בריטניה יצרה אתמול (ד') דרמה גדולה סביב עסקת מיקרוסופט–אקטיוויז'ן בליזארד. רשות התחרות והשווקים של הממלכה המאוחדת, ה-CMA (ר"ת The Competition and Markets Authority), חסמה את העסקה בשווי 68.7 מיליארד דולר, במסגרתה ביקשה מיקרוסופט לרכוש את יצרנית משחקי הווידיאו אקטיוויז'ן בליזארד. בממלכה המאוחדת הסיבה לעצירת העסקה – שממתינה כבר חודשים לאישור רגולטורי גם באירופה ובארה"ב – היא החשש הגורף כי מיזוג שכזה יפגע בתחרות בתחום הגיימינג בעולם. ה-CMA אמרה כי מיקרוסופט כבר נהנית ממעמד חזקה בתחום, אך עסקה ספציפית בכך שהחברה מקדימה מתחרים אחרים שלה בתחום משחקי הענן, ולסברתה העסקה הזו תחזק את היתרון הזה ותעניק למיקרוסופט את היכולת לשלוט בגזרה ביד רמה. בהחלטתה ציינה ה-CMA כי תעשיית המשחקים היא מגזר חדשני המתפתח במהירות, כאשר משחקים ופלטפורמות חדשות צצים בו כל הזמן. לפי הרשות, אפשור של המיזוג המדובר עלול להפחית את התחרות בשוק הדינמי הזה, להוביל להפחתת החדשנות ולפחות אפשרויות עבור הצרכנים. סוני התנגדה והבטחותיה של מיקרוסופט לא הניחו את הדעת סוני הביעה חשש שמשחק המריבה ילקח ממנה. קונסולת פלייסטיישן. נזכיר כי סוני, המתחרה הגדולה של מיקרוסופט בתחום קונסולות המשחק, העומדת מאחורי הפלייסטיישן – הקונסולה המובילה בפופולריותה בשוק כיום, שהיא מקור התחרות הגדול ביותר עבור ה-Xbox של מיקרוסופט – הזהירה מוקדם יותר את הרגולטורים, שכאמור בוחנים את העסקה גם באירופה והארה"ב, כי אם העסקה תאושר הרוכשת עלולה להשתמש בבעלות על כותר הגדול של אקטיוויז'ן, Call of Duty, כדי לפגוע בשוק זה. אחרי ש-סוני הביעה בפני הרגולטורים חשש כי מיקרוסופט תפעל כדי למנוע מהמשחק להיות מוצע בפלייסטיישן, ענקית התוכנה הבטיחה שלא לעשות זאת, והציעה עסקה שתבטיח שהכותר, וכותרים אחרים של הנרכשת, ימשיכו להיות מוצעים בפלטפורמות אחרות למשך עשור לפחות. בזמנו ה-CMA קיבלה את ההבטחה הזו, ואמרה שאינה סבורה כי שוק הקונסולות ייפגע – מה שהוביל את רוב האנליסטים לצפות שהרשות הבריטית תאשר את העסקה הלוהטת. אלא שברגע האחרון ה-CMA הפתיעה את כולם בכך שחסמה את המיזוג בנימוקים שונים ובראשם, כאמור, הטענה כי הרכישה תעניק למיקרוסופט כוח מופרז, וספציפי כזה שיסייע לה לעצב את התחום המתהווה של המשחקים בענן. יודגש כי למעשה הרשות קיבלה החלטה יוצאת דופן להתמקד דווקא בהשפעת העסקה על משחקי הענן – תעשייה קטנה יחסית הכוללת הזרמת משחקים לטלפונים ניידים ולטלוויזיות, ללא צורך בחומרה מיוחדת. בתחום המסוים, כך טענה ה-CMA, קיים סיכוי שמיקרוסופט לא תאפשר למתחרותיה להציע משחקים כמו Call of Duty, וזאת מפני שהענף קטן מספיק כדי שהיא לא תפסיד מכירות, בזמן שתוכל לחנוק את ניסיונות התחרות מולה בגזרה הספציפית. ההחלטה המשמעותית של ה-CMA מדגישה את החשש הגובר בקרב הרגולטורים ברחבי העולם מריכוז כוח רב בשווקים השונים בידי כמה חברות טכנולוגיה גדולות, כשבמקרים רבים מדובר על ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות – מטא, גוגל, אמזון, אפל וגם מיקרוסופט. דאגה זו הובילה לביקורת מוגברת של מיזוגים ורכישות במגזר הטכנולוגי, שכן הרגולטורים מבקשים להבטיח תחרות הוגנת. תגובות נזעמות וערעור בדרך מיקרוסופט ו-אקטיוויז'ן הגיבו ותקפו את ההחלטה והודיעו כי יערערו עליה. השתיים ציינו שהחלטת ה-CMA תפגע בחדשנות ובעתידה של בריטניה כזירה לעסקים בכל הקשר שהוא. בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. צילום: יח"צ נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', הגיב ואמר כי: "החברה נותרה מחויבת לרכישת אקטיוויז'ן, ותגיש ערעור על ההחלטה. כבר נחתמו חוזים על מנת שהמשחקים הפופולריים של אקטיוויז'ן יישארו זמינים ביותר מ-150 מיליון מכשירים, ואנו מחויבים ליישום הסכמים אלה". הוא הוסיף ואמר כי "נראה שההחלטה הזו משקפת הבנה לקויה של השוק ושל האופן שבו טכנולוגיית הענן הרלוונטית פועלת בפועל". מאידך, החלטת ה-CMA התקבלה בברכה על ידי רבים בתעשיית המשחקים, שהעלו חששות לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של המיזוג על תחרות וחדשנות. סיכויי ההצלחה של החברות בבית הדין לערעורים, כך מעריכים במדיה העולמית, קלושים. "קשה לזכות בערעורים האלה כי אתה צריך להראות שזו הייתה החלטה לא הגיונית", אמר עורך דין בכיר ומומה לתחרות ל-CNN. יצוין כי העסקה, שנתקלה בהתנגדות גוברת מצד רגולטורים להגבלים עסקיים ברחבי העולם, ספגה בדצמבר תביעה מועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, ה-FTC, שמבקשת לחסום את ההשתלטות בשל חששות תחרותיים דומים ודיון במשפט זה נקבע לאוגוסט. גם האיחוד האירופי בוחן את העסקה, הוא כבר נתן לה אזהרת הגבלים עסקיים בתחילת פברואר ועתיד לספק את תגובתו בתוך כחודש.

מדי שנה יוצאים עובדי חברת הפינטק הישראלית בלו ויין (Bluevine) ליום התנדבות מרוכז, כאשר השנה הוא התפרס על פני יומיים, מתוך רצון להנגיש את ההתנדבות ולהתאים אותה לצרכים השונים של כל אחד ואחת מהעובדים. הפעילויות בהן לקחו חלק העובדים השנה היו מגוונות וכללו התנדבות ארוכת טווח עם עמותת Make-A-Wish, חלק מארגון בינלאומי, שייעודו הגשמת משאלות לבם של ילדים בגילאי 3-18 החולים במחלות מסכנות חיים; חלוקת ארוחות לניצולי שואה וקשישים במספר ערים ברחבי הארץ בערב יום השואה, במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת לחיות בכבוד, המספקת לניצולי שואה וקשישים הנמצאים במצוקת רעב מזון חם, מזין ובריא ומאפשרים להם את הצורך הבסיסי לחיות בכבוד; פעילות צביעה, שתילה וסדנאות שוקולד ברחבי הארץ במסגרת התנדבות עם עמותת אלווין ישראל, המפעילה מגוון שירותים לאנשים המתמודדים עם מוגבלות-על כל סוגיה (פיזית, חושית, שכלית או אוטיזם) בכל רמות התפקוד ובכל הגילאים (מהגיל הרך ועד גמלאים). רויטל קנינג, מנהלת חוויית עובד בחברת בלו ויין סיכמה את פעילות ההתנדבות ואמרה, כי "פעמיים בשנה כל עובדי בלו ויין, בישראל ובעולם, יוצאים ליום התנדבות מרוכז, שבמסגרתו אנחנו חוברים למספר עמותות וארגונים שונים הפועלים בקהילה. ימי ההתנדבות שלנו נולדו מתוך רצון להביא ערך משמעותי לקהילה שאנו חלק ממנה, אך גם לעובדים עצמם, אשר נמצאים במרכז העשייה שלנו. השנה יצרנו קשר עם מגוון עמותות, דבר אשר אפשר לעובדים להתחבר לערכים האישיים שלהם ולבחור את העשייה שבעיניהם תהיה המשמעותית ביותר. החיבור בין עולם הערכים האישיים לאלה של החברה מייצר חיבור עמוק יותר בין בלו ויין כמקום עבודה לבין העובד, שיכול להרגיש חלק משמעותי יותר ממנה".

אם שאלתם צ'טבוטים מהסוג שצובר פופולריות רבה יותר ויותר בתקופה האחרונה שאילתות, ייתכן שקיבלתם תשובות לא נכונות ומוזרות משהו – בעיקר בעברית, אבל לא רק. אנבידיה פיתחה פלטפורמת קוד פתוח שמטרתה להיאבק בתשובות הלא נכונות הללו, ולהביא לכך שכשנשאל את הצ'טבוט – נקבל תשובות שניתן לסמוך עליהן. הפלטפורמה החדשה, NeMo Guardrails, מאפשרת, לפי החברה, להגביר את האמינות על ידי כך שהיא מאפשרת לחברות ולארגונים לפתח, לאמן, לכוון ולהשיק צ'טבוטים המבוססים על המידע הקנייני שלהם עצמם, ולהשיב בנושאים מוגדרים בתוך גבולות מוצבים היטב. באנבידיה טוענים שהשימוש ב-NeMo Guardrails מסייע להניח לצ'טבוטים כמה גבולות עיקריים: למנוע סטייה לנושאים לא רצויים, לוודא שהמידע מדויק ומתאים לנושא השיחה ולמה שקורה בארגון, להבטיח שההפנייה לחיפוש החומר שעליו מבוססת התשובה מתבצעת רק למאגרי ידע שמוגדרים כאמינים לפי הארגון ולהשתמש במסננים של שפה לא רצויה. החברה מציעה את כל הקוד, בליווי דוגמאות ותיעוד, כך שכל מפתח או חברה יכולים להשתמש בפלטפורמה, ללא צורך במומחיות. ניתן לייצר את המגבלות המסוימות במהירות, באמצעות מספר שורות קוד פשוטות. חלק גדול מהקוד כבר עלה לגיטהאב, ואנבידיה תציע אותו גם כשירות.

בתחילת אפריל גילה, לגמרי בטעות, בלוגר הטכנולוגיה בשם אנדי באיו, כי "המסמך הלבן" של הביטקוין חבוי במערכת ההפעלה למחשבים של אפל, וכנראה נשלח עם כל מחשבי אפל מאז 2018. פחות מחודש לאחר מכן הוסר המסמך בגירסת הבטא של macOS Ventura 13.4. כעת, לדברי באיו, שמצטט מקור בתוך אפל, יוסר המסמך הזה ככל הנראה בעדכוני התוכנה העתידיים. המקור אמר, כי הוגש כרטיס עבודה למפתחים להסרת הנייר, והוא הוקצה לאותו אדם שהכניס את "המסמך הלבן" למערכת התוכנה. המסמך, שכותרתו "ביטקוין: מערכת מזומנים אלקטרונית עמית לעמית", מהווה מעין מניפסט של המטבע הדיגיטלי, פרי עטו של סאטושי נקמוטו המסתורי, ונחשב למסמך המכונן של הביטקוין, המפרט את מנגנוני העבודה המאפשרים לאסימון הדיגיטלי לפעול כמטבע. "מכל המסמכים בעולם, מדוע נבחר 'המסמך הלבן' של הביטקוין? האם יש ביטקוין מקסי סודי שעובד באפל?" כתב באיו בפוסט בבלוג בזמנו. "אולי זה היה רק pdf נוח וקל משקל למטרות בדיקה, שמעולם לא נועד להיראות על ידי משתמשי קצה". התגלית של המסמך הובילה לתיאוריות, שלפיהן אולי המייסד המנוח של אפל, סטיב ג'ובס, היה סאטושי נקמוטו, הממציא הבדוי של הביטקוין, שהסיר את נוכחותו מהאינטרנט בסוף 2010, בערך באותו זמן שג'ובס נפטר. אבל אין סיכוי שג'ובס עצמו הכניס את המסמך למערכת, אומרים משקיפים, שכן מייסד אפל מת ב-2011, שבע שנים לפני שהמסמך הופיע לראשונה במחשבי אפל. הביטקוין עלה בימים האחרונים לכמעט 30 אלף דולר. ולמרות הצניחה ב-2022 על רקע עליית שיעורי הריבית, המטבע הקריפטוגרפי התאושש בכמעט 80% מתחילת השנה.

"אבטחת מידע בענן יוצרת תחושה שונה. היא יכולה להיות אוטומטית במידה רבה – וצריכה להיות כזו. כל פעולה מתועדת ומנוטרת, כי היא קריאה ל-API, מה שמאפשר יתרון בביצוע חקירות מעמיקות. אפשר לאמת, לבחון ולמחוק הרשאות לשיפור ההגנה. אלו דוגמאות לבקרות ברמה הלוגית, בניגוד לבקרות ברמה הפיזית, שבהן, מסורתית, מנהל אבטחת המידע, האחראי על סביבות מסורתיות, מתמקד. כאשר באים להגן בסייבר בענן – צריך לחשוב ולפעול באופן שונה. אבטחה בסביבת הענן היא סיפור אחר לגמרי", כך אמרה מריט ביר, אחראית צוות מנהלי האבטחה במשרד ה-CISO (מנהל אבטחת מידע) ב-AWS (ר"ת Amazon Web Services – אמזון ווב סרוויס). "יש להבין שבסביבת הענן קיימות דרכים שונות שבהן האבטחה פועלת ויכולה לפעול, בהקשר של הפעילות העסקית. ענן הוא הזמנה לשמור על אבטחה ולעשות עסקים, אבל בצורה אחרת. אני רוצה שאנשים יבינו ויאמצו את מושג ה'אבטחה' – כחלק ממה שגורם לארגון שלהם לעבוד". ביר, שהצטרפה ל-AWS לפני כשש שנים המשיכה ואמרה כי "אני חברה בצוות העילית המצומצם של מנהלי אבטחה במשרד מנהל אבטחת מידע בחברה. אני עוסקת באבטחת המידע של הארגון, וגם של הלקוחות. כיוון שהצוות שלנו אחראי גם על אבטחת המידע הפנימית ב-AWS – אני בפירוש יכולה להזדהות עם הדאגות של הלקוחות. בעברי עבדתי באבטחה במערך המחשוב של ממשלת ארה"ב. התפקיד הנוכחי שלי כרוך באבטחה פנימית וחיצונית כאחד: אני אוהבת לנהל שיחות בדרג ההנהלה בארגונים סביב שאלות קשות – אך פשוטות: מהי הדרך הנכונה לתעדף את המשאבים המוקצים לתחום וכיצד למקד את תשומת הלב של צוות אבטחת המידע. רבות מהשיחות שלי סובבות סביב שינוי ארגוני, וכיצד להניע את המעבר לענן מנקודת מבט אבטחתית. בתוך זה, יש את ה'איך' הטכני: למשל, איך לטפל באופן מושכל בבקרות על כלל החשבונות של המשתמשים, מהן בקרות האבטחה המתאימות, כיצד לקבל יכולת לבצע זיהוי אירועי סייבר, וכל פעילות אסורה, ועוד". הדרך היעילה ביותר למימוש אבטחה בקנה מידה רחב. אבטחה בענן. צילום: אילוסטרציה: BigStock "אבטחה מצריכה יותר מאשר כוונות טובות" "השאלה העיקרית שמפנים אליי מנהלי אבטחה היא 'האם אני מתמקד בדברים הנכונים?'. אבטחה מצריכה יותר מאשר כוונות טובות", ציינה. "אבטחה מוצלחת בנויה על מנגנונים, מכניזמים. מנגנון הוא מונח נפוץ אצלנו, גם כי אנחנו תמיד בוחנים כיצד לעבוד בקנה מידה רחב. מדיניות אבטחה זקוקה לתהליכי עבודה ברורים, קלים להבנה וניתנים לחזרה, המבוססים פחות ופחות על שיקול דעת אישי. תהליכי עבודה כאלו יכולים לכלול כלים טכניים, יכולות וכלים למיכון, הגדרות מדיניות או הליכים שגרתיים, לצד יכולת להעביר יותר ויותר פעולות למודל של שירות עצמי". לדברי ביר, "אל תבינו אותי לא נכון: אבטחה היא עבודה קשה. אנחנו צוות אבטחה ברמה עולמית, ועדיין אנו עובדים קשה מאוד על התהליכים הללו. אנחנו יכולים וצריכים להתמקד בבעיות מ-סדר גבוה יותר, בזמן שמחשבים מבצעים יותר ויותר את מטלות האבטחה שניתנות לעבור הליך של מיכון". לשאלת אנשים ומחשבים, "מה חשוב יותר – איומים חיצוניים או פנימיים?", השיבה ביר כי "אני לא חושבת שזו הדרך לחשוב על המענה. הייתי מבקשת להציע מסגור אחר לנושא. קחו למשל את הכופרות: אין כל פתרון מדף יחיד המסוגל לספק הגנה מפניהן. אבל על ידי מעבר לענן, ארגונים עשויים להימנע משורה שלמה של סיכונים. כך, ניתן לבצע אוטומציה של תהליכי גיבוי ושחזור גם בקנה מידה גדול, להשתמש בשירותים שלא חושפים את מערכת ההפעלה, לבצע בחירות שמגבילות את הגישה, ועוד. אין מדובר באיום פנימי לעומת איום חיצוני. לרוב, אירועים של אבטחת סייבר בענן קשורים בשימוש בהרשאות לגיטימיות. במילים אחרות, מנקודת המבט של ספקית שירותי הענן – המערכת פועלת כמו שצריך, אבל מישהו נכנס פנימה. אז אנחנו מדברים בעצם על פרצת הרשאות. ישנן דרכים רבות מאד בהן גורמים עלולים להיכנס לסביבות מסורתיות, ולכן, לאחר המעבר לענן, יש לערוך ניהול הרשאות מוכלל ומנוהל, תוך הלימה לעיקרון של least privilege (גישה מזערית). עוד יש לעדכן את המכונות שאינן מנוהלות על ידינו, לבצע רישום וניטור. המשמעות של כלל הפעולות הללו היא 'להפריד את המוץ מהתבן', משמע – לפעול על בסיס מידע אמיתי שניתן להתמודד מולו. הבטחת התקינות של הפתרונות שלכם תסייע בהגנה מפני כופרות בין שלל האתגרים והבעיות הקיימות". היא הוסיפה כי "אין באמת דירוג אובייקטיבי לאיומים השונים כדי לקבוע מהו החמור שביניהם: כופרות, איומים פנימיים, פישינג, הזרקת קוד זדונית, סחיטה כפולה ועוד. מה שקובע הם הפרטים – למשל, מה הן העלויות הקשורות באמצעי ההגנה שלרשותכם? מה הם הסיכונים שנשקפים לארגון? אבטחה בקנה מידה רחב היא גורם מאפשר. היא מאפשרת לצוותים לעבור על פתרונות הליבה שלהם בצורה בטוחה ומהירה. אבטחה בענן היא הדרך היעילה ביותר למימוש אבטחה בקנה מידה רחב, כי היא מאפשרת אוטומציה של תחום האבטחה, ואבטחה שמוטמעת במחזורי הפיתוח – היא הדרך לצמיחה. אל תתנו למערך האבטחה שלכם להיות שבוי בפחדים ספציפיים. לעומת זאת, תחשבו על איך לגרום לעסק שלכם לגדול ואיך אתם יכולים לבחור בשיטת אבטחה שמאפשרות לכם לנהל מגוון רחב של סיטואציות בעולם האמיתי, ולהעצים את היעדים העסקיים שלכם". "עצתי למנהלי ולמנהלות האבטחה", סיכמה ביר, "היא 'תבנו את היסודות של הבית בצורה נכונה': זה הרבה יותר חשוב מאשר לקנות מנעול משוכלל לדלת אחת בלבד".

אקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות הענן אירחה לאחרונה במשרדיה תלמידים מהמגזר הערבי, המשתתפים בתוכנית של עמותת Ytek, העוסקת בצמצום פערים בחינוך מדעי-טכנולוגי בפריפריה. תלמידי חטיבת הביניים מתיכון אלנג'אח הגיעו לביקור במטרה ללמוד על חברות היי-טק ולקבל השראה למסלולי קריירה בתחום. במהלך הביקור התלמידים פגשו את אמיר ג'רבי, מייסד שותף של אקווה ומנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, שהציג בפניהם את סיפורו האישי, המסלול המקצועי שעבר וכיצד ייסד עם דרור דוידוף חברת סטארט-אפ מצליחה, שהפכה ליוניקורן. בנוסף, פגשו התלמידים את נאזם עווידה – דירקטור מוצר בחברה, ואת עבד ג׳ברה – מהנדס תמיכה מנוסה באקווה, ששיתפו את התלמידים במסלול הקריירה שלהם בעולם ההיי-טק וכיצד ניתן להשתלב בו, מתוך ניסיונם האישי. לאחר מכן התחלקו התלמידים למעגלי שיח, בהם שוחחו על המפגש הראשון שלהם עם עולם ההייטק, שיתפו את תחושותיהם והרושם שקיבלו, וכיצד הביקור וסיפוריהם של בכירי החברה השפיעו על דעתם בנוגע לענף ההיי-טק.

מיקרוסופט הציגה שלשום (ג') תוצאות יפות לרבעון השלישי של שנתה הכספית 2023, עם עליות הן בהכנסות והן ברווח הנקי שלה. בסיכום תשעת החודשים הראשונים נרשמו תוצאות מעורבות: עלייה בהכנסות אך ירידה ברווח הנקי, בגלל זינוק בחבות המס. בפן החיובי, ההכנסות של מיקרוסופט גדלו ברבעון ב-7.1% ל-52.9 מיליארד דולר, וההוצאות רשמו עלייה קטנה יותר – של 5.2%, ל-30.5 מיליארד. בפן הפחות חיובי, ההכנסות שלה ממכירת מוצרים רשמו ירידה של 10.2% ל-15.6 מיליארד דולר וקצב העלייה במכירות הענן, Azure, הואט מעלייה של 31% ברבעון הקודם לגידול של 27% בזה הנוכחי. אלא שככלל, ההכנסות ממכירת שירותים, בעיקר מהפעילות של Azure, רשמו ברבעון השלישי עלייה של 16.4% ל-37.3 מיליארד דולר. הרווח הנקי של החברה גדל ברבעון ב-9.4% ל-18.3 מיליארד דולר והרווח למנייה עלה ב-10.3% ל-2.46 דולר. חבות המס זינקה ב-26.3% ל-4.4 מיליארד דולר. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות של הענקית מרדמונד גדלו ב-3.3% ל-16.1 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-8.8% ל-36.7 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 69.49%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות עלו ב-7.44% ל-14.4 מיליארד דולר והרווח גדל בכמעט 10% – ב-9.8%, ליתר דיוק – ל-22.3 מיליארד. לעומת התוצאות הטובות ברבעון השלישי, הדו"חות לתשעת החודשים הראשונים של השנה היו, כאמור, מעורבים: ההוצאות רשמו במהלכם גידול של 9.5% ל-91.5 מיליארד דולר, ההכנסות עלו ב-6.4% ל-155.8 מיליארד, הרווח התפעולי גדל ב-2.3% ל-64.3 מיליארד והרווח הנקי ירד ב-6.6% ל-52.3 מיליארד, בעיקר משום זינוק של 70.2% בחבות המס ל-12.3 מיליארד דולר. מיקרוסופט משקיעה בימים אלה סכומים ניכרים בבינה מלאכותית, בהם השקעה של 10 מיליארד דולר ב-ChatGPT – צ'טבוט הלהיט של OpenAI. בחברה אומרים שההשקעה בבינה המלאכותית תביא לגידול בהכנסותיה ברבעונים הבאים. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, ציין לאחר פרסום התוצאות כי "פיתחנו את המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר בעולם, ואנחנו מביאים לעידן חדש בענף המחשוב. בעולם הענן, Azure היא פלטפורמה מבוקשת ביותר, משום שהיא מעניקה את יחס העלות-תועלת המיטבי".

אמזון מפטרת בימים אלה עשרות מעובדיה בישראל, כחלק מסגירת החטיבה שמפתחת את צמיד הבריאות שלה, Halo Band. חלק מהפיתוח של הצמיד הזה, כמו גם של אלקסה – שהחברה לא מרוצה מקצב המכירות שלה – נעשה במרכזים של אמזון בתל אביב ובחיפה. ההערכה היא כי החברה מעסיקה בארץ כ-1,000 עובדים וכ-5% מהם – 50 איש – ילכו הביתה בגל הפיטורים הנוכחי. הדיווח הראשון על סגירת החטיבה המייצרת את Halo Band פורסם ב-The Verge. מדובר בשלושה מוצרים תחת מותג זה, שייצורם נפסק. מליסה צ'ה, סגנית נשיא באמזון למוצרי בית חכם ובריאות, אמרה לאתר כי "קיבלנו את ההחלטה הקשה לסגור את תוכנית Halo, שתביא לירידה במספר המשרות". היא ציינה שהסגירה נובעת מהגברת התחרות בשוק ומאי הוודאות הכלכלית. "על אף שהלקוחות שלנו אוהבים את Halo, עלינו לתעדף הקצאת משאבים ולמקסם את התועלת ללקוחות ולפעילות ארוכת הטווח של החברה", הוסיפה צ'ה. כאמור, אמזון הפסיקה את הייצור של שלושת המוצרים שנמכרים תחת המותג Halo – המוצרים View ,Band ו-Rise – והורידה מהאתר שלה את האפשרות לקנות אותם. עם זאת, הם עדיין מוצעים למכירה בכמה אתרים מצד שלישי. החברה תשבית את החומרה שלהם בחודשים הקרובים. פיטורים – גם ב-AWS בנוסף, על פי דיווחים בתקשורת העולמית, אמזון החלה אתמול (ד') לפטר עובדים בחטיבות הענן ומשאבי האנוש שלה. מדובר בפיטורים של 9,000 עובדים בחטיבות אלה, שעליהם החברה כבר הכריזה. מנכ"ל AWS, אדם סליפסקי, וראשת תחום משאבי האנוש באמזון, בת' גלטי, שלחו אימייל לעובדים בארצות הברית, קנדה וקוסטה ריקה, שמודיע להם על הפיטורים הצפויים. מוקדם יותר השנה ביצעה אמזון גל פיטורים נוסף – של 18 אלף עובדים. גלי הפיטורים הם אחד המהלכים שמנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, מבצע בימים אלה לצמצום ההוצאות של החברה. מהלכים נוספים הם הקפאת גיוסי עובדים וסגירה של כמה פרויקטים שנמצאים בשלבי ניסוי. יחד עם הפיטורים הנוכחיים (כולל בחטיבת הפרסום שלה), מדובר בפיטורים הגדולים ביותר שאמזון ביצעה מאז שנוסדה בשנות ה-90'. אמזון צפויה לפרסם הלילה (ה'), לאחר סגירת שערי וול סטריט, את התוצאות העסקיות שלה. עם פרסומן ניתן יהיה לראות האם הייתה לפיטורים שכבר בוצעו השפעה על מצבה הפיננסי של החברה, ואם כן – כיצד ועד כמה.