הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
18/02/24 17:34
13.16% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מכבי שירותי בריאות העלתה באחרונה לאוויר את פרויקט ארנק נח (ארנק נתוני חירום), שמאפשר המשכיות טיפולית ללקוחות הקופה במצבי חירום. מדובר במצבים שבהם יש פגיעה בתשתיות התקשורת והאינטרנט, שלא מאפשרת גישה לתיק הרפואי של המטופלים שנמצא באפליקציה של הקופה. עלות הפרויקט נאמדת במאות אלפי שקלים.
בעקבות הפיתוח ,שבוצע על ידי אגף מערכות המידע של מכבי, בראשותו של קובי כץ, לכל מטופל יהיה מעתה תיק רפואי נייד, שיכיל נתונים מתוך התיק הרפואי שלו, שאותם הוא יוכל להציג בכל מגע עם רופא או צוות רפואי בשעת חירום, כאשר לא תתאפשר גישה באמצעות תשתיות האינטרנט. הנתונים מאוחסנים בצורה מאובטחת באפליקציה של המבוטח, מתעדכנים כל הזמן ובמידה שהאפליקציה מזהה שאין אפשרות לגשת לתיק הרפואי הממוחשב – היא מפנה לתיק הרפואי שיאפשר לקבל את הטיפול ולתקשר אוף ליין. התיק הרפואי הנייד כולל, בין היתר, מידע על התרופות שהמטופל נוטל, אבחנות שנקבעו על ידי רופאים מטפלים ומידע על בני משפחתו.
איך זה עובד?
כאשר החבר מנסה להשתמש באפליקציית מכבי, נעשית בדיקה אל מול זמינות הרשת הן אצלו והן של מערכות מכבי. במידה שאין זמינות, מוצגת התראה לחבר, שמנחה אותו לעבור למסך הצגת תקציר רפואי עבורו ועבור בני משפחתו. עבור כל תקציר, מצוין תאריך עדכנותו, ובבחירתו נפתח קובץ שאותו יוכל החבר להציג, לשמור על גבי המכשיר או לשלוח כקובץ מצורף להודעה.
הגישה לתקציר הרפואי מאובטחת ומתאפשרת רק במידה שהוגדר מנגנון נעילה על גבי המכשיר, בדמות זיהוי פנים, טביעת אצבע, קוד אישי וכדומה. על בסיס אותה תפיסת עולם פיתחו במכבי גם פתרון להמשכיות תפעולית בתוך הארגון – גם במקרי קיצון של פגיעה בתשתיות ובדאטה סנטרים שלו. הפתרון מבוסס על מידע שנמצא בענן של הקופה, וניתן לגשת אליו מיידית, גם אוף ליין. בכך הוא מאפשר למכבי להמשיך לתת שירותים חיוניים בזמן חירום.
הפיתוח – בעקבות המלחמה
"כחלק מההיערכות השוטפת של מכבי להתאמת המערכות למצב חירום, עלה הצורך לאפשר לחברי הקופה גישה נוחה לתיק הרפואי שלהם גם בזמן חירום, לרבות בעת נפילת רשת האינטרנט במקום המגורים", הסביר כץ. "באמצעות האפליקציה יכולים המבוטחים לקבל גישה לתיק הרפואי במצב אוף ליין, על מנת שיוכלו להציג את המידע למטפל ולקבל מענה רפואי בכל מקרה".
כץ אמר כי הפרויקט פותח בעקבות המלחמה ומתוך היערכות לקראת מצבי חירום שעלולים לקרות אם תפרוץ מלחמה גם בזירה הצפונית.
18/02/24 11:45
7.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנשי מצפן שביחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר פיתחו באחרונה מערכת מבוססת מפה. המערכת מסייעת להתנהלות של הלוחמים בעזה, באמצעות הנגשה של יכולות עשירות במידע – על גבי מפה – במפקדות, כך נודע לאנשים ומחשבים.
מערכת השליטה והבקרה מסייעת לדרגי הפיקוד באוגדות ובחטיבות לעקוב אחר הכוחות הנעים בשטח, לקבל התרעות על איומים, לקבל משימות תקיפה עם תעדוף שלהן, וכן עוד נתונים שיסייעו לניהול הסיכונים, כגון נתוני חוזק מבנים, נתוני מזג אוויר ואיתורים מיוחדים. כל זאת, לקבלת תמונת מצב מדויקת בשטח.
הפלטפורמה, MapIt (משחק מילים בין מיפוי ומפית), מנגישה תוכן מבצעי מכל הגופים בצה"ל, ומציגה אותו על גבי מפה. כך היא מסייעת להנגיש למפקדים בשטח את התמונה המלאה, ממנה ניתן לקבל תובנות ולשפר את קבלת ההחלטות.
MapIt – מחברת את מרבית המאגרים המבצעיים
המפה מתעדכנת בזמן אמת ומספקת למפקדים בחמ"לים את הנתונים הדרושים להם לניהול הכוחות בצורה המיטבית.
הפלטפורמה, המשרתת גורמים שונים בכלל הצבא, נבנתה בצורת שכבות מידע. כך, כל משתמש חשוף לשכבת המידע הנכונה לו – על בסיס מדיניות הרשאות – בהתאם לסיווג, לתפקיד ולמידע הדרוש לו.
ייחודה של המערכת הוא שבניגוד למערכות שו"ב אחרות בצה"ל, זו נועדה לענות על הצרכים של כלל המשתמשים השונים, במערכת אחת, תוך מיקוד על שיפור חוויית המשתמש, אינטואיטיביות ופשטות של התפעול.
"הפלטפורמה, הבנויה בקוד", הסבירו אנשי לוטם לאנשים ומחשבים, "מבוססת מפה, יושבת על הענן המבצעי הצה"לי וב'משרד האחורי' מחברת את מרבית המאגרים המבצעיים, דוגמת מצבת כוח האדם הלוחם בגזרה מסוימת, מיפוי של מבנים, כיצד הם נראים מנקודת המבט של הלוחמים, מה מצב הבטיחות של הבניין הניזוק, האם מסוכן להיכנס אליו. עוד היא מספקת על המפה את תמונת מצב השיגורים והנפילות, ומסייעת למפקדים לנוע בשטח בהתאם".
Hunter – יישום נלווה ל-MapIt המיועדת לדרג המפקדות
יישום נוסף שפותח בלוטם באחרונה מכונה Hunter, צייד, ואין לבלבל בינו לבין מערכת צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי). היישום עובד על מערכת MapIt, ומציג למשתמשים מידע ונתונים על חוליות של משגרי נ"ט, למשל. את הנתונים ניתן לראות בכל המפקדות. היישום שפותח עשיר יותר במידע ומתמקד בנתונים ובמשמעויות הנובעות מהם.
"כך", הסבירו בלוטם, "היישום נותן לכוחות תמונת מצב עמוקה יותר, עם יותר ניתוחים, יותר מידע, לרבות מידע חזותי, עם יכולת לשלוף את המידע ולנתח אותו בזמן אמת או בחיקור לאחור. באופן זה, הלוחם מקבל תמונה מדויקת יותר של מיקומו למול הסביבה בה הוא נמצא".
מערכת Hunter מיועדת לדרג המפקדות ובתוך כמה חודשים יושלם הפיתוח שלה למערכות המצויות בכף היד של הלוחמים.
18/02/24 16:02
7.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני שני עשורים המציאה גיוון אימג'ינג הישראלית גלולת וידיאו – או, יותר נכון, גלולת הדמיה – שמאפשרת לאבחן טוב יותר בעיות במעיים. מדובר בקפסולה זעירה שכוללת מצלמת וידיאו, שמוכנסת לגוף, מצלמת את המעיים ויכולה לאתר את הבעיות. היא יוצאת מהגוף בצואה. הגלולה קיבלה את אישור ה-FDA. כעת, טוענת חברה מתחרה מעמק הסיליקון בשם Endiatx שהיא פיתחה גלולה טובה יותר, שניתנת לניווט.
Endiatx הציגה את הגלולה שלה בכנס 3DExperience World של דאסו סיסטמס, שהסתיים לפני ימים אחדים בדאלאס, טקסס. לדברי כריס גרין, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, החסרון של הגלולות מ-"הדור הישן", שמיוצרות על ידי גיוון אימג'ינג וכמה חברות נוספות, הוא שהן לא ניתנות לניווט. לעומת זאת, הגלולה שלה, שנקראת PillBot, ושנמצאת בשלבי הניסוי, כוללת מנועים זעירים, שמאפשרים לה לעלות בחזרה מתוככי הגוף, אם צריך.
לדבריו, "PillBot היא קפסולת צילום ממונעת, שמאפשרת חקירה מדויקת ופחות פולשנית של הגוף האנושי. הרעיון מאחורי הפיתוח הוא לאפשר לאנשי הרפואה לחקור את אנטומיית האדם באופן יעיל יותר, לזהות צורך בהתערבות רפואית או לבצע אבחון מדויק, ללא הצורך בהליכים פולשניים כמו אנדוסקופיה".
"המנועים ב-PillBot מתבססים על טכנולוגיית משאבת ג'ט מרובה, שמאפשרת תנועה מולטידירקציונלית (בכיוונים שונים – א"ב) בתוך הגוף. הם משתמשים בזרמי נוזל ליצירת תנועה בכל הכיוונים, מה שמאפשר לקפסולה לנווט בקלות ובמדויק בחלל הקיבה, שמלאה במים שהמטופל שתה לקראת הבדיקה", אמר גרין.
"הקפסולה נוסעת כמו רחפן בתוך הקיבה, מה שמאפשר לרופא לבצע סקירה מדויקת ולזהות מחלות חמורות", ציין.
"להפוך את תחום האבחון הרפואי ליעיל יותר וזמין יותר"
הגלולה מתוכננת להיות שקופה למשתמש ולצאת מהגוף טבעית, לאחר שסיימה את פעילותה, תוך שהיא משדרת את הנתונים למכשיר קליטה חיצוני. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה תהפוך את תחום האבחון הרפואי ליעיל יותר וזמין יותר, אפילו באזורים מרוחקים או לאנשים שלא יכולים להגיע לקופת או לבית החולים.
Endiatx הוקמה ב-2019 בעמק הסיליקון, והמוצר שלה עדיין נמצא בשלבי פיתוח ובדיקה, עם כמה ניסויים שכבר מתוכננים, כולל אחד במכון מאיו. התקווה היא שבהמשך השנה המוצר יעבור את הניסויים הנדרשים ויתחיל את תהליך אישור ה-FDA, עם מטרה להיכנס לשוק בתחילת 2026.
הפיתוח נתמך על ידי מימון של מעל שישה מיליון דולר בחמש השנים האחרונות, והחברה מתכננת להרחיב את פעילותה בעתיד הקרוב.
הגלולה פותחה בעזרת תוכנת סולידוורקס של דאסו סיסטמס, שלדברי תומאס סילבה, מהנדס פיתוח מוצר ב-Endiatx, מאפשרת לחברה לעבוד עם מודלים קטנים באופן יעיל, בזכות היכולת להגדיל אותם על המסך ולנתח אותם בדיוק גבוה. הוא הסביר כי תוכנת סולידוורקס מציעה מגוון כלים שמקלים על תהליך העיצוב, כולל סימולציות זרימה שמאפשרות לו ולאנשיו לבצע איטרציות מהירות ולבדוק מספר רב של עיצובים תוך זמן קצר.
סילבה אמר כי מטרת העל של החברה היא לאפשר טיפול רפואי מרחוק, שיאפשר למנתחים לאסוף דגימות ממטופלים ואף לבצע ניתוחים זעיר פולשניים מרחוק. הצוות צופה כי גרסאות עתידיות של PillBot יוכלו לאסוף דגימות מאזורים מושפעים בגוף ולסייע בגילוי מחלות כגון סרטן הלבלב בשלב מוקדם.
בדבריו הדגיש סילבה את האתגרים של עיצוב וייצור חלקים בקנה מידה קטן, ואיך תוכנת סולידוורקס מסייעת ל-Endoatx להתמודד אתם: "זה נעשה באמצעות כלים כמו סימולציות ואיטרציות מהירות. הקפדנו לעבוד עם חומרים בעלי איכויות ביו-תואמות ולהבטיח כי המוצר אטום היטב, כדי למנוע כל סיכון לדליפת חומרים מזיקים או תגובות לא רצויות של הגוף".
18/02/24 12:23
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בישראל התחלנו לפתח ערים חכמות ב-2012, תחילה בתל אביב ובאילת, שהיו הראשונות לפתח תוכנית אסטרטגית (הייתי מעורב באילת), ובהמשך בעוד כמה ערים שבהן הייתי מעורב, כמו ירושלים, אשדוד, נתניה, חיפה, ראשון לציון ולוד, ומאוחר יותר התייעצתי עם אגפי התקשוב והחינוך בתל אביב בנושאי מחשוב. בשנת 2014 זכתה תל אביב סיטי בתחרות כעיר החכמה בעולם ב-Smart City Expo. הממשלה בישראל הצטרפה בשלבים מוקדמים מאוד והחלה לתמוך בפיתוחי עיר חכמה בישראל.
לדעתי, הנושא החשוב ביותר בעיר הוא שיפור איכות חיי היום יום של האזרחים. המטרות העיקריות הן הגברת יכולת התעסוקה, החוסן, הקיימות והחיים של הערים.
כשאנו מדברים על עיר חכמה, עלינו להבין את מאפייני העיר, עלינו לקחת בחשבון שהאזרחים חייבים להיות במרכז כל ההחלטות וחייב להיות תהליך של קיימות, חדשנות ויזמות, שיתוף פעולה בין ניהול העיר והאזרחים ועלינו לדאוג לחוסן של העיר.
האבולוציה של העיר החכמה
פיתוח העיר החכמה החל בסביבות 2012 בכל רחבי העולם, בעיקר באירופה, עם טכנולוגיות חדשות ופתרונות טכנולוגיים, כגון תאורת לד, חיישנים, מצלמות, ניהול פסולת, מערכות IT חדשות, Wi-Fi, מצלמות חכמות לאבטחה ובקרת תעבורה ופתרונות ניידות אחרים. זה היה השלב הראשון ברוב הערים שהפכו לערים חכמות ברחבי העולם, כולל בישראל.
ערים חכמות התקדמו כדי לדאוג לתשתיות, לתחבורה ולניידות שלהן, שזה עדיין אחד הנושאים הקריטיים ביותר בכל עיר. בנוסף, החלו לדאוג לחיסכון באנרגיה ופיתוח מקורות חדשים לאנרגיה מתחדשת, פתרונות חינוך, פתרונות כלכלה, בעיקר סביב חדשנות, שחשובה מאוד על מנת להגדיל את יכולת התעסוקה בעיר. בנוסף, חיפשו פתרונות טכנולוגיים ביטחוניים ובריאותיים.
דובאי הייתה הממשלה הראשונה שהצהירה שהציבה את "ה"אושר" של אזרחיה כמטרה לאסטרטגיית העיר החכמה שלה, ורצתה להפוך לעיר הראשונה בעולם שתשיג מטרה זו.
השלב הבא של ערים חכמות היה להשיג שיעור גבוה יותר של השתתפות האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות. כמו כן, אנו יכולים לראות בשלב זה יותר ויותר ערים שנכנסות לפיתוחי היי-טק, יזמות וחדשנות של רכזות וסטארט-אפים חדשים במטרה להגביר את החדשנות והתעסוקה ,כמו גם את פיתוח הכלכלה החכמה בעיר.
עיר קוגניטיבית
השלב החדש של ערים חכמות החל לפני מספר שנים, כשערים חכמות החלו להתקדם לעבר עיר קוגניטיבית מבוססת ידע, שבה עיר יכולה לנצל את כל הנתונים שנאספו ולהפוך אותם לפעולה ולמודל חיזוי לטובת אזרחיה.
קוגניציה היא "פעולה או תהליך נפשי של רכישת ידע והבנה באמצעות מחשבה, חוויה וחושים".
יש עיר מובילה בשלב זה של פיתוח העיר החכמה שנמצאת בשלבי יישום. העיר הזו נאום, עיר חדשה בערב הסעודית, על חוף הים האדום.
נאום הופכת לעיר הקוגניטיבית הראשונה בעולם, וגודלה הוא יותר מ-26,500 קמ"ר. המנהיגים לקחו את מיטב המוחות מ-38 מדינות כדי לפתח את המערכת החדשה, הבנויה על בסיס חיזוי. הם מנסים לחזות את צורכי האנשים ולספק להם זאת "בזמן" ועוד לפני שהם חושבים על זה. המטרה היא לחסוך זמן לאזרחים ולשפר את איכות חייהם.
בפרויקט הזה, שהוא אולי הגדול בעולם, מושקים יותר מ-500 מיליארד דולר. הפרויקט יופעל על ידי 100% אנרגיה מתחדשת, והכוונה היא לאכלס את גורד השחקים הגדול בעולם ואת הקהילה הקוגניטיבית הראשונה, ולבנות את העיר האנכית הראשונה בעולם עם אפס כבידה ואפס פחמן. עיר אנכית זו תהיה ברוחב של 200 מטר ותשתרע על פני 170 קילומטרים. זה יהיה מבנה בניין שכבות אנכי, שיאכלס 9 מיליון תושבים עד 2045.
רק תארו לעצמכם, שלתושבים תהיה גישה לכל המתקנים במרחק של חמש דקות הליכה, תוך ניצול אנרגיה מתחדשת ורכבת מהירה עם 20 דקות תחבורה מקצה לקצה.
עיר קוגניטיבית זו תתבסס על מרכזי נתונים יעילים, מאובטחים ומכוסים ב-5G, בסיבים מהירים ובקישוריות לוויין. הם ישתמשו במציאות סוחפת ומעורבת, בטכנולוגיות מטאברס ותאומים דיגיטליים, בבינה מלאכותית, בלמידת מכונה וברובוטיקה מתקדמת וגילוי נתונים רב עוצמה, ויבטיחו פלטפורמות בין חלקי העיר השונים.
טונומוס היא החברה שמנהלת את הפיתוח החדש הזה של עיר קוגניטיבית, כחברה בת של נאום. היא מנוהלת על ידי המנכ"ל, ג'וזף בראדלי, שלקח את המוחות הטובים בעולם כדי לתכנן וליישם אותו.
הכותב הוא יועץ בכיר לערים חכמות.
18/02/24 13:21
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס, עזב בסוף השבוע את תפקידו במפתיע. ג'ו לוי, נשיא החברה, מונה למנכ"ל זמני. ענקית אבטחת הסייבר לא חשפה את הסיבה לעזיבתו של הגרמן, אולם מסרה כי היא "תיושם באופן מיידי". עם זאת, הוא יישאר בחברה בתפקיד יועץ עד ה-1 באפריל.
הגרמן שימש כמנכ"ל סופוס במשך יותר מעשור – הוא מונה לתפקיד ב-2012, לאחר ששימש כבכיר בסימנטק. הוא הוביל את החברה בהנפקה הראשונית שלה בלונדון ב-2015, והביא לשילוש של הכנסותיה – מה שגרם לה לחצות את רף ההכנסות של מיליארד דולר, מסרה סופוס בהודעה לעיתונות. כמו כן, הגרמן היה אחראי על מכירת החברה לקרן ההשקעות הפרטית תומא בראבו, שבוצעה ב-2020 תמורת 3.9 מיליארד דולר.
בהודעה ציין הגרמן כי "אני נרגש להעביר את השרביט לג'ו לוי, המנכ"ל הזמני, ולמנכ"ל הבא, שיוביל את סופוס בעתיד. ללוי יש את מלוא התמיכה המלאה והנלהבת ממני. אני גאה שהובלתי את החברה והפכתי אותה למובילת אבטחת סייבר אמיתית, מהדור הבא".
בשנה שעברה הגרמן אמר לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כי "אני מתמקד בשינוי החברה לכזו שמספקת אבטחת סייבר באמצעות מודל אבטחה כשירות. מבחינות רבות, אנחנו כבר בחזית הגל הזה. יש לנו יותר לקוחות MDR (ר"ת שירותי זיהוי איומים ותגובה) מאשר לכל ספקית אבטחה אחרת".
יותר משני עשורים של ניסיון בתעשיית אבטחת הסייבר
לוי פעיל מזה יותר משני עשורים בתעשיית אבטחת הסייבר. הוא היה בעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של סוניק וול, ושימש באותו התפקיד גם בבלו קואט (Blue Coat Systems), בטרם זו נמכרה לסימנטק ב-2016 תמורת 4.65 מיליארד דולר. לוי הצטרף לסופוס ב-2015. באפריל האחרון הוא קודם לתפקיד נשיא קבוצת סופוס טכנולוגיות, בנוסף להיותו סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנהל המוצר הראשי של החברה. לפי סופוס, "לוי הוביל את הפיכתה של החברה מספקית של מוצרי אבטחת סייבר בלבד, לחברה המספקת שירותי סייבר מנוהלים".
ג'ו לוי, הנשיא והמנכ"ל הזמני של סופוס. צילום: יח"צ
"המטרה המיידית שלנו היא לעבוד עם השותפים שלנו, כדי להרחיב עוד יותר את היכולת לאבטח ארגונים שאינם מוגנים או כאלה הזקוקים להגנת סייבר חזקה יותר", אמר לוי בהודעה.
בראיון שנתן לפני כשנה, הוא הסביר ש-"העלייה בביקוש ל-MDR – שמגיעה על רקע מחסור עולמי גדול, שהולך ומחריף, במקצועני אבטחת סייבר – מוכיחה את התפיסה של סופוס, שלפיה שירותים הם עתיד האבטחה. בסופו של דבר, אני מאמין ששירותים יהפכו למודל הצריכה העיקרי של אבטחת סייבר בתעשייה".
18/02/24 15:15
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוטפרנדס (GotFriends), חברת השמה להיי-טק בישראל מקבוצת SQLINK, מדווחת על תחילתה של התאוששות בתחילת שנת 2024 בתחום התעסוקה בהיי-טק.
לדברי החברה, חברות שצריכות לעמוד ביעדים העסקיים שלהם לשנת 2024 ולתת תפוקה משמעותית בזמנים שנקבעו מראש זקוקות לידיים עובדות של כוח אדם מיומן ומקצועי, ולכן הביקוש לכוח אדם איכותי בהיי-טק הישראלי גבוה. עם פתיחת השנה כבר יש תוצאות של חודשים ינואר-פברואר, וניכרת התאוששות ואיוש משרות גבוה בכ-40% בהשוואה לרבעון האחרון של 2023.
לצד חברות גדולות שפיטרו לאחרונה (כמו: סולאראדג' וגוגל), עשרות חברות פתחו את השנה עם תקנים רבים לאיוש ותכנונים לפרויקטים ומוצרים חדשים שיפגשו את השוק בשנה הקרובה. בחברת גוטפרנדס נפתחו מעל 300 משרות חדשות מתחילת השנה.
עוד מציינים בחברה, כי המחסור שנוצר בעובדים (מפונים, מילואים, סיבות אחרות) הביא להקדמת פתיחת תקנים למשרות שהיו אמורות להיפתח בהמשך של 2024. לצד פתיחה של משרות בעולמות הפיתוח וניהול בפיתוח, נרשמה עלייה בדרישה למשרות שקשורות לניהול מוצר, עולמות של דאטה, אלגוריתמיקה, אבטחת מידע ואוטומציה.
גוטפרנדס צופה גם, שב-2024 תהיה פריחה בגיוסי עובדים בחברות בעולמות של פיתוח צ'יפים מתקדמים, סטארט-אפים בעולמות של בינה מלאכותית וכמובן בחברות עם מוצרים ביטחוניים.
מבחינת מחפשי העבודה, לפי החברה יש בשוק כוח עבודה גדול, שרוצה להמשיך בתהליכי הגיוס ולהיכנס למשרות יציבות ומשמעותיות. "בחודש דצמבר היו לנו יותר מ-3,000 ראיונות בקרב מועמדים שמוכנים לשמוע הצעות חדשות, והמספר הזה אף עולה בחודשים ינואר-פברואר 2024" מסרה החברה.
שירי וקס, מנכ"לית החברה, ציינה כי: "מתחילת השנה חברת גוטפרנדס פתחה כ-400 משרות חדשות ,כשאנו מזהים עלייה בדרישה למשרות שקשורות לניהול מוצר, עולמות של דאטה, אלגוריתמיקה, אבטחת מידע ואוטומציה. הצפי בשנת 2024 הוא שתהיה פריחה לגיוסי עובדים בחברות בעולמות של פיתוח צ'יפים מתקדמים, סטארט-אפים בעולמות של בינה מלאכותית וכמובן בחברות עם מוצרים ביטחוניים."
שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס. צילום: עדו לביא
18/02/24 15:17
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הרכישה של ג'וניפר על ידי HPE תמורת 14 מיליארד דולר מעניינת מאוד את שוק ה-ICT בכלל, אבל בפרט שתי חברות – סיסקו ואקסטרים נטוורקס. הרכישה מייצרת מתחרה חזקה יותר לשתיהן מאשר ג'וניפר לבדה – עקב HPE, הר המזומנים שלה ויכולותיה.
המנכ"לים של שתי החברות התייחסו לרכישה באחרונה, ומנכ"ל סיסקו, צ'אק רובינס, אף "שבר שתיקה" לשם כך. הוא אמר בשיחה הרבעונית עם עיתונאים ומשקיעים כי עדיין מוקדם לדעת כיצד העסקה תשפיע על שוק רשתות התקשורת. כך או כך, לדבריו, יש "הרבה רעש" סביב העסקה. הוא ציין כי "הפעילות היחידה שבה יש חפיפה בעלת משמעות (בין העסקים שלנו לאלה שלהם – י"ה) היא עולם התקשורת האלחוטית, ואני לא יודע אם יש לכך (לרכישה – י"ה) קשר לעובדה שחווינו זינוק של 50% בעסקאות בסכום של מיליון דולר ומעלה בתחום זה. יש הרבה רעש סביב זה בתעשייה, ואני חושב שזה מעט מוקדם מדי".
יצוין כי השווי של סיסקו – 199.35 מיליארד דולר – גדול בהרבה מהשווי המצרפי של HPE וג'וניפר, שעומד על 31.76 מיליארד דולר (19.84 מיליארד ל-HPE ו-11.92 מיליארד לג'וניפר). לאקסטרים נטוורקס, שחקן קטן יותר אולם פעיל בשוק הקווי והאלחוטי, יש שווי שוק של 1.58 מיליארד דולר. לדברי מנכ"ל החברה, אדוארד מאיירקורד, "עסקת הענק המתרקמת בין HPE לג'וניפר רק מדגימה את הערך הגובר של רשתות ארגוניות. עולם הרישות הארגוני חווה צמיחה במהלך השנים האחרונות. מעניין לראות כיצד שתי החברות תשתלבנה, איזו טכנולוגיה תקבל עדיפות, מה ייעשה במקרה של חפיפה בהיצע המוצרים שלהן, ומה משמעות עסקת הענק עבור הלקוחות".
הוא ציין כי "אנחנו מתמקדים בבניית ארכיטקטורה שמפשטת את הפריסה והניהול של הרשת. זהו תחום שבו כל שחקני האלחוט הגדולים נאבקו".
פיטורים רחבים, תוצאות חלשות
סיסקו אישרה את הדיווחים שפורסמו לפני ימים אחדים, שלפיהם היא תפטר אלפי עובדים. במסגרת המהלך ילכו הביתה 5% מעובדי חברת הענק, שהם 4,200 איש. זאת, לדברי רובינס, כדי להתמקד "באזורי מפתח" בפעילות החברה ועל מנת "להתאים" את תמהיל ההוצאות וההשקעות שלה למצב המקרו-כלכלי. המהלך צפוי לעלות לסיסקו 800 מיליון דולר, בדמות פיצויי פיטורים והוצאות נלוות הקשורות בו.
האישור מגיע בצוותא עם הדו"חות הכספיים לרבעון השני של שנתה הכספית של סיסקו, שמראים מגמה שלילית: הרווח הנקי למניה של החברה קטן במהלכו ב-3% ל-67 סנט, הרווח הנקי הכללי ירד ב-5% ל-2.6 מיליארד דולר וההכנסות רשמו ירידה של 6% ל-12.8 מיליארד. חלוקה לסעיפים מעלה כי הכנסות החברה ממכירות מוצרים רשמו ירידה של 9%, עקב מה שהיא מכנה "רמה גבוהה יותר של זהירות" אצל הלקוחות, ואילו הכנסותיה מתחום השירותים עלו ב-4%.
אנליסטים ציינו כי פלח שוק הרשתות של סיסקו, הכולל את עסקי המתגים, נתבים אלחוטיים ורכיבי ליבת הרשת שלה – הוא בדרך כלל חזק ומהווה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של החברה. ברבעון האחרון התחום חווה ירידה של 12%. סיסקו מסרה כי זו נבעה בעיקר מחולשה משולשת: בשוק הארגוני, בקרב ספקיות השירותים ובשוק הענן.
עוד עולה מהדו"חות כי ההוצאות התפעוליות של סיסקו נותרו ברבעון על כנן, כמו ברבעון השני של השנה הכספית 2023, ועמדו על 5.1 מיליארד דולר, והרווח התפעולי רשם ירידה של 6% ל-3.1 מיליארד. תזרים המזומנים צנח ב-83% ל-800 מיליון דולר בלבד.
סיסקו פרסמה תחזית מאכזבת לרבעון השלישי, והיא צופה כי ההכנסות שלה יגיעו בסיכומו לבין 12.1 מיליארד ל-12.3 מיליארד דולר. מדובר בסכום של בין 500 מיליון ל-700 מיליון דולר פחות מההכנסות ברבעון המדווח. בשנה כולה היא מעריכה שההכנסות שלה יגיעו לבין 51.5 מיליארד ל-52.5 מיליארד דולר.
הן התוצאות השליליות והן התחזית המאכזבת הביאו את משקיעי סיסקו להוריד את שער המניה שלה ב-1.3% במסחר לאחר סגירת שערי וול-סטריט (מעבר לדלפק).
18/02/24 15:26
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת התוכנה אינקרדיבילד (Incredibuild) – המפתחת טכנולוגיה מתקדמת להאצת תהליכי וזמני פיתוח באמצעות הרשת הארגונית והענן – הודיעה היום (א') על מינויו של נעם פרץ לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות בתחום התוכנה (CTO). במסגרת תפקידו יוביל פרץ את מערך הטכנולוגיה והמוצר של החברה, במטרה להביא להרחבת הפתרונות הטכנולוגיים שהיא מציעה ללקוחותיה, וזאת תוך דגש על חדשנות ומובילות. מינויו של פרץ מגיע כחלק מהאסטרטגיה של אינקרדיבילד להגברת הפעילות הגלובלית שלה וכניסה לשווקים חדשים, לאור העלייה בביקוש לפתרונות התייעלות בתעשיות שונות ומגוונות וכן, במטרה להצעיד את יכולות החברה ואת הפעילות העסקית שלה קדימה. פרץ מביא עימו לתפקיד מעל ל-25 שנות ניסיון בניהול והובלה טכנולוגית בחברות מובילות כגון סיסקו, VMware ו-Toga Network. בעשור האחרון התמקד בתחום החדשנות ב-Cloud Ecosystem, עם דגש על כלים מתקדמים לפיתוח וניטור ביצועים למפתחי אפליקציות בענן. בתפקידו האחרון כ-CTO ב-Toga Networks ניהל את ה-Cloud Research Lab, שמעסיקה כ-70 מומחים המפתחים טכנולוגיות ייעודיות עבור מחלקות ה-PaaS, Cloud Security ותשתיות ענן. לפני כן כיהן כמנהל קבוצת ארכיטקטים בחברת VMware, בתחום ניהול תשתיות אפליקציה. לפרץ תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במשפטים.
תמי מזאל שחר, מנכ"לית אינקרדיבילד: "תעשיית התוכנה הולכת וצומחת, וכך גם הצורך בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים. מינויו של פרץ יאפשר להרחיב את הניסיון והיכולות שמציעה אינקרדיבילד ללקוחותיה, לאור הרקע והכישורים שהוא מביא עימו, שיאפשרו להצעיד את החברה קדימה".