בעוד 17 ימים תקיים סמסונג את אירוע Unpacked השנתי שלה, שבו תחשוף את סדרת מכשירי הדגל החדשה Galaxy S24. ככל שהולך ומתקרב המועד, מצטברות עוד ועוד הדלות לגבי המכשירים החדשים, וזו האחרונה חושפת את הבונוסים שיקבלו המזמינים  הוקדמים, תמחור אטרקטיבי יותר ושיפור במצלמת ה-Galaxy S24 Ultra. לפי אחד הדיווחים האחרונים דגם ה-S24 הבסיסי וה-S24 Plus עשויים להיות זולים מעט מקדמיהם, בעוד ש-S24 Ultra עשוי להיות בעל  תג מחיר יקר יותר, לפחות באירופה. אחד המדליפים המפורסמים, ICE UNIVERSE, הוסיף נופך של אמינות לשמועה הזו בכך שציין, כי גם המקור שלו אמר לו שהמחירים עשויים לרדת, מה שתואם גם דיווח קודם, שלפיו סמסונג לא רוצה להבריח קונים על ידי העלאת מחירים. זו גם אחת הסיבות שבגללן החברה, לפי הדיווחים, "עיגלה" כמה פינות, כמו ויתור על תוספת של זיכרון RAM במכשירים. ככל הנראה, סמסונג ייצרה את ה-S24 Ultra וה- S24 Plus בכמויות גדולות יותר מאשר בשנה שעברה, מכיוון שהיא מאוד אופטימית לגבי הדגמים הקרובים. החברה מהמרת בגדול על תכונות המופעלות על ידי בינה מלאכותית כמו תרגום חי, צילומי לילה טובים יותר ותכונו של AI יוצרת כדי להגביר את המכירות של הסידרה החדשה. ICE גם טוען שה-S24 Ultra יוכל לצלם סרטוני 4K של 120 פריימים לשנייה. דגם ה- S23 Ultra יכול גם הוא להקליט סרטוני 8K ו-4K, אבל סרטוני 8K מוגבלים ל-30 פריימים לשנייה, וסרטוני 4K מוגבלים ל-60. בכך גובר הסיכוי שה-S24 Ultra יהפוך לטלפון המצלמה הטוב ביותר של 2024. עם זאת, ICE מסייג ואומר כי הוא לא בטוח אם התכונה הזאת תגיע למוצר הסופי. כמו בכל שנה, סמסונג מתכננת לתגמל בבונוסים את המקדימים להזמין את המכשירים החדשים. המדליף הדרום קוריאני yeux1122 אומר, שסמסונג תעניק למזמינים נפח אחסון כפול בחינם אם הם יזמינו מראש את הטלפון. מתנות אחרות כוללות קופוני הנחה ל-Galaxy Watch או ל-Galaxy Buds FE.

שמענו כבר כמה סיפורים על ה-Apple Watch שהציל אנשים, אם בזכות קישוריות הלוויין שלו, או הודות לניטור קצב הלב. באחרונה פורסמו עוד שני סיפורים, על שני אנשים שחייהם ניצלו בזכות השעון החכם של אפל. שתי משפחותיהם של השניים כתבו לטים קוק, המנכ"ל – ושניהם קיבלו ממנו תגובה מיידית. הסיפור הראשון הוא על ניק גאלגוס מוויצ'יטה שבקנזס, שהעניק לאביו, מייקל, במתנה את השעון של אפל. הודות לעובדה שהמשפחה משתמשת בתכונת השיתוף של אפל, קיבל הבן לילה אחד התרעה על קצב לב יוצא דופן של האב. הוא חש שמשהו עם אביו לא תקין ומיהר לקחת אותו לחדר מיון – שם הסתבר, לאחר שאבחנו אותו, כי האב זקוק בדחיפות להשתלת קוצב לב. המתנה, כך יצא, הייתה ממש בזמן, כי הרופאים אמרו לו, שהוא היה ממש בסכנת מוות אילו לא היה עובר את ההשתלה של הקוצב. הבן, ניק, שלח מייל לקוק, המנכ"ל, ותוך פחות משעתיים קיבל ממנו תשובה: "היי ניק, אני שמח מאוד שאביך פנה לטיפול רפואי וקיבל את הטיפול שהיה זקוק לו. תודה רבה ששיתפת אותנו בסיפור שלו. בבקשה מסור לא כל טוב. טים". הסיפור השני התרחש באשוויל שבקרוליינה הצפונית, ולפי הפרסומים, הובהל כריסטופר אוקלי, בן 61, לחדר המיון לאחר שחש משהו מוזר בחזה וגם בחילה וקוצר נשימה. כשהגיע לחדר המיון הוא כבר היה רגוע יותר, והרופאים לא מצאו שום דבר חריג בבדיקה. הרופאים עמדו לשחררו, כאשר הוא נזכר שהשעון שלו מתעד את קצב הלב שלו, וסיפר זאת לרופאים, ואז הסתבר שקצב הלב שלו עמד על 121-151 פעימות לדקה כמעט במשך לילה שלם. הרופאים התייחסו למידע והעמיקו בבדיקות, ושלושה ימים לאחר מכן הוא עבר ניתוח חירום של שני מעקפים. גם הוא, בתחושת הכרת תודה על כך שחייו ניצלו, שלח מייל לקוק, שבו כתב: "אני ממש מעריך את כל העבודה שאתה והחבר'ה שלך השקיעו כדי ליצור מוצר שלא מראה לך רק מה השעה, אלא גם מציל את חייך". גם במקרה זה טרח קוק להשיב, וכתב: "כריסטופר, תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך. אני שמח מאוד שקיבלת את הטיפול שהיית זקוק לו. כל טוב, טים". אפל אכן משקיעה מאמצים כדי למתג את השעון שלה כמוצר ממוקד בריאות וכושר, ולפי השמועות, הגירסה הבאה של השעון עשויה לכלול תכונה שתנטר דום נשימה בשינה ונשמעים גם דיבורים על ניטור לחץ דם.

"ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה, חברות טכנולוגיה – רב לאומיות וישראליות, ואנחנו ביניהן, התגייסנו למאמץ לזהות את הנעדרים והחטופים הרבים שהיו. עשינו זאת במשותף, תוך הסתמכות על מחשוב ענן וטיפול מעמיק בניתוח של ביג דאטה", כך אמר לאנשים ומחשבים גל וקסלמן, CTO חטיבת הדאטה של אלעד מערכות. לדבריו, "כיום, מחשוב הענן מסייע לארגונים לטפל באופן מעמיק ויעיל יותר בהררי מידע. התקדמות טכנולוגית זו סייעה לחבורה של עובדי היי-טק ישראלים, משלל חברות, לטפל בנתונים הללו, להפוך אותם לתובנות ולטייב את המידע אודות החטופים והנעדרים – מי מהם נרצח או נהרג, מי בשבי ומי לא בעזה". איך הכול התחיל? "ב-9 באוקטובר פנה אליי חבר מ-AWS ישראל, שהיא שותפה עסקית שלנו. אנשי AWS חברו לאחים לנשק, שהסבו במהירות את מערכי ההתארגנות שלהם במאבק ברפורמה/הפיכה המשפטית, לטובת סיוע למערכים האזרחיים במדינה". ספר על הפעילות שלכם. "לצד איסוף צעצועים, אוכל, מזון, טואלטיקה, ריהוט וציוד לטובת המפונים, שרוכזו במתחם אקספו בגני התערוכה, היה גם מאמץ טכנולוגי. הוא נועד לטפל בבעיה גדולה: לאסוף, לנתח ולהפיק תובנות מרסיסי מידע אודות כלל הנעדרים והחטופים. מספר הנעדרים השתנה – הוא החל ביותר מ-1,000, עלה ל-2,000 ומאז הצטמצם. עבדנו לצד ויחד עם אנשי מיקרוסופט, AWS, מאנדיי, גוגל, מובילאיי, פייסבוק, אורקל, אנבידיה וזיפ ריקרוטר. חטיבת הדאטה של אלעד התאימה למשימה החשובה כמו כפפה ליד, משום שזה מה שאנחנו עושים בשגרה – מציעים ללקוחות לחלץ תובנות מביג דאטה, מהנכס הארגוני החשוב ויקר ערך מכל – הנתונים, לטובת האצה של תהליכים עסקיים ושיפור השורה התחתונה. BI זה כבר לא מותרות, וכל חברה, קטנה כגדולה, נדרשת לו. מחשוב הענן מסייע לחברות הללו לחצות את חסמי הכניסה – לנתח ולטפל במידע, בלי 'ברזלים' ובלא DBA. כחלק מהמאמץ לאתר מידע אודות החטופים והנעדרים, התחלנו, חבורת אנשי ההיי-טק, להוריד סרטונים מהרשתות החברתיות. אנשי הטכנולוגיה בחמ"ל החלו באיסוף ידני של סרטונים, תמונות וטקסטים מהמדיה החברתית – טלגרם, פייסבוק, אינסטגרם, רדיט וטיקטוק. אז הם בחנו מה מהמידע עשוי להיות קשור ורלוונטי לגבי נעדר.ת, חטוף.פה, הרוג.ה או פצוע.ה. המטרה הייתה כפולה: גם לצמצם את המספר הכולל וגם לעבות בעוד נתונים כל אחת מהישויות – האם הנעדר חי או מת, האם הנעדרת בישראל או בעזה. נחלקנו לשתי קבוצות: האחת, ואנחנו ביניהם, עסקה במיכון התהליכים על בסיס כלי לימוד מכונה ומודלים סטטיסטיים, שיודעים לקבל תמונות וסרטונים, ולייצר מאגר 'אדום', על כל מה שהגיע מהרשתות חברתיות. הקבוצה השנייה בנתה תהליך שמאפשר לקחת תמונות ולזהות אותן כ-'כחולות' – אנשים שיודעים בוודאות שהם נעדרים. את כלל התובנות שלנו העברנו לאנשי החמ"ל של אחים לנשק, שעבדו מול כלל כוחות הביטחון". ספר על התהליך של הקמת היוזמה הזאת, על ההקמה של ארגון ב-No Time, עקב הצורך שהיה בכך. "בתוך שלושה ימים היה לנו מעין 'ארגון היי-טק' מתפקד. מעולם לא חווייתי הקמה של דבר כזה בכזאת מהירות. חבורת אנשים מבריקים, שהחביאו את האגו שלהם ועמלו ימים כלילות לטובת קידום הנושא החשוב הזה – אנשי שיווק, DevOps, משרד אחורי וקדמי, משאבי אנוש ועוד – פעלו כתזמורת ותיקה ומשומנת, ללא צרימות. כעבור שבוע בלבד היה לנו דפוס פעולה שעובד, ולאחר שלושה שבועות הייתה לנו מערכת בייצור". מה היו התוצאות של הפעילות שלכם? "סייענו לשינוי בסטטוס של עשרות נעדרים, הצלחנו לעבות נתונים אודות נעדרים שנחשבו חיים ולאמת, למרבה הצער, את המוות של חלק מהם. כמו כן, סייענו לאיתור המיקומים של נעדרים. כך, הטכנולוגיה סייעה לממש את הציווי ממסכת סנהדרין: 'כל המקיים (מציל) נפש אחת, כאילו קיים עולם ומלואו'". מה המצב עכשיו, כשכבר אין הרבה נעדרים? "פעילות איסוף הנתונים, הניתוח שלהם ומיכון התהליכים בחמ"ל נמשכת, ואנחנו גאים שהיינו חלק מהדבר החשוב הזה".

משרד המשפטים האמריקני (DOJ) החליט שלא להמשיך ולפתוח משפט שני נגד סם בנקמן-פריד (סב"פ), מייסד בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים FTX פושטת הרגל. החלטה זו התקבלה למרות העובדה שבנקמן-פריד היה תורם מרכזי למפלגה הדמוקרטית, כולל תרומה של 5.2 מיליון דולר לקמפיין של הנשיא ג'ו ביידן ב-2020, לכאורה מכספים שאותם השיג שלא כחוק. האישומים שנמחקו כללו הפרות כספיות בקמפיין, וטענות למתן שוחד לפקידים זרים, שטרם אושרו על ידי גורמים רשמיים באיי בהאמה, שם פעל המטה ראשי של הבורסה של סב"פ. נזכיר כי במשפטו הראשון נמצא סב"פ אשם בכל הסעיפים, ואלו כללו הונאה וקשירת קשר בעסקיו בבורסת FTX ובאלמידה (Alameda Research) – חברת האחזקות של סב"פ, שהייתה גורם דומיננטי בהונאה ובהוצאתה לפועל. המשפט נמשך חודש והסתיים ב-2 בנובמבר האחרון, אך גז דינו של הנאשם טרם נקבע. הדיון בגזר הדין עתיד להתקיים ב-28 במרץ 2024. אם יורשע, סב"א יכול לקבל עונש של עד 115 שנות מאסר על הונאת הקריפטו שניהל.  אלא שהתנהגותו הפושעת של סב"פ התפשטה, כך נטען נגדו במשפטו, גם אל מעבר לחזית הקריפטו – לפוליטיקה האמריקנית. ואולם, משרד המשפטים החליט באחרונה לבטל את האישומים הספציפיים בנושא זה, והצהיר שראיות הקשורות אליהם ישקלו במהלך הכרעת גזר הדין של סב"פ במרץ הקרוב. ההסבר להחלטה הוא שה-DOJ סבור כי סיום מהיר של הפרשה וסגירת התיק הם לטובת הציבור, בהתחשב בראיות המהותיות שכבר הוצגו. אבל החלטה זו מקוממת רבים. בעיקר את הרפובליקנים. קיבל, לכאורה, תרומות נדיבות מכספים שסב,פ גנב. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock "אז אנחנו לא נדע אילו פוליטיקאים הוא שיחד?" איל הקריפטו בן ה-30, שנחשב לתורם פוליטי רב עוצמה בארצות הברית כשהפך למולטי-מיליארדר, נחשד, כאמור, שהעביר את כספי התרומות שלו למפלגה הדמוקרטית שלא כדין, וההחלטה לבטל את האישומים בנושא זה נגדו גוררת ביקורת הן מצד הרפובליקנים והן מגורמים בתעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים, כשרבים מהמבקרים הצביעו על קשריו הפיננסיים המשמעותיים של בנקמן-פריד עם המפלגה הדמוקרטית כמקור להשפעה בלתי הוגנת על המפה הפוליטית במדינה. כך למשל, הנציג טים בורצ'ט, רפובליקני מטנסי, הביע דאגה לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של בנקמן-פריד על פוליטיקאים וקמפיינים. "אז אנחנו לא נדע אילו פוליטיקאים הוא שיחד או על הקמפיינים של מי הוא השפיע? אנחת הרווחה הקולקטיבית שאתה שומע היא מהדיפ סטייט (Deep state)", צייץ בורצ'ט ב-X, ורמז בדבריו אלו לתיאוריית קונספירציה לגבי ממשל פקידים נסתר כביכול, שמנהל בסתר את ארצות הברית. מאוחר יותר הוא צייץ שוב וכתב: "הפוליטיקאים צריכים להשיב את הכסף הגנוב הזה". So we won’t know which politicians he bribed or who’s campaigns he influenced? That collective sigh of relief you are hearing is from the DEEP STATE. https://t.co/8eEkYI869b — Tim Burchett (@timburchett) December 30, 2023 הסנאטור טד קרוז מטקסס שלח הודעה לעיתונות ובה נכתב: "זו שערורייה. סב"פ היה תורם מרכזי לדמוקרטים, ועכשיו הוא מזוכה על דברים טכניים? לעם האמריקני מגיע יותר טוב מהעסקה הזו". פול גרוואל, המנהל המשפטי הראשי של בורסת הקריפטו קוינבייס (Coinbase), מתח גם הוא ביקורת על ההחלטה, כינה אותה עיוות דין והדגיש שהאינטרס הציבורי הוא שנושא מימון הקמפיין הפוליטי יידון בבית המשפט. האם חלק מהעוולות נותרו לא מטופלות? סב"פ, יזם צעיר שהתעשר במהירות האור ושבורסת המטבעות הווירטואליים שפתח הייתה לשנייה בגודלה בעולם, כונה בעבר בשם "מלך הקריפטו". הוא הקים את FTX באיי בהאמה ב-2019. בינואר 2022 הבורסה, שגדלה במהירות, התגאתה כבר בבסיס משתמשים של למעלה ממיליון לקוחות, ובשווי של 32 מיליארד דולר. אלא שאז הדברים החלו לחרוק ובגדול. בנובמבר 2022 התחילו המשקיעים לחשוש מכך ש-FTX היא בועה פיננסית. הדבר הוביל לעלייה במשיכות ולמשבר נזילות, עד להודעת הבורסה על הגשת בקשת פשיטת רגל (סעיף 11). בחקירות שהחלו סביב בנקמן-פריד וצוותו התגלה כי הנהגת FTX רימתה משקיעים במשך שנים, תוך שימוש בכספי לקוחות לצורך מיזמים מסוכנים בקרן הגידור אלמדה, כמו גם לשלל הוצאות אישיות וחיי נהנתנות. לפני שהונו של סב"פ "נשחק" עם קריסת FTX בנובמבר 2022, הוא נהג לתרום למפלגה הדמוקרטית ולמטרות שמאל פוליטיות אחרות, חלקן, לפי ההאשמות ולכאורה, בעידוד אמו, ברברה פריד – שנתבעה יחד עם אביו, ג'וזף בנקמן, על ידי FTX באחרונה בהאשמות לשותפות בקנונייה של בנם. בנקמן-פריד נחשב לתורם האישי השני בגודלו לקמפיין הבחירות של ביידן ב-2020 ובנוסף תרם 40 מיליון דולר לדמוקרטים במהלך בחירות האמצע ב-2022. מעניין להזכיר כי בראיון ששודר בתוכנית "60 דקות", חשף הסופר מייקל לואיס – שכתב ספר בשם Going Infinite, העוסק בביוגרפיה כמו גם בעלייתו ובנפילתו של סב"פ – כי נפגש עם מייסד FTX כדי לדון כיצד יוכל לממן מועמדים פוליטיים שחיפשו לקזז את השפעתו של טראמפ במפלגה הרפובליקנית. כמו כן הוא טען בראיון כי בנקמן-פריד רקח בזמנו תוכנית לקניית פרישתו של דונלד טראמפ מהמירוץ הנוכחי לנשיאות ארה"ב. הכוונה של סב"פ הייתה להעביר כסף גדול לטראמפ, כדי לגרום לו שלא לרוץ שוב לנשיאות. כמה גדול? לטענת לואיס, סב"פ שקל להעביר לטראמפ סכום עתק שהנשיא לשעבר נקב בו בעצמו ושעמד על 5 מיליארד דולר, שסבר כי יעשה את העבודה ויגרום לנשיא השמרן והשנוי במחלוקת לפרישה המקווה. למרות שסב"פ הודה שבהחלט עשה טעויות בניהול FTX, הוא המשיך לטעון כל העת כי אינו אשם בפלילים ושהכשלים בחברות שניהל נבעו מחוסר ניסיונו בלבד. הוא לא התייחס גם למה שנחשד בו, לכאורה, בכל הנוגע בתרומות הכספים הפוליטיות. במשפט המתוקשר שלו שנגמר הוא הואשם בשתי עבירות של הונאה רשתית ובשש עבירות של קשירת קשר, לרבות בקשירת קשר להלבנת הון ולביצוע הפרות מימון בקמפיין הפוליטי של הדמוקרטים.  בעוד שהתביעה טוענת כי ראיות רלוונטיות לאישומים שנמחקו כבר הוצגו במהלך המשפט הראשוני, וכי המשך משפט שני לא ישרת שום מטרה אמיתית, אפשר שהסיבה להחלטה שלא לתבוע בנוגע לתרומות ולמעורבותו הפוליטית של סב"פ במפלגה הדמוקרטית קשורה גם בעניין אחר – התובעים טוענים כי הרשויות באיי בהאמה, אשר הסגירו את בנקמן-פריד לארה"ב אחרי האישומים הראשוניים נגדו, טרם אפשרו השגת מידע מספק בנוגע להאשמות הנוספות, והמצב הזה הוא שסיבך עוד יותר את התמונה, כך ניתן היה ללמוד ממכתב של ה-DOJ שהוגש לבית המשפט הפדרלי במנהטן הסוף השבוע (ו'). בין אם ה-DOJ יימלך בו מהחלטתו שלא להמשיך במשפט שני לסב"פ, ובין אם לאו, ניכר כי הסאגה סביב FTX ו"מלך הקריפטו" לשעבר, וסיומה הנוכחי והשנוי במחלוקת, הותירו צלקת עמוקה בתעשיית הקריפטו, שגם כך לא חוותה כמעט אף פעם הצלחה גורפת או אמון ציבורי מלא. הפרשה הגבירה את החששות בנוגע להיעדר שקיפות ואחריות בתחום זה, כמו גם חשש מפני מצבים שבהם החוק יאפשר לאנשים רבי עוצמה לחמוק מחקירה נאותה ומענישה מלאה בגין שלל מעלליהם ופשעיהם – מסיבות שונות ומשונות שלא תמיד יהיו מובנות לציבור או ללקוחות שכספם אבד לעד.

שבוע פחות או יותר לאחר ששחררה את הגרסה היציבה של iOS 17.2, מיהרה אפל לשחרר עדכון חדש, 17.2.1. מטרת העדכון המהיר הזה הייתה לפתור בעיה של סוללה שמתרוקנת בקצב מוגבר במכשירי ה-iPhone, ורבים מיהרו והתקינו את העדכון. כעת מתברר שמעבר לכך שבעיית הסוללה לא נפתרה עבור כל המשתמשים שסבלו ממנה, העדכון החדש גורם לבעיות משל עצמו. לפי דיווחים של משתמשים רבים למדי, כולל בדפי התמיכה של אפל עצמה, העדכון ביטל את יכולת הקישוריות הסלולרית של המכשירים שלהם. חלקם אפילו לא הצליחו לאחזר את החיבורים, גם אחרי אתחול של המערכת. iOS 17.2.1 is the worst update ever!! They broke my phone fr!! @Apple pic.twitter.com/kAzXmV5Rza — ✍???????? (@writtenbytruth) January 1, 2024 "אחרי שעדכנתי את ה-iPhone שלי אתמול בלילה ל-iOS 17.2.1, אני כבר לא יכול להתחבר לספק הרשת שלי. ניסיתי את האיפוסים, ועדיין לא עובד. מאוד מתסכל. האמנתי באפל וב-iPhone שנים, עכשיו אני כבר לא כל כך בטוח", כתב אחד מהמשתמשים, למרות שכנראה איפוס הגדרות התקשורת הסלולרית היא הדרך היחידה שזמינה כעת כדי לנסות לפתור את הבעיה. בפרסומים שונים דיווחו שמעבר לכך, בעיית ההתחממות של חלק מהמכשירים, שתוקנה עם העדכון iOS 17.0.3, שוב מורגשת במידה כזו אחרת, ושוב באופן שנדמה אקראי. אפל עדיין לא הוציאה עדכון לבעיות החדשות, אבל גרסה iOS 17.3 אמורה להיות מושקת מאוחר יותר החודש ואולי היא תביא את המזור הנדרש כל כך.

"יש אנשים שנמצאים כרגע בסכנת חיים, כי הממשלה לא שמרה כמו שצריך על הנתונים". את המשפט הדרמטי והנחרץ הזה אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, ומאנשי אבטחת המידע והסייבר הבכירים בארץ. הוא דיבר בוובינר לסיכום 2023 ולתחזיות ל-2024 בעולמות ה-IT, שנערך אתמול (א') על ידי אנשים ומחשבים, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. דולב דיבר על המתקפות הרבות שארגונים חווים באחרונה – לאור המלחמה, אבל גם לפניה. חלק גדול מאותן מתקפות, ככל הנראה רובן, כלל לא פורסמו, אבל אירועים אחרים הגיעו לכלי התקשורת – כמו המתקפה על בית החולים זיו, ולפניה המתקפות על בתי החולים מעייני הישועה והלל יפה. "אם מנהל בית חולים או רופא לא יודע איך להגן על התיק הרפואי של המטופל – שיחזור לנייר. המצב עד כדי כך קשה, ואסור להמשיך כמו שהיה בעבר, לפני המלחמה. העניין הוא שהתובנה הזאת לא חדרה למנגנוני החשיבה בתוך ארגונים – ולא רק במערכת הבריאות", ציין. הוא הזהיר ש-"מערכות ההגנה לא עומדות במתקפות הסייבר. נכון שחלק גדול מהמתקפות מסוכל, אבל הפרטים שלנו נגנבו השנה כמה פעמים, והם נמצאים בידי כמעט כל אויבינו". תחת הכותרת "יישום תובנות מהמלחמה ושדרוג מערכי הגנת הסייבר" אמר דולב כי "כחלק מזה שאסור שמה שהיה הוא מה שיהיה, הדבר הכי חשוב שמנהלי ה-IT והאבטחה צריכים לבצע ב-2024 הוא לייצר שרידות תפעולית והגנתית למערכות המידע והתפעול של ארגונם. ראינו שב-7 באוקטובר, יחידות ההגנה הפיזיות והטכנולוגיות קרסו, וזה גרם לאסון הכי גדול שמדינת ישראל ידעה. אסור לנו לעבור על זה לסדר היום, וגם אנשי הטכנולוגיה והסייבר צריכים לעשות חשבון נפש. הם צריכים להבין איך המחבלים פגעו במערכות של צה"ל וגרמו לחוסר הבנה מה קורה בימים הראשונים שלאחר הטבח, על מנת להפיק מזה לקחים ולמנוע קריסה של הארגון שלהם. מנהלים שיזיזו את הגבינה שלהם יהפכו את ארגונם ליותר טוב". "ייתכן שאנחנו עומדים בפני מלחמת סייבר מתמשכת" דולב התריע כי "ייתכן שאנחנו עומדים בפני מלחמת סייבר מתמשכת. אנשים חושבים שאנחנו לקראת סוף העימות, אבל יכול להיות שהחיזבאללה או איראן יפתחו במלחמה כוללת מולנו, ואז אנחנו נכנסים למצב הרבה יותר קשה, גם בהיבטי הסייבר והשרידות הארגונית. הדבר הראשון שעל המנכ"לים, המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע והסייבר לחשוב עליו הוא איך הם נערכים למצב שמחר בבוקר ירדו על הדאטה סנטרים שלהם בארץ טילים, שיחסלו חלק גדול מהם". "האפשרות שמלחמת הסייבר תהיה מתמשכת מטרידה גם לאור השחיקה שאנשי הסייבר חווים, אחרי שלושה חודשים של לחימה בלתי פוסקת", הוסיף דולב. "יש אנשים שמטפלים בעשרות אירועים ביום, והיכולת להבטיח שהם יוכלו לתת מענה אפקטיבי לאורך זמן היא גורם מפתח, שצריך להתייחס אליו. מה גם שבחברות ובארגונים ה-'אזרחיים', חלק מאנשי הסייבר מגויסים למילואים, ועל המנהלים לטפל בשחיקה של אלה שנשארו". הפקת לקחים מ-2023 – ומה לעשות ב-2024? מה כדאי למנהלים לקחת, כהפקת לקחים, מ-2023? זאת התשובה של דולב: "ראשית, השנה נוכחנו שלטובת תכנון כה חשאי כמו זה של הטבח ב-7 באוקטובר, האויבים שלנו חזרו לשיחות פנים אל פנים. הם ויתרו על הדיגיטל במקרה הזה, כי הם יודעים שישראל עוקבת אחריהם – ועובדה שזה עבד להם. על המדינה, כולל על הארגונים, לקחת את זה בחשבון. שנית, מתקפות ה-DDoS (מתקפות מניעת שירות מבוזרות – י"ה) גרמו השנה לשיבושים קשים. חברות חייבות לראות שהן עומדות במתקפות האלה, בעיקר חברות שרוב הפעילות שלהן מתנהלת אונליין". "מסקנה נוספת שעולה מ-2023, ושעל המנהלים לתת עליה את הדעת ב-2024, היא הצורך בהגברת הניטור על דברים שקשורים בענן: הספקים והמערכות, לרבות מערכות ההזדהות וכספות, וכן ממשקי API מבוססי ענן", הוסיף. "היכולת להעריך את מידת הסיכון של מידע שעולה לענן היא מוגבלת, אבל צריך להפיק את המיטב". לסיום, דולב דיבר על הבינה המלאכותית, ואמר שהיא "מסכלת את היכולת של ארגונים להגן על עצמם. קשה לארגונים הבין שהם מותקפים בפישינג, וההגנה על מערכות מבוססות AI הופכת לאתגר גדול מאוד. על המנהלים להבין שהאמצעים למניעת מתקפות פישינג משתנים. בנוסף, ארגונים צריכים להבין את המשמעות הסייברית של שדרוג מערכות AI על מנת לשדרג את מערכות הפיתוח".

מערכת אנשים ומחשבים ערכה אתמול (א') וובינר שבו מומחים בתחומים שונים בעולם הטכנולוגיה ציינו מהן המגמות הבולטות ל-2024 בתחום שלהם. אחד מהם היה אוהד פרקש, מנהל הפעילות העסקית ומשנה למנכ"ל סאפ ישראל, שמנה את המגמות החמות במחשוב הענן. מנחה הוובינר היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי פרקש, "אחת המגמות החמות בתחום הענן היא לאפשר ללקוח גמישות מלאה לבחור באיזה ענן שהוא רוצה. בעת המעבר לענן, אנחנו, בסאפ, מאפשרים ללקוחות לדעת מראש את העלויות הצפויות". אוהד פרקש, מנהל הפעילות העסקית ומשנה למנכ"ל סאפ ישראל. צילום: אורן אגמי "מגמה נוספת היא הבינה המלאכותית. כדאי לתת פתרונות AI בנויים בתוך המערכת, וזה מה שאנחנו עושים", ציין. "עוד מגמה היא לשמור על היציבות העסקית ולא לפתח בתוך ה-ERP, להשאיר את ליבת המערכת נקייה ולאפשר פיתוח אג'ילי ומהיר בענן", אמר. לבסוף ציין פרקש את מגמת הקיימות, ש-"משפיעה המון". "חברות רוצות להראות שהן נותנות מענה לעולם הקיימות. סאפ מציעה מערכת שמאפשרת לבצע את כל הדו"חות בעולמות הקיימות – בענן", הוסיף. קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום: יח"צ קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת, הציגה פרויקט ענן ובינה מלאכותית שהקופה ביצעה – כדוגמה לפרויקט סאפ, ואמרה כי חברת הענק "מאפשרת לנו לבחור את השותפים, במקום לבצע פרויקט ענק. וואן היא האינטגרטור שלנו, ואנחנו מעלים את המידע לענן של מיקרוסופט". בר שלום מנתה כמה סיבות שבעטיין כדאי לארגונים לעבור לענן, יחד עם סאפ. "ראשית, היא מציעה שירות SaaSי (תוכנה כשירות), שמאפשר לבצע אופטימיזציה ולהיות בראש שקט. באמצעותה, אנחנו משדרגים את המערכת כל הזמן, ולא נשארים במערכות הישנות. הפתרון שלה נותן מענה לכמה צרכים של הארגון במערכת אחת, שמאפשרת את הרחבת התהליכים העסקיים. אצלנו מדובר במיוחד ברכש – הפתרון של סאפ ממקסם את התהליך, ומאפשר תהליך אחד במקום כמה. עוד מאפיין שבגללו כדאי לעבור לענן הוא האבטחה – מושקעים בה משאבים רבות ושעות אדם רבות". נושא נוסף שהיא עסקה בו בדבריה הוא הבינה המלאכותית. "הרצנו, במאוחדת, הרבה מודלים של AI, עוד מהקורונה", אמרה. "אנחנו רוצים להיכנס ל-AI גם ברפואה מותאמת אישית, מאחר שלמשל, לא כל חולה סוכרת מתמודד אותו הדבר עם המחלה. הבינה המלאכותית ולימוד המכונה מאפשרים לבנות ולהריץ מודלים, ולבחון האם מה שאנחנו נותנים ללקוח עובד. הם מאפשרים להביא למכנה משותף מאוד גבוה ברפואה". לסיכום אמרה בר שלום כי "אימוץ מגמות חדשניות בעולם ה-AI הוא נר לרגלינו".

"המלחמה משנה את סדרי העדיפויות ולכן, זה הזמן להגדיל את תקציבי המדע וההיי-טק, דרך רשות החדשנות", כך אמר שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים במלאות שנה לכניסתו לתפקיד. במשך שנים, תקציב המשרד לא תואם למשימות הרבות שמוטלות עליו בעולמות המדע וההיי-טק. כיום, תקציב המשרד הוא 570 מיליון שקלים וזה של רשות החדשנות, הזרוע שלו שמטפלת בהיי-טק, הוא 1.4 מיליארד שקלים, לאחר שבחודש מאי האחרון הסכום קוצץ ב-100 מיליון. השר אקוניס קורא להפוך את המגמה: "ההיי-טק הוא מכפיל כוח ומאיץ צמיחה של כל המשק, ובמסגרת שינוי סדרי העדיפויות הלאומיות שצפוי בעקבות המלחמה, יש להגדיל את ההשקעות בו". אקוניס נמנע מלציין בכמה ידרוש להגדיל את התקציב, בין היתר משום שדיוני התקציב עם משרד האוצר טרם החלו, אבל הוא הבטיח להיאבק על הגדלתו. אגף AI עוד בשורה שאקוניס הביא איתו לראיון היא הקמת אגף חדש במשרד המדע, שיעסוק בעולמות הבינה המלאכותית ויהווה מרכז מתכלל של ידע ופעילות לכל משרדי הממשלה. במסגרת זו, המשרד יקבע כללי שימוש ב-AI עבור משרדי הממשלה. הוא ציין כי בשלב זה, לא צפויה חקיקה בנושא, כמו שיש במדינות אחרות. פרסמתם דו"ח על ה-AI, עם המלצות לממשלה כיצד לנהוג. מה מטרת הדו"ח? "עם כניסתי המחודשת לתפקיד בינואר אשתקד העליתי את נושא הבינה המלאכותית לראש סדר העדיפויות. כבר אז הבנו שזה עולם שישפיע על כל תחום בחיינו. משיחות ופגישות שערכתי עם עמיתיי, שרי מדע במדינות אחרות, הבנתי שיש שתי גישות: הגישה של האיחוד האירופי, שהיא מחמירה והולכת לחקיקה, לעומת הגישה האמריקנית והבריטית, שהיא יותר ליברלית. אישית, אני תמיד דוגל בהתערבות מינימלית בכוחות השוק, וזה נכון גם לגבי הבינה המלאכותית. מהצד השני, הבנתי שאנחנו חייבים לעשות מהלכים לאסדרה של תחום זה, כי מדינות העולם מצפות מאיתנו לבצע את זה. לכן, החלטנו שאנחנו מאמצים שילוב של שתי הגישות: אנחנו עדיין לא הולכים לחקיקה, אלא מאפשרים את השימוש בבינה המלאכותית תוך סימון גבולות, בעיקר בכל מה שקשור לכללי אתיקה ושמירה על הפרטיות. במסגרת זו, החלטתי להקים אגף בינה מלאכותית במשרד, שיהווה מרכז ידע למשרדי הממשלה בכל מה שקשור לשימוש ב-AI. הנושא כבר מתוקצב ובימים אלה בוחרים את מי שיוביל את זה, בוועדת איתור. באיזו גישה לרגולציה על AI הממשלה צריכה לנקוט? צילום: ShutterStock הגוף הזה יעבוד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ותפקידו יהיה לעקוב אחר הנעשה, כי התחום הזה משתנה. אם נגיע למסקנה שיהיה צורך בחקיקה – נעשה זאת. כרגע, לדעתנו, זה לא דרוש. הכלל שלפיו אנחנו הולכים הוא שבכל מקרה, לא משנה באיזו טכנולוגיה מדובר – האזרח הוא זה שיחליט האם היא מתאימה לו, ולא הממשלה. זה נכון גם לגבי הבינה המלאכותית". שר מדע בפעם השנייה אקוניס מכהן כשר המדע והטכנולוגיה בפעם השנייה. יש לו ניסיון רב במשרד, בטח במונחים של כהונות שרים: הוא כבר שימש בתפקיד בין השנים 2015 ל-2020. יזהר שי החליף אותו בתפקיד עם הקמת ממשלת האחדות של הליכוד וכחול לבן, ועם הקמת ממשלת בנט-לפיד נכנסה למשרד אורית פרקש-הכהן, שהוסיפה לשמו את המילה חדשנות. לאחר הבחירות האחרונות, עם הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, אקוניס חזר למשרד, שאותו הוא, כאמור, מכיר היטב. כיצד הממשלה מתכוונת לסייע לחזרה לצמיחה של ההיי-טק אחרי המלחמה? "המלחמה מאתגרת את כלל המשק. כבר בשבועיים הראשונים שלה הקצבנו סכום של 400 מיליון שקלים, דרך רשות החדשנות, למענקים לחברות צעירות שאורך הנשימה הפיננסי שלהן קצר. זה הישג לא מבוטל. המענקים האלה הם בגדר 'קופסאות סיוע', במודל דומה למה שעשינו בקורונה, וזה היה אז סיוע חשוב. אם נראה בהמשך שיידרש סיוע נוסף, נמצא את המשאבים כדי לעזור לאותן חברות". אתם מתנים קבלת מענקים במסגרת המסלול הזה בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים – דבר שקשה מאוד לעשות בזמן המלחמה, משום שהמשקיעים סגרו את הארנקים, מה גם שחלק מהיזמים מגויסים. "ראשית, הגמשנו את תנאי ההגשה, ואנחנו עוקבים אחרי זה. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות את ההשפעה של המלחמה על הענף ועל ההשקעות בישראל. אנחנו עוקבים אחרי זה וכפי שאמרתי, אם יידרש תקציב נוסף – נמצא את הדרך לסייע. מעבר לזה, צריך לציין שבזכות ההתעקשות שלי, חוק האנג'לים עבר ממש בסוף המושב הקודם של הכנסת, וכיום גם הוא גורם מסייע". האם אתם עושים מהלכים נוספים לקידום ההיי-טק? "כן. למשל, מלגות לאנשי מילואים שלומדים מדעים והם בדרך לתואר שלישי. זה מסייע למדע ולחדשנות, מייצר את דור העתיד של המוחות בישראל. בנוסף, בימים האחרונים הודענו על הקמת תשעה מרכזי חדשנות בהשקעה של 100 מיליון שקלים, יחד עם משרד הנגב והגליל. המרכזים האלה יספקו תשתית טובה להתפתחות ההיי-טק ומקורות תעסוקה בפריפריה, דווקא בתקופה זו". האם ענף ההיי-טק יחזור לצמיחה ביום שאחרי המלחמה? כיצד אתה רואה את הנושא? "אני מאוד אופטימי. אנחנו רואים בשבועות האחרונים חזרה של משקיעים, ואני משוכנע שכאשר יושלם השלב הנוכחי, השני, במלחמה בעזה, ויתחילו לשחרר אנשי מילואים, נרגיש את ההתאוששות והצמיחה, והיא תהיה בקצב גדול יותר ממה שחווינו לפני המלחמה". מה יהיו סדרי העדיפויות לקידום טכנולוגיות שתמליץ עליהם לממשלה? "בשבועות הקרובים הנהלת המשרד תתכנס ותדון בתחומים שצריך לקדם. אני כבר יכול להגיד שבהמלצות ייכללו קידום של הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי – עולם שהמלצתי על קידום הפעילות בו עוד בקדנציה הקודמת. יהיו עוד נושאים, ונדווח על כך לציבור".