מיקרוסופט (Microsoft) רושמת ניצחון גדול במאבקה לקבל אישורים רגולטוריים לרכישת ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard), בעסקת ענק בשווי -68.7 מיליארד דולר. שופטת בית המשפט המחוזי הפדרלי בקליפורניה, ג'קלין סקוט קורלי, קבעה כי החברה יכולה להמשיך בעסקה וסירבה לקבל צו מניעה זמני שהוציאה לענקית הטכנולוגיה ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, ביוני. ספגה מכה. ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC. צילום: BigStock כזכור, ה-FTC תבעה לחסום את העסקה, בטענה שמיזוג של החברה שעומדת מאחורי קונסולת ה-Xbox עם מפתחת כותרי הגיימינג המאוד פופולריים תפגע בתחרות בתחום תעשיית משחקי הווידיאו. "יש צורך בצו מניעה ראשוני, כדי לשמור על הסטטוס קוו ולמנוע פגיעה זמנית בתחרות, עד להליכים המינהליים של ה-FTC, וכדי לקבוע אם הרכישה המוצעת מפרה את חוק ההגבלים העסקיים של ארה"ב", נכתב בהצהרת ה-FTC במסמך שהוגש לבית המשפט. הרשות גם הוסיפה והבהירה כי "יש צורך בצו מניעה זמני כדי לשמור על המצב הקיים בזמן שבית המשפט יחליט אם להיעתר לצו המקדמי המבוקש". עם זאת, לאחר חמישה ימי דיונים קדחתניים, השופטת פסקה כי ה-FTC לא הוכיחה שהעסקה עלולה לגרום לפגיעה שכזו ולצערה של הוועדה, נימוקיה לא שכנעו אותה. השופטת ציינה בפסיקתה כי: "רכישת אקטיוויז'ן בידי מיקרוסופט תוארה כגדולה בתולדות הטכנולוגיה. זה ראוי לבדיקה. הבדיקה הזו השתלמה: מיקרוסופט התחייבה בכתב, בפומבי ובבית המשפט לשמור את Call of Duty בפלייסטיישן למשך 10 שנים בשוויון עם Xbox. היא עשתה הסכם עם נינטנדו להביא את Call of Duty ל-Switch. והיא חתמה על מספר הסכמים להביא לראשונה את התוכן של אקטיוויז'ן למספר שירותי משחקי ענן. אחריותו של בית משפט זה במקרה המסוים צרה. יש להחליט אם, על אף הנסיבות הנוכחיות הללו, יש לעצור את המיזוג – אולי אפילו להפסיק – עד לפתרון הפעולה המנהלית של ה-FTC. מהסיבות שהוסברו, בית המשפט מוצא שה-FTC לא הראתה סבירות שיגבה את טענתה כי המיזוג האנכי המסוים הזה בענף ספציפי זה עלול להפחית באופן משמעותי את התחרות. להיפך, העדויות הרשומות מצביעות על גישה רבה יותר של צרכנים ל-Call of Duty ולתכנים אחרים של אקטיוויז'ן. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית". מיקרוסופט מסרה כי היא מתכננת לסגור את העסקה בחודשים הקרובים. אם אכן כך יהיה, לאחר השלמת העסקה היא תהפוך לחברת המשחקים השלישית בגודלה בעולם, אחרי טנסנט (Tencent) וסוני (Sony). הרכישה תעניק למיקרוסופט שליטה בזכיונות לכמה ממשחקי הווידאו המצליחים ביותר בעולם כיום, כולל Call of Duty, World of Warcraft ו-Candy Crush Saga, אך כאמור, החברה כבר התחייבה להשאיר כותרים לוהטים אלו בקונסולות של המתחרות בשנים הבאות. פסק הדין הנוכחי מהווה כישלון גדול עבור ה-FTC, שספגה אש בשל טיפולה בתיקי הגבלים עסקיים. הוועדה הואשמה בכך שהיא איטית מדי מכדי לאתגר מיזוגים ורכישות ונכונה מדי לאפשר לעסקאות לצאת לפועל, גם כאשר יש חששות הגבלים עסקיים לגביהן. מעבר להפסד הספציפי, הפסיקה האחרונהבתיק מיקרוסופט-אקטיוויז'ן עשויה לגרום לחברות אחרות ששוקלות מיזוגים ורכישות להסס הרבה פחות ובמקביל היא צפויה גם להקשות על ה-FTC לחסום עסקאות עתידיות. Our statement on today's decision: pic.twitter.com/jRDD8PhBeT — Brad Smith (@BradSmi) July 11, 2023 מה צפוי לקרות כעת? אבל האם אפשר כבר לברך על המוגמר? ובכן התשובה לכך היא שלילית בינתיים. ראשית, ה-FTC אמרה כי בכוונתה לערער על פסק הדין בבית המשפט התשיעי לערעורים של ארה"ב. אם הפסיקה תאושר בו, ה-FTC תוכל עדיין להמשיך ולערער על הפסיקה גם בבית המשפט העליון. בנוסף, ועדת הסחר הפדרלית הגישה נגד מיקרוסופט ואקטיוויז'ן בדצמבר האחרון תביעת הגבלים עסקיים, במטרה לעצור את המיזוג המתוכנן ביניהן, בטענה שהעסקה תפגע באופן בלתי הוגן בתחרות בשוק משחקים השווה מאות מיליארדי דולרים. עם זאת, לפי המדיה העולמית, החלטת בית משפט בקליפורניה לדחות את בקשת ה-FTC לצו מניעה ראשוני לעסקה תגרום לחברות להתקדם להשלמת המיזוג ויכולה גם לגרום ל-FTC לבטל את תביעת ההגבלים העסקיים שלה סביב העסקה לחלוטין. בנוסף, נזכיר כי עסקת הגיימינג העצומה נמצאת מזה חודשים רבים בבירורים רגולטוריים לא רק בארה"ב אלא גם באירופה, והיא נאסרה כליל על ידי רשות התחרות והשווקים של בריטניה, ה-CMA. באמצע מאי האחרון נודע כי לאחר חקירה מעמיקה וארוכה, הנציבות האירופית אישרה את עסקת הרכישה ומיקרוסופט מצידה התחייבה מולה לכמה מגבלות, כשלדוגמה היא הבטיחה לקבל מגבלות שיאפשרו לתושבי האיחוד האירופי להשתמש בכל פלטפורמת ענן לצורך הזרמת המשחקים. בנוסף, הצווים שה-FTC ביקשה בארה"ב ונידחו כעת הגיעו במקביל להליך ערעורה של מיקרוסופט על החלטת הרגולטורים בבריטניה לחסום את הרכישה המוצעת שלה. 

כנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים, זכה להתעניינות ישראלית ובינלאומית, ובכלל זה בסין – המדינה השנייה בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה. סוכנות הידיעות הממשלתית הסינית Xinhua פרסמה ידיעה אודות האירוע, שכתב שלה נכח בו. האירוע עסק בהרחבה בעולמות ה-AI, לרבות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI). בידיעה, שפורסמה הן באנגלית והן בסינית, ציינה סוכנות הידיעות את חילופי הידע בין 1,000 המשתתפים מ-16 מדינות שנכחו בכנס, "כאשר מומחים בינלאומיים חלקו ביניהם נקודות מבט שונות, בעלות ערך, תובנות מניסיונם האישי והישגים בולטים שאליהם הם הגיעו". כמו כן צוינו בה ההרצאות והסדנאות מרחיבות הדעת שנערכו בוועידה ועסקו בהיבטים השונים של הבינה המלאכותית היוצרת, ובכלל זה ההתפתחויות הבולטות בתחום, יישום הטכנולוגיה וההזדמנויות הרבות שהיא מביאה עימה. משתתפים בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים. צילום: תומר פולטין בכנס הבינלאומי, שבין נותני החסות לו היו חברות ענק כיבמ, דלויט וגוגל קלאוד, השתתפו לא מעט בכירים מסין וממדינות נוספות באסיה, שהביעו התעניינות רבה בטכנולוגיות ובפתרונות של החברות הישראליות שהציגו בכנס, וזכו להתעניינות מקבילה מצד גורמים ישראליים. Lynx הוא מותג מבית אנשים ומחשבים, שמקיים כנסים בנושאים הטכנולוגיים החמים ביותר. תחת מותג זה מתקיימים כמה מהכנסים הבולטים בהיי-טק כיום, בהם Fintech Junction בנושא הפינטק; New retail fest, שעוסק בקמעונות וטכנולוגיה; וכאמור, Future of AI. כנסים נוספים של המותג עוסקים בעולמות הסייבר, המכירות וה-DevCon – הנושא שבו יעסוק האירוע הבא של Lynx, שיתקיים ב-18 באוקטובר הקרוב, לאחר חופשות הקיץ והחגים, בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כנסים אלה נערכים לצד הוועידות הוותיקות ואירועי הלקוחות של אנשים ומחשבים, שמתקיימים כבר עשרות שנים, וגם הם מושכים אליהם את מיטב המומחים – כל כנס בתחומו.

ארגון צופן ערך אירוע לסטודנטיות ממקצועות ההיי-טק ומהנדסות ערביות ויהודיות, במטרה לעודד את הישגיהן של נשים בטכנולוגיה וליצור קהילה של תמיכה לנשים מקצועניות ובמטרה לצקת תוכן בצורך של הנשים בתעשייה לביסוס קהילה ולתת להן הזדמנות להכיר, להתחבר ולטוות יחד את החוטים ליצירת רשת. האירוע, שנערך בסוף השבוע במלון לאונרדו פלאזה בחיפה, כלל הרצאות ושולחנות עגולים, שהובילו מהנדסות מנוסות מחברות מובילות בתחום, בהן אינטואיט, בוסטון סיינטיפיק, KLA, אפל ומטא. "כנס המהנדסות הערביות והיהודיות של צופן הוא הבסיס לבריאתה של קהילת נשות היי-טק; קהילה מחוברת, מקושרת וממנפת, שאנו בצופן מבקשות להקים יחד עם חברות ההיי-טק והמהנדסות עצמן", אמרה מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן. "הכנס הזה הוכיח עד כמה המהנדסות צמאות להשתייך לקהילת נשים מעצימה, קהילה שבה הן משתפות, מתייעצות, מכירות, חולקות קשרים והופכות לכוח נשי מוביל. יש מעט מדי נשים היי-טקיסטיות ועוד פחות מכך היי-טקיסטיות ערביות. מדובר בקריירה תובענית שאינה נעדרת אפליה, חוסר פרגון, ולעיתים גם חוסר אמון ביכולותיהן. נוכחות של נשים בתפקידי מפתח בתעשייה תסייע במציאת הדרכים לשמירה על איזון עבודה-בית, שממנו ייהנו גם גברים. צופן, כארגון המקדם חיים משותפים, גאה בנוכחות המרשימה של מהנדסות ערביות ויהודיות, גאה על השיח המקרב, המעשיר, המלמד שנוצר בכנס, שללא ספק מוכיח את כוחו של הביחד".

מינוי בכיר במאנדיי: היוניקורן הישראלי, ששווה, נכון לאתמול (ג'), כ-8.5 מיליארד דולר, הודיע היום על מינויו של דניאל לריה לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיה ומוצר (CPTO – Chief Product and Technology Officer). לריה הצטרף למאנדיי לפני כשבע שנים על מנת להוביל את המו"פ של החברה. בהמשך התרחבו תחומי אחריותו גם לניהול צוותי המוצר. כחלק מצוות ההנהלה הבכירה, לריה קידם את יישום הטכנולוגיה ואסטרטגיות החדשנות והמוצר של מאנדיי, והיה בין התורמים הבולטים להתפתחות של פלטפורמת ה-Work OS שלה, כמו גם להשקת כמה ממוצריה החדשים, בהם בעולמות ה-CRM וה-DevOps. עוד תחום שהוא פיתח במאנדיי הינו הבינה המלאכותית. בתפקידו החדש, לריה יתמקד בהתרחבותה של מאנדיי כחברה רב מוצרית וביעילותה התפעולית, תוך חיזוק הביצועים של החברה. עד יולי אשתקד המנייה של מאנדיי בנסדא"ק אמנם ירדה בחדות, אך בחודשים שלאחר מכן היא התייצבה ובנובמבר היא החלה לעלות בצורה דרסטית. כיום שווה המניה שלה כ-175 דולר – יותר מפי שניים משערה לפני כשמונה חודשים. עם זאת, מניית מאנדיי עדיין רחוקה משער השיא שלה באוקטובר 2021, אז הגיע מחירה לכ-380 דולר. עוד במסגרת תפקידו, לריה יעסוק בניהול ובגיוס עובדים עבור כל צוותי המוצר, המו"פ ועיצוב המוצר של מאנדיי, שכיום עומד מספרם על מעל 400 איש ואישה. החברה מתכוונת להרחיב בקרוב את הנוכחות הגלובלית שלה – בוורשה, לונדון וארצות הברית, ולריה ימלא תפקיד מפתח בכך. "במסגרת תפקידי, אנהל את אנשי הטכנולוגיה, ניהול המוצר, מעצבי המוצר והמהנדסים שיש לנו במאנדיי", ציין לריה. "הגישה שלנו יצרה תהליך ייחודי של פיתוח מוצר באופן הוליסטי, המבוסס על שילוב צוותים רב תחומיים, שחבריהם השונים מביאים את הכישרון והידע שלהם כדי לעבוד יחד ולתת את המענה השלם, בראייה שיתופית". ערן זינמן, מייסד שותף ומנכ"ל משותף במאנדיי, ומי שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, אמר כי "בעוד שאנחנו ממשיכים לצמוח באופן מהיר, אנחנו מקדמים את לריה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיה והמוצר. לאורך כל שנותיו במאנדיי, לריה ביסס רקורד מרשים של מנהיגות והצלחה בהובלת צוותי המו"פ והמוצרים שלנו, ובחברה בכלל. אנחנו בטוחים שהוא האדם הנכון ביותר כדי לקדם את מאנדיי".

"נושא הערים החכמות מדובר זה עשור לערך. עברנו בתחילה תהליך של הקמת עיר דיגיטלית. זו עברה בשלב הבא לעיר חכמה, שמשתמשת בטכנולוגיות חכמות למטרות התייעלות, חיסכון ושיפור השירות לתושב. באחרונה התחיל תהליך של הפיכת העיר לעיר קוגניטיבית. זה היעד – עיר חכמה 6.0", כך אמר אורי בן-ארי, יועץ בכיר לתחום הערים החכמות. בן-ארי דיבר בכנס הערים החכמות Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. איזו עיר הייתה העיר החכמה הראשונה בישראל? בדבריו ציין בן-ארי את העיר החכמה הראשונה בישראל: "התחלנו להפוך את אילת לעיר חכמה כבר ב-2012", אמר. "העיר עברה מהפך בתחומים שונים – החל משימוש באנרגיה חלופית, דרך חיישנים ואינטרנט ומצלמות בכל העיר, עבור בפיתוח חדשנות ויזמות בעיר, וכלה בהקמת מרכז בינלאומי לחקלאות ימית – כל זאת כאשר המרכיב העיקרי בפעילות הכלכלית באילת הוא עדיין התיירות. אילת התקדמה, והיא משתמשת כיום בצורה נרחבת באנרגיה מתחדשת. בקרוב התושבים לא ישלמו על צריכת חשמל, כי הם יקימו פאנלים סולריים – מגמה שצוברת תאוצה בעיר". עיר חכמה – ויפה. אילת. צילום: ShutterStock איזו עיר היא העיר הקוגניטיבית הראשונה בעולם? בן-ארי הסביר את המונח "עיר קוגניטיבית": "זוהי עיר שבה כל המערכות מחוברות, כמו במוח, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות היא יכולה ללמוד ולחזות מראש תופעות אפשריות – מה שמשפר את השירות שהעירייה נותנת לתושבים וחוסך להם זמן. מקבלי ההחלטות בעיר קוגניטיבית עושים זאת על ידי הפיכת המידע לידע, ובצורה קוגניטיבית – הידע מוביל את קבלת ההחלטות". "העיר הקוגניטיבית הראשונה בעולם היא נאום (Neom) שבערב הסעודית. מושקעים בפיתוחה מיליארדי דולרים, ונעשה לצורך כך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, כולל AI, תאומים דיגיטליים ומטאברס. זאת, כדי להבטיח עיר קוגניטיבית, שחוזה את צרכי התושבים מראש ומשפרת את איכות החיים שלהם", הוסיף. "גודלה של העיר הוא 26 אלף קמ"ר – יותר משטחה של ישראל. צפויים לגור בה שניים עד שלושה מיליון תושבים. נעשות בה פעולות רבות של חיקור, גילוי וניתוח נתונים. עוד אציין את אקו דלתא, העיר החכמה שנבנית מאפס בדרום קוריאה, שהיא בעצם שכונה מורחבת". לדברי בן-ארי, "תחום העיר החכמה עבר שלבים: בתחילה, הוא כלל את טכנולוגיה ומערכות מידע, תאורה חכמה ופחי אשפה עם חיישנים. אז עברנו לתחומי התשתיות, התחבורה, האנרגיה והחינוך. בשנים 2019-2021 התחום התקדם דרך מימוש תפיסת התושב במרכז, אם כי הקורונה האטה מעט את ההתקדמות בתחום. בשנתיים האחרונות, המיקוד הוא בקבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים ומידע מנותח". מהי האסטרטגיה לעיר חכמה 6.0? בן-ארי הציג בדבריו את האסטרטגיה לעיר חכמה 6.0: "זו עיר שבה התושב נמצא במרכז וההחלטות מבוצעות על בסיס ידע, ולא רק מידע – שמצטבר ומסייע לקבל החלטות מראש, ולא רק בזמן אמת. כמו כן, האסטרטגיה מטפלת בקיימות ובחוסן של העיר, בשיתופי פעולה בין בעלי העניין בה, ובחדשנות וביזמות המפותחות בה". הוא הציג תפיסה חדשה של חדרים אימרסיביים, "שמשמשים כיום בכיתות בבתי ספר, ושעשויים לשמש בקרוב ברשויות המקומיות כחדרים להצגת מערכות GIS וצילומי אוויר מתקדמים בתלת ממד, למשל כדי לתכנן ולאתר חריגות בניה". לסיום, בן-ארי הדגיש שלאור התפתחות תחום העיר החכמה, וגם באופן כללי, "תפקיד המנמ"ר הולך ונעשה חשוב יותר ויותר במגזר העירוני. יש חובה לשדרג את מעמד המנמ"ר ברשויות המקומיות לתפקיד סמנכ"ל, או סגן ראש עיר בשכר. זאת, בעיקר לאור החשיבות של התפתחות הטכנולוגיה והרצון להפוך ערים לחכמות יותר, קוגניטיביות יותר. תפקיד המנמ"ר הוא מהתפקידים החשובים במשק, ועל המנמ"רים.ות להיות מוכשרים.ות בניהול ובתכנון אסטרטגי".

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קראה אתמול (ד') לממשלה להקים מרכז מחקר ופיתוח באחד מיישובי הבדואים בדרום. הקריאה יצאה בתום דיון שנערך בוועדה כחלק מדיונים שנערכו בוועדות שונות של הכנסת לרגל יום הנגב. יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, ציין כי הקריאה היא תוצאה של קונצנזוס בקרב כל חבריה. לדברי ח"כ עודה, מי שחוסם את הקמת המרכז הוא משרד האוצר, והוא ויתר חברי הוועדה קראו למשרד לשתף איתה פעולה כדי לקדם את המהלך. יש לציין כי הוועדה הזמינה את משרד האוצר לשלוח נציג מטעמו לדיון, אולם זה לא הגיע. ח"כ עודה אמר כי "אם יש קבוצה שהיא המופלה והמוזנחת ביותר היא האוכלוסייה בכפרים הבדואים הלא מוכרים. הדרך לשיפור המצב בכל הנגב היא בין היתר בהקמת מרכז מו"פ, שייתן תקווה לאנשים". ח"כ יוסף עטאונה, שיזם את יום הנגב בכנסת, הסביר כי "מרכז מחקר ופיתוח בחברה הבדואית לא רק ייתן פוטנציאל תעסוקה לאנשים בה, אלא יהיה מקום יותר נכון לעריכת מחקרים, שלא ינוהלו על ידי אנשים מרחוק, כי אם על ידי אלה שגרים באזור וחווים את הדברים. יש כבר מתווה ברור להקמת כזה מקום, וצריך לעשות זאת במהרה". "פתיחת מרכז מו"פ בנגב – סיוע לנשים הבדואיות להשתלב בהיי-טק" דובר נוסף בדיון היה ח"כ יאסר חוג'יראת, שאמר ש-"יש בנגב בדואים רבים שמצליחים בתחומי המחשבים, הרפואה ועוד. פתיחת מרכז מו"פ שכזה תסייע לבדואים להשתלב בהיי-טק, ובמיוחד לנשים הבדואיות. אם מדברים על הגדלת תעסוקת נשים – ניתן לעשות זאת דרך הקמת מרכזי מו"פ". ח"כ אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה הקודמת, ציינה שאחד הדברים שהכעיסו אותה בתהליך שהוביל לתקציב המדינה שהממשלה שהיא הייתה חברה בה העבירה היה הדרישה להתחייבות שלא יוקמו עוד מרכזי מו"פ בישראל. "כמובן שסירבתי לזה", אמרה ח"כ פרקש הכהן, שבתחילת הדיון נבחרה לעמוד בראש ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לתחום הבינה המלאכותית. רינת שפרן, מנהלת אגף בכירה למדע וקהילה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציגה בישיבה תוכניות להקמת מרכזי מו"פ אזוריים בפריפריה, לרבות בחברה הבדואית בנגב. היא ציינה כי לכל אחד ממרכזי המו"פ הללו יש ערך וחשיבות. עוד דיבר בדיון חי'ר אלבז, יו"ר עמותת אג'יק מכון הנגב. הוא אמר כי "הנגב הצפוני הוא סף המדבר של מדינת ישראל, ונפגשים בו שניים מהאתגרים המרכזיים שלה: האתגר הסביבתי, שמתבטא בהתיישבות פרושה, מתקני תשתית מזהמים, תשתיות חסרות ופיתוח מואץ, וסוגיית שינויי האקלים ואסונות הטבע באזור זה, הכוללים עלייה בטמפרטורות, ירידה במשקעים והתגברות של אירועי טבע חריגים, מעל לממוצע העולמי. מרכז מו"פ בנגב יכול לסייע בפיתוח טכנולוגיות שיעזרו להתמודדות מול המצבים והאתגרים האלה".

הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) הולכת ומתרחבת בשלל תחומים בחיים. התחום הזה "מתפוצץ" בחודשים האחרונים, במיוחד מאז שה-ChatGPT פרץ לחיינו. אבל בינה מלאכותית יוצרת זה ממש לא רק ChatGPT – היא, כמו גם למידת המכונה, באות לידי ביטוי בהרבה צורות ותוכנות, וקונות להן אחיזה בשלל תחומים. אחד מהם הוא תחום ההשקעות. אינובסטה (Innovesta) היא חברת סטארט-אפ מבוססת בינה מלאכותית לתעשיית הפינטק, שמספקת למשקיעים ולחברות מדדים ואיתותים מתוך הרשתות החברתיות על מידת ההוגנות העסקית והסיכונים בהתנהלות של חברות ציבוריות. עמוד פורטפוליו – פלטפורמת אינובסטה מספקת למנהל ההשקעות התראות ותובנות מהרשתות החברתיות לגבי פורטפוליו ההשקעות שלו. צילום: אינובסטה בעולם הדיגיטלי של היום, השיח ברשתות החברתיות חושף מידע שגם לא זמין בפרסומים הרשמיים של החברות הציבוריות וגם מעצב את דעת הקהל לגביהן. כתוצאה מכך, משקיעים מוצאים את עצמם במבוי סתום: מצד אחד, הם טובעים בכמות המידע הזמין ברשתות, ומתקשים לכמת אותו ולאמוד אותו, אבל מהצד השני, הם לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממנו. אינובסטה פיתחה את טכנולוגיית Conduct Intelligence על מנת לפתור את האתגר הזה של המשקיעים על ידי שימוש בבינה מלאכותית יוצרת, למידת מכונה ותפיסות מעולם המודיעין. פלטפורמת ה-Conduct Intelligence של אינובסטה סורקת את הרשתות החברתיות, מסננת רעשים ומפעילה מודלים ייחודיים, שמזהים אירועים ונושאים מהותיים על החברה ותחושות הציבור לגבי התנהלותה. הפלטפורמה מספקת למשקיעים התראה מוקדמת ותובנות על התנהלות החברה והשפעתה הפוטנציאלית על ביצועי המניה. CIQ – מוצר ייחודי של אינובסטה, שמדרג חברות על בסיס ביצועים פיננסיים והוגנות עסקית. צילום: אינובסטה השקעות עם ערך הוגנות עסקית והתנהלות חברות תופסות מקום מרכזי יותר ויותר בשיקולי ההשקעה, בעיקר בקרב המילניאלס ובני דור ה-Z, שמעוניינים להשקיע לפי תפיסת עולמם הערכית. טכנולוגיית ה-AI של אינובסטה מאפשרת מדידה דינמית ומפורטת של מדד ה-ESG המקובל (שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי), ואף מרחיבה אותו לתחומים נוספים: אחריות חברתית, יחס הוגן לעובדים, ממשל תאגידי, אתיקה, יחס הוגן ללקוחות, פרקטיקות של מכירה ושיווק, ניהול הסיכונים ואסטרטגיות בתחום החדשנות. סנטימנט ה-Environmental conduct בקורלציה להתנהגות המניה. צילום: אינובסטה ניתוח רב ממדי של התנהלות החברות מול ביצועי המניות שלהן מאפשר ללקוחות אינובסטה לנטר את פורטפוליו ההשקעות שלהם ולזהות חברות מובילות בשני התחומים – ביצועים פיננסיים והוגנות. כך הם יכולים להשקיע בחברות הטובות ביותר (Best in class) בכל סקטור ותעשייה.

"בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי משמעותי שנעשה בשימוש ובפיתוח האפליקציות במגזר הביטחוני – ממערכות תומכות לחימה למערכות לחימה שמנגישות כלים מבצעיים. השינוי הגיע בעיקר בעקבות התפתחות הצורך המבצעי במגזר הביטחון. שדה הקרב מאופיין בדינמיות אפליקטיבית, אבטחה, זמינות גבוהה והנגשת השירותים האפליקטיביים לקצוות. תמונת קרב נכונה, מהימנה, עם מידע תומך החלטה מהענן המרכזי ועד לחייל בשטח", מסביר שון פז, ארכיטקט פתרונות בכיר ב-רד האט (Red Hat) בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת הכנס השנתי של החברה עבור מגזר הביטחון, אשר יתקיים במהלך חודש יולי. "יכולות אלו מתאפשרות באמצעות תכונות מחשוב ענן בהיקפים שונים לניהול והנגשה של שירותים ואפליקציות בתצורה מוטת-ענן (Cloud Native), המאפשרת דינמיות גבוהה ויכולות עבודה אוטונומיות (בנתק). מערכת ניהול הענן המובילה בעולם היא קוברנטיס ומוצר הדגל Red Hat OpenShift מבוסס טכנולוגיה זו", ציין פז. קוד פתוח במגזר הביטחון? נשמע בלתי אפשרי. "אנשים נוטים לחשוב שקוד פתוח פחות מאובטח מקוד סגור, אבל ההפך הוא הנכון", מתקן פז את הטעות הנפוצה. "לדוגמה, פיתוח בקוד סגור לא מאפשר לגורמים מחוץ לחברה לתקן, לסרוק ולהבין מה כלוא בקוד הסגור. אם יש באג או פגיעות בקוד, היכולת לזיהוי מוגבלת ותלויה ביכולת של האנשים המפתחים את המוצר. לעומת זאת, מוצר כמו קוברנטיס – המערכת הגדולה ביותר היום בעולם הקוד הפתוח – עשרות אלפי מפתחים עושים בו שימוש מדי שנה ומאות מדי יום, ולכן סטטיסטית הסיכוי שנעלה על באגים או פגיעויות אבטחה הוא הרבה יותר גדול". עוד מציין פז, כי "בצבא, הקוד הפתוח מאפשר ליחידות הטכנולוגיות השונות ליהנות מהחדשנות שמתפתחת בקהילות הקוד הפתוח באינטרנט, ובחלק מהמקרים לתרום קוד בחזרה. בסופו של דבר, היכולת הזו תורמת ליכולות הפנימיות וליחידות שלהם". כיצד רד האט משתלבת במגזר הביטחון? "הפעילות של רד האט עם מגזר הביטחון היום היא בעצם שותפות. אלו לא יחסים של ספק וצרכן, אלא יחסים של שותפים לכל דבר ועניין והמפתח לאמון היא שקיפות מלאה בין שני הגופים", מציין פז. "מגזר הביטחון רואה ברד האט שותף מהימן, והעובדים של רד האט משולבים בתהליכים היום יומיים של היחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל. ישנם לא מעט שיתופי פעולה בין גוף המחקר והפיתוח של רד האט ישראל ובין גופי הפיתוח ביחידות השונות". פז מוסיף כי, "פלטפורמת Red Hat OpenShift משמשת כיום את רוב היחידות בצבא, ועליה פרוסות אפליקציות ודטה החשובות לפעילות השוטפת שלהן. Red Hat OpenShift מאפשרת לפתח ולהריץ אפליקציות ומודלי בינה מלאכותית מוטי-ענן בענן המרכזי ובקצה בצורה אוטומטית לחלוטין, דבר המקל על שלבי הפיתוח והפריסה מבחינה תפעולית". "האגנוסטיות אותה מספקים פתרונות רד האט יאפשרו בעתיד גמישות ללקוחות החברה בבחירת ספק הענן שאיתו הם רוצים לעבוד. בעזרת פלטפורמות פתוחות ואגנוסטיות לתשתית, תתאפשר גמישות מלאה ב'הקפצת' האפליקציה בין עננים ציבוריים, באופן היברידי בין הענן הפרטי לציבורי ואפילו לקצוות", מסכם פז. בכנס השנתי עבור מגזר הביטחון יציגו היחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל יכולות בתחומים שונים כמו דאטה, מחשוב קצה, סביבות מרובות עננים ועוד.