הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
20/07/23 18:06
11.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול (ד') את חוק האנג'לים, ובקרוב הוא יועלה להצבעות בקריאות שנייה ושלישית במליאה, לטובת אישורו הסופי. הוא ככל הנראה יאושר, משום שהוא עבר בוועדה בהסכמה נדירה, מקיר לקיר, של הח"כים. עניינו של החוק הוא מתן הטבות מס למשקיעים בענף, כדי לתמרץ את אלה מהם שעד כה נמנעו מלהשקיע בהיי-טק הישראלי בגלל המיסוי – לעשות זאת.
החוק הזה מתגלגל בכנסת כבר זמן רב, ומי שקידמה אותו בשנים האחרונות היא ח"כ אורית פרקש הכהן, שהייתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ב-2021-2022, בממשלות של נפתלי בנט ויאיר לפיד. אלא שעם כל החשיבות והיתרונות של החוק, אי אפשר להתעלם מכך שהוא מאושר בעיתוי הלא נכון, ואפשר לומר שזה קצת מאוחר מדי. ההטבות והתנאים שהוא כולל מתאימים לתקופה אחרת של הענף, לפני כשנתיים בערך – אז הוא היה בפריחה והיקף ההשקעות בו הגיע לשיאים. או אז, כשהיה הרבה כסף פנוי, היה הגיון להכניס למעגל המשקיעים גורמים נוספים.
ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענף ההיי-טק של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
עדות לכך ניתן היה לקבל היום, בדיון שכינס ח"כ אביגדור ליברמן, המכהן כיו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. הדיון עסק בסוגיה ישנה – הגברת ההשקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק בכלל ובסטארט-אפים בפרט. למעשה, מדובר בהשקעות שלנו בהיי-טק הישראלי, משום שהגופים האלה מנהלים בין היתר את קרנות הפנסיה והחיסכון שלנו.
הזרים לא משקיעים, הישראלים יושבים על הגדר
לוועדה הוצגו נתונים קודרים על הירידה בהשקעות הזרות בהיי-טק והיקפן הצפוי ב-2023-2024 – נושא שמטריד את בכירי הענף והכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים. על פי תחזית משרד האוצר, השנה ובשנה הבאה תחול צניחה של 80% בהשקעות של המשקיעים הזרים בענף הטכנולוגיה בישראל.
בפועל, כבר כעת ההשקעות הזרות נעצרו כמעט לחלוטין, והקרנות הישראליות, שגם ככה חלקן בהשקעות בהיי-טק הישראלי לא גדול, יושבות על הגדר כל עוד חוסר הוודאות הכלכלית והפוליטית נמשך. הסכנה הברורה והמיידית היא לחברות הצעירות, שקמו בשלהי תקופת השיא או מעט אחריה ולא הספיקו לגייס כסף. הן עלולות לעבור למדינה אחרת או אף להיסגר. חלקן כבר עושות זאת, משום שיש לא מעט משקיעים זרים שמתנים את ההשקעות בהן ברישומן מחוץ לישראל.
המצב של החברות הגדולות יותר עדיין טוב, כי הן יושבות על רזרבות כספיות גדולות, שנצברו טרום המשבר. העובדה הזאת מטעה רבים, שעדיין סבורים שהמצב של ההיי-טק הישראלי טוב. אבל, כדאי להרחיק ראות ולהבין שאם לא יימצא פתרון מיידי לסיוע לחברות הצעירות, בעוד שנתיים או שלוש הענף יהיה במשבר חמור בהרבה מעכשיו, שסופו מי ישורנו. ההערכה היא שאם לא ייעשו הפעולות הנכונות כעת, ובמהרה, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו לא בעוד הרבה זמן נוכל להוסיף לתיאורנו כ-"אומת הסטארט-אפ" את המילה לשעבר. או, כפי שאמרה אחת הדוברות בדיון בכנסת היום, "התשעה באב של ההיי-טק כבר כאן".
"בסבב הגיוס הבא איאלץ לעבור לארצות הברית, יחד עם האנשים שלי פה. שם אגייס את האנשים הטובים. את השנים הקרובות כבר הפסדנו, עכשיו צריך להציל את מה שנשאר כדי שיום אחד נוכל לחזור לפה"
ובכן, העובדות לפנינו והכתובת כתובה על הקיר באותיות של קידוש לבנה. לכן, על הממשלה להתעשת וליצור תוכניות שיעודדו אפיקים חדשים שמשם יגיעו ההשקעות בהיי-טק הישראלי. למשל, הגופים המוסדיים, כמו שהציע היו"ר. הגופים האלה מחזיקים, כאמור, בכספים שלנו, ורבים מהם נמצאים כאן כבר שנים רבות, ומלווים את המדינה ואת המפעל הציוני כבר תקופה ארוכה. בנוסף, כפי שאמר ח"כ ליברמן, הם "יושבים על ערימות של כסף". זהו בדיוק הזמן שלהם לעשות את המעשה הציוני ולהתגייס להשקעות בסטארט-אפים. בהחלט ייתכן שאם הם יעשו זאת, הם יושיעו את החברות הללו, או לפחות חלק גדול מהן.
דברים מרגשים שמעידים על חומרת המשבר
אחד המשתתפים בדיון, היזם יאיר אדטו, משקיע כיום בבינה מלאכותית, ובעברו יש ניהול והשקעות ביוניקורנים. הוא נתן בדיון היום בכנסת דוגמה, שמהווה אישוש בשטח לאזהרות, כשסיפר ששני מהנדסים בכירים בחברות שהוא מעורב בהן עזבו אותן בחודש האחרון לטובת משרות דומות ושכר כפול בחו"ל. אדטו הוא קצין בכיר לשעבר בצה"ל, איש ההתיישבות העובדת ובן למשפחה שכולה. הוא אמר בדיון, בהתרגשות שהוא לא יכול היה להסתיר: "בסבב הגיוס הבא איאלץ לעבור לארצות הברית, יחד עם האנשים שלי פה. שם אגייס את האנשים הטובים. את השנים הקרובות כבר הפסדנו, עכשיו צריך להציל את מה שנשאר כדי שיום אחד נוכל לחזור לפה".
המכתב – חלק מהלחץ על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את החקיקה. צילום: BigStock
אדטו אינו קול בודד. היום פורסם מכתב של מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות, שנוסדו בישראל, שקוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבצע שינויים במערכת המשפט רק בהסכמה. בין החותמים על המכתב נמצאים המנכ"לים של נייס, אורמת, טאואר סמיקונדקטור, פלייטיקה, מאנדיי ועוד רבים. אלה הם אנשים שברובם מעולם לא דיברו באופן פומבי על נושאים פוליטיים, ומעולם לא יצאו להפגנות. הקריאה שלהם היא עוד סימפטום למצב העגום שאליו נקלעה החברה הישראלית, למרבה הצער. גם כאן, ההיי-טק הוא קטר – הקטר שמוביל את המאבק לעצור את המשבר, לנשום אוויר ולהתגייס ביחד כדי לחזור למה שהיינו לפני רק פחות מחצי שנה.
השורה התחתונה: הן המאבק על מערכת המשפט והן המשבר בהיי-טק לא נראים לפני סיום. לכן, מקבלי ההחלטות בממשלה חייבים כבר כעת לבצע שורה של פעולות, כדי לתקן ככל הניתן את הנזקים שכבר נגרמו ולנסות לגרום לכך שאלה שהמומחים צופים שיקרו – לא יקרו. זאת, מכיוון שההיי-טק הוא ענף שלא מתחיל ונגמר בהיי-טקיסטים ובמשקיעים, אלא מאחר שמה שקורה בו משפיע השפעה כוללת על הכלכלה הישראלית, וכתוצאה מכך גם על החברה הישראלית.
20/07/23 16:37
10.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל הודיעה באחרונה שהיא מפסיקה לחלוטין להיות יצרנית מחשבים, מכל סוג שהוא. בכלל זה, החברה הודיעה שהיא מפסיקה באופן מיידי את הייצור של מחשבי ה-NUC הקטנים. למרות זאת, מתברר כעת שהמותג לא עומד להיעלם מהשוק בקרוב.
במקביל להכרזות שלה, אינטל חתמה על הסכם הבנות עם יצרנית המחשבים אסוס, שלפיה האחרונה תהיה זו שתקבל לידיה את המותג. אסוס תהיה אחראית לתכנון, למכירה ולתמיכה במוצרי ה-NUC, כולל אלה שכבר נמצאים בשוק – בתקופת האחריות שלהם.
ההסכם עם אינטל מאפשר לאסוס לתכנן ולשווק מחשבי NUC המבוססים על מעבדי Core מהדור ה-10 עד לדור ה-13, ולפי ההודעה של שתי החברות היא תוכל גם להציע תכנונים משל עצמה לגבי הדורות הבאים של מעבדי אינטל. ענקית השבבים תספק את התמיכה בפיתוח אבל כאמור, רק כתומכת מאחורי קלעי הייצור.
סם גאו, סגן נשיא ומנכ"ל פלטפורמות הלקוחות של אינטל, אמר כי "צוות ה-NUC שלנו סיפק מוצרים ייחודיים שדרבנו חדשנות בשוק, עם פורמטים קטנים במיוחד. אנחנו מנווטים כעת את האסטרטגיה שלנו כדי לאפשר לשותפי האקו-סיסטם להמשיך בחדשנות ובצמיחה של מערכות ה-NUC, והעדיפות שלנו היא להבטיח מעבר חלק עבור הלקוחות והשותפים שלנו. אני מצפה שאסוס תמשיך לספק מוצרים יוצאי דופן ולתמוך בלקוחות מערכות ה-NUC שלנו".
לפי ההסכם, אסוס אמורה להקים יחידה עסקית חדשה עבור מחשבי ה-NUC, שתספק מטריה מלאי למחשבים אלה. עם זאת, יש לציין שההסכם בין שתי החברות אינו בלעדי, כך שייתכן שאינטל תאפשר לעוד יצרניות להשתמש במותג.
20/07/23 14:26
8.96% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאות היי-טקיסטיות.ים צעדו אתמול (ד') בתל אביב, יחד עם נשות תנועת בונות אלטרנטיבה, למען זכויות נשים ונגד האלימות המופנית כלפיהם. מדובר בעוד אירוע של מחאת ההיי-טקיסטים, שפועלת בחודשים האחרונים, מאז שהממשלה הכריזה על התוכנית המשפטית שלה.
המפגינות והמפגינים צעדו מכיכר הבימה לשגרירות ארצות הברית, שם, על פי המוחות.ים, "הבהרנו לאחיות ולאחים שלנו בארצות הברית שאנחנו שרויים במלחמה על אחד הערכים המשותפים שלנו – על השוויון בין נשים לגברים".
ענבל אורפז, יזמת היי-טק וממובילות מחאת ההיי-טקיסטים, אמרה בהפגנה כי "בחודשים האחרונים אני פחות עוסקת בקידום נשים בהיי-טק, ולא מאחר שאין עוד מה לתקן, אלא בגלל המציאות המבהילה והעתיד שמתהווה לנשים בישראל אם הממשלה החשוכה הזו תוציא לפועל את תוכניותיה".
"בתקופה שבה האלימות נגד נשים גואה, שבה ח"כים מרשים לעצמם להקטין ח"כיות בוועדות הכנסת, שבה נלחמים בשימוש בלשון נקבה ושבה מקדמים הפרדה מגדרית על פני שוויון מגדרי – אנחנו ניאבק! לא ניתן שיחזירו אותנו לימים אפלים, לא נאפשר לשרים שרואים באישה רק כרחם להרוס את ההישגים שאליהם הגענו. יחד, נשים וגברים, נלחם למען עתיד שוויוני ודמוקרטי לחברה הישראלית כולה!", הוסיפה.
הפגנה זו מצטרפת למטרות חברתיות אחרות שלמענן נלחמו, ונלחמים, ההיי-טקיסטים.ות במסגרת המחאה, ובהן זכויות להט"ב – כפי שבא לידי ביטוי בהצטרפות של המוחים.ות מההיי-טק למצעדי הגאווה, ולהוספת דגל הגאווה לשלטים שלהם במהלך חודש זה.
מחאה מול הבנקים והצטרפות לצועדים לירושלים
עוד בצעדי המחאה של נשות ואנשי ההיי-טק: הבוקר נמסר ממחאת ההיי-טקיסטים כי הם מצטרפים למסע של מטה המחאה מרחוב קפלן בתל אביב לרחוב קפלן בירושלים, שם נמצאת הכנסת. 15 אוטובוסים יצאו בהמשך היום ממוקדי תעסוקה של ההיי-טק במקומות שונים במדינה, ויחברו לצועדים.ות לירושלים בשעה 17:00 באזור לטרון. הצעדה מקפלן לקפלן החלה שלשום, ובין העומדים בראשה נמצא יזם ההיי-טק משה רדמן. הצועדות והצועדים צפויים להגיע לאזור משכן הכנסת בירושלים במוצאי שבת ולשהות שם, לקראת ההצבעות שאם לא יחול שינוי של הרגע האחרון צפויות שם בשבוע הבא, בקריאות שנייה ושלישית, על החוק לביטול עילת הסבירות.
הבוקר קיימו פעילי מחאת ההיי-טקיסטים ואחים לנשק הפגנה מול בניין הנהלת בנק הפועלים בתל אביב, שבה הם קראו להנהלות הבנקים כולם "לצאת נגד חוקי הדיקטטורה, למנוע את קריסת הכלכלה ולהגן על כספי החוסכים", לדבריהם.
"אתם מייצרים מכספנו פעילות רווחית ענפה, אבל יש בינינו חוזה, שמבוסס על ערכים משותפים ובעיקר על מערכת חוקים יציבה וסבירה, שמגינה עלינו, החוסכים. אנחנו קוראים להנהלות הבנקים להצהיר עד יום שני שאם החוק לביטול עילת הסבירות יעבור – הן ישביתו את המערכת הפיננסית. אתם רוצים את הכסף שלנו? תצטרפו למחאה. בדיקטטורה אין כלכלה משגשגת!", קראו המפגינים.
20/07/23 16:55
8.96% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם יש אפליקציה שמצליחה להתחרות בכותרות הלא מחמיאות שטוויטר מרבה לקבל בחודשים האחרונים, מדובר ב-רדיט, רשת הפורומים החברתית. החברה, שבאחרונה החליטה לשנות את ה-API שלה באופן משמעותי, כך שאפליקציות צד שלישי רבות החליטו לוותר על הפלטפורמה, יצרה הרבה מאוד זעם בקרב המשתמשים שלה והמפתחים כאחד – שאף נקטו בשביתה.
מאז אותו אירוע, על פי הדיווחים, מספר המשתמשים היומיים של רדיט ירד בכמה מיליונים וזמן השהייה באתר התקצר באחוזים רבים.
כעת החברה נוקטת צעד חדש, שכבר מעורר את זעמם של המשתמשים: היא החליפה, בעדכון חדש של גרסת ה-iOS של האפליקציה שלה, את הצלמית שמלווה אותה ב-AppStore. הצלמית החדשה מפוקסלת מאוד – בסגנון רטרו, אם תרצו, ומזכירה רק באופן כללי את הלוגו המקורי והחייכן שעדיין מלווה – כנראה רק לעוד זמן מה – את האפליקציה בגרסת האנדרואיד שלה.
…והגרסה הישנה, שנמצאת ב-Google Play. צילום: צילום מסך
רוצים לחזור לצלמית המקורית של רדיט? תשלמו!
האפליקציה, כברירת מחדל, מאפשרת למשתמשים לבחור את הצלמית שבה ישתמשו כדי להציג אותה במגירת היישומים שלהם, אבל המשתמשים באפליקציה המעודכנת לא יוכלו לבחור את הלוגו הישן, אם הם משתמשים בה בחינם.
האפשרות הזו, לחזור לצלמית המקורית, זמינה, אם כן, רק למנויים, או למשתמשי Reddit Premium. העלות של שירות הפרימיום היא 5.99 דולר לחודש או 49.99 דולר לשנה באנדרואיד, או 6.99 דולר לחודש ו-59.99 דולר לשנה עבור משתמשי האפליקציה ב-iOS.
כאמור, ההחלטה הזו מעצבנת לא מעט משתמשים של רדיט, ומעניין יהיה האם גם הפעם יינקטו צעדי נגד.
20/07/23 11:16
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) השלימה בימים אלה מגה-פרויקט, במסגרתו היא העבירה את מערכות הליבה שלה מסביבת לגאסי, לזו של סאפ (SAP), כך נודע לאנשים ומחשבים. היקפו הכספי של הפרויקט, שארך כשש שנים, עומד על מאות מיליוני שקלים.
רמ"י היא הגוף המנהל את קרקעות המדינה ואת אדמות הקרן הקיימת לישראל, המהוות יותר מ-90% משטח ישראל. בין הפעילויות שהרשות מבצעת: הקצאה ושיווק קרקעות במכרז או בפטור ממכרז, לרבות פעילויות תכנון ופיתוח קרקע, תהליכי רישום ותחזוקת חוזי חכירה, מתן שירות לחוכר ופעילויות שמירה על קרקעות הלאום, פיקוח ואכיפה.
מערכת רמיטק ליבה החדשה, Core SAP S/4 Hana, מחליפה מערכת ליבה קריטית וותיקה, בת כארבעה עשורים, שתמכה בכלל פעילות הארגון. מערכת הלגאסי הייתה OpenVMS, מבוססת קובול, עם בסיס נתונים DBMS Codasyl ישן אף הוא, של אורקל – שאינו רלציוני, אלא רשתי. בשנות ה-70' נחשבו הכלים האלו לפסגת הטכנולוגיה. אלא שבחלוף השנים, המערכת התיישנה, היא עבדה בתצורת "עמודים נפרדים", מה שהקשה על שיתוף נתונים וחיבור ממשקים למערכות השונות, ובשעות הערב היא לא הייתה זמינה למשתמשים, כיוון שנדרשה להרצת תהליכי עיבוד וגיבויים מדי לילה.
ההחלטה על היציאה לפרויקט התקבלה ב-2015. אז נכתבה תכנית אסטרטגית, התקבלו כלל האישורים – של הנהלת רמ"י, רשות התקשוב הממשלתית ומשרד האוצר למימוש ההחלפה של המערכת, במסגרת תכנית רב-שנתית.
ברמ"י בחנו כמה חלופות, ביניהן פיתוח עצמי, הטמעת מערכת גדולה או Best-of-breed. לבסוף הוחלט להטמיע חבילת IT אחת ומלאה. הבחירה במערכת הליבה של סאפ הייתה, בין השאר, בגלל חוזק המערכת לניהול כספים, יכולות לניהול תהליכים וניהול פרויקטלי של תכנון, פיתוח ושיווק קרקעות.
הליכי האפיון והפיתוח נערכו בשנים 2016-2017. הפרויקט בוצע באופן פנימי, בלא אינטגרטור חיצוני, בהובלת אנשי ה-IT ברמ"י ובסיוע יועצים, בראשותו של רביד שמואלי, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע של רמ"י. השקה ראשונה היתה בפברואר 2020, במרחב דרום של רמ"י. מאז הושקה המערכת באופן מדורג בכמה מחזורי השקה (Roll-Out) בששת מרחבי רמ"י השונים, ובמחוז יו"ש. בסך הכל, המערכת פרוסה ב-25 אתרים פיזיים של הרשות.
המערכת משרתת כאלף משתמשים פנימיים וכמאה אלף לקוחות חיצוניים – אזרחים, עורכי דין, שמאי מקרקעין, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה.
מערכת רמיטק ליבה החדשה פועלת בסביבת עולם תוכן מקצועי מורכב, תומכת בניהול ותפעול כמיליון וחצי נכסים מול מאות אלפי חוכרים ובעלי עניין, וכן בתעבורות כספיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. היא בעלת יכולת לניהול קשר למערכת המסמכים הארגונית, הכוללת עשרות מיליוני מסמכי מקרקעין, ולעשרות השכבות במערכת המידע הגיאוגרפית, GIS.
סתוית נבון, מנכ"לית סאפ ישראל. צילום: מתן תומרקין
"אבן דרך חשובה נוספת במהפכה הדיגיטלית של רמ"י"
היום (ה') נערך טקס לציון סיום הפרויקט במשרדי רמ"י בתל אביב, בהשתתפות ינקי קוינט, מנהל רמ"י; סתוית נבון, מנכ"לית סאפ ישראל ושמואלי. קוינט אמר כי "מדובר במהלך היסטורי של השקת מערכות ליבה חדשות, המחליפות מערכות ליבה בנות כארבעה עשורים. זוהי אבן דרך חשובה נוספת במהפכה הדיגיטלית של רשות מקרקעי ישראל לשיפור השירות, לייעול תהליכי העבודה ולתמיכה בצמיחת המשק הישראלי. המערכת מתוכננת לשמש בעתיד כתשתית הלאומית לניהול כלל תהליכי המקרקעין והנדל"ן במדינה".
לדברי שמואלי, "המערכת מטפלת בניוד כספים ותעבורות בעצימות גבוהה. יש לה יכולות ניהול נכסים לצד ניהול ישויות משפטיות ועסקיות". הוא ציין כי "במערכת משולבות יכולות בינה מלאכותית ולימוד מכונה באופן מדורג. באחרונה שילבנו במערכת יכולות שכאלו בתחום השמאות וערכי הקרקע".
שמואלי הוסיף וסיפר כי "אנו מכניסים פתרונות נוספים בעולמות ה-AI, בתחום איתור פלישות, עם מערכת ניתוח של תצלומי אוויר – ממטוסים, רחפנים ולוויינים – של רפאל, לטובת עדכון על פלישות טריות. אנו מתחילים להתנסות בשימוש במנועי בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, מודלי שפה ועוד – לטובת ניתוח תיקים ומסמכים, חילוץ תובנות מנתונים מובנים וכאלה שאינם מובנים ובנייה של יכולות נוספות. נשיק יכולות וטכנולוגיות מתקדמות חדשניות נוספות בגרסאות ההמשך".
שמואלי סיים בציינו כי "אנו שוקלים ובוחנים הגירה של המערכת למכרז מחשוב הענן הממשלתי, נימבוס. המפתח להצלחה הוא השותפות העקבית בין הספק, הלקוח, עובדים ומנהלים, מיחידת התקשוב ומהיחידות של רמ"י, במטה ובשטח".
20/07/23 14:15
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד ראני טבל (25) מבסמת טבעון, בחשד שביצע שורה של עבירות מין בקטינים בגילאי 12-17 באמצעות ה-ווטסאפ.
מכתב האישום, שהגישה עורכת הדין טל זיסו, עולה כי משנת 2022 ועד למועד מעצרו ב-26 ביולי השנה, התכתב טבל עם עשרות קטינים באמצעות פרופיל פיקטיבי שפתח באפליקציית ווטסאפ, כשהוא מציג את עצמו בכזב כקטינה בשם 'נועם'.
על פי החשדות, טבל ניהל שיח בעל תוכן מיני עם הקטינים, במטרה לבצע בהם עבירות מין. כך, ביקש מהקטינים לשלוח לו תמונות שלהם בלבוש חלקי או בעירום, והנחה אותם לגעת בגופם, לתעד את מעשיהם בזמן אמת ולשלוח לו. את התמונות והסרטונים ששלחו הקטינים, שמר על-גבי מכשיר הטלפון הסלולרי שלו.
החקירה החלה בהמשך לפניות של מספר קטינים למוקד 105 בלהב 433, על מנת להתלונן על הפרופיל של 'נועם' המייצר שיח מיני עם הקטינים באמצעות שירות המסרים המידיים.
בנוסף הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בה ציינו את חומרת העבירות וכמות נפגעי העבירה הרבים, כולם קטינים, אותם הכיר הנאשם באמצעות האינטרנט.
החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433, העוסקת בהגנה על קטינים במרחב המקוון, ולוותה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
20/07/23 14:56
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') את החוק לעידוד תעשיית ההיי-טק, שמוכר יותר בשם חוק האנג'לים. בהמשך יועלה החוק להצבעות לקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ואם יעבור אותן – הוא ייכנס לתוקף.
עיקר החוק הוא מתן הטבות נוספות במס, כדי לעודד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי בהיי-טק. החוק נועד, בין היתר, לעודד השקעה בחברות חדשות מצד גורמים שמכרו חברות ויש בידיהם הון, כאשר המטרה היא לעודד רכישת חברות ישראליות על ידי גורמים מקומיים, ולא חברות זרות. המטרה של סעיף זה היא לגרום לכך שהקניין הרוחני של חברות ישראליות שנמכרות יישאר בישראל.
אחד הסעיפים מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים קטנים בחברות סטארט-אפ, על מנת להוזיל את עלות ההשקעה שלהם. על פי ההצעה, יינתן זיכוי ממס בגין סכום השקעה מרבי של ארבעה מיליון שקלים, במקום 3.5 מיליון בנוסח החוק המקורי.
עוד מאפשר החוק צמצום עלויות לחברות ישראליות שמגייסות אשראי ממוסדות בחו"ל. הוועדה קיבלה את דרישת היו"ר, ח"כ משה גפני, לקבל דיווח על יישום החוק, ומעקב חצי שנה לפני שהוא יפוג, ב-2026.
כמו כן, נקבע כי בעלי חברות שביצעו אקזיט ומשתמשים בתמורה מהמכירה להשקעה בחברת סטארא אפ יקבלו הטבה בצורת דחיית תשלום מס לתקופה ארוכה. תקרת הסכום שניתן לזכות במס היא עד 5.5 מיליון שקלים.
סעיף אחר נותן הקלות משמעותיות במיסים לחברות גדולות שרוכשות חברות אחרות, כך שניתן יהיה לפרוש את המס בצורה שווה במשך חמש שנים. עוד מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה טכנולוגית ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה המוסד הפיננסי הזר.
בנוסף, החוק מאריך את סעיף 92 א לפקודת מס הכנסה, שמאפשר הטבות מס דומות גם להשקעות בחברות מו"פ שמונפקות בבורסה.
חוק האנג'לים מתגלגל בכנסת כבר זמן רב, והיוזמת שלו היא ח"כית אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא עבר בוועדה בהסכמה של כל סיעות הבית, ויכול לסייע להיי-טק הישראלי בתקופה שבה הוא חווה משבר, עם ירידות בהשקעות בכלל ובאלה הזרות בפרט.
"תחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל"
לדברי ח"כ גפני, "מדובר בתחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל, והגענו לסיום הדיון בו לאחר עבודה יסודית".
בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, עד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית – הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות".
20/07/23 16:19
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשפו תשע חולשות בפלטפורמה של האניוול (Honeywell). לפי חוקרי ארמיס, שמצאו את החולשות, החורים באבטחה של רכיבי האניוול עלולים לפגוע בתפקוד תשתיות קריטיות.
את החולשות החדשות מצאו חוקרי ארמיס בפלטפורמת Honeywell Experion למערכות DCS, שעלולות היו לאפשר הרצת קוד בלתי-מורשית (unauthorized remote code execution) על גבי השרת והבקרים של האניוול. ניצול חולשות אלו היה מאפשר לתוקפים להשתלט על המכשירים ולשנות את פעולת בקר ה-DCS, תוך הסתרת השינויים מתחנת העבודה ההנדסית שמנהלת את הבקר. ניצול של חולשות אלו לא דורש אימות, אלא רק גישה לרשת של מכשירי היעד – כך שכל מכשיר IT, IoT ו-OT ברשת, עם נגישות להתקני ה-DCS, עלול להוות מקור לתקיפה.
קרטיס סימפסון, מנהל האבטחה של ארמיס, אמר כי "החולשות עלולות ליצור תרחישים גרועים ביותר, שניתן לחשוב עליהם מנקודת מבט עסקית. הן עלולות להביא להשבתה מוחלטת של פעילות הארגון הקורבן ולחוסר זמינות של המערכות שלו. אבל יש תרחישים גרועים מזה, כולל בעיות בטיחות שעלולות להשפיע על חיי אדם".
סימפסון הוסיף כי "האופי של הבאגים נותן לתוקף יכולת להסתיר את השינויים הללו מתחנת העבודה ההנדסית שמנהלת את בקר ה-DCS: תארו לעצמכם מצב בו יש מפעיל עם כל התצוגות השולטות במידע מהמפעל, בסביבה הזו – הכל בסדר. אבל כשזה מגיע למטה, לשטח – הכל בעצם בוער". הוא הסביר כי "זה בעייתי במיוחד עבור תעשיית הנפט והגז".
ממצא שמסכן את פעילותן. תשתיות קריטיות. אילוסטרציה. צילום: BigStock
בין לקוחות האניוול: ענקית האנרגיה של, הפנטגון ונאס"א ואסטרהזניקה
מומחי אבטחה ציינו כי על לקוחות האניוול נמנים ענקית האנרגיה של (Shell), סוכנויות ממשלתיות בארה"ב, ביניהן הפנטגון ונאס"א, וחברת הביו-פרמצבטיקה אסטרהזניקה (AstraZeneca).
במאי 2022 ארמיס חשפה בפני האניוול את הגילוי של 13 תקלות קוד שנמצאו בשרת ובבקרי Experion C300. תקלות אלו התמצו לכדי תשע חולשות חדשות, שבע מהן נחשבות קריטיות. האניוול הנפיקה טלאיי אבטחה עבור הלקוחות שלה שהושפעו מכך, וייעצה להתקין אותם מיידית.
המחקר של ארמיס חשף נקודות תורפה בפרוטוקול CDA – פרוטוקול קנייני שתוכנן על ידי האניוול המשמש לתקשורת בין שרתי Honeywell Experion לבקרי C300. פרוטוקול זה חסר מנגנוני הצפנה ואימות הולמים. כך, כל מי שהייתה לו גישה לרשת יכול היה להתחזות הן לבקר והן לשרת. בנוסף, נמצאו פגמים בתכנון בפרוטוקול ה-CDA המקשים על השליטה בגבולות הנתונים שעלולים היו להוביל ל-Buffer overflow.
עוד עלה כי האניוול מיישמת פרוטוקול תקשורת בשם CDA Data Client Named Access protocol, המאפשר לאפליקציות של פלטפורמת Experion לדבר עם השרת. ביישום של האניוול של פרוטוקול זה אותרו ארבע חולשות המאפשרות הרצת קוד מרחוק (RCE).
עוד התברר כי עקב שימוש חוזר בקוד הפגיע במוצרים אחרים, החולשות משפיעות גם על פלטפורמות LX ו-PlantCruise של האניוול.