"קבוצות האקרים מאיראן פועלות לא רק נגד ישראל, אלא תוקפות מטרות אזרחיות במדינות רבות, בהן טורקיה, ערב הסעודית, מצרים, מרוקו, הודו, בחריין, עומאן, כוויית ועוד. בשנה האחרונה איראן ניסתה לתקוף גופים נוספים בישראל, לרוב ללא הצלחה. מי שמבצע מתקפות סייבר נגד ישראל צריך לקחת בחשבון את המחיר שהוא ישלם על כך", אמר גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי. פורטנוי דיבר היום (ג') בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב. הוא ציין את קבוצת התקיפה MuddyWater, המשויכת למשרד המודיעין והביטחון של איראן, שתקפה את הטכניון לפני כמה חודשים. "הקבוצה עובדת לא רק נגד ישראל, אלא תוקפת מטרות אזרחיות במדינות רבות במזרח התיכון", אמר. "קהילת הסייבר הישראלית מכירה את פעולות הסייבר של האיראנים מבפנים ומבחוץ, ועובדת לשבש אותה בדרכים שונות. אנשי משרד המודיעין האיראני, אנשים ממשמרות המהפכה והחיזבאללה שמעורבים במבצעי סייבר נגד ישראל יודעים בדיוק על מה אני מדבר", ציין. ואלה שמות פורטנוי חיזק את "פעילות ארצות הברית נגד האלימות האיראנית ואת הסנקציות שהיא השיתה על שני 'שחקנים' ממשרד המודיעין האיראני – פרזין כרימי ומג'תבא מצטפוי, שייסדו את אקדמיית ראווין. זו מאמנת האקרים למטרות זדוניות. כמו כן, עלי חידרי, שיושב בביירות, מתאם שיתוף פעולה בין איראן לחיזבאללה לשם גרימת נזק לאזרחי לבנון במרחב הסייבר". "עבור חלק מהאנשים במשרד המודיעין האיראני, להזיק לאזרחים מהשורה בעולם זה חלק מהשגרה", ציין. פורטנוי קרא לקהילה הבינלאומית "לעבוד יחד כדי לעצור אנשים כמו כרימי, מצטפוי וחידרי מפעילותם הזדונית נגד העולם". פרויקטים שמערך הסייבר מבצע לדברי פורטנוי, "מערך הסייבר פועל להעלאת החוסן וההגנה במשק, ועושה זאת עם כמה פרויקטים שהוא מקדם: כיפת הסייבר הישראלית, מרכז בקרה לאומי על בסיס טכנולוגיית ענן של גוגל, פורטל שירותי סייבר לארגונים ושירות PDNS לארגונים קריטיים. יש לנו פרויקט עם מיקרוסופט ואיחוד האמירויות לבניית פלטפורמה לשיתוף פעולה בחקירות סייבר ובניית ידע לשיתוף בין 40 מדינות. היוזמה היא חלק מפורום של הבית הלבן למאבק במתקפות כופרה. כמו כן, אנחנו עובדים עם מומחים בינלאומיים כדי לחקור מתקפות סייבר, ועם קהילת חוקרי הסייבר הישראלית כדי לגלות פגיעויות במערכות ממוחשבות ולטפל בהן". לסיכום הוא אמר כי "פעילות הגנת הסייבר נדמית למסע בין כוכבים, במובן של הגנת האומה, תוך חיפוש וחשיפת ציביליזציות חדשות, שאותן אדם טרם ראה. להצלחת המאמץ נדרש אומץ, כדי לפרוץ גבולות ולהגיע למחוזות חדשים. יחד נעוף מהר וגבוה יותר. כדי שזה יתאפשר, נדרשים שיתופי פעולה בינלאומיים, שיתופי ידע ומודיעין איומים. על הטובים בעולם להיות מסונכרנים. רק באמצעות שיתופי פעולה תוך ישראליים ועולמיים נצליח לבנות את 'כדור הבדולח' לחקירת אירועים ולהגנה מוכללת בסייבר. כולנו מתמודדים עם אתגרים דומים, וככל שנלמד ונדבר באותה השפה, כך ניטיב לשפר את ההגנה בסייבר. זו משימה שאינה נגמרת, זהו מסע אינסופי".

כשחלקה של Windows XP כבר עומד על כ-0.3% מכלל המחשבים המשתמשים ב-Windows כמערכת הפעלה, קצת קשה להאמין שיש מישהו שעוד משתמש באופן פעיל ב-Windows 3.1. אם מישהו כבר עושה את זה, כנראה שמדובר בסוג של שעשוע, או כדי לא לשכוח את מערכת ההפעלה המיתולוגית, שהכניסה את Windows באמת לתמונה מבחינת רוב המשתמשים. אבל עבור מפתח אנונימי זה לא ממש מהווה תירוץ. הוא הכין גרסה של ChatGPT, שמיועדת למערכת ההפעלה הנוסטלגית בגרסת 16 ו-32 ביט. הסיבה? "לא רציתי שה-Gateway 4DX2-66 שלי משנת 1993 יישאר מחוץ למהפכת הבינה המלאכותית, אז בניתי תוכנית סיוע עבור Windows 3.1, המבוססת על ה-API של OpenAI", הוא סיפר באתר שלו, ש בו הוא מתאר בפרטי פרטים כיצד הוא כתב את היישום וכיצד השתמש במהדר שפת C וב-API הבסיסיים של Windows בקישור כמובן, לשרת של OpenAI. אבל אפשר להירגע, מדובר בסופו של דבר בסוג של שעשוע. אחרי שהוא מתאר את היכולת של WinGPT לבצע מחקר עם שאילתות שקשורות לבישול ועד אירועים עדכניים, לקבל עצות לחיים ולספר בדיחות, וגם כדי להכין טיוטות למסמכים ושאר תוכנות עם אימון מוחלט, הוא דואג להסביר כי, " זו סאטירה. זה לא יכול לעשות אף אחד מהדברים האלה בצורה מהימנה. אל תסמכו על זה". המתכנת הזה, שכאמור בחר להיות אנונימי, אף יצר בעבר את Windle, גרסה של Wordle עבור Windows 3.1.

בכנס שנערך באחרונה על ידי חברת CyFox (לשעבר PineApp) וחברת גטר הוצגו פתרונות להתמודדות עם התקפות סייבר ברשת והשימוש בבינה מלאכותית כדי למנוע אותi. צוות גטר ו-CyFox, שילוב מנצח. צילום: פינו חדד בעולם שבו הבינה המלאכותית הופכת להיות כלי עוצמתי בשירות הסייבר, אנו מצפים להכפלה בפשעי סייבר ברשת. עד סוף שנת 2023 צפויים המספרים להיות כ-11.3 מיליארד דולר ובשנת 2027 להגיע לסכום דמיוני של 23.8 מיליארד דולר. הנתונים הוצגו בכנס על ידי יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בדימוס. יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בדימוס. צילום: פינו חדד לדברי אריה דנון, מנהל תחום אבטחת מידע ב-גטר: "שיתוף הפעולה בין גטר ל-CyFox הינו שילוב מנצח של פתרון XDR/EDR רחב מבית CyFox, עם ההתמחות של גטר בתחום אבטחת המידע וניהול שותפים. הפתרונות של חברת CyFox כוללים שימוש בבינה מלאכותית, כדי לנצח במלחמה הבלתי נגמרת בין פושעי הסייבר לבין המגינים. חברת CyFox מספקת ללקוחותיה גם שירותי SOC, הכוללים שירות תגובה מיידית (IR). השירות מסופק בשפה העברית על ידי צוות חוקרים מקומי בעל ניסיון עשיר בתחום". קובי זוהר, אריה דנון, ואיריס אגם, צוות גטר. צילום: פינו חדד הכירו את מנוע ה-Attack Hunter מבוסס ה-AI CyFox ו-גטר (המפיצה הבלעדית של CyFox בישראל) קיימו כנס שותפים במתחם מבשלת הבירה ג'ימס, בו הוצגו פתרונות חדשניים וייחודיים בתחומי ה-Cyber Security, המשלבים XDR/EDR ואבטחת הודעות אימייל, בשילוב יכולות בינה מלאכותית. ניר יהושע, החוקר הראשי של חברת CyFox, הציג את מנוע Attack Hunter – פתרון מתקדם המופעל על ידי בינה מלאכותית, שנועד לזהות תוכנות זדוניות והתקפות בזמן אמת. מנוע חדשני זה, שפותח על ידי צוות המומחים של CyFox, נועד לשפר את יכולות אבטחת הסייבר על ידי זיהוי ונטרול מהיר של מגוון איומים. עם היכולות החדשניות הללו, מנוע ה-Attack Hunter מספק לארגונים, כלי רב עוצמה להילחם ביעילות באיומים. רוני צארום, מנכ"ל CyFox. צילום: פינו חדד תוך שימוש באלגוריתמים מתוחכמים וטכניקות למידת מכונה, מנוע ה-Attack Hunter סורק באופן פעיל תעבורת רשת וקבצי מערכת, מזהה ומזהיר במהירות מפני איומים פוטנציאליים של תוכנות זדוניות והתקפות. מה שמייחד את המנוע הזה הוא יכולת הזיהוי שלו בזמן אמת, המאפשרת תגובה מיידית. נטר את כל משתמשי הקצה של CyFox בלוח אחד, נראות מלאה על התקפות סייבר. צילום: גטר ו-CyFox בכנס ניתנו כלים פשוטים ונוחים לשותפים עסקיים לניהול מערך הסייבר אצל לקוחותיהם, התקנה מהירה עם אפשרויות פריסה גמישות, תוך ניהול מערך הסייבר של מספר לקוחות מפלטפורמה אחת. המוצר של CyFox הינו מוצר יחיד עם התקנה אחת, ללא צורך באינטגרציות, דבר המפחית את עלויות ה-SOC בצורה משמעותית ומשפר את ה-ROI התפעולי. כמו כן, הממשק מציג יישום אחד לניהול וחיוב מספר רב של לקוחות.

צה"ל הוא אחד הצבאות המודרניים ביותר בעולם. לאורך כל שנות קיומו צה"ל נמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית ומתאים את עצמו לאתגרי שדה הקרב המודרני. בעשור האחרון צה"ל עבר תהליכי שינוי משמעותיים בזכות הובלת תוכנית מטכ"לית בשם "צה"ל רשתי". התוכנית מונהגת על ידי אגף התקשוב וההגנה בסייבר, כאשר תכליתה להוביל לכדי אופטימיזציה בכלל מערכות המידע של זרועות צה"ל, לצורך מיצוי המידע ושיפור הדיוק והאפקטיביות המבצעית של צה"ל. הטרנספורמציה הדיגיטלית שצה"ל עובר מכילה מספר שינויים משמעותיים. צה"ל מפתח ומאמץ טכנולוגיות חדשות, כדי לעמוד בחזית הטכנולוגיה הצבאית והאזרחית גם יחד, וזאת על מנת להשתמש בידע הקיים כדי לקבל החלטות מהירות ומדויקות. התרגיל המטכ"לי "אגרוף המחץ", שנערך בתחילת החודש, הוגדר כאבן דרך משמעותית להבניית כשירותו של המטה המבצעי באגף התקשוב. התרגיל, שסוכם בהצלחה, הוגדר כאחד המבחנים והיעדים של צה"ל למימוש חזון הקמת האגף. במהלך התרגיל צה"ל תרגל לראשונה פעילות נרחבת וממושכת בכלל החזיתות ובכלל הממדים לצד היתרונות הנרכשים באמצעות הטרנספורמציה הדיגיטלית, מתהווים איומים ואתגרים חדשים, אשר תורגמו לכדי פעולות אופרטיביות בצה"ל. אגף התקשוב וההגנה בסייבר הפך להיות זרוע מרכזית בתפישתו של צה"ל כמפעיל כוח במרחב הקברניטי-ספקטרלי. המשימה המרכזית היא שימור חופש מהפעולה של צה"ל, תוך ביסוס העליונות הספקטרלית של צה"ל בשדה הקרב. לפני כשנתיים התבקשתי על ידי ראש אגף התקשוב לעמוד בראש מנהלת התקשוב וההגנה בסייבר לקראת תרגיל מטכ"לי משמעותי. הבקשה באה בעקבות מספר שינויים משמעותיים שחלו בצה"ל בהקשרי הדיגיטציה והסייבר והנחיית הרמטכ"ל לבחון את המוכנות וההערכות של צה"ל לנושא. לאחר התרגיל התחדדה ההבנה העמוקה כי נדרש לקבע את המנהלת כמוקד ידע וכזיכרון ארגוני, ולשלבה כחלק אינטגרלי במנהלת המטכלית (יחידת איתמ"ר). התרגיל המטכ"לי "אגרוף המחץ", שנערך בתחילת החודש, הוגדר כאבן דרך משמעותית להבניית כשירותו של המטה המבצעי באגף התקשוב. התרגיל, שסוכם בהצלחה, הוגדר כאחד המבחנים והיעדים של צה"ל למימוש חזון הקמת האגף. במהלך התרגיל צה"ל תרגל לראשונה פעילות נרחבת וממושכת בכלל החזיתות ובכלל הממדים. אגף התקשוב וההגנה בסייבר   אמנה חמישה נושאים מרכזיים מנקודת מבטי כמפקד המנהלת, שהביאו להשגת יעדי התרגיל: חקר ביצועים ומודיעין מדויק – אחד מהשינויים העיקריים שאגף התקשוב וההגנה בסייבר עברו עם הקמת חטיבת ההגנה הוא הקמת מחלקת מודיעין ייעודית לצורכי איסוף, מחקר והערכה אל מול המערכה המתהווה מנגד. מדובר במודיעין ייעודי וייחודי, אשר מצריך מקצועיות ספציפית ומאוד מתוחכמת. ראשית, הצירים של המנהלת לגיבוש האסטרטגיה ועיקרי התרחישים למימוש במסגרת התרגיל הינה עיבוד, בהמשך מחקר וניתוח כלל הידיעות המודיעיניות ליידי גיבוש תמונת מודיעין אחידה וברורה. איכות תרחישים לעומת כמות – לקח משמעותי מהתרגילים הקודמים הוא זיהוי אזורים רב-זרועיים רגישים וסביבה גיבוש מספר מצומצם של תרחישי "דגל" מערכתיים ורוחביים, המתרגלים במקביל את כלל מערכי התקשוב בצה"ל, בארגונים ובחברות, אשר משפיעים על הרציפות המבצעית והתפקודית של צה"ל. אנשי המנהלת – כאמור, לפני כשנתיים התארגנו, כגרעין רעיוני של קצינים במילואים, לצורך תרגול האגף. במהלך השנתיים האחרונות המנהלת תוגברה באופן משמעתי בקציני מילואים בכירים ורלוונטיים, אשר שירתו בכלל מערכי התקשוב והסייבר בצה"ל. התמהיל והשילוב של קצינים בסדיר, אשר בקיאים ומעורבים בצירי בניין הכוח העכשווי, עם קציני מילואים אשר מביאים ניסיון וידע עדכני מהנעשה באזרחות, מביא לידי ביטוי איכות וחשיבה יצירתית ומאתגרת עבור המתורגל. מסגרת ההכנות לתרגיל – אחת התובנות והמסקנות מהתרגילים הקודמים הינה מערכת הכנות מקדימה. החיבור שלנו כמנהלת לתרגיל, נערך סדר גודל של שישה חודשים לפני התרגיל. מעבר לרענון התובנות והפקת הלקחים מהתרגיל הקודם, אנשי המנהלת מתכנסים מראש למספר ימי למידה מעמיקים של המודיעין העדכני, התוכניות האופרטיביות, תפישת ההפעלה הרלוונטית והמערכות העיקריות של צה"ל בהיבטים המערכתיים. לאחר גיבוש ובירור המטרה וההישגים הנדרשים לתרגיל, מתקיימים מספר מופעים משלמים לגיבוש המהלכים המרכזיים עם שותפי סוד מהצד המתרגל. חודשיים לפני התרגיל אנו מתכנסים ל"פנימייה" מקצועית, עם כלל מפקדי הצירים, ומזינים את התרחישים לתוך מערכות המנהלת, לצורך תיאום וסנכרון כלל הגורמים המתרגלים. רצינות המתורגל – יצוין כי איכות התרגיל נובעת ממקצועיות המנהלת, אך לא פחות חשוב מכך היא רצינות המתורגל. אגף התקשוב ראה בתרגיל "אגרוף המחץ" הזדמנות לתרגול משמעותי. ההכנה המקצועית, בהובלת מפקד אגף התקשוב ואנשיו, הביאה למערכת הכנות ענפה של דרג ראשי המחלקות וראשי הענפים באגף. תפישות הפעלה עודכנו ופק"לים רועננו. זאת ועוד, התחדדה ההבנה כי התרגיל הינו חלק מתהליך כניסת כניסה לתפקיד של שדרת הפיקוד ובעלי תפקיד מרכזיים, שנכנסו זה עתה לתפקיד, כגון מפקדת לוטם, מפקדת ממר"ם ומפקדת חושן. מפקדים אלו ראו בתרגיל פלטפורמה חשובה כחלק מתהליך כניסתם לתפקיד, והשפיעו באופן אישי על איכות התרחישים ועל המענה האיכותי במהלך התרגיל. לסיכום, צה"ל ואגף התקשוב בתוכו הוביל בשנים האחרונות תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, אשר שיפרו באופן ניכר את האפקטיביות המבצעית והתפקודית של צה"ל. בעקבות כך גובשה תפישת הפעלה מעודכנת, במסגרתה אגף התקשוב וההגנה בסייבר מהווה מפקדה להפעלת כוח במרחב הקיברנטי, על מנת להבטיח את העליונות הספקטרלית בשדה הקרב המודרני. לאור הנקודות שציינתי במאמר זה, תרגיל "אגרוף המחץ" היווה אבן דרך משמעותי להבנות ואמצעי לבחון את הכשירות של צה"ל ביכולתו להבטיח את הרציפות התפקודית של צה"ל בכלל מתארי הלחימה. בימים אלו צה"ל ובתוכו אגף התקשוב נמצא בתהליך עמוק של סיכומים, תחקורים והפקת לקחים. במקביל, בימים אלו שוקד צה"ל על גיבוש תוכניות העבודה לשנת 2024 ולתר"ש. אין בליבי ספק כי ליבת התובנות מתוך תהליך התחקירים והסיכומים יהיו בבסיס תהליכי בניין הכוח של צה"ל כחלק מתוכניות העבודה.  הכותב הוא יו"ר CyberIL ו-IBC ומשרת כמפקד מנהלת התקשוב במרכז לאימונים המטכ"לי של צה"ל בעבר שירת כקצין הקשר והתקשוב הראשי וכמנכ"ל משרד התקשורת. כהן יוביל פאנל בנושא תרגול מערכי התקשוב בצה"ל כחלק מוועידת הפסגה השנתית לתקשוב לצבא ולביטחון שתתקיים מחר (ד', 28.6) – לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

חברת בזק חשפה לרגל הקמפיין החדש שלה לבזק ביפייבר – רשת הסיבים הביתית שמוצעת לקהל הלקוחות בישראל – עלייה שחלה במתקפות הסייבר בחציון הראשון של 2023 (בהשוואה לנתוני החציון הראשון של 2022), על מכשירים שמחוברים לרשת הביתית, כמו מחשבים, טלוויזיות חכמות, מדפסות, קונסולות משחקים, מצלמות ועוד. על פי הנתונים שאספה החברה, במחצית הראשונה של 2023 חל זינוק של כ-84% במספר הדומיינים הממוצע שנחסמו ביום, מ-6,903 בחציון הראשון של 2022 ל-12,678 בחציון הראשון של 2023. במבט שבועי מדובר על עלייה של לא פחות מכ-123% במספר הדומיינים שנחסמו, מ-18,324 בחציון הראשון של 2022 ל-40,901 בחציון הראשון של 2023. גם במתקפות ה-DDos נגרם גידול משמעותי. מתקפות אלו, שהפכו פופולריות מאוד בחודשים האחרונים  ומספר חברות גדולות במשק סבלו מהן, נועדו למנוע שירות (Denial-of-service attack) ובעצם להשבית את אתר האינטרנט של אותה חברה באמצעות הזרמת נתונים בכמות אדירה בזמן קצר מאוד. בחציון הראשון של 2022 נרשמו בממוצע 2.2 מיליון מתקפות על הנתב ביום, לעומת 2.54 מיליון מתקפות ביום בחציון הראשון של 2023 – עלייה של כ-15%. אבל המתקפות שגדלו הכי הרבה, ובאופן לא מפתיע, הן דווקא מתקפות הפישינג – עם עלייה של כ-214%!!! בחציון הראשון של 2022 נחסמו בממוצע כ-3.31 מיליון ניסיונות פישינג ביום, ונכון להיום בחציון השני של 2023 נמנעות כ-10.38 מיליון מתקפות פישינג ביום. ממשיכות לצמוח. מתקפות פישינג. אילוסטרציה. צילום: BigStock גם הלקוחות הפרטיים הם יעד "רבים לא מודעים לכך, אבל מיליוני ניסיונות תקיפה מתבצעים מדי יום לא רק על שרתים ודומיינים של גופים מסחריים וממשלתיים, אלא גם על מכשירים של לקוחות פרטיים", הסבירה טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק. "כמות המתקפות גדלה בקצב מסחרר, ואופי התקיפות רק הולך ומשתכלל. בזק ערוכה לכך ופועלת כדי למנוע מהתוקפים גם לשבש את הגלישה באינטרנט וגם לגנוב פרטים אישיים". הקמפיין החדש של בזק הושק בפרסומת בכיכובם של נס & סטילה, תחת המסר שמבקש להדגיש שכל אחד מאיתנו צריך סיב מוגן. הצמד שכבש את המדינה עם המגה להיט "תיק קטן", ושנחשב כפריצת השנה במוזיקה הישראלית, זוכה בקמפיין לשיתוף פעולה עם הפרזנטור הותיק של החברה, גידי גוב. השיר "תיק קטן" כבש את הישראלים, הגיע ל-1.3 מיליון צפיות בפחות משבועיים, וכיכב במקום הראשון במיטבי הפלייליסטים בתחנות הרדיו במשך שבועות ארוכים. את השיר כתבו, הלחינו ומבצעים נס ו-סטילה, שגם הפיק מוזיקלית את הסינגל.

במהלך השנים זכיתי להעניק סיוע וייעוץ משפטי לזוגות רבים הפונים להינשא, הן במסגרת הרבנות הראשית והן באמצעות ארגון חופות – מערך רבני פרטי המקיים טקסי נישואין, חופה וקידושין כהלכה, כדת משה וישראל – מחוץ לרבנות הראשית. בשנים האחרונות ניתן לזהות יותר ויותר זוגות, ובמיוחד עולים וצאצאיהם, שמעדיפים לפנות למסגרות פרטיות, מחוץ לרבנות, כאשר ב-חופות לבדו ציינו לאחרונה עריכה של מעל לאלף חופות ודיווחו על עלייה של 30% בכמות הפניות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אמצעי מחשוב ומאגרי מידע אינם מוסיפים רק התייעלות טכנולוגית, אלא הם גם טומנים בחובם תפישת עולם. למעשה, הטמעה של טכנולוגיה חדשה דומה בהשפעתה לחקיקה חדשה או לפסיקת הלכה מכוננת, ולכן עליה להיבחן כסוכן פוליטי בצד העניין הגובר של זוגות המבקשים להינשא במסלולים אלטרנטיביים, גמישים ועוקפי רבנות, ניתן לייחס את הפנייה ל-חופות ולמסגרות עצמאיות אחרות גם לתופעה נוספת: זוגות שנדרשים על ידי הממסד הרבני לבצע "בירור יהדות" מקיף, תוך רתימת החידושים הטכנולוגיים לטובת המהלך, ללא בחינת ההשלכות האתיות. התהליך השנוי במחלקות מנוהל במסגרת בתי הדין הרבניים על ידי מערך של "חוקרי יהדות", שעושה שימוש באמצעים שונים, לרבות בחינה של מסמכים בני עשרות שנים, צילומי קברים, שימוש במאגרי מידע ולפעמים אף הפנייה לעריכת בדיקות גנטיות או משלוח תעודות למחלקה לזיהוי פלילי במשטרה. רבים מאלו שצלחו את בירור היהדות העידו שמדובר בתהליך מקטין, מבזה ומשפיל, הפוגע בצנעת הפרט ושגרם להם להרגיש מנוכרים יותר מזהותם היהודית, חלקם אף החליטו מסיבות אלו ממש לוותר על הרישום ברבנות ולפנות ל-חופות. תחושות אלו – שגוברות בקרב הציבור בכלל, וציבור העולים בפרט – הן אחת הסיבות לירידה העקבית שנרשמת בשנים האחרונות במספר הנרשמים לנישואין באמצעות מוסד הרבנות. בית הדין הרבני בתל אביב. צילום: SjutterStock בעולם של ביג דאטה – חשש שנהפוך מ"העם היהודי" ל"מאגר היהודי" השאלה "מיהו יהודי?" אינה חדשה. במשך אלפי שנים יהודים היו פזורים בין יבשות, מדינות וקהילות. רבים נדדו – אם מרצון ואם בעקבות רדיפות וגירושים. מטבע הדברים, נוודות זו עוררה שאלות על כשרות יוחסין, שהוכרעו ללא מערך של "חוקרי יהדות" וללא אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. החל משנות ה-90 חל שינוי במדיניות הרבנות. ניתן לייחס זאת לעלייה הגדולה מברית המועצות ולספקות שעלו בממסד הדתי לגבי יהדותם של חלק מהעולים שהוכרו כיהודים. לסוגיה זו הגיב הממסד הרבני כמו שכל ממסד יודע, באמצעות נהלים, כשכבר ב-1998 הופצו לרשמי הנישואים נהלי "בירור היהדות" הראשונים. לצד העלייה ההמונית לישראל, הלכו והתפתחו ברחבי העולם אמצעי המחשוב והכלים הטכנולוגיים. ככל שאלו השתכללו, כך גם גברה הדרישה לעשות בהם שימוש במסגרת עבודתם של בתי הדין הרבניים. מחד, יש בכך השפעה חיובית של התייעלות המערכת, אך מאידך, השימוש באמצעי מחשוב כרוך באתגרים חדשים, שלא תמיד ניתנה עליהם הדעת. אמצעי מחשוב ומאגרי מידע אינם מוסיפים רק התייעלות טכנולוגית, אלא הם גם טומנים בחובם תפישת עולם. למעשה, הטמעה של טכנולוגיה חדשה דומה בהשפעתה לחקיקה חדשה או לפסיקת הלכה מכוננת, ולכן עליה להיבחן כסוכן פוליטי. בראש וראשונה, יש בכך שינוי מדרכי אישור היהדות במסורת היהודית, שהעדיפו להתבסס על "חזקת יהדות" הלכתית ולא על חשדנות תמידית איש ברעהו. בעולם של ביג דאטה יש חשש שנהפוך מ"העם היהודי" ל"מאגר היהודי", תוך הפיכת הממסד הדתי לשומר סף רב השפעה, שמשמש הן כחוקר היהדות, הן כשופט והן כממונה על ביצוע ההכרעות במסגרת המאגר. שנית, אף אם הכוונה היא לעשות שימוש במאגרי מידע או במידע גנטי רק לחיוב – לצורך אישור יהדות, אך לא לשלילתה – קצרה הדרך עד לשימוש באותו מידע גם כדי להטיל ספק בכשרותם וביהדותם של הבאים להינשא. הטמעת מידע גנטי בתוך מאגרי מידע ממוחשבים, יכולה להביא להקצנה נוספת, כאשר כשרותם של אזרחי ישראל, ובפרט עולים וצאצאיהם, תימדד על פי היקפו וטיבו של המידע אודותיהם, המצוי במאגרי הרבנות. ניסיון העבר מלמד שמאגרי מידע, גם הרגישים ביותר, עלולים לדלוף ולהביא לפגיעה באנשים שפרטיהם האישיים שמורים בהם. קשה להעלות על הדעת את הנזק שעלול להיגרם מפתיחת מאגר עם נתונים רגישים על יהודים, על ספק-יהודים ועל פסולי חיתון, ובעתיד אולי גם עם מידע גנטי – לשימוש הציבור הרחב בארץ ובעולם. הקמתם של מאגרי מידע לבירורי יהדות, שמטרתם המוצהרת היא קביעה לגבי כשרות היוחסין של כל אדם ואדם, דורשת עיון ומחשבה. הכותב הוא עו"ד ויזם חברתי, מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי, בעל תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ומדעי המדינה ותואר שני בהצטיינות במדע, טכנולוגיה וחברה מאוניברסיטת בר-אילן, וכיום דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן

בחודש שעבר הציגה גוגל את המכשיר המתקפל שלה, ה-Pixel Fold, שאמור להיות מתחרה לסמארטפון ה-Galaxy Z Fold של סמסונג, ובימים האחרונים המכשיר החל להגיע לכמה צרכנים בני מזל שהזמינו אותו מראש ולעיתונאים טכנולוגיים לצורך סקירתו. נראה שגוגל עשויה להתמודד עם אתגרים שסמסונג כבר פתרה במה שנוגע לקיפול המסך. לפי דיווח שהתפרסם ביממה האחרונה, העיתונאי הטכנולוגי רון אמדאו מ-Ars Technica טוען, שמכשיר ה-Pixel Fold שקיבל לסקירה "מת" לאחר ארבעה ימים בלבד כאשר מסך ה-OLED הפנימי הפסיק לפעול. כפי שסיפר, האירוע כולו ארך קצת יותר משעה. בתחילה "מתו" 10 הפיקסלים התחתונים במסך, ואז גם חלקו השמאלי של המסך לא הגיב למגע. שעה לאחר מכן הופיע קו לבן, שהחל להתפשט כלפי מעלה על פני המסך. אמדאו מציין, ששכבת הפלסטיק המצפה את המסך לצורך הגנה עליו אינה נמשכת עד המסגרת, ומשאירה מעט שטח חשוף בינה לבין המסגרת. להערכתו, נראה שאבק נלכד באזור החשוף הקטן הזה, וכשהטלפון היה מקופל פגעו גרגרי האבק ב-OLED. יצוין, כי גוגל הזהירה את המשתמשים, שצגים גמישים הם רכים יותר מצגים רגילים, מה שמצריך הימנעות ממגע עם חול, פירורים וחפצים חדים. במקרה של ה-Pixel Fold, נראה שיהיה עלינו להמתין ולראות אם מדובר בבעיה נרחבת או מוגבלת לכמה יחידות, שכן היום מתחילה מכירת המכשיר בחנויות.  

חברת הנתונים והבינה המלאכותית האמריקנית דטהבריקס (Databricks) רוכשת את פלטפורמת הבינה המלאכותית היוצרת MosaicML תמורת כ-1.3 מיליארד דולר. הרכישה כפופה לתנאי סגירה מקובלים, לרבות כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים. כל צוות MosaicML צפוי להצטרף ל-דטהבריקס לאחר סגירת הרכישה. העסקה הזו אמורה לעזור לשתי החברות להגדיל את יכולות הבינה המלאכותית שלהן, כשפלטפורמת Lakehouse של דטהבריקס תשתמש בכלי הבינה המלאכותית של MosaicML כדי להגביר את יכולות ניתוח הנתונים שלה. הפלטפורמה שפיתחה MosaicML – שבאתרה מוגדרת ככזו ה-"מאפשרת לאמן ולפרוס בקלות LLMs ומודלים אחרים של AI על הנתונים שלכם, בסביבה המאובטחת שלכם" – עתידה להיתמך, לגדול ולהשתלב ב-דטהבריקס במשך הזמן. הרוכשת, דטהבריקס, היא בעצמה סטארט-אפ שנוסד ב-2013 ושגייס עד כה 3.6 מיליארד דולר במספר סבבים. הנרכשת, MosaicML, נוסדה ב-2021 לשעבר בידי נאבין ראו, מנכ"לה, שהיה מנכ"ל קבוצת מוצרי הבינה המלאכותית של אינטל וקודם לכן המנהל הבכיר של מעבדות הבינה המלאכותית של אינטל. עד כה השיגה החברה מימון של 64 מיליון דולר. בנוגע לרוכשת, באפריל האחרון חשפה דטהבריקס את הקוד הפתוח המעודכן שלה, Dolly LLM, כדי להפוך את שירותי הבינה המלאכותית שלה לזמינים עבור יישומים עסקיים ללא צורך במשאבי GPU מסיביים, או שימוש יקר ב-API. יודע לכתוב כל סוג תוכן, במקום האדם. ChatGTP של OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: BigStock מהפיכת מודלי השפה הגדולים והבינה המלאכותית הג'נרטיבית מודלים גדולים של שפה (LLMs) הכניסו לחיינו כלי AI שיכולים להבין שאילתות, לנתח מספר מקורות נתונים עצום, ולהגיב בתשובות בשפה טבעית ובהתאם להנחיות מדויקות, או אפילו לקודד. החידוש הזה נחשב כמטלטל ומשבש במיוחד ויש המשווים אותו להמצאת החשמל או האינטרנט. עם זאת, לפי הניסיון שצברו בחודשים האחרונים מיליוני משתמשים בכלים הללו, שהמוביל בהם עד כה הוא ChatGPT מבית OpenAI, הם יכולים גם לייצר תשובות שגויות או דמיוניות, וזקוקים למשאבי GPU משמעותיים כדי לפעול. MosaicML, על פי הדיווחים במדיה העולמית, מסייעת ללקוחותיה לרוץ על מערכות עיבוד מינימליות ולהכשיר את המודלים שלהם עם נתונים משלהם, אשר לא זמינים בדרך כלל לכלי ה-AI היוצרת. מנכ"ל דטהבריקס, עלי דוגשי, אמר בתגובה למיזוג המסקרן: "כל ארגון צריך להיות מסוגל להפיק תועלת ממהפכת ה-AI, באמצעות יותר שליטה על אופן השימוש בנתונים שלו. ל-דטהבריקס ול-MosaicML יש הזדמנות מדהימה לעשות דמוקרטיזציה של בינה מלאכותית ולהפוך את ה-Lakehouse למקום הטוב ביותר לבנות בינה מלאכותית ו-LLM". לדבריו, "החזון המשותף של דטהבריקס ו-MosaicML, המושרש בשקיפות והיסטוריה של תרומות בקוד פתוח, יספק ערך ללקוחות שלנו בזמן שהם מנווטים את מהפכת המחשוב הגדולה ביותר של זמננו". ראו, המייסד השותף ומנכ"ל MosaicML, הגיב אף הוא על העסקה ואמר: "ב-MosaicML אנו מאמינים בעולם שבו כל אחד מוכשר לבנות ולהכשיר את המודלים שלו, וחדור בדעות ובנקודות מבט משלו – שילוב כוחות עם דטהבריקס יעזור להפוך את האמונה הזו למציאות. התחלנו את MosaicML כדי לפתור את בעיות ההנדסה והמחקר הקשות הנחוצות כדי להפוך הכשרה בקנה מידה גדול לנגישה יותר לכולם. יחד עם דטהבריקס, נטה את הכף לטובת רבים – ונעשה זאת כנשמות תאומות: חוקרים שהפכו ליזמים שחולקים חזון דומה".