בהמשך ישיר למהפכה הדיגיטלית אשר עוברת על לאומית שירותי בריאות בשנים האחרונות, במסגרתה הייתה לאומית הקופה הראשונה בישראל להעניק שירות 360 מעלות עד הבית, כולל רופא בווידיאו, משלוח תרופות עד הבית ועוד, לאומית תשיק בקרוב שירות מתקדם למטופליה – בדיקה אוטומטית של טופס 17 בעמדת התורים של בית החולים. הבדיקה האוטומטית תאפשר למטופל לדלג על עמדת הקבלה והתור למזכירות, ולהמתין ישירות לנותן השירות. רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע של לאומית. צילום: מתן תומרקין השירות הושק השבוע ובהמשך השנה מתוכנן להמשיך לפרוס את השירות בכל רשת בתי החולים הממשלתיים בפריסה ארצית. ד"ר אסתי סייג, סמנכ"לית איכילוב: "מברכת את לאומית על הצטרפותה למיזם חשוב זה, המוותר על בירוקרטיה מיותרת של בלדרות על ידי המטופל. גיוס הטכנולוגיה לטובת ייעול תהליכים יתפוס בעתיד הקרוב יותר ויותר מקום, ביחסים בין ספקים למבטחים לרווחת המטופל". רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע של לאומית: "עשינו קפיצת דרך טכנולוגית משמעותית, עם השפעה עתידית לקיצור תהליכים, שנמצאת בבסיס התפישה בלאומית 'פשוט וקל – למטופל'. שמחים לקדם טכנולוגיות בעלות השפעה רחבה. מודה לאיכילוב על שיתוף הפעולה ולחברת אאוטברן (Outburn) על היותם שותף במהלך". מערכת "מח התחייבויות" והאוטומציה בעתיד לבוא כבר כיום מטופלי לאומית נהנים משירות של אישורים אוטומטיים של טפסי 17, במצבים שונים בהם הספק מעביר את סיכום הביקור לכספת, ובהתאם נפתחת אוטומטית בקשה להתחייבות, שמאושרת ברוב המקרים באופן אוטומטי על סמך מערכת "מח התחייבויות".  מערכת "מח התחייבויות" הינה מנוע חוקה מתקדם לאישור אוטומטי של התחייבות, על סמך פרמטרים שונים של מצב רפואי, אבחנה וכדומה. תהליך העבודה הישירה מול הספקים חוסך למטופל את הצורך להגיע למרכזים הרפואיים או לפתוח בעצמו בקשה להתחייבות דרך אתר הקופה או באפליקציה. לאומית מנהלת את התהליך מול נותני השירות ובתי החולים עבור המטופל ומצמצמת את תפקידו כשליח. השירות של אישור אוטומטי של טפסי 17 שמופעל על ידי מנגנון חוקה (מחלקת התחייבויות) מצטרף לשורת תהליכים רבים ממוחשבים שמקלים על המטופל בתהליכים הדורשים אישורים. לקראת סוף 2023 מתוכננת הרחבת שירות האוטומציה של טופס 17, כך שבתי חולים יעבירו בקשות להמשך טיפול לקופה ישירות, מבלי להטריח את המטופל, ובעקבות פניות אלו יינתנו אישורים וישלחו טפסי 17 (התחייבויות) מראש לבית החולים.  כארגון בריאות דיגיטלי ודינמי, לאומית, אשר נהנת מהיתרון של היותה קופת בוטיק קטנה, ראתה לנכון לשתף בפרויקט גם בתי חולים קטנים המספקים שירות באזורים גיאוגרפיים ולמגזרים ספציפיים, ולכן הינה הקופה היחידה שעתידה להעניק את שירותי האוטומציה של טופס 17 גם בבתי חולים בנצרת: המשפחה הקדושה, ובית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי. כיצד כל זאת מתאפשר? לאומית ראשונה בשוק להשיק פתרונות דיגיטליים לחבריה כבר שנים רבות, וכעת – הראשונה להקים פלטפורמה מלאה לשיתוף מידע בהתבסס על תקן FHIR, ולפרוס אותו בסביבת הייצור שלה כבר בתחילת 2023.  תשתית רחבה הכוללת פתרון אינטגרציה ופתרון FHIR Server בינלאומי מבית אינטרסיסטמס (InterSystems) – יצרנית תוכנה גלובלית מובילה בפתרונות לניהול מידע בעולם הבריאות, הפרוסה באלפי  ארגוני בריאות, ובהם 30 בתי החולים הטובים בעולם. התשתית תחובר לכל מערכות הליבה של לאומית ותאפשר לה לממש בהדרגה שיתוף מידע עם ארגוני בריאות והפעלת יישומי בריאות לחבריה, באופן מהיר וסטנדרטי. בכך, תואץ היכולת של לאומית לאמץ פתרונות חדשנות ושימוש באביזרי מדידה. פרויקט הטמעת פתרון FHIR ללאומית מבוצע על ידי מובילי אגף מערכות מידע של לאומית, יחד עם צוות מומחים של אאוטברן. מירב מלכין, מנכ"לית אאוטברן. צילום: פרולין קאלין אאוטברן היא החברה המובילה בשוק ביישומי FHIR בישראל, וצברה ניסיון רב וייחודי בשנתיים האחרונות באפיון ומימוש תהליכי אינטגרציה ושיתוף מידע, בהתבסס על תקן FHIR בקרב כל קופות החולים וארגוני בריאות נוספים. זאת ועוד, אאוטברן היא החברה היחידה בישראל שהינה גם שותפה מיישמת וגם Solution Partner שלאינטרסיסטמס. מירב מלכין, מנכ"לית אאוטברן, סיכמה ואמרה כי "תפישת הפיתרון שאפיינו, המבוססת על תשתית אינטרסיסטמס, הביאה למימוש מלא בהתאם לתקן FHIR, וכך תתאפשר בעתיד ללאומית הרחבה מהירה של האוטומציה להעברת טפסי 17 אל בתי החולים. הפרויקט הסתיים תוך חודשים ספורים, הודות לשיתוף הפעולה בין הצוותים וניהול קפדני של לאומית". אימוץ תקן FHIR כאסטרטגיה של לאומית לשיתוף מידע יאפשר לה להיות ארגון הבריאות הראשון בישראל שמדווח מידע למשרד הבריאות בהתאם לתקן FHIR. האפיון, שבוצע במשותף על ידי נציגי לאומית, משרד הבריאות ואאוטברן, יאפשר בתחילת הרבעון ל-הר ביטוח להציג את נתוני הביטוח המשלים/שב"ן של מבוטחי לאומית.

סלבס עולמיים רבים נכנסו בשנים האחרונות גם לעסקים שאינם שואו ביזנס. זה קרה בפרט אחרי הקורונה, ובהרבה מקרים בתחומי האלכוהול והטיפוח. אלא שכמה מהם הצטרפו להיי-טק. אחד מאותם טאלנטים חדשים הוא השחקן ריאן ריינולדס, שהולך להעשיר בקרוב את הונו בהרבה מאוד כסף: ענקית התקשורת האמריקנית טי-מובייל החליטה לקנות את Ka'ena, החברה האם של מינט מובייל, שהוא מחזיק ב-25% מהמניות שלה, תמורת 1.35 מיליארד דולר. הרכישה תכלול גם את החברות הבנות האחרות של Ka'ena, אולטרה מובייל ופאלם, שמציעה שירותי אינטרנט אלחוטי. ריינולדס קנה את המניות ב-2019. המשמעות היא שהוא יגרוף מהעסקה כ-300 מיליון דולר – סכום ענק גם עבור שחקן כוכב ברמתו. ריינולדס ידוע בשל תפקידיו כדדפול בשני סרטי הקומיקס שקרויים על שמו וכן באחד מסרטי אקסמן, ובשל תפקידו בסיטקום שניים ועוד אחת. לפי ההודעה על העסקה, ריינולדס יישאר בתפקידו כפרזנטור של מינט מובייל – תפקיד שאותו מכנים בחברה "יצירתי". השחקן צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "לעולם לא חלמתי שאחזיק ב(מניות ב… – י"ה) חברת סלולר וירטואלית ולא חלמתי שאמכור אותה לטי-מובייל. החיים מוזרים, ואני מאוד גאה ואסיר תודה". המטרה: לקדם את עסקי ה-Pre-Paid של טי-מובייל טי-מובייל תשלם 61% מסכום הרכישה במניות ו-39% במזומן. נראה שכך יהיה גם במקרה של ריינולדס, לפי חלקו בחברה הנרכשת. מינט מובייל נוסדה ב-2016 והמטרה של טי-מובייל ברכישתה היא לקדם את עסקי ה-Pre-Paid שלה עצמה. החברה הנרכשת מספקת שירותי סלולר וירטואליים במתכונת של תשלום על פי צריכה בפועל. יש לה בנוסף חבילה שבמסגרתה הלקוח משלם 15 דולר בחודש ומנכ"ל טי-מובייל, מייק סיברט, הבטיח שהיא תישאר גם לאחר הרכישה.

שם: נעה משיח. תפקיד: מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי. ותק בתפקיד: חמש וחצי שנים.  השכלה ושירות צבאי: בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ובבלשנות מהאוניברסיטה העברית. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אין לי השכלה טכנית, אבל אף פעם לא נרתעתי מטכנולוגיה. הכרתי אנשים באינטרנט עוד בעידן הבלוגים, ביניהם את עו"ד יהונתן קלינגר, שהציע לי להתראיין למשרה באיגוד. הגעתי בהתחלה כמנהלת תפעול, וכיום אני מנכ"לית. מה שמשך אותי להתעסק עם מטבע הביטקוין זה שהוא פתרון טכנולוגי אלגנטי לבעיה חברתית-כלכלית. התחברתי לצדדים החברתיים שלו: שבירת מונופול הבנקים והמדינות, פתרונות לחסרי חשבונות בנק והעברת כספים מהירה ברחבי העולם בעמלות מזעריות. בנוסף לזה, הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהתעשייה הזאת והעבודה באיגוד מאפשרת לראות את ההתפתחויות הטכנולוגיות צעד אחר צעד, וגם לסייע לציבור המשתמשים בביטקוין ומטבעות דיגיטליים בישראל בקשיים שיש להם מול הבנקים ולהוביל רגולציה מתאימה לתחום, כך שהחקיקה לא תפריע למשתמשים, אלא תעודד את השימוש בטכנולוגיה ותצמיח את התחום בישראל. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? במשך השנים שאני בתעשייה נראה שיפור בתחום הנוכחות של נשים ורצון מצד הרבה גורמים לגוון את הנוף האנושי, בין אם בקבלה לעבודה ובין אם בהופעה בכנסים, בנוכחות בדירקטוריונים ובצמתי קבלת ההחלטות. לצערי התעשייה עדיין לא מגוונת דיה, ויש לא מעט אירועים ופורומים בהם הנשים הן מיעוט קטן, צריך לעשות מאמץ למשוך יותר נשים לתחום באופן אקטיבי, הן בקבלה לעבודה והן ביצירת מרחבים מכילים יותר לקבוצות אוכלוסיה שונות.  השילוב של עיסוק בכסף עם טכנולוגיה ולא מעט פעמים גם עם תאוות סיכון גבוה, אינו תחום שקורץ מיידית לנשים, אבל אנחנו רואים שדווקא נשים שנכנסות לתחום עושות זאת אחרי למידה מעמיקה שלו וניהול סיכונים שקול יותר מגברים. הדבר גורם להן לא אחת לתשואות טובות יותר, וגם להישארות בתחום לאורך זמן, גם אם זה לא מתבטא בהכרח בהגעה למיט-אפים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי הרב, המעסיקים שלי, ובעיקר מני רוזנפלד, יו"ר האיגוד, מבינים את חשיבות נוכחות הנשים בתעשייה ומנסים לקדם ולדחוף שיהיו יותר מאיתנו פה.  אישית לא נתקלתי באפליה, אבל אני שומעת רחשים על כך כל הזמן, מה גם שהאפליה היא לא בהכרח אישית או שקופה, היא מבנית – חבר מביא חבר עוד בתהליך קבלת העבודה, או כמרצה לכנסים וכדומה, ויש צורך לתת על כך את הדעת ולהתאמץ על מנת לשלב יותר נשים מוכשרות בתחום – ויש לא מעט כאלו. מצידנו אנחנו גם עושות מאמץ, יש לנשים בביטקוין קבוצת פייסבוק, יצרנו רשימת דוברות לכנסים בתחום, נערכים מיט-אפים ואנחנו משתדלות לתמוך ולעודד יותר נשים להיכנס יותר לנושא, ולחוות את מה שהולכת להיות כלכלת העתיד.

בטקס IT Awards השנתי של אנשים ומחשבים, זכה פרויקט ה-CAPA של חברת שטראוס ישראל במקום הראשון בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית (Digital transformation) לשנת 2022. חברת HB Innovation הובילה את תהליך האפיון והטמעת הפתרון באמצעות פלטפורמת PAS. הפתרון הזוכה הינו פתרון מקיף וייחודי, באמצעותו הוטמעו תהליכים בתחומי האיכות, בטיחות המזון, ההפעלה, איכות הסביבה והבטיחות בעבודה (EHS&Q), אשר עד כה נוהלו באמצעות קבצים ותהליכים ידניים ומערכות בדידות. תהליכים אלו עברו דיגיטציה תהליכית, אשר אפשרה סטנדרטיזציה חוצת ארגון, תהליכי מעקב ובקרה אונליין והנגשתם לעובדי הקו הראשון של החברה. פלטפורמת ה-PAS אשר הוטמעה על ידי HB Innovation, מאפשרת שילוב של יכולות מובייל, ליצירת סנכרון ותיאום בין בעלי התפקידים השונים בחברה, האצת תהליכים מרצפת הייצור עד למקבלי החלטות, הגדרה של פעולות מתקנות וביצוען בחזרה ברמת רצפת הייצור. תפישת הפתרון מאפשרת לשטראוס בקרה ועמידה מתמדת בדרישות הרגולציה, שיפור היעילות הארגונית וחיבוריות של העובדים והמנהלים בצורה מיטבית. זוכה הפרס. פרויקט ה-CAPA של חברת שטראוס ישראל, שביצעה HB Innovation. יתרונות פלטפורמת ה-PAS מוצר PAS מתמקד במתן מענה על הצורך של חיבור המערך התפעולי לאנשי השטח, המאפשר ביצוע תהליכים בצורה יעילה, פשוטה ומאובטחת, תוך שמירה על קשר רציף לליבת מערכות המידע הארגוניות וביטול השימוש באיי מידע ארגוניים.  פלטפורמת ה-PAS מביאה חדשנות בתפישה שבה ארגונים פורסים מערכות ומייצרים ערך עסקי, וזאת באופן מהיר ומיטבי. על ידי ניהול פשוט של ישויות ליבה תפעוליות, בשילוב עם תבניות תהליכיות מוכנות ומעקב ובקרה של משימות ופעילויות לביצוע, מתקבלת מערכת ארגונית קלה להטמעה, היוצרת ערך עסקי משמעותי, תוך שמירה על קשר רציף למערכות הליבה של הארגון. הפלטפורמה מביאה לידי ביטוי גם מנוע תיעדוף ייחודי, אשר מאפשר לכל עובד ומנהל לראות ולטפל בנושאי מפתח, בהתאם למדרג זמן, דחיפות או חומרה. בתחילת שנת 2020 החל תהליך קצר וממוקד של הוכחת יכולת (POC), במהלכו נבחן הפתרון לצורך השגת תועלות עסקיות כגון: עמידה בדרישות הרגולטור, אחידות ניהולית באמצעות סטנדרטיזציה תהליכית, שיפור ממשקי עבודה בין מחלקות ותחומי פעילות וכן האצת תהליכי איסוף מידע מהשטח. בנוסף נבחנה היכולת לשילוב עובדי הקצה, שאינם משתמשי מערכת רגילים, והעצמת יכולת הניהול אונליין בתוך שקיפות מלאה לנעשה ברמת רצפת הייצור. הכנסת פלטפורמת PAS אפשרה לחברה להעביר מידע והנחיות עסקיות, אשר נוהלו בכלים ידניים, לתהליך דיגיטלי, חוצה ארגון, המשמר את הידע הארגוני ומאפשר ניהול רציף ומדויק. את הפרויקט הוביל אודי מלמד, סמנכ"ל EHS&Q של שטראוס ישראל, יחד עם צוות ייעודי, אשר כלל בעלי תפקידים מתחום המצוינות התפעולית ומטה איכות שטראוס ישראל. HB Innovation – שהוקמה ב-2019 בידי אסף בלום, המכהן כמנכ"ל – היא חברת SaaS, אשר מתמקדת בפיתוח פלטפורמה מובילה לעולם התפעול. בין לקוחותיה, מלבד שטראוס, נמנות חברות מובילות ובהן כתר, שופרסל, אל על, הופמן ארה"ב, רב-בריח, פרי טרי ובריא מקבוצת ארומה, חיפה כימיקלים, מעדני גורמה, מיה תעשיות מזון, פיברו ועוד.

ביידו, החברה שמאחורי מנוע החיפוש הגדול בסין, הכריזה היום (ה') על צ'אטבוט משלה. החברה מכנה אותו Ernie Bot, והוא מבוסס על פרויקט מודל שפה גדול שהיא עובדת עליו כבר כמה שנים והתייחסה אליו בפעם הראשונה כבר ב-2019. שם המנוע נגזר מראשי התיבות Enhanced Representation through Knowledge Integration – ייצוג משופר באמצעות שילוב ידע, וממש כמו ChatGPT, הוא אמור לענות לשאילתות מורכבות. בסרטון שהוקרן באירוע ההצגה של המנוע נראה כיצד הוא יכול לכתוב שיר, לענות על שאלות שקשורות לספרים ועוד. בביידו מודים שהצ'אטבוט שלהם רחוק מלהיות מושלם, אבל הם מציגים אותו כדי לספק מענה לדרישת הציבור. הציבור או השלטון? לא ברור, אבל כנראה שבסין, הממשלה פעילה נמרצות בתחום, מאחורי הקלעים. אחד ההיבטים לכך הוא שבחברה מדברים על אקו-סיסטם שמכיל 650 חברות שאמורות לשלב את Ernie בצורה כזו או אחרת במוצרים שלהן. מעבר לשילוב הנדרש כבר במנוע החיפוש של ביידו, החברה מתכננת להשתמש באקו-סיסטם כדי ליצור אפליקציות למכוניות חכמות, שירותי ענן ועוד, שיהיו מבוססים על המנוע החדש. בכל מקרה, עדיין לא ברור מתי החברה תציע אותו לציבור – לשימוש או לפחות לבדיקה.

שייח' סלמאן בן מוחמד בן עבדולה אל ח'ליפה, ראש המערך הלאומי להגנת הסייבר של בחריין. צילום: יח"צ "שיתופי פעולה בין מדינות בעולם הגנת הסייבר הם רכיב קריטי הכרחי ומשמעותי בדרך לבנייה של עולם בטוח ומאובטח יותר. העבודה המשותפת של ישראל ובחריין בתחום היא רחבה ועמוקה. שתי המדינות רואות דברים רבים עין בעין, ומשתפות ביניהן פעולה בהבטי חילופי חומרים מודיעיניים, כמו גם ברמה הטכנולוגית –  עד כי ניתן לכנות אותן אחיות תאומות. נמשיך להעמיק את שיתוף הפעולה בין בחריין וישראל, להגנת סייבר אזורית טובה יותר", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים שייח' סלמאן בן מוחמד בן עבדולה אל ח'ליפה, ראש המערך הלאומי להגנת הסייבר של בחריין. שייח' אל ח'ליפה דיבר אתמול (ד') במסגרת כנס הגנת הסייבר GISEC הנערך השבוע בדובאי. לדבריו, "כל מדינה מותקפת בסייבר, זה הפך להיות 'הנורמלי החדש'. אלא שכאשר ארגון במדינה אחת מותקף, פעמים רבות הוא אינו יודע שארגון דומה לו, במדינה אחרת, הותקף כבר שלשום – כי מידע שכזה לא הופך לגלוי. אילו הארגון המותקף היה יודע שגם ארגון נוסף הותקף על ידי אותם גורמי איום, או באותם דפוסי תקיפה, הוא היה יכול לקצר תהליכים בהבט של מימוש התגובה, לטובת צמצום הנזק מהמתקפה, קיצור זמן ההשבתה, והגעה לתפקוד תקין מהירה יותר. לכן יש כזו חשיבות לממד של שיתופי הפעולה בין מדינות ובין מערכי הסייבר הלאומיים שלהן". לשייח' אל חליפה יש ניסיון בן יותר משני עשורים ב-IT ובאבטחת סייבר. בין השאר הוא היה מנהל תשתיות IT בארגוני ממשל בממלכה, וכן סגן נשיא בכיר לתפעול וממשל ברשות המידע והממשל האלקטרוני (IGA). בתפקידים אלה הוא הרים כמה פרויקטי ICT לאומיים, ביניהם רישות הממלכה תוך קישור בין כל הסוכנויות הממשלתיות של בחריין, פיתוח תעודת זהות חכמה, הקמת מערך ממשל זמין ממשלתי, הקמת ענן פרטי של הממשלה והובלה של הצוות הטכני של ממשלת בחריין בהעברת שירותי ה-IT של הממשלה ל-AWS. "גורמי האיום בסייבר אינם מבחינים בין ארגונים, אנשים ומדינות"  "רוב הנושאים בעולם ההגנה, כ-90% מהם, קשורים להיגיינת סייבר", אמר שייח' אל חליפה. "כל ארגון, בכל מגזר ובכל מקום, נדרש למערך של דפוסי פעולה ושיטות עבודה, לטובת הגנה מבוססת מדיניות, שמימוש שלה יביא להפחתת הסיכונים, שכבר כיום הם רבים וחמורים יותר מאשר בעבר. כל מנהל אבטחת מידע וכל מנהלת הגנת סייבר נדרשים למפות את נכסי הארגון, לתעדף אותם, לקבוע מה מהנכסים קריטי, היכן יש חולשות, ואיך להרחיב ולבסס את הארגון ככזה העובד לפי תקנים. ברמה שנייה, הארגון נדרש ליכולת להגיב במהירות לאחר שהוא הותקף, ואת זה יש להכין מראש. אז, יש לבחון את היבט השיתופיות, בתוך המדינה ובין מדינות". "ריבוי הנתונים והצורך בניתוח שלהם – הוא גם הזדמנות, ולא רק קושי", אמר. "ההזדמנות טמונה בהטמעת יכולות של בינה מלאכותית, לשם מניעה של מצב, הקיים כיום בלא מעט מקומות, של איי מידע נפרדים. שיתוף של המידע אודות האיומים, לצד שיתוף אודות טכנולוגיות הגנה חדשות, עשוי להועיל לכולם". "החיבור בין ארגונים ממדינות שונות ובין מדינות הוא סוג של קסם", סיכם שייח' אל חליפה. "גורמי האיום בסייבר אינם מבחינים בין ארגונים, אנשים ומדינות. אם נחבר בין השיתופיות ובין טכנולוגיות מתקדמות, נוכל להמציא את תחום האבטחה מחדש, ולבנות עולם בו האנושות תהיה בטוחה יותר. נמשיך לפעול להידוק שיתופי הפעולה והעברת מידע בין גורמים מדינתיים ואזוריים בתחומי הסייבר".

רשות החדשנות תעניק כ-10 מיליון שקלים לתוכניות חדשניות להכשרות טכנולוגיות מתקדמות. מענקי המימון יוענקו לגופים שיפתחו תוכניות להגדלת ההון האנושי בהיי-טק הישראלי. ב"קול הקורא" שפרסמה הרשות, היא קוראת לחברות ועמותות להגיש הצעות לפרויקטים בתחומי הקליימטק, הפודטק, הביוקונברג'נס, הבינה מלאכותית והקוואנטום. הרשות פירטה ב'קול הקורא' שני סוגי מענקים: עבור תוכניות בשלב ההתנעה או ההנבטה, עם תקציב מבוקש של עד מיליון שקלים, שהרשות תשתתף בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר. בתוכניות נרחבות יותר, בשלב צמיחה, בעלות תקציב מבוקש של מעל מיליון שקלים, תשתתף הרשות בשיעור של בין 50%-30% מהתקציב המאושר. הקריטריון הראשון להערכת הבקשות הוא רמת החדשנות ומידת הייחודיות של התוכנית. מלבד זאת, התוכניות ידורגו על פי יכולות החברה, מידת המענה לתחומים המועדפים, מידת הגידול היחסי של עובדים חדשים או קיימים בשכר גבוה, פוטנציאל הצמיחה ויכולת ההטמעה של התוכנית בישראל, כולל הצגת מודל עסקי בר קיימא להמשך, אפקטיביות וישימות התוכנית (תוכניות משותפות לאקדמיה, תעשייה ומגזר שלישי) ופנייה לקהלים מגוונים. מטרת תוכנית המענקים היא להרחיב את הידע של עובדים חדשים וקיימים ולשפר את מקצועיותם והשתלבותם בחברות היי-טק העוסקות בגלי הטכנולוגיה העתידיים. בין היתר, מבקשים ברשות החדשנות לקדם את עולמות הפודטק והקליימטק במגוון מקצועות, כולל תפקידים ניהוליים; לצד זאת, הסבות אקדמאים מתחומים שונים, כמו מדעי החיים, כימיה והנדסה, להתמודדות עם אתגרי האקלים; קידום ופיתוח הכשרות נדרשות וחדשות לתעשיית הפודטק, כגון מדעי הבשר והנדסת רקמות לבשר מתורבת; פיתוח מיומנויות בתחומים נדרשים שקיים בהם מחסור בארץ כיום, כמו התייעלות אנרגטית, ייצור, אגירה, הובלה, ניהול מים, התפלה, טכנולוגיות לקידום חקלאות נקייה ומקיימת וקידום כלכלה מעגלית בסקטורים שונים; והרחבת המודעות והידע על הכלים הטכנולוגיים הקיימים, המסייעים להפחתת ההשפעה על שינויי אקלים, או על עמידות להשפעות שינויי אקלים בתעשייה. בתחום המחשוב הקוואנטי פועלים ברשות החדשנות לקדם תוכניות הכשרה, הסבה והשמה של מועמדים בעלי תואר ראשון או שני בפיזיקה, אלגוריתמיקה והנדסת חשמל להשתלבות בתחום; הסבות מהנדסים, מתכנתים ומדענים מהתעשייה לעולמות התוכן של חישה קוונטית, תקשורת קוונטית, מחשוב קוונטי והצפנה קוונטית; הכשרות מהנדסים ואקדמאים לטובת פיתוח בכלי תוכנה קוונטית; שילוב מיני-פרויקטים של סטודנטים בתעשייה או במרכז מו״פ יישומי; ויצירת פלטפורמת נתונים מתעדכנת להתקדמות התוכנית ובסיס נתונים הממפה את החוקרים הישראלים הנמצאים בחו"ל ועוסקים בקוונטים לשם החזרתם ארצה. בנוסף, תוכנית המענקים פונה לפרויקטים שיקדמו את הרחבת הידע של עובדים חדשים וקיימים מתחום מדעי החיים ופיתוח תוכניות הכשרה מותאמות לעולם התוכן של הביוקונברג'נס. הכשרת בוגרי תארים מתקדמים בעולמות המדעים, בדגש על מדעי החיים, לתחומי המחקר בבינה מלאכותית, בעיקר חוקרי AI, עיבוד תמונה ועיבוד שפה טבעית (NLP, Generative AI, Next-Gen UX). כמו כן, הכשרת מנהלים בכירים מעולמות ההיי-טק להשתלבות בתפקידי ניהול בחברות הזנק וצמיחה בתחומי הקליימטק, הקוונטים, השבבים, הפודטק והביוקונברג'נס. "רשות החדשנות פועלת לגוון את תחומי הפעילות של תעשיית ההיי-טק הישראלית כדי לשמר את מעמדה של ישראל בעולם טכנולוגי משתנה תדיר ולאור צמיחת תחרות בינלאומית", הסביר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "ההיי-טק הישראלי בולט בהצלחות הגלובליות שלו בתחומי התוכנה והתקשורת, אולם כיום מתפתחות תעשיות מובילות נוספות, שישראל מהווה בהן חוד חנית טכנולוגית, כמו תעשיית הפודטק, שבה ישראל שנייה בעולם בהיקף ההשקעות. גם שאר התחומים הטכנולוגיים ב'קול הקורא' נמצאים בצמיחה מתמדת, על אף התקופה המאתגרת בהיי-טק העולמי. לכן, כדי לשמר את המובילות של ישראל בעולם, יש להכין את תשתית ההון האנושי להמשך צמיחת חברות ההיי-טק בתחומים חדשים אלו".

פורמולה סיימה את 2022 עם תוצאות טובות: עלייה חד ספרתית בהכנסות ודו ספרתית ברווח הנקי. עם זאת, מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ה') עולה כי התוצאות ברבעון האחרון של השנה היו פחות טובות: היא רשמה במהלכו קיטון בהכנסות וסטטיות ברווח. ההוצאות השנתיות של פורמולה רשמו גידול של כ-100 מיליון דולר, או 8.3%, ל-2.3 מיליארד דולר, ואילו ההכנסות הציגו עלייה גדולה יותר מספרית, של 168 מיליון דולר, או 7%, לכמעט 2.6 מיליארד. היחס הזה, לטובת ההכנסות, תרם לעליות יפות ברווחים: הרווח התפעולי זינק ב-33% ל-276.5 מיליון דולר, הרווח הנקי האמיר ב-40.7% ל-201.5 מיליון וזה של בעלי המניות טיפס ב-49.1% ל-81.4 מיליון. תוצאות הרבעון האחרון מלמדות על ירידה של 23.72 מיליון דולר הן בהוצאות והן בהכנסות של פורמולה. בהוצאות, מדובר בירידה של 3.4% ל-574.3 מיליון דולר, ובהכנסות – בקיטון של 3.6% ל-633.9 מיליון. הרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי – הוא גדל ב-0.6% ל-39.99 מיליון דולר, והרווח הרבעוני לבעלי המניות רשם ירידה של 1.3% ל-15.3 מיליון. נתונים נוספים הדו"חות מראים שההוצאות הגולמיות של פורמולה פחתו ברבעון ב-6.6% ל-468.7 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-6.1% ל-165.2 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 26.01%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו גידול של 9.22% ל-105 מיליון דולר והרווח עלה ב-1% בלבד ל-53.3 מיליון. פורמולה עדכנה כי סך המזומנים, שווי המזומנים, הפיקדונות וההשקעות בניירות ערך סחירים במאזן המאוחד של הקבוצה עמד ב-31 בדצמבר האחרון על 569.1 מיליון דולר לעומת 512.5 מיליון באותו התאריך ב-2021. סך ההון העצמי שלה נשאר 1.18 מיליארד דולר. גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה, אמר כי "רשמנו ב-2022 תוצאות שיא של כל הזמנים בכל המדדים הכספיים: מחזור מכירות, רווח גולמי, רווח תפעולי ורווח נקי. אנחנו ממשיכים למקד את מאמצינו בחיזוק מעמד חברות הקבוצה כמובילות שוק בתחומן, תוך שמירה על הרף הגבוה של החדשנות, המקצועיות והגמישות שמאפיינים אותנו. התוצאות מהוות עדות ליסודות האיתנים של הקבוצה. תחומי הפעילות המגוונים שלנו, יחד עם התנהלות עסקית גמישה ואחראית, מסייעים לנו לפעול בהצלחה ואף להמשיך לצמוח, גם בזמן שהעולם נמצא בסערה של שינויים כלכליים וגיאו-פוליטיים. אנחנו ממשיכים להשקיע באופן אורגני ואן-אורגני בכל מגזרי הפעילות העסקית שלנו, ורואים ביכולות החדשניות שאנחנו מפתחים את המנוע שלנו לצמיחה ארוכת טווח ברווחים ובהשאת הערך לבעלי המניות".