הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
01/05/24 18:26
20% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים הבולטים שאיתם צריכות להתמודד יצרניות המחשבים האישיים, וגם מיקרוסופט, הוא גידול משמעותי למדי בממוצע של מחזור החיים של המחשבים שבהם משתמשים צרכנים וחברות כאחד, ובעיקר לפטופים. למעשה, סקר של חברת מחקרי השוק קנאליס מעלה שהשוק נמצא כיום במצב מוזר למדי: 40% מהמחשבים שמריצים את מערכת ההפעלה Windows הם בני שש ויותר – וזה בשוק שבו עד לפני כמה שנים מחזור ההחלפה עמד על מתחת לארבע שנים.
יתרה מכך, לפי החברה, לא פחות מ-20% מהשוק – כ-240 מיליון מחשבים – הם מחשבים שלא ניתן להתקין בהם Windows 11 בהתאם לדרישות המינימליות שדורשת מיקרוסופט. הסיבה לכך היא, בדרך כלל, העדר שבב TPM 2.0. יש לציין ש-Windows 11 היא מערכת הפעלה שלא יצאה אתמול או בחודש שעבר, אלא באוקטובר 2021. כלומר, לפני יותר משנתיים וחצי.
בכל 2023 נמכרו פחות מ-240 מיליון מחשבים אישיים בידי היצרניות השונות, כך שלפי קנאליס אין כמעט ספק שהחל בשנה הנוכחית ועד 2028 תהיה עלייה במכירות שלהם בשיעור שנתי ממוצע של 4.5%, ואפילו יותר. זאת, אם לא יהיה אירוע יוצא דופן, שישפיע על השוק.
בנוסף, הצפי למספר גדל והולך של דגמי מחשבי בינה מלאכותית, המכונים AI PC, יכול להוביל לעלייה במחיר הממוצע של המחשבים – אבל בחברה מציינים שזה לא אמור לשנות את צפי המכירות מבחינת יחידות, אלא רק את ההכנסות של החברות.
01/05/24 18:09
12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ברחבי העולם מציינים היום את חג הפועלים הבינלאומי, ה-1 במאי. לרבים היום הזה מתקשר עם ארכאיות ועם קומוניזם. אלא שהרעיון הבסיסי שעומד מאחורי היום הזה, שבכלל התחיל בקנדה לפני יותר מ-150 שנה – הרבה לפני שברית המועצות קמה, נכון עד היום: מאבק העובדים לשמירה על מקום עבודתם ותנאי עבודה הוגנים. באדפטציה לעידן הנוכחי, ניתן לומר שגם מתן אפשרות לעובדים ללמוד ולהתאים את הכישורים למציאות המשתנה מתקשר ל-1 במאי.
המהפכה הדיגיטלית, שהחלה אי שם בשנות ה-90 ועד היום מוגדרת כמהפכה התעשייתית השנייה, העמידה בסכנה (ועדיין מעמידה, אולי אפילו ביתר שאת) את הצורך בשורה של מקצועות מסורתיים, והצמיחה (ומצמיחה) במקומם מקצועות ותפקידים חדשים, שיש צורך בהכשרה אינטנסיבית ורבה יותר כדי לעסוק בהם. ה-1 במאי הוא הזדמנות טובה לבדוק האם בישראל עושים מספיק כדי להתאים את העובדים – הוותיקים והצעירים – לעידן החדש.
דו"ח מבקר המדינה משנת 2021, שבדק את הנושא, הציב תמרור אזהרה בולט, או לפחות כזה שאמור לבלוט, לגבי עתיד שוק התעסוקה בארץ. הדו"ח מדגיש שמערכת החינוך בישראל עדיין נחשבת למיושנת ושההכשרות המקצועיות תקועות. המבקר הקדיש פרק שלם בדו"ח לאי מוכנות מערכת החינוך להכשרת הדור הבא של העובדים בעידן הדיגיטלי, וקבע שעמוק בתוך המאה ה-21, מדינת ישראל לא מוכנה לעידן העבודה של המאה הזו. לא צריך לעשות מחקר מעמיק כדי להעריך שהרבה לא השתנה מאז, הגם שמרבים לדבר על זה בפורומים שונים.
מה לעשות? לא לעשות!
ממשלות ישראל האחרונות עשו עם זה את מה שהן יודעות לעשות הכי טוב: להקים ועדות שמפרסמות דו"חות שלא עושים איתם הרבה. עוד ב-2020 הוגש דו"ח לשר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי, שכותרתו הייתה קידום התעסוקה בישראל לשנת 2030. כמו בהרבה דו"חות אחרים, היו בו המלצות מקצועיות שניתנו על די טובי המוחות ואנשי המקצוע. בין היתר, הצביעה הוועדה על כשל בכך שאין תוכנית לאומית בתחום התעסוקה, שתצעיד את המשק לעבר עידן העבודה החדש.
בדיונים שונים שנערכו בוועדות בכנסת הוצגו תוכניות לשיפור המצב, ואנשי החינוך הטכנולוגי הראו מצגות על גידול במספר התלמידים הפונים למגמות המחשוב וההנדסה, אבל עדיין, המספרים האלה לא מצליחים לצמצם את המחסור הקבוע בכוח אדם – הן ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל והן בהיי-טק.
התחושה היא שמערכת החינוך בארץ לא מכשירה את הדור הצעיר לעולם העבודה העתידי. זה מבטיח לא רק את קיבוע ואף הגדלת הפערים, אלא גם שקרל מרקס ותורתו ימשיכו להיות על סדר היום. הוכחה קטנה לכך היא הגברת ההתאגדות של עובדי ההיי-טק באיגודי עובדים
ב-2021 מינתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז, אורית פרקש הכהן, ועדה בראשותו של אחד מבכירי ההיי-טק הישראלי – דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, כדי לכתוב דו"ח ולהמליץ המלצות כיצד להגדיל את שיעור התעסוקה בהיי-טק ולהרחיב את מספר העובדים בו לאוכלוסיות נוספות. הוועדה ישבה על המדוכה וניסחה דו"ח מפורט ומקצועי, שהוגש לשרה פרקש הכהן, והמליץ לממשלה להשקיע משאבים בהכשרת אותם עובדים. בדו"ח הודגש כי יש להתייחס לזה כאל צורך קריטי, בגלל המחסור בכוח אדם בהיי-טק, שבמועד הגשתו, אפריל 2022, עמד על כ-33 אלף משרות פתוחות, שהחברות לא הצליחו לאייש. מאז הנתון אמנם ירד, אבל המספר עדיין גבוה, ומשבר כוח האדם בהיי-טק לא דעך – בין היתר בהשפעת המלחמה.
מה המשמעות?
המשמעות של העדר מוכנות לעידן העבודה החדש היא הגדלת הפערים – הדיגיטליים ואחרים – בין האוכלוסיות השונות, בין הפריפריה למרכז – וזה נושא סוציאלי שבהחלט ניתן לקשר ל-1 במאי. העובדה שיש בתי ספר, בעיקר בדרום ובצפון, שלא מסוגלים לתת לתלמידיהם את סל הלימודים ואת הכלים כדי לרכוש מיומנויות שמקבלים ילדים שלומדים בבתי הספר שנחשבים טובים בתל אביב או ביישובים מבוססים, דנה את אותם ילדים מראש לחוסר שוויון. למרבה הצער, זה גורם לכך שחלק גדול מאותם ילדים לא מממשים בהמשך את הכישורים הפוטנציאליים שלהם, ועובדים במקצועות ובמקומות עבודה שהשכר בהם נמוך יותר מאשר זה שמקבלים בני גילם שלמדו בבתי ספר שיש להם יותר אמצעים.
מאז שנות ה-50, ההכשרה המקצועית נחשבה, ובמידה רבה עדיין נחשבת, לחצר האחורית של מערכת החינוך, ותלמידים שנשלחו לבתי ספר "מקצועיים" נחשבו לפחות טובים. אמנם, בעשור האחרון חל שיפור בתדמית של בתי הספר הללו, בין היתר מאחר שגם מקצועות ההיי-טק, ההנדסה והסייבר נכללים בהם – מה שמגדיל את המוטיבציה של הילדים ללמוד בהם. אבל עדיין, למרות כל המאמצים לשיפור, התחושה הכללית היא שמערכת החינוך בארץ לא מכשירה את הדור הצעיר לעולם העבודה העתידי. זה מבטיח לא רק את קיבוע ואף הגדלת הפערים, אלא גם שקרל מרקס ותורתו ימשיכו להיות על סדר היום. הוכחה קטנה לכך היא העובדה שבעשור האחרון גדל מאוד מספר העובדים בחברות היי-טק שהתארגנו בהסתדרות ובארגוני עובדים אחרים, כדי לוודא שהמהפכה הדיגיטלית לא תשאיר אותם מאחור.
01/05/24 16:29
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם הבינה המלאכותית כבר עברה לחלוטין מלהיות מילת באזזז לכלי שימושי באמת עבור ארגונים ועובדיהם? סקר שערכה באחרונה חברת ה-CRM בענן סיילספורס ניסה לבדוק עד כמה העובדים בארגונים השונים סומכים על מה שכלי ה-AI מציעים להם כיום, ויותר מכך – על הנתונים ששימשו לאימון הכלים הללו. נתוני המחקר מראים שיש עוד הרבה מקום לעבודה: 54% ממשתמשי כלי הבינה המלאכותית בארגונים לא סומכים על הנתונים שמשמשים לאימון המערכות האלה – כלומר, על הבסיס שלהן.
נתון נוסף מראה ש-56% מהעובדים שהשתתפו בסקר הגלובלי מתקשים להשיג את מה שהם רוצים מכלי הבינה המלאכותית הארגוניים. יותר ממחצית ציינו שלכלי הבינה המלאכותית היוצרת אין מספיק מידע כדי שבאמת יהיו שימושיים. כמו כן, 68% מאלה שענו שהם לא סומכים על נתוני האימון ציינו שמכיוון שכך, הם מהססים לאמץ את השימוש בבינה מלאכותית.
מה הדברים שצריכים לקרות כדי שהעובדים יתחילו להשתמש במידה רבה יותר של אמונה בכלי בינה מלאכותית? 82% מהמשיבים ציינו שהדבר הכי חשוב הוא נתונים מדויקים ומאובטחים. אחרי זה בא הצורך בנתונים מלאים, הוליסטיים.
"העתיד של הבינה המלאכותית ארגונית לא עוסק בעוד נתונים, אלא בנתונים הנכונים. במידה שהבינה המלאכותית מבוססת על הנתונים של החברה עצמה, היא מספקת תוצאות שימושיות יותר ובסופו של דבר מובילה ליותר אמון ואימוץ שלה", אמרה בעקבות הסקר וונדי באצ'לדר, סמנכ"לית ומנהלת דאטה ראשית בסיילספורס.
01/05/24 17:10
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רוג'ר וור, שמכונה לעתים "ישו של הביטקוין" ומהמשקיעים המוקדמים במטבע הווירטואלי, נעצר בסוף השבוע בספרד בחשד להעלמת מס במטבעות ביטקוין ששווים 240 מיליון דולר. וור בן ה-45 אמנם ויתר על האזרחות האמריקנית שלו לפני עשור לטובת אזרחות של סנט קיטס ונוויס, אולם ארצות הברית ביקשה מהשלטונות הספרדיים להסגיר אותו לידיה.
על פי הודעה שפרסם אתמול (ג') משרד המשפטים האמריקני, וור חשוד כי מכר ב-2017, באמצעות ממורי דילרס ואג'ייל סטאר – שתי חברות שלו שרשומות בארצות הברית, עשרות אלפי מטבעות ביטקוין, והעלים את דבר המכירה מרואה החשבון שלו – וכתוצאה מכך מרשות המיסים של המדינה (ה-IRS). בכך הוא לא שילם מיסים בסך של 48 מיליון דולר.
זוהי לא ההסתבכות הפלילית הראשונה של וור: ב-2002, כשהוא היה בן 23, הוא הודה במכירת חומרי נפץ באי-ביי ונשפט ל-10 חודשי מאסר. הוא אף פרסם לפני ימים אחדים פוסט ב-X, שבו כתב: "אל תצפו מאנשים רעים לעשות דברים טובים".
החדשות על מעצרו של וור עוררו, מטבע הדברים, עניין רב בקהילת הביטקוין. זאת, על אף שהוא נטש אותה לטובת מטבע הביטקוין קאש (BCC), ומוקדם יותר השנה אף פרסם ספר שמבקר אותה, בשם (בתרגום חופשי לעברית) לחטוף את הביטקוין: ההיסטוריה הנסתרת של ה-BTC. בעמוד שמציג את הספר באמזון נכתב כי "מעטים האנשים שיודעים את ההיסטוריה האמיתית של הביטקוין ואת העיצוב המקורי שלו, עקב שנים של צנזורה כבדה, הנדוס (תודעה – י"ה) ברשתות החברתיות ושליטה הדוקה במידע (על הביטקוין – י"ה) אונליין. הספר מנתץ את הנרטיבים השכיחים ביותר שסובבים את הביטקוין ומספר את האמת על ההיסטוריה שלו". המסקנה של הספר, צוין, היא ש-"הביטקוין השתנה לרעה".
לינק לרישיון התמונה.
01/05/24 14:40
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כאילו לא די באנטישמיות ובאנטי ישראליות ש-"מככבות" בימים אלה בקמפוסים בארצות הברית ובהפגנות במקומות שונים בעולם, מסתבר שבשבועות האחרונים יש גל של אהדה לצורר הנאצי אדולף היטלר ברשתות החברתיות. ארגון CyberWell מצא כי לאחר המתקפה האיראנית על ישראל חל זינוק בפרסום הביטוי "היטלר צדק" בסושיאל מדיה, וכי הוא הגיע לקהל פוטנציאלי רב מאוד.
על פי דו"ח מצב האנטישמיות ברשתות החברתיות שארגון CyberWell, שפועל למיגור האנטישמיות ברשת, פרסם לקראת יום השואה, שיחול בשבוע הבא, הביטוי פורסם ברשתות החברתיות לאחר המתקפה האיראנית לפחות 2,600 פעמים, והגיע לקהל פוטנציאלי של 1.8 מיליון משתמשים. כמו כן, השימוש במונח "יהודים פדופילים" זינק מ-1,400 פוסטים בחצי השנה שלפני ה-7 באוקטובר למעל 55 אלף פוסטים בחצי השנה שאחרי הטבח, והגיע לקהל פוטנציאלי של מעל 16 מיליון משתמשים.
איזו רשת מסירה יותר תכנים מכחישי שואה?
הדו"ח מתבסס על מחקר של 296 פוסטים שפורסמו בחמש הרשתות החברתיות הגדולות והבולטות ביותר – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ו-X – בין אפריל 2023 לאפריל 2024.
המדיניות של כל חמש הרשתות הללו אוסרת על פרסומים אנטישמיים ומכחישי שואה, והן אף מבצעות אכיפה ומסירות פוסטים כאלה. יתרה מזאת, פייסבוק מפנה גולשים שמחפשים מונחים מכחישי שואה לאתרים של מוסדות שעוסקים בה, כולל יד ושם. אולם, על פי המחקר, הכחשת השואה בה וברשתות החברתיות האחרות נמשכת. כמו כן, יש פערים באכיפה ובהסרתם של פוסטים אלה, ושיעורי ההסרה של התוכן המדווח משתנים בין השפות השונות. כך, רק 35% מהתוכן שכולל שיח שטנה בהקשרי שואה באנגלית (בכלל הרשתות החברתיות) – מוסרים, ובערבית הנתון נמוך בהרבה ועומד על 9% בלבד. כאשר מדובר בפוסטים באנגלית שכל עיסוקם הוא הכחשת ועיוות שואה, שיעור ההסרה עלה בפייסבוק וב-X מ-11% ל-17% ומ-34% ל-42%, בהתאמה. על פי הנתונים, שיעור ההסרה של תוכן שכזה בערבית ירד בשתי הפלטפורמות הללו – בפייסבוק מ-4% ל-0, וב-X מ-8% ל-3%.
24% מ
המחקר מביא כמה דוגמאות לפוסטים שכאלה: באחד
בפוסט אחר ב-X, שהגיע ל-467 אלף צפיות בתוך ימים בודדים, נטען כי "איראן היא האויבת של מעמד הבוגדנים ספוגי הדם של הפדופילים היהודים, שמובילים את ארצות הברית לתוך האדמה. ישראל היא האויב של העם האמריקאי!"
עוד מציינים החוקרים סרטון טיקטוק שכולל הכחשת שואה קלאסית ולעג לניצולי שואה, בכך שהוא מדמה יהודים לפחם תוצרת גרמניה. הסרטון זכה ליותר משלושה מיליון צפיות.
פוסט אחר, שפורסם ב-X, טוען ש-"מעל 200 סרטים צולמו בהוליווד על תרמית השואה, ובינתיים מהם הפשעים אותם ביצעו היהודים? היהודים ביצעו את המהפכה הרוסית. הם רצחו שם 30 מיליון רוסים". מעניין לציין שבעוד ש
בפוסט אחר נטען ש-"(…) מה שגילינו לאורך ההיסטוריה זה שבפועל הגיע להם (ליהודים – י"ה) יותר, כי הם עושים לעם הפלסטיני יותר מאשר היטלר עשה להם".
וכמובן, יש גם קונספירציות: באחד
"יש להרחיב את המדיניות האוסרת על הכחשת שואה גם ל-7.10"
טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ארגון CyberWell, אמרה כי "ככל שאנחנו מתרחקים מהשואה, שהוא אחד האירועים ההיסטוריים והטרגיים שחווינו כעם, החשיבות של שמירת הזיכרון ועובדות הזוועה עולה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשיח ברשתות החברתיות. בשבועות האחרונים אנחנו רואים בקמפוסים בארצות הברית כיצד מידע שקרי וקונספירטיבי יכול להצית דור שלם לשנאה. החדשות הטובות הן שרוב הרשתות אכן מגדירות את 'הכחשת השואה' כתוכן אסור ברשת, מה שמשפיע לחיוב על הקצאת משאבים והגברת האכיפה בהורדת תוכן שטנה שקשור לשואה יותר מסוגי אנטישמיות אחרים ברשת".
טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ארגון CyberWell. צילום: הגר בדר
"לצערנו", הוסיפה, "לקראת יום השואה השנה, אנחנו עדיין רואים פערים משמעותיים במדיניות האכיפה הזו בין השפה האנגלית לערבית. זוהי מגמה שראינו גם בשבועות שאחרי ה-7 באוקטובר – האכיפה של מדיניות הפלטפורמות בשפה הערבית משמעותית פחות יעילה מאשר זו שבשפה האנגלית. בין היתר, זה מאפשר להלל באחרונה את היטלר, בערבית, כדמות ה-'גיבור'. דווקא עכשיו, כאשר אנחנו מתמודדים עם גל של אנטישמיות ועלייה בקריאות לאלימות נגד יהודים וישראלים ברשת, הרשתות החברתיות חייבות להשקיע באכיפה יותר אפקטיבית של המדיניות שלהן, גם בשפה הערבית. בנוסף, עליהן להרחיב את האיסור על תוכן המכחיש ומעוות שואה, ולהכליל אותו על כל אירוע טבח שמכוון נגד יהודים, כולל המתקפה האכזרית ב-7 באוקטובר".
01/05/24 15:03
5.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סמסונג יכולה לסמן "וי" על הרבעון הראשון של 2024, ובפרט על הרווח התפעולי שלה בתקופה זו: לפי הדו"חות הכספיים שהיא פרסמה לפני ימים אחדים, הוא זינק בכמעט 1,000%. תוצאות נאות נרשמו גם בהכנסות, שצמחו בשיעור דו ספרתי, וברווח הנקי, שעלה ביותר מפי ארבעה.
התוצאות הטובות הן תוצאה בעיקר של העלייה במחירי השבבים, שכן סמסונג נחשבת למובילה עולמית בעולמות שבבי הזיכרון והשבבים לטלוויזיות, ושל פעילות הבינה המלאכותית שלה – תחום שגם בו היא בין החברות הבולטות בשוק.
ולתוצאות
סמסונג הדרום קוריאנית מפרסמת את התוצאות שלה במטבע של המדינה – וון. הנתונים מובאים כאן לפי שער נוחות של 1,400 וון לדולר. במהלך הרבעון, ההוצאות של החברה גדלו ב-7.2% ל-46.7 מיליארד דולר, וההכנסות עקפו את תחזיות האנליסטים ועלו ב-12.8% ל-51.4 מיליארד. הרווח הנקי זינק פי 4.3 ל-4.8 מיליארד דולר.
נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות נותרו ברבעון כמעט ללא שינוי – הן ירדו ב-0.25% ל-32.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-46.3% ל-18.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 36.2%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות הציגו עלייה של 13.6% ל-13.9 מיליארד דולר והרווח קפץ ב-933%, שהם קצת יותר מפי 10.3, ל-4.7 מיליארד. חבות המס גדלה ב-280% ל-179 מיליון דולר.
מסמסונג נמסר כי "אנחנו מציגים תוצאות רבעוניות טובות, עם עלייה בביקוש לשבבי הבינה המלאכותית שלנו ועם גידול ברווחיות".
01/05/24 16:15
5.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הסטארט-אפ הישראלי אואזיס סקיוריטי (Oasis Security), שפיתח פלטפורמת הגנת סייבר למיפוי, ניהול ואבטחת זהויות לא-אנושיות (NHIs – Non-human identities) בארגונים, הכריז היום על השלמת גיוס של 35 מיליון דולר כחלק מהרחבת סבב A, שלושה חודשים בלבד מאז הושקה החברה. המשקיעים הקיימים של החברה, בהם הקרנות Sequoia Capital, Cyberstarts ו-Accel, הובילו את סבב ההרחבה, שבמסגרתו הוכפל השווי המקורי של החברה. עד כה, גייסה אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר.
הגידול האקספוננציאלי בזהויות הלא-אנושיות בתוך ארגונים – כמו חשבונות מערכת ומפתחות – יצר וקטור תקיפה חדש, שהאקרים מנצלים ביעילות וגורמים לתוצאות הרסניות. מתקפות סייבר מהחודשים האחרונים, לרבות תקריות אבטחה בארגוני ענק כמו מיקרוסופט, סייסנס ומרצדס-בנץ, הדגישו עוד יותר את עוצמת הסיכון ואת הצורך באסטרטגיה יעילה לניהול תחום ה-Non-human identity (זהויות לא אנושיות) בארגונים. הדבר מתחדד אף יותר בממצאים שפורסמו בדו"ח חדש של המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית, הממחיש כיצד כשלים בניהול זהויות לא-אנושיות ועדכון מפתחות אצל ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הובילו לפריצה ממוקדת של האקרים לתיבות המייל של בכירים במשרד המסחר האמריקני. הדו"ח מדגיש את הצורך הדחוף בניהול הזהויות הלא-אנושיות בארגונים על מנת להגן מפני מתקפות מתוחכמות.
אואזיס, שהושקה לפני שלושה חודשים בלבד, פיתחה פלטפורמה מקיפה לארגונים, שמסייעת לנהל ולאבטח Non-human identities. הפתרון של החברה ממפה את הזהויות, מסווג את הגישה שיש לכל אחת מהן, מזהה חולשות פוטנציאליות ומתעדף את הטיפול בהן באמצעות מודל הערכת סיכונים ייחודי. הפתרון הטכנולוגי של החברה מקצר באופן משמעותי את הזמן בין זיהוי חולשת אבטחה ותיקונה, וכן מציע דרכים לתיקון הפרצות והמלצות לייעול הניהול שלהן. המוצר פועל באופן אוטומטי וקל להטמעה על גבי כל תשתית.
אואזיס הוקמה ב-2022 על ידי דני בריקמן, מנכ"ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ"ל המוצר, שהכירו ביחידת המודיעין 81 ושיתפו פעולה במספר פרויקטים. החברה מעסיקה כיום כ-60 עובדים בישראל ובמספר מוקדים בארה"ב, וכבר מעניקה את שירותיה למספר תאגידים גלובליים הפועלים בכל מגזרי המשק. על רקע הגיוס, החברה מתכננת לגייס עשרות עובדים נוספים בישראל ובארצות הברית ולהמשיך לפתח את יכולות המוצר, המחקר והפיתוח, לצד מאמצי המכירות והחדירה לשוק.
לדברי בריקמן, "אנחנו עדים למשבר אבטחת זהויות חסר תקדים שבו זהויות לא-אנושיות נמצאות במרכז, עם השלכות עסקיות חמורות עבור ארגונים רבים. צוותי אבטחה וזהויות נותרים לבד בטריטוריה לא מוכרת, מכיוון שלכלים אחרים חסרה היכולת לספק ראות מלאה ושליטה של NHIs על פני הענן ההיברידי. בחודשים האחרונים, השוק אימת את הצורך בגישה חדשה שפותרת את הסוגייה הקריטית הזו, וכתוצאה מכך החברה שלנו נהנתה ממומנטום עסקי חזק. אנחנו נרגשים מהאמון שהביעו המשקיעים שלנו ושמחים להמשיך לשנות את פרדיגמת ניהול הזהויות ולהאיץ את פיתוח המוצר שלנו".
01/05/24 11:25
4% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"בינה מלאכותית יוצרת היא פתרון טוב לכמה מהבעיות שהתמודדנו עימן משך זמן רב ביותר. חלק מזה טמון ביכולתה לפתוח פתח לתחומים אחרים, עימם אנו מתמודדים. לדוגמה, היכולת לקיים תקשורת בשפה טבעית, בדרך מובנת, היא משהו ש-GenAI טובה בו לאין שיעור מדברים רבים אחרים. ויש עוד שפע של דברים – כשמאפשרים למישהו להביע בעיה ולקבל מענה מותאם אישית ובקלות. לכן זה המקור לחלק מן ההתלהבות. בינה מלאכותית יוצרת תהיה ממש עוצמתית באבטחה", כך אמר כריס בץ, מנהל האבטחה הראשי (CISO) של אמזון ווב סרביסז (AWS).
בץ החל בתפקידו באוגוסט האחרון. לפני AWS, בץ שימש כסמנכ"ל ומנהל אבטחת מידע ראשי ב-Capital One, ולפני כן מילא תפקידי אבטחה בכמה חברות, ביניהן אפל ומיקרוסופט.
"אני נפגש הרבה עם בכירים בארגונים, מנהלי כספים, מנהלי טכנולוגיה ומנמ"רים", סיפר בץ. "אחת השאלות שמופנית אלי היא 'כיצד נוכל להשתמש ב-GenAI באופן מאובטח?'. הם חוששים בנוגע לבטיחות ולאבטחה של שירותי מדף של AI. הם רוצים לעשות זאת באופן מאובטח, לטפל בנתונים רגישים שלהם ולהמנע מתוצרים לא מדוייקים".
"העצה הראשונה שלי להם", אמר, "היא להתחיל בנתונים. כדי להפיק ערך מרבי מהתחום, יש להביא למודלי השפה הגדולים (LLMs) את הנתונים שלכם. הדרך שבה אתם מאמנים, או מכווננים, את המודל לביצוע העבודה – היא צעד ראשון ממש חשוב. ראשית, אנו מתחילים בהנחה שהנתונים שלכם, הם אכן שלכם. אנו מקדישים זמן לדיונים כיצד לאבטח את נתוני הלקוח – הנכס היקר ביותר שלו".
לדבריו, "לאחר העברת הנתונים חזרה אל המודל, אנו דנים בהגנה על הנתונים בזמן האינטראקציה עם המודל. הלקוחות רוצים להעביר אליו כמה מהנתונים הרגישים ביותר שלהם. עצתי השנייה ללקוחות: שימו לב לאבטחה סביב הנתונים".
מציעה כלי בינה מלאכותית יוצרת ללקוחותיה, גם למטרות אבטחה. AWS.
"רוצים שהאבטחה תהיה מובנית היכן שניתן, לטובת תפעול קל וחלק"
לפי בץ, "לקוחות ושותפים צריכים לבחון את היישום שהם בונים. מודלים אינם מתקיימים בפני עצמם, הם יושבים בתוך יישום. ארגונים צריכים לבחור במודל הנכון עבורם, שיהיה חלק מיישום מאובטח מקצה לקצה ולא מבודד".
אז, ציין, "יש לשאול האם המענה אמין מספיק לפונקציה שתשתמשו בה? אחד הדברים המגניבים ביותר במודלי שפה גדולים הוא התחושה של 'החיים האמיתיים' שהם מעניקים לשיחה".
"הדבר שמלהיב אותי ביותר", הסביר בץ, "הוא בניית אבטחה לתוך הטכנולוגיות. אנו מקדישים זמן לעבודה משותפת עם כמה מחוקרי האבטחה המובילים בעולם, שבוחנים את האבטחה של מודלי שפה גדולים. אני רוצה לספק את כל זה בצורה חלקה ככל האפשר כחלק מהפתרונות. ככל שאקל על הלקוחות להיות מאובטחים, כך יהיה לי יותר טוב".
לפי בץ, "דבר נוסף שמלהיב אותי, הוא הטכנולוגיה שהטמענו באמזון. CodeWhisperer הוא הכלי היחיד שאני מכיר עם סריקת אבטחה מובנית, שמאפשרת למצוא ולהציע פתרונות לחולשות שקשה לזהות. אנו רוצים שהאבטחה תהיה מובנית היכן שניתן, לטובת תפעול קל וחלק. כל מפתח שמשתמש בכלי, מקבל אוטומטית הצעות קוד המונעות על ידי AI, שמותאמות ספציפית לקוד שלו, כדי לפתור בעיות הקשורות באבטחה ובאיכות הקוד. דוגמה נוספת היא Amazon Inspector, בו אנו מספקים פתרון לפונקציות Lambda שמסייעות לתקן חולשות. אלו דוגמאות שבהן אתה לוקח יכולת קיימת, שבקצה שלה יש כמות גדולה של נתונים, ומשתמש ב-GenAI כדי לסייע ללקוחות לחפש במקומות הנכונים, לספק הצעות שימושיות ולסנתז כמות עצומה של נתונים. זה ממש מלהיב".
עשויה לסייע במיוחד באבטחת נתונים. בינה מלאכותית יוצרת. צילום: Shutterstock "להפיק תועלת מתוספת GenAI לתוך יכולות שרואים מדי יום"
"מפתחי ההגנות ומומחי האבטחה בכל התעשייה יוכלו להפיק תועלת מתוספת של GenAI לתוך יכולות שאנו רואים מדי יום", הוסיף. "יש לנו כמות עצומה של נתונים ויכולות. כשהמפתחים שלנו שואלים שאלות מהירות בנוגע לאבטחה, ומקבלים הכוונה למקום הנכון עם המידע הנכון, עם תשובות מהירות – זה מאוד מאוד שימושי. בנוסף, היכולת לחפש חולשות שקשה למצוא ולהציע אפשרויות מאובטחות מאפשרת להפחית את העומס על צוותי האבטחה".
"אנו כבר עדים לשיפורים בעולם האבטחה בשל השימוש בבינה מלאכותית יוצרת", סיכם בץ, "ואני צופה שהתחום יואץ עוד יותר בשנה הבאה. יש לנו כמה תוכניות מעניינות במיוחד. כמה מתוכניות הפיילוט נראות מבטיחות מאוד. ולכן אנו ממשיכים לבצע בדיקות וללמוד. ויש כמה מקומות שבהם אנו כבר מזהים השפעה. בחלקם תושגנה תוצאות משמעותיות, שתהיינה מעל ומעבר למה שאנו רואים כבר כיום. לדעתי, האופן שבו אנו נסתכל על חולשות קוד ותוכנה ישתנה דרמטית בחמש השנים הבאות – וזה יהיה חשוב מאוד".
מערכת אנשים ומחשבים תדווח מכנס האבטחה של AWS ביוני.