10:21:12 | ◀︎ | ניוד קל: משרד התקשורת יחייב את חברות הסלולר להפעיל שירות eSIM | |
10:46:14 | ◀︎ | קלאודפלייר הודיעה: נפרצנו בעקבות הפריצה לאוקטה | |
11:52:21 | ◀︎ | בינה מלאכותית אתית – החזית החדשה בניהול סיכונים | |
11:53:33 | ◀︎ | אופטימיות זהירה: פורסטר צופה שה-IT העולמי יצמח השנה ב-5.3% | |
12:23:05 | ◀︎ | הנמר בדרכים: והפעם – בתערוכת אמנות ישראלית 23 בחסות בנק הפועלים | |
12:52:42 | ◀︎ | קבוצת SQLINK רכשה את חברת אינטרג'ט | |
13:03:23 | ◀︎ | מיקרוסופט השיקה ערכה של אפליקציות Microsoft 365 עבור ה-Vision Pro | |
15:09:17 | ◀︎ | דיווח: מאסק השתמש בסמים יחד עם דירקטורים בטסלה | |
15:33:05 | ◀︎ | כמה חולים קיבלו תרופות לא נכונות בעקבות תקלת המחשוב בבתי החולים? | |
15:38:48 | ◀︎ | גוגל נפרדת מבארד ועוברת לג'מיני | |
17:19:18 | ◀︎ | "ה-AI תאפשר לישראל לשמור על כלכלה חזקה ביום שאחרי המלחמה" | |
18:16:09 | ◀︎ | שוב: מתקפת סייבר במערכת הבריאות – הפעם על רמב"ם | |
18:33:52 | ◀︎ | "שירות לקוחות וטכנולוגיה – קריטיים לשביעות רצון הלקוחות" | |
18:57:31 | ◀︎ | מה הפרופיל הרצוי של המנהל הטאלנט ב-2024? |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
05/02/24 15:38
17.31% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל החליטה לאמץ את השם ג'מיני עבור כל כלי הבינה המלאכותית שלה במקום בארד, שבו השתמשה עד עתה. כזכור, עד עתה השתמשה גוגל בכינוי ג'מיני עבור מה שהיא כינתה מודל הבינה המלאכותי המתקדם ביותר שלה, ועכשיו היא מאמצת אותו עבור כל הכלים שהיא מטמיעה בפלטפורמות השונות של, החל בגי'מייל ושאר היישומים המשרדיים המקוונים שלה.
אבל מעבר לכך מתכוונת גוגל, כמו יריבתה הגדולה OpenAI, להציע כלי בינה מלאכותית תחת השם Gemini Advanced, שיאפשרו, בין השאר, לבצע שיחה קולית עם הצ'אבוט. כל הכלים שיוצעו ישולבו במסגרת של אפליקציית אנדרואיד שתגיע לחנות האפליקציות של החברה, וכנראה כבר די בקרוב – מספר נסיינים קנדיים כבר דיווחו שהשינוי כבר זמין אצלם.
"ג'מיני משולב עם אפליקציות גוגל כמו ג'ימייל, מפות ויו-טיוב, מה שמקל על ביצוע דברים בטלפון שלכם. אתם יכולים לתקשר איתו באמצעות טקסט, קול או תמונות", נכתב בבלוג על השינויים שהחברה מתכננת ונחשף ב-X. "כדי לשוחח בצ'אט עם ג'ימיני באנדרואיד, הורידו את אפליקציית ג'מיני בחנות Google Play. ב-iOS, נסו את ג'מיני באפליקציה הראשית של גוגל".
05/02/24 10:46
13.46% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הפריצה לאוקטה (Okta Security), שאירעה בחג ההודיה האחרון, ממשיכה לגבות מחירים. קלאודפלייר (Cloudflare) הודיעה בסוף השבוע האחרון, כי המערכות שלה נפגעו באירוע הסייבר מהשנה שעברה, מה שהוביל לגישה לקוד המקור שלה על ידי גורמי איומים.
ספקית שירותי ה-IT הודיעה כי להערכתה, המתקפה, שהתרחשה בנובמבר האחרון בוצעה על ידי שחקן איום מדינתי, שהשתמש בתעודות שנגנבו במהלך המתקפה על אוקטה. קלאודפלייר הודתה, כי לא הצליחה להביא לכך שבאישורים שלה, שנגנבו במהלך המתקפה על אוקטה – לא ייעשה שימוש זדוני נוסף. למרות זאת, היא הודיעה כי נתוני לקוחות או מערכות לא הושפעו מהתקרית. זאת, כי היא מיישמת את תפיסת "אפס אמון" בסביבת ה-IT שלה, מה שהגביל את יכולתו של שחקן האיום לנוע לרוחב המערכות שלה. המתקפה הופסקה ב-24 בנובמבר, לאחר שכל הגישות והחיבורים של שחקן האיומים – נותקו ונוטרלו.
חוקרי קראודסטרייק (Crowdstrike) סיפקו פרטים על אירוע הסייבר. לדבריהם, הפגיעה בקלאודפלייר נעוצה בכך, שבמהלך הפריצה לאוקטה, ב-18 באוקטובר 2023, התוקפים גנבו אסימון שירות אחד ושלושה אישורי חשבון שירות השייכים לקלאודפלייר. אלה סיפקו לתוקפים את הגישה מרחוק למערכות של ספקית הענן, בהן מערכת של אטלסיאן (Atlassian), חשבון שירות Bitbucket המאפשר גישה למערכת ניהול קוד המקור וכן סביבת AWS, שלא הייתה לה גישה לרשת הגלובלית או שהכילה נתונים של לקוחות או נתונים רגישים. שחקן האיום החל בחיפוש אחר דרכים לגשת למערכות קלאודפלייר ב-14 בנובמבר באמצעות האישורים הגנובים, ולמחרת הוא הצליח בכך. שחקן האיום חיפש ומצא פרטים על התצורה והניהול של הרשת הגלובלית שלה, וכך השיג גישה מתמשכת – מרחוק, למערכות השונות. לאחר "מנוחה" של כמה ימים, התוקף השיג גישה רציפה לשרת אטלסיאן ב-22 בנובמבר, לאחר שהוא התקין כלי המאפשר שליטה ובקרה. אז הוא הבחין ב-120 מאגרי קוד והוריד 76 מהם. למחרת, צוות האבטחה של הקורבן הבחין בפעילות של התוקפים, והשבית את פעולת המערכות הנגועות.
לפי קלאודפלייר, שחקן האיום ניסה לגשת ל"מספר עצום" של מערכות אחרות ברשת שלו, כולל גישה לדטה סנטר, שעדיין לא החל לעבוד, בסאו פאולו שבברזיל. "אנו מבינים היטב את פעולותיו של שחקן האיום. הן היו מוגבלות למערכות שבהן ראינו את פעילותם", נמסר. קלאודפלייר הוסיפה, כי ערכה תחקיר מעמיק על המערכות והתוכנות שנפרצו, והקשיחה את כל הבקרות בסביבתה, כדי להבטיח מניעה של חדירה עתידית.
"האופי המתוחכם והמתודי של המתקפה מצביע על כך, שהמבצע היה תוקף ממדינת לאום", ציינה החברה, "בהתבסס על שיתוף הפעולה שלנו עם עמיתים בתעשייה ובממשלה, אנו מאמינים שהמתקפה בוצעה במטרה להשיג גישה מתמשכת ונרחבת לרשת הגלובלית שלנו".
חמש תקריות אבטחה לחברת האבטחה
בדצמבר האחרון אישרה אוקטה שכל משתמשי מערכת תמיכת הלקוחות שלה הושפעו מתקרית האבטחה האחרונה שאותה היא חוותה. חברת ניהול הזהויות והגישה חשפה, כי אירוע האבטחה שקרה בנובמבר במערכת ניהול תיקי התמיכה שלה השפיע על כל המשתמשים. זאת, בניגוד לדיווחים קודמים, שבהם נמסר כי הפריצה פגעה רק ב-1% מהם.
אחד האנליסטים ציין, כי "הפריצה לחברת האבטחה אוקטה היא בעיה רצינית, והיא מדגישה את החשיבות של אימות רב שלבי. גם בעת עבודה עם ספקיות תוכנה גדולות, משתמשים לא יכולים להיות בטוחים לחלוטין לגבי האבטחה".
היה זה אירוע הסייבר השני של אוקטה ב-2023. בינואר היא חוותה מתקפה דרך אחד הספקים של החברה. אז האירוע השפיע על "עד 366 לקוחות", לדבריה. גם 2022 לא הייתה טובה לאוקטה, אז היא חוותה שלוש תקריות אבטחה.
05/02/24 18:16
9.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מתקפת סייבר נוספת אירעה הלילה (בין א' ל-ב') במערכת הבריאות, שנייה מאז תחילת המלחמה ורביעית בחצי השנה האחרונה (האירועים שפורסמו). הפעם ספג אותה בית החולים רמב"ם – ובלם אותה.
בהודעה משותפת שפרסמו אחר הצהרים משרד הבריאות, מערך הסייבר הלאומי ובית החולים נכתב כי "במערכות המחשוב של המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה זוהה הלילה חשד לאירוע סייבר. נכון להערכת המצב הנוכחית, האירוע זוהה ונבלם ללא שיבוש או השפעה על המערכות השונות ועל תפעול המרכז הרפואי".
"חשוב להדגיש כי בית החולים פועל כרגיל ומעניק טיפולים רפואיים", נמסר.
שלושת הגופים לא ציינו את זהות התוקפים, והאם הם קשורים לאיראן, לחיזבאללה או לחמאס. מה שכן, נכתב בהודעה כי "צוותי אבטחת המידע של משרד הבריאות, מערך הסייבר הלאומי ובית החולים חוקרים את האירוע".
שורה של מתקפות על מערכת הבריאות
האירוע בבית החולים רמב"ם הוא עוד אחד בסדרה של מתקפות סייבר שאירעו על בתי חולים בישראל בחודשים האחרונים. בנובמבר האחרון הותקפו המערכות של בית החולים זיו בצפת, וגם שם נמסר בתחילה שהאירוע "לא גרם לשיבוש או הפרעה על המערכות השונות ועל תפעול המרכז הרפואי". חקירה שמערך הסייבר, צה"ל, השב"כ ומשרד הבריאות ערכו העלתה שאיראן והחיזבאללה עומדים מאחורי המתקפה. אולם, בניגוד להודעה הראשונית, החקירה העלתה שהמתקפה גרמה ל-"גניבת חלק מהמידע הרגיש המאוחסן במערכות בית החולים".
בחודש ספטמבר הותקף בסייבר בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול איתנים בירושלים, במתקפת כופרה. קבוצת ההאקרים Mallox לקחה אחריות על האירוע, וממערך הסייבר נמסר כי הוא גרם להצפנה של חלק קטן מהשירותים שנותן בית החולים, וכי לא זוהתה פגיעה במערכות קליניות.
חודש לפני כן, באוגוסט, הותקף בית החולים מעייני הישועה בבני ברק – במתקפה שגרמה ל-"אינדיקציה של ממש לדלף מידע אישי רגיש", לפי הודעת הרשות להגנת הפרטיות. במקרה זה היה מדובר במתקפה על רקע פלילי, שביצעה קבוצת ההאקרים Rangar Locker. הקבוצה הצפינה מידע על חלק ממטופלי בית החולים ודרשה תשלום כופר, ומשלא נענתה – פרסמה אותו. מדובר בנתונים בהיקף של מעל טרה-בייט.
מגזר הבריאות הוא בין המגזרים המותקפים ביותר בישראל, מאחר שארגוני הבריאות מכילים מידע אישי רגיש רב של אזרחי המדינה. עם פרוץ המלחמה עלה החשש שארגוני הטרור וגורמים אחרים יגבירו את ניסיונות המתקפה שלהם על מערכת הבריאות, על רקע האירועים. משרד הבריאות ומערך הסייבר אף הורו ב-15 באוקטובר לבתי החולים להתכונן מפני מתקפות סייבר אפשריות.
גם בעולם, מגזר הבריאות "חביב" על ההאקרים, ובמיוחד על התוקפים באמצעות כופרות. מחקר של סופוס, שפורסם בנובמבר אשתקד, העלה ש-75% ממתקפות הכופרה על ארגוני בריאות מסתיימות בהצפנת מידע. מדובר בעלייה משמעותית לעומת המחקר שביצעה החברה ב-2022, אז הוא עמד על 61%.
05/02/24 15:33
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרשת התקלה החמורה במערכת קמיליון של משרד הבריאות, שעליה דווח בשבוע שעבר, הגיעה היום (ב') לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת. התקלה גרמה לכך שמאושפזים רבים קיבלו, עם מכתב השחרור שלהם, מרשמים לתרופות שהיו מיועדות למאושפזים אחרים. התקלה עוררה תרעומת על משרד הבריאות, מאחר שלא דיווח על המקרה, על אף שאחד מבתי החולים שנפגעו דיווח עליו 10 ימים לפני הפרסום.
אמש דיווח כתב הבריאות של ערוץ 12, יואב אבן, שתקלת המחשוב שבעטיה הונפקו המרשמים הלא נכונים התגלתה לפני 14 שנים, והיא מוכרת לאנשי משרד הבריאות.
בדיון בוועדה, שבראשה עומד ח"כ יונתן משריקי (ש"ס), אמרה אריאלה אבן, מנהלת רוקחות וטכנולוגיות במשרד הבריאות, כי התקלה נחשפה ב-2008 – כלומר, לפני יותר מ-15 שנים. לדבריה, מאז שנודע למשרד על התקלה ועד היום, ידוע על 188 מטופלים שיש חשד שקיבלו מרשמים לא נכונים. היא ציינה כי "בעקבות התקלה, כל קופות החולים קיבלו את רשימת המטופלים והם מוודאים אישית עם כל מטופל האם הוא קיבל תרופות לא נכונות".
יצוין כי מדובר במטופלים שמקבלים תרופות באופן קבוע, ומערכת קמיליון, שפותחה על ידי אלעד מערכות, מנפיקה לרופא את המרשמים. בכלי התקשורת דווח כי מדובר בתהליך אוטומטי, אולם לדברי אריאלה אבן, זה לא נכון. "הרופא צריך לוודא מול המטופל אילו תרופות הוא נוטל, ואז להנפיק את המרשם", ציינה. עוד היא אמרה כי "עד כה לא ברורה סיבת התקלה, אבל בינתיים נעשו שיפורים במערכת כדי למנוע הישנות מקרים כאלה".
בדיון צוין מה שדווח כבר בשבוע שעבר – שלא כל בתי החולים במדינה הטמיעו את מערכת קמיליון, ושיש בתי חולים שהטמיעו מערכת משלהם, כגון רמב"ם.
05/02/24 17:19
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מתישהו בעתיד יגיע היום שאחרי המלחמה, ואנחנו צריכים לדאוג שתהיה לנו כלכלה חזקה. לשם כך, עלינו לחזק את מה שמייצר את העתיד – ה-AI", כך אמר ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.
ד"ר קציר דיבר ביום ה-AI של אוניברסיטת תל אביב, שנערך היום (ב'). בשנים עברו האוניברסיטה ערכה שבוע AI, אולם לנוכח המלחמה החליטו בהנהלת האוניברסיטה ובגוף שלה שמארגן את האירוע – סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון – לצמצם אותו ליום אחד בלבד. את השבוע המלא מתכוונים באוניברסיטת תל אביב לקיים בסוף יוני, במקביל לשבוע הסייבר השנתי שלה.
בדבריו מנה ד"ר קציר ארבעה "מגה טרנדים", כך הוא מכנה זאת, בעולם הבינה המלאכותית, בעיקר ברמה המדינתית: "הטרנד הראשון הוא כינון מדיניות של AI שניתן לסמוך עליה, לתת בה אמון. זה נעשה על ידי איזון בין היתרונות של ה-AI לסיכונים שהיא מביאה איתה, לשימושים המסוכנים שאפשר לבצע באמצעותה. ברבעון האחרון של 2023, רגולטורים עברו מלדבר על בינה מלאכותית ל-לעשות דברים – להוציא צווים, כמו נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ולהתקין תקנות רגולטוריות, כמו באיחוד האירופי. כמו כן, מדינות ה-G7 (שבע הכלכלות החזקות בעולם – י"ה) הוציאו הצהרה בנושא, ובמועצת אירופה עובדים על מנת ליצור חוזה עולמי בתחום ה-AI. כל זה – רק בשלושה חודשים".
"טרנד נוסף הוא השקעות בעולם ה-AI, ובתוכו ב-GenAI. ההשקעות בחברות בתחום זה צמחו באחרונה, וגם בישראל אנחנו רואים את זה", אמר ד"ר קציר. זאת, על אף "סגירת הארנק" של המשקיעים, בעקבות המהפכה המשפטית ובהמשך – המלחמה.
"הטרנד השלישי הוא שתוכניות AI לאומיות הופכות מחזון למשהו ממשי", הוסיף. "כמו כן, וזהו הטרנד הרביעי – יש כיום מרוץ כדי ליצור דומיננטיות בעולם ה-AI – בין ארצות הברית, סין וגם האבים קטנים בתחום, כמו ישראל".
"ישראל פספסה את מרוץ ה-AI? להפך – היא בין המובילות בו"
אחת הטענות – ויש לציין שזו טענה רווחת מאוד – היא שישראל נמצאת הרחק מאחור בעולם הבינה המלאכותית, עד כדי כך שזה כבר מאוחר מדי עבורה. שבעוד שמדינות אחרות מפתחות טכנולוגיות AI ו-GenAI ומטמיעות אותן, אנחנו קופאים על השמרים, מסיבות מגוונות. ד"ר קציר קורא תגר על הטענה הזאת: "אומרים שישראל החמיצה את המרוץ ואני אומר שממש לא. אנחנו נמצאים במקום השביעי בעולם במספר החברות שמיישמות AI יחסית לגודל האוכלוסייה, עם יותר מ-2,200 חברות".
מה שכן, הוא קרא "לשפר את האסטרטגיה הלאומית, התשתית והסביבה התפעולית שמאפשרת את שגשוג האקו-סיסטם של הבינה המלאכותית. אנחנו צריכים, כאומה, להמשיך ולאחוז במטרה להוביל בעולם ה-AI. אנחנו נמצאים במצב טוב מאוד, בין 10 המדינות המובילות בעולם בתחום, וצריכים לשמר את זה. כדי לעשות את זה, עלינו לנוע מהר".
התוכנית הלאומית ל-AI
אותן אסטרטגיה לאומית, תשתית וסביבה תפעולית הן שלוש הרגליים שהתוכנית הלאומית ל-AI, שכאמור, ד"ר קציר עומד בראשה, בנויה עליהן. הוא הרחיב על התוכנית: "כדי לשמר את המעמד של ישראל בעולם ה-AI, התרחבנו, בפחות משנתיים, מתוכנית שלוש שנתית לתוכנית שש שנתית, והעלינו את התקציב שלה מחצי מיליארד שקלים למיליארד. כמו כן, הקמנו צוות יועצים שמובל על ידי אחד המומחים המובילים בארץ בתחום, פרופ' יואב שוהם (פרופסור אמריטוס למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, שאחד התחומים הבולטים במחקרים שלו הוא ה-AI – י"ה)". בהקשר זה אמר ד"ר קציר כי ישראל נמצאת, לא פחות ולא יותר, "באמצע מהפכת ה-AI בממשלה ובמדינה בכלל – הן ביישום והן ברגולציה. ייצור תוכנית ארוכת טווח כמו שעשינו מביא אתו סיכון – מה שנכון כיום לא יהיה בהכרח נכון בעוד שלוש שנים, ו-ודאי שלא בהכרח בעוד שש שנים. לשם כך צריך את צוות היועצים האקדמי, שבראשו עומד פרופ' שוהם".
"עוד אנחנו משקיעים, והרבה, בעיבוד שפה טבעית (NLP), תרגום לעברית ולערבית, תרגום בין עברית לערבית והפיכת ה-NLP למקומי. אנחנו גם מציעים מלגות ללימודים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית ואימון של 500 אנשים מהשוק הפרטי למומחיות ב-AI. כמו כן, אנחנו יוצרים מעבדת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) ייחודית ליצירת החברות המובילות הבאות בתחום, אם תרצו – ליצירת האנבידיה של העתיד", אמר.
תחום נוסף שתוכנית ה-AI הלאומית עוסקת בו, ואחד המרכזיים שבהם, הוא AI למגזר הציבורי. "שילוב של בינה מלאכותית במגזר הציבורי יסייע לצמצם את הפערים הטכנולוגיים בין החלקים השונים של האוכלוסייה", הוסיף ד"ר קציר. "קיבלנו 33 הצעות להטמעת AI במגזר הציבורי, לטובת כולנו, ואנחנו בוחנים אותן".
"ישראל אקטיבית מאוד בזירת הבינה המלאכותית"
ד"ר קציר ציין כי "ישראל אקטיבית מאוד בזירה הבינלאומית של הבינה המלאכותית, ומשתפת פעולה עם מדינות בולטות בתחום, כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי". "ב-2024", אמר, "אנחנו מתכננים להאיץ את פעילות התוכנית, להכפיל את מספר הטאלנטים שעובדים אצלנו, להגביר את ההשקעות בתשתית, בעיקר בתשתיות מחשוב, לקדם את ההטמעה של ה-AI במגזר הציבורי ולהמשיך לעבוד על רגולציה לתחום, כדי שניתן יהיה לתת אמון במודלי ה-AI ולטובת אתיקה של הבינה המלאכותית במגזר הציבורי".
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב. צילום: דרור סיתהכל, עבור יום ה-AI של אוניברסיטת תל אביב
פתח את האירוע פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב. הוא אמר ש-"המחקר חייב להימשך, גם בימים אלה של מלחמה. אנחנו מאמינים שה-AI היא מנוע להתפתחות המחקר בכל השדות, ולכן אנחנו מקיימים קורסים בנושא במחלקות ובפקולטות השונות. יש אתגרים רבים שה-AI מביאה איתה, בתחומים רבים, כמו משפט וביולוגיה, והאקדמיה היא שחקן פעיל בהתמודדות הזאת".
פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: דרור סיתהכל, עבור יום ה-AI של אוניברסיטת תל אביב
אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ציין כי "יש קשר בין סייבר ל-AI, בשני מקומות: בסייבר, המגנים משתמשים ב-AI להגנה והרעים משתמשים בלימוד מכונה כדי להילחם נגדה. המקום השני, והחשוב יותר, שבו הקשר הזה בא לידי ביטוי הוא שהבינה המלאכותית יכולה לעשות דברים יפים בתחומים שלא קשורים לסייבר, כולל שיפור הבריאות שלנו ושיפור מערכת המשפט, אבל ככל שה-AI תתפתח, המכונות והמחשבים יהיו יותר עצמאיים, ולכן נהיה יותר פגיעים. זאת, כי תמיד יהיו מי שירצו להשתמש בעצמאות של המכונות והמחשבים לאינטרסים שלהם. או, במילים אחרות: ככל שהבינה המלאכותית תצליח יותר, כך יהיה יותר צורך בהגנת סייבר ובמחקר של עולם הסייבר".
05/02/24 18:33
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנשים רגישים לכסף שלהם בכלל ובעת משבר בפרט. כרטיס האשראי הוא ידיד נאמן של מרבית הצרכנים והצרכניות שהם לקוחות שלנו. הם קונים איתם מוצרים, דברי מאכל, שתייה ומשלמים על חניה. כך, כרטיס האשראי נוגע בכל אחד ואחת מהם, כי ללא כסף, לא ניתן לעשות דבר. לכן, שירות לקוחות וטכנולוגיה הם קריטיים לשביעות רצון הלקוחות", כך אמר אסף שניר, משנה למנכ"ל וראש חטיבת לקוחות בכאל.
שניר דיבר במפגש של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון NYX בהרצליה. את המפגש הנחה רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT ויו"ר הפורום, ונושאו היה "התמודדות עם אתגרי המלחמה בעולם השירות".
לדברי שניר, "כחברת כרטיסי אשראי, כאל שמה דגש על ההמשכיות העסקית בחברה, כחלק מתפיסת ההפעלה שלה. ההמשכיות העסקית הזו כוללת כמה היבטים, ביניהם – ניהול האירוע, טיפול במשאב האנושי, מענה וטיפול בלקוחות, תמיכה טכנולוגית, תפעול וזמינות של מתקנים קריטיים".
מוקדים בדרום
"המוקדים שלנו נמצאים בדרום", ציין שניר. "האחד ממוקם באשדוד, ורוב העובדים בו גרים בעיר. מוקד שני נמצא באשקלון – והיה מאתגר לפתוח אותו בימים הראשונים של המלחמה. עוד מוקד נמצא בנתיבות, שבתחילת המלחמה הייתה נצורה. מוקד נוסף ממוקם במודיעין עלית".
"כארגון חיוני למשק, נדרשנו לספק שירות בכל מחיר ובכל זמן", אמר. "לכן, פעלנו באופן מיידי כדי להשיב לשגרה את הפעילות, תחת המגבלות. הקמנו חמ"לים, בנינו מנהלת חירום חוצת סמנכ"לים, התמקדנו במקומות שבהם ניתן לשפר ולהשפיע, והפעלנו מוקדים בגבעתיים ובמודיעין, והתרחבנו לעוד מוקדים".
שניר הוסיף כי "שינינו את סדרי העדיפויות בפעילות שלנו: הדבר הראשון היה לייצב את השירות במוקדים, גם על חשבון הפסקה זמנית של פעילות המכירות, ורק לאחר מכן – מכירות. עברנו במהירות לצורת עבודה מהבית, תוך מיקוד בחשיבות של חיבוריות להמשכיות העסקית. כך, נדרשנו, למשל, לתת מענה למפונים מהצפון או מהדרום, שכרטיס האשראי שלהם נחסם ואין להם כסף, או יכולת לרכוש מזון. כמו כן, טיפלנו בכרטיסי אשראי של חטופים או לקוחות שנגנבו להם ארנקים. כלל העובדים בחברה – לרבות, למשל, עורכי דין מהמחלקה המשפטית ועובדים ממחלקת השיווק – תגברו את שירות הלקוחות".
לדבריו, "במסגרת שינוי סדרי העדיפויות, התאמנו את השירות כך שיהיו כאלה שיקבלו מענה מהר יותר: בני משפחות החטופים, ותושבים מהמצפון ומהדרום. הקפדנו על עבודה באופן רגיש, תוך הסרת כמה שיותר חסמים. הדגש היה על מתן שירות אישי למפונים – להם הנפקנו כרטיס ממשלתי. כמו כן, עזרנו ללקוחות בהדרכות כיצד לפעול בצורה עצמאית יותר".
"בהיבט משאבי אנוש", ציין שניר, "המשכנו לגייס עובדים, מתוך מבט על היום שאחרי המלחמה. השוק שלנו חווה התאוששות מהירה מהאירועים. לא היה מצב שבו לא נתנו מענה ללקוחות. עברנו אירוע היסטורי והמלחמה הפכה אותנו לחזקים יותר. ההתאוששות אמנם הפכה אותנו לזריזים יותר – אך עצובים".
מתן פיליפסון, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות ותפעול בכאל. צילום: פלי הנמר
מתן פיליפסון, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות ותפעול בכאל, דיבר אף הוא במפגש. הוא אמר כי "בבוקר ה-7 באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה. כבר באותו בוקר של השבת הארורה פתחנו חמ"ל, שאותו הובילו אנשי יחידת ההמשכיות העסקית מחטיבת הטכנולוגיות של החברה. בחנו כיצד אנחנו יכולים לסייע להגנה על נכסי הארגון ולעובדי חטיבת הלקוחות של החברה. ניסינו לחזור לשגרה כמה שיותר וכמה שניתן".
פיליפסון ציין את ההיבטים המחשוביים: "ברמה הטכנולוגית, עסקנו בארבעה נושאים – זמינות אתרי המחשב ומערכות הייצור; תמיכה בעבודה מרחוק; תמיכה בהקלות והטבות ללקוחות, עם פיתוחים טכנולוגיים; ואבטחת מידע והגנת סייבר – הטלאות, חיזוק מעגלי האבטחה וניטור מוגבר. התמודדנו עם לא מעט מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), ועשינו זאת בהצלחה".
05/02/24 11:52
5.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מערכות בינה מלאכותית (AI) הופכות במהירות לחלק בלתי נפרד מפעילותן של חברות, ובמקביל – גדל הסיכון להשלכות אתיות והטיות פוטנציאליות המוטמעות בהן. הסיכונים האתיים יכולים להתבטא במגוון אופנים – מדירוג מוטה של מוצרים, יצירת פייק ניוז ןסיכוני אבטחת מידע ועד לקבלת החלטות המתעדפת באופן שיטתי קבוצות ספציפיות של לקוחות, מועמדים לעבודה או זכאים להטבות פיננסיות. הטיות אלה מסכנות את החברה, מפגיעה במוניטין במקרה הקל ועד לפגיעה בלקוחות והסתבכות משפטית במקרה החמור. חברות המאמצות AI נדרשות לנקוט צעדים יזומים כדי להבטיח שמערכות הבינה המלאכותית שבאחריותן מתוכננות ומיושמות תוך התחשבות בשיקולי אתיקה והוגנות. המאמר סוקר אסטרטגיות מפתח שחברות נדרשות לאמץ כדי להפחית סיכונים ולקדם שימוש אחראי ואתי בבינה מלאכותית.
נטרו הטיות באופן רציף – קו ההגנה הראשון מפני הטיות במערכות בינה מלאכותית הוא מודעות של החברה להשלכות האתיות האפשריות ונקיטת צעדים להבטחת שימוש אחראי ב- AI. ניטור רציף של מערכות ה-AI צריך להתבצע בקביעות, כבר משלב התכנון וההטמעה של אותן מערכות, במטרה לזהות היכן בחברה שלנו נמצא הסיכון הגבוה ביותר להטיות באלגוריתמים ואיך ניתן לצמצם את הסיכון הזה. זוהי פרקטיקה שיטתית ומתמשכת, שנועדה להבטיח שמערכות הבינה המלאכותית יתפתחו ויתאימו עצמן ברציפות לערכים ולנורמות עסקיות וחברתיות משתנות.
שלבו אתיקה של AI במחקר ובפיתוח – אתיקה של בינה מלאכותית מתקיימת בחלק מהחברות כמחשבה שלאחר מעשה. עליה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך המחקר והפיתוח. חברה חייבת לקבוע עקרונות אתיים מנחים חזקים, להבטיח שהם מושרשים בתרבות ושכלל עובדי החברה מבינים אותם ונאמנים להם, כך לאורך כל מחזור החיים של מערכת הבינה המלאכותית בחברה. עקרונות האמון והשקיפות 360 AI Fairness של יבמ הם דוגמה בולטת לכך. זהו סט קווי יסוד, הכולל שקיפות, אמינות, פרטיות והעצמת היכולות האנושיות. העקרונות משקפים את מחויבותה של יבמ לפתח ולפרוס מערכות AI באופן מועיל, הוגן ומכבד זכויות אדם וערכים. הם משמשים אמת מידה לפרקטיקות AI אחראיות בתעשייה.
עודדו חשיבה ביקורתית – תרבות של הטלת ספק והערכה מחדש של הסטטוס קוו הם חיוניים לחברה כדי לבחון באופן ביקורתי את ההנחות שבבסיס האלגורתימים של AI ואת הטיותיהם האפשריות. חברה שמאתגרת את הנחות היסוד שלה כחלק מהתרבות יש לה סיכוי גבוה יותר לחשוף דעות קדומות נסתרות ומחדלים באלגוריתמים, ולהבטיח שמערכות אלה לא ינציחו הטיות חברתיות או החלטות לא הוגנות. עידוד חשיבה ביקורתית יסייע לזהות את ההשלכות האתיות של החלטות AI, ובכך לקדם תהליך פיתוח מאוזן והוגן יותר. דפוס חשיבה כזה לא רק מסייע בהפחתת סיכונים אתיים, אלא גם בבניית פתרונות AI שיהיו מותאמים למגוון רחב של ערכים וצרכים אנושיים, ובסופו של דבר מגביר את האמון בטכנולוגיית ה-AI שהחברה מציעה. חברת יבמ למשל, מיישמת גישה זו באמצעות ועדת אתיקה ייעודית לתחום הבינה המלאכותית. זוהי פלטפורמה לבחינה ביקורתית של טכנולוגיות ה-AI שבשימוש החברה, ומשמשת מודל לאופן שבו ניתן לעגן עקרונות אלו בפעילות החברה.
"חברות צריכות לחקור את הסיכונים הטמונים במערכות הבינה המלאכותית שלהן ולאמץ גישה אסטרטגית לניהול אותם סיכונים, במטרה ליצור מערכות AI שהן לא רק מתקדמות טכנולוגית, אלא גם אחראיות, הוגנות ומופחתות סיכון"
קדמו הוגנות, בזרו כוח – במטרה למנוע הנצחת אי שוויון, חברות נדרשות להתמקד בהוגנות של מערכות ה- AI, במיוחד כאשר הן מנתחות נתונים מקהילות מגוונות. חברת Airbnb למשל נקטה צעדים כדי להתמודד עם אפליה גזעית בפלטפורמה שלה, על ידי כך שהסירה את תמונות האורחים מבקשות ההזמנה ומבצעת אישור הזמנה מיידי עבור נכסים רבים. בנוסף, ביזור הכוח ושיתוף קבוצה מגוונת של בעלי עניין בפיתוח ופיקוח על מערכות AI הוא חיוני לחברה כדי לשמור על גיוון והכללה. נוהלי האתיקה של בינה המלאכותית בחברת Google לדוגמה, מיישמים גיוון והכללה באמצעות הקמת צוותי פיתוח בין תחומיים, הכוללים אנשים מרקעים, חוויות ופרספקטיבות שונות בפיתוח מערכות ה- AI, כדי להבטיח ייצוג מאוזן של מגוון נקודות מבט ותחומי מומחיות שונים. החברה מקפידה על בחינה קפדנית של הטיות, הכשרות עובדים בתחומי האתיקה, מעורבות קהילה ומגוון בעלי עניין. כל זאת במטרה לפתח טכנולוגיות AI שהן לא רק מתקדמות, אלא גם אחראיות, הוגנות ומייצגות קשת רחבה של נקודות מבט.
אזנו חדשנות עם שיקולים אתיים – חדשנות היא הכרחית לשרידות ולצמיחה של ארגונים בשוק החדש, עם זאת היא אינה צריכה לבוא על חשבון שיקולים אתיים. חברות נדרשות למצא איזון בין מתיחת גבולות החדשנות הטכנולוגית, לבין הבטחה שמערכות ה- AI שלהן לא ינציחו הטיות או יפרו זכויות משתמשים. בדיוק למטרה זו נועד חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי. הוא משמש כמסגרת רגולטורית המעודדת קידום חדשנות AI בשוק האירופי, תוך מזעור הסיכונים הנלווים ליוזמות אלה לכל בעלי העניין.
בינה מלאכותית מציעה פוטנציאל חסר תקדים לצמיחה ולחדשנות של חברות, אך במקביל חושפת את החברה למגוון סיכונים חדשים וחסרי תקדים. ככל שמערכות AI תופסות מקום משמעותי יותר בתעשיות השונות, כך גובר ההכרח לטפל בהיבטים האתיים ובהטיות של אותן מערכות והופך קריטי יותר. חברות צריכות לחקור את הסיכונים הטמונים במערכות הבינה המלאכותית שלהן ולאמץ גישה אסטרטגית לניהול אותם סיכונים, במטרה ליצור מערכות AI שהן לא רק מתקדמות טכנולוגית, אלא גם אחראיות, הוגנות ומופחתות סיכון.
הכותבת היא פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות בתנאי מורכבות, מייסדת Duality.
05/02/24 12:23
5.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה ביקרתי בתערוכת אמנות ישראלית 23 בחסות בנק הפועלים, שיותר מ-1.1 מיליון שקל גויסו ממכירת יצירות רק ביום פתיחתה.
ראובן קרופיק, יו"ר בנק הפועלים, ודב קוטלר, מנכ"ל הבנק, אירחו כ-2,000 איש מצמרת המשק הישראלי ופתחו את בניין הנהלת הבנק לתערוכת "אמנות ישראלית 23" וכל זאת למען עמותת אנוש ונושא בריאות הנפש.
החוסן הנפשי – חשוב כיום מתמיד
התערוכה נפתחה במעמד רעיית נשיא המדינה, הגברת מיכל הרצוג. מאז הקורונה, דרך הטראומות של המלחמה הנוכחית, בריאות הנפש הפכה לנושא בוער, שמצריך טיפול יסודי ומתמשך. מחקרים מראים כי ישנה עלייה משמעותית באנשים המצויים בדכאון כמו גם בהתפרצות של מחלות נפש נוספות. בשנים האחרונות אנו עדים גם לעלייה במקרי פוסט טראומה בקרב חיילים משוחררים, נפגעי פעולות טרור ונפגעי אלימות על כל גווניה – בכלל המגזרים.
לאור כל זאת, בנק הפועלים – באמצעות קרן פועלים בקהילה באגף לבנקאות חברתית – בחר להקדיש את התערוכה השנה למתמודדים עם מגבלה נפשית ולהעלאת הנושא לסדר היום, כש-75% ההכנסות מהמכירות בתערוכה יועברו ל-"אנוש" – העמותה הישראלית לבריאות הנפש. האמנים יקבלו 25% מהמכירות.
ביום ו' האחרון הגיעו כ-2,000 אורחים לבניין הנהלת בנק הפועלים השוכן ברחוב יהודה הלוי 63, שכל שש קומותיו כוסו בכ-600 יצירות אשר נתרמו על ידי אמנים מובילים בישראל, ביניהם: סיגלית לנדאו, מרים כבסה, יונתן אולמן, משה טרקה, זויה נאדי צ'רקסקי, שמעון פינטו, זיו קורן, אמיר טומשוב, יאנה סטופ, חן זיו, פיליפ רנצר, יוני גולד, מישל פלטניק ואחרים, לצד אמנים מיישובי הנגב המערבי שפונו מביתם בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, שהתארחו לראשונה בתערוכה.
כבעלים של אנשים ומחשבים, הוזמנו גם אנחנו, זוגתי דליה פלד ואנוכי, לאירוע. וכמובן שלא רק ביקרנו אלא גם קנינו – את היצירה היפה הזו, ש-75% מעלות רכישתה היוו תרומה לעמותת אנוש.