10:53:02 | ◀︎ | "הענן הממשלתי יאיץ וישפר את השירותים הציבוריים לאזרחים.יות" | |
11:38:05 | ◀︎ | מסכי וידיאו בחדרי הישיבות – כל מה שאתם צריכים לדעת | |
12:10:11 | ◀︎ | "אנחנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל והכוח הנשי" | |
12:42:55 | ◀︎ | כיצד ישפיע נימבוס על הגופים הפיננסיים? | |
13:12:47 | ◀︎ | הסרטון הוויראלי של המפוטרת הצמיח לה אינסוף הצעות עבודה | |
14:10:55 | ◀︎ | "המעבר של משרדי הממשלה לענן הוא מרוץ מרתון" | |
14:31:39 | ◀︎ | אפל עשויה לדלג על אירוע אביב ולהכריז על חומרה חדשה באינטרנט | |
14:45:42 | ◀︎ | פרצת הענק שפגעה במכללות ידועה יותר מחצי שנה ולא טופלה | |
14:54:58 | ◀︎ | תביעה ייצוגית מתגבשת בארה"ב: אפל מתנהלת כמונופול אחסון במוצריה | |
14:57:22 | ◀︎ | אלי שקד מונה למנהל הכנסות ראשית בטרה סקיי | |
15:31:48 | ◀︎ | אדובי: עכשיו גם מוזיקה | |
17:41:39 | ◀︎ | ביטול הפרס לוולדמן מבטא משהו הרבה יותר עמוק ומדאיג |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/03/24 13:12
14.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מרתה פואטרו, תושבת מדריד שעבדה כמנהלת שיווק בחברת הפינטק Xolo ופוטרה באוקטובר, מצאה עצמה בפני מאבק מוכר: חיפוש עבודה בשוק קשוח אשר רווי במועמדים שווים. בנוסף לכך, בגלל הגדלת השימוש בבינה מלאכותית בתהליכי סינון המועמדים, שהוסיפה עוד יותר קשיים למחפשים, משלוח קורות חיים במתכונת המסורתית שלהם מרגיש כבר כמעט כלא יעיל, או כאקט שלא יסייע כיום בפתיחת דלתות למשרה הנחשקת.
אבל פואטרו לא נכנעה והחליטה לעשות צעד מחוץ לקופסה. היא בחרה לוותר על קורות החיים הסטנדרטיים, והמירה אותם הסרטון יצירתי, שבו הציגה את כישוריה ואישיותה. את התוצאה העלתה לרשת החברתית העסקית לינקדאין (LinkedIn), ואז הסרטון, שקיבל את השם "פגוש את מרתה: הסרט" – הפך לוויראלי.
הקליפ של מרתה גרף למעלה מ-60,000 לייקים בלינקדאין, מה שהוביל למבול של פניות שהיוצרת שלו קיבלה ובהן הזמנות לראיונות עבודה. בנוסף, היא רקמה למעלה מ-5,000 קשרים חדשים בפלטפורמה. עכשיו כולם "רוצים חתיכה ממרתה"
למעשה פואטרו החליטה לשווק את עצמה כמותג כדי להתבלט בין קהל מבקשי העבודה, להרשים ולעורר הד סביב עצמה, ובכך להתחבר למעסיקים פוטנציאליים ברמה אישית יותר. היא ליוותה את הקטע המצולם שהעלתה ללינקדאין בהסבר: "מי שמכיר אותי יודע שזה מאוד מביך אותי לדבר על עצמי. אבל גם תדעו שאני לא מוותרת. חיפוש עבודה זה קשה. לאחר אינספור פניות למשרות, החלטתי שאני צריכה דרך טובה יותר להתבלט, וזה מה שהגעתי אליו! הגיע הזמן ליישם את הידע השיווקי שלי על עצמי: אתר חדש לגמרי וסרטון קטלני – כדי לאפשר לאנשים להכיר אותי טוב יותר עוד לפני שנפגשנו".
בקליפ הציגה פואטרו לא רק את כישוריה וניסיונה, אלא גם את האישיות והיצירתיות שלה, תכונות שלרוב ילכו לאיבוד בעת ניסוח קורות חיים בכתב. הגישה החדשנית שלה למשימת חיפוש העבודה יצרה באזזז וגרמה לה לבלוט בין אינספור המסרים שמציפים את תיבות הדואר הנכנס של מנהלי גיוס העובדים, ובכך להצליח למשוך את תשומת ליבם ולקבל מהם זימון לראיון.
בין התגובות הרבות שלהן זכתה פואטרו בלינקדאין ניתן היה למצוא הצהרות כמו: "אנחנו מהמרים שכל החברות שדחו את הבקשה שלך עכשיו מתחרטות שנתנו לך ליפול בין הכיסאות!". משתמש כתב לה: "את הסיבה לכך שאני תומך גדול בכך שאנשים יעבדו על בניית המותג שלהם כל הזמן. זה משתלם לטווח ארוך". הכביר וכתב אחר: "אם כזו עבודה טובה לא מעניקה לך את תפקיד החלומות שלך, אז יש תקלה במטריקס".
"באמת חשבתי שאקבל אולי 100 או לכל היותר 200 לייקים מהרשת שלי", אמרה פואטרו בראיון לתקשורת. "ועכשיו אני מקבלת קשרים ממגייסים קודמים שאמרו לי 'לא'. וכעת הם אומרים: 'וואו, עכשיו גם אני רוצה חתיכה ממרתה'".
סיפור ההצלחה של פואטרו – שטרם בחרה את מקום העבודה החדש שלה, אך נמצאת בעמדה משודרגת של בחירה בין משרות טובות מאוד לטובות אפילו יותר – הוא עדות לחשיבות של אימוץ יצירתיות בשוק העבודה של היום. חשיבה מחוץ לקופסה יכולה להיות כלי רב עוצמה למשוך תשומת לב ולהציג את הייחודיות של המועמד, ופלטפורמות מדיה חברתיות כמו לינקדאין הן בדיוק המקום ל"בנות" בו את המותג האישי הזה, להתחבר לאנשי מקצוע ולהציג את הכישורים והניסיון, בדיוק כפי שפואטרו עשתה.
בזמנים שבהם חברות מהדקות חגורות ושוק העבודה ממשיך להתפתח ולהשתנות, ונכבש בחלקו על ידי בוטים אשר המחליפים את בני האנוש בעבודות מסוימות, על מחפשי עבודה לרענן את האסטרטגיות שלהם, ובהחלט ניכר כי מינוף של טכנולוגיה בשילוב מדיה חברתית יכול לסייע רבות במאמץ.
בנוסף, הסיפור של פואטרו יכול אולי לעודד מעט מחפשי עבודה, שהפכו למיואשים בעידן הבינה המלאכותית – הוא ללא ספק מדגיש את הכוח של מיתוג אישי ואסטרטגיות יצירתיות, שהם אולי על תקן הכרח כיום, בשוק העבודה המשתנה והתובעני.
04/03/24 14:45
12.73% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הפרצה במערכת של ראשים, חברה בת של מלם תים, שפגעה בעשרות מכללות בישראל ומעמידה בסיכון פרטים של מאות אלפי אזרחים ואזרחיות במדינה, ידועה כבר שמונה חודשים – מיולי 2023 – ולמרות זאת לא טופלה; כך נודע לאנשים ומחשבים.
הפריצה, שעליה דווח כאן בלעדית אתמול (א'), התבצעה במתכונת פריצה לשרשרת האספקה: ההאקרים חדרו למערך ה-IT של ראשים, ומשם ללקוחות שלה. ההאקרים הם חברי קבוצת חתלתול נמסיס (Nemesis Kitten). היא מסומנת לעתים כ-DEV-0270, ומהווה תת קבוצה של שחקן האיומים האיראני זרחן (Phosphorus). בעבר היא התפרסמה כמי שמבצעת פעולות רשת זדוניות, כולל סריקת פגיעויות נרחבת, בגיבוי ובחסות ממשלת איראן. ב-2022 נחשפה הקבוצה כמי שערכה כמה מסעות מתקפות מסוג כופרה, שמטרתן הייתה לא קבלת דמי כופר, אלא חדירה למערכי המחשוב של הקורבנות.
בעבר העריכו חוקרים שחתלתול נמסיס מופעל על ידי חברה שפועלת תחת שני כינויים ציבוריים – Secnerd ו-Lifeweb. ארגונים אלה קשורים ל-Najee Technology Hooshmand – "חברה" לכאורה, שפועלת במחוז מרכז, קראג', שבאיראן.
החוקר והיזם ליאור בן דוד. צילום: שי גלאור
לאנשים ומחשבים נודע כי חוקר ויזם בשם ליאור בן דוד, המתמחה בסייבר ובבלוקצ'יין, פנה למערך הסייבר הלאומי כבר במחצית השנייה של השנה שעברה ודיווח על הפריצה לאנשים, בנוסף לעוד דיווחים שהתקבלו עליה. למרות זאת, לא נעשה דבר לתיקונה או לפרסומה – לא במערך הסייבר הלאומי ולא בראשים.
הפנייה של ליאור בן דוד למערך הסייבר אודות הפרצה, מיולי האחרון. צילום: צילום מסך
חמור מזאת, גם היום, לאחר הפרסום, הפרצה חיה וקיימת, והאקרים לסוגיהם עלולים לפרוץ ללקוחות של ראשים – כאמור, עשרות מכללות ברחבי הארץ – ולקצור את הנתונים הפרטיים והאישיים של מאות אלפי אזרחי המדינה שעברו בהן קורסים, או שקלו לעבור קורסים ומסרו את פרטיהם.
בן דוד חבר בוועדה לנושאי סייבר באיגוד הדירקטורים. הוא בעלים של חברת סייבר ופיתוח, מלווה סטארט-אפים כמנטור וכיועץ, בעל תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ומוסמך CISSP. לדבריו, הוא מעביר דיווחים באופן שוטף על פרצות אבטחה, כמו גם מעביר הדרכות לדירקטורים על בקרה נאותה על סיכוני סייבר בארגון. בן דוד פועל מזה שנים באופן עצמאי, לצד עבודתו בתחום, ומדווח למערך הסייבר הלאומי, כמו גם לארגונים רבים, על חולשות, פריצות ופרצות שאותן הוא מגלה.
בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר בן דוד כי "אני עוסק בסייבר מזה שנים, וכחלק מהפעילות שלי בתחום אני מרצה בנושא, בארץ ובחו"ל. כאשר מישהו מהקהל שואל אותי / אומר לי: למה זה לא קורה, אם הכול כזה פריץ? אתה סתם מפחיד אותנו', אני עונה לו עם דוגמאות מקבילות מהעולם הפיזי, הקינטי. למשל, שקף של הפרעות שהיו על הגדר בעזה בטרם ה-7 באוקטובר. חישוב פשוט מעלה שכל שנדרש כדי לחצות את הגבול לישראל בלא הפרעה דורש 'רק' 5,000 אנשים ורחפנים – והאויב שעל הגדר יגיע עד אשדוד. מדובר בסיכון שקיים גם עכשיו. לכן, אני מזדעזע בכל פעם שמישהו אומר 'לא ציפינו', 'קונספציה' ושאר השטויות האחרות. גם עכשיו, אם שני מיליון אנשים עומדים על הרגליים ומתחילים לצעוד – אין איך לעצור אותם חוץ מאשר באמצעות הרג המוני".
לא התקבלו תגובות ממערך הסייבר הלאומי ומראשים.
מה קרה בפריצה?
ההאקרים האיראניים פרצו בימים האחרונים למערכות ה-IT של מכללות רבות בישראל, קצרו נתונים רבים, חלקם פרטיים, והתפארו בכך בדארקנט ובמדיה החברתית. אחד הסרטונים מראה כיצד הם חדרו למערכת ניהול של ראשים, ומחקו את החומר שעל השרתים שלהם.
לפי חברי חתלתול נמסיס, בסיסי הנתונים שאליהם הם הצליחו להשיג גישה כוללים, בין השאר, את מכללת אריאל, מכללת ספיר, בית ברל, דעת נסים, גור אשדוד, המכללה האקדמית חמדת, הקולג' הישראלי, מכללת המשטרה בבית שמש ומכללת סח'נין.
ב-2020 רכשה קבוצת מלם תים את ראשים – תכנון וביצוע מערכות מידע, שעוסקת במתן פתרונות מחשוב בתחום המינהל האקדמי למוסדות להשכלה גבוהה, וניהול הדרכה וכשירויות בארגונים. ראשים הוקמה ב-1998 ונותנת פתרונות לארגוני אקדמיה, השכלה והדרכה. למערכת שפיתחה יש יותר מ-200 אלף משתמשים – סטודנטים, עובדים, מרצים, מדריכים, וכן עובדי מינהל והנהלה. על לקוחות החברה נמנים גופי אקדמיה מהמובילים בישראל, בהם אוניברסיטת אריאל, מכללת אורנים, מכללת אל קאסמי, סמינר הקיבוצים, מכללת דוד ילין, מכללת סמי שמעון בנגב, מכללת תל חי, מכללת לוינסקי, המכון הטכנולוגי חולון (HIT) ועשרות מכללות נוספות. הפתרון של ראשים מיושם גם בגופי ההדרכה הגדולים של המכללה הלאומית לשוטרים ושל רשות שדות התעופה.
04/03/24 15:31
10.91% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אדובי אולי מקושרת יותר עם כלים גרפיים, אבל כלי הבינה מלאכותית היוצרת החדש שלה עוסק דווקא במוזיקה. החברה הציגה גירסה ניסיונית של Project Music GenAI Control, שהוא כלי שאמור לעזור ליוצרי תוכן ליצור מוזיקה על ידי שימוש בהוראות טקסטואליות.
הבנייה של הבסיס ליצירה המוזיקלית מבוססת כאמור על הוראות שמועברות באמצעות שיחה, בדומה לצ'אבוטים של כלי בינה מלאכותית אחרים מוכרים. המשתמש יכול, למשל, להורות לכלי ליצור מוזיקת בסגנון רוק כבד מסורתי, בלוז טקסני או ראפ, ולאחר מכן הכלים מאפשרים לבצע כוונון נוסף.
בין הכלים שמוצעים בממשק, שלפי אדובי מוגדר כקל לשימוש, יש אחד שמאפשר להתאים את המלודיה לזו של שיר קיים, לבצע התאמות לקצב, להגדיר פזמונים, לחזור על קטעים, לבצע רמיקס ועוד, והכל במהירות רבה יותר מאשר אי פעם.
הצ'אטבוט שבלב הכלי החדש מבוסס על מה שהחברה כבר יצרה וקידמה עבור Firefly, מערך מודלים מבוססי בינה מלאכותית ליצירה של תמונות ועריכתן, שלפי החברה כבר עזר ליצור למעלה מ-6 מיליארד תמונות עד היום.
04/03/24 17:41
10.91% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הסערה הציבורית שפרצה סביב החלטת שר החינוך, יואב קיש, לבטל את הענקת פרסי ישראל מאחר שהוחלט לתת פרס לאיל וולדמן, ודבריו של וולדמן אתמול (א') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבמהלכם פרץ בבכי, משקפים משהו הרבה יותר עמוק, מדאיג ומכעיס – מעבר לעניין האישי ולפגיעה בדמות עצמה.
עצם העובדה שתיתכן אפשרות, ולו תיאורטית, לוותר בשנה מסוימת על הענקת פרס ישראל בעולמות היזמות, המדע והטכנולוגיה מתכתבת עם מדיניות כמעט עקבית של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. מדיניות שמתבטאת בהרבה דיבורים ופחות במעשים בשטח. בכירי המערכת הפוליטית, השרים והח"כים, מתבטאים שוב ושוב בעד ההיי-טק ואודות חשיבותו למדינה ולכלכלה הישראלית, מחלקים לו סופרלטיבים, מכנים אותו הקטר של המשק, מצטלמים מבקרים בחברות היי-טק ובמפעלים כמו אלה של אינטל, ומדברים בשבחו בחו"ל.
אם ההיי-טק, המדע והטכנולוגיה היו עומדים באמת בראש סדר העדיפות הלאומי, אף שר ואף ממשלה, ואף ראש ממשלה, לא היה מעלה בדעתו לוותר על פרס ישראל בתחום היזמות
ההיי-טק, מטבעו, הוא ענף שמאופיין בדרך כלל ביזמות פרטית של משקיעים, אנשי טכנולוגיה ואנשי חזון. רובם קנו את עולמם ואת הצלחתם בזכות הכישרון, הידע והמחויבות למדינה ולציונות. וולדמן הוא דוגמה טובה לכך: יליד ירושלים, שסיים ב-1983 את לימודי ההנדסה בטכניון, וב-1993 הקים את גלילאו טכנולוגיות, שפיתחה שבבים לרשתות תקשורת, ולימים נמכרה למארוול. ב-1999 הקים וולדמן את מלאנוקס, שאותה הוא ניהל 21 שנה, והיא נחשבה לאחד מסמלי ההיי-טק הישראלי, לחברה שהביאה למדינה גאווה גדולה. ב-2019 מלאנוקס נמכרה לאנבידיה בעסקת ענק, שממנה גזרה המדינה קופון נאה. וולדמן כמובן אינו היחיד – אומת הסטארט-אפ בנויה מעוד עשרות יזמים מוכשרים כמותו.
מציאות מורכבת
המעורבות של הממשלה בהיי-טק לרוב היא לא באופן ישיר, מול החברות ובעליהן. יש אמרה ידועה בקרב מנהלי ההיי-טק, שאומרת שהדבר הכי טוב שהממשלה יכולה לעשות עבור הענף הוא לא להפריע.
אבל המציאות יותר מורכבת, במיוחד בתקופות של משבר. לממשלה יש תפקיד מרכזי בסיוע להיי-טק, דרך תשתיות שיאפשרו לענף לעבוד, במיוחד כשמדובר בחברות רב לאומיות שרוצות להקים פה מרכזי פיתוח ולהעסיק אלפי מהנדסים. התשתיות שהממשלה צריכה לספק הן פיזיות, כאשר אחת המרכזיות שבהן, אם לא המרכזית ביותר, היא הכשרת הדורות הבאים של המדענים והמהנדסים. זה צריך להתחיל מהחינוך היסודי, לעבור בתיכון ולהמשיך בלימודים האקדמיים – מהתואר הראשון ועד לתארים המתקדמים. זאת, כדי לייצר את ההון האנושי שיאייש את עמדות העבודה בחברות ההיי-טק.
בישראל יש מחסור כרוני בכוח אדם, שבא לידי ביטוי על אחת כמה וכמה בתקופות של מיתון והאטה. אחת הסיבות לכך היא העדר ההשקעה המספקת בחינוך להיי-טק ולטכנולוגיה, לאורך ולרוחב מערכת החינוך. והרי בלעדי כוח אדם מוכשר, אף חברה לא יכולה לפתח את הרעיון שלה.
אם ההיי-טק, המדע והטכנולוגיה היו עומדים באמת בראש סדר העדיפויות הלאומי, אף שר ואף ממשלה, ואף ראש ממשלה, לא היו מעלים בדעתם לוותר על פרס ישראל בתחום היזמות. ההצדקה העיקרית לקיומו של טקס פרסי ישראל, ועוד ביום העצמאות, היא הצורך לציין את העוצמה הטכנולוגית של המדינה, ולומר תודה לאנשים שבזכותם היא משלבת בין עוצמה רוחנית ומדעית לבין עוצמה מדינית וצבאית – כפי שהגדיר זאת ב-1953 בן ציון דינור, שהיה אז שר החינוך ומי שהגה את הפרס, כשהוא חולק בפעם הראשונה.
מקבלי הפרסים בקטגוריות הקשורות למדע ולטכנולוגיה לאורך השנים היו אנשים ששמם הולך לפניהם בכל העולם – הן כמדענים והן כממציאים, ומי שתרמו לשינויעם חשובים בעולם. וולדמן לא זקוק להכרה של מדינת ישראל, מדינת ישראל היא זו שצריכה להגיד לו ולכל היזמים תודה שזכינו בהם ושניתנה לנו הזכות להגיד להם תודה. אבל, כאשר הופכים סמל לאומי כמו פרס ישראל לנכס פוליטי, כאילו שזה פרס מטעם מפלגה מסוימת, אין פלא שידו של השר קיש לא רעדה כשהחליט לוותר על הקטגוריה הזו דווקא השנה, ודווקא כשנותנים את הפרס לאיש כמו וולדמן. מה גם שהאיש הזה שכל את בתו ואת בן זוגה באסון ה-7 באוקטובר.
אלה ימים עצובים, שלא מבשרים טובות לגבי עתיד ההיי-טק, הקטר של המדינה ושל המשק.
04/03/24 11:38
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חדר ישיבות עם מסך וידיאו אחד. צילום: חיים כהן
חדרי ישיבות בארגונים הם מרחבים ציבוריים בעלי שימושים מגוונים. הם משמשים כמקום מפגש, הם יכולים לשמש להצגת מצגות מקומיות ממחשב נייד/אורח או ממחשב קבוע של הארגון; הם משמשים גם מקום לקיום שיחות ועידה בווידיאו בשילוב ושיתוף תכנים; לעיתים מדובר בחללים ייעודים המשמשים גם כחדר רב תכליתי, לרבות שימושים נוספים כגון חדרי הרצאות, כיתת לימוד ועד אודיטוריום.
לפני תקופת הקורונה נהוג היה להתקין בחדרי הישיבות שני מסכים בחזית חדר הווידיאו. כך, במסך אחד היו מופיעים האנשים המשתתפים בשיחה (הצד המרוחק) ובמסך השני הוצג התוכן המשותף: מצגות, קבצי אקסל ועוד.
מגיפת הקורונה האיצה באופן משמעותי את השימוש ביישומי שיחות הווידיאו. כיום שיחות וידיאו מתקיימות על בסיס יומיומי וביצוע שיחת וידיאו הפך להיות פשוט מאוד להפעלה, כמעט כמו לשלוח מייל. שיחות הווידיאו מתקיימות בכל הארגונים, לאורך כל שעות היום, מקשת של אביזרים שונים: מהמחשב הנייד, מהטלפון הנייד ומהתקני קצה בגדלים שונים המיועדים לחדרי ישיבות בגדלים שונים.
במקרים בהם החלל גדול מאוד, או שמרחק הצפייה ארוך או רחב, ניתן להתקין מסך מרכזי גדול מאוד וזוג מסכים — אחד מכל צד, שלרוב יציגו את אותו תוכן. אפשרות נוספת, כאשר ישנו חדר ארוך, היא להתקין מסך מרכזי על הצלע הקצרה של החדר, ועוד שני מסכים בצלעות הארוכות, כך שלמשתמשים יהיה נוח לצפות בתכנים
בכמה מסכים מומלץ לצייד את חדר הישיבות?
אם כך, מהם השיקולים בבחירת כמות המסכים לחדרי ישיבות? האם יש להישאר בתפישה שרווחה לפני הקורונה לפיה מומלץ להצטייד בשני מסכים בחזית חדר הישיבות כאשר במסך אחד רואים את הצד המרוחק ובמסך השני את התכנים, או שאולי עדיף להתקין מסך גדול ובודד ולראות את התמונה בפיצול שמספק ענן הווידיאו? או שבכלל עדיף שלושה מסכים? והאם התשובה היא חד-ערכית לכל הארגונים?
ישנם גורמים שונים המשפיעים על בחירת המסכים וגודלם: למשל מרחק התצוגה, מהו המיקום של הצופה הקרוב ביותר, מהו המיקום של הצופה הרחוק ביותר, בהירות המסך/עוצמת ההארה של המסך, האם הצופה עלול לסבול מהשתקפות של תאורה או ממקור אור שמגיע מחלון חיצוני? מהי תדירות הפעלתו של המסך, מהי הפיזיקה של החלל — חדר קטן, בינוני או גדול, חדר ארוך, רחב , טרפזי, ומה גובה התקרה בחלל? כל אלו הם משתנים שיש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה. חדר ישיבות עם מסך אחד מרכזי. צילום: חיים כהן
גורם נוסף חשוב שמשפיע הוא שירות ענני וידיאו. ארבעת העננים העיקריים הפעילים ביותר בישראל הם: סיסקו עם Cisco Webex, מיקרוסופט עם Microsoft Teams, זום (Zoom) ו-Google Meet של גוגל — חברות אלו השכילו לפתח תוכנה ייעודית שרצה על חומרות של יצרני התקני וידיאו. בין יצרני החומרה ניתן למצוא את HP-Poly, Cisco Logitech ,Crestron ,Yealink ,Neat ,Kramer, Jabra — יצרנים אלו הוציאו לשוק מגוון רחב של התקני קצה, אשר מתאימים לחללים שונים. חלקם מריצים את מערכת ההפעלה חלונות, חלקם אנדרואיד וחלקם הוציאו קווי מוצרים שונים לשתי מערכות ההפעלה.
ישנם ארגונים אשר אימצו מדיניות ברורה לפיה שיחות וידיאו המתקיימות באמצעות ענן בודד מטעמים שונים. בין השיקולים שהביאו להחלטה זו ניתן למצוא שיקולי מדיניות אבטחת מידע, שיקולי סטנדרט ארגוני עולמי ורצון לשמור על חוויה אחידה. בדרך כלל מדובר בחברות גדולות מאוד, לרוב חברות רב-לאומיות, בנקים וארגוני אנטרפרייז. ארגונים אלו יתקינו לרוב שני מסכים, ומערכת וידיאו שמגיעה עם תוכנה ייעודית של אחד העננים, שהוגדר מראש על ידי מנהלי ה-IT של הארגון. אם רוצים לשמר יכולות נוספות באופן מצרפי, ולשמר קלות הפעלה, כדאי לשקול להתקין מסך בודד גדול יותר ולשמר את קשב המצגות במרכז החלל.
מהו מודל BYOD?
עם זאת, מרבית הארגונים רוצים לשמר יכולת של התחברות לכמה שירותי ענן בו-זמנית. ארגונים אלו נמצאים בקשר וידיאו עם לקוחות שונים ומגוונים, ספקים, ויועצים שונים, שיחות פנים-ארגוניות עם או בלי גורמים חיצוניים, כלומר קשר 360 מעלות, זה מצריך גמישות רבה יותר. במקרים רבים המשתמשים מגיעים עם המחשב הנייד שלהם (שלרוב יש לו יציאת מסך בודדת) אל חדר ישיבות, במטרה לשקף את שיחת הווידיאו שרצה על המחשב שלהם אל וידיאו בר המותקן בחדר — מודל זה נקרא BYOD או BYOC, כלומר Bring Your Own Device/Computer – "הביאו את ההתקן שלכם".
במקרים כאלו, אם מנהלי ה-IT בארגון רוצים לשמור על פשטות הפעלה, על חוויה אחידה לא משנה מאיזה ענן, ועל מדיניות של BYOD, מומלץ להתקין מסך בודד שעליו תוצג שיחת הווידיאו. במקרים כאלו מומלץ להתקין מסך גדול במרכז ולא בצד. מסך בודד וגדול מסייע לשמור על מיקוד הצפייה ומרכז הקשב במצגות מקומיות עם שיחות וידיאו וגם ללא שיחות וידיאו. מודל זה יחסוך כסף לארגון וגם יקל באופן משמעותי על ה-IT, שכן החוויה תהיה אחידה, לא משנה באיזה ענן יבחר המשתמש להריץ את שיחת הווידיאו. גודל המסך הרצוי ייבחר לפי מרחק. מומלץ לרכוש מסך גדול במידה אחת או שתיים, זאת אם התקציב ו/או המרחב של החדר מאפשרים זאת. כמו כן, רצוי להתקין מסך מסדרה מקצועית ולא מסך טלוויזיה ביתית, שכן עוצמה ההארה של מסך ביתי נמוכה יותר, והוא אינו מיועד לעבודה אינטנסיבית של שעות מרובות.
מתי מומלץ להתקין שני מסכים? כאשר הארגון מגדיר מדיניות ברורה והמשתמש אינו חייב להגיע עם מחשב לשיחת וידיאו. במקרה זה מערכת החדר תותקן עם תוכנה שמריצה את הענן הייעודי בפורמט של ענן הווידיאו הנבחר ותבוצע קונפיגורציה של החדר בעת ההתקנה. במצב כזה נצפה במסך אחד בצד המרוחק ובמסך השני נצפה בצד המקומי או בתכנים. הצטרפות לשיחה היא באמצעות מסך השליטה של התקן הווידיאו.
אולם עם שלושה מסכים. צילום: חיים כהן
מתי מומלץ להתקין שלישיית מסכים? במקרים בהם החלל גדול מאוד, או שמרחק הצפייה ארוך או רחב, ניתן להתקין מסך מרכזי גדול מאוד וזוג מסכים — אחד מכל צד, שלרוב יציגו את אותו תוכן. אפשרות נוספת, כאשר ישנו חדר ארוך, היא להתקין מסך מרכזי על הצלע הקצרה של החדר, ועוד שני מסכים בצלעות הארוכות, כך שלמשתמשים יהיה נוח לצפות בתכנים. גם בכיתות הדרכה באודיטוריומים נדרשים שלושה מסכים או יותר — עבור הקהל ובזווית הפוכה עבור המרצה.
קבוצת מסכים מתאים להתקין בחדרי בקרה, בחדר מצב, בחדרי מסחר פיננסים וכן במוקדי ביטחון. בסביבות אלו נדרש להציג ולצפות במקורות שונים בו-זמנית, לקבל החלטות מהירות ולעיתים לנהל שיחות וידיאו תוך כדי האירוע. זאת על מנת לקבל החלטות מהירות, כאשר כל המידע פרוס למקבלי ההחלטות. בחדר בקרה שבינת תקשורת מחשבים הקימה לאחרונה עבור חברת פיליפס (Philips), למשל, יש קבוצת מסכים שמאפשרת לעקוב אחרי כל תאי הייצור, לנהל ולפקח עליהם.
לסיכום, לפני שבוחרים אם להתקין בחדר הישיבות מסך אחד, שניים או שלושה, ישנה כמובן חשיבות רבה לחשיבה מקדימה ולהבנת הצרכים והדרישות השונות של הארגון. שיחות וידיאו, כאמור, הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה שלנו ותפעולן הנכון יכול להשפיע רבות על הפרודוקטיביות של הארגון ועל הנוחות של כלל המשתתפים בשיחה.
הכותב הוא ארכיטקט מולטימדיה בבינת תקשורת מחשבים
04/03/24 14:31
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל צפויה להשיק בשבועות קרובים מהדורות חדשות של כמה ממוצריה החשובים – בהם דגמי iPad Pro ו-iPad Air חדשים ו-M3 MacBook Air – אך לפי הדיווחים היא לא מתכוונת לקיים באביב הקרוב אירוע השקה עבור ההכרזות. בניוזלטר השבועי שלו, מארק גורמן מבלומברג מדווח, כי אפל "מתכננת להכריז על המוצרים החדשים באתר שלה, עם סדרה של סרטונים מקוונים וקמפיינים שיווקיים". אם הוא אכן צודק, תהיה זו השנה השנייה ברציפות שאפל מדלגת על אירוע האביב שלה, כשהשנה הזאת עמוסה במיוחד במוצרים חדשים.
לפי גורמן, בסוף החודש צפויה אפל לשחרר את גירסת iOS 17.4 שאמורה לתמוך במוצרים החדשים, כך שהצפי להשקתם הוא בחודש מרץ או אפריל.
יהיה אשר יהיה פורמט ההכרזות, לפי הדיווחים השונים אפל תשיק דגמים חדשים של ה-iPad Pro, וה-iPad Air בתוספת דגם חדש עם מסך 12.9 אינץ', לצד עטים אלקטרוניים ומקלדות קסם. בגיזרת ה-Mac, צפויה אפל להשיק את ה-MacBook Air עם מסך 13 ו-15 אינץ' עם מעבד M3 המהיר יותר.
04/03/24 12:10
7.27% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כשהיא מסכמת שלוש שנים בקבוצת יעל, אורית קניגסברג, סמנכ"לית בכירה וראשת חטיבת הדאטה, מספרת על ניהול לא שגרתי, על נשים בהיי-טק ועל הפער הבינדורי שעוד צפוי להפתיע.
ספרי קצת על החטיבה שבניהולך ומשמעותה במסגרת הקבוצה הגדולה
"לפני שלוש שנים קבלתי לידיי חטיבה שהייתה בנויה משתי חברות שנרכשו בידי קבוצת יעל, אקטיביו וטוליפ. בשלוש השנים האלה יצרנו מותג אחד – YAEL All Data, שנותן מענה לכלל פתרונות הדאטה בארגון באופן המותאם לפעילות העסקית: פתרונות דאטה לאנשי כספים, פתרונות דאטה בעולמות הרגולציה, פתרונות דאטה בעולמות השיווק והשירות, התכנון והבקרה וכמובן למערכות המידע.
"אנחנו מעניקים פתרונות החל מארכיטקטורת דאטה, DLH, ואינטגרציית דאטה, דרך פתרונות Data Migration, Data Orchestration, Data Cleaning, Data Classification ועד Data Analysis, Data Validation, DWH, Data Marts, פתרונות BI ודשבורדים.
"ברמה הניהולית, זה היה אתגר לא פשוט. בניתי שדרת ניהול אחידה, עם DNA ארגוני הומוגני, מתודולוגיה סדורה, תפיסת עולם מגובשת של פרויקטים, למידת עומק של עולם הלקוח והשירות ושת"פ פנימי בין תחומי הפעילות.
"בתחילת הדרך ערכתי מפגש הנהלות של שתי החברות – אנשים שהגיעו משני ארגונים נפרדים ולמדו לעבוד יחד. תהליך מאוד אינטנסיבי ומעניין של אינטגרציה בין חברות שנרכשו והטמעתן לתוך ארגון גדול. היום מדובר בחטיבה גדולה אחת, שבה כולם מבינים את חלקם ואת חלקה המשמעותי של החטיבה בעבודת הקבוצה ואל מול הלקוחות, בכל הסקטורים במשק".
מה הוא החלק המשמעותי הזה של החטיבה בקבוצה? "החטיבה נכנסה לפעילות פרויקטלית במגזר הציבורי תחת תיחורים גדולים במיוחד, כמו פרויקטים של פתרונות Self Service BI במשרד המשפטים, מספר מכרזים שבהם זכינו ברשות המיסים לשינוע נתונים בעולמות הענן והדאטה ויישום פתרונות דאטה במסגרת אגמי המידע בענן הממשלתי, נימבוס. במהלך 2023 פיתחנו והקמנו שירות SaaS עבור רגולציית הבנקאות הפתוחה, ואת שנת 2024 התחלנו עם חמישה לקוחות בתחום זה. הובלנו פרויקטי מרקטינג וקומרס מבית SF והטמעה של כלי לניתוח התנהגות צרכנים באפליקציות ובאתרים (מיקספנל) בארגוני אנטרפרייז גדולים. כל זאת, תוך ראייה כיצד השימוש בנתונים מקדם את הלקוחות ומייצר עבורם את הערך המוסף.
"בימים אלה אנחנו משלבים כוחות יחד עם הרכש החדש של הקבוצה, חברת אופס-גורו – המתמחה בהקמת תשתיות ענן. אני מאמינה שכדי ליישם ענן באופן נכון ומלא צריך להיות מומחה בדאטה. לכן אני מאמינה, שהעבודה המשותפת תהווה קרש קפיצה גדול עבור הקבוצה ולקוחותיה.
"חלק מוצלח מפעילות חטיבת All Data ביעל הוא בניית פורום "מסלול לניהול"- מפגש חודשי של כ-25 מנהלי החטיבה ללמידה וחיזוק הידע המתודי של ניהול לקוח, ניהול פרויקט, מחויבות, אחריות, שקיפות ויחסים מול הלקוח. אלה תחומים שמביאים לתוך הניהול את תפיסת העולם שלי, שהיא, לעתים קרובות, קצת שונה וחריגה בנוף שלנו".
איך את רואה את מקומן של נשים בהיי-טק הישראלי?
"בעסקים בכלל ובהיי-טק בפרט, קיוויתי לראות היום הרבה יותר נשים בעמדות בכירות ובתפקידי מפתח. אני חושבת שאנחנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל והכוח הנשי. בהיי-טק הישראלי עדיין אין מספיק נשים והוא כולו עדיין מקצוע מאוד גברי. נשים יושבות, לרוב, בעיקר בעולמות המקצועיים הטכנולוגיים בגופים כמו בנקים וביטוח וכיו"ב. אבל זו עדיין 'חונטה' של גברים במדינה שוביניסטית.
"קבוצת יעל, שזכתה לפני כשנה ב'אות המעסיק השוויוני' מטעם משרד הכלכלה, היא ארגון שנותן את הדעת לנושא הזה ולעומק. חברה שהיא ותיקה מצד אחד ומצד שני מאד מתקדמת בתפיסה שלה את עולם השוויון והאיזון בין עבודה לבית ולחיים האישיים. כבר כמעט ולא תראו ישיבות בשעות הערב, למשל. ואני שמחה להיות שייכת לחברה שחרתה זאת על דגלה כנושא חשוב. אבל הדרך עדיין ארוכה".
ומילה על העתיד והנושא הנשי?
"למרות המציאות ולמרות הפערים, מבט אחד על המלחמה הזאת נותן אופטימיות מסוימת. אפשר לראות היום נשים שלוקחות חלק משמעותי בהובלה ובעשייה, בכל הדרגים והתפקידים, ואני מאמינה שהזמן עוד יביא שינוי, ושמספר הנשים שהיום תופסות מעט מדי תפקידים בכירים בהנהגה הישראלית, יילך ויגדל. הנשים הללו, שכבר מבינות היטב את תפקידן ושעבורן הפערים האלה הם בכלל 'לא אישו' – עדיין לא הגיעו להיי-טק. הן בנות ה-19 וה-20 שמאיישות עכשיו את הטנקים בעזה. ומי יוכל לעצור את אותה מפקדת טנק שנלחמה והובילה מלהיות מנכ"לית בחברת היי-טק גדולה?
04/03/24 10:53
5.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"המעבר של משרדי הממשלה וארגונים ציבוריים לענן הממשלתי נימבוס, יביא לכך שהם יוכלו להעניק שירותים טובים יותר לאזרחים.יות. בנוסף, זהו מהלך בעל השפעה כפולה – הוא יביא לחיזוק של התעשייה בארץ, כי חלק ניכר מהשירותים שיסופקו הם תוצרת כחול-לבן, ויביאו להגדלת הקופה הציבורית מהמיסוי. באופן זה, כולם ייצאו מורווחים בשל ההגירה של גופי הממשל לענן", כך אמרה לי-מור נבון, מנכ"לית בקבוצת יוניטאסק (Unitask Group).
נבון התראיינה במסגרת כנס נימבוס, Cloud Me In. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר (ה') באולם האירועים אבניו בקרית שדה התעופה, בהשתתפות בכירים מהמשק ומהממשלה. את הכנס הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בערוץ 12.
לדברי נבון, "תועלות נוספות מההגירה של גופי ממשל וציבור לענן של נימבוס תגענה מההתייעלות של התהליכים העסקיים. פעולות רבות יעברו לתצורה של שירות עצמי, עם SLA משופר ובקרות על אותם שירותים, אשר מוענקים לצרכנים – בתי עסק ואזרחים".
יוניטסק, שהוקמה ב-1994, משמשת כזרוע התוכנה, הענן והדיגיטל של אמת מחשוב, מאז שרכשה את השליטה עליה ב-2021. נבון מכהנת כמנכ"לית של ארבע מתוך תשע החברות שבקבוצה: יוניטאסק, אינובה (Innova), ווי-דו (WE-DO) ו-IConduct.
"כולם ייצאו מורווחים בשל ההגירה של גופי הממשל אליו". פרויקט הענן הלאומי נימבוס. צילום: BigStock
"עם נימבוס, הממשלה מושכת את הכוח הרב של הטכנולוגיה לצידה"
"הקבוצה היא בית מערכות, המתמחה באינטגרציה, פיתוח והטמעת פתרונות IT כמנוף להשגת יעדים עסקיים", הסבירה נבון. "אנו מספקים פתרונות לניהול תהליכים, מידע וידע – המחזקים את תשתיות התפעול וכלי השליטה בארגון. בדרך זו אנו מאפשרים לו להשיג יתרון תחרותי, יכולת צמיחה והגדלת הרווחיות". לדבריה, "אנו עובדים עם המגזר הממשלתי זה שנים רבות. הקבוצה מתמקדת בפעילותה במגזר הציבורי, וחמש מתשע החברות בה פעילות בתחום זה: WE-DO, הפועלת בעולמות חוויית הלקוח, מתמחה בביצוע פרויקטים גדולים של יישום ופיתוח; ברובד 3 בנימבוס אנו פועלים עם אידאו דיגיטל (Ideo Digital). זו מתמחה בליווי חברות בבניית אסטרטגיות דיגיטל ומימושן, תכנון וביצוע של טרנספורמציה דיגיטלית עסקית וטכנולוגית, לרבות פיתוח מערכות, פלטפורמות, אתרים ואפליקציות. אנשי החברה עורכים פרויקטים למשרדי הממשלה השונים, ביניהם – משרד הבריאות; חברת כוח האדם הטכנולוגי שלנו, הורייזן, עובדת על בסיס הסכמי חשכ"ל, ומספקת כוח אדם של מאות עובדי IT, ביניהם כאלה העובדים במשרד החינוך ובמקומות נוספים; במסגרת רובד 5, של הוספת שירותים לשוק הדיגיטלי הממשלתי בענן, ארגון ציבורי פיננסי כבר רכש את IConduct, פלטפורמת האינטגרציה המאושרת ברובד 5. זהו מוצר פלטפורמה כ-שירות, iPaaS, המספק פתרון לשיפור הפעילות הארגונית ולהגדלת היכולת של ארגונים להתמודד עם אתגרי עולם הדיגיטלי המודרני. הוא משלב בין מגוון מערכות ושירותים, עם ממשקי API ידידותיים ופתוחים, המקלים על התממשקות עם מערכות חיצוניות ושירותים בענן; עוד אנו פועלים במגזר הממשלתי עם אינובה, המתמחה בפיתוח ויישום פתרונות סאפ (SAP)".
"כך", אמרה נבון, "יש לנו ניסיון רב בסיוע לארגונים להגר לענן בצורה קלה ופשוטה יחסית: מאחורינו יש כבר עשרות פרויקטים של ארגוני אנטרפרייז שהיגרו לענן עם הליווי שלנו. שילוב היכולות שלנו – עם רגל אחת במגזר הציבורי-ממשלתי ורגל שנייה בהגירה לענן, הוא קלף מנצח".
"הממשלה", סיכמה נבון, "מהווה סמן ימני לכלל השוק המסורתי. עם נימבוס, היא מושכת את הכוח הרב של הטכנולוגיה לצידה, ומקדמת פרויקטים ויישומים חדשים, שיביאו לשיפור באיכות החיים של האזרחים במדינת ישראל. האצת נימבוס תביא לגידול בהיקפי הפעילות שלנו בשנת 2024".