25.04.2023
שלישי
ד' באייר התשפ"ג (יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | ערב יום העצמאות ה - 75 למדינת ישראל )
11:18:26 | ◀︎ | ד"ר רונן יוכפז מונה לסמנכ"ל מערכות מידע באל על | |
11:32:04 | ◀︎ | בריטניה: חקיקה תרסן את ענקיות הטק בשווקים הדיגיטליים | |
11:49:05 | ◀︎ | מרינה ויירגוטס מונתה לשותפה ומנהלת השקעות באריאלי קפיטל | |
13:35:12 | ◀︎ | ארה"ב: סיגייט תשלם קנס נכבד על מכירה ל-וואווי המוחרמת | |
13:49:34 | ◀︎ | עוד ניצחון לאפל בקרב המשפטי מול יצרנית פורטנייט | |
14:14:25 | ◀︎ | סקירה: לשחק עם מחשב מהקצה העליון | |
14:14:25 | ◀︎ | נקבע מסלול ירוק לישראלים בנוגע לתקנות הפרטיות של אירופה | |
19:31:33 | ◀︎ | האם אומת הסטארט-אפ תמשיך להיות מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל? | |
20:00:34 | ◀︎ | 75 שנים לעצמאות ישראל – חגיגה גם לתקשוב הממשלתי | |
20:01:40 | ◀︎ | "אני מודאג מחוסר הוודאות – אבל אופטימי לגבי ההיי-טק" | |
20:01:40 | ◀︎ | "יציאת ההיי-טקיסטים לרחובות היא התופעה הכי מרתקת במחאה" | |
20:01:40 | ◀︎ | יום העצמאות תשפ"ג: 75 שנות היי-טק ישראלי |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
25/04/23 14:14
12.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפעמים הדרך הטובה ביותר לראות כיצד יצרניות המעבדים השונות מקדמות את המוצרים שלהן היא לבדוק מוצרים סופיים של החברות המשתמשים במוצרים הללו. למעשה, במקרה של מעבדים ראשיים למחשבים וכרטיסי גרפיקה מתקדמים, לפעמים אין ממש ברירה, במיוחד בשוק של המחשבים הניידים שהרי החלקים טמונים בתוך המחשב ואין לראותם רק בפני עצמם, אלא כחלק ממקשה אחת.
ואין טוב ממחשב משחקים, כנראה, לבדוק את הקצה העליון של ההיצע החדש בכל דור, ולא בכדי: גיימרים דורשים את הביצועים הגבוהים ביותר, והם בדרך כלל מוכנים להשקיע יותר כסף מכל משתמש ממוצע – ואפילו הרבה יותר – אז החברות בצדק גמור מכוונות קודם כל אליהם את המכונות הכי חזקות שהם יכולים להציע בכל עת ועת, וזה כמובן אומר את הקצה העליון של ערימת החומרה.
ה-Legion Pro 7i Gen 8 של לנובו מתיישר בדיוק עם הכלל הזה. הדור השמיני של המשפחה הזו, שהאות i מסמנת שהוא מבוסס על מעבד של אינטל – האח המקביל שמבוסס על מעבד של AMD לא מסומן באות הקטנה – מביא אל השולחן מעבדי Core מהדור ה-13 של אינטל, ממשפחת ה-HX, שהיא משפחת הביצועים של מעבדי החברה המיועדים לשוק המחשבים הניידים, והיצע של כרטיסי מסך מסדרת ה-GeForce RTX 40 של אנבידיה.
ה-Legion Pro 7i שהגיע אלי לבדיקה צויד במעבד Core i7-13700HX. מעבד זה מצויד ב-8 ליבות יעילות לצד 8 ליבות ביצועים, שתומכות בעבודה בריבוי נימים, כך שהוא יכול להריץ 24 תהליכים בו זמנית לכל היותר. המהירות המרבית של הליבות היעילות היא 3.7 גיגה-הרץ. לעומת זאת, המהירות של ליבות הביצועים יכולה להגיע ל-5.0 גיגה-הרץ – וזאת בהחלט קפיצת מדרגה לעומת המעבדים המקבילים בדור ה-12 של אינטל.
כרטיס המסך ששולב ב-Legion Pro 7i, כמובן בגרסה ניידת, הוא GeForce RTX 4080. הוא עדיין מציע רוחב פס של 16 ערוצי PCIe, והוא מגיע עם כמות יפה מאוד של 12 גיגה-בייט זיכרון GDDR6. המהירות הבסיסית של השבב הגרפי עומדת על כ-3.11 גיגה-הרץ, ואילו מהירות הזיכרון הבסיסית היא כ-9.1 גיגה-הרץ. בשני המקרים לא מדובר במהירות הסופית המוחלטת, כי אפשר קצת להמהיר אותם באמצעות Legion Vantage, תוכנת השליטה המצוינת שלנובו מציעה במחשבי המשחקים שלה – ולא רק בהקשר של השליטה בהמהרה, אלא גם בהיבט של סביבת העבודה כשמשחקים או לא.
היא גם מציעה גישה להגדרות הצבעים של המקלדת, שמקשיה תומכים כולם ב-RGB, וגם לשורת האורות מתחת למחשב, בחלק הקדמי, שמורכבת משש נורות לד. המשתמשים יכולים להגדיר שישה פרופילים שונים, עם שליטה מלאה באפקטים של כל מקש ומקש. מרשים עבור מי שאוהב את המשחקים הללו.
גודלו של מסך ה-IPS עומד על 16 אינץ' עם רזולוציה של 2560×1600 פיקסלים שתומך ב-100% במרחב הצבעים sRGB, שמתאים במיוחד למשחקי מחשב. הבהירות היא 500 ניט וקצב הרענון, בדגם שהגיע לבדיקה שלי, עומד על 240 הרץ. המשתמשים יכולים, בלחיצת מקש – למעשה שניים, Fn+R – לעבור בין קצב הרענון המהיר שיחסית זולל חיי סוללה, לקצב של 60 הרץ בסיסי. בנוסף, טכנולוגיית Optimus שמותקנת במחשב מאפשרת למערכת ההפעלה לבחור באופן אוטומטי האם להשתמש בכרטיס המסך או בשבב הגרפי המובנה במטרה לחסוך בחשמל.
הסוללה מציעה נפח עבודה של 99.9Wh, ואם איני טועה זה הנפח הגדול ביותר של סוללה שמותר להעלות למטוס. באופן לא מפתיע, במבחני הזמן שביצעתי עבור המחשב במצב המשחקים שלו – כלומר ביצועים מרביים, בהירות גבוהה יחסית ומשחקים שרצים בלי הפסקה, המבחן הסתיים אחרי 55 דקות. אבל במבחנים ביצועיים יום יומיים, משרדיים יותר, חיכתה לי הפתעה לטובה.
בלנובו כבר מספרים זמן רב למדי, שמחשבי משחקים ברמה הגבוהה הם למעשה מחשבים ליוצרי תוכן, וכן, בעיקר בגלל עוצמת כרטיס המסך וכמות הזיכרון שמגיעה עם המחשב – ולא רע כמובן שיש מעבד מתקדם במיוחד, אבל אי אפשר באמת לעבוד עם זמן סוללה של שעה. ואכן זה לא כך: ברמת ביצועים שמקדשת זמן סוללה, עם בהירות נמוכה יותר ועם קצב רענון של 60 הרץ, המחשב סיים את מבחן הזמן אחרי 4:55 שעות, וזה כבר באמת מספק.
Legion Pro 7i Back 2. צילום: יח"צ
המחשב מגיע עם 32 גיגה-בייט זיכרון DDR5 במהירות 4,800 מגה-הרץ, כרטיס אחסון SSD בתצורת M2.2280 בנפח 1 טרה-בייט, עם אפשרות להוספה של עוד כרטיס דומה, תמיכה ב-WiFi 6E, מצלמת 1080p עם תריס פרטיות שמופעל עם מתג חשמלי, וכן שבב TPM 2.0. יציאות וחיבורים לא חסר ב-Legion Pro 7i, והעיצוב שלו מתיישר עם הקו המוכר כבר היטב של מותג ה-Legion, שהוא אחד המובילים בשוק מחשבי המשחקים – אם כי חורי האוורור הוגדלו ונראים כעת כמו מעוינים גדולים, כדי לאפשר פיזור חום טוב יותר, וזה די מובן עם מעבד עתיר ביצועים שלידו כרטיס מסך עוצמתי.
הביצועים עמדו בציפיות. אני לא אכנס לכל המספרים, לכך יש פלטפורמות אחרות, אבל במבחן אחר מבחן התוצאות שהתקבלו במחשב עבור הביצועים של המעבד הראשי ועבור הכרטיס הגרפי היו הטובות ביותר שאי פעם זכיתי לראות, עד היום, בבדיקות שאני עושה באופן קבוע – ולחשוב שאפשר לעלות עוד רמה אחת גם במעבד וגם בכרטיס המסך.
המחיר כמובן לא זול, אבל תרשו לי לומר גם לא נורא – בהיבט של מחשב נייד שמיועד לספק את הצרכים של מקצועני eSports וגם של יוצרי תוכן, והוא עומד על כ-15,500 שקלים.
25/04/23 14:14
12.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול (ב') עדכון לתקנות הגנת הפרטיות, המתייחסות למידע שמגיע לישראל ממדינות האיחוד האירופי, וזאת במטרה לאפשר לבעלי מאגרי מידע מישראל, שמקיימים קשרים עם מדינות האיחוד, לקבל מהם מידע, מבלי הצורך לבצע מהלכים מורכבים על כל מידע שמועבר.
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן. צילום: גלעד קוולרצ'יק
תקנות הגנת הפרטיות בישראל אינן תואמות באופן מלא לתקנות ה-GDPR, וזאת מאחר שישראל אינה נמנית על מדינות האיחוד. אולם עד כה ישראל קיבלה מעמד מיוחד, שמאפשר את העברת המידע, ללא חובת רגולציה, ודינו של מעמד העברת המידע ממדינות האיחוד לישראל היה כזה של העברת מידע בתוך האיחוד. למעמד הזה יש גם חשיבות מדינית ובינלאומית עבור ישראל, מכיוון שהוא ניתן למספר מצומצם של מדינות מחוץ לאיחוד האירופי.
אלא שתוקפו של האישור הזה עומד לפוג, ועל כן הממשלה בישראל חייבת לעדכן את התקנות המקומיות כך שתהיינה תואמות לתקנות ה-GDPR.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי בפני הממשלה עומדות שלוש אופציות: הראשונה – לא לשנות שום דבר ואז כל בעל מאגר מידע יצטרך להתמודד לבד עם האירופים. האופציה השנייה הן התקנות, אותן חייבים לתקן כעת. והדרך השלישית, והעדיפה לדבריו, היא חוק הגנת הפרטיות בישראל והחלת אותן הוראות על כלל המאגרים, אותם כבר פספסנו.
עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים אמר כי אישור התקנה יאפשר לבעלי מאגרי מידע מישראל, שיש להם קשרים באירופה, לעבור ל"מסלול ירוק", בכל מה שקשור לתקנות ההגנה על המידע המחמירות שקיימות באיחוד, וזאת במקום לעבור ב"מסלול האדום", המורכב והמכביד. עו"ד זנדברג ציין כי כעת ישראל נמצאת במסלול הירוק.
"עדיין מחכים לתיקון נוסף – שממתין כבר שנים רבות ולא אושר"
ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרת בתוכניות לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
בדיון נשמעה הסתייגות מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדברי ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, "התיקון הוא אחיזת עיניים ואינו מהותי, ועדיין מחכים לתיקון נוסף (תיקון 15), שממתין כבר שנים רבות ולא אושר". ד"ר ארידור הרשקוביץ נימקה את ההסתייגות בכך שלדעתה התיקון מפלה לרעה את אזרחי ישראל, מאחר שיש סעיפים בחוקים האירופים שהם לא תקפים לגביהם, כמו נהלי מחיקת מידע ממאגר שבעל המאגר בישראל רוצה למחוק אותו, אבל מוגבל בגלל התקנות האירופיות שאינן תקפות בתחום זה.
צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הסתייג גם הוא מהתקנות ואמר כי הן "טלאי על טלאי".
מנהל הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, אמר כי אישור התקנות ימנע הכבדה רגולטורית, אבל הוא מקווה שהתיקון המלא לחוק (סעיף 15) יאושר בקרוב.
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) אמרה כי אמנם חייבים לאשר את החוק, אבל אזרחי ישראל צריכים לדעת, כי הם אינם מוגנים, מאחר שהפרטיות של כולנו נפגעת כל יום.
25/04/23 11:32
10.96% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ממשלת בריטניה הציגה באחרונה הצעת חקיקה חדשה – חוק השווקים הדיגיטליים, התחרות והצרכנים שמה – שמטרתה להגביר את התחרות בשווקים הדיגיטליים, הנשלטים כיום על ידי מספר קטן של חברות ענק, בעיקר אמריקניות.
הצעת החוק מעניקה סמכויות חדשות ליחידת השווקים הדיגיטליים של הממלכה, ה-DMU (ר"ת The Digital Markets Unit) בתוך רשות התחרות והשווקים, ה-CMA (ר"ת Competition and Markets Authority), כדי להבטיח שעסקים וצרכנים לא יקופחו בצורה בלתי הוגנת על ידי ענקיות הטק.
מבקשת יותר סמכויות על ענקיות הטק. רשות התחרות והשווקים הבריטית, ה-CMA. צילום: ShutterStock
למעשה, מה שמטריד את בריטניה, וכמובן גם ממשלות אחרות רבות, הוא הכוח העצום שחברות טכנולוגיה גדולות, ובראשן גוגל, מטא, אפל ואמזון מסוגלות להפעיל כדי לחנוק את התחרות בשווקים הדיגיטליים. החוק, לאחר שיעבור בפרלמנט, יתקן זאת, על ידי מתן סמכויות חדשות ל-DMU על חברות טכנולוגיה בעלות מחזור מכירות עולמי של יותר מ-25 מיליארד פאונד (31.2 מיליארד דולר) או מחזור מכירות מקומי של מעל מיליארד פאונד.
אם החקיקה תעבור, חברות הנחשבות כבעלות "סטטוס שוק אסטרטגי" ומעניקות שירותים דיגיטליים מרכזיים יאולצו לציית לכללים שיהיו מותאמים לאופן פעולתן, או לעמוד בפני קנסות כבדים, כך על פי טיוטת החוק. עוד נכלל בחקיקה קידום במעמדה של ה-DMU, שתוכל לאחר העברת החוק לבצע התערבויות ממוקדות כדי לאפשר לסטארט-אפים או לחברות קטנות יותר להתחרות בהצלחה אף הן.
הצעת החוק גם מאפשרת לממשלה לאסור על אתרים לאפשר ביקורות מזויפות או לפרסם ביקורות צרכנים, מבלי לנקוט בצעדים סבירים כדי לבדוק שהכותבים הם אנשים אמיתיים. הכללים החדשים, כך לטענת הממשל, יבטיחו שצרכנים יכולים לבטל מנויים שהצטרפו אליהם בצורה פשוטה, חסכונית ובעיתוי שבו ירצו בכך. כמו כן החקיקה תדרוש ממעסקים לשלוח תזכורת כאשר תקופת ניסיון חינם או מבצע היכרות שהציעו לצרכן – עומדת לפוג.
החקיקה גם תספק ל-CMA ול-DMU כלים חזקים יותר לחקור בעיות בתחום התחרות, כמו למשל חברות שמשתתפות פעולה במעין קרטלים כדי להעלות מחירים יחד, ולנקוט במקרים אלו ב"פעולה מהירה ויעילה יותר" נגדן.
והכי חשוב – הסמכויות החזקות של ה-CMA יכללו את היכולת לאכוף את דיני הצרכנות ללא צורך לעבור הליך משפטי ארוך.
החקיקה כבר בפתח
שרים בממשלת בריטניה הדגישו כי החקיקה לקראת יישום בפועל ואמרו כי הצעדים החדשים ייכנסו לתוקף בהקדם האפשרי, לאחר אישור הפרלמנט.
שר העסקים והמסחר הבריטי, קווין הולינרייק, אמר: "משימוש לרעה בכוח על ידי ענקיות טכנולוגיה, לביקורות מזויפות, הונאות והטעיות כמו להיקלע למלכודת מנויים – לצרכנים מגיע (מצב – ג"פ) יותר טוב. החוקים החדשים שאנו מעבירים היום יעצימו את ה-CMA לאכוף ישירות את חוקי הצרכנות, לחזק את התחרות בשווקים הדיגיטליים ולהבטיח שאנשים ברחבי הארץ ישמרו על המזומנים שהרוויחו במאמץ".
שרה קרדל, מנכ"לית ה-CMA, אמרה בתגובה כי "הסמכויות החדשות בהצעת החוק הזו עוזרות ל-CMA לנקוט פעולה מהירה ונחרצת כדי להתמודד עם הונאות, להגן על הצרכנים בין אם הם עושים קניות באינטרנט או ברחוב הראשי. סמכויות הקנס החדשות יספקו גורם הרתעה חשוב לעסקים המבקשים לנצל אנשים, ובמקביל גם יבטיחו שעסקים הוגנים יוכלו לשגשג".
25/04/23 19:31
9.59% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשנת 2009 יצא לאור הספר "מדינת הסטארט-אפ – הסיפור של מנוע הצמיחה הכלכלי של מדינת ישראל", פרי עטם של דן סינור ושאול זינגר. הספר, בגרסה עברית ואנגלית, בחן כיצד ישראל, שאז חגגה 60 שנה ומנתה רק 7.1 מיליון בני אדם, הצליחה להגיע לשגשוג כלכלי כה רב, עם מספר שיא של 63 חברות ישראליות שנסחרו בנאסד"ק – יותר מכל מדינה אחרת. מאז שיצא הספר, מדינת ישראל ממותגת כאומת הסטארט-אפ, או START UP NATION.
15 שנים לאחר צאת הספר, ביום העצמאות ה-75, ההגדרה הזו עדיין תקפה. אבל יש סימן שאלה גדול: האם היא תמשיך להיות כך גם בחגיגות ה-100?
ההיי-טק, במתכונת הנוכחית כמגזר תעשייתי כלכלי בעל השפעה אדירה על המשק, פרץ לחיינו לפני קצת יותר מ-30 שנה. בפועל, הוא היה פה הרבה לפני. בספרה "חזית המחשוב" כותבת עמירה שחר, כי בשנת 1960 הקימה הממשלה בראשות בן גוריון ועדת מחשבים בראשות פרופ' ישראל דוסטיובסקי ממכון ויצמן. הוועדה קבעה, כי שני מחשבי פילקו שכבר פעלו בממר"ם יספקו את צורכי המיחשוב של מדינת ישראל. השאר כבר היסטוריה.
הצבא, שהיה חלוץ יישום המחשוב, שחרר לאזרחות את שדרת הניהול הראשונה של ענף המחשוב, שהקימה את חברות שירותי המחשוב, שהטמיעו את הטכנולוגיה והחדשנות בכל מגזרי המשק. אחרים, בוגרי ממר"ם ויחידות מחשוב אחרות, הפכו ליזמים והקימו חברות צעירות, שלימים קיבלו את ההגדרה סטארט-אפ, והמצליחים שבהם החלו לממש אקזיטים -עוד מונח אבן ברזל שמזוהה עם ענף ההיי-טק. ההיי-טק נתפס כשותף מרכזי להצלחה הזו ששמה מדינת ישראל, שמוגדרת בפי רבים כנס. עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אומר בראיון ליום העצמאות, כי כאשר הוכרזה הקמת המדינה, החקלאות הייתה הגאווה הלאומית שלנו, קטיף תפוזים היה האירוע המשמעותי ביותר שחוו תלמידי תיכון בטרם גויסו לצה"ל. 30 שנים וקצת יותר של חדשנות והיי-טק שפרצו בקצבים מטורפים שינו את האתוס הלאומי, וכיום החלום של כל אימא יהודייה הוא, שבנה ילמד את מקצועות המדעים, ואחר כך יעבוד בהיי-טק, ואם הפרופיל שלו יאפשר – ישרת ב-8200 ודומותיה.
בשנת ה-75, האימפקט של ההיי-טק על המשק הוא מרכזי וקריטי. 25% מהכנסות המדינה ממיסים מגיעים מענף ההיי-טק, המעסיק כחצי מיליון ישראלים. 54% מהכנסות הייצוא של ישראל מקורם בהיי-טק. הענף מעסיק כחצי מיליון ישראלים, אבל מפרנס עשרות אלפי משפחות שמספקות שירותים – החל ממשרדי עורכי דין ועד לחברות ניקיון. התלות היא כמעט טוטלית, ולכן כאשר נבחרי ציבור מעזים עדיין לזלזל בהיי-טק, יש מקום לבדוק את מידת שפיותם או הבנתם את המציאות.
הערב, כאשר יחלו חגיגות ה-75, לא יהיה מנוס מלחשוב ואולי לחשוש, שאולי כל זה נגמר… יש כל כך הרבה סיבות, שמשלבות בין אירועים גלובליים לבין מה שקורה עכשיו. ברמה הגלובלית יש משבר כלכלי, שמשפיע על ההיי-טק. מקורו אמנם בריביות, בהשלכות של הקורונה ובמלחמת רוסיה אוקראינה, אבל גם כתוצאה מהתפכחות צפויה של ההיי-טק. עד 2021 היינו בהייפ מטורף של שוויים בלתי ריאליים, כסף שהוזרם ללא בקרה וגם נשרף על ידי החברות, דבר שהביא לעליות דמיוניות בבורסות, והנפילה הייתה כמעט בלתי נמנעת. באופן טבעי, יש לכך השפעה גם על ישראל, אם כי באופן יחסי בצורה קלה, כי עד לפני שנה הענף סבל ממחסור כרוני בכוח אדם, דבר שהשפיע על רמות השכר שהמעסיקים נאלצו לשלם לעובדים. כל אלו הכניסו את כולנו לעידן של אי-ודאות, המצב שבו אנו חיים כיום. אי-ודאות בעולם העסקים היא מכשול שאף הנהלה לא יכולה להתגבר עליו בצורה מדויקת.
המשבר הנוכחי מלווה גם בעוד מהפכה קטנה, שתיחקר אולי בעתיד על ידי סוציולוגים וכלכלנים. בתוך זמן קצר ההיי-טק הפך להיות הגורם הדומיננטי במחאה של אותם עובדי היי-טק, שתמיד נהגו לקרוא להם פריווילגים, שיצאו לרחובות, מי בצורה מאורגנת ומי באופן ספונטני. הם עיצבו את אופייה של המחאה, שעיקרה הוא שמירה על הדמוקרטיה, אבל הרבה מעבר.
הם הגיעו למסקנה כי לא זו שהמדינה שהם נלחמו עבורה. אין זו עוד המדינה שהם נותנים את הנשמה עבורה ועבור שגשוגה וכלכלתה. פתאום הם רואים שהקטר של המשק נוסע לכיוונים אחרים.
המהפכה שהיי-טק מוחה נגדה שומטת את הבסיס שעליו קמה אומת הסטראט-אפ: משטר יציב, שמבטיח כלכלה יציבה, שתאפשר להם ביטחון תעסוקתי ומקור להשקעות.
שורה תחתונה: ערב יום העצמאות ה-75, הרצון להיות אופטימי, לראות את חצי הכוס המלאה, מכביד וקשה מאוד, כי החצי השני, הכוס הריקה, הולך וגדל, והאור בקצה המנהרה הולך וכבה. כל מה שנותר הוא להתפלל, שכל הרע הזה יהיה מאחורינו, ובחגיגות ה-76 נביט אחורה בלי געגועים ועם הרבה יותר גאווה בלב, כי בסוף ברור לכולם, שאין לנו ארץ אחרת. חג עצמאות שמח, למרות הכל.
25/04/23 20:01
9.59% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"יציאת ההיי-טקיסטים לרחובות היא אחת התופעות הכי מעניינות ומרתקות של מה שקורה פה בשלושת החודשים האחרונים, אותי זה הפתיע וגם מרגש", אומר מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ונשיא חברת ח.מר, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל 75 שנים למדינה. "הם יוצאים לרחובות, כי הם מבינים שמשהו פה עומד להשתנות, והם לא מוכנים לקבל את זה", אומר כהן, שהוא עצמו נמנה עם המפגינים המתמידים ברחוב קפלן בת"א.
מתוקף תפקידו הציבורי, כהן חשוף להשלכות הישירות של המשבר בענף ההיי-טק על הכלכלה והחברה הישראלית. "אני מודאג ולא ישן טוב בלילות, קודם כל כאזרח, כאבא וסבא לנכדים וגם שומע את מה שקורה בענף," אומר כהן. "עכשיו כולם מבינים את החשיבות של הענף למדינת ישראל ומה יקרה אם לא יהיה פה היי-טק".
כאשר הוא נשאל לסיבות לכך, שדווקא מחאת ההיי-טק היא הדומיננטית, בה בשעה שבמשך שנים אמרו עליהם שהם פריווילגים ויושבים על הגדר, הוא משיב: "זו שאלה סוציולוגית שאני מבין קטן בה. אני יכול להעריך שכל עוד היה טוב, כולם היו מרוצים, אז כולם ישבו בשקט. כאשר הם הבינו שדברים עלולים להשתנות, הם הגיעו למסקנה שלא למדינה הזו הם גדלו, והם לא רוצים את זה. הם מבינים שאסור להירדם, כי התוצאה תהיה הרבה יותר גרועה", הוא אומר. ולא צריך להמתין יותר מדי כדי להבין עד כמה המצב משפיע על אנשי ההיי-טק.
טענה אחרת היא, שאכן המשבר לא החל כעת, אלא הוא תופעה של המשך התפתחות ממציאות די מדומה שכל ענף ההיי-טק בעולם חי בה."מבחינה זו, התיקון הזה היה צפוי והוא מבורך. חברות מתחילות לשמור על הכסף שלהן, אין יותר מסיבות ראווה, וגם העובדים מוכנים לעבוד בשכר יותר ריאלי", אומר כהן. "אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה של הסיבות למחאה שהחלה פה לפני כמה חודשים".
בכאב רב הוא מספר כיצד הוא רואה וכיצד חבריו מספרים לו על מספר גדל והולך של אנשים צעירים בני שלושים פלוס, ולא רק עובדי היי-טק, שאורזים הכל ופשוט עוזבים, והם לא חלק מאלו שעושים רילוקיישן. "אתה צריך להבין, שאדם שלוקח את המשפחה שלו למקום שלא בהכרח מישהו מחכה לו, הוא עושה זאת כי הוא מרגיש שהוא לא יכול יותר. וזה כואב לי. כי מי יעזוב? כל הטובים, כל אלו שעושים את מה שהם עושים פה לטובת כל המדינה, אבל הם יעשו זאת במקום אחר, ומי יישאר פה?"
כהן אומר, כי הוא מסביר לכל מי ששואל, שהנהנית הראשונה מפירות הצלחת ההיי-טק היא המדינה, מהמיסים והחידושים, שמשפיעים על כל המשק, שלא לדבר על האקוסיסטם.
"רבים לא מכירים את התעשייה באמת, הם חושבים שזה רק ברחוב רוטשילד בתל אביב, ולא יודעים על המפעלים היצרניים שהם לב ליבו של הענף, ובלעדיהם המדינה לא יכולה להתקיים", אומר כהן. אבל החברות האלו צומחות מחברות צעירות של אותם יזמים צעירים שכהן לא מפסיק להתהלב מהם ולהצדיע להם. "כולם צריכים לחבק אותם על כל מה שהם תורמים ל למדינה", הוא אומר.
כהן דוחה את הביקורת שהוטחה כלפי האיגוד שהוא עומד בראשו ונגד התאחדות התעשיינים, שלא עשתה מהלכים ברורים יותר כדי לשקף את הסכנה. "בארגון שלנו, כמו בחברות היי-טק, יש חלקים שנגד הרפורמה ויש חלקים בעד. גם לא כל חברות ההיי-טק הן אותו הדבר. אבל אני שמח שחברות רבות, כולל החברה שאני עומד בראשה, נתנו יד חופשית לעובדים להפגין, ואצלנו ביום שלמחרת פיטורי שר הביטחון גלנט, הודענו כי אנו סוגרים את החברה כדי שהעובדים יילכו להפגין, אבל כמובן אפשרנו לכל מי שרצה לבוא לעבוד. לא כפינו שום דבר על אף אחד, וכך עשו גם מעסיקים אחרים", מספר כהן.
האם בחדרים סגורים מקבלי ההחלטות, הממשלה, לא מפנימים את גודל המשבר? לכהן אין תשובה על כך. "הם שומעים, הם מבינים, אבל כל אחד שומע את מה שהוא רוצה, ויש חלק שאומרים שבעזרת השם הכל יהיה בסדר".
כהן מקווה שמקבלי ההחלטות יבינו שמחאה המונית כל כך אינה דבר שנשלט על ידי אדם אחד. "זה כבר מזמן לא מאבק רק על הרפורמה המשפטית. היא הציפה הרבה דברים שהיו עקומים, ואלו שמפגינים, בעיקר אנשי ההיי-טק, משדרים מסר לממשלה שהם דורשים תיקון".
ולסיום, ביקשנו משהו אופטימי: האם ההיי-טק ימשיך להיות פה גם הלאה? "ללא ספק כן", אומר כהן בביטחון. "אין לנו ברירה. יש פה אנשים מצוינים, יש לנו מדינה עם חדשנות מעוררת השראה, עושים פה דברים נפלאים, חייבים להמשיך כי אין שום אלטרנטיבה אחרת".
25/04/23 20:01
8.22% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יום ההולדת ה-75 של ישראל, שהחל הערב (ד'), הוא הזדמנות מצוינת לא רק לחגוג למדינה, אלא גם 75 שנים לענף שמהווה הקטר של המשק, ושהוביל את הרכבת שהביאה אותה למקומה הטוב מבחינה כלכלית. 75 שנים של התפתחות טכנולוגית, שסייעה להתפתחות הכלכלית, הצבאית ואפילו המדינית של המדינה.
אי אפשר לסקור עד הסוף 75 שנים של עשייה, על אחת כמה וכמה בענף אינטנסיבי כמו ההיי-טק, בכתבה עיתונאית, גדולה ומקיפה ככל שתהיה. יש שמות רבים וחברות רבות שנכנסו – אבל גם כאלה שלא, וקצרה היריעה מלהכניס אותן. ובכל זאת, בחרנו לסקור פרקים, אירועים, חברות ואנשים בולטים בהיי-טק הישראלי ב-75 השנים האחרונות, וגם לפני כן. בחרנו לא לעשות סקירה היסטורית-כרונולוגית, אלא לחלק אותה לפי ראשי פרקים.
המצפינים
את המסע שלנו אנחנו מתחילים אי שם בין 727 ל-411 לפני הספירה. עד כדי כך. לא ברור באיזו שנה בדיוק הופיעה ההצפנה העברית הראשונה, אבל ידוע שזה קרה בין השנים האלה. שנים רבות לאחר מכן, ב-1977, פרסמו רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את RSA – מערכת הצפנת מפתח ציבורי א-סימטרית, שעדיין נמצאת בשימוש נרחב.
חוק וסדר
ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי כוללת, למרבה הצער, גם מעשים פליליים. הנה כמה מהם, עם אזכורים תרבותיים:
חיים נחמן ביאליק אמר ש-"נהיה עם ככל העמים רק כשיהיו לנו הגנב העברי הראשון והזונה העברייה הראשונה". המשורר הלאומי ודאי לא התכוון לאלי רייפמן, מייסד אמבלייז – חברה שבשיאה הגיעה לשווי שוק של כשמונה מיליארד דולר. רייפמן הסתבך בחובות כבדים, הוכרז פושט רגל, הורשע ב-2011 בקבלת דבר במרמה ובזיוף, ונדון לארבע שנות מאסר.
בסדרת הטלוויזיה הפופולרית שמש, עוגן ואחיה הפכו לצמד האקרים בשם אנה ואלייזר, שפורצים למחשבי הפנטגון. הפרק הדהד לאהוד טננבאום, האקר ישראלי שכונה האנלייזר, שב-1998 נתפס על ידי ה-FBI לאחר שפרץ למחשבי נאס"א, הפנטגון, הצבא האמריקני – וגם הכנסת שלנו. הוא נשפט, נכלא ומאז "הצליח" לפגוש שוב את רשויות אכיפת החוק.
ועוד פרשה אחת: מונדיר, מוזהר ושאדי בדיר, שלושה אחים עיוורים מלידה מכפר קאסם, ערכו בתחילת שנות ה-2000 שורת מעשי פריקינג (פריצה לטלפונים) – למרכזיה של גלי צה"ל וכן לאלה של בזק, פלאפון וחברות תקשורת נוספות. זו הייתה פרשיית עבירות המחשב מהמסובכות בישראל, נכון לאז.
החלוצים
י.א. מיטווך ובניו היא חברת ה-IT הוותיקה ביותר בישראל. החברה פועלת מ-1933 (!) והיא הוקמה לאחר שבני המשפחה עלו ארצה מגרמניה. היא ייצגה את נשיונל בארץ, וגם בסוריה ובלבנון. כיום היא ממשיכה לייצג בישראל את ממשיכתה של נשיונל, NCR. ב-1936 סיפקה החברה לבנק אנגלו-פלשתינה (כיום בנק לאומי) ארבע מכונות להנהלת חשבונות, במחיר של 575 לירות ארץ ישראליות למכונה.
ב-1963 הקימו עמירם שור ואריה שמש את מ.ל.ל., שעסקה בניהול מרכזי חישוב לעיבוד נתונים, פיתוח תוכנה, מערכות מידע וטכנולוגיה. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1967, הקים אפי ארזי את סאיטקס, מחלוצות הדפוס הדיגיטלי וחברת ההיי-טק הישראלית הראשונה שהצליחה בעולם.
חברות חלוצות נוספות הראויות לציון הן אמנת, שהוקמה ב-1970; רד תקשורת ומחשבים, שהקים זוהר זיסאפל ב-1981; מג'יק תעשיות תוכנה, שהוקמה על ידי דיוויד אסיא ויקי דוניץ, כספין אוף מהחברה האם, משוב מחשבים, ב-1983; שתי חברות נוספות שנוסדו באותה השנה – אפרת, לימים קומברס, על ידי קובי אלכסנדר, וטקנומטיקס, על ידי שלמה דוברת; אלדין של ינקי מרגלית וחשבשבת – שתי חברות שנוסדו ב-1985; גילת לוויינים, שייסד יואל גת ב-1987; ואם-סיסטמס של דב מורן, שנוסדה ב-1989 ובמרוצת השנים המציאה את הדיסק און-קי.
החברות והאנשים שהיוו ה-"חומה ומגדל" של ההיי-טק הישראלי. צילום: ShutterStock
ב-1990 השיקה EMC את סימטריקס, מערכת אחסון נתונים חדשנית – פיתוח של משה ינאי, שהפכה אותה לחברת ענק. ינאי הוביל את הקמת XIV, שנרכשה ב-2008 על ידי יבמ תמורת 300 מיליון דולר. לאחר מכן הוא הקים חברה בולטת נוספת – אינפינידט.
ב-1993 יסדו שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד את צ'ק פוינט. זו יצרה את תוכנת FireWall-1, שזכתה להצלחה רבה ברחבי העולם. בהמשך, החברה פיתחה את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, וכיום היא נחשבת לאחת מענקיות אבטחת המידע והסייבר בישראל, עם מקום בינלאומי מכובד.
נותרו על רצפת חדר העריכה: ניר צוק – פאלו אלטו, שלמה טובול – פינג'אן, אודי מוקדי ואלון כהן – סייברארק, מיקי בודאי, שמאחוריו ארבעה אקזיטים, ועוד הרבה חברות חלוציות.
אסימונים: המגזרים הציבורי והחינוכי
מכשירי הטלפון הראשונים הותקנו במוסדות שונים בארץ ישראל ב-1921. לאחר הקמת המדינה הותקנו טלפונים ציבוריים שעבדו על מטבעות וב-1953 החל השימוש באסימונים.
ב-1952 הוקם ליד משרד האוצר מל"מ – המרכז למיכון משרדי, ללא מחשב. כעבור שנתיים נבנה במכון ויצמן המחשב הראשון בישראל, ויצאק. ב-1971 קם מרכז ענ"א של המכון לפריון העבודה והייצור – גוף הכשרה מקצועי ראשון לענף.
הגרסה מוקדמת של האינטרנט, ה-אפרנט, הגיעה לארץ ב-1982 – אז חוברו אליה האוניברסיטאות בארץ. ב-1985 הקנה איגוד השמות הבינלאומי לאינטרנט את הסיומת il. לישראל. שנה לאחר מכן הביאה פלאפון את טכנולוגיית הסלולר ארצה.
ב-1992 עלה לאוויר דף ה-ווב הציוני הראשון – של האוניברסיטה העברית. ב-1993 החל לפעול ספק האינטרנט הראשון בארץ, קו מנחה. ב-1995 הושק מיזם מחשב לכל ילד, לצמצום הפער הדיגיטלי. ב-1996, רק אז, הוחלפה המרכזיה האנלוגית האחרונה בבזק – בספרתית.
ב-1997 נולד ממשל זמין במשרד האוצר. ב-1999 קמה עמותת אשנב, "אנשים למען שימוש נבון באינטרנט", להנצחת החייל ערן אדרת ז"ל, שלרשת היה חלק במותו. ב-2002, משרד האוצר השיק את להב"ה, "לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית". ב-2009 הקים אורי בן ארי את קרן אתנה, שמעצימה מורים בפרויקטים כגון מחשב נייד לכל מורה. ב-2015 הוקם מערך הסייבר הלאומי ובשנה שעברה – מערך הדיגיטל הלאומי.
היסטוריה על קצה המזלג של המחשוב הצבאי בישראל. צילום: דובר צה"ל (אילוסטרציה)
ICT בצבעי ירוק זית: תקשוב צבאי
ב-1937 הוקם שירות הקשר של ההגנה, שבמסגרתו נערך באותה השנה קורס אלחוטני המורס הארץ הישראלי הראשון. שנה לאחר מכן יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב-1939 הפעיל האצ"ל תחנת שידור ראשונה וב-1940 עשתה זאת ההגנה (התחנה הסדירה הראשונה בפלשתינה הייתה קול ירושלים, שהחלה לפעול ב-1936). ב-1947 נערך קורס קציני הקשר הראשון וב-1948 הוקם חיל הקשר, שהתבסס על עודפי ציוד ממלחמת העולם השנייה. ממר"ם, יחידת המחשב הראשונה בצה"ל, קמה ב-1959 וב-1961 הגיע אליה המחשב הראשון, פילקו 211, שכונה "מוח אלקטרוני" ושהיה לו זיכרון של 16 קילו-בייט. ב-1999 החל פרויקט ורד הרים – הסלולר הראשון המוצפן בעולם. ב-3.3.2003 הוקם אגף התקשוב, כיום אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האגף עוסק בסייבר הגנתי ולפי פרסומים זרים, יחידה 8200 עוסקת בסייבר התקפי.
החברות הבינלאומיות עולות ארצה
יבמ היא ענקית ה-IT הרב לאומית הוותיקה ביותר בישראל: ב-1949 הוקם הסניף המקומי של יבמ-NCR. ב-1972 פתחה יבמ בחיפה[ מה שכונה אז "מרכז מדעי", שהיווה בסיס להקמת מרכז המו"פ של הענק הכחול בארץ ב-1993. החל מ-1948, חברה קטנה בשם משה בסין אלקטרוניקה והנדסה ייצגה את מוטורולה בארץ. מוטורולה ישראל קמה ב-1964 וב-1974 נוסד מרכז המו"פ המקומי שלה. באותה השנה נוסד גם הסניף הישראלי של אינטל, בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח ומפעלי ייצור בארץ. ב-1998 הוקם מרכז הפיתוח של סאפ בישראל וב-2006 – זה של גוגל. ב-2011 אפל רכשה את אנוביט ב-390 מיליון דולר והקימה בישראל מרכז מו"פ.
חברה טכנולוגית בינלאומית נוספת שיש לה נוכחות נרחבת בארץ היא מיקרוסופט. הענקית מרדמונד פועלת בארץ בשתי שלוחות: מיקרוסופט ישראל, שנוסדה ב-1989, ומיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שנוסדה ב-2002 ומנהלת את פעילות המו"פ של החברה בארץ – פעילות שהחלה עוד ב-1991. ישראל היא בין המדינות הראשונות מחוץ לארצות הברית שמיקרוסופט החלה לפעול בהן.
האקזיטים
ב-1986 הקים אריה פיינגולד את מרקורי, שנרכשה על ידי HP ב-2006 תמורת 4.5 מיליארד דולר ומאז עברה עוד גלגולים ובעלויות.
ב-1988, האחים ניר ואלי ברקת הקימו את BRM, השקיעו 150 אלף דולר בצ'ק פוינט וגרפו מאות מיליונים.
בתחילת שנות ה-90' הקימו שי אגסי ואביו, ראובן, את קוויקסופט, שפיתחה את תוכנת מנהל. בסוף אותו עשור הקים אגסי האב את Top Tier, שנמכרה ב-2001 לסאפ תמורת 400 מיליון דולר. סאפ רכשה גם את מנהל, ב-7.5 מיליון דולר. חברה נוספת שרשומה על שמה של משפחת אגסי – חברה שהיא אולי ידועה יותר אבל מצליחה פחות מהאחרות, היא בטרפלייס.
המסע שלנו נמשך עם גלילאו, שהוקמה ב-1993 על ידי אביגדור ווילנץ ושנמכרה ב-2000 למארוול ב-2.7 מיליארד דולר – אקזיט המיליארדים הראשון בישראל. ב-2011 ווילנץ היה ממייסדי אנאפורנה לאבס, שנמכרה ב-2015 לאמזון תמורת 370 מיליון דולר. ב-2016 הוא היה ממקימי הבאנה לאבס, שאינטל קנתה אותה ב-2019 תמורת שני מיליארד דולר.
יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר, אמנון עמיר ואריק ורדי (הבן של יוסי) הקימו ב-1996 את מיראביליס, שפיתחה את תוכנת ה-ICQ ושנמכרה ל-AOL ב-407 מיליון דולר.
ב-1998, רוני צארום הקים את אקסלינק וב-2000 הוא מכר אותה לקומברס ביותר מחצי מיליארד דולר.
ב-1999 מכרו יוסי הולנדר, רוני עינב ודליה פרשקר את המימד החדיש ל-BMC תמורת סכום שיא דאז של 675 מיליון דולר – מה שהוליד את הביטוי "מתעשרי ההיי-טק".
ב-2000, חוץ מהבאג המאיים, מכר דוידי גילה את DSPC לאינטל תמורת 1.6 מיליארד דולר.
אי אפשר לכתוב על אקזיטים של חברות ישראליות מבלי להזכיר את סיסקו, שהיא מהחברות הרב לאומיות הבולטות ברכישות כאן: מאז 1998 היא קנתה 17 חברות כחול לבן, בסכום מצטבר של 7.2 מיליארד דולר. עוד ברוכשות הגדולות: מיקרוסופט, שרכשה את אדאלום תמורת 320 מיליון דולר, EMC, יבמ, רד האט וגוגל, שקנתה את ווייז. ב-2017 התרחש האקזיט הגדול בתולדות המשק הישראלי: אינטל קנתה את מובילאיי בכ-15 מיליארד דולר.
נשים, נשים
במסגרת הסקירה בחרנו לציין כמה מהנשים המובילות והמצליחות לאורך השנים בהיי-טק הישראלי:
ב-1973 הקימה אסתר לבנון את יסודות ה-IT בשב"כ, וניהלה את אגף המחשוב שלו עד 1985. ב-1986 היא מונתה לסמנכ"לית המחשוב בבורסה בתל אביב ושני עשורים לאחר מכן – למנכ"לית הבורסה.
ד"ר ארנה ברי. צילום: מרב רביץ מושל
ארנה ברי – מדענית, דוקטור למדעי המחשב, יזמת היי-טק ואשת עסקים – הייתה האישה הראשונה, והיחידה, בישראל שכיהנה בתפקיד המדענית הראשית. כבכירה ב-EMC, ברי הקימה ב-2011 את מרכז הפיתוח של החברה בבאר שבע, ומ-2021 היא בכירה בגוגל קלאוד. ב-2005 דורגה ברי כאחת מ-25 הנשים המשפיעות והחשובות בעולם הטכנולוגי.
רוני רוס, מחלוצות ההיי-טק בישראל, הייתה האישה הישראלית הראשונה שביצעה אקזיט. ב-1993 היא ייסדה את פנורמה וב-1996 מכרה טכנולוגיה שפיתחה החברה למיקרוסופט ב-20 מיליון דולר.
ב-2021 גייסה פאפאיה גלובל 350 מיליון דולר בשני סבבים, והחברה צמחה לשווי של 3.7 מיליארד. עינת גז, מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, ובימים אלה ממובילות מחאת ההיי-טקיסטים, ראויה לציון כי למרבה הצער, היא האישה היחידה שמשמשת כמנכ"לית של יוניקורן ישראלי. יש לקוות שבשנים הקרובות יהיו עוד רבות כאלה ובכלל, עוד הרבה נשים בצמרות של חברות ההיי-טק.
ארגון מפתיע בריבוי הנשים הבכירות ב-IT שלו הוא צה"ל: אל"מ יעל גרוסמן, מפקדת ממר"ם, תמונה בקרוב למפקדת לוטם ותהיה האישה השנייה בתפקיד. קדמה לה תא"ל אילה חכים, מפקדת לוטם ב-2010-2013, שלאחר שחרורה מונתה למנמ"רית בנק מזרחי טפחות. אל"מ גרוסמן היא האישה הרביעית שעמדה בראש ממר"ם, לאחר אל"מ מירי קדמיאל, אל"מ חכים ואל"מ טליה גזית.
נותרו על רצפת חדר העריכה: ד"ר קירה רדינסקי, רות אלרון, קרין מאיר רובינשטין, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, שלי לנצמן, עדי סופר תאני וד"ר איה סופר.
ישראלים בחו"ל
צפרא כץ, ילידת חולון, היא מנכ"לית אורקל העולמית. היא מוקמה במקום ה-19 בדירוג הנשים המשפיעות בעולם של פורבס ל-2021. כץ באורקל מ-1999, וב-2004 היא מונתה לנשיאה שלה. עשור לאחר מכן כץ החליפה, יחד עם מארק הרד, את לארי אליסון כמנכ"ל אורקל, והפכה ליחידה בתפקיד לאחר מותו של הרד ב-2019. ב-2010 כץ הייתה האישה השכירה בעלת השכר הגבוה ביותר בארצות הברית, עם שכר שנתי של 42 מיליון דולר.
צפרא כץ, מנכ"לית אורקל. צילום: עזרא לוי
דדי פרלמוטר הצטרף לאינטל ב-1980 וב-1995 מונה למנהל מרכז הפיתוח של החברה בחיפה. ב-2001 הוא מונה לסגן נשיא החברה, ב-2009 – למנהל משותף של חטיבת ארכיטקטורת השבבים, ולאחר מכן לסמנכ"ל מוצרים וסגן נשיא בכיר.
נותרו על רצפת העריכה: ג'וני סרוג'י, בכיר באפל, ודורון קמפל.
אף מילה על:
NSO ודומותיה.
עוד נותרו על רצפת חדר העריכה:
מעבד התמלילים הישראלי קיוטקסט, מערכת סייפן, שאול לביא, איציק מלאך, אלי גונן, עוזיה גליל, סטוקסנט, וויז, סאיוטה ונפתלי בנט, ועוד ועוד…
ולסיום:
ב-18.11.1981 יצא לאור אנשים ומחשבים – דו שבועון, "עיתון החדשות הישראלי הראשון בענף המחשבים והמידע". את המיזם הקימו דליה ופלי הנמר פלד, והוא התפתח במשך 42 שנות קיומו למרכז לניהול קהילת ההיי-טק וה-IT של ישראל, עם פורטל, ניוזלטר ועשרות אירועים בשנה.
25/04/23 13:35
6.85% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סיגייט (Seagate) – יצרנית הכוננים האמריקנית המובילה – נקנסה בידי משרד המסחר של ארה"ב בגין הפרת החרם שהוטל על וואווי (Huawei) במדינה.
לפי הדו"ח שפרסם המשרד' החברה מכרה ב-2020 וב-2021 כמה מיליונים של כוננים קשיחים ל-וואווי, למרות הטלת החרם, ולמעשה הפכה לספקית הכוננים הבלעדיים שלה. הספקיות הנוספות של וואווי בעבר, בהיבט של כוננים קשיחים, היו ווסטרן דיגיטל וטושיבה, ושתיהן הפסיקו את המכירות לאחר הטלת החרם ואחרי שהמשרד לא הסכים יותר להרחיב את הפטורים שהוענקו לחברות שונות.
"הפעולה הזו היא ההחלטה המנהלית העצמאית הגדולה ביותר בתולדות הסוכנות שלנו", אמר מתיו ס. אקסלרוד, עוזר השר לאכיפת חוקי היצוא. "ההסדר הזה הוא קריאת הבהרה לגבי הצורך של חברות לציית בקפדנות לכללי הייצוא של משרד הסחר, שכן צוות האכיפה שלנו פועל כדי להבטיח הן את הביטחון הלאומי שלנו והן שמגרש המשחקים יהיה שווה".
על אף החרם: סיגייט מכרה כ-7.4 מיליון כוננים לוואווי
הוחרמה במסגרת המאבק של ארה"ב בסין. וואווי. צילום: BigStock
בדו"ח מציין המשרד שבתקופה הנדונה, בין אוגוסט 2020 לספטמבר 2021, שלחה סיגייט כ-7.4 מיליון כוננים ל-וואווי, בשווי שוק שמוערך בכ-1.1 מיליארד דולר, שמהווה למעלה מ-10% מסך הכנסותיה של החברה באותה תקופה, אשר עמדו על כ-10.68 מיליארד דולר.
הקנס למעשה הרבה יותר גדול מהרווח שהפיקה סיגייט מהמכירות הללו, אבל היא זכתה להקלה מצד משרד הסחר: היא תשלם אותו בתשלומים של 15 מיליון דולר לרבעון – כלומר פריסה על פני חמש שנים.
"אפילו לאחר ש-וואווי הוכנסה לרשימת הישויות בגין התנהגות שפוגעת בביטחון הלאומי שלנו ומתחריה הפסיקו למכור להם בכלל, סייגייט המשיכה לשלוח כונני דיסקים קשיחים לוואווי", אמר אקסלרוד.
החברה התחייבה גם לשלוש ביקורות תאימות, כדי לוודא שהיא מצייתת לתקנות הייצוא, כשאחת הביקורות תיערך בידי צד שלישי בלתי תלוי שייבחר בידי סייגייט.
25/04/23 20:00
6.85% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דרך ארוכה עבר המחשוב בממשלה, מקבלת שירותים מלשכת השירות הממשלתי, מל"ם – ששירתה בנאמנות משרדי ממשלה, ממחשב מרכזי אחד – להבנה של צורך להקים מערכי מחשוב ייעודיים בכל משרד לצרכיו המיוחדים.
ובמקביל להתפתחות המואצת בטכנולוגיית התקשוב, שבה והתחזקה ההבנה ליתרונות הגדולים של ראייה רוחבית מרכזית במתן שירותים לאזרח.
היוזמה המוצלחת להקמת ענן ממשלתי – נימבוס שמו – והקמת מערך הדיגיטל הלאומי תביא את מערכי הדיגיטל בממשלה לעידן חדש. תאפשר שילוב והרחבת השירותים גם במגזר המוניציפלי, מגזר הבריאות והמגזר הפיננסי
ביוזמת השר מיקי איתן, ועימו אנשים רבים וטובים, הוקמו תהילה וממשל זמין.
עברו שנים עד שהתקבלו החלטות ממשלה להקמת רשות התקשוב הממשלתי, ובמקביל לה מיזם ישראל דיגיטלית. מנהלים רבים וטובים במשרד רוה"מ ובמשרד האוצר ומנכ"לי משרדי ממשלה תרמו מזמנם וממרצם לפעילות חשובה זאת.
העומדים בראשות התקשוב הממשלתי פעלו להרחבת הקשר בין המערכות לשיפור השירות לאזרח שהביא להישגים מרשימים.
היוזמה המוצלחת להקמת ענן ממשלתי – נימבוס שמו – והקמת מערך הדיגיטל הלאומי תביא את מערכי הדיגיטל בממשלה לעידן חדש. תאפשר שילוב והרחבת השירותים גם במגזר המוניציפלי, מגזר הבריאות והמגזר הפיננסי.
עולם הבינה המלאכותית בשילוב עם מאגרי הדאטה העצומים בממשלה מדהימים ביכולותיהם ונותנים את רישומם גם בפעילויות לשירות חכם יותר וטוב יותר לכולנו.
תודה ל-5,000 העוסקים במלאכת התקשוב והדיגיטל בממשלה, למנהלים בכל הדרגים ולמובילי המערך.
מנקודת מבטו של אופטימיסט – העתיד נראה מבטיח, כוחנו באחדותנו. לתפארת מדינת ישראל.
חג עצמאות שמח!
הכותב הוא יועץ מחשוב בכיר לתקשוב הממשלתי