גוגל הודיעה שהיא משיקה מסנן חדש בתוצאות החיפוש, שיאפשר לראות תוצאות טקסטואליות בלבד, כמו פעם. מי שיבחר להשתמש במסנן הזה יקבל דף תוצאות שמכיל קישורים נקיים בלבד כמו פעם, לפני שהחיפוש הפך לחכם מדי, בלי תמונות שמלוות את התוצאות, בלי הפניה לקישורים שלפי המנוע מתאימים לחיפוש, כדוגמת הפניות לערך בוויקיפדיה, וכדומה, וגם בלי בינה מלאכותית שבקרוב תהפוך את הקישורים למשהו שולי. כאמור, מדובר בסוג של מסנן שמופיע בתפריט מעל תוצאות החיפוש, לצד חדשות, תמונות, סרטונים וכיו"ב שמאפשרים לסנן את התוצאות לפורמט הרצוי. בעוד שבאפליקציית החיפוש במכשירים מבוססי אנדרואיד, ובעיקר בטלפונים, המסנן החדש יופיע באופן קבוע בתפריט, במקרה של חיפושים באמצעות מחשב, תצוגת המסננים אמורה להיות דינמית, כך שברוב המקרים כנראה המסנן "רשת" יופיע תחת "עוד" בקצה תפריט המסננים. "הוספנו את האפשרות לאחר ששמענו מכמה מכם שיש מקרים שבהם אתם מעדיפים פשוט לראות קישורים לדפי אינטרנט בתוצאות החיפוש שלכם, למשל אם מחפשים מסמכי טקסט בתצורה ארוכה יותר, אם מחפשים באמצעות מכשיר עם גישה מוגבלת לאינטרנט, או שפשוט מעדיפים חיפוש מבוסס טקסט", נכתב בחשבון הראשי של מנוע החיפוש של גוגל. גוגל כבר שחררה את העדכון הזה למנוע החיפוש שלה, והוא אמור להגיע לכל העולם כבר במהלך היומיים הקרובים, כולל בישראל.

קבוצת התקשורת פרטנר השיקה אתמול את רשת Private 5G – ליבת רשת דור 5 שהקימה החברה בשנה וחצי האחרונות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, המציגה יתרונות, כמו יציבות, אבטחה והצפנה, רציפות, איכות גבוהה של שיחות קול ווידיאו וקיבולת גבוהה. במקביל הודיעה החברה, כי החלה לשדרג את לקוחות הסלולר שלה לרשת החדשה, באופן אוטומטי, ללא כל עלות נוספת וכשהם נשארים בחבילות הקיימות שלהם. לקוחות החברה שכבר מנויים לחבילות דור 5 ייהנו בנוסף ממהירות גלישה גבוהה יותר ומחוויית שירות טובה יותר בעת עומסים. בהמשך השנה צפויה הרשת המשודרגת לספק הזדמנויות חדשות עבור תעשיות, ארגונים ועסקים, הודות לשתי תכונות מרכזיות שייחודיות לה: האחת היא "פרוסות הרשת" (Network Slicing), המאפשרת הקצאה בלעדית של נתח מהרשת לטובת לקוח או שירות ייעודי, על בסיס מאפייניו, תוך מענה גמיש לצרכיו הספציפיים. השנייה היא "שיהוי נמוך" (Low Latency), המאפשרת זמני תגובה קצרים יותר, תכונה קריטית בכל הקשור לחוויית גיימינג, ניהול ושליטה מרחוק בזמן אמת (רפואה, חמ"לים) וכן למגמות IoT ואוטומציה תעשייתית (רובוטים בתעשייה, מרלו"גים אוטומטיים, מכוניות אוטונומיות ועוד). אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר ציין, כי "לקוחות פרטנר קופצים היום ליגה ויקבלו את שירות הסלולר המתקדם והמאובטח בישראל, בהתאם לסטנדרט עולמי שחברות מעטות נמצאות בו".

"בשנים האחרונות הרשויות המקומיות נכנסו לעולמות של ערים חכמות, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, כחלק משיפור השירות לתושבים. עולמות אלה חושפים את הרשויות לאיומי סייבר נוספים ומורכבים יותר. מרכז השלטון המקומי זיהה את הפער הקיים בשטח, ונותן מענה לרשויות המקומיות, עם מכרז לשירותי הגנת סייבר ואבטחת מידע מנוהלים. המלחמה האיצה את קצב הכניסה של הרשויות לשירות האבטחה המנוהל, וכיום יש יותר מ-60 רשויות המחוברות לשירות. להערכתי, הנתון יעמוד על כ-150-180 רשויות עד סוף 2025", כך אמר רון ברזני, סמנכ"ל חדשנות ומערכות מידע בחברה למשק וכלכלה. ברזני דיבר בפתח כנס שערכה נס סייבר קונטרול (Cyber Control Ness), זרוע הגנת הסייבר ואבטחת המידע של נס. הכנס נערך היום (ב') בטוסקה שבפתח תקווה, בהשתתפות עשרות מנהלי IT ואבטחה מהרשויות המקומיות. לדברי ברזני, "זרז נוסף למכרז היה דו"ח שערך מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, ב-2022, לפיו קיים פער שיש לסגור, בהגנת הסייבר ברשויות. לכן, חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הנחה על מתן פתרון לכך". "הרשויות המקומיות, ציין, "מקבלות פתרון מקצועי ומיטבי להגנת סייבר, כשהשלטון המקומי, החברה למשק וכלכלה ומפעל הפיס מסבסדים 70-90% מעלות השירותים הללו. אנו מבינים שסייבר זו השקעה – ולא הוצאה".  ברזני סיים בציינו כי "זה שנים אנו מתריעים שהיעדר מערך הגנת סייבר לרשויות המקומיות מהווה פרצה חמורה בהגנה על תשתיות עירוניות ונתוני התושבים. אנו מסייעים כלכלית לרשויות ומגינים על המידע הפרטי-אישי של התושבים. אנו מספקים פתרונות הגנה נכונים לכל רשות, עם התרעה מראש על מתקפות צפויות. אם תוקפים רשות אחת – זו מתקפה; אם תוקפים יותר מעשר רשויות – זהו אירוע סייבר בסדר גודל אחר". אלעזר בירו, מנהל חטיבת שירותי סייבר ב-נס. צילום: ניב קנטור SoC ייעודי – המתמחה במתן שירותי הגנה ומענה לצרכי הרשויות אלעזר בירו, מנהל מערך שירותי הסייבר, נס סייבר קונטרול, אמר כי "בשנים האחרונות, הרשויות המקומיות היו בבעיה: לא הייתה כל התייחסות לתחום הגנת הסייבר, והכניסה שלהן לדיגיטל העצימה את מנעד האיומים והגדילה את משטח התקיפה". "לפני שנה וחצי", ציין בירו, "משכ"ל יצאו למכרז למתן מעטפת, הכוללת שירותים טכניים ואנשים לרשויות המקומיות, שבמרביתן אין מערכי הגנה מספקים לסייבר. זכינו במכרז, יש לנו SoC ייעודי, המתמחה במתן שירותי הגנה ומענה לצרכי הרשויות". "ה-SoC המנוהל שלנו", ציין בירו, "נותן מעטפת ניטור, זיהוי ותגובה בעולמות הסייבר. הוא מאפשר לרשויות לקבל שירותים, שעד היום או לא היה להן לצורך כך תקציב או כוח אדם. הם יכולים לקבל גם מודיעין איומי סייבר, יכולות אבטחה בשרשראות האספקה, הערכת סיכונים ופגיעויות ושירותים נוספים, דוגמת מבדקי חדירה וסקרי סיכונים". בירו סיכם בציינו כי "ככל שרשויות נוספות יצטרפו למכרז, רמת הגנת הסייבר ברשויות המקומיות בישראל תגדל". דדי קמרמן, מנהל מגזר ציבורי בנס פרו, קבוצת המוצרים של נס. צילום: יח"צ שירות האבטחה המנוהל – חיסכון של עשרות אחוזים בעלויות בשנה דדי קמרמן, מנהל מגזר ציבורי בנס פרו, קבוצת המוצרים של נס, אמר כי "באמצעות מערך ההגנה שאנו מספקים, ניתן להגן על תשתיות ונתוני התושבים בהיבט הגנת הפרט, וכן לפתח אמצעים מתקדמים לדיגיטציה, לרבות הקמת מרכז בקרה לרשויות בהכוונת גופים מקצועיים". לדבריו, "אחת הסיבות להקמת המערך היא כדי לעזור לרשויות קטנות יותר, הסובלות מחוסר במשאבים ותקציבים, ושלחלקן אף אין מנמ"ר או מנהל אבטחת מידע. אנו מסייעים להן להיערך למתקפות סייבר בצורה מיטבית, בדומה לרשויות הגדולות. אנו פועלים לשילוב אנשי מקצוע ברשות לפי דרישה, ולא על חשבון תקני המשרות שלה. השירות פועל במתווה 24/7 ומנוהל על ידי מומחים ואנליסטים, והוא בעל יכולות מתקדמות".  קמרמן סיים באומרו כי "מאז ה-7 באוקטובר הרשויות המקומיות העלו את רמת הגנת הסייבר שלהן וימשיכו בכך בעתיד. השימוש בשירות האבטחה המנוהל מעניק לרשויות חיסכון של עשרות אחוזים בעלויות מדי שנה, ואיכות הגנת הסייבר משתפרת לאין ערוך. כ-180 רשויות יעשו שימוש בשירותי הגנת הסייבר שלנו עד סוף 2025".  

מערך ה-IT של עיריית מודיעין עילית חווה מתקפת סייבר בינואר השנה. המתקפה – ככל הנראה מסוג כופרה – הצליחה וגרמה לנעילת המחשבים בעירייה. לפי הדיווח היום (ב') בהארץ, במשך כמה ימים נאמר לעובדים כי מדובר בתקלה בלבד, כאשר בפועל – המידע על המתקפה הוסתר מהציבור. בעקבות המתקפה, תושבים שביקשו לקבל שירות – לא הצליחו להשיג את העירייה. עובדי מחלקות החינוך, הרווחה ומחלקות נוספות בעירייה לא יכלו לעבוד או לתקשר זה עם זה, בשל השבתת מרכזיית הטלפונים. לפי הדיווח, לעירייה לקח לפחות שבוע לעדכן את מערך הסייבר הלאומי על המתקפה. לאחר הדיווח הגיעו חוקרים רבים לבדוק את מערך המחשוב, אך מי שניהל את האירוע הייתה העירייה. כעבור שבוע נוסף הודיעה העירייה למערך הסייבר הלאומי כי העניין טופל, ואולם בפועל נמשכה ההשבתה כחודש שלם. מערך הסייבר אישר ל-הארץ כי מאז פרוץ המלחמה בעזה היו 120 ניסיונות תקיפה על גופי שלטון מקומי. בדיקת "הארץ" העלתה כי לפחות חמש תקיפות צלחו, בהן האירוע במודיעין עילית. על פי העיתון, מתקפת סייבר נוספת, נגד מועצה מקומית בעוטף עזה, הצליחה, ועיריית ירושלים ועיריית הרצליה חוו ניסיונות תקיפה דומים. ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר ב-סייפוקס. צילום: יח"צ "מתקפות אלו עלולות לשתק מערכות חיוניות" לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox), המתמחה באספקת פתרונות אבטחת מידע מבוססי בינה מלאכותית, "מתקפות הסייבר, כמו זו שהשביתה את עיריית מודיעין עילית, משקפות בעיה חמורה באבטחת הסייבר של הרשויות המקומיות בישראל. הן מדגישות את הצורך בהשקעה נרחבת בהגנות מתקדמות ובחקיקה מחייבת שתסדיר את הנושא". "מומלץ לרשויות המקומיות", ציין יהושע, "להתקין מערכות XDR, לשיפור היכולת לזהות ולהגיב למתקפות בזמן אמת, כי הזמן הוא דבר קריטי. בנוסף, יש למנות מנהל אבטחת מידע בכל רשות, שיפקח על ניהול הסיכונים וההגנות". הוא סיים באזהרה: "בלא רגולציה מתאימה ושקיפות מלאה מול הציבור, מתקפות אלו עלולות לשתק מערכות חיוניות ולפגוע בתפקוד השוטף של העיריות. על הרשויות המקומיות לשתף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי ולהטמיע נהלים מחמירים, כדי להגן על מערכות המידע ועל המידע של התושבים". משרד הפנים מסר בתגובה כי "האחריות לאבטחת המידע והגנת הסייבר חלה על כל רשות מקומית, בדומה לאחריותה לגבי כל תחומי פעילותה. המשרד אינו מהווה סמכות משפטית בנושא זה ואין בידיו את מכלול הידע והמומחיות, כמו גם היכולת המעשית לפיקוח ורגולציה על מערכת המחשוב של הרשות המקומית". עיריית מודיעין עילית מסרה בתגובה כי היא פעלה "עם אנשי מקצוע בתחום ובתיאום מלא עם מערך הסייבר הלאומי ובהתאם להנחיותיהם המקצועיות שהתקבלו. לא זוהה אירוע של דלף מידע".

אחת השאלות המטרידות מאז ה-7 באוקטובר היא מדוע תסריט האימה שנשלח על ידי נגדת מקצועית מ-8200 והזעקות המתמשכות שעלו מהתצפיתניות לאורך זמן, לא קיבלו את הקשב הראוי מהמפקדים, שלא לומר, לא יצרו טלטלה במערכת הביטחון כולה. אין ספק שהמידע ש"פוספס" ואינדיקציות נוספות, שלא זכו לתשומת לב ראויה, הביאו למשבר החמור ביותר שידענו מאז קום המדינה. ניתן לומר בוודאות ובאופן גורף יותר כי בתחומים קריטיים אחרים כמו רפואה, חינוך ורווחה, לאיבוד מידע ולאי-זיהוי תפניות עלולות להיות השלכות קשות שסביר שלא נדע עליהן לעולם. תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים וכחלק בלתי נפרד מכך, לייצוג של נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה – להן תפקיד מכריע בעיצוב הדורות הבאים ומעצם טבען הן מביאות חשיבה אחרת, מאחדת, מאזנת ובעיקר נטולת אגו ללא ספק, המערכות הביטחוניות עושות את המיטב על מנת ללמוד את הלקחים, לשפר את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות, אלא שבתוך כך נדרש לתת את הדעת לדרך הטובה ביותר לשלב בתהליך הפקת הלקחים והיישום אנשים ונשים מנוסים, יחד עם כלים טכנולוגיים. בשנים האחרונות הטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר כמעט בכל תחום בחיינו. מדע הנתונים והבינה המלאכותית מתפתחים בקצב מהיר מאוד ומחוללים מהפכה. הם חודרים  לכל תחומי החיים: מדע, כלכלה, תעשייה, ביטחון, בריאות וחינוך, ומאפשרים תמיכה משמעותית בתהליכי קבלת החלטות. מחויבת המציאות: תוכנית AI לאומית משמעותית במרץ 2021 פרסמה ועדה בראשות ד"ר ארנה ברי דו"ח, אשר ההמלצה המרכזית העולה ממנו היא הצורך בפיתוח תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. לטענת חברי הוועדה, "מימוש תוכנית לאומית מתחייב, על מנת למנוע מצב בו מדינת ישראל תמצא בפער מדעי, טכנולוגי וכלכלי… שיהווה מגבלה על החוסן הלאומי". בהיבט ההון האנושי זיהתה הוועדה "פער כמותי משמעותי, המתחיל כבר באקדמיה, ומשליך על התעשייה ומערכת הביטחון". כל יום שעובר ובו לא מותנעת תוכנית לאומית משמעותית בתחום הבינה המלאכותית, הכוללת תשתית חומרה, כלי תוכנה, נהלים וכלים לשיתוף נתונים והטמעה, יהווה בכייה לדורות. ולראייה, תחום הסייבר – מיזם לאומי בתחום הסייבר הותנע ויושם בפועל במהלך העשור האחרון, לרבות השקעת משאבים בתעשייה ובאקדמיה. שערו בנפשכם איך מדינת ישראל הייתה מתמודדת עם מעל 3,000 אירועי סייבר משמעותיים במגזר האזרחי מאז פרוץ המלחמה (פי 2.5 מאשר בשגרה), ללא ההיערכות הלאומית, המובלת על ידי מערך הסייבר הלאומי, בשיתוף כלל גופי הביטחון. יצוין עם זאת כי גם בתחום זה ההיערכות מאותגרת מאוד, לאור ההתפתחות המואצת של ה-AI. קולן חייב להישמע. נשים. צילום: אילוסטרציה. מקור: Shutterstock זמן לתת ייצוג הולם לנשים תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים וכחלק בלתי נפרד מכך, לייצוג של נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה – להן תפקיד מכריע בעיצוב הדורות הבאים ומעצם טבען הן מביאות חשיבה אחרת, מאחדת, מאזנת ובעיקר נטולת אגו.  את הנושאים הללו העלנו בפני הממשלה, אי שם ב-2022, כשהקורונה עוד העסיקה את כולנו, באמצעות דו"ח של ועדה אשר עמדתי בראשה מטעם ראש המל"ל. הוועדה עסקה בהטמעת חשיבה מגדרית במצבי חירום, והמליצה על ייצוג נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות בחירום. המלצות הוועדה אושרו על ידי הממשלה על הנייר, אולם דבר לא ממומש בפועל. חשוב להבהיר כי לבינה המלאכותית ולמדע הנתונים, אשר מחלחלים בקצב מסחרר לחיינו ונועדו בין השאר לתמוך בתהליכי קבלת החלטות, קיימים גם סיכונים לצד התועלות הרבות. אחד מהם הוא זליגת הטיות לתוך המערכות. לכן, מערכות ה-AI מחייבת איזון מגדרי בכל השלבים של מחזור החיים, החל מהמחקר והפיתוח ועד הפקת התובנות. אחרת הבינה המלאכותית בעצמה תנציח הטיות קיימות ותוביל לעיוות בתוצרים המופקים מכלים אלה. אל לנו לשכפל את אי-השוויון בעולם הפיזי גם בעולם הדיגיטלי. תוכנית לאומית מקיפה בתחום מדע הנתונים והבינה המלאכותית חייבת לכלול השקעה במחקר ובפיתוח באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון, תוך השקעה משמעותית בהכשרת כח אדם, כבר בגיל צעיר, עם דגש מיוחד על הגדלת אחוז הנשים העוסקות בתחום. למותר לציין את הצורך הקריטי בהגדלת מספר בעלי התארים המתקדמים, החוקרות והחוקרים בתחום. כמי שהייתה שותפה לתחקירי מלחמת לבנון השנייה בחיל המודיעין ולתהליכי יישום הלקחים, אשר כללו פרויקטים משמעותיים, שפירותיהם באם לידי ביטוי במלחמה הנוכחית, אני רואה חובה אישית לקרוא לדיון עמוק בתפישת הביטחון הלאומי ובכלל זה בהיערכות להגנת העורף וקידום תוכנית מערכתית לשיקום הנגב המערבי וצפון הארץ, בשיתוף התושבים. לצד זה אסור לזנוח תחומים קריטיים לעתיד המדינה, אשר בהם מתחייב תכנון ארוך טווח, כמו: כלכלה, חינוך ומדע. הפקת לקחים ובניית תוכניות ארוכות טווח, מקצועיות ואמיצות חייבים להיעשות עם ייצוג הולם למגוון האוכלוסיות, ולנשים בפרט, כמובן בהתבסס על תשתית נתונים אמינה. האם קולן של הנגדת והתצפיתניות לא נשמע בשל היותן נשים? לעולם לא נדע. מאז השבת השחורה נוכחנו במנהיגות, באומץ, בנחישות ובמקצועיות של נשים. אנחנו למדים על גבורת הנשים בשואה – יש הוכחות חד משמעיות לכך שנשים מאירות בתקופות חשוכות. עכשיו, ללא ספק – חובה להישען על יכולותיהן של נשים, על מנת להימנע מהחושך. הכותבת היא מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. שירתה כקצינה בצה"ל בדרגת אלוף-משנה באגף המודיעין. לאחר שחרורה הועסקה בתפקידים בכירים בחברת יבמ ובמערך הסייבר הלאומי

מנהלי הגנת הסייבר בארגונים נכשלים בניסיונם לזכות באמון של המנהלים בארגון שלהם: הנהלות ארגונים ברחבי העולם נוטות להתעלם מההמלצות ומהאזהרות שמציגים בפניהן מנהלי הגנת הסייבר ואבטחת המידע בארגונים. כך, לא רק שמזלזלים בהם לא פעם לצד יחס שלילי, והם נתפסים כנודניקים, יש למנהלי האבטחה סיכוי גדול יותר להיות מפוטרים; כך עולה ממחקר חדש של טרנד מיקרו (Trend Micro). ענקית האבטחה הנפיקה את המחקר על בסיס ראיונות שנערכו עם 2,600 מנמ"רים ומובילי IT בארגונים, שיש להם קשר לעולם אבטחת המידע. המחקר נושא את הכותרת: "פער האמינות של ה-CISO: איך תקשורת שבורה בחדרי הנהלות הארגונים פוגעת בחוסן הסייבר שלהם". הממצא המרכזי העולה מהמחקר הוא, שמנהלי האבטחה לא מצליחים לזכות באמונם של מנהיגי הארגון. כך, 79% טענו כי הם חשו לחץ בחדר הישיבות, שנועד להמעיט בחומרת סיכוני הסייבר העומדים בפני הארגון שלהם. 43% אמרו כי מנהלי הגנת הסייבר נתפסים כ"נודניקים" ש"חוזרים על עצמם". 42% מהם טענו כי מנהלי האבטחה נתפסים כשליליים מדי. לגבי שליש מהם, 33%, ההנהלות התעלמו מדבריהם, וגורל חלקם היה גרוע מזה והם פוטרו. שליש (34%) ממנהלי האבטחה טענו שתחום הגנת הסייבר עדיין מטופל כחלק מה-IT ולא כסיכון עסקי בארגון שלהם. "הנהלות ארגונים שאינן בקיאות בתחום, ולכן אינן מעורבות בו, או שהן חסרות עניין בו, נוטות להימנע מהשקעות פרואקטיביות בסייבר – מה שמוביל בסופו של דבר להגדלת הסיכונים, ליותר אירועי סייבר הקורים בפועל, ובהתאמה – ליותר עלויות", נכתב בדו"ח. לפי 80% ממנהיגי ה-IT, הדירקטוריון יקבל תמריץ לפעול בנחישות בנוגע לסיכון עסקי – רק אם יתרחש אירוע סייבר. הם העריכו, כי הפסד כספי של כ-200 אלף דולרים בממוצע – יניע את חברי ההנהלה לפעול בתחום. לפי המחקר, "כאשר מנהלי האבטחה מצליחים לערוך התאמה בין הגנת הסייבר והאסטרטגיה העסקית, היתרונות ברורים: מחצית (46%) מהם אומרים שכאשר הם הצליחו למדוד את הערך העסקי של אסטרטגיית אבטחת הסייבר שלהם, הם נתפסו כבעלי אמינות רבה יותר". כך, במקרים שכאלה, מנהלי הגנת הסייבר קיבלו יותר תקציב (43%) ואחריות (45%). 41% מהם דיווח כי הם שותפו בדרג מקבלי ההחלטות הבכיר. הדרך להמחשת הסיכונים הגלומים בסייבר, נכתב, "עוברת דרך הצגת מדדים עסקיים. 89% ממנהלי האבטחה שיישמו מדדים – כמו זמן זיהוי (של האיום או האירוע), מספר תקריות אבטחה, היקף ההדרכות למודעות סייבר ותביעות ביטוח סייבר – וכך הם הציגו את הערך של אסטרטגיות אבטחת סייבר. גישה זו משתלמת, כי היא מקושרת לשינוי אמיתי בעסק – ומנהלי האבטחה זוכים להיתפס כיותר אמינים ומקבלים יותר תקציב". "אפליה" נוספת כנגד מנהלי האבטחה מגיעה משדות אחרים: מנהלי ה-IT דיווחו כי העסקים שלהם ישנמכו את סדר העדיפויות של אבטחת הסייבר לטובת שיפור מהירות הטרנספורמציה הדיגיטלית (35%), שיפור חווית העובדים (33%) ועבודה היברידית (31%). "מנהלים אינם מבינים היטב את הסיכונים העומדים בפני הארגון שלהם, ולכן הם מתייחסים למנהלי האבטחה כמי שהם מציקים או שליליים מדי. לכן, אין זה מפתיע שאירוע סייבר שיכאב להם בכיס הוא הדרך היחידה שתגרום להם לפעול. לכן, על מנהלי האבטחה מוטלת המשימה להפריך את התפיסה הכוזבת, לפיה סייבר הוא מחסום ליצירת ערך", סיכמו מחברי המחקר.

דו"ח חדש שפרסמה חברת אלטאינדקס (Altindex) – המתמחה באנליטיקה של נתונים – חשף שבעשור האחרון סמסונג (Samsung) שולטת ביד רמה בשוק הטלפונים החכמים. למרות שב-2023, במבט כולל, אפל (Apple) הצליחה להדיח את סמסונג ממקומה הראשון uvכמעט טבעי אחרי 14 שנה, אבל לא רק שהיצרנית של טלפוני הגלקסי חזרה ברבעון הראשון של 2024 למקום הראשון – הפער במכירות לאורך עשור עומד על כ-33% לרעת יצרנית מכשירי ה-iPhone. ב-אלטאינדקס ניתחו את הנתונים הרבעוניים שפרסמה חברת מחקרי השוק IDC, החל ברבעון הראשון של 2014 ועד הרבעון הראשון של 2024, ומהמספרים עולה ש-סמסונג מכרה באותה תקופה כ-700 מיליון טלפונים יותר מיריבתה העקשנית: 2.937 מיליארד לעומת 2.203 מיליארד בהתאמה. סמסונג העפילה על כולן במכירות בעשור. חברות הסמארטפון המובילות. צילום: Shutterstock שיאומי, אופו ו-ויוו יחד מכרו פחות מאשר סמסונג בעשור האחרון אבל יותר מכך, שלוש היצרניות הבאות ברשימה, שעדיין באמת פעילות בשוק, הן שיאומי (Xiaomi), שמכרה 1.147 מיליארד טלפונים; אופו (Oppo), שמכרה 0.912 מיליארד יחידות; והאחות ויוו (VIVO), עם מכירה של כ-0.527 מיליארד מכשירים. יחד שלושתן מכרו פחות מאשר סמסונג בעשור האחרון. וואווי (Huawei), שהונחה בצד קצת, מכרה בעשורה אחרון 1.057 מיליארד טלפונים, ואפשר רק לנחש איך היה השוק משתנה, והוא היה משתנה, אם החרם של הממשל האמריקני לא היה מוטל על החברה. אבל ב-אפל יכולים גם להיות קצת מרוצים מהדיווח הזה: בעשור האחרון עלה נתח השוק שלה ב-2% – אל 17.3%. במקביל ירד נתח השוק של סמסונג בלא פחות מ-9.9% – מ-30.7% ברבעון הראשון של 2014 ל-20.8% ברבעון הראשון של 2024 – מה שאומר שהחברות הקטנות יותר בהחלט נגסו במכירות של החברה המובילה. נתח השוק של שיאומי, לדוגמה, עומד על 14.1% – פי שלוש מאשר לפני עשור.

"הטכנולוגיה והיבטים של עולם האודיו-וידיאו מגיעים היום אפילו לחדר הלידה. בתי החולים מנסים ליצור ערך מוסף בחדרי הלידה, כדי למשוך אליהם כמה שיותר יולדות, שהן הרי הלקוחות שלהם, אז עושים כל מיני דברים – החל בלידה טבעית ועד ג'קוזי, ומיילדת צמודה, ועכשיו גם פתרונות אודיו-וידאו. בפרויקט כזה שליוויתי לאחרונה, נבנו חדרי לידה מודרניים עם אווירה, שאפשר לבחור מוזיקת רקע, תאורה ועוד, והיולדת עושה זאת מלוח שליד המיטה שלה, בשליטה מלאה. זה מושך יולדות, ומתחיל לתפוס תאוצה, והכל סובב את החוויה. זו הנקודה: חוויית המשתמש", כך סיפרה אבירה אברהם, מנהלת ומלווה של פרויקטי מולטימדיה, בפאנל 'פתרונות מולטימדיה בעולם האירוח', שנערך במסגרת AV-TLV 2024 – הכנס השנתי של מקצועני וצרכני תחום ה-AV Pro. את הפאנל הנחה דותן שובל, מייסד אתר הידע AVmaster, שמוביל את הכנס כל שנה תחת ההפקה של אנשים ומחשבים. שובל ניסה ללמוד מהמשתתפים בפאנל כיצד אבולוציית חוויית השהות של האורח משתמשת באופן נרחב בפתרונות אודיו, וידאו ומולטימדיה. "תחום המולטימדיה נפל עד לאחרונה בין הכיסאות, אבל הוא תופס תאוצה. בארגונים גדולים כבר משלבים אנשים שמתמחים -AC ובמולטימדיה. אדם זה, יחד עם יועץ, או בעצמו, עושה פילוח של השוק וצריך מאוד לדייק בפתרונות שהוא מציע. הלקוח האידיאלי, לפחות בהלך הרוח, מבין את הארגון שלו ויודע מה העובדים שלו צריכים מהמערכות שלו. אני יודעת, יש חשש להוציא קצת כסף ומשאבים, כי מצד אחד זה לא פתרונות חובה, אבל בארגונים הגדולים כבר מתחילים להבין שצריך להגביה את רמת השמע והווידאו, וזה הולך ותופס תאוצה", הוסיפה אברהם. ליאור שחר, יועץ בתחום המלונאות משחר ייעוץ תקשורת. צילום: ניב קנטור שילוב מולטימדיה במלונות – הדרישה הולכת לעולה ליאור שחר, יועץ בתחום המלונאות משחר ייעוץ תקשורת, התבקש לספק תשובה כיצד משפרים את חוויית האירוח באמצעות טכנולוגיה. "טכנולוגיה זה כלי שרת להעצים את חוויית האורח, מהרגע שהוא פוגש את המלון בדלפק הקבלה, כולל העברת מידע באמצעות שילוט דיגיטלי ושילובים של וידיאו ארט, המשך במידע בחללים במלון, בהם יש אינטראקציה עם מסעדות, מרכז קונגרסים לדוגמה, ועד מרחבים מיוחדים עבור אלו שמגיעים ורוצים להמשיך ברצף החיים שלהם, כמו למשל חדר התוודעות. צריך להתאים את המוצרים לכל חלל וחלל במלון. יש גם התאמה לסוג המלון, אם מדובר במלון לבילוי או מלון עסקים וכדומה", הוא ענה. שחר הוסיף כי כיום יש הרבה צרכים שעולים מהשטח ומגמות שנובעות מדרישות של קהל האורחים. "לאחרונה השלמנו פרויקט של מלון בתל אביב, מלון עסקי אורבני, אבל עם פעילות ששונה מהטיפוסי. בפרויקט יצרנו יצר קהילה של חברים, והוא מספק יותר מאשר רק מלון ופונה לקהל שלא בא לישון בלילה דווקא. הפנייה לכיוונים חדשים היא כמובן כדי לשפר את שורת ההכנסה", הוא אמר. יוחאי אנגלסמן, מנמ"ר רשת מלונות ישרוטל. צילום: ניב קנטור יוחאי אנגלסמן, מנמ"ר רשת מלונות ישרוטל, סיפר על התקופה שעברו מלונות של הרשת לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. "פתאום נאלצנו לנהל מציאות שונה לגמרי – מצד אחד אורחים שרצו לקצר או להאריך את השהות, יחד עם רבים שרצו לשהות בבתי המלון באילת בדרך חזרה מסיני, ומעל זה אנשים שהגיעו כפליטים מהעוטף. זה אילץ אותנו להתארגן מהרגע להרגע בבתי המלון באילת, לשנות מעכשיו לעכשיו את האופי ממקום של הנאה ונופש לאירוח פליטים, ולדאוג להכל – לאוכל, לבגדים, ללימודים ועוד. מבחינה טכנולוגית זה היה גם להפוך אותם למקומות עבודה, לספק את האפשרות לחזור לסוג של שגרת עבודה, למשל רשת אינטרנט הרבה יותר חזקה, וזה העסיק ועדיין מעסיק אותנו", הוא סיפר. המצב הוביל את המלונות, סיפר אנגלסמן, לכמה פרויקטים גדולים. "על קצה המזלג, אחד מהם היה ליצור יתירות של קווי תקשורת עם גיבוי על גיבוי על גיבוי בכל הפלטפורמות האפשרויות, שכל התקשורת עוברת בכל הנתיבים כל הזמן". הוא גם סיפר על הפעילות הרגילה, על הצורך לספק כיום לכל אורח כמעט בבתי המלון של הרשת סוג של חוויה אישית. "אנחנו משקיעים הרבה מאוד בהיבט הזה, ואנחנו משתיתים הכל על CRM עוצמתי, כספק פרטים על כל אורח. ואנחנו רוצים שזה יהיה חלק, ולתת תשובה, לדוגמה, ללקוח שרוצה לצרוך את התוכן שלו מנטפליקס, ואנחנו רוצים שהטלפון שלו ישתלב במערכת במהלך האירוח שלו, כולל היבטים של אבטחת מידע. השילוב מאוד מאתגר", סיכם אנגלסמן. רביד סגל, מנהל טכנולוגיה ראשי במרכז הארצי להדמיות רפואיות בשיבא. צילום: ניב קנטור היבטי אבטחת סייבר עקב הוספת טכנולוגיה מתקדמת רביד סגל, מנהל טכנולוגיה ראשי במרכז הארצי להדמיות רפואיות בשיבא, אמר כי המטרה של המרכז בסופו של יום היא להעניק פתרונות בריאותיים טובים יותר. "אנחנו לא שוכחים שאנחנו גוף שטועה לפעמים, ואנחנו רוצים לספק טיפול טוב יותר ובטוח יותר. אנחנו גם מחפשים לשלב יכולות מודרניות יותר וחדשניות בתחום הרפואה. בבית החולים זה מורכב. הלקוחות הפנימיים שלנו זה רופאים, אחיות, רוקחים, וטכנולוגיה בלשון המעטה היא לא התחום שלהם. היינו צריכים תפקיד חדש והוא – מטמיע טכנולוגיות, שעוזר לאנשי הרפואה ללמוד את הכלים החדשים", הוא סיפר. ההיבט של אבטחת המידע, לדבריו, אפילו מכאיב לפעמים. "זה מאתגר וזה דורש בין השאר קשר עם מערך הסייבר הלאומי. למשל, מה קורה אם תוקפים מערכות? אם הרשת לא שמורה טוב האקרים יכולים למשל לפרוץ למכשירי MRI ולשנות נתונים. יחד עם מערך הסייבר אנו בוחנים מה יכול לקרות אם תוקפים מערכות רפואיות. זו יזומה של שיבא, יחד עם מסר לבדיקת תרחישים בסביבה בטוחה", הוא הוסיף.