ימים ספורים לאחר שבזק בינלאומי השיקה ביחד עם חברת פלואוסק (FlowSec) את שירות ההגנה הייחודי מול מתקפות מניעת שירות FlowSec DDoS Defender, נדרשו השותפות להעמיד את השירות במבחן המציאות – ומדובר היה במבחן לא פשוט בכלל. אחת מחברות הענן הגדולות בישראל (השם שמור במערכת), הנהנית משירותיה של בזק בינלאומי, מצאה את עצמה בליבה של מתקפת DDoS משולבת, שאיימה להשבית את פעילותה. אנשי בזק בינלאומי, שקיבלו אינדיקציה בזמן אמת על הקטסטרופה המתרחשת, המליצו לאנשי חברת הענן לעבור באופן מיידי לפתרון החדש מבית היוצר של פלואוסק. דקות ספורות לאחר מכן מערך ההגנה הייחודי של השירות כבר החל לפעול, ותוך זמן קצר ניתן היה להכריז על סיומה של אחת ממתקפות ה-DDoS הגדולות שידענו לאחרונה בארץ. "תוך כדי מתקפה מאוד ווליומטרית, אגרסיבית בצורה שהיוותה סכנה לתשתיות הרשת, העברנו את השירותים ואת הרשתות של אותה חברת ענן לתהליכי זיהוי והגנה באמצעות המערכות שלנו", מספר דודו אהרון, סמנכ"ל מכירות ושיווק בפלואוסק. "אין ספק שהפתרון שהענקנו בזמן אמת היה מעל ומעבר לציפיות, ולראיה – כיום הלקוח הזה לא רק צורך את שירות ההגנה שלנו מפני מתקפות DDoS, אלא בחר להעמיק את רמת ההגנה והיקף השירותים שהוא מקבל גם מאיתנו וגם מבזק בינלאומי. מבחינתנו היה זה הפידבק לו חיכינו כדי להוכיח שאנחנו עושים את הדברים נכון". יוצרים מצב של WIN–WIN–WIN העיקרון מאחורי מתקפות DDoS (ר"ת Distributed Denial of Service; ובעברית: מתקפת מניעת שירות) הוא שיבוש שירות מקוון באמצעות העמסת יתר של גורמי תעבורה לגיטימיים לכאורה, באופן שמוביל לקריסת מערכות ולפגיעה בשרתים. שירות ההגנה שבזק בינלאומי ופלואוסק מציעות נשען על פלטפורמת בינה מלאכותית, המזהה התקפות DDoS כבר בשלב הראשוני של הכניסה לאינטרנט ומגיבה בעצירת התעבורה המזוהה כהתקפה מהגורם העוין, ובכך מסייעת ליציבות הרשת עבור כלל משתמשי הרשת של אותו ספק. השירות החדש, חשוב לציין, מבטיח רציפות תפקודית מלאה גם במהלך מתקפת DDoS בקנה מידה גדול במיוחד, בלי השבתה או הסטה זמנית של תעבורת האינטרנט הלגיטימית לענן או לאתר חלופי. "השירות שלנו נועד להגן על הרשת, ולא פחות חשוב – לצאת סוף סוף ממשחק החתול והעכבר של תחום הגנת המידע", אומר רז נויהוז, מנכ"ל ומייסד פלואוסק. "במשך שנים רבות הייתי בחברת ענן אשר סיפקה הגנה נגד התקפות, ולא הפסקנו להגדיל נפחים בניסיון להתחמש מול האגרסיביות ההולכת וגוברת של מתקפות ה-DDoS. אז הבנתי שלא משנה כמה נשקיע, תמיד הצד השני יגדיל את ההתקפה יותר, ועם זאת, ברגע האמת, כשאתה תחת מתקפה, ספק האינטרנט שלך עשוי לנתק אותך כדי להימנע מפגיעה בתשתיות שלו. מימין: עודד טורג'מן – ארכיטקט סייבר בבזק בינלאומי, דודו אהרון – סמנכ"ל מכירות ושיווק בפלואוסק, קובי מזרחי – מנהל שיווק עסקי בבזק בינלאומי, רז נויהוז – מנכ"ל ומייסד פלואוסק. צילום: לירון מולדובן "הרעיון הבסיסי של הפתרון שיצרנו הוא קהילתיות – הבנו שאם נקים קהילה עם שיתוף ידע אוטומטי בזמן אמת בין ספקים שונים, נוכל לבזר את ההתקפה במקום למקד את המתקפה לאזור אחד, כפי שנעשה בשיטות הישנות. כך יצרנו מצב של WIN-WIN-WIN: גם פתרון בזמן אמת למי שעובר את ההתקפה, גם יתרון לספק שעוצר התקפה שעשויה לחלחל אליו לתשתית, וזה גם משרת את כל יתר החברים בקהילה, כי השירות מספק להם חיסון נגד הגורם העוין". פתרון מושלם לכל ארגון בכל גודל לצד היכולות המרשימות להתמודד עם מתקפת מניעת שירות, מציע FlowSec DDoS Defender שפע של יתרונות נלווים ללקוחות – בין אם מדובר בארגוני ענק ובין אם בעסקים קטנים ובינוניים, שמהווים גם הם קהל יעד בעל פוטנציאל הצטרפות לקהילה המתמגנת. ערן גרף – סמנכ"ל ערוצי ההפצה בפלואוסק. צילום: פרטי "יש לציין שבתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתקיפות על עסקים קטנים ובינוניים מתוך תפיסת המציאות שהם לא ממוגנים ואינם יכולים להתמגן בפתרונות הקיימים היום בשוק", מסביר בהקשר זה ערן גרף, סמנכ"ל ערוצי ההפצה בפלואוסק, "וכדי להיענות לצורכי השוק יצרנו מכפיל כוח ביחד עם בזק בינלאומי כדי להעמיד שירות במחיר אטרקטיבי במיוחד גם לעסקים קטנים ובינוניים, וזה בזכות המאפיינים הבסיסיים שלו – מדובר בשירות שלא דורש שום התקנת אמצעי חומרה, לא בעסק וגם לא ברשת של הספק, ואנחנו רואים את זה בשטח, עם הצטרפות לשירות של עסקים קטנים וגם חברות גדולות. כולם רוצים ליהנות מההגנה, כי הם מבינים שככל שהקהילה גדלה, השירות רק הולך ומשתפר". "מדובר בבשורה של ממש עבור אלפי עסקים בישראל", מסכם קובי מזרחי, מנהל השיווק של בזק בינלאומי. "הגבנו מהר לגל המתקפות האחרון על המדינה, שאופיין במתקפות DDoS רבות, ויצרנו שיתוף פעולה עם חברת כדי פלואוסק להעמיד עבור הלקוחות שלנו את הפתרון החדשני והמתקדם ביותר שיש בשוק, בדיוק כשם שאנחנו פועלים בשאר מנועי הצמיחה המרכזיים של בזק בינלאומי. זו המחויבות שלנו ללקוחות וזו המהות שלנו כחברת ה ICT המובילה בישראל". למידע נוסף, אנא הקליקו כאן.

ניסוי קטן שערך משתמש, והעלה אותו לחשבון האישי שלו בטוויטר – @immasiddtweets – חשף ש-ChatGPT יכול על פי בקשות של משתמשים לספק להם קודים להפעלה של Windows 10 Pro. בעקבות התוצאה שהתקבלה, ולאחר הפרסום, החלה הרשת לבחון האם אפשר להשתמש ב-ChatGPT גם עבור גרסאות אחרות של Windows, וכן בוצעה בדיקה זהה ב-Bard, כלי הבינה המלאכותית היוצרת של המתחרה הגדולה גוגל. במיקרוסופט כמובן לא שמחו מאוד לגלות ש-ChatGPT, הצ'אטבוט שבו השקיעה כסף כה רב, מספק בשמחה קודים להפעלה של כל מערכות ההפעלה המשתמשות בחלונות שלה, מ-Windows 11 ועד Windows 95. עם זאת, מדובר במפתחות גנריים בלבד ולא ספציפיים. זאת אומרת שאלו קודים שיכולים לאפשר הפעלה של מערכת הפעלה אבל לא לבצע אקטיבציה שלה במיקרוסופט, כך שייתכן שלאחר זמן חלק מהפעילויות יעבדו פחות טוב – אלא אם המשתמש יבצע את הרישום במיקרוסופט, בתשלום, כמובן. אבל זה טוב למי שרוצה להפעיל Windows נקייה לזמן מוגבל כדי לבדוק אפשרות כזו אחרת ביישום שהוא מפתח, מי שרוצה לשדרג את מערכת ההפעלה שלו לגרסה מתקדמת יותר של Windows, ועוד כמה תרחישים. דרך אגב, בדיקה באמצעות GPT-4 חשפה שהאפשרות הזו כבר ננעלה מראש במנוע המעודכן יותר.

ביום ד' הקרוב יוענקו אותות הוקרה ל-16 עובדות הוראה מצטיינות במערך החינוך המיוחד בישראל. האירוע – שיערך בבית נשיא המדינה, יצחק הרצוג – הוא ביוזמת קרן אתנה, בשיתוף עם משרד החינוך, וזו הפעם השנייה שבה מוענקים אותות הוקרה לעובדי.ות הוראה בחינוך המיוחד. כל עובדי ההוראה שנבחרו הציגו תוכנית חדשנית, אותה הובילו והפעילו במוסד החינוכי. באירוע ישתתפו 120 מורות מורים וגננות. עובדי ההוראה שיקבלו את האותות נבחרו על ידי ועדה שבה היו חברים נציגי קרן אתנה, משרד החינוך ונשות אקדמיה מתחום החינוך המיוחד. בסך כל הופיעו בפני הוועדה 32 מועמדות, מתוכן נבחרו, כאמור, 16. במפגש עם הוועדה נתבקשו המורות להציג בין היתר יוזמות חדשניות טכנולוגיות טיפוליות, שהן מובילות בבית הספר שלהן. לפי קרן אתנה, התוכניות התאפיינו בחדשנות, יצירתיות ומצוינות, הבאים לידי ביטוי בידע מקצועי, דרכי הוראה ולמידה, קידום הישגיות, יישום והעמקה בבניית המיזם, כך שכל תלמיד יבוא לידי ביטוי על פי יכולותיו ותפקודיו. בין המורות שיקבלו את האותות: הילה נוקד, רכזת חינוך מיוחד ומורת שילוב בבית ספר ממ"ד תורני גולן; חיספין קרולין עבד, מנהלת גן שפתי, אבו סנאן, מחוז הצפון; שלומית נויפלד, מנהלת גן גפן, פרדס חנה; גילה מילר, מורה לאומנות הפסיפס, בבית הספר לחינוך מיוחד במודיעין; דגנית טרייגר, רכזת פדגוגית ומדריכה בחינוך לשוני, בית ספר ברושים, ירושלים; תמר הוניג חיות, מנהלת בית הספר טומשין, משמר השרון; אורלי ציפין, מנהלת מתי"א גבעתיים; ורד ביטר, רכזת הגיל הרך ברחובות ונס ציונה; אורית רויטברג, סגנית מנהל בית ספר יובלים, רמלה, מחוז המרכז; מורן וייסבורט, מרפאה בעיסוק בבי"ס עמק חפר; אורית גולני, מורה לחינוך מיוחד ורכזת פדגוגית, בית ספר רוטמן, אשל הנשיא, מחוז התיישבותי; ילנה גולבר, מנהלת גן גיל באשדוד; חגית חפץ, פיזיותרפיסטית בבית ספר איתן: לחינוך מיוחד; יעל חזן, מנהלת גן שיקומי סיעודי במרכז שפר, בית שמש; ואלית בריל, מנתחת התנהגות ורכזת פדגוגית בבית ספר כוללני שחר, בפתח תקווה. "מקווים שהטקס יהווה מודל להמשכיותו בכל שנה" "טקס הענקת האותות למורות ולגננות הוא חלק מחלום שאני מגשים אותו", אמר אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. "החלום שלי הוא שמקצוע ההוראה בישראל יהיה אחד משלושת המקצועות הנחשקים במדינה. החלום הזה, נמצא עדיין בשלב השינה העמוקה, אבל יגיע יום והוא יתגשם. אנחנו מקווים שטקס זה יהווה מודל להמשכיות הטקס בכל שנה", המשיך בן ארי ואמר. קרן אתנה (ע"ר) הוקמה בשנת 2006 על ידי איש העסקים בן ארי, במטרה להעצים את המורות והמורים בישראל ולהעניק להם כלים להעצמה אישית, תוך קידום מעמדם. תוכנית הליבה של הקרן נקראת "מחשב נייד לכל מורה בישראל". התוכנית הושקה ב-2007 תחת חסות משרד ראש הממשלה ובשותפות הדוקה עם הסתדרות המורים, משרד החינוך ובנק מסד. בין השותפים התורמים לתוכנית מצויים תורמים מהמגזר השלישי בישראל ובחו"ל וכן מהמגזר העסקי. קרן אתנה שמה לה למטרה כי עד 2024, כל המורות והמורים במדינת ישראל יצוידו במחשב נייד, בשילוב הדרכה מקצועית של 120 שעות לכל מורה.

IT זה הכתום החדש: שירות בתי הסוהר הטמיע מערכת שכר משודרגת של מלם, ונמצא בעיצומו של פרויקט ענק להטמעת מודול משאבי אנוש ב-ERP של סאפ (SAP); כך נודע לאנשים ומחשבים. שני הפרויקטים הם חלק מ-"תר"ש קברניט" – יוזמה של נציבת השב"ס, רב גונדר קטי פרי, למימוש תוכנית דגל רב-שנתית טכנולוגית, שתקדם את הארגון. "קברניט" הושקה ב-2021, בעלות של כחצי מיליארד שקלים. עלות פרויקט השכר, שהסתיים, עמדה על מיליוני שקלים, ואילו היקפו של פרויקט ה-ERP לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים. בשל מורכבות פרויקט ה-IT הענק, הוא נחלק לשניים. הראשון, פרויקט השכר, כלל את שדרוג מערכת השכר הישנה של מלם מבית מלם-תים, למערכת החדשה – מלם פיי רול (Malam-Payroll). זאת, במסגרת הפיכת הפרויקט לפיילוט עבור שאר משרדי הממשלה. הפרויקט, אותו ערכו אנשי ה-IT והחשבות של השב"ס, יחד עם אנשי מלם, ארך כחצי שנה, ועלה לאוויר בינואר 2023. הפרויקט הגדול יותר, להטמעת מודול משאבי אנוש כחלק מה-ERP של סאפ, החל במרץ השנה, וצפוי להסתיים באוקטובר 2024. את הפרויקט עורכים אנשי ה-IT ומשאבי אנוש של השב"ס יחד עם אנשי אקזקט (Xact) מבית קבוצת וואן (ONE). לאחר התלבטות למול מערכת ERP של אורקל, הוחלט על זהות המערכת, סאפ. עוד נבחנה החלופה של הטמעת המערכת כחלק מתוכנית מרכב"ה הממשלתית, אולם לבסוף, בתיאום אנשי החשב הכללי במשרד האוצר, הוחלט על הקמת מערכת ERP עצמאית בשב"ס. בשלב הראשון בפרויקט יעלו לאוויר שני מודולים – המודול המרכזי, HR, ומודול נוכחות. מאוחר יותר תבחן הנהלת שב"ס את האפשרות להרחבת היקף המודולים של ERP שיועלו, כהמשך מימוש תכנית "קברניט". עוד יפותח במסגרת הפרויקט ממשק חכם בין מערכות כוח האדם והשכר בארגון, כדי לייתר עבודות ידניות של אנשי המנהלה, החשבות וכוח האדם בשירות, וכן כדי לטפל בשכר העובדים בצורה יעילה יותר ולמנוע ריבוי של טעויות ידניות. השב"ס מאיץ השימוש בטכנולוגיה מתקדמת בהם. בתי הסוהר. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock להעצים את הטכנולוגיה בשירות שמו של שירות בתי הסוהר עלה באחרונה בכותרות בהקשרים לא מחמיאים, בלשון המעטה – מבריחת האסירים הביטחוניים ועד ל"פרשת הסרסור בסוהרות". אלא שבהקשר הטכנולוגי, השב"ס החל בשנים האחרונות תהליך התפתחות רחב היקף, בעיקר מאז כניסתה לתפקיד של הנציבה הנוכחית, שהחליטה להעצים את הטכנולוגיה בשירות ולתקצב אותו בהתאם. בשנתיים האחרונות, תחת הובלת הנציבה רב גונדר פרי, שב"ס עשה קפיצת דרך משמעותית וסגר פערי IT היסטוריים רבים, לרבות דיגיטציה של מרכיבים מרכזיים בעבודה השוטפת, כגון: תיקי אסיר, יומני אגפים, בקשות אסיר, הטמעה של שולחנות עבודה מתקדמים לבעלי תפקידים מרכזיים בארגון. עוד נעשה שימוש רב ומושכל בנתונים. כך, הוטמעו תהליכי חדשנות, דוגמת מתן שירותי רפואה מרחוק לאסירים, ועוד. לצד אלו נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליצירת שכבות ניטור – הנותנות מענה לאיומים השונים בבתי הסוהר. בנוסף הוקמו משל"טים חדישים ועוד, כחלק מחזון "בית סוהר חכם" שמהווה עוגן מרכזי בתר"ש קברניט. השירות מעסיק יותר מ-9,000 עובדים, 22% מהם נשים, 1,938 קצינים.ות וכמעט כולם משתמשי IT. שתי המערכות – זו שעלתה וזו שתעלה, ישרתו בעיקר כ-300 עובדי חשבות ומשאבי אנוש בשירות. הקמת המערכת הנוכחית היא תולדה של כישלון פרויקט "קידמה" – שם אירוני משהו – להקמת מערכת ERP פרי פיתוח עצמי, שלא הניב את התוצאות הרצויות. הפרויקט, שנועד לשדרג את מערכות המחשוב של השב"ס נולד ב-2006, בתקציב של 43 מיליון שקלים. מאז ועד 2012, תפח תקציב הפרויקט, התכולות שלו שונו, והוא לא עמד ביעדים שהוצבו. לבסוף, בעשור הקודם – הפרויקט בוטל, לאחר שהוא עלה למשלמי המיסים 144 מיליון שקל. נראה כי לאחר שנתיים של מהפכה טכנולוגית – השב"ס צועד בכיוון אחר לחלוטין. את שני הפרויקטים הללו, כמו גם יותר מ-80 פרויקטי IT נוספים, הוביל תת גונדר יקי זנו, ששימש עד באחרונה ראש חטיבת הטכנולוגיות בשב"ס. זנו עזב את השב"ס, לטובת מינויו בימים אלה לתפקיד מנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה במנורה מבטחים ומשנה למנכ"ל של חברת הביטוח. לא ניתן היה להשיג את תגובתו לפרסום.

מי שמכיר את המספור של המחשבים הניידים שיוצאים מבית היוצר של לנובו יודע שאם סימנו את המחשב במספר 6, הוא פחות או יותר נייד שמיועד לשוק הביניים. זה בדיוק הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהוצאתי מהאריזה שלו את ה-Yoga Slim 6i Gen 8 כדי לחזות בו לראשונה. לעומת מחשבי Slim אחרים של החברה הוא נראה גדול משהו, אפילו קשוח, בעיצוב שהוא הרבה יותר מתאים למיינסטרים מאשר מה שאני מצפה בדרך כלל לגלות במחשב שנושא את הכינוי Slim. ל-Slim 6i יש מסך 14 אינץ' עם מסגרת לא עבה מסביב, אבל גם לא דקה מדי. זהו מסך OLED ברזולוציית 2.2K, לפחות בדגם שאני קיבלתי לבדיקה – יש גם דגם עם מסך ברזולוציית +FHD – ובהירות של 300 ניט, שמספיקה בהחלט לעבודה בבית, ואפילו קצת בחוץ אם אור השמש לא נופל ישירות על המסך. הוא גם מציע תמיכה בתקן התצוגה VESA DisplayHDR True Black 500, שעוזר לו לספק שחורים מדויקים וחדים, כך שהניגודיות טובה בהחלט, אבל מצד שני הוא מציע קצב רענון בסיסי לחלוטין של 60 הרץ. עם תמיכה ב-Dolby Vision בסך הכל מדובר במסך שמספק תמונה יפה וחדה. יש עוד היבטים לכך, מעבר להתרשמות הפיזית הראשונית מהמראה, שמדובר במחשב מיינסטרים גם אם קוראים לו Yoga: המסך אינו תומך במגע, וכפועל יוצא הוא כמובן אינו הפיך, אם כי הוא נפתח עד 180 מעלות. הוא גם שוקל 1.35 ק"ג ועוביו במגיע עד 14.9 מ"מ, שזה אולי לא עבה, אבל זה בהחלט גם לא ממש מחשב דקיק וקל – כן, וזה למרות שהוא Slim לפי שמו, שם שכאמור מעורר ציפיות. אבל יש גם יתרונות למחשב מהשורה שאינו דק מדי. להבדיל, לדוגמה, מה-Slim 7i הפרטי שלי, שהוא באמת דקיק וקל – אחת הסיבות העיקריות לכך שהוא נחת בתיק המחשב שלי – שמציע רק שתי יציאות USB-C, דבר שלפעמים קצת מתסכל אותי, ל-Slim 6i יש מעבר לכך יציאת USB-A בגודל מלא וגם חיבור HDMI בגודל מלא כדי לחבר בקלות את המחשב למסך חיצוני, שכמובן מציע נדל"ן שולחן עבודה הרבה יותר גדול. שתי יציאות ה-USB-C תומכות ב-Thunderbolt 4, ואחת מהן תומכת גם ב-PD 3.0 ויכולה לשמש גם לצורך טעינה של התקנים חיצוניים. ה-Slim 6i נשלח אלי עם המעבד Core i5-1340P שהוא מעבד דור 13 של אינטל שמיועד לשוק המחשבים הדקים, יותר או פחות, והוא מורכב מ-4 ליבות ביצועים במהירות מרבית של 4.67 ג-גה-הרץ ו-8 ליבות יעילות במהירות מרבית של 3.4 גיגה-הרץ – וזה אומר תמיכה בהרצה של עד 16 תהליכי מחשוב בו זמנית לכל היותר, ובהספק בסיסי של 28 ואט. זהו מעבד שיספק את הצרכים של רוב המשתמשים, ולא משנה אם מדובר במשתמשים צרכניים ואפילו מרבית העסקיים. למעשה, בבדיקות באמצעות Geekbench 6, הביצועים שלו התבררו כשווים במבחני הליבה היחידה לעומת אלו של מעבד Core i7-1355U, והרבה יותר טובים במבחן ריבוי הליבות בזכות הליבות העודפות. יחד עם 16 גיגה-ביט של זיכרון RAM מולחם לוח מסוג LPDDR5-5200 וכרטיס SSD תומך PCIe 4.0 בנפח 512 גיגה-בייט יש כאן בהחלט מספיק כוח למי שצריך מחשוב לעבודה יום יומית. מצלמת הרשת מציעה רזולוציה נאה של 1080p והיא ממוקמת בסוג של מגרעת בולטת שכבר מוכרת היטב ממחשבים אחרים בסדרה, ויש תריס פרטיות ידני שקצת צריך למשש כדי למצוא ולסגור/לפתוח אותו בעת הצורך. יש גם שני רמקולי 2 ואט בינוניים מאוד, שני מיקרופונים, תמיכה ב-Wi-Fi 6E וכן ב-Bluetooth 5.1. הסוללה מציעה נפח עבודה של 65Wh והיא תומכת בטעינה מהירה בטכנולוגיית Rapid Charge Express, וזה אומר שלאחר 15 דקות טעינה מקבלים כ-3 שעות עבודה. אבל זה יותר מכך. המחשב הפתיע אותי לטובה במבחן זמן העבודה שלו באמצעות PC Mark 10, כשחצה בקלות, בלי להזיע בכלל, את קו 10 שעות העבודה. לא בטוח שתצטרכו לחפש מהר מדי שקע חשמלי כדי לטעון אותו מהר, גם אם ממש תאמצו אותו. בשורה התחתונה, גם המחיר של Yoga Slim 6i הוא די מיינסטרים, במיוחד אם לוקחים בחשבון שהוא עדיין שייך למשפחתה-Yoga היוקרתית יותר של לנובו לשוק הצרכני, והוא עומד, נכון לכתיבת שורות אלו, על פחות מ-5,000 שקלים, ויחד עם הביצועים הסבירים בהחלט וזמן העבודה המצוין הוא מתברר כחבילה טובה עבור מי שמחפש סוס עבודה ומוכן לוותר על "קישוטים". דרך אגב, אם כבר לסגור את המעגל עד סופו, אם איני טועה, במספר 5 ומטה משתמשת לנובו עבור סדרות ה-IdeaPad וה-Flex שלה, ולא למעלה מכך.

60 לקוחות מעולמות הטכנולוגיה/חדשנות/מוקדים הגיעו השבוע למשרדי קבוצת אמן לאירוע לקוחות שערכה החברה, כדי לשמוע וללמוד על העתיד בעולמות ה-Customer Engagement, וקיבלו הצצה למודל העבודה החדש והייחודי של טוויליו (Twilio), המיוצגת על ידי הקבוצה. חוץ מאוכל טוב, אלכוהול ומינגלינג, נהנו עשרות המשתתפים מהרצאות שנועדו להעשיר את הקהילה בתכנים השונים. יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו בקבוצת אמן, סיפר על הדור הבא של מערכת ה-Customer Engagement של טוויליו – ה-Opti-Channel, ובהרצאתו דן בשאלה כיצד הארגון נערך לפגוש את הלקוח בערוץ האופטימלי, איך פונים ללקוח בערוץ הנכון, ומהו הזמן הנכון. הרצאות נוספות היו של שתי מרצות מלונדון, אשר כל אחת בתחומה סיפרה על מוצרי טוויליו החדשים בתחום שירות הלקוחות, לפני קיום האינטראקציה ואחריה. ההרצאה האחרונה הייתה של שירלי גרתי הראל, בעלים משותפים של קבוצת אפליקיישן קר (Application care), שהסבירה על סוגי פרדיגמות והשימוש בבינה תפעולית במוקדי דיגיטל לייעול המענה האישי ללקוחות.

חווית הקנייה המוכרת לרובנו יכולה להיות די מייגעת, החל מהיציאה מהבית, דרך הנסיעה ליעד והזחילה בפקקים וכלה בחיפוש אחר מקום חניה. בהגיענו לחנות, אם התמזל מזלנו והיא אינה עמוסה, נזכה לקבל סיוע מהמוכרים, שפותחים את השיחה איתנו במרבית המקרים במשפט הנדוש "איך אפשר לעזור לך"? – וכשאנו לא מוצאים את מבוקשנו, כל התהליך עשוי להסתיים באכזבה ובתחושה של בזבוז זמן יקר. החדשות הטובות הן, שעולם המסחר הדיגיטלי ועולם הקניות הפיזי מתחברים זה לזה בשנים האחרונות, דבר שמאפשר חוויית קנייה יותר מתוחכמת. שילוב של מידע נרחב על העדפות הלקוח מאפשר התאמה מדויקת לדרישות ולצרכים ומקל על שני הצדדים – המוכרים והלקוח. חיבור מעניין זה מתבצע באמצעות שילוב של כלים דיגיטליים, אוטומטיים ומאובטחים, דוגמת מערכות תוכנה בקצה אחד וסמארטפונים בקצה השני. עם זאת, הדבר מציג אתגר טכנולוגי שיש לצלוח כדי להפיק את הערך המרבי ממנו. בין העולם הדיגיטלי המסורתי לחוויית הקניה הפיזית בעולם הדיגיטלי בצורתו המקובלת מתבצע המסחר במודל של שירות עצמי. אנו בוחרים ומבצעים את הרכישה עצמאית, בכל זמן שמתאים לנו, ללא מפגש עם נציג אמיתי, ולעתים עם מעורבות של צ'אטבוט וכלי עזרה נוספים. עם זאת, במקרים רבים חוויית רכישה זו אינה עונה על כלל הצרכים, לא של הצרכנים ולא של החברות, בעוד שבמגוון רחב של סקטורים חוויית הקנייה הפיזית נותרה מרכזית ביותר, ולאו דווקא בקרב אוכלוסיות שמרניות או ותיקות. הסיבות לכך מגוונות: החל ממורכבות המידע הנדרש להחלטה במוצרים רבים ומורכבות הקנייה והמכירה, דרך הצורך לחוש את החוויה המיוחדת בחנות אמיתית וכלה ברצון לקבל הערכה מלאה על המוצר. החוויה הדיגיטלית גם אינה מספקת סיטואציות אקראיות של ביקורים לא מתוכננים בחנויות. כלל הקמעונאים והיצרנים מבינים כיום, כי החוויה הדיגיטלית המלאה מתקיימת לצד החוויה הפיזית. מנגד, בעולם הפיזי, תהליך הרכישה משלב תמיד מעורבות של אנשי מכירות, כאשר במרבית נקודות המכירה אין שימוש בכלים טכנולוגיים. כאשר אנו נכנסים לחנות יש למוכר כמה דקות ליצור עמנו קשר ולקבל את המידע הנדרש כדי לסייע לנו למצוא את מבוקשנו. רובנו יודעים איך שיחות אלו מתחילות וכיצד הן נגמרות – בהרבה מדי מקרים אנו עוזרים לעצמנו. בשנים האחרונות גובר השיח בעולם המסחר על מציאת דרכים לחבר בין שני העולמות על מנת ליצור חוויית קנייה המשלבת online ו-on site. בחוויה כזו, תהליך שלקוח מתחיל מהאתר, מהאפליקציה או מהחנות הווירטואלית, יסתיים בהגעה של הלקוח פיזית לחנות, כאשר אנשי המכירות כבר מצוידים במידע שקיבלו בערוצים הדיגיטליים ולכן יש בידיהם ידע מוקדם רלוונטי ביותר לגבי הלקוח, מי האדם העומד מולם, מה הם המוצרים או השירותים שעניינו אותו וכו'. נקודת המפגש בין המידע הוויזואלי שקולט איש המכירות המנוסה ברגע שנכנסנו לחנות ובין מידע שהגיע אליו ממערכות בק-אופיס, אינה בגדר אוטופיה. מותגים רבים התנהלו במשך דורות בדרך זאת, בלי לערב טכנולוגיה. הם אספו באדיקות "דטה בייס" על הלקוחות שלהם, למדו והכירו אותם לעומק, היוו אוזן קשבת ואף נחשפו להיבטים אישיים בחייהם. התנהלות זו יצרה אמנם נאמנות, אך גם דרשה השקעה של משאבים, שכיום קשה יותר להקצות. בנוסף, התחרות עם המרחב הדיגיטלי הפכה לקשה ביותר. איך עושים את זה נכון? ראשונים להכיר בחשיבות החיבור בין העולם הפיזי לדיגיטלי היו חברות מוצרי היוקרה. אופי המוצרים והלקוחות שלהם הכריח אותם לשמר את החנות הפיזית כגולת הכותרת של המותג. החוויה הדיגיטלית באה כתוספת לחוויה הפיזית. מנהלי הטכנולוגיה של אותם מותגים הבינו דבר נוסף: יש לשלב בין היעילות יוצאת הדופן שפתרונות דיגיטליים יכולים לספק לנו כיום בתסריטי מכירה, לבין העומק והחוויה האישית שמתרחשים באינטראקציית מכירה אנושית. בטכנולוגיות כמו מערכות ERP ומערכות CRM קיים הפוטנציאל למנף את הביצועים של עולם המסחר הפיזי. הרעיון המרכזי הוא לשלב רכיבים שבאים מהמדיות והוויזואליות של עולמות האי-קומרס – קטלוג מתוחכם, wishlists, ניהול סל וסליקה – עם בסיס CRM מוצק: ניהול לקוח, תמונת 360, ניהול מסננים של רשימות לקוחות, ניהול יעדי מכירה וסטטוס עמידה בהם, ניהול אנשי מכירות (למנהל החנות), תקשורת יעילה מול לקוחות באומני (Outreach) ועוד. לסיכום, השאיפה של אנשי הטכנולוגיה בעולם הקמעונאות, היא להביא את הטרנספורמציה הדיגיטלית למקום הכי פחות צפוי – החנות. להפוך את המשפט האלמותי "במה אני יכול לעזור לך" לנחלת העבר ולייצר שיחת מכירה מתקדמת יותר, שתתחיל בידע שכבר הגיע לידי המוכרן מהמרחב הדיגיטלי. חוויית השירות במקרה הזה תהיה אישית ומספקת יותר ללקוח, ובעלת פוטנציאל המרה גדול יותר למוכרן. הכותבים הם מנכ"לים משותפים, ONE balink מקבוצת וואן טכנולוגיות.

בינאנס (Binance), בורסת המטבעות הקריפטו הגדולה בעולם, והסניף שלה בארה"ב, Binance.US, הגיעו להסכם עם רשות ניירות הערך של ארה"ב, ה-SEC. מטרת ההסכם היא שמירה על נכסי הלקוחות בארה"ב. ההסכם מאפשר רק לעובדי Binance.US גישה לנכסים אלה. השופטת הפדרלית המפקחת על התיק חתמה ואישרה את ההסכם. ה-SEC הודיעה בסוף השבוע (ש') כי היא הבטיחה את סעד החירום כדי להגן על נכסי לקוחות בינאנס בארה"ב. "בהתחשב בכך ש-צ'אנגפנג זאו (המנכ"ל – ג"פ) ו-בינאנס שולטים בנכסי לקוחות הפלטפורמות, והצליחו לשלב בין נכסי לקוחות או להסיט את נכסי הלקוחות כרצונם, כפי שטענו (בתביעה – ג"פ), האיסורים הללו חיוניים להגנה על נכסי המשקיעים", אמר גורביר ס. גרוואל, מנהל חטיבת האכיפה של ה-SEC, שהוסיף כי ההסכם מבטיח שלקוחות אמריקנים עדיין יוכלו למשוך את נכסיהם. ההסכם מתייחס לתביעה הגורפת שהגישה ה-SEC נגד בינאנס, המנכ"ל שלה זאו, ו-Binance.US, ובו הרשות מאשימה את הבורסה בהתנהלות שמאחוריה עמדה כוונה להונות את המשקיעים ולתמרן את שוק הקריפטו. באמצעות הגבלת גישה לנכסי לקוחות בארה"ב, ויישום אמצעי אבטחה נוספים, ההסכם מבקש להגן על כספי המשקיעים עד להכרעה בתביעה. נתבעים בידי ה-SEC. בורסת בינאנס ומנכ"לה, צ'אנגפנג זאו. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: ויקימדיה. התביעה החמורה וההסכם שהתגבש בתביעה שהוגשה לבית המשפט בארה"ב ב-5 ביוני, ה-SEC טוענת כי בינאנס ו-זאו הצליחו לחבר או להסיט את נכסי הלקוחות "כרצונם", כולל אל בנק שוויצרי המכונה סיגמא צ'יין (Sigma Chain), שנמצא בשליטת זאו. הרשות, שמהווה את הרגולטור הפיננסי הגדול בארצות הברית, טוענה ש-סיגמא עסקה גם ב"מסחר מניפולטיבי", אשר ניפח באופן מלאכותי את היקף המסחר ב-בינאנס ארה"ב. ה-SEC מאשימה את הנתבעים שהרוויחו מיליארדי דולרים תוך "הצבת נכסי משקיעים בסיכון משמעותי". בסך הכל הוגשו 13 כתבי האישום אזרחיים נגד זאו, בינאנס אחזקות (Binance Holdings) ושני גופים נוספים הקשורים לבורסת בינאנס – BAM Trading Services ו-BAM Management US Holdings, משום שלפי הרשות, בינאנס ו-BAM הפעילו את פלטפורמת Binance.US, שנוצרה עבור לקוחות בארה"ב לאחר שפלטפורמת בינאנס הראשית בישרה ב-2019 בכלל שהיא עוזבת את השוק האמריקני. "באמצעות 13 אישומים, אנו טוענים כי הישויות זאו ו-בינאנס עסקו ברשת נרחבת של הטעיה, ניגודי אינטרסים, חוסר חשיפה והתחמקות מחושבת מהחוק", אמר יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר, בהצהרה על התביעה בראשית יוני. כחלק מהתביעה, הרשות הרגולטורית אמרה שהיא מודאגת מכך שניתן להעביר כספים מארה"ב או להרוס רשומות אם בינאנס לא תקבל צו מניעה זמני (TRO) שימנע ממנה להמשיך ולפעול. עורכי הדין של Binance.US הגיבו ואמרו שהקפאת כל הנכסים תהפוך ל"עונש מוות" לבורסה. אחת הסיבות לכך שההסכמה הושגה היא שהשופטת שמנהלת את המשפט, איימי ברמן ג'קסון, אמרה לצדדים כי מוטב להם להגיע להסכמה מאשר לבקש צו מניעה, שיגיע עם הגבלת זמן של שבועיים, משום ששבועיים לא יעניקו לתובעים מספיק זמן להתכונן, לנוכח העובדה שיש יותר מ-4,000 עמודים מוצגים שהצדדים כבר הגישו. במסגרת ההסכמות שאליהן הגיעו עם ה-SEC, בינאנס והמנכ"ל זאו כעת, סוכם כאמור שהנכסים של הלקוחות האמריקנים יהיו מוגנים וישארו בארצות הברית, כדי למנוע מהם לצאת מהמדינה, כך על פי צו ההסכמה. CNN דיווחה כי נכתב בהסכם שבכירי זרוע האחזקות של בינאנס, כולל זאו, גם לא יוכלו לשלוט בנכסים אלה. הצו גם אוסר על הנאשמים לעסוק בכל דבר מלבד "במהלך העסקים הרגיל", והם חייבים לתת לסוכנות הרגולטורית פיקוח על ההוצאות של הבורסה, כך לפי הודעת ה-SEC. הואשם שאסדרת הקריפטו בתקופתו מחבלת בתחום. יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: מימין - ShutterStock, משמאל - ויקיפדיה. יצוין כי בחודשים האחרונים ה-SEC פועלת ביתר שאת נגד הגופים הגדולים בעולם העוסקים בסחר בקריפטו, כשהתעשייה כולה נבדקה בקפידה כעת בשל היעדר פיקוח רגולטורי עליה עד כה. אחרי קריסת בורסת FTX והאישומים החמורים נגד מייסדה ומנכ"לה אז, סם פריד-בנקמן, בתחילת יוני הרשות לניירות ערך ובורסות גם הגישה תלונה חריפה נגד קוינבייס (Coinbase). יו"ר ה-SEC, גנסלר, "נצלב" בקונגרס בגלל יחסו לקריפטו. היו"ר, המקדם כיום רגולציה אגרסיבית לקריפטו בארה"ב, התייצב באפריל האחרון בפני ועדת השירותים הפיננסיים של הבית, אשר נשלטת בידי הרפובליקנים, ואלו זעמו עליו בשל היעדר מענה מספק מטעמו בנושא המטבעות הדיגיטליים ואסדרתם.