השעונים החכמים החדשניים ביותר של אפל, בסדרות 9 ו-Watch Ultra 2, עומדים לאבד בארה"ב את אחת מהתכונת החשובות ביותר שלהם: ניטור רמות החמצן בדם. השינוי הזה מגיע בעקבות קרב פטנטים שהענקית מקופרטינו הסתבכה בו מול יצרנית המכשור הרפואי מאסימו (Masimo), והוא עתיד לחבל, כך מסתמן, בשאיפות של אפל בתחום מוצרי הטכנולוגיה הלבישים (Wearable technology) דווקא בארץ מוצאה. הסאגה החלה בדצמבר האחרון, כאשר מאסימו האשימה את אפל בהפרת פטנטים שלה בתחום חיישני החמצן בדם, וטענה כי אפל נוהגת כך כבר החל משנת 1995. עקב התלונה, נציבות הסחר הבינלאומית של ארה"ב (ITC), שצידדה במאסימו, הוציאה צו שאסר על יבוא ומכירה של השעונים המפרים בארה"ב. אפל, בצעד מנע מהיר, משכה את השעונים מכל החנויות בארה"ב רגע לפני אכיפת האיסור, ובמקביל ערערה על הפסיקה. ערעורה זה של אפל התקבל והבטיח לענקית הטכנולוגיה עוד ארכה, שאפשרה לה לחדש את המכירות בזמן שהמכס האמריקני ורשות הגנת הגבולות העריכו את השינויים שהוצעו, על מנת ליישב את הסכסוך. כתיקון זמני שנועד לפייס את הרגולטורים, אפל השביתה במהלך השבועות האחרונים את תכונת ניטור החמצן בדם בדגמים החדישים שלה שנמכרו בארה"ב, ועשתה זאת באמצעות עדכון תוכנה. אולם לפי דיווחים חדשים, כעת, אפל נוקטת בצעד דרסטי בהרבה ומסירה באופן מוחלט את חומרת החיישן האחראית לבדיקות החמצן בדם מהשעונים החדשים שהיא משווקת בארה"ב. תכונת המריבה. תכונת מדידת החמצן בדם במכשירי Apple Watch. צילום: שאטרסטוק הדברים נחשפו במכתב מעורכי הדין של מאסימו, שפורסם על ידי 9to5Mac, ושלפיו נראה כי כל הצדדים מסכימים על התוכנית החדשה להסיר את התכונה מ-Apple Watch Series 9 ומה-Watch Ultra 2. עם זאת ישנן חדשות טובות למי שהם כבר בעלי Apple Watch Series 9 ו-Watch Ultra 2 בארה"ב – תכונת בדיקות החמצן בדם המכשירים שלהם נותרה ללא פגע. מאידך קונים חדשים שירכשו את שעוני אפל העדכניים, יקבלו אותם כבר כשהם נעדרים את האמצעי הנחשק לבדיקת מדד הבריאות המסוים. על אף הדיווחים, יצוין כי אפל או נציבות הסחר האמריקנית לא אישרו את הדברים. ובכלל, מסתמן כי העתיד של ניטור החמצן בדם ב-Apple Watches בארה"ב עדיין לא ברור.  על פי המדיה האמריקנית, אפל ביקשה השהייה מלאה של השינויים הללו לאורך תהליך הערעור  שלה, שצפוי להימשך כשנה או יותר. לפיכך לא ברור בינתיים האם התכונה תחזור לדגמים עתידיים בארה"ב, והדבר משאיר גם את אפל וגם את הקונים הפוטנציאליים במצב של נחיה ונראה.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת), מתנגדת להצעת הממשלה להקים קרן מחקר לאומית, שתרכז את כל תקציבי המחקר של משרדי הממשלה. זאת, משום שעל פי הוועדה, הקרן תפגע במעמדם של המדענים הראשיים במשרדים, וכן במחקר עצמו. "ניאבק בהחלטה לפגוע במעמד המדענים הראשיים, ולא נאפשר פגיעה במדע", אמר ח"כ עודה בדיון חירום שקיימה הוועדה היום (ג') אחר הצהרים, בהשתתפות המדענים הראשיים או נציגיהם, נציגי משרדי המדע והאוצר, ועוד. הממשלה החליטה אתמול, במסגרת דיוני התקציב, להקים צוות מקצועי בראשות מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, שתבחן אפשרות להקים קרן מחקרים חדשה, שתתמוך במחקר יישומי, בדומה לקרנות דומות במדינות אחרות. המהלך מוגדר כ-"התייעלות בתהליכי העבודה של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה". ההצעה של האוצר עברה כמה שינויים מאז שפורסמה לפני כשבוע, שחלק ממשתתפי הדיון בוועדה כלל לא היו מודעים להם. ההצעה שהממשלה אישרה אתמול לא כללה סעיפים שהיו בהתחלה, כגון צמצום תקנים ופיטור מדענים. למרות זאת, החששות וההתנגדות להצעה לא שככו. נציגי הממשלה: אין כוונה לפגוע במדענים הראשיים ניסיונות הרגעה נרשמו בדיון מצד נציגי הממשלה, שאמרו שאין כל כוונה לפגוע בתפקידי המדענים הראשיים, ושהמהלך נועד לחזק את המחקר היישומי, ולהגדיל את המימון שניתן להם, לטובת החברה. פרץ לביא, יו"ר המו"פ האזרחי, אמר שהרעיון לא חדש, ושהוא נדון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת וזכה לגיבוי של כל חברי המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח). "המטרה היא איגום משאבים, שיאפשר אינטגרציה לצורך ביצוע פרויקטים ברמה הלאומית, ושיהיה לכך תקציב קבוע", ציין. עם זאת, נציגת האוצר בדיון, שניסתה להרגיע – דווקא עוררה חששות נוספים, בכך שאמרה שהמימון של הקרן ייגרע מתקציבי המדענים הראשיים, בהיקף של 90 מיליון שקלים. ח"כ עודה הגיב ואמר: "ניאבק נגד זה. אנחנו לא סומכים על האמירות שלא תהיה פגיעה. הממשלה צריכה להביא נוסח החלטה ברור, שיגדיר מקורות מימון ויבטיח את עתיד המדענים הראשיים במשרדיה". אריאלי הדגיש שבשלב זה מדובר בוועדה מקצועית, שתבחן האם יש היתכנות להקמת הקרן. "בוועדה ישתתפו כל המדענים הראשיים ונציגיהם. בשלב זה, אין כל כוונה לבצע שינוי כלשהו", אמר. הוא ציין שמשרד המדע הוא המשרד הראשון שנידב מתקציבו להקמת הקרן – מדובר בסכום של 40 מיליון שקלים, אמר שיש לקרן קשר גם לענף ההיי-טק וציין את החלטת הממשלה להוסיף מיליארד שקלים לתקציב רשות החדשנות, כך שהוא יעמוד, באם תקציב המדינה יאושר בכנסת, על 2.5 מיליארד. האם ההחלטה תשדרג את המחקר החקלאי או לא? נציגי הממשלה בדיון אמרו כי הקרן החדשה תשדרג את מעמדם ותקציבם של מכוני מחקר ממשלתיים, כגון המכון הוולקני, שפועל תחת משרד החקלאות, המכון הגיאו-פיזי ומכון נוסף במשרד האנרגיה. מכונים אלה סובלים מתקציבים מועטים, ואילו החשיבות של המחקרים שמבוצעים בהם רבה ברמה הלאומית. עם זאת, המדעניות הראשיות של משרדי החקלאות – ד"ר מיכל לוי, ומששרד האנרגיה – יעל הרמן, השמיעו ביקורת על ההחלטה. לדברי ד"ר לוי, הצעת האוצר מבוססת על זווית הראייה של האקדמיה, ומתעלמת לחלוטין מהלקוחות הסופיים של המחקרים היישומיים. "הלקוחות שלנו הם גורמי ענף החקלאות. המחקר שלנו נועד לתת להם פתרון לבעיות, כדי שהם יוכלו לעבוד וגם לייצא. לא ברור כיצד הקרן תיתן מענה לזה, ולפי איזה סדר עדיפויות", ציינה. ח"כ עודה סיכם את הדיון באומרו כי "הממשלה הולכת למהלך כל כך חשוב מבלי להתייעץ ולשתף את הגורמים השונים – וזה מדאיג מאוד. יש חשש לפגיעה במדע ואני קורא לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, לדפוק על השולחן ולהיאבק כדי שבמשמרת שלו לא תהיה פגיעה אנושה במחקר, שהוא העתיד של מדינת ישראל".

מקסים קורוסטישבסקי, מנמ"ר משרד הבינוי והשיכון, מונה למנמ"ר ש.ל.ה. שירותי רפואה, כך נודע לאנשים ומחשבים. ש.ל.ה. שירותי רפואה היא חברה בת של שירותי בריאות כללית, המעניקה שירותים בתחומי רופאת שיניים, רפואה משלימה ואסתטיקה. החברה הוקמה ב-1988 ומפעילה כ-170 מרפאות. היא מונה 5,500 עובדים – בתפקידים רפואיים, פרה-רפואיים ואדמיניסטרטיביים. ש.ל.ה. שירותי רפואה קורוסטישבסקי, בן ה-46, החל את דרכו בעולם המחשבים כשהתקבל לבית ספר אוֹרט סינגלובסקי לטכנולוגיה מתקדמת ומדעים. הוא בוגר ממר"ם, ושירת בממכ"א (ר"ת מרכז מיכון כוח אדם) כראש צוות פיתוח והאחראי על מערכות המחשוב של יחידת מינהל התשלומים. תוך כדי שירותו הצבאי סיים, בהצטיינות, תואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל העסקים במכללת צ'מפליין. עם שחרורו מהצבא ב-2005 היה למנהל פיתוח בהדס מערכות. לאחר מכן, בשנים 2005-2010, כיהן כמנמ"ר IWS, "תוכנית "ויסקונסין" – והוביל את תהליכי המחשוב של התוכנית החדשה. בין 2010 ל-2018 היה CTO במשרד הבינוי והשיכון, ובהמשך, ב-2018, מונה למנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע בכיר  (כלומר, ל-מנמ"ר) במשרד הבינוי והשיכון. הוא החליף בתפקיד את עפרה פרנקל, שעברה להיות מנמ"רית משרד העבודה והרווחה. "מעז וראוי להערכה על הבנה טכנולוגית רחבה והובלת יוזמות טכנולוגיות" ה-IT בראשות קורוסטישבסקי במשרד הבינוי והשיכון משרת כ-1,000 משתמשים, עובדי משרד וגופים חיצוניים, והוא ניהל 140 עובדים. משרד הבינוי והשיכון היה המשרד הממשלתי הראשון שביצע עלייה לנימבוס, מכרז ענן המחשוב הממשלתי. בפברואר 2022 הוענק לקורסטישבסקי תואר המנמ"ר המצטיין לשנת 2021 בטקס IT Awards של אנשים ומחשבים. חבר השופטים כתב עליו כי "קורסטישבסקי הוביל עשייה רבה בשנה האחרונה וממשיך להוביל לשיתופי פעולה במשרדים הממשלתיים. הוא הוביל את ההטמעה של מהפכת ה-BI בארגונו והשלים את המעבר לעבודה בבינה עסקית אחודה בכל המשרד, תוך פשטות ודיוק בנתונים. כך, הוא הביא למימוש אסטרטגיה פנים ארגונית לדיגיטציה. קורסטישבסקי מגלה הבנה לצורך בשיתופי פעולה עם גורמים 'עסקיים' במשרד, כדי להניע שינוי שממוקד בתועלות עסקיות. הוא מעז וראוי להערכה על הבנה טכנולוגית רחבה והובלת יוזמות טכנולוגיות". לקורסטישבסקי בעל תואר שני, אף הוא בהצטיינות, במנהל עסקים עם התמחות בטכנולוגיה מאוניברסיטת פוליטכניק. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של קורוסטישבסקי לידיעה.

יותר ממחצית (54%) מהארגונים בעולם חוו בשנה החולפת מתקפת סייבר, או אירוע שמנע מהם גישה לנתונים השמורים בארגון – כך לפי מחקר חדש של דל טכנולוגיות. המחקר נערך בקרב 1,500 מנמ"רים, מנהלי IT ומנהלי אבטחת מידע בארגונים. עולה ממנו כי 90% מהארגונים בעולם חוו שיבושים בתחומי ה-IT. הגורם המרכזי לתקיפה וההשלכות הכספיות 40% מהמנהלים דיווחו כי פרצות אבטחה חיצוניות היו הגורם השכיח ביותר לאובדן נתונים ולהשבתת מערכות בתוך הארגון. 55% מאלה שחוו מתקפת סייבר ציינו שנקודת הכניסה הראשונה של התוקפים לארגון הגיעה ממקור חיצוני, דוגמת עובדים שלחצו על לינקים ואימיילים חשודים ונפלו קורבן לפישינג, או דרך טלפונים ניידים שנפרצו. בהיבט ההשלכות הכספיות, ארגונים דיווחו כי שיבושי המערכות, שכללו איבוד מידע, עמדו בממוצע על 2.6 מיליון דולר לארגון, 26 שעות השבתה ו-2.45 טרה-בייט של נתונים. בהתאם, גם העלויות הקשורות לאבטחת המידע הוכפלו בשנה החולפת: מ-660 אלפי דולרים ב-2022 ל-1.41 מיליון ב-2023. מתקפות כופרה 93% מהמנהלים ציינו שיש לארגוניהם פוליסות ביטוח מפני מתקפות כופרה. מבין המנהלים שהחברות שבהן הם עובדים הותקפו, 86% מסרו שאלה שילמו את דמי הכופר להאקרים, והעלות הממוצעת של התשלום עמדה על 1.92 מיליון דולר. 28% מהארגונים שחוו התקפה קיבלו החזר מלא באמצעות הפוליסה. 39% שילמו חלק מדמי הכופר, לאחר שהפוליסה כיסתה חלק מהתשלום. 19% מהארגונים שהותקפו בכופרה העדיפו שלא לערב את חברת הביטוח. עוד עולה מהמחקר כי 74% מהארגונים מאמינים שאם הם יחוו מתקפת כופרה, הם יקבלו את הנתונים בחזרה. נתון זה עומד בסתירה לממצא שהעלתה סופוס במחקר משלה, שלפיו רק ב-8% מהמקרים, ההאקרים משבים לארגונים המותקפים את כל המידע שלהם, שאותו הם גנבו והצפינו. בחזרה למחקר של דל: 66% מהמנהלים מאמינים שאם ארגונם ישלם את דמי הכופר לתוקפים – הוא לא יותקף שוב. 97% מהמנהלים דיווחו כי ארגונם חווה לפחות אתגר אחד בהקשר של אבטחת מידע. 79% מהם חוששים שיחוו אירוע סייבר השנה. בשל כך, 93% מהם טענו כי לארגון שלהם יש מדיניות בנושא מתקפות כופרה. עם זאת, 75% מהארגונים חוששים שאמצעי האבטחה והגיבוי שיש להם לא מספיקים להגנה מפני מתקפת סייבר. כמו כן, 74% מהמנהלים דואגים שתהיה פגיעה בגיבוי הנתונים של הארגון בענן הציבורי ו-65% חוששים שלא יוכלו לשחזר את נתוני הארגון שלהם באופן מלא. בינה מלאכותית יוצרת מהמחקר עלה כי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) הפכה לכלי אסטרטגי בחיזוק האבטחה, וכי היא תישאר כך גם השנה. 52% מהמשיבים ציינו ששילוב GenAI יספק יתרון בהגנה על הארגון שלהם. עם זאת, 88% מהם הסכימו שהאימוץ של GenAI ייצר כמויות גדולות של נתונים חדשים, שיכולים להוות עילה לביצוע תקיפות חדשות. אבי שוורץ, מנהל מכירות לתחום הסייבר וההגנה על המידע ב-דל ישראל. צילום: פרטי "כמות הנתונים האיכותיים שעולה משנה לשנה, עם התפתחות הטכנולוגיה, מהווה יתרון גדול – אך גם נקודה רגישה בקרב ארגונים רבים", ציין אבי שוורץ, מנהל מכירות לתחום הסייבר וההגנה על המידע ב-דל ישראל. "התפתחות הכלים הטכנולוגיים ותצורת העבודה מחייבות את כולם לעמוד באופן קבוע בתקני אבטחת המידע. לשם כך, עליהם להיפתח לכלים האסטרטגיים החדשים והחדשניים בתחום. רק כך הם יוכלו לצמצם את הסיכויים למתקפת סייבר, את הנזק בעת המתקפה וכן את היכולת להתגבר עליו, לשחזר את הנתונים במלואם ולהמשיך לפעול במהרה".

תקציב המדינה לשנת 2024, שאושר אתמול (ב') בממשלה, כולל, בפעם הראשונה מזה שנים, תוספת של כמיליארד שקלים לרשות החדשנות, ותקציבה יעמוד על 2.5 מיליארד. התוספות ניתנות לצורך ביצוע כמה מהלכים, שבממשלה קוראים להם "בוסט להיי-טק". מטרת אותם מהלכים היא לתמוך בענף בעקבות ההשפעה של המלחמה עליו ועל האקו-סיסטם שלו. תקציב רשות החדשנות לא הוגדל מזה כמה שנים, למעט תוספות ייעודיות בתקופות הקורונה ובאירועים מיוחדים נוספים. כעת, כאמור, הוא עולה במיליארד שקלים. התוספת שאושרה מיועדת בעיקר לסיוע לחברות צעירות, שנפגעו מהמלחמה. במסגרת התוכנית תוקם קרן הזנק חדשה, שתשקיע חצי מיליארד שקלים בשנה בסבבי גיוס של חברות בהשקעות ברמות הסיד, הפרה סיד וה-A, כנגד השקעה פרטית. כמו כן, תוקם קרן יוזמה 2.0, לעידוד השקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון-סיכון ישראליות, בהיקף של ארבעה מיליארד שקלים להשקעות למשך חמש שנים. בנוסף, הוחלט לצאת בקול קורא להקמת כמה חממות חדשות, שאמורות למשוך משקיעים בינלאומיים, ויסייעו להנבטת סטארט-אפים בתחומי הדיפ-טק. כמו כן, הערוץ המהיר להשקעות, שנפתח עם תחילת המלחמה, בהיקף של 400 מיליון שקלים, יקבל 200 מיליון שקלים נוספים. תוספת התקציב כוללת גם הפעלת תוכניות כמו הקמת מועדוני אנג'לים, תשעה מרכזי חדשנות ועוד. "אנחנו נותנים להיי-טק את הבוסט שהוא צריך" שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר כי "ההיי-טק הישראלי הוא הקטר של המשק ומוביל את הכלכלה הישראלית, ואנחנו נותנים לו בדיוק את הבוסט שהוא צריך בתקופה הזאת". שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ציין כי "ההחלטה על הגדלת תקציב רשות החדשנות, שמטרתה עידוד השקעות בהיי-טק הישראלי, חיונית בימים אלה, והיא מסר לתעשייה הישראלית ולמשקיעים הזרים בעולם כולו". לדברי מנכ"ל הרשות, דרור בין, "ההיי-טק הוא משאב הטבע שלנו ואנחנו נחושים לעשות את כל מה שנדרש על מנת להבטיח את עוצמתו. היכולת של הכלכלה הישראלית לצאת המשבר תלויה במידה רבה בכך שייפתחו כאן עוד סטארט-אפים, חברות ההיי-טק ימשיכו לצמוח ולמכור, סטארט-אפים יוסיפו לגייס השקעות, והבסיס האיתן של הכלכלה הישראלית ימשיך להוות עבורה גב ומקפצה גם בעתיד. אנחנו כבר פועלים למימוש התוכניות, בנוסף לפעילות השוטפת של הרשות". קיצוץ בתקציב משרד המדע לעומת התוספת לתקציב רשות החדשנות, זה של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קוצץ. בנוסף להפחתה הרוחבית בהיקף של 6%, שנעשתה לכל משרדי הממשלה, הופחתו 40 מיליון שקלים מתקציב המשרד כתרומה שלו למלחמה. עם זאת, סוכם על תוספת תקציבית של 20 מיליון שקל לפתיחת מרכזי פיזיקה בפריפריה, ועוד 10 מיליון לתחום הבינה המלאכותית. עוד סוכם על הקמת צוות בחינה מקצועי בראשות המנכ"ל, על מנת לייעל את המחקרים היישומיים. הרעיון הוא להקים קרן מחקרים חדשה ,שתתמוך במחקרים יישומיים באופן מרכזי. מצב ההיי-טק הישראלי על רקע המלחמה, לרבות התקצוב הממשלתי, יעמוד במרכז ועידת הפסגה של ה-IT וההיי-טק שתתקיים, בהפקת אנשים ומחשבים, ביום א' הקרוב באולם האירועים לאגו בראשון לציון. אחד הפאנלים באירוע יעסוק באתגרי ההיי-טק בנגב ובעוטף עזה. ישתתפו בו נציגי סטארט-אפים שפועלים בדרום ונפגעו מהמלחמה, נציגי רשויות מקומיות בעוטף ונציגי חממות טכנולוגיות.

הגידול של מיליארד השקלים בתקציב רשות החדשנות והתוכנית הממשלתית לענף, שזכתה לשם המפוצץ "בוסט להיי-טק", מתקבלות בברכה מסוימת בקרב ראשי הענף, אבל ממש לא במחיאות כפיים סוערות. לדבריהם, התקציב, שאושר אתמול (ב') בממשלה, לא מראה על שינוי גישה אצלה, ומעיד על חוסר הבנה שההיי-טק הישראלי נמצא במצב חירום. אחדים מבכירי הענף אמרו דברים ברוח זו בישיבה שערכה היום ועדת המשנה להיי-טק של ועדת הכלכלה של הכנסת. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "משרד האוצר לא מבין שאנחנו במצב חדש, לא מבין שאנחנו במשבר, אלא הוא חושב שזה המשך של מה שהיה. הוא צריך לשנות את הגישה. הממשלה צריכה לדאוג לתעשיית ההיי-טק, שנמצאת כיום בסכנה גדולה, והיא לא עושה זאת מספיק". "חלק ניכר מהתוכנית של הממשלה עוסק בסטארט-אפים, אבל המספר הגדול של העובדים נמצא בתעשיות ההיי-טק הקיימות. הסטארט-אפים חשובים למה שיקרה בעוד 3-5 שנים, אבל צריכים לדאוג גם לקיים, להמשכיות עסקית, ליציבות במשק. גם כשהמצב היה טוב, לפני המשבר, אמרתי לא פעם שהקטר של המשק זקוק לתחזוקה, הכוונה ותשתית. זה נכון על אחת כמה וכמה במצב משברי כמו עכשיו, אלא שהממשלה לא מתייחסת לכך, גם לא בתקציב", ציין כהן. נציגת משרד האוצר הציגה בדיון את התוכנית הממשלתית, וטענה כי היא נעשתה בהידברות עם איגודי ההיי-טק וחברות בענף. "איתנו לא דיברו על התוכנית, דעתנו לא נשמעה", אמר כהן. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אמרה כי "ההיי-טק ימשיך להביא השנה את הפריון שלו, אבל הוא יהיה הרבה יותר נמוך. יהיו לזה השפעות מקרו-כלכליות הרבה יותר רחבות מאשר על תעשיית ההיי-טק. אנחנו מבקשים מהכנסת והממשלה לא לטלטל את הספינה, לא להמציא רגולציות חדשות, ולעבוד בשיתוף פעולה מלא והדוק עם התעשייה". בין היתר, היא הציעה לדחות את היישום בישראל של PILAR 2 – ה-"מס האפקטיבי" שמדינות ה-OECD, כולל ישראל, הסכימו להטיל על החברות הרב לאומיות. "המס הזה ישנה דרמטית את המצב ואנחנו מבקשים לא לאמץ אותו בשנתיים הקרובות, בטח שלא במצב כלכלי כל כך קשה", אמרה. "השקעה של המוסדיים תפתור את כל בעיות ההיי-טק" ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי "הממשלה לא מבינה את המצב. הקיצוץ בתקציב להיי-טק הוא בכל משרד, במסגרת הקיצוץ הרוחבי במשרדים, כי בכל משרד ממשלתי יש השקעות רלוונטיות להיי-טק, וחלקן עומדות להיעלם. בנוסף, צריך לראות את תקציב ההיי-טק כחלק מתקציב הביטחון, כי ההיי-טק אמור להיות חלק מתפיסת הביטחון של המדינה". יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), אמר בדיון ש-"ההיי-טק לא צריך עזרה ראשונה, הוא צריך עזרת חירום מהממשלה". לדבריו, "אנחנו במשבר עמוק, והשאלה היחידה היא מה הדרך להוציא אותו מהמשבר, כי הוא מנוע הצמיחה החשוב ביותר והקטר של הצמיחה הכלכלית. הציפייה הראשונה שלי היא שמשרד האוצר ורשות החדשנות יתאמו את התוכניות והצעדים שהם מציעים עם תעשיית ההיי-טק . חייבים לדבר עם משתמשי הקצה ולא להמציא תוכניות תיאורטיות שלא מתכתבות עם הצרכים האמיתיים של התעשייה, או שהתעשייה כלל לא מודעת אליהן". *הדבר החשוב ביותר כרגע הוא זמינות הכסף", הוסיף. "כל התוכניות, הקרנות והסיוע שמתכוונים להפעיל בשנה הקרובה – חשוב שיגיעו מהר ככל האפשר לשטח, כי הבעיה המרכזית, בעיקר של הסטארט-אפים, שעדיין לא התבססו, היא מחנק פיננסי. חייבים להזרים את הכסף מיד, כי בעוד שנה זה יהיה מאוחר מדי". ליברמן ציין כי "מעבר לקיצור הביורוקרטיה ולמתן של יותר כסף ממשלתי ויותר מהר להיי-טק, הדרך הנוספת לפתור את הבעיה היא למשוך את המשקיעים המוסדיים להשקעה בענף. במוסדיים מרוכזים סכומי עתק, הרבה יותר מקרנות הון-הסיכון ותקציבי הממשלה. צריך לחץ של כל הארגונים והאיגודים של ההיי-טק ושל התאחדות התעשיינים, כמו גם של השרים והח"כים הרלוונטיים, על משרד האוצר ורשות המיסים, במטרה לתת הקלות והטבות למוסדיים על השקעות בהיי-טק. אם הם היו משקיעים 0.5% מהכסף שיש להם בהיי-טק הישראלי, זה היה פותר את כל הבעיות. אני מדבר עם כמה מהמוסדיים, ואין זו אגדה. עם עוד קצת הטבות של האוצר ורשות המיסים, הם ישקיעו".

השנה האחרונה שבה סמסונג לא הובילה את רשימת יצרניות הטלפונים החכמים השנתית, לפחות לפי IDC, הייתה 2010. אבל, סיום 2023 בישר על מהפך משמעותי ביותר בצמרת: אפל, שכבר ראתה בעבר איך וואווי ולעיתים גם שיאומי חולפות על פניה כדי לתת מאבק לסמסונג, זינקה למקום הראשון, וגם הגיעה לנתח השוק הגדול ביותר שלה אי פעם. ההישג של אפל במכירות האייפונים בולט על רקע ירידה שנתית של 3.2% במשלוחים של הסמארטופנים אשתקד – מ-1.206 מיליארד יחידות ב-2022 ל-1.167 מיליארד. לעומת זאת, אפל רשמה עלייה שנתית של 3.7% למכירות של 234.6 מיליון טלפונים ולנתח שוק של 20.1%, בהשוואה ל-18.8% בשנה שעברה. סמסונג, לעומתה, ירדה למקום השני אחרי ירידה גדולה מאוד במכירות במהלך 2023, שהסתכמה ב-13.7%. הירידה גרמה להצטמצמות נתח השוק של הענקית מדרום קוריאה – מ-21.7% ל-19.4% בלבד, ואנשי החברה מתקשים מאוד לזכור מתי נתח השוק השנתי שלה היה נמוך מ-20%, אם בכלל. סמסונג מכרה אשתקד 226.6 מיליון מכשירים מכל הסדרות, לעומת 262.2 מיליון ב-2022. שיאומי, בזכות רבעון רביעי נהדר, שבו היא רשמה עלייה של 22.7%, מונחים של שנה לשנה, רשמה ירידה של 4.7% בלבד ב-2023 כולה ונותרה במקום השלישי עם נתח שוק שקטן אך במעט ל-12.5% ומכירות של 145.9 מיליון טלפונים. עוד מהפך עלייה מרשימה רשמה גם החברה החמישית בטבלה השנתית, טראנסיון, שהיא חברה אם שמחזיקה תחת כנפיה כמה מותגים, שנהנו מאוד ממכירות חזקות בדרום אמריקה, דרום מזרח אסיה ואפריקה. טראנסיון רשמה צמיחה שנתית של 30.8% ונתח השוק שלה כבר הגיע ל-8.1%, עם מכירות של 949.9 מיליון סמארטפונים. היא מתקרבת לאופו שבמקום הרביעי עם 103.1 מיליון משלוחים ו-8.8% נתח שוק, אחרי שרשמה ירידה שנתית של 9.9%. טראנסיון הרשימה מאוד ברבעון הרביעי עם זינוק של 68.5% לעומת הרבעון המקביל ב-2022, כשהיא מעלימה את אופו מהחמישייה הפותחת ברבעון ועוקפת גם את ויוו. "בעוד שראינו צמיחה חזקה של שחקניות אנדרואיד כמו טראנסיון ושיאומי במחצית השנייה של 2023, שנבעה מצמיחה מהירה בשווקים מתעוררים, המנצחת הגדולה ביותר היא, ללא ספק, אפל. לא רק שאפל היא השחקנית היחידה מבין שלוש הראשונות שמציגה צמיחה השנה, אלא היא גם תופסת את המקום הראשון השנתי בפעם הראשונה אי פעם. כל זאת למרות התמודדות עם אתגרים רגולטוריים גדלים ותחרות מחודשת מצד וואווי בסין, השוק הגדול ביותר שלה", אמרה נבילה פופל, מנהלת מחקר ב-IDC.

שני מחקרים עדכניים, שפורסמו השבוע, מציירים תמונה מובהקת של דאגה בחברות לנוכח שלל שינויים גלובליים דומיננטיים – בעיקר עקב כניסת ה-AI היוצרת לפעולה מסיבית והשלכות משבר האקלים הגלובלי. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שחררה את דו"ח היציבות הפיננסית העולמית שלה לשנת 2024, ובממצאיו היא מסמנת את הפוטנציאל המשבש של הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). במקביל אליה סקר המנכ"לים העולמי ה-27 של PwC חושף מחשבה רווחת ולא מאוד אופטימית בקרב מנהלים בכירים לגבי עתיד החברות שלהם מול שיבושי הבינה המלאכותית ושינויי האקלים. דו"ח קרן המטבע הבינלאומית, שכותרתו "Gen-AI: בינה מלאכותית ועתיד העבודה", מעריך שכ-40% מהעסקים בעולם יושפעו באופן משמעותי מה-AI ב-15 השנים הבאות. לפי סיכום המסקנות שפרסמה הקרן, לבינה מלאכותית היוצרת יש פוטנציאל לעצב מחדש את הכלכלה העולמית, במיוחד בתחום שוקי העבודה והיצע המשרות הכללי. בנוסף מעריכים בקרן כי 40% מהמשרות ישתנו או יפגעו מהשפעת ה-AI עליהם, ושזו גם תחמיר את אי השוויון בתעסוקה במשק העולמי כולו. על פי הממצאים, בכלכלות מתקדמות יחוו הן את היתרונות והן את המלכודות של ה-AI מוקדם יותר מאשר בשווקים מתעוררים ובכלכלות מתפתחות, בעיקר בשל מבנה התעסוקה בכלכלות המתקדמות, המתמקד בתפקידים עתירי קוגניטיביות. עוד נמצא כי ישנם כמה דפוסים עקביים הנוגעים לחשיפה לבינה מלאכותית, כאשר נשים ואנשים בעלי השכלה של יותר מ-12 שנות לימוד הם מי שיהיו חשופים יותר לתחום, ולפיכך מוכנים יותר להפיק יתרונות מהבינה המלאכותית. במקביל, עובדים מבוגרים עלולים להסתגל פחות לטכנולוגיה החדשה. הדו"ח חשף, כאמור, שאי השוויון בעבודה צפוי לגדול, וספציפית קבע בנוגע לפערי הכנסה שאם ההשלמה בין בינה מלאכותית לעובדים בעלי הכנסה גבוהה תהיה חזקה, המצב אף יגדיל את אי השוויון הכלכלי בין עשירים לעניים. עם זאת, אם העליות בפריון העובדים יגדלו מספיק, רמות ההכנסה יכולות לעלות עבור רוב העובדים. אנשי הקרן ציינו כי "בנוף מתפתח זה, כלכלות מתקדמות ושווקים מתפתחים מפותחים יותר צריכים להתמקד בשדרוג מסגרות רגולטוריות ובתמיכה בהקצאת עבודה מחדש, תוך שמירה על אלו שנפגעו לרעה (מהשינויים – ג"פ)". עוד הוסיפו החוקרים כי "שווקים מתעוררים וכלכלות מתפתחות צריכים לתת עדיפות לפיתוח תשתית דיגיטלית ומיומנויות דיגיטליות". קרן המטבע העולמית: בינה מלאכותית תשנה את הכלכלה העולמית. צילום: IMF דאגה גורפת בסקר המנכ"לים השנתי של PwC במקביל, מתוצאות סקר המנכ"לים השנתי של PwC, שהתבססו על מענה של יותר מ-4,700 מנכ"לים מרחבי העולם – ושפורסם אתמול (ב') במפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ – עולה תמונה של חרדה המאפיינת את מנהלי החברות. מספר מדהים של 97% מהמנכ"לים המשיבים, המייצגים חברות על פני מגזרים שונים וגיאוגרפיות שונות, הודו כי כבר נקטו בצעדים "להמציא מחדש" את העסקים שלהם בחמש השנים האחרונות. הכוחות שהניעו את הצורך הזה בהמצאה מחדש של העסק הם: שינויי אקלים ושיבוש טכנולוגי, במיוחד זה שהביאה איתה הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, ואלו גם הנושאים שצוינו כמניעי הדאגות הדוחקות ביותר בעיני המנהלים הבכירים כיום. בדיווח שפרסמו ב-PwC אודות ממצאי הסקר שלהם – שהמשיבים לו מוצאם מ-105 מדינות וטריטוריות ושנערך בין ה-2 באוקטובר עד ה-10 בנובמבר 2023 – תחת הכותרת "משגשגים בעידן של המצאות מחדש מתמשכות", ניכר כי מנכ"לים נאבקים בכוח הטרנספורמטיבי של ה-AI, ומשתדלים לשרוד לצידו ולמנף אותו, אך חוששים במיוחד להמשך קיום העסק שהם מובילים. בוב מוריץ, יו"ר PwC Global, ניסח את הדברים באופן ישיר וצוטט בהצהרה כאומר: "בין אם מדובר בהאצת השקת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית או בבניית העסק שלהם כדי להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות של השינוי האקלימי – זו שנה של שינוי". ממצאי סקר PwC צילום: PwC 50% מהמשיבים ענו שהם רואים גם ש-GenAI משפיעה על העבודה שלהם, במובן של איום על משרתם. חששות אלו שמבטאים בסקר גורמים בדרגים הגבוהים ביותר, מדגישים את השיבוש המתפשט שבינה מלאכותית מייצרת ועוד עתידה לייצר. בנוגע לסוגיית האקלים, המשיבים סבורים כי 55% מהתמ"ג העולמי – אשר שווה ערך לכ-58 טריליון דולר – תלויים במידה בינונית או גבוהה בטבע, כך לפי PwC. מדובר במענה לא מעט פסימי ופטליסטי, או לפחות זהו הרושם שנוצר מעיון במסקנות. עם זאת, אם להציג גם מעט אופטימיות שהתבטאה בתשובות שהתקבלו – הסקר של PwC מצא גם כי 68% מהמנכ"לים, במיוחד בארה"ב, צופים שה-GenAI תגביר משמעותית את פרודוקטיביות העובדים במהלך השנה הבאה.  בנוסף, מבין המנהלים שנסקרו, 38% היו אופטימיים לגבי חוזק המשק כעת, לעומת 18% בלבד בשנה שעברה, אז היה העולם שקוע באינפלציה גבוהה, צמיחה חלשה, עליית ריביות וכדומה. ממצאי סקר PwC צילום: PwC תוצאותיהם של שני הסקרים/המחקרים הללו מציירות תמונת לייב של עולם עסקי שניצב למול דרמה טכנולוגית, לפחות בכל האמור בשינויים מהותיים במצב הקיים. אלא שבעוד שהבינה המלאכותית עתידה, תיאורתית, להביא איתה יתרונות כלכליים אדירים, ההפצה הלא אחידה שלה מאיימת גם בטלטלות משמעותיות המרתיעות רבים מקברניטי הטק ברחבי העולם. אם מוסיפים לכך את ההשפעה הלא ברורה ולא מוחשית לחלוטין של שינויי האקלים על עסקים בתחומים השונים, ואת הצורך בהמצאה מחדש של היעד ואופיין של חברות רבות בגללם – הדבר הופך לעניין שיכול ממש להוות איום קיומי על עסקים רבים. בצומת הדרכים הזה, נשאלת השאלה האם עסקים יסתגלו ואכן ישגשגו מול אתגרי הבינה המלאכותית והאקלים החדשים, או שהם יוכנעו על ידי רוחות השינוי. התשובה, כך נראה, תהיה תלויה בהצלחת חברות ומנכ"לים לאמץ חדשנות, לתעדף קיימות, והכי חשוב, לנווט במים הבלתי מוכרים של הטרנספורמציה המונעת על ידי הבינה המלאכותית בזריזות ובתוך אמונה בעתיד חדש וראיית הנולד באופן חיובי ואופטימי.