מסמך תמיכה חדש שפרסמה אפל מושך את השטיח מתחת לאחת משיטות התיקון המפורסמות ביותר למקרה שבו רטיבות קשה חודרת לסמארטפון – השקעתו בתוך קערה גדולה של אורז עד לייבושו. לפי חברת התפוח הנגוס, הפעולה הזו עלולה אפילו לגרום נזק ל-iPhone, מכיוון שחלקיקי אורז קטנים יכולים לחדור אל תוך המכשיר ולפגוע בפעילות התקינה של הרכיבים השונים שלו. שיטת ייבוש מכשירי סמארטפון – ולא רק אייפונים – באמצעות גרגרי אורז נהוגה כבר מזה שנים, ולא ברור מדוע אפל מוציאה את המסמך הזה רק עכשיו. כך או כך, החברה מציינת בו פעולות נוספות, חלקן די נפוצות, שאין לבצע במקרה שמתעורר צורך בייבוש של הטלפון: לא להשתמש במקורות חום חיצוניים ולא במפזר אוויר; ולא לנסות לייבש את המכשיר על ידי החדרה של חפצים זרים, כמו מקלונים לניקוי אוזניים או נייר ייבוש, לחיבורי המתח. זאת, בדיוק מאותה הסיבה – חשש לפגיעה ברכיבים הפנימיים של הטלפון, שחלקם קטנים ורגישים למגע. אז מה כן לעשות? קודם כל, לא לחבר את המכשיר לחשמל לצורך טעינה כל עוד הוא לא יבש, ואם הוא מחובר – לנתק אותו מיד. לאחר מכן, אפשר להכות עם הטלפון את כף היד בעדינות, כשחיבור הסוללה מופנה אל היד, כדי לנסות להוציא ממנו את הנוזלים, ואז להניח אותו במקום יבש שיש בו מעט רוח. לאחר כחצי שעה אפשר לנסות להטעין אותו שוב. אם מתקבלת אזהרה חוזרת, צריך לנסות להשאיר את המכשיר לייבוש ארוך יותר, ומומלץ אפילו למשך 24 שעות, ואז לנסות שוב, לפני שפונים למרכז שירות. העיקר – לא להכניס לקערת אורז.

"תחום הבינה המלאכותית הוא תחום חם, שמקבל ביטוי בחיי היומיום של כולנו. השלב הבא ב-AI הוא להביאה לקצה, מבלי שהיא תהיה תלויה בשירות ענני. ארגונים יכולים לעשות זאת על בסיס רכיבי ה-AI הקיימים אצלם – ולא בענן", כך אמר ירון כהן, מנהל פעילות הנדסה בנוטניקס ישראל. כהן דיבר בכנס שערך היום (ג') הסניף הישראלי של החברה, תחת הכותרת Nutanix Cloud Event. האירוע נערך באולם East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהשתתפות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדברי כהן, "מזה כמה שנים אנחנו, בנוטניקס, פועלים רק בעולם התוכנה ואגנוסטיים לכל חומרה. לשם כך בנינו מערכת הפעלה שמייצרת בקרקע חוויית שימוש כמו בענן. לאחר שפעלנו בתחום התשתיות האחודות באופן מעמיק (HCI), עברנו לעולם תשתיות הענן ההיברידיות, עם מערכת הפעלה אחת גם לקרקע וגם לענן, עם אותה פלטפורמה אחודה להתרחבות, ש-'נמתחת' לעבר הענן הציבורי. כך, אנחנו מעניקים ללקוחות הארגוניים יכולת להריץ את האפליקציות שלהם בענן וגם בקרקע, עם אפשרות לניוד שלהן, ולעשות זאת באופן חופשי וגמיש". "בדרך זו", אמר, "אנחנו מאפשרים לארגונים לאמץ שירותים בענן הציבורי, לפעול באופן גמיש מול כמה ספקיות IT, לממש ניוד דינמי, לשלוט בעלויות ולצרוך את הכול כשירות. כך מתממש מודל היברידי, עם מערכת הפעלה אחת, ממשק אחד וכלל השירותים הרלוונטיים". כהן ציין ש-"הפעילות שלנו מתמקדת בסביבה מרובת עננים והיברידית, ונחלקת לשלושה חלקים: כלל שירותי האחסון, פלטפורמה לניהול ואופטימיזציה של כל בסיסי הנתונים, ופתרונות לייעול בסביבת הענן. כל אלה, בשילוב טכנולוגיות AI ו-FinOps, מיועדים לייעול פעילות הענן של ארגונים". הוא הסביר כי "בעולם שירותי האחסון ובסיסי הנתונים, הפלטפורמה שלנו עונה לצורך לטפל ולאחסן את הדאטה וקבצי המידע, בין אם בבסיסי נתונים מסורתיים ובין אם בכאלה מודרניים. ניתן להתקין על הפלטפורמה את כלל בסיסי הנתונים השונים, ומשם לנהל אותם, לאורך כל חייהם". אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: נדב כהן יונתן אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, התייחס למצב במדינה ואמר כי "אנחנו מצויים בתקופה שונה, והיעד הוא המשך ההנעה של גלגלי הכלכלה". לדבריו, "סיסקו פועלת בארבעה שדות: בעולמות התשתית והרישות, עם פלטפורמה מרכזית, שמאפשרת ניהול אוטומציה ושימוש בכלי בינה מתקדמים; שיתופיות מהענן, עם פלטפורמה שמעניקה ללקוחות יכולות תקשורת; נראות מרבית, משכבת התשתיות ועד לזו האפליקטיבית, עם פלטפורמת FSO; ומעטפת אבטחה שנותנת הגנה מוכללת. מה שמחבר את השדות הללו הוא חדשנות, שמתבססת, בין השאר, על רכישות שביצענו של 18 חברות בישראל, בהיקף כולל של כ-7.5 מיליארד דולר". הוא הוסיף כי "הכרזנו על שיתוף פעולה עם נוטניקס, שמאפשר ללקוחות המשותפים להשתמש בתשתיות המחשוב של סיסקו יחד עם התשתיות האפליקטיביות של נוטניקס כדי לקבל ערך טכנולוגי ועסקי בסביבת הענן ההיברידי".

למייזו הייתה עדנה מסוימת לפני כעשור, גם בישראל, עם כמה סמארטפונים מוצלחים למדי. אולם, לאחר זמן מה היא איבדה את מגע הקסם, נכנסה לצרות כלכליות ולא ממש הצליחה בכמה ניסיונות גיחה מחדש שביצעה. כעת החברה הודיעה שהיא יוצאת לחלוטין מהתחום, והמכשירים העתידיים שהיא החלה לפתח, Meizu 21 Pro והלאה, כבר לא יגיעו לשוק. במקום זאת, היא משנה כיוון אל התחום הלוהט של השנה: בינה מלאכותית. מייזו, שנמצאת בבעלות מלאה של יצרנית הרכבים הסינית גילי, תתחיל לייצר טרמינלים שיאפשרו שימוש במודלי שפה גדולים מצד שלישי שזמינים באופן גלובלי, דוגמת זה של OpenAI, כדי לספק מידע בהתקנים שונים – כולל ברכבים. בחברה בונים על הניסיון שכבר צברו בפיתוח מערכת שפרוסה על מספר טרמינלים, בדמות Flyme Auto, שיוצרה עבור הרכבים של גילי. מעבר ליכולת לספק נתונים בתא הנהג, ובמקביל בידור לטובת יושבי המושבים האחוריים במכונית, המערכת יצרה קישוריות רציפה עם הטלפונים המתקדמים האחרונים של מייזו. החברה אמורה להשיק את מערכת ההפעלה המעודכנת לעידן הבינה המלאכותית עוד לפני סוף השנה, ולהוציא מוצרי חומרה המונעים על ידי AI לאחר מכן, כנראה בתחילת 2025 – אם הכול ילך כשורה.

"בסופו של דבר, מנהלי התשתיות מנהלים את תשתיות ה-IT שלהם לא לשם ניהול שלהן, אלא כדי לספק IT יעיל, זריז וחסכוני. כך, למשל, המטרה של חברת תעופה ואנשיה היא להטיס נוסעים ממקום למקום, ולא להיות מומחי מכשור תעופתי. בעולמות הענן יש ניצול בזבזני ולא מלא של השירותים והמשאבים. כאשר הארגון מחליט לעבור לענן, הוא רוכש מהספקית יחידת נפח, או מחשוב – אבל משלם על כל גודלה, בלא קשר להיקף הצריכה שלו. מה שארגונים נדרשים לו הוא פתרון שמספק ניהול חכם של אותה יחידה בענן, עם ניהול כלל היישומים למול מאגר משאבי המחשוב והאחסון, לצד הקצאה דינמית", כך אמר ניר הולנדר, מנהל פעילות נוטניקס לאזורי ישראל, אגן הים התיכון ואפריקה. הולנדר דיבר בפתח כנס שערך הסניף הישראלי של החברה. הכנס, Nutanix Cloud Day, נערך היום (ג') באולם East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "מנמ"רים נדרשים להפעיל את ה-IT הארגוני שלהם בקרקע וגם בענן. בין אם תפיסת הארגון היא 'רק ענן' או 'ענן תחילה', ההגירה לקלאוד היא תהליך מורכב ולא קצר. אם הארגון לא נולד בענן, בסופו של דבר הוא נדרש לפלטפורמת נתונים וניהול נתונים, שתפעל בשני העולמות. הדרך לעשות זאת באופן הנכון היא 'ענן חכם' – כזה ש-'יחליט' מה מעומסי העבודה נכון שיהיה בעננים ומה מהם נכון להמשיך להיות בדאטה סנטר המקומי, בקרקע". "לצד המצב הגיאו-פוליטי בעולם וגם באזור", ציין, "ארגונים ומנמ"רים מתמודדים עם אתגרים נוספים: המחסור בכישרונות ובמקצועני IT והפער ההולך וגדל בין הרצוי למצוי; הגידול הבלתי פוסק בעלויות תפעול המחשוב; המורכבות ההולכת וגדלה של מערכות ה-IT; הדאטה מתפוצצת: מדי יום נוצרים בעולם נתונים בנפח של 2.5 קוונטיליון-בייט (2,500 פטה-בייט) – זה הרבה יותר ממה שנוצר בעבר, בעשרות מונים; ועד 2026 ייבנו ויפותחו 750 מיליון אפליקציות חדשות ויותר ממחצית המידע תימצא בקצה, כמו גם רכיבי AI". ה-"דבק" שבין הענן לקרקע הולנדר הסביר כי "כלל האתגרים הללו יביאו לכך ש-74% מהארגונים ינהלו את המידע שלהם על כמה מערכות ופלטפורמות, בקרקע ובענן, באופן היברידי ומרובה עננים. 94% מהארגונים רוצים חוויית צריכה אחידה בחצר הלקוח, בענן הציבורי ובמולטי-קלאוד. אנחנו מציעים את ה-'דבק', שמאפשר יכולת להריץ את כל היישומים הארגוניים פה וגם שם, ומחליט היכן הם יהיו בכל עת, תוך הבנת העלויות". לדבריו, "אנחנו מציעים לארגונים להיות יעילים בניצול התשתיות שלהם ב-30%, ותמיד הכלל הוא 'מה שנכון ללקוח – נכון לנו'. הפתרון שלנו יכול לחסוך לארגונים עד 60% מהזמן בהעברת עומסים לענן, באופן מהיר, נוח ולא כואב. כמו כן, אנחנו טוענים לחיסכון של 60% בניהול עלויות הדאטה סנטר ולקיצור משך הזמן של הטמעת אפליקציות משלושה שבועות – לשעה. אנחנו גאים גם ביכולת לתת מענה למשבר האקלים העולמי, עם חיסכון של 30% בצריכת האנרגיה. כל זה נעשה תוך מתן חופש בחירה, מניעת נעילה וגמישות". הוא ציין כי "יש לנוטניקס 24,500 לקוחות, ואת שנתה הכספית היא סיימה ביולי 2023 עם היקף מכירות של 1.6 מיליארד דולר מתוכנה בלבד, המהווים קצב גידול של 30%. יש לציין ש-57% מארגוני הפורצ'ן 500 הם לקוחות שלנו. השינויים הטקטוניים שמתחוללים בעולם ה-IT ישפיעו עלינו לטובה: פורסטר צופה שבשנה הקרובה, אחד מכל ארבעה ארגונים ישקול להחליף, או יתחיל להחליף, את ספק התשתיות שלו, ואין ספק שרבים מהם יגיעו אלינו". לסיכום אמר הולנדר כי "מאז תחילת המלחמה חווינו גידול בפעילות שלנו, בשיעור דו ספרתי באחוזים. ארגונים מהמגזר הציבורי רכשו מאתנו ציוד ושירותים בהיקפים גדולים, כדי להיערך למצב החירום. בנוסף, גדלה הצריכה של ארגונים מהמגזר הפרטי, שפועלים מול הממשלה, וארגונים רבים, מכל המגזרים, הכינו פתרונות התאוששות מאסון – בענן ובקרקע. 2024 תהיה שנה חזקה – סיימנו חצי שנה פיסקלית של צמיחה ואנחנו אופטימיים לגבי ההמשך".

עדי לב מונה למנכ"ל פליפקארט ישראל וגם לסמנכ"ל הפיתוח (Corporate VP of Engineering) חברת פליפקארט (Flipkart) העולמית – חברה בת של תאגיד וולמארט האמריקני. לב יוביל את מרכז הפיתוח וה-AI של החברה המנוהל מתל אביב ומונה 100 עובדים, כמחציתם בישראל והשאר בהודו ובאוקראינה. לב הוא בעל ניסיון של 23 שנים בניהול והובלת צוותי פיתוח ומחקר בחברות טכנולוגיה גלובליות בעולמות הדאטה והבינה המלאכותית. הוא החל את דרכו המקצועית באינטל וב-14 השנים האחרונות שימש בתפקידי ניהול טכנולוגיים בכירים כסמנכ"ל פיתוח, CTO ו-GM בסטארט-אפים מובילים. בין השאר הוא שימש כ-CTO בחברת הסטארט-אפ DayTwo, כסמנכ"ל פיתוח ב-RapidAPI, וכדירקטור מו"פ בסלברייט (Cellebrite). לב הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון וחבר בתוכנית the Health Network 8400 של אוניברסיטת הרווארד. עדי לב: "אני גאה להצטרף לקבוצת פליפקארט ולהוביל את מרכז הפיתוח והבינה המלאכותית בישראל. החברה, שנמצאת בצמיחה מאד מהירה, מתכוונת לצאת להנפקת ענק בשנתיים הקרובות בשווי מוערך של כ-60 מיליארד דולר. הטכנולוגיה והאלגוריתמיקה המפותחות בישראל מהוות רכיב קריטי ביכולת החברה לצמוח ולהמשיך להוביל על פני המתחרות הגדולות. מטרה נוספת ששמנו לעצמנו פה, וחשובה מאוד לתעשייה בימים אלה, היא למצוא הזדמנויות לעוד חדשנות טכנולוגית באקוסיסטם הישראלי ולאפשר לסטארט-אפים רלוונטים בתחום גישה ישירה לשיתופי פעולה עם חברת הענק".

עיריית נס ציונה השלימה פרויקט לשדרוג תשתיות האינטרנט האלחוטי ב-14 בתי הספר היסודיים בעיר, בהשקעה של מאות אלפי שקלים. בעקבות הפרויקט נפרשו בבתי הספר מאות נקודות גישה אלחוטית, המבוססות על טכנולוגיה של ראקאס, שמיוצגת בישראל על ידי גטר. פרישת הנקודות והטמעת הפרויקט, שהסתיים בשבועות האחרונים, בוצעו על ידי נס-מטח. בעקבות הפרויקט, התלמידים והמורים בבתי הספר בנס ציונה החלו ליהנות ממהירות גלישה גדולה יותר, שמאפשרת להם להרחיב את היקף הלמידה הדיגיטלית, כולל הכנסת ספרי לימוד ותכנים נוספים לדיגיטל. לדברי לירן וייס, מנמ"ר עיריית נס ציונה, "הפרויקט מאפשר למידה עצמית, לפי הקצב האישי של כל תלמיד, תוך שיתוף תלמידים אחרים ולמידה באמצעים טכנולוגיים. ביצענו פרויקט דומה בבתי הספר העל יסודיים בעיר. המטרה היא להרחיב את יכולות הלמידה הטכנולוגיות של כלל התלמידים בנס ציונה". הוא הסביר שבמהלך הפרויקט הותקנו והוגדרו כ-320 יחידות גישה אלחוטית (AP) בתקן Wifi6, בסטנדרט בינלאומי ובהתאם לתקינה הנדרשת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. "הפתרון כולל גם בקר מרכזי של ראקאס, שמאפשר ניהול מרכזי של כלל בתי הספר ממקום אחד – בשונה מהפתרון הקודם, שחייב ניהול פרטני", אמר. פרויקטי מחשוב שבוצעו בנס ציונה – וכאלה שיבוצעו וייס נכנס לתפקידו הנוכחי לפני שנה וחצי, ולפני כן היה המנמ"ר של האגודה למען החייל. אגף מערכות המידע של עיריית נס ציונה כולל 20 איש. בשנה הקרובה תבחן העירייה מעבר לענן. כרגע, סביבת המחשוב שלה מבוססת על VMware ומרוכזת בחדר שרתים של העירייה. לדברי וייס, מאז שנכנס לתפקידו, הוא עסק במיפוי הצרכים, בהעברת הרשות ל-365, וכן בארגון ושדרוג תשתיות הרשות. פרויקט מחשוב נוסף שהוא ואנשיו ביצעו באחרונה, ושראוי לציון, הוא פרישת רשתות WiFi בכל המקלטים בנס ציונה, במסגרת ההיערכות לחירום של העירייה וכחלק מהצרכים שהתגלו עם פתיחת המלחמה. תוכניות העבודה של האגף להמשך כוללות היערכות למעבר לרשת לורה, סלילת סיבים אופטיים בפרויקטים חדשים ושדרוג המצלמות ברמזורים.

"בחודשים שלפני השבת הארורה ביצענו פעולות היערכות רבות. בימים שבין ה-7 באוקטובר ועד לתחילת התמרון הקרקעי המשכנו בהיערכויות, ולכן, הטיפול בעומסים לא היה הבעיה הגדולה. האתגר היה ריבוי השימושים במערכות ה-ICT הצה"ליות, וריבוי המשתמשים בהן. הגדלנו את הקיבולת ונתנו מענה למצב שבו היקף הנתונים, ובראשם נתוני ה-וידיאו, צמח ביותר מפי חמישה. העננים סייעו לנו", כך אמרה תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר. בראיון לאנשים ומחשבים ציינה תא"ל גרוסמן כי "בחודשים טרם המלחמה ערכנו בחינות היתכנות בכל מיני תחומים, כדי להבין את התנהגות מערכי התשתיות, הניידות והסלולר. מבצע מגן וחץ (שצה"ל ניהל במאי אשתקד נגד הג'יהאד האסלאמי – י"ה) סייע לנו בכך. ערכנו שורת תרגילים, 'שרשרת ברזל', שבהם דימינו מצבי חירום דיגיטליים: פגיעה במרכז מחשוב, תגובות לרציפות תפקודית, בניית אתרי התאוששות מאסון חלופיים, מניעת צווארי בקבוק למרות הגידול בשימוש, ריבוי משתמשים ועבודה משותפת בו זמנית. בנינו את הפתרונות על בסיס הענן והיישומים בעלי יכולת הגידול (סקלביליות), עם רשת שיודעת לייצר גדילה בתוך ימים. תרגלנו הגירה מהדאטה סנטרים שלנו למרכזים חדשים וממוגנים, וסיפקנו מענה לריבוי המשתמשים והנתונים". "תוך כדי הלחימה", סיפרה מפקדת לוטם, "המשכנו בפיתוח יישומים, תתי יישומים ומערכות, בשל צרכים שעלו מהשטח. הצלחנו לעשות הרבה בתחום, בשל השימוש בענן המבצעי, שסיפק משאבים רבים בזמן קצר. הנגישות של כל מאגרי המידע בענן סייעה גם לקצר תהליכים. כל פעילות שנעשתה ברשת דרשה אישור פרטני שלי. כמות הפעילויות שעשינו הייתה עצומה בהיקפה, ובוצעה בעיקר בענף החוזי בלוטם, שהיו אחראים, בין השאר, לשידור וידיאו לאחור ולהנגשתו למשתמשים". הסלולר הצבאי, העולם הנייד בכלל – ושכבות המידע "בעולם הסלולר הצבאי", אמרה תא"ל גרוסמן, "הרחבנו את ההיקף והיכולות של התשתית התקשורתית, כדי להנגיש ליותר משתמשים יותר יכולות ויישומים. זאת, לצד עבודה על הדור הבא של הרשת, שיהיה רזה וקליל יותר, עם יכולות נוספות בכף היד. נשיק את הדור הבא בסלולר בעוד חודש". היא הוסיפה כי "בעולם הנייד, המשכנו במימוש אבן הבניין 'ניידות 360', שמחברת בין הענן המבצעי, יישומי המידע המבצעי והנגשתם בכף היד – על בסיס יכולות הניידות. זאת, לצד חיבור הענן הארגוני, תומך הלחימה, והמידע הארגוני, עם הנגשה בטאבלטים, כדי לאפשר יעילות גבוהה יותר בעולמות המנהלה והלוגיסטיקה". "בהיבט המורכבות של שכבות המידע", הסבירה מפקדת לוטם, "פיתחנו יכולות להרחבת השירותים. כיום ניתן לקבל בכף היד התראות על כל מיני דברים ברמת המרחב. בפלטפורמת ההודעות שלנו, הצ'ט המבצעי, ניתן להעביר גם מידע חזותי – וידיאו ותמונות. ביצענו תהליך מטורף להגדלת התעבורה לפני – ותוך כדי – המלחמה, והטמענו יישום שפיתחנו שמאפשר קבלת מידע ששמור בענן המבצעי – בכף היד. זה משפר הן את היכולת המבצעית והן את חוויית המשתמשים שבקצה". במלחמת לבנון השנייה דובר על היצף מידע ו-"התמכרות לפלזמות". איך אתם מונעים את זה? "תפקידנו הוא להנגיש יכולות טכנולוגיות לתכליות מבצעיות מבוססות פלטפורמות מידע. יחידת לוטם לא בונה את התו"ל (תורת לחימה) המבצעי, אלא את הדיגיטל שישרת אותו. כיום, להבדיל מ-2006, המפקדים צורכים יותר מידע מבעבר, אבל עברנו שינוי תרבותי, והם יודעים גם איך לנהל את המידע. המערכות בנויות כך שניתן להבנות את המידע הנצרך, ואין צורך להתמודד עם היצף מידע". מה עם הסייבר? "הסייבר הוא לא רק נחלת החטיבה להגנת הסייבר באגף התקשוב, שמהווה רגולטור ומוביל צה"לי לתחום. יש ענף סייבר גם בממר"ם. אנחנו אמונים על הגנת הרשתות והבטחת שרידות, קשר והמשכיות עסקית. אנחנו פועלים רבות לניטור הרשתות ולזיהוי אנומליות, כדי להבטיח את רציפות הפעילות הרשתית. אנשי המילואים שגויסו הגדילו את היקף כוח האדם שמטפל בתחום בעשרות אחוזים, והאיצו דרמטית את פתרונות ומעני ההגנה בסייבר". אתם פועלים באופן היברידי? "כן, ובמובנים רבים. יש לנו רשתות ניידות ונייחות, מערכות IT שמשלבות AI, פיתוח שנהיה יותר ויותר היברידי, פעילות בענן וגם בקרקע, ועבודה בסביבה מרובת עננים, מולטי קלאוד". לצד האתגרים התקשוביים של המלחמה, את מזהה גם הזדמנויות? "אכן. יש הזדמנות להוספת יכולות לתפיסת השילוביות והרב זרועיות. התקשוב מחבר זרועות – חיל האוויר, חיל הים, כוחות היבשה, אמ"ן וגורמים נוספים. פתחנו את הצ'ט המבצעי למרבית היישומים, לטובת העמקת השילוביות בעבודה של כלל הצרכנים-הלוחמים. כיום, בענן המבצעי, יש ליחידת לוטם יכולות AI מונגשות לכל הזרועות. הקורונה לימדה אותנו להנגיש את הכול על הרשת הניידת ולכן, למיקום הגיאוגרפי יש פחות חשיבות. המידע יכול – וצריך – לזרום בכל מקום".

בנוף המתפתח של איומי סייבר, צץ בשנה החולפת שחקן איום חדש ומתוחכם, המושך את תשומת לבם של מקצועני הגנת סייבר ברחבי העולם. שחקן האיום הפיץ סדרה של נוזקות מסוג Droppers – סוסים טרויאנים שתוכננו כדי להתקין נוזקות. אלו זכו לכינוי "TicTacToe dropper" ושימשו כדי לספק מגוון מטענים זדוניים לקורבנות. אסטרטגיית הפצת נוזקות זו הציבה רף חדש במורכבות ובחדשנות של שחקני האיום בסייבר. שחקני האיום שילבו טכניקות ערפול ומיילים של דיוגים. מחקר חדש שערכו חוקרי FortiGuard, גוף המחקר של פורטינט, שופך אור על אסטרטגיית ההפצה המתוחכמת של הנוזקה, שנצפתה במהלך 2023. בפוסט שעלה בבלוג החברה, שפרסמו החוקרים בסוף השבוע, הם כתבו כי בנוזקות הללו, שתוכננו כדי לטשטש את השלב הסופי של העברת המטענים לקורבנות, ההאקרים עשו שימוש בשכבות מרובות של מטענים מעורפלים. החוקרים גילו מטענים רבים שהוטמעו במערכות הקורבנות בשלב הסופי. הם סופקו על ידי נוזקות ה-dropper, וכללו את: Leonem, AgentTesla, SnakeLogger, RemLoader, Sabsik, LokiBot, Taskun, Androm, Upatre ו-Remcos. חברי הקבוצה, דוברי פולנית, כינו עצמם Kolko_i_krzyzyk, כשם משחק הילדים "איקס-עיגול", או כמחווה לשעשועון נושא פרסים בשם זה, ששודר בטלוויזיה הפולנית בשנות ה-60' וה-70'. נוזקות ה-Dropper הופצו לרוב באמצעות פישינג בדואר האלקטרוני, אשר הכיל קבצים מצורפים בעלי סיומת .iso. מדובר בטכניקה שמטרתה להתחמק מאיתור על ידי תוכנות אנטי-וירוס. ברגע שהושקה, נוזקת ה-Dropper חילצה וטענה שכבות מרובות של קבצי DLL לתוך הזיכרון, מה שהפך את הניתוח והאיתור למאתגרים וקשים יותר למימוש. למרות שינויים באספקת המטען, התנהגויות דומות אפשרו לקבץ יחד את הנוזקות הללו. דוגמה של TicTacToe. צילום: פורטינט טכניקות ערפול מורכבות ויעילות הניתוח של חוקרי פורטינט חשף טכניקות ערפול מורכבות, אשר הופעלו בתהליך החילוץ וההטענה של מטעני ה-Dropper. טכניקות כמו הטענת הרכבה בזמן ריצה (runtime assembly loading) וערפול DeepSea שימשו כדי להסוות את הכוונה הזדונית של המטענים. ניתוח מעמיק יותר חשף דפוס עקבי של שכבות מטענים בעלי שלבים מרובים, כולם עם קבצי הפעלה או ספריות בעלי סיומת .NET. בנוסף, נוזקת ה-Dropper הראתה סימנים של פיתוח מתמשך, עם מחרוזות ייחודיות אשר שימשו בקמפיינים מאוחרים יותר – כדי להימנע מאיתור.  לפי המחקר, נוזקת ה-TicTacToe Dropper משמשת ככלי רב-תכליתי, אשר ככל הנראה נמכרת כ-שירות לשחקני איום אחרים – ולא משמשת בבלעדיות רק את חברי הקבוצה. החוקרים סיכמו בכותבם כי "על ידי הבנת הפעילות של נוזקת ה-Dropper והטמעת פתרונות שיכולים למנוע את הוצאתה לפועל, ארגונים יהיו מסוגלים למנוע את ההוצאה לפועל של מגוון מטענים בשלב האחרון – לפני שניתן יהיה לטעון אותם".