"הדו"ח של מודי'ס צריך להדאיג אותנו. המשק הישראלי מאוד חשוב, וכשיש המלצות שליליות עליו – זה לא טוב ועלול להשפיע על כולנו", כך אמר היום (ד') גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. שויד התייחס במסיבת העיתונאים הרבעונית של החברה לדו"ח של חברת הדירוג, שאותו היא הוציאה אתמול, ושלפיו החקיקה המשפטית של הממשלה תוביל להשלכות שליליות על הכלכלה הישראלית. החברה ציינה בדו"ח כי האזהרות שהיא פרסמה בעבר מפני השלכות החקיקה מתחילות להשתמש, והזהירה את המשקיעים – שרבים מהם משקיעים בהיי-טק – מפני השקעות במדינה. עוד נכתב בדו"ח של מודי'ס שישראל מתחילה להתנתק מהמגמות העולמיות בתחומים טכנולוגיים מסוימים. לפי שויד, תחום הסייבר הוא ממש לא אחד מהם. "ישראל ממשיכה להיות מובילה בסייבר, היא מרכז הסייבר השני בגודלו בעולם אחרי ארצות הברית, עם כמה עשרות אחוזים מהשוק העולמי – דבר שאין לו אח ורע בכל תעשייה אחרת", אמר. "בחצי השנה האחרונה בהחלט יש ירידה בהשקעות בישראל יותר מאשר בעולם, והמדינה צריכה לאפשר סביבה שבה אנחנו, חברות ההיי-טק, נוכל לדאוג לעצמנו", הוסיף מנכ"ל צ'ק פוינט. בתשובה לשאלה האם, לו היה סטארט-אפ צעיר, הוא היה פותח כיום חברה בישראל, הוא השיב: "לא יודע". שויד סירב להביע את דעתו על המצב ועל החקיקה עצמה, במסגרת המדיניות ארוכת השנים של צ'ק פוינט שלא להתערב בנושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת. מה שכן, הוא אמר כי "האירועים האחרונים קשים לכולנו. אנחנו רואים את הקרע בחברה הישראלית – במקומות העבודה, במשפחות ובין חברים – וזה כואב לכולנו. אני עושה כדי שהקרע הזה לא יהיה בצ'ק פוינט. זה לא קל אבל זה מצליח, כי אנחנו משאירים את הפוליטיקה מחוץ לדלת". זינוק של 125% במספר מתקפות הכופרה לדברי שויד, הוא לא רואה עלייה במספר מתקפות הסייבר על ישראל בגלל המשבר במדינה. באשר לזהות התוקפים, "ההאקרים מגיעים בעיקר מגופי פשיעה שמנסים לסחוט כסף, אבל יש גם גורמים מדינתיים, ובמרכזם איראן. אנחנו במלחמת סייבר יומיומית עם גורמים איראניים, שחלקם תוקפים את ישראל על רקע אידיאולוגי וחלקם האחר משלבים פשעי סייבר, ובעיקר מתקפות כופרה". ככלל, צ'ק פוינט מצביעה על זינוק של 125% במספר מתקפות הכופרה על ישראל בתקופה האחרונה. על פי החברה, אחד מכל 18 ארגונים כבר הותקף בסייבר, והקורבנות העיקריים שנמצאים על הכוונת של ההאקרים הם גופי ממשלה, מחקר וחינוך, צבא ותעשייה. בהתאם לכך, אחד הגופים שהותקפו ברבעון האחרון היה הטכניון. שויד ציין כי "אנחנו מונעים בכל שבוע 1,300 מתקפות לארגון". מנכ"ל צ'ק פוינט התייחס גם לבינה המלאכותית ואמר כי "היא עלולה להוביל לגידול במספר מתקפות הסייבר ומהווה אתגר גדול עבורנו". 30 שנה של אבטחת מידע צ'ק פוינט, שציינה במסיבת העיתונאים 30 שנים להיווסדה, סיימה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם עליות הן בהכנסות והן ברווחים. ההכנסות של ענקית הסייבר הישראלית גדלו ברבעון ב-3% לעומת הרבעון השני של 2022 ועמדו על 589 מיליון דולר. בולטת במיוחד עלייה של 14% בסעיף ה-Subscriptions, שההכנסות ממנו עמדו על 239 מיליון דולר. הכנסות החברה מרישיונות וממוצרים גדלו ב-12% ועמדו על 117 מיליון. הרווח הרבעוני רשם עלייה של 14% ועמד על 202 מיליון דולר. צ'ק פוינט רשמה עליות בולטות גם ברווח הנקי למניה: לפי חישוב GAAP הוא צמח ב-25% ל-1.7 דולר ושלא לפי חישוב זה – ב-22% לשני דולר. הרווח התפעולי לפי GAAP הגיע ל-221 מיליון דולר. צ'ק פוינט יכולה לרשום "וי" גם על התוצאות המחצית הראשונה כולה: ההכנסות גדלו במהלכה ביותר מ-3.5% ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח רשם עלייה גדולה יותר – של כ-12% – ועמד על 386 מיליון. הרווח למניה רשם עלייה בולטת – של כמעט 18% – ל-3.23 דולר. שויד אמר כי "צ'ק פוינט הציגה ברבעון השני רווחיות איתנה. אנחנו מציגים הצלחה מתמשכת במימוש אסטרטגיית פלטפורמת האבטחה שלנו, כאשר ההכנסות של פתרון ה-Infinity שלנו מהוות יותר מ-10% מכלל ההכנסות". הוא נימק את הגידול בהכנסות בכך ש-"הלקוחות שלנו דחו חלק מהפעילות שלהם לריענון מוצרי האבטחה", וביצעו אותה ברבעון המדווח. "כשאנחנו צועדים קדימה", הוסיף, "העדיפות שלנו ממשיכה להיות הנעה של הצמיחה בהכנסות על ידי גישה של מניעה תחילה, שמתמקדת במוצרים שעובדים יחדיו באופן מתוזמר, נגד רוב האיומים המתוחכמים".

סמסונג השיקה היום (ד') שורה של מכשירים חכמים, ובמרכזם שני מכשירי הדור החמישי של המתקפלים שלה – ה-Galaxy Z Flip5 וה-Galaxy Z Fold5. כמו כן, היא השיקה טאבלט חדש – Galaxy Tab S9, ושני שעונים חכמים – Galaxy Watch 6 ו-Galaxy Watch 6 Classic. החברה שמה דגש במתקפלים החדשים על עיצוב "אלגנטי וקומפקטי", כלשונה, וגם על מה שהיא מגדירה "חוויית הקיפול". המצלמה של המכשירים החדשים היא בעלת יכולות מתקדמות כמו FlexCam, שמאפשרות צילום מזוויות "יצירתיות", כהגדרת סמסונג. המסך הראשי של ה-Flip5 הוא מסך Dynamic Amoled בגודל של 6.7 אינץ', באיכות +FHD ועם קצב ריענון של 120 הרץ. הרזולוציה היא 2,640 על 1,080. המכשיר כולל גם מסך משני בגודל של 3.4 אינץ', בתצוגת Super AMMOLED וברזולוציה של 748 על 720. המכשיר מבוסס על אנדרואיד 13 והמשקל שלו הוא 187 גרם. המצלמה היא מצלמת 12 מגה-פיקסל, אולטרה רחבה, והמעבד – Snapdragon 8 של קוואלקום מהדור השמיני. ה-Flip5 מגיע בשני נפחי אחסון: זיכרון 8 ג'יגה-בייט עם אחסון פנימי של 512 ג'יגה-בייט, וזיכרון 8 ג'יגה-בייט עם אחסון פנימי של 256 ג'יגה-בייט. המכשיר כולל גם סוללה כפולה, בנפח של 3,700 מילי-אמפר. סמסונג מבטיחה טעינה חוטית של 50% בחצי שעה בלבד. ה-Flip5 מגיע בצבעים מנטה, גרפיט, קרם ולבנדר, ולרוכשים באתר הרשמי של החברה – גם באפור, כחול, ירוק או צהוב. ה-Fold5 כולל מסך ראשי בתצוגת Dynamic AMOLED 2X, בגודל של 7.6 אינץ' ובאיכות +QXGA. הרזולוציה שלו היא 2,176 על 1,812 פיקסלים והוא מגיע עם קצב ריענון אדפטיבי של 120 הרץ. המסך החיצוני של המכשיר הוא בגודל 6.2 אינץ', באיכות +HD. גם הוא מגיע עם תצוגת Dynamic AMOLED 2X וקצב ריענון אדפטיבי של 120 הרץ. ה-Fold5 מגיע עם זיכרון 12 ג'יגה-בייט, כאשר בדגם אחד הוא עם אחסון פנימי של 512 ג'יגה-בייט ובדגם השני – עם אחסון פנימי של 256 ג'יגה-בייט. מדובר במכשיר כבד מעט יותר מה-Flip5 – משקלו הוא 253 גרם. יש לו מצלמת סלפי חיצונית של 10 מגה-פיקסל, מצלמה מתחת לתצוגה של 4 מגה-פיקסל, ומצלמה אחורית כפולה ואולטרה רחבה של 12 מגה-פיקסל. עוד הוא מגיע עם סוללה כפולה בנפח של 4,400 מילי-אמפר. גם כאן, החברה מבטיחה טעינה של 50% בתוך חצי שעה. ה-Fold5 מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד 13. צבעי המכשיר הם כחול קרח, שחור פנטום וקרח, והקונים באתר הרשמי של סמסונג יכולים לבחור גם אפור או כחול. המחירים המומלצים של ה-Flip5 נעים בין 3,999 ל-4,499 שקלים ושל ה-Fold5 – בין 6,799 ל-7,249 שקלים. טאבלטים סדרת הטאבלטים החדשה של סמסונג, Galaxy Tab S9, כוללת שלושה מכשירים – S9+, S9 ו-S9 Ultra. שלושתם כוללים מסך Dynamic AMOLED 2X ומעבד Snapdragon 8 מהדור השני. גדלי המסכים עומדים על 11 אינץ' ל-S9, על 12.4 אינץ' ל-+S9 ועל 14.6 אינץ' ל-S9 Ultra. שלושתם מגיעים עם קצב רענון של 120 הרץ. המשקלים שלהם עומדים על 498, 581 ו-732 גרם, בהתאמה. ה-SP מציע זיכרון של 8 ג'יגה-בייט עם נפח אחסון פנימי של 128 ג'יגה-בייט, 12 ג'יגה-בייט עם נפח אחסון פנימי של 256 ג'יגה-בייט ודגם microSD עם זיכרון של עד 1 טרה-בייט. דגמי ה-+S9 מגיעים עם 12 ג'יגה-בייט ו-256 או 512 ג'יגה-בייט נפח אחסון פנימי, וגם כאן – דגם microSD עם זיכרון של עד 1 טרה-בייט. ה-Ultra S9 מגיע עם נפחי אחסון דומים. ה-Tab S9 של סמסונג. צילום: יח"צ הסוללה נעה עומדת על 8,400 מילי-אמפר ל-S9, על 10,090 מילי-אמפר לדגם הפלוס ועל 11,200 מילי-אמפר לדגם ה-Ultra. שלושת המכשירים כוללים אימות ביומטרי באמצעות טביעות אצבע במסך. המחירים: 3,349 שקלים או 3,949 שקלים ל-S9, ה-+S9 עולה 4,149 שקלים או 4,799 שקלים, וה-Ultra עולה 4,999 שקלים או 5,599 שקלים. שעונים סדרת מכשירים נוספת שהענקית הדרום קוראנית השיקה היום היא של שעונים חכמים. הסדרה כוללת, כאמור, שני שעונים – Samsung Galaxy Watch 6 ו-Galaxy Watch 6 Classic. סמסונג שמה כאן דגש על בריאות המשתמשים – ולא רק כשהם ערים: השעונים החדשים מאפשרים להבין את דפוסי השינה האישיים, ולסייע להם לבנות הרגלים חיוביים וסביבת שינה ידידותית. הם מודדים את משך השינה, המחזור שלה וזמן הערות במהלך הלילה. כמו כן, כמקובל בשעונים חכמים, ה-Watch 6 והדגם הקלאסי שלו כוללים תכונת כושר. מדובר בתכונה המותאמת אישית למשתמש, ומציגה תמונת מלאה של מצב הגוף והכושר שלו. היא מאפשרת לו לבנות מסלולי אימון, מציעה טיפים תזונתיים ומאפשרת למדוד את זמן הריצה, שריפת השומן ומשתנים נוספים. המכשירים החדשים אף כוללים, כמתבקש, מדדים רפואיים: לצד ניטור לחץ הדם והאק"ג, קיימת תכונה חדשה של התראות על קצב לב לא סדיר, שמרמז על פרפור פרוזדורים – גם בזמן שינה. ה-Watch 6 של סמסונג. צילום: יח"צ סמסונג הגדילה את המסך בשני השעונים החדשים ב-20% והם מגיעים עם בהירות של 2,000 ניטים. המסך של ה-Watch 6 הוא בגודל 1.3 אינץ' לדגם ה-40 מ"מ ו-1.5 אינץ' לדגם ה-44 מ"מ. גדלי המסכים ב-Classic זהים, אם כי כאן מוצעים דגם של 43 מ"מ ואחד נוסף של 47 מ"מ. המעבד בשני המכשירים הוא Exynos W930, הזיכרון – 2 ג'יגה-בייט, עם אחסון של 16 ג'יגה-בייט, והסוללה היא 300 מילי-אמפר לדגמים הקטנים יותר ו-44 מ"מ לגדולים יותר. זמן השימוש שסמסונג מכריזה עליו הוא עד 30 שעות כשהתצוגה תמיד פועלת, וכשהיא תמיד כבויה – עד 40 שעות. מערכת ההפעלה היא Wear OS 4. מחירי המכשירים נעים בין 1,149 שקלים ל-1,849 שקלים.

מטא (Meta) והאיש שעומד בראשה, מארק צוקרברג, הציגו היום פידים (Feeds) חדשים לרשת החברתית החדשה שלהם ת'רדס (Threads). החידוש שהושק בפלטפורמה – שגם היא חדשה ולמעשה בת 20 יום בלבד – מספק דרכים מרועננות לארגן את הפיד של המשתמש בהתאם להעדפות התצוגה שלו. במסגרת העדכון, החברה מציגה את פיד 'במעקב' (Following), שיאפשר לכל אחד לצפות בפוסטים מכל החשבונות אחריהם הוא עוקב, מאורגנים לפי סדר כרונולוגי; וכן את פיד 'עבורך' (For You), שיציג תוכן מחשבונות מומלצים, לצד תוכן שהתפרסם בחשבונות שאנשים בחרו לעקוב אחריהם. "בקשו ותיענו". מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, מעדכן בת'רדס על עדכון ת'רדס לעדכון (פיד) בפלטפורמה. צילום: לכידת מסך מ-ת'רדס כזכור, מטא ואינסטגרם שבבעלותה השיקו מוקדם יותר החודש את – פלטפומה משובטת שמתחרה ישירות ב-X של אילון מאסק (שהייתה טוויטר אך שינתה את שמה ומיתוגה השבוע). כעת מטא טוענת שהיא מספקת מענה למשוב שקיבלה ממשתמשים, על ידי הצגת התכונות החדשות לאפליקציה, מענה שעליו בישר צוקרברג בעצמו לעולם. העדכון החדש מאפשר למשתמשים לצפות בפוסטים רק מהאנשים שהם עוקבים אחריהם, כאמור, ולארגן את אופן הצגת כדי לגשת ללשונית 'במעקב' הייעודית, המשתמשים יצטרכו להקיש על סמל כפתור הבית בסרגל הכלים התחתון, או להקיש על הלוגו של ת'רדס בחלק העליון של הפיד. לאחר שיעשו זאת, יופיעו בחלק העליון של האפליקציה שתי כרטיסיות נפרדות – 'בשבילך' ו'במעקב' – מתוכן יוכלו המשתמשים לבחור את אופי הצגת תגובות שונות שעלו עקב החידוש טוענות שאפשר שבמהלך שלה מטא מעוניינת לעודד את רוב המשתמשים להשתמש בציר הזמן האלגוריתמי 'בשבילך' החושף אותם בפני יוצרים זרים, כדי לחזק משתמשים אחרים ולהציג יותר מהם בפני חבריהם לשירות. בנוסף צוין כי על אף שהתהליך עצמו, שמצריך בחירה בכל כניסה לפלטפורמה, קצת לא נוח, הוא מציע פתרון שמשתמשים רבים ביקשו. "רק תבקשו – ותענו", כתב המנכ"ל מארק צוקרברג בפוסט בת'רדס, שפורסם אתמול והוקדש לחידוש. ממטא נמסר שהיא תמשיך לקבל משוב מהקהילה, ולעמול על כלים חדשים שישפרו את החוויה של האנשים בת'רדס. העדכונים יושקו בהדרגה ברחבי העולם, לרבות בישראל, אך לעת עתה לא הגיעו לגרסת האנדרואיד הישראלית שעידכנו היום ובדקנו.

האצלת סמכויות היא תכונה שכדאי שתהיה חלק מהשגרה ומהאופי של כל מנהל, על אחת כמה וכמה של כל מנהל בכיר. אולם, בפועל, מנמ"רים רבים לא אוהבים לעשות זאת, ומעדיפים לקחת על עצמם את ביצוע כל המשימות. בכך הם מפרים את הכלל שמלמדים בכל בית ספר למנהל עסקים: "אל תהיה פועל, תהיה מנהל". כשהמנמ"ר כבר מגיע להחלטה שעליו להאציל סמכויות, הוא צריך לדעת איך עושים זאת. האתר CIO התגייס לשם כך וריכז כמה טעויות נפוצות של מנמ"רים בתהליך בחירת האנשים שיעשו במקומם את העבודה. רצוי ללמוד מהן. אחת העצות היא לבחור את העובד הנכון. זו נקודה חשובה, כי אם המנמ"ר יטיל משימה על האדם הלא נכון, ודאי כאשר מדובר במשימה קריטית, התוצאות עלולות להיות מסוכנות, ובכל מקרה – האחריות תיפול עליו, כמנהל. יותר מזה, בחירת עובד או צוות לא נכון, שיעשה את הפרויקט באיכות לא משביעת רצון, הינה לפעמים גרועה יותר מאשר אי ביצועה של המשימה. כלומר, עדיף לא לבצע את המשימה בכלל מאשר לבצע אותה גרוע. מה שכתוב כאן נכון במיוחד כאשר מדובר במשימות שנועדו להכין את הארגון למתקפות סייבר. תוקפים יודעים לזהות מהר מאוד חלטורות, עבודה לא מקצועית, ומנצלים מיד את הפרצה. כדי להימנע ממצבים כאלה, עורכי CIO מייעצים להכשיר כוח אדם כזה מראש, בשיטת החניכה: לוקחים עובדים זוטרים, שיש להם פוטנציאל להתקדם, או עובדים בכירים, ומתרגלים איתם את המשימות, לצד המנמ"ר. כך לומדים מטעויות וכך יוכל המנמ"ר לדעת האם אותו אדם או צוות אכן כשירים למלא את מקומו בביצוע המשימה. עצה נוספת היא ששהסמכות צריכה להיות מואצלת על גורם הכפוף למנמ"ר ולא למנהל אחר בארגון, ולו רק מהסיבה שבכל מקרה, האחריות הסופית היא של המנהל שמטיל את הסמכות. אילו משימות להטיל על הצוותים? ישנה גם שאלה: אילו משימות להטיל על הצוותים? רצוי להימנע מדפוס פעילות של הטלת משימות שנחשבות קלות ואולי אף קצת מעליבות, בהתחשב ברמה המקצועית של העובד. זהו מתכון לחוסר מוטיבציה של העובד להתמודד עם אתגרים בזמן אמת ולמלא את המשימות שלו בצורה הטובה ביותר. עוד נקודה שחשוב לעמוד עליה היא: מה היכולת של אותו עובד או אותם צוותים שיחליף.פו את המנמ"ר ליצור קשרים ולעבוד עם אנשים אחרים בארגון? ועד כמה הוא יכול או הם יכולים לשתף פעולה איתם? אלה תכונות שמאפיינות מנהיגים, וכאשר המנמ"ר בוחר להטיל משימות שלו על אנשים אחרים, עליו לוודא שיש להם פוטנציאל מנהיגותי, כדי שלא יהרסו דברים שהוא בנה במשך שנים. בשלב הראשון, עדיף שהמנמ"ר יבצע את המשימות הקריטיות כפי שכבר נכתב כאן, האצלת סמכויות לביצוע משימות קריטיות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, ולכן, לפחות בשלב הראשון, מומלץ שהמנמ"ר יעשה אותן, בעיקר אם מדובר במשימות הגנה על המידע הארגוני. כך גם לגבי משימות קריטיות שדורשות פיקוח ובקרה – בין אם בתחום הכספי או הלוגיסטי. הדבר האחרון שמנהל צריך הוא להגיע למסקנה שהוא היחיד בארגון שיודע לעשות את כל הדברים, ושאף אחד לא יכול להחליף אותו אלמנט חשוב נוסף הוא ההסברה. הצלחת המשימות שהמנמ"ר מטיל על עובדיו תלויה בין היתר ביכולת שלו להסביר אותן, ולוודא שהעובד או הצוות שמקבל את המשימה הבין את ההסבר. אסור להתפתות, בעת לחץ, להטלת משימות על מישהו שנקרה בדרכו – זה עלול להיות מסוכן. יש לציין שבעיקר כאשר מדובר במשימה מורכבת, המנמ"ר חייב לספק לעובד או לצוות הנחיות מפורטות, להגדיר יעדים נקודתיים וברורים מאוד, ולשקף את כל המידע הרלוונטי. המנמ"ר חייב להבין שההצלחה של העובד או הצוות שיעשה את המשימה במקומו היא הצלחה שלו, ואל לו ליצור מצב שבו המצוינות שהעובד או חברי הצוות יגלה.ו לעולם תהיה פחותה משלו. בסופו של דבר, הארגון שלו נמדד כיחידה אחת, להצלחה או לכישלון, וכל השאר אלה תירוצים. טעות נפוצה בהקשר זה היא שמנהלים שחוששים שהמשימה גדולה על הצוות שלהם מטילים עליהם משימות חלקיות, וזה מתכון לתקלות. לפרויקט צריך להיות אבא אחד, אחראי אחד עם כל הסמכויות, ולא עם חצי סמכות, כי אין חצי אחריות. וכאשר המנמ"ר מאציל את הסמכות לאדם שהוא סומך עליו, הדבר האחרון שהוא צריך לעשות זה להתערב לו בעבודה. מרגע שהמנמ"ר נתן את המשימה, עליו לתת למי שהוא נתן לו או להם לבצע אותה להתמודד, לקבל החלטות ולקחת סיכונים. השורה התחתונה: המסקנה הכי פחות נכונה שצריך להגיע אליה בעקבות העצות האלה היא לא להאציל סמכויות כלל, ולמצוא 1,001 תירוצים למה לא לעשות כך. הפתרון הוא האצלת משימות בצורה חכמה ויעילה – להציב לעובד או לצוות משימה ולתת לו לעבוד. הדבר האחרון שמנהל צריך הוא להגיע למסקנה שהוא היחיד בארגון שיודע לעשות את כל הדברים, ושאף אחד לא יכול להחליף אותו.  

אנו נמצאים במציאות בה יותר ויותר ארגונים עוברים לפתרונות ענן ומפסיקים להשקיע במשאבי מחשוב בתוך הארגון (On Prem). בעקבות מעבר זה נוצרה תלות גדולה בקישורי האינטרנט, המקשרים את הארגון לסביבת השרתים בענן הציבורי. מרבית הארגונים משתמשים בקווי האינטרנט ששימשו עד כה לטובת גלישה או קישור לסניפים מרוחקים, כקישור שלהם לענן, אך קישור זה אינו מאובטח, וביצועי הקו מבחינת שיהוי ורוחב פס מובטח מחוץ לישראל – אינם קבועים ונמוכים ממהירות הקו בפועל. דילמת המעבר לענן הציבורי חשוב להבין כי המעבר לענן אינו רק תהליך טכנולוגי, אלא מהלך ארגוני רחב אשר בוחן את כלל היבטי המעבר לענן – הטכנולוגיים, העסקיים, האסטרטגיים והארגונים הנדרשים לשינוי במסע זה. ביצוע מיטבי של טרנספורמציית ענן מקצה לקצה, מצריך ידע גלובלי והבנה מקומית, ניסיון מקצועי נרחב ומעמיק בתחום הענן ועולמות הטרנספורמציה ומומחים אשר ידעו לנווט את התהליך המורכב בדרך נכונה, חדשנית ואפקטיבית להשגת מטרות מעבר זה.  דורון מידן, מנהל מחלקת דאטה וקישוריות גלובלית בבזק בינלאומי, מתאר את הדילמה שבה נתקלים ארגונים גדולים במעבר לענן: "הענן יכול לספק ערך עצום לארגונים, למגוון מקיף של שירותים ויישומים עסקיים חדשניים. עם זאת, הענן ויכולותיו אינם מתקיימים בוואקום. על מנת למקסם את המשאבים הדרושים לארגונים, יש לבחון קריטריונים נוספים וקריטיים במיוחד, כולל המודל של רשת התקשורת אל הענן, כך שתספק את הקישור הטוב ביותר לדרישות העסקיות של הארגון". לדבריו, "אמנם האינטרנט הציבורי הוא דרך נוחה לספק שירותי ענן, אך לעיתים קרובות הוא אינו מתאים לדרישות אבטחת מידע ובוודאי לדרישות הביצועים של הארגון. כתוצאה מכך, ארגונים משתמשים באופן גובר בקישוריות פרטית ישירה לענן כדי לספק גישה מהירה לשירותים ויישומים עסקיים מרכזיים". דורון מידן, מנהל מחלקת דאטה וקישוריות גלובלית בבזק בינלאומי. צילום: בזק בינלאומי שירות Cloud Connect – המהפכה מתחילה כאן כדי לתת מענה לדילמה זו, בזק בינלאומי פיתחה את שירות Cloud Connect  – נתיב מהיר לענן, המאפשר קישור ישיר, פרטי ומאובטח על גבי הכבל התת ימי של החברה, האחראי לכ-40% מתעבורת האינטרנט של מדינת ישראל. היתרון הגדול של שירות זה טמון בעובדה שהוא מותאם לכלל העננים הציבוריים הקיימים בישראל (Multi Cloud) וכי הוא משלב תשתית בינלאומית וקישוריות IP ייעודית, מאובטחת ומקומית. בצורה זו, ארגון או בית עסק המשתמש בפלטפורמת ענן פרטי אינו חולק משאבים עם משתמשים אחרים ואינו מוגבל לסטנדרטים המוצעים על גבי עננים ציבוריים רבי משתמשים. מידן מסביר את החשיבות של שירות זה עבור הארגונים השונים: "זה שירות שהוא Game Changer אמיתי בעולם הקישוריות, מאחר שהשילוב בין תשתית הכבל התת ימי הבינלאומי ושיתופי פעולה עם ספקי תשתיות גלובליים מאפשר לבזק בינלאומי להבטיח את רמת השירות הגבוהה ביותר לארגונים שעוברים לענן". שירות ה-Cloud Connect של בזק בינלאומי נותן מענה שלם לאתגרי המעבר לענן הציבורי: הגנה על תעבורת המידע הקריטית באמצעות בידודו מתעבורת האינטרנט. תיעדוף לפי סוג שירות, מבטיח כי יישומים שהם רגישים יותר לזמני שיהוי יקבלו עדיפות גבוהה יותר. אפשרות להתאמה דינמית של רוחב הפס למספר גדל והולך של עננים או שינוי קיבולת הקישוריות לפי דרישה. פיצול תעבורת הרשת מבטיח ביצועים מיטביים לשירותים קריטיים בענן, לעומת שירותים עסקיים אחרים המסתפקים בשירותי גישה. בחירה בקישור פרטי מאפשרת זמינות מינימלית של 99.9% ושירות מגובה מקצה לקצה. Cloud Connect – שירות פרטי, מהיר ומאובטח במעבר לענן. צילום: ShutterStock הבשורה הגדולה – שירות Multi Cloud דורון מידן מחדד באשר לנוכחות ה-Hyperscale's (ספקיות הענן הציבורי) בישראל: "עד סוף השנה הקלנדרית צפויות כל ספקיות הענן הענקיות להשיק נקודות נוכחות מקומיות. חלקן יאפשרו במיידי גישה ליישומים עסקיים ושטחי אחסון ועיבוד, וחלקן יאפשרו גישה ל-regions שלהם באירופה דרך ישראל, בטווח הקצר. אנחנו בבזק בינלאומי כבר נערכנו לכך מבעוד מועד, והשקנו רשת פרטית אשר מיועדת אך ורק לארגונים הרוצים להתחבר בקישור פרטי לספקיות ענן ציבורי בישראל". מידן מתאר את ההצלחה הגדולה שהגיעה בעקבות השקת הרשת הפרטית החדשה: "הרשת של בזק בינלאומי כבר מקושרת לספקיות הענן הציבורי המובילות, ועליה ישנם כבר מספר לקוחות, המדווחים כי שיפרו משמעותית את ה-SLA וחווית הלקוח בקרב יחידות מובילות בארגון. שמנו לעצמנו למטרה להיות החברה המובילה בישראל בחיבור ארגונים לכלל ספקיות הענן הציבורי, ואנחנו גאים לראות את ההצלחה הגדולה של שירות ה-Cloud Connect ומתכוונים להמשיך ולהרחיב אותו – הכל לטובת הלקוחות שלנו". לפרטים נוספים על שירות Cloud Connect של בזק בינלאומי –  לחצו כאן!

סיילספורס, חברה עולמית המתמחה בתחום ה-CRM ובטכנולוגיות ענן, פרסמה באחרונהה דו"ח על שירותי ה-IT בארגונים (State of IT Report). המחקר מבוסס על סקר שנערך בקרב למעלה מ-4,000 מנהלי IT ברחבי העולם. אחד הממצאים המרתקים בדו"ח הוא העובדה ש-76% ממנהלי ה-IT בישראל מצפים ש-AI ג'נרטיבית (GenAI) תמלא תפקיד בולט בארגונים שלהם בעתיד הקרוב. הסקר ממחיש כיצד חברות חושבות מחדש על האסטרטגיות והטקטיקות שלהן, על רקע הביקוש הגובר לשירותיהן, איומי האבטחה וההתפתחויות מתמשכות בתחום הבינה המלאכותית. שי גולן, מנהל מערך הפריסייל בסיילספורס ישראל. צילום: סיילספורס אספנו עבורכם את התובנות המרכזיות שעולות מהסקר. AI ואוטומציה הם בעדיפות ראשונה 78% ממנהלי ה-IT בעולם מאמינים שתפקיד הבינה המלאכותית בארגונים שלהם מוגדר בצורה טובה. העלייה המטאורית של בינה מלאכותית יוצרת פותחת הזדמנויות חדשות במרדף של ה-IT אחר יעילות וקנה מידה. סקר נפרד שנערך בקרב מנהלי IT בעבר, מצא כי 57% מהם ראו בבינה מלאכותית יוצרת מהפכנית, עם פוטנציאל לשפר משמעותית את חווית הלקוחות והעובדים כאחד. הסקר החדש מראה כי תחושות אלו רק מתחזקות. למעשה, 86% ממנהלי ה-IT בעולם (ו-76% בישראל, כפי שכבר כתבנו) מצפים כי AI ג'נרטיבית תמלא תפקיד בולט בארגונים שלהם בעתיד הקרוב. יחד עם זאת, למרות ההתלהבות שלהם מהפוטנציאל של ה-GenAI, למנהלי IT יש כמה הסתייגויות בנושא: כמעט שני שלישים (64%) ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT חוששים מההשלכות האתיות של הטכנולוגיה, ו-62% הביעו דאגה לגבי השפעתה הפוטנציאלית על הקריירה שלהם. עם זאת, 87% אחוז ממנהלי ה-IT מצפים ליותר השקעות בתחום האוטומציה בארגונים שלהם במהלך 18 החודשים הבאים, מה שמשקף את העובדה ש-58% אינם מרוצים מרמת האוטומציה שהם יישמו עד היום. סביר להניח שהתעשייה תראה את המגמות הללו משפיעות על תכנון וביצוע IT בשנים הבאות, ככל שהטכנולוגיות הללו ותפקידיהן בעסקים ובחברה יתפתחו. איומי אבטחה ממשיכים להטיל צל טכנולוגיות המתפתחות במהירות מאפשרות לעסקים ליצור אפליקציות חדשניות, אך הן גם פותחות דלת לאיומי אבטחה חדשים ששחקנים רעים יכולים לנצל. הדבר מעורר דילמה עבור צוותי IT, שכן 67% ממנהלי ה-IT מדווחים על בעיות באיזון בין יעדי העסק והאבטחה. בעוד שרשימת האיומים שיש לדאוג להם ארוכה – תוכנות זדוניות, פישינג, מערכות פגיעות מדור קודם ועוד – צוותים מאמצים מגוון טקטיקות אבטחה, כאשר בישראל גיבוי נתונים ושחזור פרוטוקולים הם הטקטיקה הכי פופולרית (51%), כשאחריה משתמשים בניטור האירוע (47%) ואימות רב-גורמי (45%). ככל שהדרישות העסקיות עולות – צוותי ה-IT מתמקדים ביעילות תפעולית כיום, כמעט שני שליש (62%) מארגוני ה-IT מתקשים לעמוד בדרישות העסקיות – נתון שצפוי לעלות, שכן 74% מראשי ה-IT מצפים לעלייה בביקוש במהלך 18 החודשים הקרובים. כמו כן, 69% ממנהלי ה-IT מצפים להגדלת תקציב במהלך השנה וחצי הקרובות ו-57% מצפים לתוספת עובדים. עם זאת, צוותים כיום מרוכזים גם בניצול מרבי של המשאבים הקיימים שלהם, כאשר 89% מתמקדים יותר ויותר ביעילות תפעולית. "מחלקות IT מתבקשות כיום לעשות יותר עם פחות, לחסוך בעלויות, להשיק מוצרים מהר יותר ולספק חוויות טובות יותר ללקוחות ולעובדים. לכן, זה קריטי עבור CIOs ומנהלי IT להתמקד ביעילות תפעולית ושיפור תהליכים", אמר שי גולן, מנהל מערך הפריסייל בסיילספורס ישראל, "בצורה כזו, הצוותים יהיו פרודוקטיביים יותר וישיגו הצלחה עסקית". חוסר תיאום בין מחלקות בתוך הארגון מונע ממחלקות ה-IT לתעדף את המשימות החשובות ביותר. רק 35% ממנהלי ה-IT מרגישים שה-KPIs שלהם תואמים לאלו של מחלקות אחרות. עבור מנהלי IT בישראל, המטרות העיקריות הן קצב שחרור מוצרים ושביעות רצון/חוויות הלקוחות. הפצת נתונים ודרישות עסקיות מעוררות גישות חדשות לפיתוח ואינטגרציה של יישומים  הביקוש לאפליקציות נמצא בנסיקה בלתי פוסקת. 57% ממנהלי ה-IT בארץ מצפים שהביקוש לאפליקציות ללקוחות יגדל במהלך 18 החודשים הקרובים, ו-56% אומרים את אותו הדבר עבור אפליקציות לעובדים. זה נתון מטריד, שכן רק 19% מצוותי ה-IT בארץ יכולים לתמוך בכל בקשות הפיתוח שהם מקבלים כרגע. חוסר ההתאמה הקיים בין הביקוש וההיצע של האפליקציות, דורש ממנהלי ה-IT גישות חדשות. כלים עם קוד נמוך וללא קוד (Low code and No code) הן שיטות שמשתמשים בהן לרוב בכ-77% ממחלקות ה-IT. אבל, פיתוח האפליקציות הוא רק חלק אחד מהפאזל. מכיוון שכמות העבודה דורשת יותר ויותר נתונים ממקורות שונים, 88% ממנהלי ה-IT רואים באינטגרציה של מערכות/יישומים קריטית, הן לחוויית הלקוח והן לחוויית העובדים. ארגונים משתמשים כעת בממוצע של 1,061 יישומים שונים. למרות שמספר זה גדל מדי שנה, רק 29% מהאפליקציות באמת הוטמעו בחברות. קיימות נמצאת על סדר היום של מנהלי ה-IT מעבר לסדרי העדיפויות והאתגרים היומיומיים שמנהלי IT מתמודדים איתם, ישנן גם בעיות אחרות שהם צריכים להתמודד איתן, כמו למשל שינויי אקלים. עם הופעת דרישות חדשות לדיווח על קיימות, חשבונאות פחמן נכנסת יותר ויותר לתחום ניהולם.  79% מארגוני ה-IT ביצעו תהליכים להפחתת פליטת גזי חממה, ו-87% ממנהלי ארגונים אלה מרגישים שהם יכולים לעקוב ולדווח ביעילות על פליטות אלו. עם זאת, העבודה לא נעצרת שם, מכיוון שעובדים רבים מדווחים כי הם זקוקים להכשרה נוספת כדי לעמוד ביעדי הפליטות.

חג האהבה? ההאקרים לא ממש אוהבים אותנו: מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות הוציאו היום (ד') אזהרה לציבור שלפיה האקרים עלולים לשבש לישראלים את תוכניות חג האהבה המקומי. שני הגופים פרסמו היום פנייה אל האזרחים, לבעלי אתרים ולחברות המאחסנות אתרים, בחשש שהאקרים ינצלו את יום האהבה העברי לביצוע מגוון מתקפות סייבר. המתקפות בתקופה זו מתאפיינות בריבוי אתרים ומסרונים מתחזים, התחזויות רומנטיות וסחיטה, שיבוש אתרים בתחום ההכרויות, דלף מידע רגיש ומתקפות תודעה, העושות שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ליצירת מצג שווא במטרה להפחיד. מערך הסייבר הלאומי שלח מכתב אזהרה חמור לבעלי אתרים ובעלי חברות אחסון אתרים עם הנחיות לנקיטת צעדים להגנה על האתרים ועל המידע האישי של הלקוחות. האקרים נוטים לנצל ימי אזכור מיוחדים לביצוע מתקפות סייבר. כך, לקראת יום האהבה הבינלאומי (Valentine's Day) המצוין בעולם בפברואר, חלה מדי שנה עלייה במספר אתרי האינטרנט המתחזים לאתרי קניות, בניסיונות דיוג, בגניבת פרטים פיננסיים ואישיים, בשיבוש אתרי הכרויות והפחדה, ואף מתקפות כופרה שעושות שימוש בקבצים או בקישורים מזיקים המכילים שם הקשור ליום זה. בארה"ב למשל, ניצלה קבוצת הפשיעה GandCrab את הוולנטיין להפצת קובץ בשם "מכתב אהבה", המכיל כופרה מזיקה. שיטה נוספת שנצפתה היא של שליחת הודעות לפרופילים ברשתות בנוסח "ראיתי את הפרופיל שלך ואני מתעניין בך", בצירוף קובץ תמונות אישיות, שלמעשה הכיל תוכנה מזיקה. לפי מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות – לפיכך, הצפי הוא כי האקרים ינסו לנצל את ט"ו באב כדי לבצע מתקפות דומות בישראל. המערך והרשות ממליצים לאזרחים לנקוט בצעדי זהירות וכן פנו באופן אקטיבי לכל חברות האחסון של אתרים בהתרעה לחזק הגנות ולשמור על פרטי הלקוחות. כמו כן פועל המערך כדי לצמצם את תופעת מסרוני הדיוג, שינסו לנצל יום זה ולהתריע לחברות ספציפיות על פגיעויות פתוחות במערכות. מייצרים פעילות ערב שמלבה פשיעת סייבר. ימי אהבה. צילום: ShutterStock המלצות המערך והרשות לאזרחים בדיקה וזיהוי אתרים מתחזים – מומלץ לוודא שמדובר באתר אמין ומוכר, ובכלל זה לבחון סקירות אודות האתר, את הדף ברשתות החברתיות, האם יש כתובת ומספר טלפון לפנייה, וכן לשים לב שכתובת האתר בדפדפן מתחילה עם https, לצד סמליל של מנעול סגור, ושהיא ללא שגיאות כתיב. מבצעים מפתים מדי צריכים להדליק נורת אזהרה. שימו לב – באחרונה נפוצה באתרים אלו תופעה של גניבת מידע ושימוש בו לצורך התחזות.  ניסיונות דיוג – מומלץ לשים לב להודעות חשודות המנצלות את יום האהבה לדליית פרטים אישיים או להפצת תוכנה מזיקה. עדיף לגלוש לאתר דרך חיפוש בלתי תלוי, ולא לפתוח קישורים או צרופות. הכנת המכשירים לרכישה מקוונת – מומלץ לוודא שמערכת ההפעלה, האפליקציות והדפדפן מעודכנים לגרסה האחרונה, ולוודא שמותקנות תוכנות אנטי וירוס ותוכנת חומת אש מוכרות ואמינות. הוספת אימות נוסף לסיסמה – בהרשמה לאתר או באפליקציות, מומלץ להגדיר אימות נוסף, כגון קוד שנשלח במסרון. צמצום מסירת פרטים אישיים – מומלץ להמעיט במסירת פרטים אישיים ותמונות חושפניות באפליקציות השונות, כגון אתרי הכרויות, כמו גם לקחת בחשבון את האפשרות שייתכן שהפרטים ייחשפו ולעולם, לא להשתמש בדוא"ל של מקום העבודה. שמירה על כרטיס אשראי – יש לוודא שיש לאתר תקן PCI DSS – תקן של חברות האשראי אשר מופיע לרוב בעת הכנסת פרטי התשלום. מומלץ לעקוב אחר חיובים, להוסיף אימות של קוד בעת רכישה באשראי או להשתמש בפלטפורמות תשלום דיגיטליות או בכרטיס נטען.  ערנות לניסיונות הפחדה ושיבוש אתרים – במקרה של כניסה לאתר שהוחלף בו התוכן לתוכן מאיים או מזויף, יש להימנע מללחוץ על קישורים בו, ולסגור את הדפדפן. כמו כן, יש להימנע מהורדת קבצים מאתרים. בנוסף, היו ערניים לניסיונות הפחדה ברשתות החברתיות, ואל תצטרפו לקבוצות שלא ברור מי עומד מאחוריהן. זהירות מנסיונות סחיטה מינית – ככלל, רצוי לא לשתף באף פלטפורמה מקוונת תמונות בעלות אופי מיני של עצמכם או של אחרים. אם אתם מקבלים הודעה מהאקר הטוען שיש בידיו תמונות שלכם בעלות אופי מיני – דווחו למשטרה.

ערב יציאתה לפגרה, ועל רקע הדיווחים והדו"חות על ההשלכות של התוכנית המשפטית של הממשלה על ענף ההיי-טק, אישרה אתמול (ג') הכנסת סופית את החוק לעידוד תעשיות עתירות ידע, המוכר יותר בשם חוק האנג'לים. החוק מעניק הטבות למשקיעים בחברות היי-טק ישראליות, וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג איתן, ובלבד שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בארץ. הטבות מס דומות כבר היו בעבר, אולם הן פקעו בסוף 2019, ומאז נעשו ניסיונות לחוקק את החוק מחדש, שלא צלחו – עד אתמול. החוק מאריך את ההטבות הללו עד 2026. בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית – הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות". "החוק מבשר על תחילת מפנה בהיי-טק הישראלי" שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "אישור החוק הוא בשורה חשובה להיי-טק הישראלי, שמצוי בהאטה מאז מחצית 2022". הוא אמר כי "מטרת החוק היא להסיר חסמים ולעודד הקמה וצמיחה של חברות היי-טק ישראליות. החוק מבשר על תחילת מפנה בהיי-טק הישראלי". נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר. צילום: פלי הנמר נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הגדיר את חוק האנג'לים "צעד חשוב במיוחד, שיעזור לתעשיית ההיי-טק לצמוח, באמצעות שורה של תמריצים כלכליים שיעודדו השקעות בתעשייה עתירת הידע בישראל". ד"ר תומר אמר כי "אנחנו קוראים להמשך עידוד ההשקעה בישראל, ולעודד סקייל-אפ של חברות בארץ".