אירוע הכתרת מצטייני המחשוב הפך זה מכבר לאירוע המרכזי בענף ה-IT וענף ההיי-טק. הוכחה נוספת לכך אפשר היה לקבל גם הבוקר, כאשר אולם האירועים איסט בתל אביב אירח למעלה מ-1,000 מנמ"רים, מנהלי טכנולוגיות בארגונים מכל מגזרי המשק, מנכ"לי חברות ה-IT. המשותף לכולם הייתה הזכייה בתעודת הצטיינות על אחד ממאות הפרויקטים שהוגשו לתחרות, ולצידם 20 מנמ"רים מצטיינים. הטקס השנה היה חגיגי במיוחד, מאחר שהוא ציין 20 שנה לקיומה של התחרות. זה החל ב-2003, כאשר המצב הכלכלי והביטחוני בישראל לא היה מהטובים, מצב הרוח היה די ירוד. חשבנו מה אפשר לעשות כדי להרים את המורל, ואז עלה הרעיון של קיום תחרות לפרויקטים המצטיינים במגזרים השונים, ובכך להשיג שתי מטרות: האחת הכרת תודה למאות אנשים שעובדים עם המנמ"רים בארגונים, והישג לא פחות חשוב: עידוד המצוינות בענף, שהיא נשמת אפו של החדשנות וההיי-טק. ואכן מאז שהחלה התחרות, מספר הפרויקטים גדל משנה לשנה. בשנה זו הגיע מספר  הפרויקטים לשיא: כמעט 900 פרויקטים, מיותר מ-170 ארגונים במשק – מגזר פרטי, עסקי, בנקים, רשויות מקומיות וממשלה. מעבר לפרסים הרבים שזכו בהפ הרשויות המקומיות, פרויקט הענן המרכזי נימבוס קיבל את  אות המגה-הפרויקט. זהו פרויקט שמסמל יותר מכל את החשיבות ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה בפעילות השוטפת של הממשלה, שמטרתה המרכזית היא שיפור השירות לתושבים, ניהול יעיל יותר של משרדי הממשלה ומעבר מדינת ישראל למדינה דיגיטלית. ולא רק ממשלה. בכל שנה צוות השופטים שמורכב כולו מאנשי מקצוע, מנמ"רים לשעבר יועצים, שכבר ראו דבר אחד או שניים, לא מסתיר את התפעלותו מלא מעט פרויקטים שמוגשים לתחרות. מרגש  במיוחד היה לראות את הפרויקטים של ארגונים ציבוריים כגון מגזר הבריאות – שירותי בריאות כללית, לאומית שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, מכבי שירותי בריאות ומשרד הבריאות. ריבוי הפרויקטים במגזר הבריאות, שזיכה בין היתר את שירותי בריאות כללית בפרס אלוף האלופים, היה עוד הוכחה לאפקט הקורונה, שגרמה להאצת הדיגיטציה, שנמשכת גם אחרי הקורונה. ולא רק בבריאות. השנה נרשם גידול יפה במספר הזכיות של רשויות מקומיות שממשיכות להתקדם לכיוון אוטומציה של שירותים ויישום תפיסות של ערים חכמות. גם הפרויקטים הרבים של כל החברות מיתר המגזרים המחישו את הקריטיות של הטכנולוגיה בפעילות של המשק כולו, ולצידן ארגונים כמו הכנסת, אלו"ט ועמותת פעמונים – ששם הטכנולוגיה היא התשתית שבעזרתה הם יכולים להעצים את פעילותם. סך כל הפרויקטים הטכנולוגיים שהוצגו בטקס הם חלק מהמרקם הגדול שנקרא ענף ההיי-טק הישראלי, אותו ענף שנמצא כעת שלא בטובתו בכותרות, שמוביל כעת את המחאה הציבורית למען שמירת דמותה הדמוקרטית של המדינה, כדי שגם בשנים הבאות הענף הזה יוכל להמשיך להיות הקטר של המשק, ולהמשיך להיות סטארט-אפ ניישן.

ה-1 במאי הוא יום הפועלים הבינלאומי, ובמקרה יהיה גם היום שבו עובדי אמזון אמורים לחזור לעבוד במשרדים – כך לפי מכתב ששלח אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, לעובדי החברה. ג'סי מסביר במכתב, שלאחר כמעט שלוש שנים של מתכונת עבודה היברידית ועבודה מרחוק, צוות המנהיגות הבכיר בחן את מתכונת העבודה, והגיע למסקנה ש"שעלינו לחזור להיות יחד במשרד רוב הזמן (לפחות שלושה ימים בשבוע)". במכתבו מציין ג'סי את יתרונות העבודה במשרדים. "זה מתחיל בשיפור ביצועי העובדים", כתב ג'סי, והוסיף, כי הוא מאמין ש"למידה מאחרים, הדרכה והתנסות בתרבות הארגונית הן קלות יותר כאשר האמזונים נמצאים במשרד עם עמיתיהם". לדבריו, "כשנפגשים פנים מול פנים, אנשים נוטים להיות יותר מעורבים ומחויבים למה שקורה בפגישות ולעקרונות התרבותיים המועברים… הימצאות במשרד גם תאפשר לעובדים חדשים ללמוד ולקבל הדרכה מעמיתים". בנוסף, הוא מציין, כי השהייה במשרדים גם מעודדת יצירתיות לפני הפגישות ולאחריהן, וכי הוא מאמין ש"סיעור מוחות מתרחש בצורה ספונטנית יותר במפגשים פנים מול פנים". "אני יודע שעבור חלק מהעובדים, ההסתגלות מחדש לדרך עבודה חדשה תיקח זמן מה. אבל אני מאוד אופטימי לגבי ההשפעה החיובית שתהיה לכך על האופן שבו אנו משרתים ומחדשים עבור הלקוחות".  

שם ותפקיד: שוהם אלקיים, חוקרת חולשות סייבר (Attack Researcher) בפנטרה (Pentera). השכלה: לקראת סיום לימודי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. שירות צבאי:  שירתתי ביחידת ממר"ם של אגף התקשוב וההגנה בסב"ר. במסגרת התפקיד הייתי אחראית על הגנה של רשתות המחשוב בצה"ל תוך שילוב של מחקר ופיתוח. כמו כן הייתי אחראית על פיתוח והגנה של מערכת פורצת דרך, זוכת פרס ראש אגף התקשוב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד אהבתי את התחום הריאלי והצטיינתי בו. בכיתה ז' התחלתי ללמוד מדעי המחשב במסגרת בית הספר והתאהבתי בתחום, עד כדי כך שהתחלתי לפתח פרויקטים שונים בשעות אחה"צ. היה לי ברור שבצבא ארצה להגיע לתפקיד טכנולוגי, והתגייסתי למסלול שירות של ארבע שנים, שבמהלכו התמקצעתי בתחום הסייבר. כשהשתחררתי מהצבא חיפשתי תפקיד שישלב גם יכולות פיתוח וגם יכולות מחקר, ומצאתי את השילוב הזה בתפקיד שאני ממלאת היום, חוקרת בפנטרה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? באופן אישי לא חוויתי אפליה מגדרית, אך הנתונים והסיפורים מעידים שקיימת אפליה כזאת בתחום ההיי-טק. אני מכירה מישהי שהתקבלה לתפקיד טכנולוגי לאחר תהליך ראיונות בזום. כשהיא הגיעה למשרד, המנהלים שלה הבינו שהיא הרה, ופתאום הפרויקט שלטובתו גויסה בוטל, והיא פוטרה יום לאחר שהגיעה למשרד. אנחנו בתעשייה עם רוב גברי מובהק – לדעתי, מדובר בפער שנבנה כבר בגילאים המוקדמים, כשבבית הספר נערות נשארות במקצועות ההומניים ולא מתנסות במקצועות הריאליים. ההמלצה שלי, כמי שנחשפה לתחום בגיל צעיר, היא להגדיל את המודעות ואת ההיכרות של נערות עם המקצועות הטכנולוגיים מגיל צעיר ככל האפשר – שידעו שזו אופציה, ושהן יכולות להצליח שם. הגברת תחושת המסוגלות שלהן להצלחה במקצועות אלו קריטית, והיא יכולה להגדיל את המוטיבציה שלהן לנסות ולהתמקצע במקצועות הטכנולוגיים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באופן אישי באפליה נגדי. אני החוקרת האישה השנייה שהגיעה לפנטרה ואני לא מרגישה יחס שונה בשל המגדר שלי. מה שמבליט אצלי את

ענף ה-IT כולל הרבה מנכ"לים.ות מצטיינים.ות – בהנהלות החברות עומדים.ות א.נשים מהמובחרים.ות בתעשייה. אבל בכל שנה, רק אחד.ת זוכה באות המנכ"ל המצטיין בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. הפעם, הזוכה הוא שחר אפעל, מנכ"ל נס (Ness). אפעל נבחר על ידי מערכת אנשים ומחשבים כמנכ"ל המצטיין בענף ה-IT לשנת 2022. הוא קיבל את האות בטקס שנערך היום (א') באולם האירועים איסט בתל אביב, בהנחיית פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. תחרות מצטייני המחשוב התקיימה זו השנה ה-20 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת יותר מארבעה עשורים של פעילות בקהילת ה-IT. "כששואלים מה זה אומר להיות חברה מובילה", אמר אפעל, "אני משיב שזה הרבה אחריות כלפי הלקוחות והעובדים, כל הזמן לחתור לאימוץ חדשנות. וזה לא טריוויאלי. זמן רב שאנחנו כבר פה, פועלים ומפעילים את המדינה. יש לנו פעילות משמעותית במרבית הארגונים הגדולים בישראל, עם יותר מ-500 לקוחות". "אנו מכנים את טביעת האצבע המקצועית שלנו 'נס פקטור'. זו כוללת מאות לקוחות נאמנים, עשרות שותפים חדשניים, יכולות ורסטיליות, גמישות, יצירתיות וראש של 'סטארט-אפ', שמניע 4,000 כישרונות טכנולוגיים. אנו נמצאים בארגונים מכל התחומים – תעבורה, ביטחון, בריאות, פיננסים, תעשייה, תשתיות והרבה ממשל, מוניציפלי, וגם היי-טק. לא פלא שנדבקה בנו הסיסמה, שלפיה אנו 'מפעילים את המדינה'". "נולדנו", ציין אפעל, "בשנת 1999, ישר לתוך מציאות של המילניום החדש. המייסדים העניקו לנו את השם נס. לא היה ספק לגבי השם, כי אם כל כך הרבה חבר'ה טובים סביב שולחן אחד מסכימים על הקמת החברה, שהיא מיזוג של שש חברות, אז זהו בהחלט נס". "הבאנו וביססנו את סאפ (SAP) בישראל, וזו הייתה הצלחה בקנה מידה לאומי, מאז ועד היום", הוסיף, "הקמנו וייסדנו את תפיסת מיקור החוץ בישראל, שלימים התפתחה לעולם השירותים המנוהלים, שאנו מובילים בישראל כבר כמעט עשור. היינו שותפים בפרויקטי המחשוב הגדולים והמשמעותיים במדינה, המשפיעים עלינו כאזרחים ותושבים". "פקטור נוסף ב-נס שלנו הוא, שאנחנו חברה ישראלית", סיכם אפעל, "נולדנו, התבגרנו ואנו ממשיכים לצמוח פה בארץ. נמשיך להוביל את עולם טכנולוגיות המידע והדיגיטל בישראל". צילום ניב קנטור צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין  

נציגים של 117 ארגונים עלו היום (א') על הבמה באולם האירועים East בתל אביב על מנת לקבל 297 אותות הוקרה בשל הצטיינות בגין פרויקטי IT שביצעו בשנה החולפת. האותות ניתנו להם במסגרת תחרות IT Awards של אנשים ומחשבים. הנציגים קיבלו את האותות ממנחי האירוע – פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. תחרות מצטייני המחשוב התקיימה זו השנה ה-20 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת יותר מארבעה עשורי פעילות בקהילת ה-IT. במהלך שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-8,000 פרויקטים. השנה, מספר הפרויקטים שהוגשו עמד על 970 והם התמודדו ב-11 קטגוריות: שליטה ובקרה, אבטחת מידע וסייבר; חדשנות במעבר לענן; תשתיות ותקשורת; בידול ויתרון תחרותי, שיפור תהליכים עסקיים וצ'ט בוט; חדשנות במערכות ליבה; טרנספורמציות דיגיטלית וחדשנות; ניהול דטה; מפעלים חכמים (RPA); בינה מלאכותית ולימוד מכונה; פרויקטי קורונה; ומגזר שלישי וארגונים ללא כוונת רווח. הארגונים שזכו קיבלו אותות הערכה על יותר מ-200 פרויקטים. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים – ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. לפניכם שמות הארגונים והפרויקטים שהם זכו באותות בגינם. מנורה מבטחים החברה הוכתרה כ-"אלוף האלופים" בתחרות השנה, לאחר שזכתה בשורה של פרסים בשלל קטגוריות, בגין 27 פרויקטים: הערכת סיכון באופן ממוכן עבור ביטוח סייבר; שימור לקוחות בתהליך ניוד; יצירת סרטוני מחזור הלוואה דיגיטלי; אווטאר עם הטכנולוגיה של HourOne הישראלית; הטמעת יכולות מתקדמות לתחקור סייבר; הקמת תשתית לתחקור אירועי התחזות; ניהול הזדמנויות מכירה לעסקים; הצטרפות והפקדות חד פעמיות; הצטרפות דיגיטלית לביטוח סייבר; עמוד בית חדש לאתר הלקוחות; פרויקט XDR להגנת סייבר; אפליקציית מנורה ON; משווקים קונקט; סטטוס תהליכים ובקשות; פדיונות דיגיטליים ומסלולים ירוקים; מכירות דיגיטליות; פדיון חיסכון לכל ילד; תביעת אי הגשה; סלפי 360; הלוואות פנסיה וגמל; מחזור הלוואה דיגיטלי; מערכת העברות בנקאיות; סילוק תביעות בריאות בבית הסוכן; ניהול מסמכים חכם; תשתית לאתר מנורה דאטה; שיפט קונטרול; ותשתית אגם נתונים בענן. שירותי בריאות כללית החברה הוכתרה כ-"אלוף האלופים" בתחרות השנה, לאחר שזכתה בשורה של פרסים בשלל קטגוריות, בגין 27 פרויקטים: הצלת חיים על ידי איתור מיידי של שבץ מוחי; מערכת הלבנה ארגונית; הקמת מערך MOM אנליטי; מימוש PowerPlatform 365; בניית תוכנית מובילים דיגיטליים; הקנת מאגר המחר – ביובנק; גיוס דיגיטלי; ניהול המכון להתפתחות הילד; טיפול בסמים מסוכנים; עוזר בריאות בהתאמה אישית; ליווי מטופלות סרטן השד; הרחבת שעות הפעילות ברפואת אונליין לילדים ולמשפחה; שירות ייעודי בשפה הערבית; מענה קולי לבדיקות מעבדה; בית חולים ללא נייר; שחרור דיגיטלי; מחקר נתונים רפואיים בענן; פתולוגיה דיגיטלית; שיקום מרחוק בפיזיותרפיה; ניהול מחזור חיי העובדים; בירור מצבים רפואיים; מעבדות ומתחמי בדיקות קורונה; מאגרי בדיקות קורונה; בטהובן – דיגיטציה של הליך הנפקת מכשירי שמיעה; הגנה על האקטיב דיירקטורי; שדרוג תשתיות ניטור ובקרה; וטפסי ניהול אישורים ותקצוב השתלמויות עובדים. גמא ניהול וסליקה אפליקציית התשלומים של גמא ניהול וסליקה מבית הפניקס זכתה בקטגוריה של חדשנות בענן. האפליקציה מאפשרת ללקוחות יכולת לחיוב באמצעות טלפונים ניידים והפקת חשבוניות דיגיטליות למשלמים. אימפרבה הפרס ניתן לאימפרבה בקטגוריה של תשתיות תקשורת, על פרויקט הגירת חדרי המחשב של החברה לחוות השרתים אפק של בזק בינלאומי. נס החברה זכתה בקטגוריה של טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות, על פיתוח דור חדש לתעודות הזהות הביומטריות. הפרויקט מאפשר שילוב אפשרויות לקריאת נתוני הכרטיס באמצעות NFC, ללא תלות בקורא כרטיסים, בנוסף לקריאה באמצעות קורא כרטיסים ושימוש בתעודת הזהות הביומטרית לצורך אימות במכשירים ניידים. פיקסלוט בקטגוריה של יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי, זכתה החברה על פיתוח מערכת לניהול הצלחה של פרויקטים במסע לקוח. המערכת מרכזת את כל שלב הקמת המערכות באתר הלקוח – מההשקה ועד לשלב התמיכה השוטפת. פלייטיקה הפרס ניתן לפלייטיקה בקטגוריה של חדשנות במעבר לענן, על פרויקט לניהול ביצועים ארגוניים (EPM), בדגש על דיגיטציה ואוטומציה של שלוש הפונקציות החיוניות ביותר: תכנון פיננסי, תקצוב וחיזוי פיננסי. פריוריטי בקטגוריה של חדשנות בענן, זכתה החברה על פרויקט הקמת סביבות ענן בתצורת SaaS Multi-Tenancy. זאת, כדי לאפשר ללקוחות החברה פלטפורמה מנוהלת, מאובטחת ועם SLA גבוה, שתניב יתרון ותשפר בצורה משמעותית את הזמן מתהליך הרכישה ועד להפעלה מבצעית של הפתרון. Rivery החברה זכתה בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה בזכות פרויקט ליישום פיננסי של NetSuite ERP. בפרויקט נערך איחוד של מערכות פיננסיות מרובות למערכת ERP אחת, במטרה לייעל, לשפר ולאחד תהליכים עסקיים. Rodradar החברה זכתה בקטגוריה של טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות, על פרויקט המזהה תשתיות שירות בזמן אמת, ללא צורך בניתוח מומחה. הפתרון מאפשר זיהוי פגיעה בתשתיות קריטיות בזמן אמת, עוד לפני שנגרם הנזק. UPS ישראל UPS ישראל זכתה בשישה פרסים: בקטגוריה של ניהול דטה, על מערכת בקרה ממוחשבת, המסנכרנת חיובים ותשלומים לפי חוקים עסקיים; בקטגוריה של יצירת בידול תחרותי, על פתרון לאחסון וניהול חלקי חילוף לרכבים, שהם מרכיב מרכזי בעולם הלוגיסטי; בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, על הקמת פלטפורמה אחידה לניהול תהליך העמילות ביצוא במערכת שער עולמי של רשות המיסים; בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בשל פרויקט מחשוב סטטוס המשלוחים; בקטגוריה של שליטה ובקרה וסייבר, על פרויקט מיגון סייבר ברמה מדינתית עבור גופים מסחריים; ובקטגוריה של חדשנות במעבר לענן, על הקמת תשתית טכנולוגית מונחית אירועים בענן של AWS. אוניברסיטת בר אילן. צילום: דוברות האוניברסיטה אוניברסיטת בר אילן המוסד האקדמי זכה בקטגוריית ניהול דאטה, על פרויקט איגוד נתונים מכמה מערכות תפעוליות למערכת Power BI והפיכת האוניברסיטה לארגון שמקבל החלטות על בסיס נתונים. אורמת החברה קטפה שני פרסים, שניהם בקטגורית שליטה ובקרה וסייבר: האחד על פרויקט מיכון תהליכים, שכלל הטמעת מערכת לניהול זהויות וניהול מלא של מחזור החיים של כל עובד בארגון, והשני על בניית מנגנון לגישה מאובטחת. אינטל ענקית המעבדים זכתה בפרס בקטגוריית מפעלים חכמים, בשל פרויקט למניעת כשלים ותקלות, המאפשר חיזוי לתחזוקה. כך, מפעל ייצור המעבדים בקריית גת יכול לעבוד עם מערכות בקרה מתקדמות ולקבל התרעות על תקלות עתידיות. אלביט החברה זכתה בשל שני פרויקטים: בקטגוריית ניהול דאטה בגין פרויקט הטמעת מערכת ג'ירה, שתומכת בתהליכי עבודה אג'יליים ומאפשרת ניהול תוכניות עבודה לכלל הגופים, עם שיתוף ושקיפות, ובקטגוריית בינה מלאכותית ולימוד מכונה, בגין בניית מארג נתונים חדשני, שמאפשר לחברה למנף נכסי דאטה הנדסיים בצורה אופטימלית. אלקטרה מוצרי צריכה החברה זכתה בקטגוריית חדשנות במעבר לענן, עקב הטמעה מהירה וחדשנית במעבר לענן של אורקל. אסותא מרכזיים רפואיים הפרס ניתן לאסותא בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, לאחר שהיא ביצעה פרויקט הקמת ממשק דיגיטלי עבור מרכז המומחים שלה, שמשרת את המטופלים והרופאים, כאשר זימון התור הוא בתהליכים דיגיטליים, כולל התשלום. אמפא קפיטל בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, זכתה החברה על מימוש הליך דיגיטלי מקצה לקצה למתן אשראי. כלל ביטוח כלל ביטוח קיבלה אות בקטגוריית תשתיות ותקשורת, על פרויקט להטמעת הציוד של אריסטה בדאטה סנטר שלה. הפתרון מספק שיפור של ביצועי הרשת לצד אמינות רבה. משכן הכנסת. צילום: אילוסטרציה - BigStock הכנסת הפרלמנט זכה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, עקב ביצוע פרויקט מחשוב מערכת הצבעות חכמה דינמית וגמישה, שמאפשרת שקיפות מלאה לציבור ומנגישה את הדמוקרטיה לכל אזרח. כרם תעשיות מזון הפרס שקטפה החברה הוא בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, והוא ניתן לה בגין פרויקט אופטימיזציה ואוטומציה בשרשרת האספקה. לאומית שירותי בריאות הארגון זכה בשני פרויקטים בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה: חידוש האפליקציה לשימוש הדוגמים הקולטים דימות במרכזים הרפואיים ושימוש במנוע חוקה לקביעת זכאות לביצוע בדיקות מעבדה. מגדל חברה לביטוח החברה זכתה בארבעה פרסים: על פרויקט לזיהוי אנומליות עסקיות במערכות הארגוניות, הקמת מוקדים לביטוח אלמנטרי ולנוסעים לחו"ל, היערכות ליישום תפיסת ענן תחילה ומעבר לסביבת HANA של סאפ. פרס נוסף ניתן למקפת מגדל, על פרויקט עריכת דו"חות כספיים, עם איסוף נתונים שאפשר את קיצור הזמן הנדרש להכנה ולפרסום הדו"ח הכספי של קרן מקפת. מוזיאון ישראל. צילום: ויקימדיה מוזיאון ישראל המוזיאון הלאומי זכה בפרס בקטגוריה של פרויקטים מיוחדים למגזר השלישי, על פרויקט לשיפור תהליכי כניסת הקהל למוזיאון באמצעות שדרוג מערכות ניהול רכישת כרטיסים ובקרת כניסה לציבור. המועצה האזורית גליל עליון המועצה זכתה בשלושה פרסים: בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית הוענקו לה שני פרסים – על פרויקט הטמעת מערכת מידע גיאוגרפית (GIS) ועל הקמת מערכת דו-רבדית לשיפור הקשר עם התושבים. בקטגוריה של חדשנות במעבר לענן היא קיבלה אות עקב ביצוע פרויקט פיתוח תיקים דיגיטליים לשירות הפסיכולוגי. המועצה האזורית תמר בקטגוריית ניהול דאטה, זכתה המועצה בגין פרויקט מערכת ניטור אזורית בים המלח, לטובת שמירה על איכות הסביבה. מוריה חברה לפיתוח ירושלים בקטגוריית ניהול דאטה, זכתה החברה בפרס על יישום פתרון BI מרובה ממשקים, לניתוח ותחקור הפרויקטים והתהליכים העסקיים שבחברה, לצורך תמיכה בקבלת החלטות ובניהול השוטף. מידות שירותים מוניציפאליים לחברה ניתן פרס בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה, בשל פרויקט מידות – מערכת מידע הנדסי לניהול תהליכי מדידה וחישובי אגרות עבור רשויות מקומיות. מימון ישיר חברת הביטוח זכתה בקטגוריית יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי, על פרויקט הטמעת מערכת מאנדיי, שהביא לשיפור הניהול של מחזור החיים בפעילות ה-IT. מכבי שירותי בריאות הארגון זכה בשלושה פרסים: בקטגוריית יצירת בידול תחרותי על הקמת אתר חדש, שמאפשר לחברי מכבי להזמין תרופות ומוצרים נוספים באופן דיגיטלי, ולבחור את אופן ההספקה; בקטגוריית מפעלים חכמים, בגין פרויקט מחשוב ואוטומציה של בדיקות מעבדה; ובקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, על פרויקט לייעול נושא ההתחייבויות האוטומטיות. מכבי תנועה עולמית הפרס ניתן לארגון בקטגוריה של פרויקטים במגזר השלישי, על פרויקט שדרוג והקמה מחדש של מערכות המחשוב שניהלו את משחקי המכביה ה-21, שהתקיימו בקיץ האחרון. ממן מסופי מטען בקטגוריה של פרויקטי קורונה, הפרס ניתן לחברה בשל שדרוג מערכת פיננסית לוגיסטית למערכת פריוריטי בענן. ממר"ם היחידה הצבאית קיבלה פרס בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, על פרויקט ניהול דיגיטלי מבוסס סרוויס נאו. מעיין חיים הארגון, ששייך לקבוצת פארמה מבית דגן – מרכז ארצי לקנאביס רפואי, זכה בקטגוריה של יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי, על מחשוב תהליכים בארגון. מערך הדיגיטל הלאומי המערך קיבל אות בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בגין מנוע הזכויות הלאומי, שמנגיש מידע על זכויות בצורה מותאמת אישית, על בסיס מענה לשאלון קצר ודינמי. מקורות חברת המים הלאומית זכתה בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, בשל תמר – מערכת מידע תפעולית מונחית תהליכים, שמספקת מענה לכל פעילות תיאום התשתיות בחברה. מקס סטוק רשת החנויות זכתה בקטגוריית יצירת בידול תחרותי, לאחר שביצעה פרויקט לייעול שרשרת האספקה המקומית, בשל אינטגרציה עם מערכת ה-ERP של קומקס. משרד האוצר המשרד זכה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, על מערכת שירות לקוחות למנהלת הגמלאות, מבוססת סיילספורס. זו מאפשרת טיפול אחוד בגמלאים, לצד הקמת אתר בשירות עצמי לשיפור השירות. פרויקט מרכב"ה במשרד האוצר הפרס ניתן לפרויקט הממשלתי בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, על הקמת אתר תוכן לנהגים ורכזי תחבורה, תוך אפיון ממשק משתמש נוח וידידותי. משרד הבריאות המשרד זכה ב-22 פרסים: גנטיקה קהילתית; מחקר מעקב אחר ילדי ישראל בטיפת חלב; הכשרת מאות מדריכים בפיקוד העורף; תמונת מצב לאומית על התחלואה באבעבועות הקוף; מנוע חוקה; מלר"דים טון ליין; מרכז מצוינות דאטה; סחלב – מערכת לאומית לרישום תוצאות בדיקה פתולוגיות של אזרחי ישראל, לצרכי תחקור וקבלת תובנות רפואיות; רפורמת המזון; גילוי מוקדם של סרטן ריאות; תשתית מסג'ינג מרכזית; פורטל כלי תומך החלטה – נתוני שב"ן; אשפוזי קורונה ופוסט קורונה; הנגשה תלת שפתית למידע במשבר הקורונה; נגישות גיאוגרפית לשירותי בריאות; פרסום לציבור של תופעות לוואי לאחר חיסוני קורונה; גלאי וריאנטים; ועדה לקביעת גודל רכב שלו זכאים מוגבלי ניידות; מעבר תשתיות אפליקטיביות לענן; מערכת BI לבתי הספר לסיעוד; פרויקט אפשרי בריא; ומערכת לניהול מחקרים קליניים. המרכז הרפואי שיבא בית החולים קיבל אות בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בשל פרויקט להקמת סביבה דיגיטלית למאושפזים, עם שקיפות ושליפת מידע אישי וקליני מתוך מערכות המידע שלו. שיבא אף זכה בפרס בקטגוריית פרויקטים מיוחדים למגזר השלישי, על הקמת בית חולים דיגיטלי באזורי המלחמה באוקראינה, שהוטמעו בו תהליכים של רפואה מרחוק בטיפולים קריטיים בחולים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, זכה המשרד בשל מערכת תאנ"ה 0 תוכנה ארגונית לניהול השקעות ותמיכות. זו מחשבה את כל תהליכי בקשות הסיוע שהמשרד נותן לחקלאים על גבי פלטפורמה אחת ונוחה לשימוש. משרד המשפטים המשרד זכה בקטגוריית מפעלים חכמים, בגין פרויקט היפר-אוטומציה בסנגוריה הציבורית. זאת, במטרה לתת מענה חכם, אופרטיבי ומהיר לתהליך אישור שכר טרחה בסנגוריה הציבורית. משרד הפנים המשרד זכה בשני פרסים, שניהם בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית: בגין פרויקט הקמת אתר לציבור – פלטפורמה אחידה להצגת מידע על הרשויות בישראל; ועל מערכת הדר לשיתוף הציבור בנושאים שנדונים בוועדות לשינוי גבולות מוניציפליים. משרד הרווחה והביטחון החברתי בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, ניתן למשרד הפרס בגין פרויקט פורטל פנים ארגוני, שאפשר יצירת סביבה דיגיטלית שבה ניתן לשתף מידע וידע. משרד התקשורת בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה זכה המשרד בפרס על הקמת מערכת CRM בענן, המאפשרת מסלול רישוי ירוק לחברות התקשורת ומפחיתה את העומס הרגולטורי. נגה: ניהול מערכת החשמל החברה קיבלה שני פרסים בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה: בשל הקמת מערכת ERP עננית של אורקל בפרק זמן קצר ועל הקמת מערך נתונים רוחבי. נטלי חברת שירותי הרפואה זכתה בפרס בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, בגין מחשוב תהליכי עבודה של הטכנאים בשירות הלקוחות. נטפים החברה קטפה שלושה פרסים, שלושתם בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית: הראשון, על פרויקט מעבר מתהליכי ניהול מחסן ידניים ומונחי נייר לתהליכים דיגיטליים, חוצי ארגון, בכל שלוחות החברה בעולם. השני, על הטמעת מודל אחזקה על פלטפורמת סאפ. השלישי, על פרויקט CRM למערכת השיווק הגלובלית של החברה. נציבות שירות המדינה הארגון זכה בפרס בקטגוריית ניהול דאטה, על פרויקט מחשוב מדד הגיוון התעסוקתי, שבודק את עמידת יעדי הממשלה בכל הקשור לאוכלוסיות מודרות בתעסוקה במגזר הציבורי. סלברייט החברה קטפה שבעה פרסים: על פרויקט ERP מבוסס אורקל נטסוויט; בניית מערכת אוטומטית מבוססת פרופילים, לניהול תהליכים פנים ארגוניים; מעבר מוצלח לענן של AWS; הטמעת פתרון DRP וגיבוי; יצירת סביבת הגנה מבודדת לכל השרתים הקריטיים; הטמעת תפיסת אבטחה בסביבת הענן Azure; ובקרת גישה מאובטחת לרשת ה-NAC. סמארטק בקטגוריית מפעלים חכמים, זכתה החברה בפרס על הטמעת תהליך אוטומטי, מבוסס בינה מלאכותית, בקווי הייצור של EGGER האירופית. סמלת יבואנית הרכב זכתה בכמה פרסים: על הקמת מערכת לניהול תהליך מתן מימון ללקוחות החברה; הקמת מערכת התומכת בכניסת החברה לתחום מכירת רכב בליסינג תפעולי; פיתוח מערכת לרישום וגבייה במוקד הלקוחות שהוקם; פרויקט דיגיטציה שנועד לייעל ולשכלל את תהליך מסירת הרכב ללקוח; הטמעת מערכת CRM שנועדה למקסם את הליך ניהול הלידים; העברת מערכת SAP HANA לענן; פרויקט מתקשרים בקליק; וניהול חוויית לקוח. עיריית הרצליה העירייה זכתה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בגין פרויקט חוצה ארגון לכריית נתונים מהמערכות, שמאפשרת צפייה בתהליכים עתידיים. הפרויקט כלל טפסים דיגיטליים, צ'ט בוטים, הטמעת מערכת BI באגף הרווחה, יישום תהליכי אנליטיקות, ניהול חכם של מקלטים והתראות בזמן אמת. עיריית חיפה העירייה זכתה בקטגוריית תשתיות תקשורת, על העברה לענן של כל רשת התקשורת שלה. עיריית ירושלים עיריית הבירה קטפה כמה פרסים: על פרויקט מבט לחינוך, המאחד מערכות ומגוון תהליכים עסקיים באגף; פיתוח פלטפורמה חדשה לאגף האכיפה והשיטור, שמאפשרת ניהול שליטה ובקרה על המרחב הציבורי מקצה לקצה; קליטת עובד דיגיטלית; ומחשבון לחישוב זכאות וגובה הנחה בארנונה. עיריית נתניה ארבעה פרסים ניתנו לעירייה זו: על פרויקט גיוס עובדים במכרזים אלקטרוניים; פרויקט לניהול תהליך דיגיטלי של הזמנות, חשבוניות ופקודות זיכוי; ניהול תהליכי דיגיטציה בתפעול ובאחזקה; וניהול מחזור חיי המשתמש. עיריית ראשון לציון בקטגוריית עיר חכמה, קיבלה העירייה פרס על הקמת פרויקט שו"ב מתכלל, שבמסגרתו בוצע שדרוג למערכת ה-CRM, עם מודול מוקד עירוני חדש. פרס נוסף ניתן לה בקטגוריה של המגזר השלישי, על ניידת שירות עירונית שמעניקה שירותים לתושבים עד הבית. עיריית רחובות בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, קיבלה העירייה פרס על פרויקט התקנת מערכת CRM בכל אגפיה. המערכת מנגישה את כלל השירותים לתושבים בשפה אחידה ומחברת את כל מקורות המידע למערכת אחת מרכזית. עיריית רמלה הפרס ניתן לעירייה זו בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בשל פרויקט קמפיינים עירוניים – פיתוח קמפיינים אישיים באמצעות הטלפון הנייד לעדכון ולהנעת התושבים. עמותת פעמונים העמותה זכתה לפרס בקטגוריה של פרויקטים במגזר השלישי, על פיתוח אפליקציה לניהול תקציב, שמאפשרת למשפחות שמקבלות שירות ממנה, כמו גם לכלל הציבור, לנהל בצורה אפקטיבית ומתוכננת את תקציב המשפחה, ובכך להימנע מחריגות תקציביות והידרדרות לחובות. פזגז חברת הגז זכתה, בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בגלל פרויקט הקמת מערכת לאיסוף, פילוח וניתוח נתוני לקוח. פיוניר ניהול הון גם חברה זו זכתה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית – על פרויקט ניהול נכסים פיננסיים על גבי פלטפורמת סיילספורס. בית ההשקעות פסגות בקטגוריית חדשנות במעבר לענן, קיבלה החברה פרס על הקמת תשתית של דאטה סנטר חדש בענן פרטי, כולל מעטפת תשתיות, תקשורת ואבטחת מידע. צ'מפיון מוטורס החברה זכתה בפרס בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, בגין פרויקט לקבלת כלי רכב חדשים, בתהליך שכולו דיגיטלי. צה"ל – חט"ל מסגרת אמ"ת בחטיבה הטכנולוגית של הצבא קיבלה אות בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בגין פרויקט מערכת דיווח בענן, באמצעות הסלולר, ליחידות נסא. המערכת מאפשרת ביצוע החתמות של משימות דיגיטליות ונגישות מלאה לכל מערך המשימות. קבוצת לפידות בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, קטפה החברה פרס על פרויקט בניית חנות אלקטרונית מודרנית ומאובטחת ללקוחות שלה, עם פלטפורמת מכירות אחידה ושקופה. קבוצת תדהר גם חברה זו זכתה בקטגוריה טרנספורמציה דיגיטלית, בגין פרויקט הקמת אזור אישי ל-4,000 לקוחותיה שרכשו דירות בשבע השנים האחרונות. הפורטל משקף את המידע האישי ללקוח, מרגע חתימת החוזה ועד למסירה, עם אופציות לביצוע תהליכים בשירות עצמי. קופת חולים מאוחדת הקופה זכתה בשבעה פרסים: על פרויקט מערכת הפצה ארגונית, שנועד לניהול קמפיינים שירותיים וקליניים; הקמת מרכז תמיכה, שליטה ובקרה לאבטחת מידע, כולל ניהול שו"ב בראייה כוללת; בניית מערכת מחשוב למרכז הכנות רוקחות; מסע הריון ולידה, לליווי האישה ההרה על ידי מוקד אנושי או דיגיטלי; אוטומציה של תהליכי שירות ואבטחת מידע; ניטור מרחוק של אוכלוסיות בסיכון רפואי גבוה; וטרנספורמציה בהתמודדות עם אירועי כופרה. קמהדע החברה זכתה בקטגוריית שו"ב, בגין יישום שירות אבטחת מידע מנוהל, הכולל מעטפת הגנה פרו-אקטיבית לארגון, לרבות תגובה לאירוע, במקרה הצורך. קרן היסוד הארגון זכה בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה, על הקמת מערכת CRM גלובלית, שמייעלת את ניהול התרומות. הקרן הקיימת לישראל הפרס ניתן לארגון, שחגג השנה 100 שנים להיווסדו, בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, בגין פרויקט מיתוג ואיחוד אתרי התוכן והשירות שלו. רפאל החברה הביטחונית זכתה בקטגוריית יצירת בידול תחרותי, עקב פרויקט טרנספורמציה אג'ילית באגף מערכות המידע. בפרויקט הוטמעה מערכת ג'ירה לתמיכה בתהליכים אג'יליים וניהול תוכניות עבודה לכלל הגופים, בדגש על שקיפות מול לקוחות האגף. רשות האוכלוסין וההגירה הרשות זכתה בחמישה פרסים. השניים הראשונים ניתנו לה במסגרת קטגוריית יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי – האחד על הקמת מערכת ערבויות, שמשפרת את השירות לאזרח וחוסכת לו התייצבות פיזית, במיוחד לאנשים עם מוגבלות, והשני על מחשוב תהליך הודעות פטירה שמתקבלות ממשרד הבריאות. שלושה פרסים נוספים ניתנו לה בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, על פרויקט רותם – שדרוג תשתיות התקשוב של מערכת ביקורת הגבולות, ובגין מערכת מקוונת לתשלום משכורות לעובדים פלסטיניים; ובקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, על פרויקט עיבוד מקדים ליוצאים לחו"ל. רשות שדות התעופה בקטגוריית שו"ב, זכתה הרשות בגין פרויקט הקמה והפעלה של החמ"ל הלאומי לתחבורה בישראל, שתפקידו לאפשר ניטור אירועי סייבר באוויר, בים, ביבשה, בתחבורה הציבורית ובתשתיות. במסגרת הפרויקט חוברו עשרות גופים והוקמה סביבה ייעודית שמחברת את הגופים למערכת ה-SIEM-SOC. שבא (שירותי בנק אוטומטים) בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, זכתה החברה בפרס על פרויקט הסמכת ולידטור (קורא כרטיסים) T2100. הפרויקט פותח עבור דן, שהחלה לאפשר שירותי תשלום מתקדמים בתחבורה הציבורית. שוק העיר ט.ע.מ.ס בקטגוריית יצירת בידול תחרותי, ניתן לה פרס על הפעלת ציוד הקצה ברשת, כחלק ממערכת ERP. הפרויקט כלל הטמעת קופות המסונכרנות עם מערכת קומקס, בנוסף לשילוט דיגיטלי שמתעדכן ישירות מהקופה. כך, לקוח יכול לבצע קנייה עצמית בעזרת מסופון או טלפון סלולרי, או לסרוק את המוצרים. שיכון ובינוי החברה זכתה בפרסים הבאים: על הקמת פורטל לניהול קריאות שירות של הדיירים שקנו דירות ממנה, הקמת פורטל התחדשות עירונית, ניהול ושיבוץ נהגים, הקמת ווטסאפ ארגוני, הקמת מערך המחשוב בתחנת הכוח אורות הפנינה (חגית מזרח) והעברת שני מחסני נתונים מאון-פרמיס לסביבת הענן Azure. שקל סוכנות לביטוח בקטגוריית יצירת בידול תחרותי, זכתה החברה בשל פרויקט לשדרוג מערכות ניהול מסמכים ותהליכי עבודה. זאת, לטובת גמישות בתפעול השוטף. תבל מטרו בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, קיבלה החברה פרס על פרויקט מערכת ניהול הידע של הקו האדום של הרכבת הקלה. הפרויקט כלל קליטה אוטומטית של נתונים מכל מקורות המידע וריכוזם במערכת אחת. תדיראן טלקום החברה קטפה פרס בקטגוריה של חדשנות במעבר לענן, בגין פרויקט ניהול תהליכי שירותים מרכזיים, לרבות מימוש תהליך מכירות מלא, אינטגרציה ל-ERP ומדידה מדויקת של רמת השירות ללקוח. תנובה ענקית המזון זכתה בפרס בקטגוריה של תשתיות ותקשורת, על החלפת תשתיות התקשורת SDWAN, המאפשרות ניהול וניתוב תקשורת רחבה, תוך ניצול אופטימלי של רוחב הפס בתמהיל תעבורה משתנה ובמגוון טכנולוגיות. AIG חברת הביטוח קיבלה אות בקטגוריה של שליטה ובקרה, על פרויקט תכנון ויישום אסטרטגיית סייבר רב שנתית וכלל ארגונית, שהתאימה את עצמה למציאות של ריבוי סיכונים. בקטגוריית חדשנות בענן היא זכתה עקב פרויקט מעבר למערכת עננית מאובטחת, בפיתוח החברה. בקטגוריית תשתיות ותקשורת ניתן לה פרס על ביצוע פרויקט החלפת כספות פנים ארגוני. קינדריל בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה זכה פרויקט חדשני שהיא ביצעה למשרד התחבורה, בשיתוף נתיבי איילון, שכולל הקמת נתיבים מקבילים ככביש אגרה. זה כולל עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית ושיתופית, מתחמי חנייה גדולים ושאטלים חשמליים בחינם. לומניס בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה, זכתה החברה בשל פרויקט שסייע לה להקים 14 ישויות משפטיות לצורך הקמת חברות חדשות, עם ממשקים מתאימים לכל היישומים. ויברנט בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, זכתה החברה בשל פרויקט ניהול הליכי רפואת גסטרו על מערכת של סיילספורס. יס חברת הלוויין זכתה בפרס בקטגוריית יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי, על הקמת תשתית חדשה המשלבת את תכני החברה עם אלה של דיסני. אדמה פתרונות לחקלאות בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות, זכתה החברה בפרס על ניהול תהליכים בתחום המכירות ושירות הלקוחות במגוון הסניפים שלה ברחבי העולם. בנק דיסקונט הבנק זכה בשורה של פרויקטים: אוטומציה לתהליכי תגובה לאירועי אבטחת מידע; פיתוח מערך חיזוי, ניתוח וטיפול בתקלות; פיתוח ויישום פתרון הגנת סייבר ליישומי ביג דאטה ואנליטיקה; מיכון תהליכים באמצעות RPA; יישום מיקרו-שירותים בערוצים הישירים; ניהול וקביעת פגישות עם בנקאי; שיפור ממשק המטפל במערכת הפניות הארגונית; מערכת ממוחשבת לייעוץ דיגיטלי; מערכת שמייעלת את החזרי המס; קפיצת מדרגה בתהליך הגיוס; פענוח צ'קים בנקודת הקצה על בסיס בינה מלאכותית; ותמיכה טכנולוגית לקמפיין השירות של הבנק. בנק יהב הבנק זכה בשני פרסים: בגין פרויקט הטמעת מערכת WAF להגנה אפליקטיבית מפני מתקפות סייבר ועל החלפת מערכות רכש בתקופת הקורונה. בנק הפועלים הפרויקט שבגינו זכה הבנק בפרס הוא CECL – ישוב הפרשה להפסדי אשראי צפויים על פי תקן חדש של בנק ישראל, תוך שימוש במודלים אנליטיים סטטיסטיים מורכבים. בניין בנק ישראל בירושלים. צילום: אסתר ענבר, מתוך ויקיפדיה בנק ישראל הבנק המרכזי זכה בכמה פרסים: בקטגוריה של תשתיות תקשורת – על בניית דאטה סנטר חדש ברמת זמינות ושרידות מקסימלית וארגון מחדש של מערך קווי התקשורת בבנק; בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה – על פרויקט שדרוג המאגר הלאומי לנתוני אשראי ועל פרויקט שער לחשבונות בנק ומידע; ובקטגוריית ניהול דאטה – על פרויקט מאגר סדרות, המאפשר לקבל את כל הנתונים למורשים בלחיצת כפתור אחת. עוד זכה הבנק על פרויקט השקל הדיגיטלי, ועל פרויקט אוטומציה כמנוף לניהול בקרה והתייעלות מבוסס RPA. בנק לאומי בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה, זכה בנק לאומי בגין פרויקט מודרניזציה והתאמת מערכות יישומים למערכות המיינפריים הישנות, ומעבר לעבודה מלאה ב-Windows, עם מסכים ייעודיים. דלק בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, זכתה החברה בשל פרויקט העברת קבצים לענן מאובטח; בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית – על פרויקט למחשוב מסע לקוח, פרויקט גרסה 5.0 של אפליקציית דלק ופיתוח ממשק ניהולי תפעולי; בקטגוריית מעבר לענן – בשל הטמעת מערכת סאפ ליישום תהליכי מכירות ושירות, ועל מעבר שירותי אינטגרציה לענן; בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה – בשל תכנון מרחב החנות על בסיס פתרון ניהול קטגוריות מוצרים. עוד פרסים ניתנו לחברה בגין מחשוב תהליך מכר יומי, מערך גיבוי מאובטח ופרויקט הגנת סייבר במערכת המייל. דן החברה זכתה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, עקב פרויקט תשלום בתחבורה הציבורית באמצעות כרטיסי אשראי ואמצעי כרטוס תומכי EMV. בניין האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. צילום: סוצאנג, מתוך ויקיפדיה האוניברסיטה הפתוחה המוסד האקדמי זכה בקטגוריית ניהול דאטה, על הטמעת הממד המרחבי (GIS) בתהליכי קבלת ההחלטות. הבורסה לניירות ערך בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, זכתה הבורסה על פרויקט לפיתוח מערכת רישום הנפקות דיגיטליות, המספקת שקיפות ומסייעת לקיצור תהליכים מורכבים. החברה לפיתוח קיסריה בקטגוריה של יצירת בידול תחרותי, קיבלה החברה פרס על פרויקט RTBP – פיתוח מערכת להקמה ולניתוח של תוכניות עסקיות. הג'וינט הארגון זכה בקטגוריית פרויקטים מיוחדים במגזר השלישי, עקב פיתוח והקמת מערכת לניהול יזמויות חברתיות. הכשרת היישוב בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה, זכתה החברה על פרויקט מיפתוח אוטומטי, המאפשר זיהוי חכם של מסמכים בלא מגע יד אדם. בניין ההסתדרות בתל אביב. צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה ההסתדרות הארגון זכה בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית, על הקמת פורטל עובדים חדש, שמשקף את כל הפעילות של הארגון ומרכז במקום אחד את כלל המידע והשירותים שהעובד צריך. עוד היא זכתה בקטגוריה זו על הקמה וניהול של מערכת הבחירות להסתדרות, שהתבססה על פלטפורמה דיגיטלית ומסכים – במקום קלפיות, ועברה בהצלחה. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, זכתה הרשות על הפרויקט אל תתקשר אליי, שנועד לסייע לצרכנים לצמצם את ההודעות והמסרונים שהם מקבלים מחברות מסחריות שאין להם עניין להיות בקשר איתן. עוד היא קיבלה אות בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, בשל הקמת מערכת CRM. וואן זירו הבנק הדיגיטלי זכה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית, עקב הקמת מערכת ספר ראשי ודיווחים לבנק ישראל ולציבור, יישום מערכת ERP בענן והטמעת מערכת BI של אורקל בענן. יד ושם המוסד קיבל אות בקטגוריית בינה מלאכותית-לימוד מכונה, עקב פיתוח מערכת לחילוץ ואיתור שמות מתוך עדויות קיימות. בסופו של התהליך יתווספו למאגר של יד ושם אלפי שמות חדשים של קורבנות וניצולים, ומידע נוסף לגביהם. כאל חברת האשראי זכתה בפרס בקטגוריה של חדשנות במעבר לענן, עקב פיתוח מערכת CRM כפלטפורמה לשיווק ומכירות, תוך הגנה על פרטיות הלקוחות. היא קיבלה פרס נוסף, בקטגוריה של חדשנות במערכות ליבה, על שדרוג תשתיות מערכת הליבה בחברה. הרשות הארצית לכבאות והצלה הרשות הארצית לכבאות והצלה זכתה בפרס בקטגוריית ניהול דאטה, בשל פרויקט AskOnce – הקמת תשתית מרכזית לניהול מידע, לשימוש בכלל מערכות הארגון.

"מי שלוקח אותנו למלחמה צריך לקחת אותנו גם להיי-טק ולשגשוג כלכלי חברתי", כך אמר הבוקר (א') קופטאן חלבי יו"ר העמותה למען החייל הדרוזי.  חלבי דיבר בפתיחת טקס הכתרת מצטייני המיחשוב לשנת 2022, שנערך היום באולם EAST תל אביב, בהשתתפות למעלה מ-1,000 איש. העמותה החלה להפעיל מרכז חדשנות שנועד להכשיר חיילים משוחררים מהעדה הדרוזית למקצועות ההיי-טק ולשלב אותם בתעשייה. חלבי קרא לכל מנכ"לי חברות ה-IT שנכחו באולם, למנמ"רים ולכל בעלי התפקידים שהגיעו לטקס, לשלב את הבוגרים בתעשיה. רן בר, מנכ"ל העמותה למען החייל הדרוזי. צילום: ניב קנטור "האתגר שלקחתי על עצמי הוא מורכב. חייבים להגדיל את אחוז הדרוזים בענף ההיי-טק, שכיום הוא ללא שום פרופורציה לפוטנציאל שלהם", אמר רן בר, מנכ"ל העמותה שנרתם לסייע למיזם החברתי. "אבל כדי לממש את האתגר", המשיך ואמר בר, "אנחנו מתחילים בפרויקט במערכת החינוך ומהשנה הבאה נכנס לבתי הספר כדי להקנות להם תחושת מסוגלות, ולעודד אותם ללמוד את מקצועות המדעים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "אנחנו מציבים רף גבוה בפני הבוגרים והתלמידים, להגיע למצוינות הגבוהה ביותר כדי להשתלב בתעשיה". בשם חברת סיסנת בירך אברהם אסף (לולו) יו"ר קבוצת אמנת. "הקדשנו מאמצים רבים כדי להקים את מרכז הפיתוח שלנו בצפון, ויחד עם בני העדה הדרוזית המוכשרים נכשיר כוח אדם מעולה", אמר אסף לקהל.

17 מנמ"רים ומנמ"ריות זכו באותות הערכה על הצטיינותם בשנה החולפת במסגרת טקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך היום (א'). הטקס התקיים באולם האירועים East בתל אביב, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה. פרופ' גדי אריאב שימש יו"ר ועדת ההערכה, שבחנה והמליצה על המנמ"רים המצטיינים. לצידו בוועדה ישבו גדי דודיאן, לשעבר מנמ"ר בנק יהב; ליאורה בן אפרים, מנמ"רית מכבי שירותי בריאות; רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT; דן תל ניר, לשעבר מנמ"ר נחל שורק; ואודליה לבנון, דירקטורית, מרצה ויועצת. פרופ' גדי אריאב, יו"ר ועדת ההערכה, שבחרה את המנמ"רים.ות הזוכים.ות. צילום: ניב קנטור מיהם.ן הזוכים.ות ומדוע הם.ן זכו? השמות והנימוקים – לפניכם. מוטי דוזטו, מנמ"ר אירונאוטיקס-רפאל. צילום: רמי זרנגר מנמ"רים ראויים לציון לשבח מוטי דוזטו, אירונאוטיקס-רפאל "דוזטו מחובר לארגון. הוא ביצע חריש עמוק במערך המחשוב לזיהוי כאבים ובתוך שנתיים גיבש מערך טכנולוגי מתקדם. הוא קידם ותיעדף פיתוח של יותר מ-100 נושאים, כולל פרויקטים 'כבדים' וחוצי ארגון. הוא גיבש מעמד מרשים ל-IT ומיצב אותו באופן משמעותי כגוף טכני-עסקי מוביל בכל תחומי הטכנולוגיה, כמשאב מרכזי בארגון". ניר רפפורט, מנמ"ר המכביה העולמית. צילום: פרטי ניר רפפורט, המכביה העולמית "רפפורט התמודד עם אתגר המכביה – אירוע חד פעמי שכולל 60 תחומי ספורט ונערך בפיזור גיאוגרפי רחב – והרים אותו 'מהקרשים', אחרי המשבר הדרמטי ב-2017. הוא בנה ארכיטקטורה ייחודית, חכמה ומבוססת כלים טכנולוגיים חדשנים. רפפורט הוא 'מנמ"ר בהתהוות', והוא הצליח לממש פרויקט טכנולוגי קריטי ומורכב, תוך עמידה בלוח זמנים צפוף וקשיח. הוא הפגין הבנה עסקית מרשימה ומימוש צרכים עסקיים". פלי הנמר מעניק לאורן אריאב אות מנמ"ר מצטיין. צילום: קובי קנטור ז"ל (ארכיון) אורן אריאב, רשות האוכלוסין וההגירה "אריאב מכהן מזה 25 שנים בתפקידי מנמ"ר בשירות הציבורי, חבר הנהלה, עובד עם המנכ"ל, בעל ניסיון עשיר, עם ראייה טכנולוגית ועסקית גם יחד, וכך מוביל תהליכים אסטרטגיים במשרד. הוא עוסק בפעילות מגוונת בעולמות הטכנולוגיה והשירותים החיוניים בתחום קריטי למדינה. מלבד קידום וביצוע של מגוון פרויקטים, אריאב עוסק בניהול משברים, בין השאר בהתמודדות עם פתרונות למשבר באוקראינה, משבר הדרכונים וקיצור התורים, הגדלה משמעותית של קצבי העבודה למענה לרגולציה ודרישות תפעוליות במהלך ניהול משבר הקורונה". עופר חליפה, עיריית קריית אונו "חליפה ביצע פרויקטים רבים בשנה החולפת. הוא קידם התקנה של תשתיות רבות, כולל שיפור מערך הענן. חליפה מתמודד בהצלחה עם צרכים כבכל עירייה, בעזרת ארגון מאוד קטן ותקציב נמוך. על אף גילו הצעיר, הוא מצליח להיות מודל לחיקוי בעירייה. הוא מוביל שינוי בחשיבה, רותם את העירייה לשינוי ומקדם שיח 'מבוסס מטלות' בתוך הארגון". אמיר הרוש, סמנכ"ל הטכנולוגיות בקבוצת קלי. צילום: תומר אלמקייס אמיר הרוש, קלי "הרוש מוביל חדשנות עסקית מבוססת טכנולוגיה בארגון עם 70 אלף לקוחות. הוא שיפר את הקשר ללקוח באמצעים דיגיטליים וסייע ליצירת בידול להשגת יתרון תחרותי ושיפור תהליכים עסקיים. במסגרת תפקידו, הרוש קידם פרויקטים רבים למרות התקציב המוגבל, והוביל פרויקטים דיגיטליים רחבי היקף ללקוחות החברה ולעובדים. בוצעו בה מגוון פרויקטים בתחום הדיגיטל, לרבות הטמעת סיילספורס בהיקף נרחב, אזור אישי ללקוחות מבוסס סיילספורס, אתר שיווקי ומערכת לידים. קלי מציגה תנופת פיתוח יוצאת דופן ביחס לתקציב המחשוב, שמתבססת על טיפוח ההון האנושי, שנשאר נאמן לחברה שנים רבות. אריאב מאתגר את הצוות באופן מתמיד ומשקיע רבות באנשיו לא רק בשכר אלא גם בחשיפה של עובדיו להנהלה". בוריס פוסטלינק, עמותת אלו"ט "פוסטלינק מגיע מתחום ניהול תשתיות המחשוב, ולפני שנה וחצי הצטרף לארגון, שנמצא בשלב מאוד התחלתי של הקמה ויישום של מערכות IT. הוא מוביל את החדשנות באלו"ט, בפרויקט מיכון קלסרים, בתהליך הטמעה מאתגר של מערכת CRM, בהקמת אתר חדש ובמערכת שכר חדשה. ההכרה בתפקידו מתבטאת בגידול הדרמטי בתקציב המחשוב". גד שעובי, מנמ"ר עיריית רחובות. צילום: אודי פורטל גד שעובי, עיריית רחובות "שעובי מכהן כבר 10 שנים כמנמ"ר העירייה ומוביל באחרונה את מימוש החזון של עיר דיגיטלית בה. הוא מוביל עשייה מסועפת בסביבה מאתגרת, והביא לקפיצת מדרגה שירותית וטכנולוגית, כמו הקמת CRM חוצה ארגון לשירות התושב, תיאום פגישות לתושב במערכת דיגיטלית, הקמת חדר שרתים ו-DR בענן. שעובי עורך מגוון פרויקטים בתחומי הדיגיטל והתשתית של עיר חכמה". ציון ממן, מנמ"ר עיריית בית שמש. צילום: אודי פורטל ציון ממן, עיריית בית שמש "ממן הפך לשותף אסטרטגי בקבלת החלטות בעירייה ומתרגם חזון עירוני למציאות. הוא שותף לחזון של ראשת העיר, ד"ר עליזה בלוך, ועם תקציב משמעותי הוא קידם תשתית מחשוב עירוני בסביבת יישום מורכבת, שבה שליש מהתושבים הם חרדים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה. העבודה נעשית תוך רגישות רבה לאוכלוסייה החרדית, למשל – הקמת קיוסק מידע כשר בתחנות אוטובוס לציבור החרדי, או מצלמות שומרות שבת. ממן פועל בראש צוות מצומצם, מבוסס מיקור-חוץ, בתקציב שעלה משני מיליון ל-11 מיליון שקלים". יפעת גודינר, סמנכ"לית מחשוב ומערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון. צילום: שירי גרופר מנמ"ר.ית מצטיין.נת יפעת גודינר, אוניברסיטת בן גוריון "גודינר הינה שותפה אסטרטגית לחזון ההנהלה, חברת הנהלה, מדווחת למנכ"ל ומובילה שינוי בממדים האנושי, הטכנולוגי והאסטרטגי באוניברסיטה – כארגון שמונע על ידי נתונים. היא מצליחה להגיע להישגים ולהניע תהליכים ארגוניים. גודינר קידמה טרנספורמציות דיגיטליות באוניברסיטה והצליחה להטמיע את המערכות באופן אפקטיבי בקרב הסטודנטים. היא מובילה שינוי תרבותי באגף מערכות המידע: גם קביעת סטנדרטים לשירות וגם הפיכה לגורם יוזם, ולא רק מגיב. גודינר הובילה את הטרנספורמציה הדיגיטלית והמעבר לענן, פיתוחי בינה עסקית ומערכתBI , כלי RPA ועוד". ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור ליאור ג'ורג'י, בנק ישראל "ג'ורג'י הפך להיות שותף אסטרטגי בקבלת החלטות בבנק, תוך חיבור אנשי מערך המחשוב לחזון משותף ושינוי יחסי העבודה – מ-'ספק שירותים פנימי' לשותפות עסקית. הוא קידם פרויקטים רבים של טרנספורמציה דיגיטלית ועבודה מרחוק בצורה מלאה, והנגשת כל מערכות הבנק מרחוק. בשנתיים האחרונות הוביל ג'ורג'י מימוש מגה פרויקט של מאגר אשראי, פרויקטים עסקיים חשובים, הטמעת אוטומציה, פורטלים שמנגישים מידע לאזרח והנגשת מידע לצורך קבלת החלטות". אלי מטיאוויס, מנמ"ר פסגות. צילום: מושיק ברין אלי מטיאוויס, פסגות "מטיאוויס הצליח להתמודד עם שינויים ארגוניים בחברה שעברה טלטלה משמעותי של מיזוגים ורכישות. הוא צלח תקופה של חמש שנים של תהפוכות בניהול תיקי השקעות של כמיליון לקוחות באופן חלק ומוצלח. במקביל, מטיאוויס מימש פרויקטים רבים של תשתית ופיתוח. תרומת המערכת הטכנולוגית לביצוע מושלם של המעבר זוכה להוקרה רבה בהנהלה והתבטאה במיצוב אישי ראוי, לאור פעילותו. הוא מנמ"ר שנתן שקט להנהלה – וזכה להכרה בתרומתו". אסף סבן, מנמ"ר דן. צילום: ניב קנטור אסף סבן, דן "סבן מכהן מזה שנתיים כמנמ"ר, ובפעם הראשונה בחברה, המנמ"ר כפוף למנכ"ל וחבר הנהלה. הוא הוביל הקמה מחדש של מערכות מידע, שהתאפיינו בעבר בפיתוח עצמי ובמיקור-חוץ. סבן הוביל בנוסף טרנספורמציה דיגיטלית מקיפה, ליצירת ערך עסקי מיידי לחברה". רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור מודלים.ות לחיקוי בהצטיינות יתרה רויטל ויצמן, נציבות שירות המדינה "ויצמן מובילה חדשנות ויזמות במרחב הציבורי-ממשלתי. היא שיפרה את שיטות הפיתוח לחדשניות ויזמה תוכנית עבודה מול הנציבות כגורם מוביל להעברת מרב התהליכים לדיגיטל. ויצמן מאיצה פיתוח כלים חדישים ומעודדת יזמות פנים ארגונית עם אנרגיות, ללא ליאות. היא מובילה תהליכים לכלל משרדי הממשלה בתחום משאבי האנוש, ומקדמת מערכות דיגיטליות רבות מדי שנה. ויצמן הקימה מערכת BI מתקדמת להון אנושי ותקציב – מערכת שזכתה בפרס בינלאומי מה-OECD. היא מובילה שפה של יזמות ארגונית, משמשת כמנטורית ומסייעת למנמ"רים אחרים לתקשר עם הלקוחות בשפה שמאפשרת הבאת ערך מהירה". אלון קור, מנמ"ר AIG ישראל. צילום: ניב קנטור אלון קור, AIG "המחשוב הוא פס הייצור והמשאב העיקרי של AIG ומחייב גישה עסקית, וקור, כחבר מוביל בהנהלת החברה, קידם משמעותית את החדשנות מבוססת האוטומציה וה-AI בה, כבסיס לשימור מובילות טכנולוגית בשוק תחרותי. הוא מעורב בעיצוב ובהשקה של כל המוצרים העסקיים של החברה וקידם את עולם המובייל בה עם פרויקטים רבים. קור הוא איש טכנולוגיה, אבל מדבר 'עסקית רהוטה'. הוא הוביל ב-AIG את שינוי תפיסת הגנת הסייבר, את המודרניזציה של מערכות הליבה במעבר לענן, את העיצוב של תהליכים דיגיטליים ואת הפיתוח העצמי של אוטומציה, שמשפיעה על הביצועים העסקיים, באמצעות קיצור תהליכים לטובת שביעות רצון משתמשים וחיסכון בזמן עבודה". ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים. צילום: ניב קנטור ששון סופרי, משרד המשפטים "סופרי הוא מנהל מוביל ומוערך, מעורב עסקית במשרד. הוא הוביל מימוש פרויקטים משמעותיים טכנולוגיים מבוססי ערך עסקי והגדיר אסטרטגיית נתונים משותפת עם הצד העסקי. סופרי מוביל חדשנות מבוססת נתונים והביא לשדרוג מערך הדיגיטל במשרד המשפטים, כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הצלחתו הניבה גידול משמעותי במערך כוח האדם והתקציב. הוא הביא לקיצור בזמן ביצוע של תהליכים ונערך לעבודה מרחוק. סופרי מהווה מודל ליישום מהפך דיגיטלי במשרד ממשלתי". אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה. צילום: יח"צ אמיר זיו, עיריית הרצליה "זיו מוביל טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית בעירייה. הוא קידם פרויקטים רבים לשירות פנימי וחיצוני, מוביל חדשנות עירונית ברמה עולמית ומעגן אותן בחזון, במסגרת תוכניות חומש שונות. זיו מוביל את יישום העיר המתוחכמת. במרחב המנמ"רות הקלאסית, זיו מוביל את החלפת מערכת ה-HR והשכר, כולל הערכת עובד ממוכנת, מערך טפסים דיגיטליים, דיגיטציה של מערכות תומכות שירות, הקמת מאגר מידע גדול לסיוע בקבלת החלטות, והקמת מערך שו"ב לחירום ולשגרה. הוא מנמ"ר ייחודי מוביל בעולם המחשוב המוניציפלי". אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות שדות התעופה. צילום: פלי הנמר אלון ג'וס, רשות שדות התעופה "ג'וס צמח במשך 30 שנים ברשות שדות התעופה, ומ-2004 הוא עוסק בהצלחה בפתרונות התקשוב בכל מעברי הגבול של ישראל, כולל פרויקטים מורכבים של תשתיות פסיביות ואקטיביות. הוא אחראי לכ-170 יישומים קריטיים לתפעול המסופים. ב-2022 קידם ג'וס את ריכוז המידע ברמת המשמרת ליצירה של חמ"ל מתכלל בשדות התעופה נתב"ג ורמון. כמו כן, הוא הביא להחלפה, שדרוג וקישור של המערכות עם המערכות הבינלאומיות ועוסק רבות בתכנון לשנים הבאות. ג'וס, על אף שהוא לא מנמ"ר בהגדרתו, מנהל את הפרויקטים ביד רמה ובמקצועיות, בנסיבות קשות ומאתגרות".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט היום (א') על הקמת צוות שיילחם בהסתה לטרור ברשתות החברתיות, שבראשו יעמוד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. לא פורסם מי יהיו חברי הצוות, אולם נתניהו ציין כי הם יהיו יועצים מתחומי האכיפה, המשפט והמודיעין, שיגיעו מגופי הביטחון השונים. הצוות יכלול שלושה צוותי משנה ויתכנס על בסיס שבועי. מדובר בהחלטה מבורכת. בעצם, לא רק מבורכת, אלא גם מתבקשת: ההסתה נגד ישראל ואזרחיה ברשתות החברתיות מלבלבת, מעודדת את גל הפיגועים שאנחנו חווים בשבועות האחרונים ומלבה אותו. בלתי נסבל שהרשתות החברתיות מאפשרות ואף מהוות כר פורה להסתה לאלימות ולגזענות – בין כשהיא מופנית נגד ישראל ואזרחיה, ובכלל. המצב הזה לא יכול להימשך, הרשתות עצמן היו צריכות מזמן לתת על זה את הדין ברצינות ולבצע פעולות הרמטיות ככל הניתן, לא מה שהן מבצעות עכשיו (והן מבצעות, אבל ממש לא מספיק). וכשהן לא עושות זאת, תפקידה של הממשלה להתערב. מתבקשות כאן כמה הערות: ראשית, מדובר בצוות ממשלתי, וכמו בכל צוות שכזה, מתעורר הספק האם ועד כמה הוא יניב פעולות אופרטיביות. האם ועד כמה הוא אמנם יביא לצמצום ההסתה לטרור ברשתות החברתיות. ראשית, כי מדובר בצוותים ממשלתיים, ואלה לא תמיד ידועים ביעילות ובאפקטיביות שלהם, אם כי יש גם מקרים הפוכים. שנית, זה תחום כל כך רחב, קשה לאכיפה גם לגופים מיומנים כמו כוחות הביטחון וגופי המודיעין של ישראל, ויש כאן גם תחום אפור ולא ברור: מה זאת בדיוק הסתה לטרור? האם רק קריאה מפורשת ללכת ולפגוע, שאז ברור שכן, או גם אמירות בלתי ישירות? צריך לאחל לצוות החדש הצלחה, שכן אם הוא ימנע הסתה לטרור, וכך ימנע עידוד פיגועים ורצח אזרחים ישראלים – דיינו שאלה נוספת שעולה כאן היא: האם צוות בין גופי שכזה אמנם ייעל את הטיפול של המדינה בהסתה ברשתות החברתיות? כי העבודה שלה עד עכשיו בתחום הזה הניבה תוצאות לא משהו, בלשון המעטה. אמנם, נעשו לא מעט פעולות כאלה, בעיקר תוך שיג ושיח עם טיקטוק, פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות, אבל זה ממש לא מיגר את ההסתה לטרור בהן. מה גם שאף כיום יש שיתוף פעולה בין גופי השלטון הרלוונטיים השונים, גם אם הוא לא נעשה במסגרת צוות. מאחר שמדובר בצוות שיתכנס מדי שבוע, בהחלט ייתכן שהוא יניב תוצאות יותר טובות, אולם לא ברור האם אלה יהיו התוצאות המקסימליות, שהן הכרחיות. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. צילום: דוד דנברג, מתוך ויקיפדיה מה עם אנשי דיגיטל? עוד הערה חשובה: נתניהו ציין, כאמור, שבצוות יהיו חברים יועצים בתחומי האכיפה, המשפט והמודיעין, אבל לא צוינו אנשי דיגיטל ורשתות חברתיות – ומתבקש שבצוות כזה יהיו אנשים מתחומים אלה. מי שעוסק בהסתה לטרור ברשתות החברתיות צריך להכיר אותן על בוריין, לדעת כל פסיק וכל תג בפעילות שלהן ולהיות ער כל הזמן, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, למה שמתפרסם בהן. עולות כאן גם שאלות שנוגעות לפרטיות – לא של המחבלים, מזה לא אכפת לי, אלא של אזרחים חפים מפשע, גם שם וגם כאן, אצלנו. זאת, כחלק מהשאלה הכללית של סמכויות הצוות הזה, שלא פורטו בינתיים. האם במסגרת ניטור הסתה לטרור של פלסטינים נגד ישראלים מנטרים גם ישראלים, בטעות או שלא? אני רוצה להאמין שגופי הביטחון מקפידים קלה כחמורה על החוק בנושא זה, ורצוי שיבחנו את עצמם כל הזמן – האם הם שומרים על הפרטיות של אזרחי ישראל, ושל חפים מפשע בכלל. דווקא בן גביר? עוד הערה: בראש הצוות למלחמה בהסתה לטרור יעמוד, כאמור, איתמר בן גביר. שזה אבסורד, מאחר שהאיש הורשע בתמיכה בארגון טרור. גם אם נניח לרגע את הסברה הלא בלתי הגיונית שאחד המניעים העיקריים בהקמת הצוות היא מתן עוד סמכויות לבן גביר והשתקת האיום שעלול להתגלע מצידו על הקואליציה, כחלק מהחריקות שיש בה בימים אלה, מינוי של מורשע בתמיכה בארגון טרור כראש צוות למלחמה בהסתה לטרור הוא לפחות דבר בעייתי. בן גביר הוא זה שצולם אוחז בסמל של המכונית של יצחק רבין ז"ל, ומאיים שכמו שהוא וחבריו הגיעו למכונית של ראש הממשלה – כך הם יכולים להגיע גם אליו. אמנם, הוא טוען שהוא השתנה מאז, והוא אמנם "לבש" אדרת מתונה יותר, אבל עדיין, המחשבה הזאת מעוררת תחושה לא נעימה. והערה אחרונה: הצלחת הצוות הזה תלויה בשיתוף הפעולה של הרשתות עצמן. עליהן להבין שבכך שהן משאירות את הסרטונים האלה ולא עושות מאמצים מספיקים להוריד אותם, הן מסייעות להגברת אווירת ההסתה ועוזרות – גם אם בעקיפין ושלא במתכוון – לטרוריסטים לבצע את זממם. עליהן לשתף פעולה עם הצוות הזה, ללכת את האקסטרה מייל כדי להביא להצלחתו. בכל מקרה, צריך לאחל לצוות החדש הצלחה, שכן אם הוא ימנע הסתה לטרור, וכך ימנע עידוד פיגועים ורצח אזרחים ישראלים – דיינו.