הכנס השנתי של דל טכנולוגיות, שהתקיים בשבוע שעבר בלאס וגאס, אירח לראשונה מתחם ייעודי לחברות הפורטפוליו של דל טכנולוג'יס קפיטל (DTC – Dell Technologies Capital) – קרן ההון סיכון של מייקל דל, המובילה סבבי השקעה בשלבי הסיד וה-A ומשקיעה ביזמויות פורצות דרך במגוון תחומים. מתחם הסטארט-אפים אירח השנה 12 חברות פורטפוליו נבחרות של הקרן מתחומי הסייבר, הדטה וה-DevOps, ובהן גם שתי חברות ישראליות: חברת אבטחת הסייבר סיימולייט (Cymulate), המתמחה בסימולציות תקיפה וזיהוי חולשות אבטחה, וחברת Swish.ai, המתמחה בבינה מלאכותית בתחום ה-ITSM ומציעה שירות ענן לאופטימיזציה של שירותי IT בארגון. כחלק מפעילות קרן ההון סיכון באירוע, תואמו לחברות עשרות פגישות עם גורמים מובילים בתעשייה, נוסף לאלפי המשתתפים בכנס, שמושך אליו מדי שנה את כל תעשיית הטכנולוגיה העולמית.

"תחום הבינה המלאכותית קיים שנים רבות, אולם בחודשים האחרונים הוא הפך למגמה חמה של ממש. בעוד שבעבר, ה-AI סייע בטיפול ובעיבוד נתונים רבים ובמהירות, בניתוח מעמיק שלהם ובבניית יכולות חיזוי, הרי שכיום מדובר בשלב חדש של ממש בהתפתחות התחום – Generative AI, בינה מלאכותית יוצרת. זו תביא יכולות שלא היינו עדים להן בעבר", כך אמר קווין מילר, סגן נשיא AWS ומנכ"ל Amazon S3. מילר היה דובר המפתח ב-AWS Summit Tel Aviv, כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם העשירית. הוא התקיים היום (ד') באקספו-גני התערוכה בתל אביב, עם אלפי משתתפים ושותפים עסקיים שהגיעו לאירוע.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי מילר, "הבינה המלאכותית היוצרת תאפשר בנייה ויצירה של תוכן חדש. היא תביא להישגים שהדמיון שלנו לא מסוגל לשער. היא תהיה טכנולוגיה משבשת בכל מגזר תעשייתי, ובכל תחום פעילות. עם המודלים המורכבים שהיא יכולה לבנות, ה-Generative AI תביא להעצמה משמעותית בעולם התוכנה, במגוון שפות אנוש, שפות תכנות, תמונות, צורות ותצורות, ושורות קוד. ככזו, היא תזריק חדשנות לכל גורם שישתמש בה". "המשימה שלנו היא להסיר את החומות של המורכבות ושל הבדלנות שהטכנולוגיות החדשות מביאות עמן", ציין. "יש לדעת לנהל באופן יעיל את המורכבות של ה-IT שמגיעה עם המגמות החדשות. רק כך ניתן להתמקד ביכולת להפיק חדשנות, לטובת הגעה מהירה יותר לשוק ואספקת מוצרים ושירותים חדשים, מבוססי IT. הענן הוא הפלטפורמה הנכונה לטפל בטכנולוגיות החדשות, ואין זמן טוב יותר מעכשיו כדי להגר אליו". "המטרה: להרחיב את החידושים לרעיונות גדולים יותר" מילר הזכיר בדבריו את הממציאים החשובים בעולם. לדבריו, "כל אחד מהם, כולל ארכימדס וניוטון, הצליח להביא לכך שההשפעה של ההמצאה שלו על האנושות תתרחב הרבה מעבר לרעיון ואליה עצמה. זו הייתה הגדולה של הממציאים הגדולים: ארכימדס לא השאיר את ההמצאה שלו באמבטיה וניוטון לא גידר אותה בסביבת עצי תפוח. הגדולה שלהם הייתה בכך שהם לקחו את הרעיון והפכו אותו לאוניברסלי". לדבריו, "התשתיות שלנו, ב-AWS, מאפשרות לארגונים להרחיב את החידושים שלהם לכדי רעיונות גדולים יותר, ולהתמקד בחדשנות ולא בתחזוקת התשתיות שלהם". הוא אמר ש-"השקנו שירותים ומוצרים רבים שמסייעים לארגונים להזריק לעצמם חדשנות. באחרונה השקנו את שירות Amazon Bedrock, שמספק לארגונים יכולת לפתח פתרונות המבוססים על אותם מודלי יסוד שמאיצים את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. המודלים האלה מאפשרים לא רק לנתח מידע, אלא גם לייצר תוכן חדש לחלוטין, כמו טקסטים, תמונות, סרטונים ומוזיקה. השירות שלנו מאפשר לחברות להפעיל מודלים כאלה בהתאמה מלאה לצרכים שלהן". "תכנון ופיתוח אסטרטגיה של נתונים מהותיים בבניית חדשנות" "הדאטה הוא מאיץ חשוב לפיתוח חדשנות. היינו הראשונים לעבד נתונים בענן ולהציע בסיס נתונים בענן, ואנחנו ממשיכים להוציא עוד ועוד שירותים כדי לטפל בדאטה ולהפיק ממנו את המרב", אמר מילר. לדבריו, "מרכיב מהותי בבנייה של חדשנות הוא תכנון ופיתוח אסטרטגיה של נתונים. אסטרטגיה זו צריכה להיות מבוססת על כמה עמודים: היותה כוללת ומוכללת, כזו שמספקת שירותים להיום, אבל לא פחות חשוב מכך גם למחר; בעלת יכולת אינטגרציה מלאה; וכן ממשל נתונים. זאת, על מנת להשתפר ולנוע קדימה, למשל – לבנות אגמי נתונים בעלויות מופחתות, עם יכולות ניתוח מבוססות לימוד מכונה, שמאפשרות למפתחים לפתח מהר ובאופן מעמיק יותר". "יש לנו שני עשורי ניסיון בענן, עם נוכחות ב-245 מדינות וטריטוריות ברחבי הגלובוס", סיכם מילר. "כך אנחנו מסייעים לארגונים לפתח מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיה – עם גמישות, זמינות, אבטחת מידע, ביצועים ויכולת גידול. גם עבודה בצורה ידידותית לסביבה היא נושא חשוב: הקילו-וואט שלא צרכתם.ן הוא החשמל הכי ירוק. באופן זה אנחנו מסייעים לארגונים לצלוח את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהזריק חדשנות".

דיילי ציפי הזדמנה אתמול (ג') לדימונה והשתתפה בטקס חנוכת המשרדים של קמביום – חברה ישראלית לפיתוח תוכנה מבית מטריקס. הטקס נערך במעמד שר הכלכלה, ניר ברקת, ראש עיריית דימונה, בני ביטון, מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, מנכ"ל קמביום, דוד זלצר, ובכירים נוספים. קמביום נוסדה ב-2010 על ידי דוד ושירה זלצר. החברה מספקת פתרונות תוכנה לארגונים ולחברות סטארט-אפ, החל משלב האפיון הטכנולוגי, עבור ב-UI/UX, המשך בפיתוח (צד שרת וצד לקוח), וכלה בבדיקות ובתמיכה. היא שכרה שטח ייעודי בגודל 430 מ"ר בבניין המרכז הטכנולוגי דימונה שבמתחם דמרי סנטר. לצד המשרדים בעיר זו, קמביום ממוקמת בירוחם, בשדרות, בבאר שבע ובתל אביב. סנונית ראשונה של תעשיית ההיי-טק בדימונה? מתחם דמרי סנטר הוקם על ידי י.ח דמרי. הוא משתרע על כ-8,000 מ"ר של קניות ומשרדים. בימים אלה מתקיימים משאים ומתנים להבאת חברות היי-טק נוספות למתחם, בהובלת תנועת אור, ששמה לה למטרה לפתח ולקדם את ההתיישבות בנגב, ועיריית דימונה. ברקת אמר באירוע כי "זה מרגש אותי להיות כאן היום ומזכיר לי את הימים לפני 30 שנים, כשהקמנו (הוא ואחיו, אלי – ד"צ) את BRM בירושלים, כשלא הייתה בעיר תעשיית היי-טק של ממש. קצת לאחר מכן, באמצע שנות ה-90', הסתכלנו סביבנו וראינו שיש פתאום תעשיית היי-טק אמיתית בירושלים. בכל פעם כשאני חוזר לבקר בדרום אני מאושר לראות את התנופה שהאזור נמצא בה – בין אם בתעשייה 4.0 ובין אם בדזרט-טק שהמצאנו כאן. בעוד כמה שנים, גם אנשי קמביום יסתכלו סביבם ויראו מה צמח בנגב". ביטון ציין כי "אני רואה בקמביום מעסיק מרכזי בעיר. אין לי ספק שאחריה תגענה לכאן עוד ועוד חברות דומות לה, ויחד נצעיד את העיר קדימה, לעבר עולם ההיי-טק". לדברי גוטמן, "בטקס זה נחנך בדימונה האתר ה- 23 של החברה, והוא נוסף לאתרים שלה ברחבי ישראל: בתפן, נוף הגליל, משגב, מגדל העמק, דליית אל כרמל, טירת כרמל, קריית אתא, חיפה, עפולה, חדרה, ירושלים, תל אביב, הרצליה, ראש העין, פתח תקווה, כפר סבא, מודיעין עילית, בית שמש, לוד, קריית גת, באר שבע ונתיבות. ציונות זה להשאיר את העבודה בישראל, וזה יכול להיות מאוד מתגמל. להשקעה בפריפריה חייב להיות הגיון כלכלי ועסקי, ועל פי זה אנחנו פועלים". גוטמן ציין בהקשר זה את תלפיות – המרכז הראשון בישראל להעסקת נשים חרדיות בפיתוח תוכנה, שמטריקס הקימה, את רכישת מחצית מבאבקום, שמעסיקה אלפי עובדים מהפריפריה בכלל ומהמגזר הערבי, על ידי החברה, ואת רכישת קמביום. זלצר אמר כי "קמביום צמחה בנגב. במהלך 13 השנים האחרונות היא הלכה והתפתחה, וכיום היא מהווה בית מקצועי-טכנולוגי גם לצוות וגם ללקוחות שבוחרים לעבוד איתנו. הכניסה למשרדים החדשים בדימונה מדגישה שוב שבנגב יש הון אנושי מקצועי ומחויב, שחותר להצלחה ולהתפתחות מתמידות. אנחנו מקווים שבעקבותינו יגיעו לדימונה ארגונים נוספים וחברות טכנולוגיות נוספות". רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור, הדגיש כי "חנוכת המשרדים של קמביום בדימונה מהווה עוד שלב בהגשמה של החזון והדמיון שלנו, שהופכים למציאות ומנצחים את כל המצקצקים והסקפטיות. היום שחררנו את גלגל התנופה שיהפוך את דימונה והנגב המזרחי לאזורי ביקוש נחשקים. אנחנו קוראים ליזמים, משקיעים וחברות בתחומי האנרגיה, התעשייה המתקדמת, הסייבר ועוד לגלות עולם חדש ולבנות אתנו את המרכז החדש של ישראל – בנגב". בתמונה למעלה: מימין – שירה זלצר, מייסדת שותפה ומנהלת השיווק של קמביום; דוד זלצר, מייסד שותף ומנכ"ל החברה; בני ביטון, ראש עיריית דימונה; ניר ברקת, שר הכלכלה; מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; ורוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור.

8200, 49, מצו"ב, 9900, 81 – כל אלה מספרים וראשי תיבות שלקורא מן החוץ לא אומרים כלום, או, במקרה הטוב, יש לו מושג קלוש במה מדובר. אבל מי שמבין יודע שאלה יחידות צה"ליות שהבוגרים שלהן מעצבים את ההיי-טק הישראלי. יוצאי היחידות הטכנולוגיות הם פלח האוכלוסייה המוביל בישראל בעולמות גיוס ההון והקמת הסטראט-אפים. הניסיון הטכנולוגי והמעשי שהם צברו על מדים מאפשר להם לפתח פתרונות טכנולוגיים בקלות יחסית. אותם יוצאי יחידות נתפסים כבעלי פוטנציאל יזמי-טכנולוגי כמעט ודאי, ומכאן העניין הרב שהם מעוררים בקרב קרנות הון-סיכון בולטות, משרדי עורכי דין גדולים וחברות טכנולוגיה מובילות. רון ארבל. צילום: רועי ביטן אולם, עבור רון ארבל, ליאור שיפר ואריאל אלעזרי זה בכלל לא החלק המעניין. זו לא הסיבה שבגינה הם הקימו את קהילת מינגלפסט, שהאירוע הקרוב שלה יתקיים ביום ה' בשבוע הבא, ה-8 ביוני, במועדון הקולאבו בדרום תל אביב. "חיפשנו הזדמנויות נוספות להיפגש עם חברים מהיחידה", אמר ארבל. "אחרי שנים של שירות משותף, כל אחד ממשיך לדרך עצמאית והקשרים מתנתקים. חיפשנו דרך שבה נוכל לשמר אותם בצורה קז'ואלית וכיפית". אירועים, מפגשים, אנשים – ואפילו זוגות שיפר שירת שבע שנים ב-8200 ויש לו רקע עשיר בעולמות פיתוח התוכנה. כיום הוא מנהל מוצר ב-וויז (Wiz), שבעצמה הוקמה על ידי ארבעה יוצאי 8200, אחת החברות הישראליות שצמחו בזמן הקצר ביותר למעמד של יוניקורן. אלעזרי שירת שבע שנים ביחידת מצו"ב כמפקד, וכיום הוא נמצא בסיומו של תואר שני באוניברסיטת תל אביב. גם ארבל שירת שבע שנים במצו"ב, שבמהלכן הוא הקים את פורום היזמים של היחידה ומוביל את ארגון הבוגרים שלה. כיום הוא שותף וסמנכ"ל תפעול (COO) בסייבריליום. הקהילה שהשלושה הקימו מאגדת את יוצאי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל לאירועים שכוללים לא רק מינגלינג, כפי שמתבקש משמה, אלא גם מסיבות, וניתן לפגוש בהם אנשים באותו הראש. "השילוב הזה", אמר אלעזרי, "מייצר אירועים ומפגשים מהנים ומשמעותיים, שמחזקים קשרים שהתרופפו עם הזמן". לדבריו, "אנחנו גאים להגיד שמאירועי מינגלפסט האחרונים נוצרו, באופן טבעי, שותפויות, חברויות ואפילו מערכות יחסים זוגיות בין המשתתפים". אריאל אלעזרי, ליאור שיפר ורון ארבל, מייסדי קהילת מינגלפסט. צילום: אתר האירוע שלושת מייסדי קהילת מינגלפסט מכנים אותה "הבית של יוצאי היחידות הטכנולוגיות". הם ציינו שהקהילה שמה לה למטרה לקרב את בוגרי היחידות, לייצר קשרים משמעותיים ביניהם ולחזק את מעמדם באקו-סיסטם, תוך יצירת אימפקט משמעותי למשתתפים ולסביבה בכלל. האירוע הקרוב של הקהילה יתקיים, כאמור, ב-8 ביוני, ובגלל אותה מחויבות לאימפקט, ההכנסות ממנו ייתרמו למרכז לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. ההכנסות מהאירוע הקודם נתרמו לבית החולים השיקומי רעות. אלעזרי הדגיש ש-"חלק גדול מהכיף נוצר מהיכולת לתרום חזרה לקהילה ולייצר אימפקט משמעותי. זה מרגש לקנות כרטיס לאירוע שנועד עבורך ולדעת שבעצם הקנייה הצלחת לעשות טוב". ליאור שיפר. צילום: מאיה טורס זה באמת מרגש. אבל עכשיו בכנות – כיוצאי יחידות טכנולוגיות, מעבר לאימפקט, לא הקמתם את הקהילה כדי להגיע יותר בקלות למשקיעים? שיפר צוחק: "וואו, זה כל כך לא הכיוון. הדבר החשוב מבחינתנו הוא הקשרים האישיים בין יוצאי היחידות. דווקא המפגש נטול האינטרסים, ללא אג'נדה, ללא דובר מרכזי (Key note speaker). הקהילה נבנתה על מסיבות דווקא מאחר שלאורך שנים הקמתי ליינים של אירועים חברתיים בעלי אלפי משתתפים. זוהי התשוקה שלנו וזה מה שאנחנו נהנים ממנו". "ת'כלס, כשיש חיבור כן ואמיתי – דברים גדולים קורים", מחזק ארבל. "שמנו לנו למטרה לייצר את אותם אירועים נטולי אינטרס, שמאפשרים חיבורים אמיתיים, בעלי משמעות וארוכי טווח. משם בהחלט ניתן להגיד שנוצרים חיבורים שבמקרים רבים בשלו לשותפויות יזמיות". אריאל אלעזרי. צילום: יורם אלעזרי מה הלאה? אלעזרי: "אנחנו מתכננים להמשיך ולקיים עוד ועוד אירועים מסוגים שונים, שיאפשרו לנו לפגוש את החברים, לשמור על קשר ובעיקר ליהנות יחד. לאן זה יגיע? בוא נראה. השמיים הם הגבול". יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל? רוצים לקחת חלק? בואו לחגוג עם קהילת מינגלפסט. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן. כמו כן, אתם יכולים לעקוב אחרי קהילת מינגלפסט בעמוד האינסטגרם שלה, "לטעום" מהאירועים שלה, לראות את הסטוריז ו

סטארט-אפים ועסקים רבים שנמצאים היום בשלבי פיתוח תוכנה או מוצר באפליקציה כחלק מהשירותים שהם מציעים מתלבטים האם עליהם לעשות שימוש במודל ה-Freemium. כחלק מהמודל הם יציעו לפחות חלק מהשירותים של המוצר הטכנולוגי בחינם. אם בוחנים את הנתונים של השנים האחרונות מקרוב, אפשר לראות נטייה מובהקת של ארגונים להשתמש במודל החינמי. כיום קרוב ל-97% מהאפליקציות ב-Play של גוגל משתמשות במודל זה וכמעט 94% ב-App Store של אפל, לעומת 50% בלבד לפני עשור. הדבר המפתיע הוא, שזה המצב גם בעולמות ה-B2B ולא רק בעולמות ה-B2C. החל מספוטיפיי, לינקדאין ואפילו דרופבוקס, מותגים רבים וגדולים בעולם מנהלים אסטרטגיות Freemium. השאלה שנשאלת היא, האם Freemium הוא אכן מודל עסקי, או אסטרטגיית שיווק שהגו סוכנויות שיווק? והאם הגישה המאפשרת לכל קהל יעד רלוונטי להיכנס, ללא חסמים, בשערים של העסק ומתוך המשפך הגדול הזה נצליח לייצר הרבה יותר מכירות ממי שיסכימו לשלם, אכן מביאה תוצאות? במאמר הבא ננסה להצביע על היתרונות והחסרונות של המודל ועל הכללים לאימוץ אפקטיבי יותר שלו. מהו מודל ה-Freemium? בפשטות, מדובר על גישה עסקית, שלפיה ארגון מעניק את שירותיו או לפחות חלק מהם בחינם, במטרה להרוויח כסף ממודעות או מהוספת מנויים לשירותי פרימיום משודרגים, בעלי ערך מוסף, לקהל המצטרפים לשירותים החינמיים. אסטרטגיה נוספת היא להרגיל את המשתמשים לשירותים הבסיסיים ואחרי שהמוצר מייצר להם נוחות וערך, הם מעוניינים לרכוש בתשלום תוספות מורחבות שמגדילות את הערך מהמוצר. Freemium: מודל עסקי לגיטימי או טקטיקה שיווקית לכל דבר? ראשית, אין שום דבר בחינם. במיוחד לא בעולם ה-B2B. אם עסק מקבל משהו בחינם, זה אומר שהוא משלם בשימוש בדטה שלו, ועלות של דטה כה רחבה עשויה להיות יקרה הרבה יותר מתשלום חודשי של כמה עשרות או מאות דולרים. האסטרטגיה של בחירה במודל Freemium מבוססת על שיטת Product Led Growth. כלומר הגידול בשימוש במוצר יעודד את הצורך ויניע את המוטיבציה לשלם, ואיתה את ההכנסות והרווחים של החברה. עם זאת, החיסרון המרכזי של האסטרטגיה הוא, שייקח עוד זמן עד שהלקוחות יתרגלו למוצר או ישדרגו אותו, ולכן נדרש זמן ביניים עד שרואים את ההכנסות. החברות מבינות שמוצר שיש לו מעט משתמשים נשאר על המדף, טכנולוגיות אחרות נכנסות במקומו וכובשות את השוק. לכן, הגישה הרווחת היא להגביר את קצב השימוש במוצר באופן שיניע את כל מנגנון הצמיחה של החברה. השאלה הנשאלת היא, האם מדובר במודל עסקי מחושב ולגיטימי או עוד טריק שהגו מחלקות השיווק של ארגונים כדי למשוך את הלקוחות כמו במלכודת דבש? למרות הנטייה האוטומטית של חלקכם לומר עכשיו לעצמכם, שמדובר במודל עסקי שקוף, התשובה, כנראה, קצת יותר מורכבת. העובדה שהמודל הפך להיות כל כך נפוץ מביאה לכך שלקוחות רבים פשוט לא ירכשו את השירותים שלכם מבלי ליהנות מתקופת ניסיון בחינם. כלומר המשמעות היא, שבעצם הפתיחה של המוצר והדלת לקהל לקוחות רחב, הארגון מפסיד בכך את הלקוחות שהיו מוכנים לשלם על המוצר כדי לנסות אותו. התחרות העזה בשוק לא משאירה לעסקים הרבה ברירה, אלא להציע גרסה חינמית כלשהי, אחרת הם יהיו בחיסרון תחרותי משמעותי ויאבדו קהל לקוחות גדול. צריך גם לזכור, שרוב רובם של המשתמשים לא ישדרגו לגרסת הפרימיום, והארגון הוא זה שלוקח על עצמו את עלויות השימוש שלהם באפליקציה. כל משתמש חינמי, שלכאורה נראה ככזה שלא מייצר עלות לארגון כי הוא רכש למעשה שימוש בתוכנה, הוא מרכז עלות משמעותי. עלויות עובדים, אחסון, תמיכה ואחרות נזקפות לעצם השימוש בכל מוצר. היתרונות של מודל Freemium בניית בסיס משתמשים ראשוני – תחשבו על זה כך: ChatGPT, שהפך למוצר הטכנולוגי עם קצב הצמיחה הגבוה בהיסטוריה, לא היה מצליח להגיע לכמות כזו של משתמשים ללא מודל Freemium. עולם האפליקציות של היום הוא הרבה מאוד "try before you buy". שיווק מפה לאוזן – הצעה של גרסה חינמית מסייעת לבנות אמון עם הקהל שלכם. כאשר ללקוחות יש חוויה טובות וחיוביות, הם לא פעם גם ימליצו עליכם לאנשים אחרים. העניקו חוויית לקוח מעולה ללקוחות שלכם, וקרוב לוודאי שזה ישתלם לכם. החסרונות של מודל Freemium שריפת עתודות מזומנים – המציאות של מודל ה-Freemium היא, שלא משנה כמה המוצר או השירות שלכם מעולה וכמה הוא מספק פתרון מדויק ורלוונטי ללקוחות שלכם, רוב רובם של המשתמשים פשוט לא ישדרג לגרסת הפרימיום. זה אומר שאתם מוציאים כסף על אנשים שלעולם לא יהפכו למשתמשים משלמים. צורך בשיעור המרה גבוה – אמנם, לא מדובר בהכרח בחיסרון, אבל מודלים של Freemium דורשים שיעור המרה גבוה כדי לקזז את עלויות המשתמשים החדשים שאינם משלמים. אם אתם עומדים על שיעורי המרה נמוכים במיוחד, שלא מאפשרים לכם לכסות את העלויות, המיזם שלכם עלול להיכשל די מהר. אמנם, יש גם דוגמאות להצלחות מסחררות, כמו ChatGPT, אבל מיזמים בתחילת דרכם הולכים פה על חבל דק. שירות חינמי שלא ממיר לקוחות למודל בתשלום יכול לאותת על בעיה – כחלק מיישום הגישה של Product Led Growth עליכם לנהל נכון את הערך שיקבלו לקוחות "בחינם" ואת המוטיבציה שלהם להמיר לתשלום כספי, כך שערך גדול עוד יותר יגיע במוצרים בתשלום. לחלופין, אם אתם רואים יחס נמוך במיוחד של משתמשים שהצטרפו לגרסה החינמית לעומת אלו ששדרגו לגרסה בתשלום, יכול להיות שזה מסמל על טעויות שביצעתם בדרך. בין אם מדובר בעיצוב האפליקציה, בחווית המשתמש, בפתרונות שהיא מעניקה, בתפעול שלה, המחיר גבוה מדי ועוד. הנתונים הסטטיסטיים שתוכלו לאסוף מהשימוש של הלקוחות בגרסה החינמית יאפשרו לכם לבצע אופטימיזציה, כדי להבטיח שהיא עונה על הצרכים המדויקים של הקהל שלכם. כל זה כמובן בהינתן שאתם מבצעים מעקב צמוד אחר המספרים ומנתחים את המידע שאספתם. איך לאמץ בצורה נכונה את מודל ה-Freemium? תנו למשתמשים החינמיים שלכם סיבה טובה לשדרג – אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך, שאנשים לא משדרגים היא, שהם לא רואים את הערך בשדרוג. על ידי הבהרת היתרונות של הגרסה בתשלום על פני החינמית ועל ידי מתן חוויה נהדרת, שמשאירה את הלקוחות עם טעם של עוד, לרוב, תוכלו להגדיל משמעותית את מספר ההמרות שלכם. אל תהפכו את הגרסה החינמית ל"טובה מדי" – כך שהתמריץ עבור המשתמשים לשדרג לגרסה בתשלום יהיה נמוך מדי. שימו דגש על מסע הלקוח – אתם חייבים לסייע ללקוחות שלכם להפיק את המירב מהאפליקציה שלכם. עליכם להוביל אותם דרך משפך השיווק מהרגע שהם נרשמו לשירות שלכם – החל מהודעות מייל שמברכות אותם על הצטרפותם, עבור בקבלת טיפים ומדריכים לשימוש במוצר שלכם בכל העת, ועד להצעה מדי פעם לשדרוג לגרסה בתשלום. במקביל, חשוב מאוד להעניק להם שירות לקוחות זמין ויעיל במטרה להעלות את הסיכוי שירצו לשדרג לגרסת הפרימיום.   הכותבת היא שותפה בסוכנות השיווק Envy, המתמחה בחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים בעולמות ה-B2B.

מי שהתרגלו לשמוע את אלקסה בקולם של סמואל ל. ג'קסון, שאקיל אוניל ומליסה מקארת'י יתאכזבו לשמוע שאמזון החליטה להפסיק את השירות הזה, ולא יהיה אפשר לרכוש אותו עוד. הפיצ'ר הזה, שעלותו עמדה על כחמישה דולר, אפשר למשתמשים לומר את הפקודה "היי (שם ידוען)" כדי לשאול שאלות, לשמוע בדיחות או להאזין לסיפור של אלקסה בקולו ובסגנונו של אחד משלושת הסלבריטאים הללו. "אחרי שלוש שנים, אנחנו מפסיקים את קולות הסלבריטאים", הודיע דובר אמזון. "לקוחות יוכלו להמשיך להשתמש בקולות אלה לזמן מוגבל, ויכולים ליצור קשר עם צוות שירות הלקוחות שלנו לקבלת החזר כספי". בעמוד של ג'קסון מופיעה הערה, המציינת כי "אלקסה בקולו של סמואל ל. ג'קסון אינה זמינה עוד לרכישה. לקוחות שרכשו בעבר את החוויה יכולים להמשיך להשתמש בתכונה עד אפריל 2023 על ידי אמירת 'היי סמואל'". ואולם לדברי דובר החברה, משתמשים יוכלו לשמוע את קולו של ג'קסון עד ה-7 ביוני. אמזון פרסמה הודעות דומות עבור הקולות של מקארתי ושאק, והודיעה כי תמשיך לתמוך בהם עד ה-30 בספטמבר השנה. לא בדיוק ברור מדוע אמזון החליטה להפסיק את התכונה הזאת, אבל זה יכול להיות סימן לבעיות רחבות שאמזון חווה בתחום אלקסה שלה. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל בנובמבר האחרון, מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, ערך בדיקה מקיפה לתחום אלקסה של החברה בעקבות הפסדים תפעוליים שהצטברו ליותר מחמישה מיליון דולר בשנים האחרונות. מוקדם יותר השנה גם הודיעה החברה על פיטוריהם של יותר מ-18,000 עובדים, כש-2,000 מהם היו של עובדים בחטיבת החומרה, שאחראית על מוצרי אלקסה ו-Echo.

אנבידיה הפכה אתמול (ג'), ולו לזמן קצר, ליצרנית השבבים הראשונה אי פעם ששווי השוק שלה חוצה את הקו של טריליון דולר. בשיא המסחר הגיע שער המניה שלה ל-419 דולר, אבל בסיומו הוא ירד ל-401 דולר – כארבעה דולר פחות מהשער שהיה משאיר אותה מעל לקו זה. עם סגירת המסחר, השווי של החברה היה "רק" 992 מיליארד דולר. ההימור החזק של אנבידיה על תחום הבינה מלאכותית, ההכרזות האחרונות של החברה בתערוכת המחשב הגדולה קומפיוטקס, שיתופי פעולה רבים בעולם ה-AI ובמיוחד מחשבי העל לשימושי בינה מלאכותית שעליהם היא הכריזה באחרונה (כולל Israel-1 המקומי) הביאו לעליית שער המניה שלה בשנה האחרונה וכאמור, למעמד הכספי הכי גבוה מבין כל יצרניות השבבים. לאחר שני רבעונים רעים מבחינת הכנסות, בעיקר מאחר שהחברה הודתה שהיא ייצרה יותר מדי כרטיסי מסך, וכדי להיפטר מהמלאי לפני השקת דור חדש היא נאלצה למכור אותם יחסית בזול, אנבידיה סגרה את הרבעון הראשון של השנה עם הכנסות של 7.2 מיליארד דולר ורווח של שני מיליארד. אלה אמנם לא תוצאות השיא שאנבידיה רשמה בתקופת הקורונה, שבה הביקוש לכרטיסי מסך היה גבוה במיוחד, אבל זו התאוששות יפה לעומת תוצאות הרבעונים הקודמים. עוד היבט מיוחד מראה את הכיוון שחברת הענק הולכת אליו: הכנסות שיא בתחום המכירות לדאטה סנטרים, שם מרוכזים עסקי הבינה המלאכותית שלה, עם יותר מ-4.2 מיליארד דולר – כמעט פי שניים מההכנסות מכרטיסי המסך, שגם הן התאוששו אחרי שלושה רבעונים של ירידה חזקה. אנבידיה היא החברה השביעית שמצטרפת למועדון טריליון הדולר, והיא לא הראשונה שעברה את הקו וחזרה למטה. זה קרה גם לטסלה ולמטא, החברה האם של פייסבוק, שבינתיים לא חזרו למועדון הטריליון, וגם למיקרוסופט, אמזון ואלפבית, החברה האם של גוגל, שכן חזרו אל מעל לקו. חברת טריליון הדולר שמאז שחצתה את הקו הזה לא ירדה מתחתיו היא אפל. ההערכה בשוק היא שגם אנבידיה תתייצב כחברה במועדון היוקרתי.

אסוס ומותג הגיימינג ROG השיקו היום (ד') בישראל, באירוע שהתקיים בתל אביב, את קונסולת המשחקים ROG Ally. על פי שתי החברות, הקונסולה החדשה מציעה גיימינג באיכות Full HD AAA. היא תומכת בכל ממשק של Windows, לרבות בכותרי AAA פופולריים, כגון אלה של אפיק גיימס וסטים. כמו כן, אסוס ו-ROG מציעות את Xbox Game Pass Ultimate לשלושה חודשים. ניתן אף לרכוש את חבילת ROG XG Mobile, שכוללת מעבדים גרפיים חיצוניים. גודל המסך של ROG Ally הוא שבעה אינץ' והרזולוציה – 1080p. בהיבט הטכנולוגי, הקונסולה מצוידת במעבד Ryzen Z1 Extreme של AMD, שמבוסס על ארכיטקטורת Zen 4, בשילוב עם כרטיס גרפי מובנה שמבוסס על ארכיטקטורת AMD RDNA 3. על פי החברות, זה מאפשר למעבד להתחרות ביכולות של קונסולות עם שמונה ליבות, 16 חוטים ועד 8.6 טרה-פלופ של כוח עיבוד גרפי. דגם נוסף של הקונסולה יכלול את המעבד Ryzen Z1 עם שש ליבות ו-12 נימים, אולם הוא יהיה זמין ברבעון השלישי של השנה. שני הדגמים תומכים בטכנולוגיות FidelityFX TM Super Resolution ו-Radeon Super Resolution של AMD, שעל פי החברות משפרות את הביצועים ואת הגרפיקה הנדרשת להרצה של כותרי AAA ואינדי. הזיכרון, המסך ותחנת הטעינה הקונסולה החדשה כוללת את המערכת התרמית Zero Gravity של ROG, שמשתמשת בשני מאווררים עם צינורות נחושת דקים במיוחד, כדי להבטיח שהיא תישאר קרירה בכל מצב. ל-Ally יש זיכרון עבודה בנפח של 16 ג'יגה-בייט מסוג LPDDR5 6400MHz במהירות גבוהה, 512 ג'יגה-בייט של אחסון PCIe מדור 4 וחריץ ייעודי לכרטיס UHS-II microSD, שמאפשר להגדיל עוד יותר את נפח האחסון. על פי אסוס ו-ROG, התמיכה ב-Wi-Fi 6E מבטיחה שהחיבור של Ally נשאר יציב גם במצבים של עומס ברשת, בין אם משחקים במשחק מרובה משתתפים, או משדרים משחק דרך Xbox Cloud Gaming או AMD Link. משחקים בקונסולת ROG Ally. צילום: יח"צ המסך של ה-Ally מגיע עם פאנל ברמת IPS ברזולוציית Full HD וקצב ריענון של 120 הרץ, כמו גם תמיכה בטכנולוגיית AMD FreeSync Premium 1. באסוס וב-ROG מבטיחים חדות תנועה במשחקים מהירים, ללא ריצוד. הבהירות המקסימלית של התצוגה היא 500 ניטים, מה שמאפשר לגיימרים לעקוב בקלות אחרי הפעילות במשחק אפילו בסביבות מאתגרות יותר, כמו בחיק הטבע. מסך מגע זה קיים גם כדי לאפשר ניווט חלק בתוך Windows למקרים שבהם הגיימרים צריכים לשנות הגדרות או להתקין את המשחק הבא שלהם. יצוין שהקונסולה מגיעה עם תחנת טעינה של 65 וואט, מה שאומר שאפשר לחבר אותה לטלוויזיה ולהטעין אותה בו זמנית. באמצעות Ally ניתן לשחק גם במשחקים מרובי משתתפים, כמו NBA 2K3 ,Moving Out ו-Street Fighter V. בנוסף, המכשיר יכול להתחבר למעבד החיצוני XG Mobile עם מעבד חיצוני למחשב נייד מדגם GeForce RTX 4090 של אנבידיה. קונסולת המשחקים ROG Ally. צילום: יח"צ אינה רוזנפלד, מנהלת השיווק של אסוס בישראל, אמרה כי "שמנו לעצמנו למטרה להצטרף גם לשוק מחשבי כף היד הניידים, שכעת מקבלים מפרט עוצמתי, בדיוק כמו של מחשב נייד. אנחנו מעניקים בקונסולה החדשה חוויית משחק סוחפת בכל מקום ובכל זמן. העתיד כבר כאן והוא נמצא בכף היד שלנו". המכירה המוקדמת של ה-ROG Ally נפתחה היום ברשתות השיווק ובמגוון חנויות ברחבי הארץ, במחיר של החל מ-3,299 שקלים. המכירה הרשמית תחל ב-13 ביוני.