00:19:37 | ◀︎ | הדודל של גוגל לחודש הגאווה: מחווה לחלוצת הקהילה הטרנסית בישראל | |
09:01:29 | ◀︎ | מצעד הגאווה של ההיי-טק | |
11:30:27 | ◀︎ | ה-NSA מתריע: קימסוקי שבה לפעול ובתחכום | |
11:54:34 | ◀︎ | נשים ומחשבים: ליליאן פנחס, מנכ"לית ליבי | |
12:49:51 | ◀︎ | מה עשו 23 ממר"מניקים בליסבון? | |
13:57:37 | ◀︎ | דיווח: אמזון שוקלת לספק שירותי סלולר בחינם למנויי פריים | |
14:50:35 | ◀︎ | ראשת תחום בטיחות ומיתון תוכן בטוויטר ספגה ביקורת ממאסק – ועזבה | |
15:33:20 | ◀︎ | קורטנה של מיקרוסופט תסיים את פעילותה בחלונות בסתיו | |
15:43:56 | ◀︎ | תעלומה: למה מניית חברת הסייבר הישראלית סנטינל וואן מתרסקת? | |
16:03:17 | ◀︎ | החברה שמציעה בניית אסטרטגיית סייבר שעונה לתוקפים המתוחכמים | |
16:32:07 | ◀︎ | אפל: 81% ממכשירי ה-iPhone רצים על גבי iOS 16 | |
17:05:06 | ◀︎ | אמיר רזון מונה למנהל אגף מוצרים בנקאיים בלאומי טכנולוגיות | |
17:12:56 | ◀︎ | מינסוטה תחייב יצרנים לספק לצרכנים כלים לתיקון המכשירים שלהם |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/06/23 12:49
10.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משלחת ראשונה מסוגה של 23 יזמים יצאה מטעמה של עמותת בוגרי ממר"ם לליסבון בירת פורטוגל במטרה לבנות גשר בין האקו-סיסטם התל אביבי לזה הפורטוגלי.
היזמים לא רק ישבו באולם הרצאות, אלא גם סיירו במתחמי חדשנות בליסבון ובהם ה-factory unicorn, שהוקם על ידי עיריית ליסבון, ופגשו שם יזמים מקומיים ויזמים אירופיים, ששיתפו על החוויה שלהם ועל האתגרים שלהם בשנה מורכבת זו. בנוסף נפגשו עם קרנות הון מקומיות, עם ישראלים שחיים בפורטוגל בשנים האחרונות וכמובן לקחו חלק גם בסדנת בישול של ארוחת צהריים מקומית ושיט בנהר הראשי של ליסבון.
בין היתר, פגשו הממר"מניקים את שגריר ישראל בפורטוגל, דור שפירא, שדיבר על מערכת היחסים המתחזקת בין המדינות, על היכולת של השגרירות לסייע בחיבורים במידה ועולה הצורך וכמובן על חשיבות הקהילה היהודית במקום. בנוסף, כיבד בנוכחותו שר הכלכלה הפורטוגלי, אנטוניו קוסטה סילבה, שסקר את התפתחות הכלכלה המקומית בדגש על עולמות הטק, האנרגיה המתחדשת ועוד.
יוסי מלמד, יו״ר עמותת בוגרי ממר״ם, ציין, כי ״האקו-סיסטם בפורוטגל נמצא 7-10 שנים מאחורינו בהתפתחות, אבל רואים שהוא שועט קדימה, וזה בדיוק הזמן לבנות מערכת יחסים חזקה עם האנשים שם. מי שינסה לעשות העתק הדבק לתרבות שלנו לפורטוגל יתאכזב, אבל מי שילמד אותם ותרבות שלהם וילמד לעבוד איתם נכון יגלה, שזה עם שפשוט כיף לעבוד איתו וברמה גבוהה. התפקיד שלנו כעמותה הוא לעזור לבוגרים שלנו לבנות מערכות יחסים לא רק בינם לבין עצמם אלא גם ברחבי העולם, ואנחנו נתחיל להוביל כעמותה משלחות כאלו גם בעתיד".
דני גליקמן, מנכ״ל אונטופו (Ontopo) הישראלית, שידועה לכל אחד בארץ שמזמין מקום במסעדה, מספר: ״כסטארט-אפ שנמצא בשלבי צמיחה באירופה, הנסיעה לפורטוגל מטעם העמותה הייתה משמעותית עבורנו, והפגישות בינינו לבין חברות טכנולוגיה ומשקיעים מקומיים הניבו שיתופי פעולה רלוונטיים. בנוסף, ההיכרות עם עוד יזמים ובעלי חברות מהארץ, שלכולנו מכנה משותף, הרחיב את מעגל הנטוורקינג ויצר הזדמנויות עסקיות וקשרים עתידיים בינינו".
רועי אייזנמן, יו״ר בנק ההשקעות RE, משתף: "הביקור הרשים אותי מאוד. למדנו הרבה על הסביבה העסקית והיזמית בפורטוגל, ובליסבון בפרט. גם המפגש בין חברי המשלחת היה מיוחד ויצר הרבה חיבורים מעניינים ובזמן קצר מאוד. היה לביקור שם ערך רב עבורי ועבור חברי המשלחת האחרים, ונראה שגם המארחים שלנו הבינו איזה כוח משמעותי יש לממר"ם בישראל ומחוצה לה".
בין היתר, פגשו הממר"מניקים את שגריר ישראל בפורטוגל, דור שפירא, שדיבר על מערכת היחסים המתחזקת בין המדינות, על היכולת של השגרירות לסייע בחיבורים במידה ועולה הצורך וכמובן על חשיבות הקהילה היהודית במקום. בנוסף, כיבד בנוכחותו שר הכלכלה הפורטוגלי, אנטוניו קוסטה סילבה, שסקר את התפתחות הכלכלה המקומית בדגש על עולמות הטק, האנרגיה המתחדשת ועוד.
04/06/23 13:57
10.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דיווח שפורסם בבלומברג טוען, כי אמזון מנהלת מגעים עם כמה מפעילות סלולר מובילות בארה"ב במטרה להציע שירותי סלולר למנויי פריים, בחינם או במחירים נמוכים.
לפי הדיווח, החברה ניהלה משא ומתן עם ורייזון (Verizon), עם טי-מובייל (T-Mobile), עם AT@T ועם דיש (Dish) לגבי השימוש ברשתות שלהן עבור השירות המוצע שלה. על פי מקורות שצוטטו בדיווח, השירות יוצע בחינם לחלוטין למנויי Prime, או תמורת תשלום חודשי סמלי של 10 דולר בנוסף לדמי המנוי של פריים.
עם זאת, הדיווח מבהיר כי אמזון עדיין לא קיבלה החלטה סופית בחזית זו, כלומר התוכנית עלולה להתבטל אם המשא ומתן לא יניב תוצאות. גם אם הכל יילך לפי התוכנית, עשויים לחלוף חודשים עד שאפשר יהיה לצפות להודעה רשמית מאמזון בעניין זה.
בינתיים, אמזון מכחישה כל תוכנית להציע שירותים סלולריים ללקוחותיה. בהצהרה שפרסמה, אמרה החברה, כי "אנחנו תמיד בוחנים להוסיף עוד הטבות לחברי פריים, אבל אין לנו תוכניות להוסיף סלולר בשלב זה".
באשר לספקים המוזכרים בדיווח, גם ורייזון וגם טי-מובייל הכחישו שיחות כלשהן עם אמזון לגבי שירותי סלולר. בהצהרה לאתר TechCrunch, דובר ורייזון אמר, כי החברה "לא נמצאת במשא ומתן עם אמזון בנוגע למכירה של שימוש ברשת האלחוטית הטובה והאמינה ביותר במדינה. החברה שלנו תמיד פתוחה להזדמנויות חדשות ופוטנציאליות, אבל אין לנו מה לדווח כעת".
מנוי פריים עולה כיום 139 דולר לשנה או 14.99 דולר לחודש, וכולל שורה של הטבות, כמו משלוח חינם תוך יומיים על פריטים מסוימים, משלוח חינם באותו יום במיקודים רבים ברחבי ארה"ב, כמו גם את שירותי הווידיאו, המוזיקה והמשחקים, ובנוסף גישה מוקדמת לפריטים מוזלים במהלך מכירות פריים דיי וחברות חינם לשנה של +Grubhub עם מנוי Prime.
04/06/23 15:33
10.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קורטנה, הסייעת הווירטואלית של חלונות (Windows), משלמת את המחיר של ההשקעה המסיבית בדור הנוכחי של הבינה המלאכותית שביצעה מיקרוסופט. החברה הודיעה באופן רשמי כי תפסיק את התמיכה בקורטנה בהיבט שלה כאפליקציה עצמאית ב-Windows 10 וב-Windows 11 החל בסתיו הקרוב.
הכרזה הזו למעשה אינה מפתיעה במיוחד, לאור ההודעה של מיקרוסופט על כלי ה-Copilot שישולבו ב-Windows עצמה ובערכת האופיס (Office), כדי לשמש בתפקידים שאותם הייתה אמורה קורטנה למלא מאז שהושקה ב-2015 במסגרת Windows 10 – לספק תשובות לשאלות שמועברות אליה באופן קולי, להפעיל יישומים, לכתוב תזכורות ומענה להודעות דואר ועוד.
קורטנה אף פעם לא תפסה נתח שוק של ממש, בטח לא בישראל כי היא לא עברה לוקליזציה, ובכל מקרה היא אולי סיפקה מענה, אבל רק אחרי שהופעלה בלחיצה על עכבר – לעומת הכלים החדשים כמו הצ'אבוט של בינג (Bing) ו-Copilot, כאמור, שאותם ניתן יהיה להפעיל ישירות בהוראה קולית.
מיקרוסופט לא ממש הסבירה כיצד הפסקת התמיכה תבוא לידי ביטוי, אך אמרה שההטמעה של קורטנה ב-טימז (Teams) וב-אאוטלוק (Outlook) ככלי סיוע פרודוקטיבי עדיין נשארת במקומה.
"אנו יודעים ששינוי זה עשוי להשפיע על חלק מהדרכים בהן אתם עובדים בחלונות, ולכן אנו רוצים לעזור לכם לעבור בצורה חלקה לאפשרויות החדשות. במקום ללחוץ על הסמל של קורטנה ולהפעיל את האפליקציה כדי להתחיל להשתמש בקול, עכשיו אתה יכולים להשתמש בקול ולספק את צורכי הפרודוקטיביות שלכם באמצעות הכלים החדשים השונים", כתבה החברה בהודעה בה מסרה על סגירת השירות.
04/06/23 11:30
9.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סוכנויות הביון של ארה"ב ודרום קוריאה פרסמו אזהרה חדשה על השימוש של שחקני איום בסייבר מצפון קוריאה, בטקטיקות של הנדסה חברתית כדי לפגוע בצוותי חשיבה, בגופי אקדמיה ובארגוני תקשורת וחדשות.
"מאמצי איסוף המידע המתמשכים", מכבסת מילים לריגול וגניבה בסייבר, יוחסו לקבוצת ההאקרים קימסוקי (Kimsuky), הפועלת בחסות מדינת האי. זו מבצעת פעולות סייבר התקפיות נגד דרום קוריאה, מדינות אירופה וארצות הברית. המתקפות מתמקדות בחברות מסחריות ובמוסדות פיננסיים, ומטרתן לרגל, לגנוב כספים ולהעבירם לצפון קוריאה. הקבוצה "זכתה" לכמה כינויים, בהם APT43, Black Banshee, ARCHIPELAGO, Emerald Sleet (לשעבר ת'אליום, Thallium) והיא פעילה מאז 2012.
"צפון קוריאה נסמכת במידה רבה על מודיעין שהושג ממסעות הדיוג הללו", אמרו סוכנויות הביון, "יש לחברי הקבוצה רקורד של פריצות מוצלחות למערכות ולמחשבים שאותם הם תקפו באופן ממוקד. המתקפות מאפשרות לשחקני האיום ליצור הודעות דוא"ל דיוג אמינות ואפקטיביות יותר, שניתן למנף אותן כנגד יעדים רגישים בעלי ערך גבוה".
במקביל, משרד החוץ של דרום קוריאה השית עיצומים על קבוצת הפריצה הצפון קוריאנית וזיהה שתי כתובות של ארנקים ומטבעות קריפטוגרפיים, ששימשו אותה לקבלת כספים ועשיית שימוש בהם.
רוב ג'ויס, מנהל אבטחת סייבר ב-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, אמר בהודעת האזהרה, כי חברי קבוצת ההאקרים ידועים כמי שעוסקים באיסוף מודיעין טקטי על אירועים ודיונים גיאופוליטיים, המשפיעים על האינטרסים של המשטר. "שחקני הסייבר הללו מתחזים לגופים לגיטימיים", ציין, "כדי לאסוף מידע מודיעיני על אירועים גיאופוליטיים, אסטרטגיות מדיניות חוץ והתפתחויות ביטחוניות, המעניינים את המשטר הצפון קוריאני".
לדברי ג'ויס, הגופים שהותקפו כללו עיתונאים, חוקרים אקדמיים, חוקרים בצוותי חשיבה ופקידי ממשל. הוא הוסיף, כי המיקוד היה על אנשים שעובדים בעניינים הקשורים לצפון קוריאה, כמו מדיניות חוץ ופוליטיקה.
המטרה של תוכניות המתקפה בסייבר של חברי קימסוקי, אמרו גורמים רשמיים, היא להשיג גישה לא חוקית למחשבי הקורבנות, להשיג נתונים גנובים ותובנות ברמה הגיאו-פוליטית, החשובים לממשל של צפון קוריאה.
לפי גופי הביון המערביים, "חברי קימסוקי נצפו ממנפים מידע בקוד פתוח, כדי לזהות יעדים פוטנציאליים שיהפכו לקורבנות, ובהמשך לעצב את הדמויות המקוונות שלהם – של התוקפים – כך שייראו לגיטימיות יותר. זאת על ידי יצירת כתובות דוא"ל הדומות לכתובות דוא"ל של אנשים אמיתיים שאליהם הם מבקשים להתחזות".
אנליסטים ציינו, כי אימוץ זהויות מזויפות היא טקטיקה שאומצה על ידי קבוצות אחרות הפועלות בחסות צפון קוריאה, ומשמש כתכסיס שנועד להשיג את אמון הקורבנות.
לפי ההתראה, "שחקני האיום של קימסוקי מתאימים את הנושאים שלהם לתחומי העניין של היעד שאותו יתקפו. הם יעדכנו את התוכן שלהם כך שהוא יהיה מעודכן ומשקף אירועים עכשוויים שנדונו בקרב קהילת הגופים שמתעניינים בצפון קוריאה".
מלבד השימוש בישויות מזויפות, ההודעות האלקטרוניות של התוקפים מגיעות עם מסמכים שמוחבא בהם תוכן זדוני, ואלה מוגנים באמצעות סיסמה ומצורפים ישירות או מתארחים ב-Google Drive או ב-Microsoft OneDrive. קובצי הפיתוי, כאשר הם נפתחים, דוחקים בנמענים להפעיל פקודות מאקרו, וכתוצאה מכך לאפשר גישה מסוג דלת אחורית למכשירים באמצעות נוזקות כגון BabyShark. אז ההאקרים הופכים את הגישה שלהם למחשבי הקורבן למתמשכת, ובהמשך הם מבצעים העברה אוטומטית של כל האימיילים שנוחתים בתיבת הדואר הנכנס של הקורבן – אליהם.
04/06/23 17:12
7.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוק חדש במינסוטה, שייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2024, יחייב יצרני מכשירים אלקטרוניים וטכנולוגיים לספק לצרכנים את אותם כלים הדרושים לתיקון המכשירים שהם מספקים לטכנאים. כך, מי שירצה בכך יוכל לתקן את המכשיר שלו, ולא יהיה חייב לשכור את שירותיו של טכנאי שיעשה זאת. מושל מינסוטה, טים וואלז, חתם על החוק באחרונה.
החוק, שנקרא "תיקון דיגיטלי הוגן", או "הזכות לתיקון", כולל כמעט את כל המכשירים האלקטרוניים. הוא מחריג כלי רכב, ציוד בנייה וחקלאות, קונסולות של משחקי וידיאו, כלי סייבר מתקדמים, כלים ביתיים לאחסון אנרגיה ומכשירים רפואיים.
על פי החוק, היצרנים יחויבו לתת את הכלים לתיקון לאזרחי מינסוטה בתנאים "הוגנים והגיוניים", ויחויבו לספק להם תיעוד, שממנו עולה כי כלי התיקון ניתנו ללא עלות נוספת. כמו כן, החוק מחייב את היצרנים לספק חלקים וכלים, כולל תוכנות משובצות, אלא אם כן להן עצמן אין אותם. יצרנים שיסרבו לעשות זאת לאחר 60 יום מהגשת הבקשה על ידי הלקוח יהיו חשופים לקנסות, ואולי לעונשים נוספים.
תנועה שעוסקת ב-"זכות לתיקון" ומנהלת קמפיינים בנושא היא PIRG. נתן פרוקטור, מנהל בכיר בתנועה, אמר כי החוק במינסוטה הוא "הכוללני ביותר שנחתם עד כה, וסותם רבים מהחורים שיש בחוק המקביל שהתקבל במדינת ניו יורק. אזרחי מינסוטה יודעים שכשדברים מתקלקלים – מתקנים אותם, וכשיצרנים מסרבים לתת ללקוחות גישה למה שהם צריכים לטובת התיקון – מתקנים את החוק, כדי לגרום להם לשתף פעולה. ירידה בעלויות התיקון חוסכת את הכסף של הלקוחות. זה אך הגיוני, והולך ונעשה ברור שהניסיונות של היצרנים לסכל אפשרויות לתיקון מכשירים הם דבר שלא ניתן לסבול. מינסוטה לא תהיה המדינה האחרונה שבה יחוקק חוק כזה".
04/06/23 00:19
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל מציינת היום (א") את חודש הגאווה של קהילת הלהט"ב עם דודל מיוחד, שבא לחגוג את פועלה וחייה של חלוצת הקהילה הטרנסגנ'דרית בישראל, גילה גולדשטיין. הדודל יחליף את הלוגו של גוגל בישראל לאורך כל היום.
גולדשטיין הייתה אחת הפעילות הבולטות והוותיקות בקהילה הגאה בכלל והטרנסית בפרט, והדודל בא לציין 20 שנים למועד שבו היא קיבלה את אות יקירת הקהילה מטעם אגודת הלהט"ב. הדודל הוא צילום של פסל מעשה ידיה של האומנית הירושלמית ג'ני קירשטיין, שמציג את דמותה של גולדשטיין על רקע בנייני הבאוהאוס האייקוניים של תל אביב, מקושטים בדגלי ישראל והגאווה. חתולי הרחוב שהיא הצילה והכלבים שגידלה לאורך חייה מרכיבים את לוגו גוגל כמחווה לחיבתה הרבה לחיות.
מוטיבים נוספים בדודל לקוחים מעולם הבמה, שגולדשטיין אהבה מאוד: מיקרופון, פנס במה וקליפר. לאורך השנים, לצד עבודתה בזנות, גולדשטיין הופיעה כמלכת דראג, כאשר נאמבר הדראג הידוע שלה היה הביצוע של לייזה מינלי לשיר ניו יורק, ניו יורק, הקליטה שירים, שיחקה בסרטים ושימשה כרקדנית קברט בארץ ובאירופה. בין השאר, היא הופיעה במועדון התל אביבי המיתולוגי אלנבי 58, הגישה עם דודון (נינו) אורסיאנו את תוכנית הרדיו הגאה סינדרלה יוצאת מהארון ב-99FM וכיכבה בתפקיד אורח בסדרה חסמב"ה דור 3 של דרור נובלמן. גולדשטיין אף שימשה השראה לאחת הדמויות בסרטו של עמוס גוטמן בר 51.
גילה גולדשטיין נולדה בדצמבר 1947 בטורינו, איטליה. בגיל צעיר היא ומשפחתה עלו לחיפה. בשנות ה-60' היא הפכה לישראלית הראשונה שעברה תהליך להתאמה מגדרית באופן רשמי. בשנות ה-70', גולדשטיין עזרה לייסד את האגודה – ארגון זכויות הלהט"ב הראשון בישראל, ותרמה לו כספית. אז נקרא הארגון העמותה לשמירת זכויות הפרט, מאחר שהומוסקסואליות הייתה אסורה בחוק, ולאחר מכן שונה שמה לאגודת הלהט"ב. ב-2003 היא זכתה בפרס יקירת הקהילה, וב-2005 זכתה בפרס שחקנית המשנה בפסטיבל הקולנוע הלהט"בי במיאמי. ב-2010 יצא הסרט התיעודי אודותיה, זאת גילה זאת אני, של אלון ויינשטוק. דמותה ותרומתה של גולדשטיין היוו השראה להקמת פרויקט גילה להעצמה טרנסית ב-2011. גולדשטיין נפטרה בפברואר 2017, בגיל 69.
יש לציין שגולדשטיין היא האישה הטרנסית הישראלית הראשונה שזוכה לדודל. בין הנשים הטרנסיות הנוספות שזכו לכבוד: מארשה פי. ג'ונסון, ממנהיגות מהומות סטונוול בניו יורק, שהתניעו את התנועה לשחרור הלהט"ב בארצות הברית; עורכת הדין ופעילת זכויות הלהט"ב הברזילאית ג׳ניינה דוטרה; והציירת הדנית לילי אלבה, שהיוותה השראה לסרט הנערה הדנית.
"מחווה חשובה במיוחד, כי השוויון והסולידריות תחת מתקפה"
ברק רגב, מנכ״ל גוגל בישראל, אמר כי "השנה, יותר מתמיד, גוגל נרגשת לעמוד לצד הקהילה הגאה בישראל ולחגוג את מורשתה של גילה גולדשטיין ז"ל בעמוד הבית שלה, עם גוגל דודל לזכרה. גולדשטיין הייתה פעילה אמיצה, לוחמת זכויות ומנהיגה שהצעידה את הנראות והקבלה של קהילת הלהט"ב הישראלית וכיום, 5.5 שנים לאחר פטירתה, אנחנו אומרים לה תודה".
לינור אברג'יל, מנכ״לית טרנסיות ישראל וחברה קרובה של גולדשטיין, ציינה כי "גילה גולדשטיין הייתה האימא הרוחנית של נשים טרנסיות רבות בישראל. לא מובן מאליו שגוגל תאיר זרקור על אישה טרנסית, שהודרה לשוליים כי סירבה לחיות לפי תכתיבי החברה. הקהילה הטרנסית וכלל החברה הלהט"בית בישראל התקדמו מאוד בזכות האבן שהניחה גולדשטיין, בין היסודות של עושי.ות ההיסטוריה הלהט"בית״.
עומר אלעד, מנכ"ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית, אמר ש-"הערכים שגילה גולדשטיין והקהילה הטרנסית מייצגות – שוויון וסולידריות חברתית – נמצאים כיום תחת מתקפה חסרת תקדים בארץ ובחו"ל, מה שהופך את המחווה של גוגל לגולדשטיין ולקהילה חשובה במיוחד. זו זכות בסיסית לחיות בביטחון ובכבוד כא.נשים על הקשת הטרנסית, ונמשיך להיאבק עבור חופש מגדרי לכולנו".
04/06/23 09:01
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גל אגר-רייטר, דירקטור פעילויות ליצירת הכנסות בריברסייד
מהי גאווה בעיניך? "גאווה היא בעיניי תחושת ניצחון. זה הניצחון שמלווה את כל מי שאי פעם הרגיש שונה, והצליח להפוך את השונות הזו לכוח העל שלו. זה הניצחון נגד הבושה, שפעם ליוותה את כל מי שאמרו לו שהדרך שלו לאהוב, להתנהג או להביע את עצמו היא לא הדרך נכונה. זה ניצחון שבשבילי השיא שלו הוא תהליך היציאה מהארון, אבל הוא מלווה אותי בכל יום".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ריברסייד היא אחת החברות המגוונות ביותר שיצא לי לעבוד בהן. קודם כל, במשרד בישראל, מעל 40% מהעובדים הם עולים חדשים ממקומות שונים בעולם, 10% מהעובדים בסניף המקומי הם חברי הקהילה הגאה ו-50% מההנהלה הגלובלית מורכבת מנשים. לכל אדם שתפגוש במשרד יש כמה שכבות וכמה זהויות, והיכולת לחוות את זה ולהנות מזה מרחיבה את המנעד התרבותי שלנו מאוד. ריברסייד הקימה מגוון קהילות עניין, בין היתר קהילת להט"ב, שבה עוסקים בסוגיות יומיומיות וגם יוזמים פעילויות מיוחדות".
גל אגר-רייטר, דירקטור פעילויות ליצירת הכנסות בריברסייד. צילום: נוי ארקובי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"על אף שהתעשייה שלנו מכירה בערך הגיוון וקבלת האחר, תמיד יש לאן להתקדם. לצערי, חברות ומנהלים רבים עדיין נוטים לקבל או לקדם עובדים על סמך אפקט ה-'דומה לי'. זה לא נובע דווקא מלהט"בפוביה או החלטה מודעת, אלא מנטייה אנושית, שאנחנו צריכים להיות יותר מודעים אליה. כך יוצא שעל אף שאין מקום רשמי לאפליה, להט"בים רבים יגיעו לראיון וינסו להבליט תכונות 'רצויות' כגבריות ותחרותיות, ולהסתיר תכונות 'לא רצויות' כדיבור נשי ועדינות. ברגע ששמים את המסכה הזו, אנחנו משאירים את האני האמיתי שלנו מחוץ למקום העבודה. אין לזה פתרון חוץ משיח פתוח סביב סוגיות של מגדר, הטיות והכשרה משמעותית של כל מי שמראיין.נת או מנהל.ת א.נשים בחברה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"גיוון, קבלה והכלה יכולים וצריכים להתקיים בכל מקום, ואני חושב שההיי-טק, כענף דינמי וחדשני, יכול להזניק את התחום קדימה. לחברות סטארט-אפ, למשל, שרבות מהן בונות את התרבות הארגונית שלהן מאפס, יש הזדמנות מדהימה לבנות מקום עבודה שוויוני ומכיל. העובדים ירוויחו מזה וגם החברה, שתרוויח עובדים מוכשרים וגאים. הרבה יותר קל לבנות תרבות מגוונת מראש מאשר לשנות תרבות קיימת, ולכן צריך להתחיל לחשוב על זה מהיום הראשון".
ירדן און, מנהלת צוות אנליסטים וחוקרים בפורטר
מהי גאווה בעינייך?
"היכולת שלי לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי באופן הכי שלם שאפשר. מעבר לזה, להיות מסוגלת לחיות את חיי כפי שאני רואה לנכון, כאשר כל חלקי הזהות שלי גלויים ואין לי צורך להסתיר כל חלק – לא בחיים האישיים שלי, לא במקום העבודה ולא בכל מקום אחר".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט“ב בפרט?
"בפורטר מקדישים זמן ומשאבים על מנת להגדיל את הגיוון. אפשר לראות זאת בגיוס עובדים חדשים ממגוון רחב של סקטורים – חרדים, להטב״קים וכדומה, וגם בחיי היום יום בחברה. אני מרגישה אישית שיש בה מקום למגוון דעות ושהחברה פועלת על מנת להתאים את המשרד, הפעילויות והאווירה לכולם ולכולן. בנוסף, בפורטר קיים תא גאה בין לאומי, ובאחרונה הוקם גם תא גאה ישראלי, שמאפשר לנו להכיר, לנהל שיח על הנושאים הבוערים ואיך פורטר נוקטת בהם עמדה לטובת הקהילה, ולארגן אירועים רלוונטיים לקהילה בתוך החברה".
ירדן און, מנהלת צוות אנליסטים וחוקרים בפורטר. צילום: לירון וייסמן
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט“בים.ות?
"למזלי, לא נתקלתי באפליה כלשהי בחברות שבהן עבדתי. זה קל יותר כשגרים ועובדים בתל אביב ובוחרים בפינצטה את החברות שאליהן מצטרפים. ברור לי שזה לא המצב ברוב המקומות. מה גם שידוע שקהילת הטרנס* מופלית לרעה כמעט בכל מקום, גם בחברות ההיי-טק. חשוב שחברות היי-טק יבינו עד כמה משמעותי שכל עובד, להטב״ק או לא, ירגיש שיש לו את המקום להיות מי שהוא, ולא שהוא מופלה לרעה או לא יכול לבטא את עצמו במקום העבודה כפי שהיה רוצה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לקהילת ההיי-טק הישראלית יש השפעה גדולה על דעת הקהל ועל הכלכלה שלנו, ולכן הייתי רוצה לראות עוד ועוד חברות נוקטות עמדה לטובת הקהילה באופן פומבי, ופועלות בתוכן כדי לייצר מקום בטוח ומותאם לקהילה".
טוני איוונוב, מפתחת פול סטאק בפאדום
מהי גאווה בעינייך?
"עבורי, גאווה היא חגיגה וסמל ניצחון של המאבק המתמשך למען זכויות הלהטב"ק+, להיות מי שאנחנו בעולם חופשי. אני מרגישה שחודש הגאווה הוא זמן שמאפשר להסתכל אחורה על העבר ולחגוג את הניצחונות שלנו בהווה – גם את אלה האישיים וגם כקהילה גאה. לצד זאת, זה גם הזמן לזכור שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור ושאסור להרפות מהמאבק שלנו לחופש מגדרי, מיני וזהותי. עבור אנשים שאינם להטב"ק+, חודש הגאווה יכול להיות הזדמנות טובה להביע תמיכה ולהרחיב את הידע שלהם".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"כעולה חדשה, בין הדברים המרכזיים שחיפשתי במקום העבודה, ומה שהביא אותי לבחור בפאדום, היו גיוון אנושי, ליברליות והכלה של השונה והאחר. החברה הוקמה על ידי יוצאי צבא, וניכר שערכים כמו אחוות יחידה, צוותיות, רעות וכבוד הדדי הם שמובילים את החברה בתפיסה המקצועית והניהולית שלה".
טוני איוונוב, מפתחת פול סטאק בפאדום. צילום: פרטי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"קשה לדבר על כל ענף ההיי-טק, אבל כל חברה, קטנה כגדולה, יכולה להשפיע ולעשות שינוי חיובי דרך העלאת מודעות לנושא ועידוד השיח, יצירת סביבת עבודה מאפשרת ומקבלת, והעשרת המגוון האנושי המועסק בהבמיוחד במציאות הנוכחית המאתגרת, על כולנו להתאחד ולדאוג שישראל תמשיך להיות מושתתת על ערכי הדמוקרטיה, החופש והשוויון".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"תעשיית ההיי-טק נחשבת כסימן ומופת לחזית הקדמה והחדשנות, ויש לו את מירב המשאבים כדי לשמש כקטר בתחום של קידום זכויות להט"ב, אך באותה מידה יש לו גם את היכולת לייצר השפעה שלילית. נראה שהמגמה חיובית".
שגיב אליהו, אנליסט סיכוני דאטה ב-בלווין
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא הזכות לחיות בשלום ובביטחון ללא תלות בזהות המינית והמגדרית. להיות שווה בין שווים, ולחיות על פי אמות מידה שלא תלויות בדעות קדומות ושיפוטיות. לכבד ולהוקיר כל אדם באשר הוא אדם".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ב-בלווין, מאז ומעולם הרגשתי שיש לי מקום. מעולם לא שפטו או ביקרו אותי, ותמיד נתנו לי מקום להשמיע את קולי. בלווין נותנת מקום למגוון רב של דעות ועמדות לכל עובד באשר הוא, ללא קשר למגדרו או לנטייתו המינית. מעבר לכך, במסגרת חודש הגאווה החברה מקיימת מדי שנה פעילויות רבות שמבטאות את המחויבות שלה לשוויון, הכללה וגיוון. הפעילויות המשמעותיות ביותר הן הרצאות לעובדים, פאנלים בהשתתפות עובדים שונים, וקמפיין גיוס תרומות לעמותות התומכות בנוער להט"בי".
שגיב אליהו, אנליסט סיכוני דאטה ב-בלווין (משמאל), ומשפחתו. צילום: פרטי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ניכר שהיחס כלפי להט"בים בהיי-טק מכיל ומקבל. עם זאת, בתחום המודעות וההסברה עדיין יש פערים. רבים מרגישים בנוחות לעבוד ביחד, אבל מי שלא מגדירים את עצמם כעל הקשת הלהט"בית לא באמת מכירים את הקשת הלהט"בית על כל גווניה: מה ההבדל בין הומו לטרנס? האם הומו יכול להיות טרנס? וכדומה. התשובה לכך היא כן, אבל הרוב לא יודע זאת, ולא יודע לשים את האצבע על הפרטים המגוונים והצבעוניים של הקשת.
כמו כן, נכון שחברה תציע הטבות מיוחדות לעובדים הלהט"בים שלה. לא כולם מתמודדים עם הזהות המינית והמגדרית שלהם בצורה מיטבית ועל כן, טיפול נפשי או רגשי שהחברה תציע לעובדים הלהט"בים שלה יכול להיות ממש מועיל – וצריך לעורר זאת.
גם עזרה כלכלית לא תזיק, למשל בתחום הפונדקאות, האימוץ, ואף להשיג תוקף רשמי לנישואים של העובדים הלהט"בים של החברה, שלצערנו ניתן רק בחו"ל ולכן מצריך נסיעה לשני בני.בנות הזוג. מעטות החברות שנותנות לעובדיהן הלהט"בים סיוע מסוג זה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"זה בלתי נמנע, בגלל העוצמה הרבה שיש להיי-טק בישראל ומאחר שבניגוד לתחומים אחרים, ההיי-טק הפך עבור חברי קהילה רבים למסגרת בטוחה ונעימה לעבודה. מסגרות עבודה רבות תלויות בהיי-טק במישרין או בעקיפין, ואם ההיי-טק ינהג בסובלנות ובנעימות כלפי חברי קהילת הלהט"ב, כך גם ינהגו מוסדות וארגונים אחרים, והחושך שסובב אותנו ידעך".
טל ארגמן, ראש תחום הדיגיטל ב-UVeye
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעייני היא סיומו של תהליך של שינוי בתודעה של אדם, שעובר מלהסתיר תכונה כזו או אחרת בו מתוך בושה ללשאת אותה בגאווה, ומתוך שליחות".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש לא מעט עובדים ב-UVeye ששייכים לקהילה. אצלנו, בחברה, זה מובן מאליו שכולנו משפחה אחת גדולה. אני מרגיש בה הכי בבית שאפשר. לראייה, באוקטובר האחרון העובדים והמנהלים הגיעו לחגוג בחתונה שלי, כולל המייסדים, ועטפו אותי ואת בעלי באהבה ענקית. מאוד ריגש אותי שהגיעו לכבד, לתמוך ולהכיר את העולם שלי הכי מקרוב".
טל ארגמן, ראש תחום הדיגיטל ב-UVeye. צילום: שגב אורלב
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"זה תלוי בכל חברה לכשעצמה. יש חשיבות בשילוב מגוון של אנשים גם בתפקידים טכניים ואופרטיביים, ולא רק בתפקידי משאבי אנוש, מכירות ושיווק. יש הסכמה רחבה ברוב המכריע של חברות ההיי-טק בישראל שהתרומה של בני הקהילה הגאה לענף היא חשובה ומוערכת".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק הוא סביבה נכונה, שמאפשרת להניח בצד את הרקעים השונים והאמונות האישיות. המשרדים הם מקום בטוח לעובדים, ונוצרים בהם קשרים וחברויות שלא בהכרח יכולים היו להיווצר ללא העבודה הצמודה, העמידה באתגרים המשותפים וההיכרות האישית. שילוב וחיכוך יומי בין אנשים מרקעים שונים מוביל להבנה משותפת ולהפחתה של הניכור. אותם הערכים שהעובדים ספגו בחברת ההיי-טק שבהם הם עובדים יועברו גם לילדים שלהם, ומשם ייטמעו מחוץ לכותלי הענף וישפיעו על כלל החברה".
שרון בוסי, מנהלת אוטומציה שיווקית ברמיטלי (לשעבר ריווייר)
מהי גאווה בעינייך?
"גאווה היא בעיניי היכולת להרגיש בנוח עם עצמי ומול העולם. זה יכול להתבטא בפעולות קטנות כמו לספר עם חיוך על הנטיות המיניות שלך, או להסתובב עם בן.בת הזוג יד ביד ברחוב ולא לחשוש מתגובות הסביבה, וזה יכול להתבטא בלשים סממנים של גאווה במקומות גלויים, כמו דגל במרפסת או סטיקר על המחשב".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"רמיטלי ישראל תמיד חוגגת את חודש הגאווה יחד עם עובדיה הגאים והגאות. בשנה שעברה, לדוגמה, ערכנו פאנל גאווה שבמסגרתו עובדים ועובדות מהקהילה הגאה סיפרו את סיפורם האישי, ומשם נפתח דיון מרתק יחד עם כלל העובדים. בנוסף, יש קבוצת זיקה שנקראת Out at Remitly, שבה חברים עובדים ועובדות מהקהילה ובני.ות בריתם".
שרון בוסי, מנהלת אוטומציה שיווקית ברמיטלי. צילום: פרטי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"עולם ההיי-טק יחסית מקבל. אני לא יודעת בוודאות שככה זה בכל חברה בענף, אבל אני רוצה לקוות שאין אפליה בגיוס על רקע מגדר ו\או נטייה מינית. אני מאמינה שיש מקום לעשות יותר הסברה לקבוצות בקהילה הגאה שפחות מוצגות או 'מובנות', כמו א-מיניים, קווירים וא-בינאריים".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק הוא כבר הקטר של המשק בנושא זה, משום שהוא תחום יותר מודרני וחלוצי ופחות מסורתי, אבל חשוב לא פחות, ואולי אפילו יותר, שחברות מסורתיות ישלבו את נושא הגאווה בתכנים שלהן, בשילוב עובדים מהקהילה הגאה. כולנו חלק מהעולם, ובאזורים שיש פחות הבנה, יש יותר מקום לנוכחות הסברתית".
צח ביין. מפתח פול סטאק בארמיס
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה זה אומר ללכת בראש מורם ולהיות מי שתרצה להיות. לחגוג, ליהנות, לחיות את החיים בהרמוניה – כל השנה, ולא רק בסופ"ש אחד בחודש יוני".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ארמיס פועלת ליצור גיוון ולא מפחדת להכיל אנשים ומה שעובר עליהם בחיים האישיים. כאחד שעבר תהליך פונדקאות בארצות הברית אני שמח להעיד שהחברה עמדה מאחוריי לכל אורך הדרך, ויתרה מכך, תהליך הקבלה לעבודה היה בזמן שההיריון כבר החל. בארמיס היו מודעים לכך שאיאלץ להיעדר מהעבודה עקב הנסיעה, והרגשתי שמבינים זאת באהבה, וזה לרגע לא היה שיקול בקבלה שלי לעבודה. גם בזמן השהות בארצות הברית ולאחר מכן, קיבלתי מארמיס תמיכה מלאה.
רואים את הלך הרוח הזה במסדרונות החברה: יש בה גיוון של נשים, גברים, א.נשים מהקהילה הגאה, א.נשים מקהילות שונות בכלל, ומכל גיל".
צח ביין. מפתח פול סטאק בארמיס (מימין), בעלו וילדיהם. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן. ככל שחברות יתנו יחס הוגן ושווה לכל עובד באשר הוא, נגיע למקום טוב יותר. החשיפה לתרבויות וקהילות חדשות היא חשובה ועוזרת מאוד, בעיקר בהבנה ובקבלת השונה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כמה שיותר נראות וכמה שיותר תמיכה – יותר טוב. להוביל שינוי מחשבתי למקום מכיל וטוב יותר – זה תמיד טוב, בכל תחום ובכל דבר. תעשיית ההיי-טק יכולה לעזור, אבל בסוף מדובר באנשים, והם, כוח האדם והקולגות, אלה שעושים את השינוי".
יוחאי בניזרי, Account executive בלוגז
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה במקום העבודה היא בעיניי החופש להתבטא באותנטיות, ללא חשש מאפליה או הטרדה, בארגון שמקדם תרבות, ערכים ופעילויות של קבלה, קידום ותמיכה בקהילת הלהט"ב".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"לוגז היא חברה גלובלית, שפועלת לקידום גיוון תעסוקתי, והיא גאה שרבים מעובדיה הם חלק מהקהילה".
יוחאי בניזרי, Account executive בלוגז. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בהחלט. יש מה לעשות, הרבה מעבר לקאפקייקס צבעוניים בחודש יוני או סטיקרים ללפטופ. לפני הכול, למנות אחראי לנושא, שבאחריותו יהיה לייצר מרחב מוגן ללהט"בים, ובאופן פרו-אקטיבי להנגיש ערכים (למשל, להעלות את הנושא כערך בראיונות עבודה) ומידע רלוונטיים (למשל, הטבות מיוחדות).
שנית, יש לקחת ברצינות יתרה טענת עובד.ת כשהוא.היא מרגיש.ה לא מוגן.נת, בין אם מדובר העבירה ברורה על החוק, כגון הטרדה או אפליה, הומור פוגעני או אווירה כללית, כשהנושא לא נוכח מספיק בערכי החברה.
שלישית, במקומות שבהם המדינה מפלה, הארגונים יכולים לקחת צעד קדימה – למשל בסיוע מימון תהליכי הורות ובהכרה בזוגיות ובהורות להט"ביות, גם אם היא לא הוכרה על ידי המדינה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"חד משמעית כן. ביכולתו של האקו-סיסטם הישראלי להיות הקטר ולהוביל שינוי חברתי בנוגע לקהילת הלהט"ב. פעם אחת, ביכולתן של חברות להוביל תהליכי גיוון והכללה במצבת העובדים, כיעד מדיד לשאוף אליו, ופעם שנייה בפעילויות הן בתוך הארגון, כגון הקמת תא גאה, והן מחוצה לו, למשל באמצעות פעילויות התנדבותיות ארוכות טווח בארגונים שמזוהים עם הקהילה".
אריאל בק, ארכיטקט תוכנה בג׳יט
מהי גאווה בעיניך?
"התייחסות לאנשים כאנשים, ללא תיוג ספציפי. אדם צריך להיות מוערך לפי היכולות שלו ולפי תרומתו לחברה, בלי קשר לדת, גזע, מין, נטייה מינית או זהות מגדר".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ג'יט מקדמת מגוון אנושי כערך. החברה מאוד מגוונת, מבחינת אנשים דתיים וחילונים, גברים ונשים, סטרייטים ולהט"בים – זה לא פקטור בכלל אצלנו. מעבר לזה, זה התפקיד של כולנו בחברה לגרום לסובבים אותנו להיות שייכים. מגוון אנושי יוצר מגוון דעות, משפר את חוויות העבודה ונותן נקודת מבט מגוונת".
אריאל בק, ארכיטקט תוכנה בג׳יט. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"על אף שהמצב בהיי-טק יותר טוב מבהרבה מגזרים אחרים, גם שם עדיין קיימת אפליה, שלעתים נובעת מחוסר ידע או מודעות, ולא בהכרח מזדון".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"להראות את הקבלה של האחר – זה הדבר שבאמת חשוב. אני לא חושב שצריך להתייחס לבן אדם שהוא להט״ב בצורה אחרת. הוא בן אדם כמו כל אחד אחר".
עמית ברצקי דולב, חשב בגונג
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה מבחינתי, באופן כללי ובמקום העבודה בפרט, מסתכמת בקבלה של כולם. להיות גאה ובטוח במי שאני ולהרגיש בכל מקום כאדם ולא כ-'להט"ב'".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"גונג חרטה על דגלה לטפח סביבה של גיוון ושוויון הזדמנויות. העובדים שלנו התקבלו ותמיד יתקבלו בברכה בהתבסס על כישוריהם ולא על סמך מין, מוצא אתני, דת או נטייה מינית.
החברה דוגלת ומעודדת סובלנות מלאה כלפי מיעוטים ועושה ככל האפשר על מנת לתת מענה הולם לצרכים הספציפיים של הקהילה, החל ביצירת מקום בטוח ללהט"בים להביע את עצמם, עבור בצרכים של משפחות גאות והורים לעתיד מבין העובדים וכלה במתן חופש ביטוי לעובדים שנמצאים בתהליך שינוי מגדרי או לאחריו. בכל אחד ממשרדי החברה יש מעגל גאה, שמבצע פעילויות פנימיות, לחבריו, ופעילויות לימודיות לכלל עובדי החברה, כולל הרצאות, פאנלים וציון אירועים מרכזיים של הקהילה הגאה".
עמית ברצקי דולב, חשב בגונג. צילום: פרטי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק הישראלי הוא מקום בטוח עבור להט"בים, אבל תמיד יש מקום לשיפור. מקום שבו אני חושב שאנחנו יכולים להשתפר, הוא המעטפת שאנחנו נותנים לצרכים ספציפיים לקהילה. במיוחד סביב סוגיות של הורות ושינוי מגדרי. אני גם מקווה שיום אחד המערכות המדינתיות ידעו איך להתמודד עם הורות גאה. עד אז, אנחנו חייבים לדאוג לטפח ולשתף את הידע הזה, כדי שבכל מקום אנשים ירגישו בנוח".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט. להיי-טק יש את היכולת להניע ולשמש דוגמה לענפים אחרים, מעצם היותו גלובלי. לאורך השנים, ההיי-טק היה הראשון לאמץ נורמות עבודה והתנהלות המאפיינות את העולם המערבי, ובעיקר ארצות הברית. שוב ושוב הוא הוכיח שתרבות העבודה בו, ההכלה והדגש על רווחת העובד אפשרו לו לצלוח משברים גדולים, כלכליים ותרבותיים, כמו המעבר לעבודה מרחוק. לאט לאט הדברים מחלחלים למקומות עבודה בענפים מסורתיים יותר, ואנחנו רואים שעוד ועוד מקומות שמים את העובד ורווחתו במקום הראשון. להיי-טק יש את העוצמה והמשאבים להשפיע במקומות שהמדינה עוד לא מצאה לנכון לפעול בהם, בעיקר בסיוע לקהילת הטרנסג'נדרים ולהורים עתידיים – שני אזורים שבהם הקהילה מוצאת את עצמה נלחמת לבד מול גלגלי הביורוקרטיה ואטימות של המוסדות המדינתיים".
המשך הפרויקט – מחר (ב').
04/06/23 11:54
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: ליליאן פנחס, מנכ"לית ליבי מקבוצת וואן טלדור.
תפקידים קודמים: התחלתי את דרכי כמפתחת בממר"ם. לאחר שחרורי מצה"ל התקדמתי בעולם הטכנולוגיה דרך תפקידים טכנולוגיים מגוונים עד לתפקידי ניהול מורכבים. במהלך הקריירה השתלבתי גם בתפקידי "hands on" טכנולוגיים, דוגמת מנהלת צוות BI בחברת סלקום ומובילת צוות Core BI בחברת טבע (דרך מטריקס). בתפקידי הקודם שמשתי כסמנכ"לית טכנולוגיות בליבי טכנולוגיות תוכנה.
השכלה/שירות צבאי: שירתי בממר"ם בתפקיד פיתוח מערכות הפעלה. בצה"ל סיימתי כמה קורסים חשובים בבסמ"ח, דוגמת קורס תכנות 2001, קורס Mainframe (מפעיל מחשב גדול) וקורס MCSE – תשתיות ומערכות מידע. אני בעלת תואר ראשון B.A במינהל עסקים ממכללת דרבי.
משפחה: נשואה לליעד, 2 ילדים: ברי בן 5, ריי בת 4. ושני כלבים: היפר, גולדן בן 12 וקליק, כנעני מעורב בן שנה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
בגיל מאוד צעיר זיהיתי בעצמי חשיבה מאוד ראלית ולוגית, והבנתי שאני חייבת היגיון בתחום העיסוק שלי. ההיגיון ממלא תפקיד חשוב בתחום הטכנולוגיה, בין אם מדובר בשפות תכנות, דטה, פיתוח תוכנה וחומרה ועוד. ללא ספק, הוא אחד היסודות החשובים ביותר בתחום שבו אנחנו מתמחים בליבי – דטה ובינה מלאכותית. בנוסף, נשאבתי לתחום הטכנולוגיה מאחר שהוא מתחדש כל העת ומציב אתגרים חדשים. הוא מחייב אותי להישאר עם היד על הדופק ולהמשיך ללמוד ולהתעדכן. משמח אותי שלא משעמם לי לרגע.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
עם השנים היא פחות צורמת, אך עוד קיימת. מועסקות יותר ויותר מפתחות בתעשייה, אך היחס בין גברים לנשים, במיוחד כשעולים בסולם הדרגות, הוא לא שווה. בחברת ליבי החלטנו לשנות את המאזן – שיעור הנשים בחברה עומד על יותר מ-60% ומועסקות בה שלוש סמנכ"ליות בכירות. חשוב לנו להדגיש בליבי את הכוח המקצועי של הנשים ולהעצים אותן, גם פנימית וגם מול לקוחות.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
לצערי הרב כן. אני מגיעה מתחום מערכות ההפעלה, שהוא תחום של גברים. קרה לא מעט פעמים, בישיבות מרובות משתתפים, כאשר עלתה שאלה טכנולוגית או תקלה ועניתי, אף אחד לא התייחס לתשובה. הגברים ה"יותר חכמים" בחדר פשוט חזרו על מה שאמרתי וכולם מאוד התרשמו מהתשובה וישר קפצו ליישם את הפתרון – מובן שהקרדיט הלך ל"חכמים". אפילו בכנסים רשמיים ושולחנות עגולים, כאשר את מביעה את דעתך אין שום התייחסות לדברייך, אך כשגבר אומר מיד אחרייך בדיוק אותם הדברים, הוא יקבל תשובה מהמרצה או מהמארח של "וואו… שאלה טובה, מעניינת…" וכולם מיד מסכימים.
חשוב להדגיש, העובדה שהתקדמתי והגעתי לתפקיד שלי כיום כמנכ"לית, והעובדה שאני דואגת לשינוי אמיתי בארגון שאני מנהלת, הן ההוכחה לכך, שאסור לנשים לוותר על הסטטוס המקצועי ושניתן לנצח את הדעות הקדומות ולהגיע להישגים. "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים" (ד"ר סוס).