התגלו גרסאות חדשות של נוזקת המגב (מוחק נתונים) BiBi Wiper. גל של מתקפות חדשות שמשתמשות בנוזקת ביבי זוהה בימים האחרונים בישראל. מדובר בארבע גרסאות חדשות שלה, שלפי וירוס טוטאל לא מזוהות על ידי מנועי אנטי וירוס. ביבי היא נוזקה שנועדה למחוק ולהשחית נתונים במערכות המותקפות. בניגוד לסוגים אחרים של נוזקות, שמטרתן לגנוב או לרגל אחרי נתונים, נוזקות מגב נוצרות במיוחד כדי לגרום נזק, וקשה מאוד לשחזר את הנתונים שנפגעו בעקבות התקיפות שלהן. נוזקת ביבי פותחה עם פתיחת המלחמה באוקטובר, על ידי קבוצת האקרים המזוהים כאוהדי ותומכי החמאס – מתוך כוונה להביע תמיכה בארגון הטרור. התקיפות שהם ביצעו התמקדו בחברות ישראליות, במטרה לגרום להן לנזק רב ככל האפשר, על ידי מחיקת והשחתת נתוני קבצים ומידע, ושיבוש מערכות ההפעלה שלהן. התוקפים לא דרשו תשלום של דמי כופר. את הגילוי הראשון, שכוון למערכות לינוקס, זיהו חוקרי סקיוריטי ג'ו כבר בתחילת המלחמה. בהמשך פותחה גרסה של הנוזקה גם למערכות Windows. כיצד ביבי פועלת? דרך הפעולה של נוזקת ביבי היא מעבר בין קבצים במערכת והשחתה שלהם, כשבסיומו של התהליך, בכל קובץ שהושחת על ידה הופכת הסיומת של שמו ל-BiBi. בנוסף, הנוזקה מוחקת את כל ה-Shadow Copies, משנה את המדיניות בבוט (Boot) של מערכת הקורבן ולבסוף משביתה את האפשרויות לשחזור אוטומטי. טכניקות אלה, שבהן השתמשו התוקפים, מונעות מהקורבנות לבצע שחזורי מערכת ומצמצמות את יכולתם לשחזר קבצים, מידע ושרתים רגישים. כעת, כאמור, מתברר שקבוצת ההאקרים עדיין פעילה, והיא ממשיכה לייצר גרסאות חדשות של הנוזקה – גילוי שעליו חתומה סימנטק. "טרם התגלו ארגונים שהותקפו בנוזקה החדשה, אבל זה לא אומר שאין כאלה" לדברי עידן מליחי, חוקר אבטחה ב-CyFox, שמתמחה בפתרונות אבטחה מבוססי בינה מלאכותית, "על רקע התמשכות המלחמה, הנוזקות החדשות שהתגלו מכוונות לארגונים ישראלים קטנים עד גדולים, מתוך כוונה להרוס את מירב המידע והתוכן שיש בתשתיות שלהם". לדבריו, "נכון לעכשיו, טרם התגלו שמות של ארגונים שהותקפו בגרסאות החדשות של BiBi Wiper, אבל זה לא אומר שאין כאלה". עידן מליחי, חוקר אבטחה ב-CyFox. צילום: יח"צ מליחי, שניתח את הגילוי הראשון של הגרסה מבוססת ה-Windows של הנוזקה, ממליץ "להשתמש בתוכנות אבטחה מעודכנות ולהפעיל מנגנוני אבטחה מתקדמים ככל הניתן על מנת להגן על מערכות המידע מפני נוזקות". קיומה של נוזקת ביבי צוין גם במחקר שפורסם באחרונה של חוקרי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל בשיתוף חוקרי מנדיאנט מבית גוגל ו-Trust & Safety. במחקר זה צוין שכאשר המתקפות הצליחו, ההאקרים שינו את שמות המערכות שנפגעו ל-NO2BIBI, ואף שלחו הוראות למדפסות להדפיס כיתוב זה. עם נוזקה זו, ההאקרים פרצו, או ניסו לפרוץ, לחברות ישראליות ברחבי הארץ, בניסיון לפגוע בתשתית של חברות הקורבן. ביבי, הכינוי הנפוץ של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה מקודד בקוד בתוך הנוזקה, כמו גם בכל קובץ שנהרס.

  המאבק המשפטי שמתחולל בימים אלו בין הניו יורק טיימס ל-OpenAI, חברת מחקר ופיתוח הבינה המלאכותית, הסלים השבוע לנוכח האשמות של הנתבעת, OpenAI, נגד גוף התקשורת המפורסם שביצע מניפולציה על מוצריה כדי להמציא ראיות לתביעתו. כזוכר, הטיימס הגיש תביעה נגד OpenAI והספונסרית שלה מיקרוסופט בדצמבר 2023, בטענה להפרת זכויות יוצרים של תכנים שפרסם, עליהם, לכאורה, אימנה החברה את מודל השפה הגדול שלה, GPT. בתביעתו המקורית טען הטיימס ספציפית ש-OpenAI השתמשה במיליוני מאמרים שלו ללא רשותו, כדי לאמן את מערכות ה-GenAI שפיתחה, ביניהם בולט בעיקר הצ'טבוט הפופולרי ChatGPT. אלא שכעת נחשף כי OpenAI משיבה מלחמה וטוענת שההאשמות של הטיימס מטעות וחסרות יושרה עיתונאית. נתונים שנחשפו באחרונה מהתיק המשפטי של המקרה מעידים כי OpenAI טענה שהטיימס השתמש ב"הנחיות מטעות", שהפרו את תנאי השירות שלה, כדי לאלץ את ChatGPT לשכפל את תוכן הטיימס. עוד הם טענו כי הניסיונות הללו דרשו "עשרות אלפי ניסיונות" והביאו ל"תוצאות חריגות ביותר", מה שמרמז שהטיימס תמרן את המערכת כדי לייצר תוצאות ספציפיות. OpenAI אפילו הרחיקה לכת וטענה שהטיימס "שילם למישהו כדי לפרוץ" למוצריה. "ההאשמות בתלונת הטיימס לא עומדות בסטנדרטים העיתונאיים הנוקשים המפורסמים שלו", ציינה OpenAI. "האמת, שתצא לאור במהלך התיק הזה, היא שהטיימס שילם למישהו כדי לפרוץ למוצרים של OpenAI". ה"טיימס", לעומת זאת, הפריך בתוקף את ההאשמות הללו. עורך הדין של כלי המדיה, איאן קרוסבי, אמר לתקשורת אתמול (ג') כי ההאשמות של OpenAI מציגות מצג שווא של פעולות הטיימס כ"פריצות", כאשר בפועל בסך הכל פשוט השתמשו בכלי החברה "כדי לחפש ראיות לכך שגנבו ושיכתבו את היצירה המוגנת בזכויות יוצרים של הטיימס". גנב תוכן או נוצל באופן מניפולטיבי על ידי הטיימס? ChatGPT. צילום: Shutterstock האם השימוש בתכנים לצורך "החכמת" ה-GenAI לגיטימי? התביעה היא סוגיה מרכזית בהקשר של חוקי זכויות יוצרים וההצטלבות של אלו עם טכנולוגיית ה-GenAI. שאלת הליבה סובבת סביב התהייה ללגיטימיות השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים, כדי להכשיר מערכות AI – הזקוקות לתועפות מידע כדי להצליח "לדבר" בשפת בני האדם, להבין את מה שנאמר להן ולספק מידע מסוגות שונות, בהתאם להנחיות המשתמש המילוליות. בית המשפט נדרש לחרוץ דין בשאלה האם שימוש שכזה מהווה "שימוש הוגן" – הגדרה השייכת לדוקטרינה משפטית אשר מאפשרת שימוש מוגבל בחומר המוגן בזכויות יוצרים, למטרות ספציפיות כגון חינוך או מחקר. OpenAI, יחד עם חברות טכנולוגיה אחרות, טוענות ששימוש בחומרים המוגנים בזכויות היוצרים עבור אימון AI נופל תחת ההגדרה "שימוש הוגן" והוא חיוני לפיתוח של טכנולוגיה זו, שיכולה לחולל מהפך באורחות החיים של האנושות כולה. הטיימס, לעומת זאת – כמו גם בעלי זכויות יוצרים אחרים שתבעו את OpenAI באותו עניין ממש, ביניהם הקומיקאית והסופרת שרה סילברמן – לא מסכימים עם הקביעה הזו. הגורמים התובעים, שהוכח כי ה-GenAI של OpenAI ו-מיקרוסופט אומנה על תכנים שלהם, מאמינים ששיטות עבודה כאלה מפרות את זכויות הקניין הרוחני שלהם, ומפיקות תועלת בלתי הוגנת מיצירת התוכן המקורי שלהם עבור ענקיות הטק. נראה שתפסיד בתביעה שהגישה נגד OpenAI. הכותבת והקומיקאית שרה סילברמן. צילום: ShutterStock כאמור, התביעה הזו אינה אירוע בודד, אלא אחד מהמקרים הבולטים שמייצג מגמה הולכת וגוברת של תביעות זכויות יוצרים המכוונות לחברות טכנולוגיה על רקע שיטות הכשרת ה-AI שלהן. בתי המשפט עדיין לא קבעו תקדימים משפטיים ברורים סביב השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים באימון בינה מלאכותית, אבל במשפטה החלוצי של סילברמן נגד OpenAI כבר מסתמן כי בית המשפט לא מקבל את טענות התובעת ושותפיה, וכבר כעת מסתמנת תבוסה שלהם בתביעה המתוקשרת. צו שהוציאה באמצע פברואר השופטת המחוזית של ארה"ב, ארסלי מרטינז-אולגוין, הממונה על תיק סילברמן-OpenAI כבר דחה את רוב טענות התביעה. השופטת מצאה כי לא חלה, כפי שנטען, הפרת זכויות יוצרים שילוחית (Vicarious copyright infringement) – שמשמעותה היא שהחברה ידעה על ההפרה, לכאורה, והרוויחה ממנה. כמו כן פסלה מרטינז-אולקוין את הטענות בדבר שיטות עסקיות בלתי חוקיות, אשר באו לידי ביטוי בהפרת 'חוק המילניום הדיגיטלי' (DMCA – ר"ת Digital Millennium Copyright Act), וכן טענות להתנהלות רשלנית ולהתעשרות לא הוגנת, על חשבון התובעים. המקרה כולו נותר תלוי כעת בעצם רק בשאלה האם ChatGPT מעתיק ישירות אלמנטים המוגנים בזכויות יוצרים מיצירותיהם של המחברים – אם לאו. לפי הדיווחים, בית המשפט סבור כי טרם הוצגו ראיות משכנעות לכך. בנוסף, גם במקרה זה OpenAI מצידה טוענת שהשימוש בתכנים של הקומיקאית ויתר התובעים לשם אימון הבוט החכם שלה נופל תחת הקטגוריה "שימוש הוגן". בנוסף, עורכי הדין של הנתבעת טוענים שיצירות המוגנות בזכויות יוצרים מהוות חלק קטן מכלל הנתונים שעליהם הוכשר מודל השפה הגדול של החברה – דבר המחליש את טיעוני התביעה. למרות העיניים שנשואות למקרה של סילברמן-OpenAI, דווקא לתוצאות התביעה של הטיימס נגד החברה אמורות להיות תוצאות שישפיעו הכי הרבה על סוגיית זכויות היוצרים וה-GenAI. לתביעה זו יש פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על עתיד פיתוח הבינה המלאכותית ויישום חוקי זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי. פסיקה לטובת OpenAI יכולה לבסס את טיעון השימוש ההוגן ולנרמל אותו למקרה החדשני, בעוד שהחלטה לטובת ה-טיימס יכולה להטיל מגבלות מחמירות יותר על שיטות אימון ה-AI, ואלו יכולות להשפיע באופן ניכר על מסלול התעשייה.

זוהתה פעילות ריגול מצד קבוצת סייבר איראנית. חוקרי איומי המודיעין של מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל קלאוד (Google Cloud) – אופיר רוזמן, חן אבגי וג'ונתן לת'רי – כתבו כי קבוצת התקיפה פעילה לפחות מאז יוני 2022 והקמפיין נותר פעיל נכון לפברואר 2024. לדבריהם, "הקבוצה תוקפת את מגזרי התעופה, החלל והביטחון במדינות במזרח התיכון, בפרט בישראל ובאיחוד האמירויות, וייתכן שגם את טורקיה, הודו ואלבניה". "המודיעין שנאסף על גופים אלה", הסבירו החוקרים, "רלוונטי לאינטרסים האסטרטגיים של איראן, ועלול להיות מנוצל לצורכי ריגול וכן לפעולות קינטיות (פעולות התקפיות בעולם הפיזי)". החוקרים שייכו את הפעילות לקבוצה האיראנית ששמה UNC1549. זו קשורה לקבוצת Tortoiseshell, שזוהתה בעבר עם משמרות המהפכה. "הקישור הפוטנציאלי של הפעילות למשמרות המהפכה האיראניות משמעותי, בפרט על רקע מלחמת חרבות ברזל, ולאור המתיחות האחרונה עם איראן", הסבירו. "Tortoiseshell", ציינו, "ניסו בעבר לפרוץ לשרשראות אספקה של ארגונים ביטחוניים, על ידי פריצה לספקיות IT העובדות עם ארגונים אלה ולקבלני משנה מהמגזר הביטחוני". מחקר שפורסם באחרונה על ידי מיקרוסופט ו-OpenAI, העלה כי מדינות "ציר הרשע בסייבר" – סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה – עובדות עם מודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לשפר את פעילות הסייבר ההתקפית שלהן. אחת הקבוצות שעשתה שימוש שכזה היא Tortoiseshell (או בעברית – שריון צב), ושמותיה הנוספים הם סופת החול של ארגמן, חתלתול אימפריאליסטי ו-Yellow Liderc. אתר מזויף, המתחזה לתנועת "Bring Them Home Now". צילום: מנדיאנט ההאקרים התחזו לתנועת "Bring Them Home Now" במסגרת התקיפה שנחשפת במחקר הנוכחי, עלה שנעשה שימוש בתוכן שמקושר באופן ישיר למלחמה עם חמאס, כולל התחזות לתנועת "Bring Them Home Now", שקוראת להשבת החטופים הישראלים משבי החמאס. בין היתר, הקבוצה השתמשה באתר שמתחזה ל-"Bring Them Home Now", כדי להפיץ נוזקה בשם MINIBUS. בעת התקנת הנוזקה, מוצג למשתמש תוכן מזויף – תמונה של מחאה להשבת החטופים – שנועד ליצור לגיטימיות בעיני המשתמש ולהסוות את הפעילות הזדונית. כך, ההאקרים עשו שימוש באתר מזויף שכתובתו: birngthemhomenow[.]co[.]il. מלבד תוכן שקשור למלחמה עם חמאס, הקבוצה משתמשת בהצעות עבודה מזויפות, כדי להפיץ את הנוזקות שלה – בפרט בקרב ארגונים מתחומי הביטחון והטכנולוגיה. כך לדוגמה, הקבוצה השתמשה באתר שמתחזה לחברת בואינג (Boeing) כדי להפיץ את הנוזקה MINIBIKE, וגם כדי לגנוב סיסמאות באמצעות עמודי התחברות (Login) מזויפים. דף התחברות מזויף שמתחזה לחברת התעופה בואינג. צילום: מנדיאנט החוקרים ציינו כי MINIBUS היא נוזקה מתקדמת יותר טכנולוגית מאשר MINIBIKE. לדבריהם, "נוזקת MINIBUS הוחבאה בתוך אתרים מזוייפים של  דורשי עבודה – 1stemployer[.]com; ו-careers-finder[.]com. פרס תבנית דומה לאתר הקודם של UNC1549. אתר הגיוס המזויף של ההאקרים. צילום: מנדיאנט באתרים אלה נכתב כי "לאחר ששקלנו את הרקע, הקריירה והשכלה שלכם, אנו מציגים בפניכם חברות המחפשות את הכישורים והמומחיות המצוינים שלכם". הצעות העבודה המזויפות היו של תפקידים הקשורים לטכנולוגיה, ביטחון והגנה, במיוחד בתחום התעופה, תעופה וחלל, וכן הדמיה תרמית. עוד נעשה שימוש באתר מזויף של DJI, הענקית הסינית המתמחה בייצור רחפנים. לפי החוקרים, הקבוצה משתמשת במגוון שיטות להסוואת הפעילות שלה: הראשונה, הנדסה חברתית. זו כוללת שליחת הודעות ומיילי פישינג והפצת אתרים מזויפים להורדת הנוזקות MINIBIKE ו-MINIBUS. על MINIBIKE כתבו החוקרים כי "זו נוזקה מותאמת אישית, שנכתבה בשפת C++, והיא בשימוש מאז יוני 2022 לפחות. לאחר התקנת הנוזקה, היא מספקת פונקציונליות מלאה של דלת אחורית". עוד נעשה שימוש נרחב ביותר בתשתית הענן של מיקרוסופט (Azure) – שתקשורת מולם עשויה להיראות כמו פעילות לגיטימית. שיטה נוספת היא שימוש בתשתית שממוקמת בישראל ובאיחוד האמירויות – כלומר במדינות של הארגונים שהקבוצה תוקפת – מה שעשוי להקשות על זיהוי של פעילות זדונית של הקבוצה מול אותם גופים. החוקרים – שאיתרו שימוש של חברי הקבוצה ב-125 תתי-מתחמים בענן של מיקרוסופט – הוסיפו כי "כל השיטות שהופעלו נועדו לכך שהמשתמשים התמימים יורידו, בסופו של דבר, את הנוזקות".  לגבי יכולת ההתחמקות, חוקרי מנדיאנט ציינו כי "ההאקרים עשו מאמצים שלא להתגלות, בין השאר על ידי שימוש בפיתיונות המותאמים לתשתית ענן – מה שעלול להקשות על אנשי האבטחה של הארגונים שהותקפו – למנוע, לזהות ולהפחית את הפעילות ההתקפית". החוקרים סיימנו בציינם כי "בחלוף הזמן מאז 2022, כלי התקיפה של הקבוצה התפתחו, הם עושים שימוש נרחב בתשתיות ענן רבות. יש לקבוצה שיטות ייחודיות – אותן לא ראינו בפעילות סייבר של קבוצות איראניות אחרות".

האקרים שזהותם לא ידועה התגאו כי פרצו למשרד החינוך, והם מאיימים לפרסם בדארקנט את הנתונים שנקצרו. לא ברור האם מדובר בפריצה נוספת למערכי המחשוב במשרד, או שזו אסופת נתונים וקבצים שנקצרה במתקפה איראנית שהמשרד חווה בחודש שעבר. בערוץ הטלגרם של קבוצת ההאקרים, שמכנה את עצמה ArGhosts, התפרסמו כמה הודעות, שבאחת מהן נכתב: "שימו לב, אנחנו מאשרים בזאת שגנבנו מספר רב של אישורי גישה לאתרי ממשל ישראליים. המתקפות תימשכנה כל עוד יימשך מסע רצח העם בעזה. נמשיך להסב נזק למערכות הממשל הישראלי ולחברות טלקום ישראליות, ונגרום נזק היקפי ככל שנוכל". חברי הקבוצה פרסמו תצלומים של הכניסה לפורטל של משרד החינוך. "ככל הנראה, מערך ההזדהות בכניסה לפורטל לא חזק מספיק" גורם המעורה בפרטי המקרה מסר לאנשים ומחשבים כי "בפריצה הקודמת של ההאקרים, הם התגאו שיש להם נתונים שנקצרו מפורטל המשכורות של משרד החינוך. כעת, חברי הקבוצה הזו טוענים שיש בידיהם נתונים נוספים, 'חדשים מהמדף'. הדבר מעיד על כך שככל הנראה, מערך ההזדהות בכניסה לפורטל לא חזק מספיק. בנוסף, לא ברור האם זו פריצה נוספת, שבוצעה על ידי האקרים בלתי מזוהים, או שמדובר בהאקרים מהפריצה הקודמת, של האיראנים, שבוצעה בחודש שעבר, והם מאיימים לשחרר נתונים נוספים ממנה". בסוף ינואר השנה, משרד החינוך הותקף בסייבר – מתקפה שבעטייה הונחו עובדי המשרד שלא להשתמש בשרת ה-SharePoint של מיקרוסופט, שמאפשר להם לעבוד מרחוק. החשש למתקפה עלה "בשל פעילות חשודה בשרתי משרד החינוך". השרת כולל, בין השאר, את פורטל עובדי ההוראה, פורטל הרשויות והבעלויות, ועשרות אתרי יחידות של המשרד. המשרד הודיע לעובדים כי השבת האתרים "עלולה לארוך כחודש ימים, ונעשה כל שביכולתנו כדי להתקדם כמה שיותר מהר". צילום מסך מערוץ הטלגרם של ArGhosts משרד החינוך מסר אז כי "האתר הראשי של המשרד לא הותקף והוא פועל כסדרו. כמו כן, אין כל אינדיקציה לדליפת מידע רגיש ממערכות המשרד. יחד עם זאת, לאחר שזוהתה פעילות חשודה בחוות השרתים החיצונית, המשרד פעל מיידית להסרת השרת החשוד מהאוויר. מדובר בשרת התומך בחלק מאתרי התוכן של יחידות המשרד ובשניים מהפורטלים של המשרד, שלא מכילים מידע אישי או נתונים רגישים. האירוע מצוי כעת תחת חקירה". לאנשים ומחשבים נודע כי ההאקרים נכנסו לפורטל עובדי ההוראה, שכל עובדי ההוראה מתקשרים ביניהם דרכו, ומחקו, או קצרו, פרטי מידע שלהם. ההערכות הן שמטרת המתקפה הייתה ריגול וגניבת מידע – ולא מניע כספי. "מומחי הגנה ממשלתיים לא יודעים איך מתאוששים מאסון" גורם בענף שבקיא בפרטי האירוע אמר לאנשים ומחשבים כי "מומחי הגנה ממשלתיים לא יודעים איך מתאוששים מאסון. המתקפה הזו היא חלק מהכישלון הממשלתי בהגנה על מידע אישי של אזרחים ושל עובדי מדינה. זהו עוד מהלך שהוא תוצאה של זלזול בלתי נסבל בטיפול במידע של אנשים". מומחה אבטחה אחר אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו רואים פעם נוספת את הבעייתיות שבשמירה על מידע ממשלתי. מערכות ההגנה הממשלתיות לא טובות מספיק. זה מתקשר לאירוע שהיה במערך הבריאות, שבו בשל 'תקלה' ניתנו לחולים הוראות ליטול תרופות באופן שגוי, תרופות שלא מתאימות להם. זה נושא חמור ורציני ואין להקל בו ראש". ממשרד החינוך נמסר: "מבדיקה שערך המשרד עולה כי אין כל אינדיקציה למתקפת סייבר נוספת וכפי שפרסמנו בעבר, עד עתה לא דלף כל מידע רגיש מהמשרד. ההודעה שפורסמה על ידי התוקף נוגעת למרחב הישראלי בכלל, בדגש על גופים ממשלתיים, חברות תקשורת והסקטור הפרטי. המשרד עוקב כל העת ויגיב לכל חשד או איום שיהיה".  

"כשמדברים עם הלקוחות מתברר, שכל חברה שרוצה להישאר תחרותית תהיה חייבת ליישם בינה מלאכותית במידה כזו או אחרת, וה-AI PC יהיה במרכז של זה, כולל במחשבים הניידים שאתם משתמשים בהם לעבודה היום יומית", כך אמרה מגהאנה פאטרדהן, מנהלת שיווק בכירה ביצרנית המחשוב דל בהכרזה על המחשבים החדשים של החברה במהלך תערוכת MWC 2024. החברה הכריזה על סדרה של ניידים עסקיים חדשים, המבוססים על מעבדי ה-Core Ultra מהדור הראשון של אינטל, בסדרות ה-Latitude וה-Precision, ולפי החברה, הדגמים החדשים אמורים לכסות את כל תרחישי השימוש המודרניים שהלקוחות זקוקים להם. "אחד היתרונות של שימוש בבינה מלאכותית יוצרת זה הפרודוקטיביות, וה-PC תמיד היה במרכז כשמדברים על פרודוקטיביות, כך שאנחנו מאוד נרגשים מעתיד המחשוב האישי. אנחנו לא חדשים בתחום הבינה המלאכותית, אלמנטים רבים כבר קיימים כמה שנים במחשבים שלנו. מה שחדש הוא עוצמת המחשוב המקומית, שמאפשרת עכשיו להריץ את יישומי הבינה המלאכותית הללו קרוב למשתמש, במחשבים עצמם, ושיש אקו-סיסטם שבונה יישומים שעוזרים לעובדים להיות יעילים יותר", הוסיפה פאטרדהן. בדל סיפרו, שלפי התחזיות של IDC כמות המחשבים מבוססי AI צפויה לגדול מ-50 מיליון יחידות בשנת 2024 ליותר מ-167 מיליון בשנת 2027, והם יהוו כ-60% מכלל משלוחי המחשבים האישיים ברחבי העולם – אם לא יותר – ובחברה בטוחים שהיא ממוקמת היטב כדי להיות שחקנית משמעותית בעתיד הלא רחוק הזה, שיישאר היברידי. כן טוענים בדל, שתהליכי העבודה הנוכחיים יהיו בטוחים יותר בזכות היכולות שמציעים שבבי ה-NPU שמשולבים במעבדים החדשים של אינטל, ובדל מציינים, בין השאר, זיהוי איומים מקיף יותר, סיוע לזיהוי מהיר יותר של אתרים זדוניים ופגיעות באבטחה עם זמן אחזור מופחת בהשוואה לפתרונות מבוססי ענן. "אנחנו מכוונים לאפשר בינה מלאכותית בכל נקודת מחיר", אמר קווין טרווליגר, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת ה-Latitude של החברה. "זה קורה בזכות ה-NPU, שהוא כוכב בהצגה הנוכחית. זה חשוב ללקוחות שלנו, כי זה מביא להם יכולות בינה מלאכותית מתקדמות שכעת ניתן יהיה לבצע באופן מיידי, במחשב עצמו ולא בענן, למשל לפענח שפת סימני ידיים באופן מיידי". השימוש בבינה מלאכותית, הוסיף, יבוא לביטוי בכל היבט כמעט של השימוש במחשבים הניידים החדשים של דל, לא מעט בזכות העובדה שמעבירים חלק מסוים של זרימת העבודה מליבות המחשוב הראשיות אל ליבות ה-NPU, שצורכות פחות חשמל – לדוגמה, חיסכון של עד כ-40% ביישומים כמו שיחות ועידה. "המטרה שלנו היא לא לדבר על ההייפ, אלא להראות ללקוחות שלנו דוגמאות מציאותיות, כדי שיבינו את הערך, וזה יקרה בכל מחשבי ה-Latitude החדשים. זה גם כבר מוכן לעתיד, כשחברות כמו דל מפתחות יכולות בינה מלאכותית חדשות לשימוש מקומי, והכל ב-NPU – בלי הצורך לגשת לענן", הוסיף טרווליגר. אחד המחשבים החדשים הבולטים במשפחת המחשבים החדשים הוא בעצם טאבלט – שכמובן מוכן לעבודה עם מקלדת מותאמת. מדובר ב-Latitude 7350 Detachable, שהוא הטאבלט הראשון שמבוסס על Windows 11 עם מעבדי Core Ultra 7 164U או 5 134U, שחסכוניים במיוחד בצריכת אנרגיה, בעלי מסך LCD תומך מגע בגודל 13.3 אינץ' שמציע רזולוציית 2880×1920 פיקסלים, והוא כמובן תומך בעבודה עם עט אלקטרוני. הוא מציע תמיכה בקישוריות אלחוטית עד Wi-Fi ומודם 5G, ויש שתי מצלמות 8 מגה-פיקסל, אחת מלפנים והשנייה מאחור. עוביו של הטאבלט עומד על 9 מ"מ ומשקלו כ-830 גרם. בנוסף, כאמור, השיקה החברה כמה תחנות עבודה חדשות במשפחת ה-Precision שלה, עם כרטיסים גרפיים החל ב-Arc המשובץ במעבדים עצמם, ועד כרטיסים מקצועיים ממשפחת ה-ה-RTX 200 Ada ו-RTX 600 Ada של אנבידיה. אחד הבולטים בהם הוא דווקא Precision 3280 CFF זעיר המידות, שהוא לפי החברה מחשב תחנת העבודה הקטן בעולם שתומך במעבדי Tensor Core 4. המחשב מציע יכולת הסקה מבוססת בינה מלאכותית מואצת ויכולות מחשוב בביצועים גבוהים עם מעבדי ה-Core 14 של אינטל ועם כרטיס ייעודי מותאם RTX 4000 SFF Ada. המחשבים, שאמורים להיות זמינים החל בחודש הקרוב, מגיעים עם Windows 11 ומקש Copilot כדי לספק נגישות גבוהה ומהירה לממשק הבינה המלאכותית. "אנחנו חושבים על Copilot כמו על מנוע חיפוש חדש, וזה יהיה מאוד רב ערך למשתמשים שלנו", ציינו בחברה.    

חברת הסטארט-אפ אקסודיגו (Exodigo) – המפתחת ומנהלת פלטפורמה למיפוי תת-קרקעי באמצעות בינה מלאכותית – השלימה סיבוב גיוס מסדרה A בסך 105 מיליון דולר, מתוכו 30 מיליון דולר גויסו כ-Safe בשלב הסיד. הסיבוב הובל על ידי קרן הצמיחה Greenfield Partners והמשקיע הקיים אורן זאב (Zeev Ventures), בהשתתפות המשקיעים הקיימים Square Peg, 10D, JIBE. לסיבוב הצטרפו גם משקיעים אסטרטגיים קיימים, בהם National Grid Partners, וקסמן-גוברין-גבע, תדהר וישראל-קנדה. הסבב החדש מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-118 מיליון דולר. אקסודיגו פיתחה טכנולוגיה פורצת דרך לייצור מפה תלת-מימדית של תת הקרקע, המופקת באמצעות הדמיה מרובת חיישנים מסוגים שונים, היתוך מידע ובינה מלאכותית. ניתן לזהות במפה תשתיות ומאפייני תת-קרקע שונים, ללא צורך בחפירות שנמשכות זמן רב וכרוכות בעלויות כבדות וסיכון רב. הפתרון מאפשר למתכננים, מהנדסים ומקבלי החלטות, לקבל תמונה מלאה, מהימנה ומדויקת, של כל מה שנמצא מתחת לאדמה. כולל מיפוי של תשתיות נטושות, שאינן מופיעות בשום מפה קיימת. זאת בנוסף לדיגום של מאפייני תת הקרקע, שכולל חללים כדוגמת קברים ובולענים, ובעתיד אף הרכב של שכבות קרקע, מפלסי מי תהום ועוד. מידע קריטי זה מאפשר לבצע תכנון מושכל ולמנוע הפתעות שליליות, שיש להן השלכות משמעותיות על תכנון והקמת כל הפרויקט. מגלים מה מסתתר בה באמצעות סריקות ו-AI. תת הקרקע. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק פחות חפירות – חיסכון בכסף ובזמן עלות של חפירות מיותרות לפני ביצוע פרויקט תשתיות, הנעשות במטרה לחקור ולמפות את התשתיות ותת הקרקע, נאמדת בהיקף שנתי של כ-100 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. בנוסף, נגרמים לחברות נזקים בהיקף שנתי מוערך של 30 מיליארד דולר, בשל צורך בהשבתה ועיכוב בלוחות הזמנים של עבודות. עקב גילוי של תשתיות ישנות שלא היו ידועות ולא הופיעו בשום תוכנית, שגורמות להתייקרות של הוצאות בלתי צפויות לחברות המבצעות ולמזמיני העבודות. לצד ההפסד הכספי, חפירות ועבודות קבלניות מיותרות מגדילות את ההפרעה לציבור, מסכנות חיי אדם בשל תאונות עבודה מאירועים בלתי צפויים במהלך העבודות, ומסבות נזק סביבתי רב. הפתרונות הקיימים בשוק, פועלים בשיטה המנסה לעקוב אחר קווי תשתיות שמופיעים במפות קיימות, בעזרת אמצעים ופענוח ידני. לעומת זאת, אקסודיגו סורקת את כל השטח, כך נמנע פספוס של תשתיות נטושות שאינן מופיעות במיפוי קודם ושל מפגעים נוספים הקיימים בתת-קרקע. אקסודיגו מרחיבה את תמונת המידע שמקבלים המנהלים, המתכננים והמהנדסים של הפרויקט ב-30-50 אחוז בממוצע, לעומת הידע הבסיסי שברשותם ומפחיתה את הצורך בחפירות. תהליך המיפוי מתבצע בסריקה סימולטנית של כל ס"מ בתא השטח, על ידי חיישנים מסוגים שונים המחוברים לרחפן, עגלה, תיק-גב או פלטפורמה נגררת. כל המידע שנאסף בסריקה משולב עם מידע קיים, כדוגמת תצלומי לווין, מפות קיימות או תכניות זמינות, והמידעים מנותחים יחד באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בחברה. הפלטפורמה של אקסודיגו אוספת מעל 500 ג'יגה של נתונים לכל דונם סרוק, ומפתחת בהתמדה את האלגוריתם, כדי לזהות ולסווג באופן מדויק יותר תשתיות לא ידועות, מפגעים ואנומליות בתת הקרקע. כך, בהסתמך על מידע שלם, מתאפשר לקבל את התשובה הנכונה ביותר על תת הקרקע. בנוסף, התמחור של אקסודיגו הוא לפי כמות השטח הנסרק, זאת בשונה מהשיטות המסורתיות לאיתור תשתיות והמקובלות בענף מזה שנים רבות, לפיהן הספקים מתמחרים את העבודה שלהם לפי אורך התשתיות שהם איתרו ולא לפי הערך שהספק הביא לפרויקט. שיטת התמחור הוותיקה בענף מובילה לפספוס של תשתיות רבות ושל מפגעים, במקום לתמרץ את הספק לתת למזמין את כל המידע שנדרש, כדי "לפתור את השטח" ולאפשר לפרויקט להתקדם. בין לקוחות אקסודיגו נמנות חברות ענק גלובליות שמנהלות את הפרויקטים הגדולים בעולם בענפי התחבורה, האנרגיה ותכנון וההנדסה, בישראל, ארה"ב ואירופה. בהן החברות המובילות בישראל, כדוגמת חברת החשמל, נת"ע, נתג"ז, הרכבת הקלה בירושלים, נת"י, חוצה ישראל, נתיבי איילון, קצא"א, מקורות, וכן חברת התכנון ההנדסי וקסמן-גוברין. בעולם אקסודיגו עובדת עם ענקיות אנרגיה כדוגמת National Grid, עם חברת החשמל והגז של קליפורניה (PG&E), ומובילות אירופיות כדוגמת חברות הגז הלאומיות של איטליה וצרפת – Italgas ו-GRDF. לקוחות מתחום התחבורה הם רשויות תחבורה ומטרו מובילות, בהן LA METRO ו-HOUSTON, פרויקט הרכבתי הגדול בבריטניה HS2 ובנוסף החברה משתפת פעולה עם חברות תכנון והנדסה מובילות ובהן: HNTB, Aecom, HDR, Vinci, Colas Rail ואחרות. אקסודיגו הוקמה בשנת 2021 ומובלת על ידי ג'רמי סוארד, מייסד משותף ומנכ"ל; עידו גונן, מייסד משותף ו-CTO; אורליה סטון, CBO; תמיר כהן, COO ומנהל האסטרטגיה; אוריאל חלבני, סמנכ"ל מו"פ; עופרי להמן, סמנכ"ל מוצר; ואריה אברמוביץ', סמנכ"ל הנדסת תוכנה. מייסדי החברה שירתו בדרגת רב-סרן ביחידות 81 ו-8200 של חיל המודיעין. הם זכו בפרסי ביטחון ישראל, האות הטכנולוגי של הרמטכ"ל, הצטיינות נשיא המדינה ופרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על עבודותיהם במערכת הביטחון, והשתתפו בתוכניות הצטיינות. החברה מעסיקה 120 עובדים, מתוכם כ-100 מועסקים בישראל והשאר בארה"ב ובריטניה. החברה הוכרה כאחת ההמצאות הטובות על ידי מגזין TIME וכן צוינה ב-Fast Company's Big Things in Tech וב-AI 100 של CB Insights. "הפוטנציאל של אקסודיגו הוא אינסופי" גיוס ההון ישמש לצורך הרחבת כוח האדם, האצה גבוהה של תהליך הפיתוח והדיוק של הפלטפורמות והטכנולוגיה, ופריסתה בשוק עבור ביצוע פרויקטים רבים. החברה השתתפה בתוכנית ההאצה Intel ignite  לסאטרט-אפים בשלב מוקדם מתחומי הדיפ-טק. בעקבות סיבוב הגיוס רז מנגל, שותף ב-Greenfield Partners, ופיליפ שוורץ, שותף בקרן Square Peg, יצטרפו לדירקטוריון החברה, הכולל את המשקיעים אורן זאב ויהל זילקה, שותף מייסד בקרן 10D, והמשקיע דני גלוטר יצטרף לבורד היועצים. רז מנגל, שותף ב-Greenfield Partners: "אקסודיגו הגיעה במהירות להישגים משמעותיים בשוק התשתיות, עם שורה של פרויקטים ושיתופי פעולה מרשימים ברחבי העולם, וזאת בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית. החברה נמצאת כעת בעמדה מעולה להאצת הצמיחה והפיכת מיפוי תת-קרקעי ללא צורך בקידוחים לשיטת עבודה נפוצה. אנחנו נרגשים להצטרף ולקחת חלק בשלב הבא של ההתרחבות הגלובלית של החברה".  אורן זאב, שותף מייסד בקרן Zeev Ventures: "אקסודיגו כבשה בסערה את תחום המיפוי התת-קרקעי וביססה בתקופה קצרה את הטכנולוגיה שלה כסטנדרט בענף. לכן שמחתי על האפשרות להכפיל את ההשקעה. בהתבסס על הביקוש העצום לכלים והטכנולוגיה של החברה בקרב השחקנים המובילים בענפי התשתיות, התחבורה והאנרגיה, שמסתמכים עליהם כדי לזהות סיכונים שנמצאים מתחת לאדמה. הפוטנציאל של אקסודיגו הוא אינסופי, שכן היא ממשיכה לחשוף הזדמנויות עצומות לצמיחה, על ידי הרחבת היצע הפתרונות שלה והוכחת ערכם בשווקים חדשים". ג'רמי סוארד, מייסד משותף ומנכ"ל אקסודיגו: "החזון שלנו הוא שינוי אופן העבודה בתחום התת-קרקע, מבין הענפים הרבים שאנו יכולים לפעול בהם, התחלנו עם שילוב החדשנות בענפי הבניה והתשתיות. להפיכת ההתמודדות עם פנים הקרקע לבטוחה יותר, מהירה יותר ובת-קיימא, כך שחברות יוכלו לתכנן, לחפור ולבנות בבטחה. כחברת ההדמיה התת-קרקעית היחידה המסתייעת בעיבוד של מידע מחיישנים באמצעות בינה מלאכותית, אקסודיגו פותרת בעיה קשה וארוכת שנים לענפי התשתיות והבינוי, שהיא אבן נגף ביכולת לקדם כל פרויקט ופרויקט שבהם יש חשיבות מכרעת להבין ולדעת מה יש מתחת לאדמה. אנחנו נמצאים בדהירה עקבית מאז היום הראשון ואין לנו תוכניות לעצור את המירוץ. אנו מודים למשקיעים וליועצים על התמיכה שמאפשרת לצוות החברה להמשיך לענות על צרכי הלקוחות, שהופכים למורכבים יותר ככל שאנחנו צוללים עמוק יותר אל הלא נודע שבעולם התת-קרקעי".

חברת התקשורת סלקום השלימה החודש פרויקט רחב היקף, שהחל באפריל אשתקד, ליישום פלטפורמת הגנת הנתונים, הגיבוי והשחזור Commvault Cloud, עם מערך אחסון הגיבוי Hyperscale X של קומוולט. את הפרויקט – שהיקפו לא נמסר, אך מוערך על ידי גורמים בשוק במיליוני שקלים – ביצעה BeLocal, שותפה עסקית של קומוולט בישראל. סיימה פרויקט גיבוי ושחזור נתונים עם קומוולט. סלקום. סלקום, כגוף המעניק שירות למיליוני לקוחות – הן פרטיים, הן גופים עסקיים מובילים במשק והן גופי ביטחון, חירום והצלה – נדרשת לשמור על המשכיות עסקיות ולעמוד איתנה בפני איומי סייבר, בשגרה ובחירום, ובייחוד בעת הנוכחית. על מנת לבצע זאת בצורה המיטבית ביותר, החברה, לדבריה,  "ממשיכה לעבוד בחיזוק ובשיפור התשתיות הקיימות, על מנת לעמוד בקדמת הטכנולוגיה שיאפשרו לה להמשיך ולהעניק ללקוחות את השירות ואת הפתרונות המהימנים והמובילים בשוק". סלקום מפעילה מספר דאטה סנטרים במספר אתרים בארץ, ו-Commvault Cloud תשמש כמערכת הגיבוי המרכזית לדאטה סנטרים המקומיים הללו, בהם פועלות מערכות ה-IT בארגון. מערכת Commvault Cloud תחליף מערכת גיבוי ותיקה שפעלה בסלקום. מכיוון שבסלקום פועלות מערכות לגאסי ותיקות לצד מערכות חדשות, בחברה חיפשו פתרון הגנת נתונים, גיבוי ושחזור התומך בכל הסביבות וקומוולט, כך דווח, ענו על כל הדרישות המחמירות של חברות בענף הטלקום. המשכיות העסקית של סלקום "קריטית וחיונית במשק הישראלי" לדברי גיל הרשברג, מנהל מחלקת תשתיות באגף מערכות מידע בסלקום: "לאחר תהליך POC נוכחנו לדעת כי המערכת של קומוולט תומכת בכלל הפלטפורמות ומערכות ההפעלה באתרים השונים של סלקום. התרשמנו שזהו פתרון מודרני שייתן לנו מענה מתאים לצרכים שלנו, הן בהיבט הביצועים, הן ביציבות והן בדרישות האבטחה". לדבריו, "מדובר בפתרון פשוט לניהול ותפעול. המערכת פועלת בסטנדרטים גבוהים של אבטחה, כולל הגנות ייעודיות מפני מחיקה, או הצפנת נתונים במקרים של מתקפות כופר. בנוסף, חלונות הגיבוי התקצרו באופן משמעותי עם Hyperscale X והם מסתיימים בזמן וללא נפילות". הרשברג הוסיף ואמר: "לא רק הפתרון הטכנולוגי של קומוולט הוכיח את עצמו, אלא גם נושא התמיכה והשירות של קומוולט ושל BeLocal ניתנים ברמה הגבוהה ביותר. אם יש בעיות, הן נפתרות מהר ובתהליך מסודר, הפרויקט נעשה בצורה מהירה והצלחת הפרויקט עמדה בראש מעייניהם". לדברי שמואל ששון, מנהל מכירות בכיר ב-BeLocal, הפתרון של קומוולט הוא המהיר והאמין בתחום, ומתאים לצרכים של ארגונים בסביבות לגאסי וסביבות חדשות. הוא מעניק מגוון יכולות ופונקציונליות כגון: גיבויים אוטומטיים, דו"חות שחזור, כלי הגנה מתוחכמים נגד הצפנה וגניבת מידע, דו"חות אבטחת מידע ועוד". כפיר שפיר, מנהל מכירות מגזר אנטרפרייז בקומוולט ישראל, אמר כי "סלקום היא אחת מן החברות הגדולות בישראל והיא מחזיקה מערך של דאטה סנטרים שההמשכיות העסקית שלהם קריטית וחיונית במשק הישראלי, ולכן הם דורשים פתרון ללא פשרות. פתרונות הגנת הנתונים שהוטמעו הם המקיפים והמתקדמים ביותר בשוק וענו על כל הצרכים של הארגון, גם מבחינת יכולות וביצועים, גם מבחינת הגמישות ויכולת הגידול וגם מבחינת עמידה בתקנות האבטחה המחמירות ביותר בעולם".

כחלק מפרויקט הדגל הטכנולוגי של מדינת ישראל, נימבוס (הענן הממשלתי), במסגרת רובד 5 – הוספת שירותים לשוק הדיגיטלי הממשלתי בענן, רכשה יחידת סמך ראשונה מהמגזר הציבורי את IConduct, שהיא פלטפורמת האינטגרציה החדשנית הראשונה המאושרת ברובד 5. הרכישה בוצעה באמצעות AWS Marketplace. IConduct הוא מוצר ה-iPaaS (ר"ת Integration Platform as a Service) המוביל. המוצר מספק פתרון מתקדם לארגונים שרוצים לשפר את הפעילות ולהגדיל את היכולת שלהם להתמודד עם האתגרים המתעצמים בעולם הדיגיטלי המודרני. הוא כולל פתרונות חכמים ומקיפים לניהול ואינטגרציה של מערכות מידע שונות, קבצים ושאר מקורות מידע, תוך שמירה על יציבות, יעילות וגמישות. הערך המוסף של IConduct הינו היכולת לשלב בין מגוון רחב של מערכות ושירותים בכלל, ובתתי תחומים אפליקטיביים שונים בפרט: מערכות HR ,CRM ,ERP ,BI ועוד. המוצר מציע ממשקי API ידידותיים ופתוחים, המקלים על התממשקות עם מערכות חיצוניות ושירותים בענן. במסגרת רכישה זו, יחידת הסמך הראשונה מהמגזר הציבורי, שפרצה דרך והצטרפה למהפכה הדיגיטלית, התחברה לענן הממשלתי נימבוס, ומממשת כיום תהליכי עבודה בצורה חדשנית ומתקדמת. הוכחה ליכולות של IConduct מול הממשלה ההחלטה של יחידת הסמך לרכוש את IConduct במסגרת פרויקט נימבוס רובד 5 היא הוכחה ליכולתה של החברה להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים המתמשכים, ולהשתלב בתהליכי העבודה המתקדמים של הממשלה הישראלית. המעבר לשימוש ב-IConduct יאפשר לשפר את יכולתה של היחידה לנהל את המידע שלה באופן יעיל ומרוכז, ולהגביר את היעילות והפרודוקטיביות בתהליכי העבודה היומיומיים. לי-מור נבון, מנכ"לית IConduct, שיתפה כי "בהיותנו מוצר כחול לבן, רובד 5 התאים לנו 'בול בפוני', שהרי אם יש לנו דאטה סנטרים בכל העולם, למה שלא יהיה לנו אחד בישראל, לשירות הממשלה ולרווחת הציבור?" "מיד עם פרסום הסבב הראשון של רובד 5", אמרה, "מצאנו לנכון להציע הצעת ערך משמעותית וייחודית לממשלה, המשלבת יחס עלות-תועלת שאין שני לו בשוק. הממשלה משמשת כסמן הימני לכלל השוק המסורתי, מושכת את הכוח הרב של הטכנולוגיה לצדה, ומקדמת פרויקטים ויישומים חדשים, שיביאו לשיפור באיכות החיים של האזרחים במדינת ישראל. בזמן שהממשלה מתמקדת באופטימיזציה של התהליכים הפנימיים, הציבור יכול ליהנות משיפור תהליכי שירות, יעילות וזמינות מידע". עם IConduct, הלקוחות נהנים מפתרון אינטגרציה שמאפשר להם ליישם שינויים במהירות וביעילות, לשפר את תהליכי העבודה שלהם ולהגדיל את היציבות והביצועים של המערכות המופעלות בארגון. המוצר מציע בנוסף יכולות של אבטחה מתקדמת, ניהול וניטור.