה של מסמכים של המשטרה הסינית, שאירעה באחרונה, חושפת מערכת ממשל דיסטופית באזור שינג'יאנג שבמערב סין, שם הרשויות בנו מנגנון מעקב עצום שנועד לעצור, לפקח ולהשתיק את אוכלוסיית האויגורים ומיעוטים אתניים אחרים. לפי תחקיר בלעדי של רשת CNN, שפורסם בסוף השבוע, מדובר ב-"עולם שבו כל המשפחה שלך נעצרה או נכלאה, אבל אתה לא יכול לגלות למה, או לכמה זמן. למשטרה יש את פרטי ה-DNA שלך, דגימות קול וסריקות קשתית, יחד עם נתונים ביומטריים על ילדיך, המשפחה שלך וכל הקהילה שלך". כלי חדש שמאפשר לגלות מה המשטר הסיני יודע על אנשים היקף המערכת הזו נחשף בשל דליפה גדולה של מסמכי המשטרה הסינית. מצבור הענק של הקבצים הפך לנגיש לציבור על ידי כלי חיפוש חדש אונליין, שמאפשר לאנשים לגלות אילו פרטים יש לממשל בסין על יקיריהם. חלק מנתונים אלה, המכונה "תיקי משטרת שינג'יאנג", פורסם במאי האחרון. בדיקה נוספת של התיקים חשפה את מלוא היקפם, שכולל פרטים אודות כ-830 אלף אנשים ב-11,477 מסמכים ואלפי תצלומים. תיקי המשטרה נקצרו והודלפו על ידי אלמוני, ככל הנראה סיני, ומשם מצאו את דרכם לעמותת זכויות אדם בארצות הברית. זו השקיעה חודשים בפיתוח כלי החיפוש, שתחקירני CNN עשו שימוש בו לצורך התחקיר. כך, בפעם ראשונה, אויגורים שגלו מסין יכולים לקבל פרטים, ולו חלקיים, על גורל קרוביהם, כולל הסיבה למעצרם, ובמקרים מסוימים כיצד מתו. הממשל בסין לא הכחיש את אמיתות התיקים, אף שכלי תקשורת במדינת הענק טענו שפעילות העמותה האמריקנית כרוכה בהפצת שמועות ודיסאינפורמציה. מעשים נוראיים נגד האויגורים אוכלוסיית האויגורים בשינג'יאנג מונה כ-11 מיליון איש, לצד כארבעה מיליון בני מיעוטים אתניים-טורקיים אחרים. מהמסמכים עולה שעשרות אלפים מהם נרשמו כעצורים, כשהצעירה שבהם רק בת 15. בעמותה אמרו כי החשיפה ב-CNN היא "סקופ על פעולת מדינת משטרה פרנואידית, וזה בהחלט מפחיד. טבעה של הזוועה הזו הולך ומתבהר". הממשל בסין לא השיב לבקשת תגובה של רשת החדשות האמריקנית. הממשל בארצות הברית והאו"ם העריכו שעד שני מיליון אויגורים ובני מיעוטים אתניים אחרים נעצרו ברשת ענק של מחנות מעצר, שמכונים על ידי הממשל "מרכזי הכשרה מקצועית". בארבע השנים האחרונות, תחקירני CNN גבו עדויות מעשרות אויגורים ובני מיעוטים אתניים אחרים שמתגוררים מחוץ לסין, ובפי כולם היו האשמות זהות, שלפיהן המשטר הסיני מעלים אנשים למחנות או רוצח אותם. בתוך המחנות, לדבריהם, הקורבנות עוברים עינויים ומעשי אונס. אלא שיש קושי של קרובי המשפחה של הנרצחים או הנעלמים לברר מידע פרטני: מערכת מתוחכמת של ענישה קולקטיבית מאיימת על האנשים בשינג'יאנג במעצר אם משפחותיהם בחו"ל אפילו ינסו לבצע שיחת טלפון אליהם. ניסויים עם מצלמות AI שיכולות לאתר רגשות התחקיר של ה-CNN הוא לא הראשון על הפעילות הסינית נגד האויגורים והשימוש שהם עושים בטכנולוגיה לצורך כך: תחקיר של ה-BBC שפורסם במאי 2021 העלה כי השלטונות בבייג'ינג עורכים על האויגורים ניסויים עם מצלמות מבוססות בינה מלאכותית, שיכולות לאתר רגשות של בני אדם. במרץ באותה השנה חשפה פייסבוק קמפיין סייבר שביצעו שתי חברות טכנולוגיה סיניות נגד בני המיעוט האויגורי שחיים בארצות הברית, טורקיה ואוסטרליה, אולם היא לא הצליחה להוכיח קשר בינו לבין השלטון בבייג'ינג.

באחרונה נערך ההאקתון האחרון למחזור האתגרים של Code for Israel, תנועת המתנדבים של ההיי-טק הישראלי, ובמסגרתו המשיכו מאות מתנדבי הארגון בפיתוח עשרות פתרונות טכנולוגיים חדשניים, שיוטמעו בשנה הקרובה בשדה החברתי. את ההאקתון אירחה עמותת נט"ל, המעניקה סיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע טרור ומלחמה.  בתנועת Code for Israel חברים מאות מומחיות ומומחי תוכנה, מוצר, היי-טקיסטים ויזמים, שמפתחים ומטמיעים בהתנדבות עשרות פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הבוערים ביותר בחברה הישראלית. בין המוצרים שהוצגו באירוע: אפליקציית "אני על זה" – שנועדה לצמצם את הדחיינות של פוסט טראומטיים, מערכת לניטור ביטויי אנטישמיות ברשת, מערכת שתסייע למורים למדוד את המצב הרגשי בכיתה ולמנוע חרמות ועוד. מימין : אייל טלר – מנכ״ל Code for Israel, אפרת שפרוט – מנכ"לית עמותת נט"ל, יסמין לוקץ' – מייסדת ומנכ"לית ICON ומייסדת ויו"רית Code for Israel, אמי פלמור – יו״רית עמותת נט״ל, רחלי חפץ – חברת בורד ב-Momentum וב-Code for Israel, איל לויאב – סמנכ"ל פיתוח ב-Promo.com, מייסד שותף ב-Code for Israel. צילום: רון ביתן

"המתקפה על שרתי הטכניון נראית כמו קמפיין תודעה איראני", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, לאנשים ומחשבים. לדבריו, "הצלחנו לאתר מגוון של ערוצים שבהם התוקפים מפרסמים מידע". דולב התייחס למתקפת הסייבר על הטכניון, שבמסגרתה קבוצה של האקרים תקפה היום (א') את שרתי המוסד האקדמי. ככל הנראה, היא בוצעה על ידי קבוצה לא ידועה שעונה לשם Darkbit. בעקבות המתקפה, מערכות ה-IT של הטכניון הושבתו באופן יזום על ידי אנשי המחשוב שלו. מהטכניון נמסר כי המוסד האקדמי "לומד את המצב ויעדכן בהקדם". בשלב זה לא ברורה מידת הפגיעה בתפקוד של מערכות ה-IT של המוסד, אולם לפחות חלקן לא עובדות, כמו גם האתר שלו. בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור "התוקפים נערכו לקראת המתקפה התודעתית: הם בנו מראש ערוץ טלגרם, פתחו חשבונות בטוויטר ובפייסבוק, ופתחו חשבונות של דמויות מתחזות בלינקדאין. כולם נפתחו ב-24 השעות האחרונות, מה שמעיד על היערכות מראש למתקפה תודעתית", הסביר דולב. "ייתכן שהמתקפה היא בכלל התחזות" "הכול עדיין ראשוני, אבל מתקפת הסייבר על הטכניון נראית כמו מתקפת כופר פלילית. ייתכן שזאת בכלל התחזות", כך אמר ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – מכון טכנולוגי חולון. לדבריו, "יש דרישה לתשלום מאוד גבוה – של 80 ביטקוין, שהם כ-60 מיליון שקלים. כרגע אנחנו יודעים שהרבה מערכות שהושבתו וכל הסטודנטים הונחו להתנתק מהמערכת. אם התוקפים יתחילו לפרסם בעוד כמה שעות את החומרים מהמערכת של הטכניון, אפשר יהיה להניח שאכן מדובר בהתחזות למתקפת כופרה", ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – מכון טכנולוגי חולון. צילום: ניב קנטור לדברי ד"ר מנשרי, "צריך לזכור שהטכניון הוא לא רק מוסד חינוכי אלא גם מחקרי. לכן, יש לבחון מה היקף הנזק והאם ניזוקו מערכות המחקר של המוסד. בטכניון הודיעו שניתקו את המערכות. המטרה של המהלך הזה היא למנוע את המשך ההדבקה של המחשבים שמחוברים לרשת שלו". הוא הוסיף כי "חשוב לזכור שהמתקפה בוצעה במהלך סוף השבוע, בזמן לילה ובמהלך חופשת סמסטר. כלומר, הפעילות במערכות המחשוב של הטכניון בנקודת הזמן של המתקפה הייתה נמוכה יחסית. לכו, ייתכן שהנזק למערכות מוגבל באופן יחסי. כאן צריך לראות מה מצב הגיבויים של הטכניון". בהתייחסו לזהות התוקפים, הוא אמר כי "הקבוצה התוקפת אינה מוכרת. צריך לזכור שבעבר ראינו מתקפות של קבוצות פרוקסי איראניות, שהתחזו למתקפות כופרה – כמו שהיה במקרה של המתקפה על שירביט". אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים ב-ESET, ציין כי "הטכניון הוא מוסד מוערך ומוביל להשכלה גבוהה בישראל. מעבר לכך, הוא מרכז בתוכו מחקרים עם תרומה משמעותית בארץ ובחו"ל. המוטיבציה לגניבת מידע מהטכניון יכולה להיות משתי סיבות: הראשונה – על רקע מדיני, משום שמדינות כמו איראן, סין ורוסיה יכולות להפיק תועלת רבה מהמידע. השנייה – ייתכן שהתוקפים רוצים לגנוב את המידע כדי למכור אותו למי שיהיה מוכן לשלם עבורו". הוא ציין כי "בהודעת התביעה לתשלום דמי הכופר התוקפים דרשו סכום כספי גבוה, אך זה יכול להיות מסווה למטרות אחרות. יש מקורות שונים שמציינים שגופים ביטחוניים ופרטיים מבקשים מהטכניון לבצע מחקרים שתוצאותיהם הן פרטיות ולא מיועדות לפרסום. אנחנו מקווים כי מידע רגיש לא דלף במסגרת המתקפה הזו". רם לוי, מנכ"ל קונפידס. צילום: דרור סיתהכל "תזכורת מדאיגה לפגיעות של מוסדות חינוך" רם לוי, מנכ"ל ומייסד קונפידס, ציין כי "מתקפת הסייבר האחרונה על הטכניון היא תזכורת מדאיגה ומצערת לפגיעות של מוסדות חינוך. עם ההסתמכות הגוברת על טכנולוגיה במערכת החינוך ובאוניברסיטאות, הן הופכות למטרות אטרקטיביות עבור פושעי סייבר המחפשים לגנוב מידע רגיש, להרוויח כסף או, במקרה של ישראל, לשבש ארגונים כחלק מקמפיין תודעה". "הקבוצה שלקחה אחריות, Darkbit, איננה מוכרת ואף ציינה שהיישות הציונית צריכה לשלם על הפשעים שלה. לכן, בשלב זה ולפי דפוס הפעולה, נראה שמדובר במתקפה למטרות לאומניות ומדובר ב-'פייק כופרה'", אמר. "קשה להעריך את היקף הנזק, אבל מניסיון עבר, ייתכן שתהיה למתקפה השפעות משמעותיות על הסטודנטים, הסגל והצוות של האוניברסיטה. כך או כך, נראה שההאקרים יעשו מאמץ רב כדי לעורר את כלי התקשורת לפרסם את התקיפה באמצעות הדלפות מסיביות של מידע", ציין לוי. הוא אמר כי "הכרחי שהאוניברסיטאות וכל הארגונים ישקיעו באמצעי הגנת סייבר חזקים כדי למנוע ממקרים כאלה להתרחש. בנוסף, הכרחי שתהיה להם תוכנית תגובה לאירועים, מתוכננת ובדוקה, על מנת להבטיח יכולות להגיב במהירות וביעילות למתקפת סייבר ולמזער את הנזק שנגרם. מתקפה זו משמשת קריאת השכמה לאוניברסיטאות לתעדף את הגנת הסייבר ולנקוט בצעדים יזומים כדי להגן על עצמן, על הסטודנטים ועל המידע הרגיש שלהן מפני האיום הגובר של המתקפות".

"האם יש פתרון לבעיית הפקקים? מה שבטוח אין פתרון קסם, והוא לא נראה לעין לא בעתיד הקרוב ואולי לא בעתיד הרחוק הרבה יותר. מה שכן יש בינתיים זה דברים שהם מרכיבי מפתח שעוזרים לייצר אלטרנטיבה לרכב הפרטי, וזה תחבורה בת קיימא – אם כתחבורה ציבורית, ואם כאופניים וקורקינטים – וכמובן להגביר את ההליכה ברגל – יש רק בעיה אחת משמעותית: זה פשוט משהו שאינו חלק מהתרבות שלנו", כך אמרה סיוון שמואלביץ', מנהלת קשרי ממשל בארגון צרכני התחבורה הציבורית 15 דקות בפאנל התחבורה של כנס eGov 2023 שהופק בידי אנשים ומחשבים. "אני אף חוששת שהחזון הזה רק הולך ומתרחק, כי הוא קשור מאוד לתשתיות וגם לשירות, ויש הרגשה שזה נתקע שם. הרי הדבר הכי זול והכי שמיש והכי נגיש זה מסלולי נסיעה ציבורית, כולל צביעה מיוחדת לטובת תחבורה ציבורית, כשתחבורת האוטובוסים היא 80% מהמסע הזה. וככל שהאוטובוס ייסע יותר רציף ויותר מהר, הוא יהיה יותר אמין, ויהיו לכך תוצאות חיוביות. רואים את המקומות שיש מסלולי תחבורה ציבורית – בזמן הנסיעה, בהחלטה של האנשים לעזוב את הרכב הפרטי, לעבור לאוטובוס. צריך לשפר מאוד מאוד את השירות וכמובן לפתור את מצוקת הנהגים המאוד משמעותית, כדי שזה יעבוד כמו שצריך", הוא הוסיפה. ויקטור איררה, יועץ בכיר לתחבורה חכמה. צילום: ניב קנטור את הפאנל הנחה ויקטור איררה, יועץ בכיר לתחבורה חכמה, שפתח את הפאנל במצגת שעסקה בבעיות הנוכחיות בתחבורה הציבורית, כולל נתונים שהתייחסו לכך שהבעיות בפקקים רק ממשיכות לעלות ולא נפתרות, וזאת למרות העלייה בשימוש באוטובוסים לאחרונה. מהו האתגר הגדול לתחבורה הציבורית בגוש דן? את אסף סבן, מנמ"ר חברת דן, הוא שאל מהו האתגר הגדול ביותר שהוא רואה כנציג של חברת אוטובוסים ציבורית שעיקר פעילותה הוא באזור המרכז העמוס במיוחד. "האתגר הכי גדול הוא ליצור מערכת תחבורה אמינה, זמינה וטובה, ואנחנו שמים את כל יהבנו על הנגשה מלאה של התחבורה הציבורית, קודם כל בעולמות המידע, ואחר כך במערכות תשלום עם מערכות לופ פתוח או סגור, עם אפשרות להשתמש גם בכרטיסי אשראי, וגם להציע מערכות לנוסעים מזדמנים, וכן להגדיל עוד יותר את המרחב שמאפשר לעלות ולשלם עם אפליקציה", הוא אמר. אסף סבן, מנמ"ר חברת דן. צילום: ניב קנטור "העיסוק המרכזי שלנו זה איך להנגיש את התחבורה הציבורית לציבור הרחב באופן אמין וטוב לכולם. מצד שני, אנחנו נתקלים באתגרים יומיומיים של הפעלת תחבורה ציבורית במטרופולין מאוד צפוף ומאוד עמוס, גם בגלל התהליכים שמתרחישים כעת כמו הרכבת הקלה, וזה לצד קושי אמיתי בגיוס של נהגים – זה המשאב הכי נדרש בעולמות התחבורה. אנחנו גם בתהליכים בנייה של פרויקט 'נתיב לעיר' עם חניונים למעבר – אחד מצפון לתל אביב ואחד יותר בדרום – שיאפשרו לאנשים לחנות ולעלות על שאטלים שייסעו בנתיבי העדפה שיכניסו את כולם למטרופולין יחסית מהר, אל אזורי תחבורה ציבורית פנימית", סיפר סבן. "לאכוף את הנת"צים, כדי לאפשר לאוטובוסים הגעה מהירה לעיר" ישראל רום, יועץ אסטרטגי לתחבורה חכמה, דיבר על ההבדל בין תחבורה בתוך הערים לבין התחבורה הציבורית שנעה בין הערים, ושאר היישובים. "מדובר בשני דברים שונים אחד מהשני לחלוטין. ברמה העירונית האתגר האמיתי הוא לא להכניס כלי רכב פרטיים לעיר ויש שתי שיטות עיקריות. אחת היא שיטת הקנס, כמו אגרות גודש, והשניה היא שיטת הפריסה של עוד כבישים ועוד דרכים. אז כן, נכון, בונים רכבות חדשות ועושים ומתכננים מטרו, אבל זה ממש לא יקרה מחר", הוא ציין. ישראל רום, יועץ אסטרטגי לתחבורה חכמה. צילום: ניב קנטור "האם ניתן לפתור את זה מהר? קודם כל אי אפשר לשכוח את מצוקת הנהגים והאוטובוסים, וכן שהבעיה של תחבורה ציבורית ממרחב כפרי לתוך העיר קיימת בכל העולם. יש שלושה דברים לעשות: לאכוף את הנת"צים, כדי לאפשר לאוטובוסים הגעה מהירה לעיר, וזה נושא מפתח. הנושא השני זה לבצע מהלך של תחבורה ציבורית חינם בחלק מהאזורים. במקרה כזה, בהרבה מאוד מקומות זה יגביר מאוד את השימוש בתחבורה הציבורית. דבר שלישי הוא לייעל את התחום – אם יש בעיה של חוסר אוטובוסים וחוסר נהגים אי אפשר לשפר שירות. אפשר לרתום את טכנולוגיית המידע כדי לשפר את התחום, כדי ללמוד כיצד לדייק וכיצד לייעל את התחבורה הציבורית, וזה כן דברים שיחסית מהר ניתן ליישם", הסביר רום. "יש חוסר באפליקציות וחוסר באפשרויות בתשלום תוך כדי תנועה" ד"ר ראלף גמבטה, יו"ר ארגון הכרטוס החכם (Smart Ticketing Alliance), שכבר התארח בעבר בכנס eGov, הזכיר כי ישראל מאוד חשובה לארגון שעומד מאחורי טכנולוגיית הכרטוס 'קליפסו', שעליה מבוססים כרטיסי הרב-קו בארץ. "אמנם ישראל הייתה מראשונות המאמצות, אבל מבחוץ נראה כי לא ממש הייתה התקדמות, ומכיוון שככל שעובר זמן עלות ההתקדמות יותר גבוהה, יכול להיות שהגעתם למצב בו אתם מרגישים שלא כדאי להשקיע. כספקי טכנולוגיה אנחנו צריכים לעקוב אחרי המשוב שאנחנו מקבלים וגם במערכות מאוחרות יותר שמבוססות על 'קליפסו' אנחנו צריכים לחפש עוד פתרונות, כי יש חוסר באפליקציות וחוסר באפשרויות בתשלום תוך כדי תנועה". ד"ר ראלף גמבטה, יו"ר ארגון הכרטוס החכם. צילום: ניב קנטור "אחד ההיבטים שזה הוביל אצלנו זה הדיגיטציה של המערכת", סיפר גמבטה, "כולל הפיכה לפלטפורמת קוד פתוח, עם קהילת מפתחים שהיא זו שמנהלת את העניינים בפועל. אנחנו גם חושבים שצריך לגוון עם כמה רמות של פתרונות שמתאימות לגודלי שוק שונים, וכן לאפשר בעתיד הרצה של כמה טכנולוגיות כרטוס באותה מערכת. זה אולי לא טוב ל'קליפסו' ברמה הפרטנית, אבל 'קליפסו' צריכה את זה כדי להתפתח בפני עצמה", הוא אמר.

יאהו! עתידה לסיים את תפקידם של כ-1,600 אנשים מצוותיה, המהווים כ-20 אחוז מכלל כוח האדם של החברה. על החדשות דיווח ראשון האתר Axios, שהתבסס על דברי בכירים אשר סיפרו לו על הכוונה של מעסיקתם ביום ה' האחרון. לפי הדיווח, הפיטורים הם חלק מארגון מחדש גדול של יחידת טכנולוגיית הפרסום בחברה הוותיקה, המתפקדת כיום כספקית שירותי אינטרנט בארה"ב, וכמפעילת פורטל אינטרנט רחב. לפיכך הקיצוצים ישפיעו על יחידה זו יותר מאשר על מחלקות אחרות, כשמחצית מהמשרות שיבוטלו מקורן במחלקת הפרסום של יאהו!.  על פי התקשורת, כ-1,000 משרות כבר קוצצו כעת, ופיטורים אלו שכבר יצאו לפועל מהווים 12% מסך הקיצוץ המתוכנן. שמונת האחוזים הנותרים, או אפילו יותר, ילכו לביתם רק במחצית השנייה של 2023. Axios דיווח כי מנכ"ל יאהו!, ג'ים לנזון, שרואיין הצביע על כך שהפיטורים אינם נובעים מקשיים כלכליים, אלא משינוי אסטרטגי ביחידת הפרסום הלא רווחית שלה החברה, Yahoo for Business. לפי הכתבה, יאהו! תסגור חלק מעסקי הפרסום שלה, בזמן שהיא גם תסיים את פעילות פלטפורמת הפרסום המקורית שלה, ששמה Gemini, ותמנף את השותפות החדשה שלה עם טאבולה – חברת פרסום ציבורית הפעולת מהעיר ניו יורק. לנזון הוסיף ואמר כי הוא אינו יכול לספק מספר מדויק של משרות שיחתכו בעתיד, אך אישר כי הנפח הכולל של הפיטורים יהיה יותר מ-50% מהצוות הנוכחי ביחידת ה-Ad Tech. דובר יאהו! אישר את

קבוצה של האקרים תקפה היום (א') את שרתי הטכניון. בעקבות המתקפה, אנשי המחשוב של המוסד האקדמי השביתו את מערכות ה-IT שלו באופן יזום. מהטכניון נמסר כי הוא "לומד את המצב ויעדכן בהקדם". בשלב זה לא ברורה מידת הפגיעה בתפקוד של מערכות ה-IT של הטכניון, אולם לפחות חלקן לא עובדות, כמו גם האתר של המוסד האקדמי. בשלב זה נראה שמדובר בקבוצת תוקפים שאינה ידועה, שנושאת את השם Darkbit. היא תקפה את הטכניון "בגלל מדיניות האפרטהייד של ישראל". בהודעת התביעה לתשלום דמי הכופר, ההאקרים דורשים 80 מטבעות ביטקוין – סכום שווה ערך לשישה מיליון שקלים, שישולמו בתוך 48 שעות. הם מאיימים שאם הם לא יקבלו את התשלום במועד האמור, הסכום לתשלום יגדל ב-30%. עוד איימו ההאקרים להציע את המידע המצוי בידם למכירה לאחר חמישה ימים מיום המתקפה. לפי דיווחים שונים, במייל הדרישה לתשלום כתבו ההאקרים כי "משטר האפרטהייד" נדרש לשלם על השקרים והפשעים שלו, כמו גם על "הכיבוש ופשעי המלחמה" וכן על "ההרג של אנשים – לא רק פלסטינים, אלא גם נשמות של הישראלים". חוסר הבהירות בטקסט מעלה שאלות לגבי זהות התוקפים והלאום שלהם. מומחים ציינו כי מה שברור כבר בשלב זה הוא שעילת המתקפה היא אידיאולוגית-לאומנית ולא פלילית. אחרים הזכירו שבלא מעט פעמים, הדרישה לתשלום היא שהייתה הסוואה לפעילות לאומית במסווה פלילי. מגזר ההשכלה הגבוהה – יעד מרכזי למתקפות סייבר מהטכניון נמסר ש-"בשעות הלילה בוצעה מתקפת סייבר על ידי קבוצת האקרים על השרתים שלנו. מערכות ה-IT נבדקות כעת ולכן נותקו באופן יזום. אנחנו לומדים את המצב, נמשיך ונעדכן בקרוב". ממערך הסייבר הלאומי נמסר כי "בעקבות מתקפת הסייבר בטכניון, המערך נמצא בקשר מולו לקבלת תמונת מצב מלאה, לסיוע באירוע ולבחינת השלכותיו". על פי המערך, מגזר ההשכלה הגבוהה מהווה יעד מרכזי למתקפות סייבר: ב-2022 זיהו אנשיו וטיפלו ב-53 אירועים באקדמיה, שרובם נבלמו. "המערך פועל לאורך השנה מול המוסדות האקדמיים לאיתור נקודות חולשה ולהטמעת הגנות", נמסר. "באחרונה אף התקיימו כמה פגישות עם המועצה להשכלה גבוהה ונציגי המוסדות האקדמיים, מתוך הבנת האיום שדורש הידוק שיתוף הפעולה ואף בחינה של אפשרות להקמת מרכז בקרה משותף".

שם ותפקיד: עדי אפרת, מפתחת פול סטאק, טרוליון (Trullion). ותק בתפקיד: שנה. השכלה ושירות צבאי: הייתי מדריכת קשר בבא"פ לכיש. הדרכתי מתאמנים ומילואימניקים בעיקר. בשלב מסויים הייתי אחראית על צוות מדריכות הקשר. למדתי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אחרי הצבא התלבטתי מה ללמוד והבנתי שאני אוהבת לפתור חידות, שיש לי גישה טכנית לדברים והגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לא מאמינה שיש אפליה מכוונת, אבל כן הבנייה מסוימת שגורמת לכך שמראש נשים הולכות פחות ופחות למקצועות האלו. הן פחות מוסללות לאותם תחומים טכניים, אבל אפשר לראות שאנחנו כן עוברים שינוי. בתואר איתי התחילו 50% של נשים. זה שלאט לאט פרשו, זה כבר משהו אחר. אני כן מאמינה שעוד כמה שנים המצב יהיה יותר טוב. גם לאור העובדה שעוד נשים ירכשו השכלה טכנלוגית וגם כי יש יותר דרישה בשוק ויותר נשים שמזהות אצלן את הזיקה הטכנולוגית במסגרות שונות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מעולם לא נתקלתי באפליה אישית שנובעת מעצם היותי אישה. אני חושבת שבכללי אנשים רבים נוטים לשפוט, למסגר ולהכליל על בסיס נתונים יבשים ורושם ראשוני, אבל לא הרגשתי שלעניין היותי אישה הייתה השפעה, ואולי גם כי לא הרגשתי שיש לעובדה הזאת משקל כלשהו.