10:59:48 | ◀︎ | שימוע בקונגרס לקראודסטרייק – בשל השבתת הענק שגרמה | |
11:25:20 | ◀︎ | בא לבקר במאורת הנמר: רוני שדה, מד וואן | |
13:03:22 | ◀︎ | האם סמסונג מנסה לרכוש את חטיבת התשתיות הסלולריות של נוקיה? | |
14:06:57 | ◀︎ | שרי ירושלמי מונתה למנכ"לית LGBTech | |
14:23:41 | ◀︎ | האם ג'מיני של גוגל יסייע לכם בנהיגה בקרוב? | |
14:28:31 | ◀︎ | הדו"חות של קבוצת אמנת: הרווח הנקי זינק בכ-150% | |
14:59:47 | ◀︎ | מותו של סוכן: איך הסתמכות על סוכן הביאה לקריסת אלפי ארגונים בעולם? | |
15:34:17 | ◀︎ | חיל האוויר בפרויקט ענק: מעלה ERP של סאפ במאות מיליוני שקלים | |
15:38:46 | ◀︎ | היקף הפגיעויות השנה – בנסיקה | |
16:15:49 | ◀︎ | אפל החליטה לוותר על יציאת ה-USB-A ב-Mac Mini | |
16:46:43 | ◀︎ | אינטל ישראל לעובדים: החזירו את רכבי הליסינג | |
17:01:36 | ◀︎ | "הטכנולוגיה והמוחות היצירתיים בארץ יסייעו לנצח בקרב על התודעה" |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/09/24 16:46
15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחרי שהחליטה לסגור את חממת ההאצה לסטארט-אפים שלה, על אף שמדובר יחסית בחיסכון כספי קטן בלבד לחברה, ממשיכים באינטל לחפש עוד דרכים לחסוך בהוצאות כדי לעמוד ביעד הקיצוץ שלה, שעומד על כ-10 מיליארד דולר.
היעד הפעם, בישראל, הוא רכבי הליסינג של אלפים מ-11 אלף עובדי החברה בארץ. רובם קיבלו באחרונה הודעה שעליהם להחזיר את הרכב לחברה עד סוף השנה, וההטבה הזו תימחק בינתיים מתנאי העבודה שלהם. לפי ההערכות יחסוך המהלך הזה רק בישראל מעל 10 מיליון שקלים בהוצאות שנתיות – ואפשר להעריך שלא מדובר במהלך נקודתי של הקונגלומרט.
עובדים שיאבדו את רכבי הליסינג יצטרכו למצוא פתרון חליפי כדי להגיע למקום העבודה שלהם, ולא ברור אם אינטל תאפשר יותר שעות עבודה מהבית, גם אם אפשרי לעשות זאת מבחינה לוגיסטית.
המהלך הזה, כאמור, מגיע אחרי ההחלטה לסגור את איגנייט, מכיוון שהחממה לא קשורה ישירות לעסקי הליבה של החברה, ואחרי שרשימת הפורשים מרצון כבר נסגרה. לפי הידוע, מדובר בישראל ברשימה שהייתה גדולה מהצפוי.
לא ברור האם הקיצוצים הללו יאפשרו לאינטל ישראל להקטין את רשימת העובדים שיקבלו בחודשים הקרובים מאוד הודעת פיטורים, אבל כמעט בוודאות ייסגרו עוד קבוצות עבודה שלא קשורות ישירות לייצור ופיתוח מעבדים.
02/09/24 14:59
13% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תקרית ה-IT העולמית שאירעה לפני כחודש, היא אולי החמורה שידע עולם המחשוב. אנחנו מתייחסים לתקלה זו כאל 'אירוע IT' (מערכות מידע) ולא כ'אירוע סייבר', מכיוון שאף על פי שהתוכנה שקרסה הייתה תוכנת הגנה, לא היה שום מימד של פריצה או חולשת סייבר. לפי מה שידוע כעת, עדכון תוכנה אוטומטי של סוכן (Agent) בשם פאלקון (Falcon) מבית קראודסטרייק (CrowdStrike) גרם ללולאה אינסופית של אתחול ו"מסכים כחולים" (BSOD- Blue screen of death, הסיוט של כל איש סיסטם) במערכות מיקרוסופט (Microsoft).
התקרית הזו מדגישה את הסיכון התפעולי של הסתמכות על מערכות מבוססות סוכנים, שנזדקקות לעדכונים שיכולים לגרום בעצמם לשיבושים
תקרית סוכנים זו השפיעה על עסקים ברחבי העולם, אשר חוו זמני השבתה חסרי תקדים של מערכות המחשוב שלהם, והשפיעו על מגזרים קריטיים כמו שדות תעופה ובתי חולים.
לזכות חברת קראודסטרייק יאמר שהם זיהו במהירות את התקלה, ותוך מספר שעות הפיצו נוהל שעזר ללקוחותיהם להתגבר עליה. אבל למרות התגובה המהירה יחסית עדיין אלפי לקוחות ומאות אלפי אנשים ברחבי העולם חוו השלכות של הארוע, שכללו דחיית טיפולים רפואיים, דחיית וביטולי טיסות והפרעות רבות למערכות מסחר מקוונות ופיזיות.
כך יצא שמערכת הגנת סייבר שנועדה להבטיח רציפות תפעולית אל מול איומים שונים גרמה בעצמה להשבתה מאסיבית.
בעוד שברור שלחברה מבוססת כזו יש תהליכי בקרת איכות מהטובים שיש לחברות באופן בסיסי, ארכיטקטורת התוכנה שעליה התבססה החברה מוּעדת לפורענות, בשל אותם "סוכנים" על גבי מערכת ההפעלה המקומית, שהביאו לקריסת המחשבים עליהם הותקנו.
עומדת מאחורי תקלת ה-IT העולמית הדרמתית. קראודסטרייק. צילום: Shutterstock
סוכן או לא סוכן?
בעשור האחרון, הענן הפך למרכיב קריטי בתשתית המחשוב של כמעט כל ארגון בעולם. בעוד שפריסת מערכות סייבר על גבי מחשבים פיזיים הייתה תלויה במקרים רבים על טכנולוגיות מבוססות סוכנים, הענן אפשר פריסה שכזו ללא שימוש בסוכנים, המספקת זיהוי כמעט בזמן אמת על ידי ניתוח נתוני תקשורת (טלמטריה) ולוגים בענן. ועדיין, קיימים כאלו שמאמינים שיש להתקין סוכנים גם בסביבות ענן, ושאין בכך סיכון או נטל תפעולי. או לפחות – זו הייתה האמונה שלהם עד התקרית של קראודסטרייק.
לפתרונות אבטחה בענן שמבוססים על סוכנים יש מספר חסרונות, שחלקם הורגש בתקרית האחרונה של קראודסטרייק.
החסרונות הללו נוגעים ב –
מורכבות התפעולית – כמו כל חלק בתשתית, בין אם פיזי או וירטואלי, סוכנים דורשים עדכונים ותחזוקה כדי להבטיח שהם פועלים כראוי. זה דורש משאבים וזמן – דבר שחסר לצוותי אבטחה רבים. התקרית הזו מדגישה את הסיכון התפעולי של הסתמכות על מערכות מבוססות סוכנים, שנזדקקות לעדכונים שיכולים לגרום בעצמם לשיבושים.
צריכת משאבים – סוכנים דורשים משאבי מערכת כדי לפעול בצורה תקינה. המשאבים שסוכנים צורכים משמעותם עלות גבוהה יותר בצד הלקוח (בחיובי עלות מחשוב ענן) בפרופילי זיכרון ו-CPU במכונות, עם פוטנציאל להאט יישומים, שירותים ופרויקטים עסקיים קריטיים.
נקודת כשל – החיסרון הוא מה שהעולם חווה בתקרית הזו, שסוכנים מוסיפים נקודת כשל נוספת (המכונה באנגלית Point of failure). עדכונים ושינויים אחרים בנקודות אלו בתשתית הענן עלולים לגרום לבעיות חמורות.
שירותים שלא ניתן להגן עליהם באמצעות סוכנים – בענן, שירותים רבים מנוהלים על ידי ספק הענן, ולכן לא ניתן להתקין סוכן – מה שהופך את הגישה ללא סוכנים לדרך הרלוונטית היחידה להגן על שירותים אלו. סוכנים פשוט לא רלוונטיים במקרים אלה, ופתרונות מבוססי סוכנים יהיו עיוורים לשירותים מנוהלים (Databases, FaaS Managed Kubernetes), כאשר זיהוי איומים מקורי בענן הוא האלטרנטיבה היחידה.
סיכונים הנובעים מיכולות אכיפה – אחד האתגרים המרכזיים בזיהוי ותגובה של איומי ענן הוא חלק התגובה. בעוד שסוכנים כוללים יכולות אכיפה, הם מציגים סיכון של אכיפה, אשר לה השלכות בלתי צפויות, ויכולים גם להכניס סיכון שרשרת אספקה אם ייפלו לידיים הלא נכונות.
היתרונות בפתרונות אבטחה שאינם מבוססים על סוכן
חברות סייבר שפיתחו פתרונות לענן, לאחר שכבר הציעו פתרונות מבוססי סוכן למחשבים פיזיים, פשוט "העתיקו" את הקונפסט לעולמות הענן. לעומתן, חברות שהן Cloud-Native ביקשו לבטל את התלות בסוכנים, וכך להימנע מהמורכבות והפגיעויות הקשורות לסוכנים, תוך שמירה על יכולות אבטחה פרואקטיבית לאבטחת ענן תוך פישוט הניהול והתפעול.
יתרונות מערכות אבטחה שאינן זקוקות לסוכנים הן –
קלות פריסה וניהול – פתרונות ללא סוכנים קלים יותר לפריסה ולניהול. הם ממנפים תשתית קיימת ושימוש ב-APIs ודורשים תפעול מינימלי, מה שמפחית את העומס התפעולי על צוותי IT. ללא צורך בעדכונים ותחזוקה מתמשכים, ארגונים יכולים להתמקד ביעדי אבטחה הליבה, במקום בניהול בעיות הקשורות לסוכן.
צפייה ברמת אירוע הוליסטית בזמן ריצה בענן – פתרונות ללא סוכנים מציעים נראות מקיפה לתוך סביבות ענן, מבלי לדרוש קלט הקשר ייחודי למערכות מבוססות סוכנים. על ידי שילוב עם שירותים מקוריים בענן וניצול ניטור מבוסס API, פתרונות אלו מספקים תובנות בזמן אמת לגבי איומים ותקריות פוטנציאליות.
אין השפעה על יכולות הזיהוי – בניגוד לאמונה שסוכנים חיוניים לזיהוי איומים יעיל, פתרונות ללא סוכנים יכולים להשיג יכולות זיהוי דומות, אם לא מעולות. על ידי ניתוח טלמטרי ענן ולוגים כגון תעבורת רשת, לוגים של בקרת גישה ופעולות (Audit), לוגים של DNS ועוד, CTDR ללא סוכנים יכול לזהות ולהגיב לאיומים בדיוק ובמהירות.
זיהוי יזום, אכיפה מאומתת ומאובטחת – פתרונות אבטחה ללא סוכנים יכולים לבצע סימולציות אוטונומיות לזיהוי פרואקטיבי ותגובה מאומתת, על ידי הדמיית תרחישי תקיפה מוכחים של תקיפות שהותאמו במיוחד לתשתית הענן של הלקוחות, והרצתם מול מנגנון הזיהוי, כך שאמצעי אבטחה נבדקים, מוערכים ומטויבים ללא הרף. כך גם ניתן לבחון ולהכין מראש מדיניות אכיפה, באמצעות תגובה אוטומטית, וכל זאת ללא המגבלות והסיכונים של סוכנים. יתרה מזאת, זה מסייע לאיתור נכסים קריטיים לארגון ולמיקוד ההגנה בהם, תוך שמירה על המשכיות עסקית.
פרשת מים בעולם הסייבר- הסוכן הוא מסוכן
התקרית האחרונה (שכנראה תיזכר לעולם כ"תקרית קראודסטרייק") הוכיחה את מה שחברות Cloud Native מטיפות לו זה שנים. תצורת ההגנה המבוססת על סוכנים טומנת בחובה סיכונים ומורכבות מובנית, ולפחות בסביבת הענן ניתן כבר היום לאמץ גישה אחרת, שאינה מבוססת על סוכנים, ועל ידי כך לפשט את האופרציה, להסיר נקודות כשל, ולחסוך כאב ראש תפעולי, מבלי להתפשר על רמת האבטחה בענן.
כותב המאמר הוא מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר בענן סקייהוק סקיוריטי
02/09/24 17:01
12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"לצד הפעילות בשדה המשפטי ברחבי העולם, יש להגביר את הלגיטימציה לצה"ל ולישראל בחו"ל – על ידי פעילות במישור ההסברתי-תודעתי. קיים קושי להתמודד מול מאות מיליוני פרו-פלסטיניים, פרו-חמאס ופרו-אסלאם, שפעילים ברשת. צריך לבחון דרכים לנצל את המוחות היצירתיים בישראל, את המשאבים והכוחות, את הטכנולוגיות המתקדמות של אומת הסטארט-אפ – ולמצוא כלים טכנולוגיים שיסייעו לנו לנצח בקרב על התודעה", כך אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין.
עו"ד דרשן-לייטנר הנחתה וובינר בנושא, שנערך אתמול (א'), ביוזמת אנשים ומחשבים, לקראת כנס עמותת בוגרי ממר"ם לדורותיהם. ארגון שורת הדין יערוך, כחלק מהכנס, האקתון בנושא, תחת השם Fight for Israel (הילחמו למען ישראל).
"ארגון שורת הדין נוסד לפני שני עשורים, במטרה להילחם בטרור בזירה המשפטית. תבענו את החמאס, את הרשות הפלסטינית, את איראן ואת סוריה, על מנת להביא להפסקת מימון הטרור", אמרה עו"ד דרשן-לייטנר. לדבריה, "שנתיים לאחר הקמת הארגון, פנו אלינו אנשי צלצל – יחידה במוסד שמטרתה להילחם במימון הטרור, והתחלנו לפעול ביחד. מאז אנחנו מייצגים אלפי נפגעי טרור בתביעותיהם מול בנקים, מדינות, בית הדין הבינלאומי בהאג וארגוני מדיה חברתית, על שהם מסייעים לטרור. נחלנו ניצחונות רבים וגדולים, זכינו בפיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים".
היא אמרה כי "מאז ה-7 באוקטובר תבענו את החמאס, אגודות צדקה ואת הצלב האדום, וכן את אונר"א, על שהייתה שותפה לטבח הנורא. תבענו גם את אוניברסיטת הארווארד ועוד שורה ארוכה של מוסדות וגופים – בשם קורבנות הטבח".
לדברי עו"ד דרשן-לייטנר, "כדי להגדיל את הלגיטימציה של ישראל בעולם בכלל ובמדיה החברתית בפרט יש לפעול במישור ההסברתי-תודעתי, ולהסתייע בכל אמצעי טכנולוגי שיקדם את המלחמה על ההשפעה".
האקתון לטובת הקרב על התודעה ברשת
ביום ה', ה-26 בספטמבר, ייערך בגני התערוכה בתל אביב הכנס השנתי של בוגרי ובוגרות ממר"ם, לציון מלאת 65 להקמת היחידה, ועם הצדעה לאנשי ונשות המילואים של היחידה. במסגרת הכנס, שכאמור מופק על ידי אנשים ומחשבים, ייערך מסלול ייחודי, Fight for Israel Hackathon. במסלול זה יציעו המתמודדים יוזמות למאבק בקרב על התודעה ברשת. עשרת המדורגים הראשונים ייבחנו באופן פרונטלי במהלך הכנס מול חברי ועדת השיפוט, שבראשה עומד תא"ל (מיל') עומר דגן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.
עוד השתתפו בוובינר: תא"ל (מיל') דגן, סא"ל (מיל') שרית זהבי, מנהלת מכון המחקר אלמה, והאקטיביסט חנניה נפתלי. דיווחים נוספים על הוובינר – בהמשך.
02/09/24 14:06
9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
LGBTech – ארגון שפועל לקידום שוויון והכללה של חברי הקהילה הגאה בענף ההיי-טק הישראלי ובעולם התעסוקה בארץ באופן כללי, הודיע אתמול (א') על מינויה של שרי ירושלמי למנכ"לית החדשה של הארגון. היא נכנסה לתפקידה כמה חודשים לאחר שהמנכ"לית הקבועה הקודמת של LGBTech, סיון קניאל, עזבה את התפקיד.
ירושלמי היא יועצת אסטרטגית בכירה, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בקידום מדיניות. יש לה ניסיון רב בעבודה עם גופים מרכזיים במשק הישראלי, ארגוני עובדים וגופי ממשל. בעבר שימשה ירושלמי כיו"רית החוג הגאה במפלגת העבודה, ונטלה חלק פעיל במאבק בלהט"בופוביה בזירות הארצית והמוניציפלית.
LGBTech הוא ארגון שנוסד ב-2011 על ידי קבוצת להט"בים.ות שמגיעים.ות מההיי-טק, לקידום הגיוון וההכללה בענף. הוא החל לקיים שלל פעילויות בנושא ורתם אליו חברות היי-טק רבות – מהגדולות בענף ועד לסטארט-אפים. בהמשך הוא התרחב והחל לעסוק בגיוון והכללה של להט"בים.ות גם במגזרים אחרים במשק.
הארגון פועל לקידום שינויי מדיניות ציבורית לטובת הקהילה הגאה, משתף פעולה עם חברות מקומיות וגלובליות לשיפור סביבת העבודה, ומספק תמיכה ישירה לחברי הקהילה הלהט"בית במקומות עבודתם. החזון של LGBTech הוא ליצור עתיד שבו עובדות ועובדים מהקהילה הלהט"בית יכולים.ות להביא את מלוא הזהות והאישיות שלהם.ן לידי ביטוי, ללא חשש או הסתרה. באמצעות פעילותו, הארגון שואף ליצור סביבת עבודה מגוונת ומכילה יותר עבור כל חברי הקהילה הגאה, ולקדם שוויון הזדמנויות אמיתי בעולם התעסוקה.
ביוני האחרון פרסם LGBTech מדד שבוחן עד כמה חברות שונות במשק, ובפרט בהיי-טק, מיישמות עקרונות של גיוון והכללה במקומות העבודה. המדד התבסס על שאלון שאנשי הארגון שלחו לחברות השונות ועל שיחה שביצעו לאחר מכן עם נציגי אלה מהן שענו לו, כדי לבדוק את אמיתות התשובות. 17 חברות – כולן מתחום ההיי-טק – זכו במדליות במדד זה: זיפ ריקרוטר, נטורל אינטליג'נס, פאלו אלטו, PayEm, אקסוניוס, HP, אימפרבה, מאנדיי, At-Bay, אפספלייר, נייס, נט-אפ, אינטואיט, פלייטיקה, אופטיבאס, טאבולה וקלטורה.
"הרקע והניסיון של ירושלמי יסייעו לנו להרחיב את השפעתנו"
ירושלמי הגיבה למינויה באומרה כי "עם הצטרפותי ל-LGBTech, אני מובילה ארגון כל כך חשוב ומשמעותי לקהילה ולעולם התעסוקה. ביחד נפעל לקידום השוויון והזכויות לכלל העובדים הלהט"בים".
שחר גרמבק, מייסד ויו"ר הארגון, ציין כי "הרקע העשיר של ירושלמי בתחום המדיניות הציבורית וניסיונה בהובלת שינויים חברתיים יסייעו לנו להרחיב את ההשפעה שלנו, ולקדם פתרונות חדשניים לאתגרים העומדים בפני הקהילה הגאה בעולם התעסוקה. כמו כן, הם יסייעו לנו לפעול למען סביבת עבודה מכילה ושוויונית לכל".
02/09/24 11:25
7% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השבוע בא לבקר במאורת הנמר, רוני שדה, מנכ"לה של חברת מד וואן (MedOne), המוביל אותה להישגים זה 15 שנים. בשיחתנו סיפר על הצלחותיה של החברה בשוק הדינמי והצומח של חוות השרתים, מרכזי הנתונים והעננים הציבוריים.
"מאז כניסת קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית ברקשייר פרטנר לדירקטוריון החברה, חווינו בשנת 2024 צמיחה יוצאת דופן. מחברה מובילה בשוק הישראלי, שפעלה לפי סטנדרטים מקומיים, הפכנו לארגון שאימץ והטמיע תפישות ותהליכים בינלאומיים בכל היבטי הפעילות, מבינוי ועד תפעול, וכעת אנו עומדים ברמות השירות הגבוהות ביותר בעולם", אמר רוני בשיחתנו.
לדבריו, "הקשרים האישיים עם מקבלי ההחלטות, הן בישראל והן בחו"ל, יחד עם הניסיון הרב בעבודה משותפת איתם, אפשרו לנו לנהל דיאלוג פורה וארוך טווח. כתוצאה מכך, התחלנו לבנות מספר מתקנים במקביל – חלקם נמכרו עוד במהלך הבנייה, ואחרים מתוכננים במיוחד לצורכי לקוחות ספציפיים. כך אנו ממשיכים לצמוח ולהתפתח בקצב מהיר, תוך שמירה על ערכי היסוד שנקבעו עם הקמת החברה".
עוד סיפר לי רוני כי "בשנים האחרונות פיתחנו את תפישת הדאטה סנטר ההיברידי, המשלבת בין מתחמים ייעודיים של לקוחות לבין הענן הציבורי MedOneCloud, אשר נמצא בכל אחד מהמתקנים שלנו". הוא הדגיש כי "גישה זו מעניקה ללקוחותינו את האג'יליות של הענן, לצד כדאיות כלכלית גבוהה, שרידות והמשכיות עסקית בהתאם לאיומי הייחוס בישראל".
רוני ביקש "לנצל הזדמנות זו ולהודות ללקוחותינו על הבחירה בנו במשך למעלה משני עשורים. אנו מחויבים להמשיך ולהעניק להם את רמת השירות והאמון הגבוהות ביותר", אמר בסיום המפגש המעניין שלנו.
02/09/24 13:03
7% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סמסונג (Samsung) מעוניינת ברכישת עסקי התשתיות הסלולריות של נוקיה (Nokia), בעסקה המוערכת בכ-10 מיליארד דולר, כך על פי דיווח שמקורו בבלומברג ושפורסם ב-Yahoo! Business. ואולם נוקיה הכחישה כוונה למכור, בדיווח רגולטורי אחרון שלה.
לפי הטענות של בלומברג, העניין של סמסונג בחטיבת התשתיות הסלולריות של נוקיה נובע מרצונה לחזק את יכולות ה-RAN (ר"ת Radio Access Network) שלה – המקשרות בין הטלפונים הניידים לתשתיות התקשורת. השתלטות על חטיבת ציוד הטלקום של החברה הפינית, אשר מתמודדת עם מתחרות מובילות תעשייה כמו וואווי (Huawei) ו-אריקסון (Ericsson), יכולה לספק לסמסונג הזדמנות לשפר משמעותית את מעמדה בשוק תשתיות הרשת העולמי.
הדיונים שהחלו כבר בעבר בין נוקיה לסמסונג עדיין נמשכים כעת ואף ביתר שאת, כך לפי הדיווח החדש, כששתי החברות בוחנות אפשרויות שונות לעסקה הפוטנציאלית.
העניין הרב של סמסונג ברכישה קשור לשאיפתה להרחיב את טביעת הרגל שלה בגזרת ה-RAN ולחזק את נתח השוק שלה, מה שעשוי למקם את החברה כשחקנית מרכזית בתעשייה זו. לפי הטענות, אם העסקה תתממש, סמסונג צפויה לההתמקם כספקית ה-RAN השנייה בגודלה בעולם, עם נתח שוק צפוי של 25.6%. This is big, if rumours are true. Samsung has expressed initial interest in acquiring some Nokia's mobile networks assets as it seeks to gain scale in the radio access networks that connect mobile phones to telecom infrastructure. https://t.co/lI8RP5ZH7Y
— ChristinaPatsioura (@christpatsi) August 30, 2024 נוקיה: "לא מוכרת"
אלא שמאידך, על אף טענות בלומברג, בהגשה רגולטורית שביצעה נוקיה ביום ה' האחרון, החברה הכחישה את התוכניות למכירה המדווחת של חטיבתה באופן גורף.
"לנוקיה אין מה להודיע ביחס לספקולציות שפורסמו במאמר היום, ולא קיים פרויקט פנימי קשור", נמסר מהחברה הפינית. "נוקיה מחויבת להצלחת עסקי הרשתות הניידות שלה, נכס אסטרטגי ביותר הן עבור נוקיה והן עבור לקוחותיה", צוין.
נוקיה הוסיפה ואמרה בהצהרתה לרשויות כי החברה "מתמקדת בהבטחת שרשתות סלולר ממוקמות לשרת את לקוחותיה, בבניית הרשתות עם הביצועים הטובים ביותר, בהשקעה בתיק שלה וביצירת ערך עבור בעלי המניות שלה". "Nokia has nothing to announce in relation to the speculations published in an article today" #nokia pic.twitter.com/MfnW7PzLtW
— Sebastian Mårtensson (@MaartenssonSeb) August 29, 2024 ואולם הדו"ח המקורי של בלומברג ציטט אנשים שמכירים את הנושא, שהעידו גם על השיחות המתנהלות כיום, וגם כי נוקיה שקלה למכור חלק מהחטיבה או את כולה, וכן לשנות ולהפוך אותה לחברה נפרדת, או למזג אותה עם חברה יריבה.
לאחרונה נוקיה מכרה את יחידת הכבלים התת-ימיים שלה (Alcatel Submarine Networks) לצרפת, בעסקה שהוערכה בהיקף של כ-350 מיליון יורו. בנגד, נוקיה גם עסקה ברכישות, ושילמה 2.3 מיליארד דולר עבור ספקית הרשתות האופטיות Infinera.
יצוין כי לאחר ש-בלומברג דיווח את שדיווח, תוך ציטוט של "אנשים עם ידע על העניין", מחיר מניית נוקיה עלה ב-6% במסחר בהלסינקי. לפי התקשורת, אפשר שהשווקים מאמינים לבלומברג וסבורים שדווקא מה שדיווחה הסוכנות הוא אמיתי ואמין.
02/09/24 15:34
7% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חיל האוויר סיים באחרונה את השלב הראשון בהטמעת מערכת ERP של סאפ – כך נודע לאנשים ומחשבים. היקפו הכספי של פרויקט הענק לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על מאות מיליוני שקלים. את הפרויקט עורכים במשותף אנשי ה-IT והלוגיסטיקה מהמטה הטכנולוגי של חיל האוויר, אנשי מחלקת התקשוב של החיל וכן אנשי יחידת שחר שבלוט"ם, שמהווה חלק מאגף התקשוב וההגנה בסייבר. בסופו של דבר, הוא ישרת אלפי משתמשים – בחיל האוויר ומחוצה לו. המלחמה עיכבה את מימוש הפרויקט בכחצי שנה.
ב-2018 הוחלט בחיל האוויר על הקמת מנהלת פרויקטלית, אטלס, להחלפת חמש מערכות מידע לוגיסטיות מיושנות, חלקן בנות 30 ו-40 שנים. לפרויקט הענק היו שלושה מניעים מרכזיים: קושי בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות חדישות לסביבה טכנולוגית מיושנת, מבוססת מיינפריים; תחזוקה יקרה ומחסור בכוח אדם מקצועי ומבוגר, שיוצא לגמלאות ואיתו נעלם הידע; ומימוש חזון המטכ"ל מלפני כעשור ליצירת תהליכים לוגיסטיים אחודים ומשותפים בכלל זרועות הצבא, לטובת מימוש יתרון הגודל, התייעלות תקציבית, שיפור תהליכים וקבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים ומידע לוגיסטי.
מגה פרויקט בשלושה שלבים
בשל המורכבות, מגה הפרויקט נחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון, שארך כשנתיים ושהסתיים באחרונה, כלל את החלפת מלח"א, מערכת הקטלוג של חיל האוויר, במערכת קטלוג רב זרועית חדשה בשם MDG (ר"ת SAP Master Data Governance). בפרויקט זה היו שותפים אנשי חט"ל בזרוע היבשה, שאפיינו והטמיעו את המערכת בזרוע זו ב-2020 ובחיל הים – ב-2021, ואנשי יחידת שחר בלוט"ם, שאמונים על מימוש הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל. הם היו אחראים על הפיתוח, היישום וההתאמות של המערכת לצרכי חיל האוויר. את השלב הזה ניהלו יחדיו ניר קפלן, יועץ מטעם חיל האוויר, מורן מירילשוילי, אזרחית עובדת צה"ל מחט"ל, ורס"ן הודיה גרינברג מיחידת שחר.
הקטלוג החדש מספק לאנשי חיל האוויר ראייה אחודה על כלל הפריטים הלוגיסטיים, ומאפשר עבודה יעילה וקבלת החלטות טובות יותר. הוא אוסף את נתוני האב ומנהל אותם באופן מרכזי. גם כאן, המערכת החליפה מערכות ישנות, מבוססות מיינפריים. חלק זה בפרויקט משרת מאות משתמשים.
צילום מסך של מערכת MDG החדשה, שהוטמעה בשלב הראשון של הפרויקט.
בשלב השני, שעתיד להסתיים ביולי 2025, יוטמעו רוב המודולים הלוגיסטיים של מערכת ה-ERP. אלה יחליפו את המערכת הקיימת לניהול האחסנה והמלאים ולטיפול בשרשרת האספקה. שלב זה יביא לשינוי של יותר מ-40 תהליכים לוגיסטיים, והוא מרכיב מרכזי במהפכה הדיגיטלית בעולם הלוגיסטי שחיל האוויר חווה.
בשלב השלישי, שצפוי להסתיים שנה לאחר מכן, ביולי 2026, יוטמעו שאר המודולים הלוגיסטיים שב-ERP. או אז יטופלו עוד היבטים בניהול הלוגיסטיקה, לרבות עולמות הלוגיסטיקה בתעשיות ובמפעלים ותחום החימוש. בסוף שלב זה ייגרעו חמש מערכות מידע ישנות.
כחלק מהתכנון לטווח הארוך, הוחלט על הטמעת גרסה שבעתיד ניתן יהיה להעלות לענן הצה"לי, או להעלות חלק מהמודולים, בהם יש נתונים לא מסווגים – לענן ציבורי.
הבחירה בסאפ – לאחר כישלון פרויקט קודם
בתחילת המילניום זכתה אורקל במכרז ענק, בהיקף 100 מיליון שקלים, ליישום ה-ERP בחיל האוויר, לאחר שגברה על סאפ. הפרויקט כשל ממגוון סיבות, וכיום נותר ממנו בחיל האוויר מודול תקציב ורכש, שימשיך לפעול בשנים הקרובות.
בראיון לאנשים ומחשבים אמר סא"ל לירן ויינברג, ראש מנהלת אטלס בחיל האוויר, כי "הרציפות התפקודית של החיל הובילה אותנו לתעדף את המערכות שייכנסו ל-ERP. מימוש תפיסת השילוביות והרב זרועיות כבר חולל מהפכה בשדה הקרב: לוחם בשטח יכול לדבר עם הטייס ולהכווין אותו בלחיצת כפתור. שילוביות זו תפעפע כעת גם למערכות תומכות לחימה, כמו ה-ERP. ערכנו אפיון, פיתוחים ותרגולים במשך שנתיים, והתמקדנו בתהליכי ניהול השינוי, ושיתוף משתמשי מפתח כבר בשלבים מוקדמים. זאת, משום שההתנגדות לשינוי, החששות והשמרנות הם מהגורמים שעלולים להכשיל פרויקט IT".
לדבריו, "לפני היציאה לדרך, למדנו והפקנו לקחים מפרויקטי IT בחיל האוויר, לרבות ה-ERP של אורקל. בדקתי אישית פרויקטי ERP רבים בארץ – ולמדתי מהם רבות. זאת, לצד לימודי תהליכי Best Practices בעולם".
בועז שוורצפוקס, מנהל המגזר הביטחוני בסאפ ישראל. צילום: יח"צ
סא"ל ויינברג ציין כי "אנחנו שותפים לחזון הלוגיסטיקה האחודה, שמתחיל בתהליכים ומסתיים במערכת ובמסכים. הבאנו גמישות לשינוי התהליכים בחיל, כדי לספק קידמה טכנולוגית ויכולת חדישות, לצד ניהול פרויקט הדוק ומחויבות ללוחות הזמנים".
סא"ל בני קרקו, ראש ענף לוגמ"ר (ר"ת לוגיסטיקה מבצעית ברשת) ביחידת שחר, אמר כי "בחיל האוויר הבינו שהם נדרשים למודרניזציה של המערכות, שהן ישנות מאוד. לאחר שערכנו פרויקטים דומים בזרועות היבשה והים – עברנו לחיל האוויר. התפיסה שלנו היא לבנות מערכות רב זרועיות ולהפיץ את האפליקציות ל-'המונים'. ניהול כל מסד הנתונים במקום מרכזי אחד מעניק התייעלות תהליכית וכלכלית". לדברי בועז שוורצפוקס, מנהל המגזר הביטחוני בסאפ ישראל, "חיל האוויר הוא חיל ייחודי, שעובד בצורה מתודית וזקוק לניהול תהליכי עבודה מורכבים, שיפעלו בצורה יעילה ומקצועית. הפרויקט יסייע לחיל האוויר לממש את הטרנספורמציה האסטרטגית שהוא מוביל".
02/09/24 10:59
6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הוועדה לביטחון המולדת של הקונגרס האמריקני קבעה לסוף ספטמבר שימוע בנושא השבתת ה-IT האדירה שנגרמה על ידי עדכון האבטחה השגוי של קראודסטרייק (CrowdStrike). בין העדויות שיימסרו בשימוע – של בכיר בחברה.
אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר בקראודסטרייק לפעולות נגד יריבים, יעיד במהלך הדיון שייערך ב-24 בספטמבר בוועדה לביטחון המולדת של בית הנבחרים. השימוע יתקיים בוועדת המשנה, העוסקת ספציפית באבטחת סייבר ותשתיות, וכותרתו: "התקלה: הערכת ההשפעה הגלובלית של עדכון התוכנה השגוי של קראודסטרייק".
לאירוע, שהתרחש ב-19 ביולי, היו השפעות מתמשכות בימים שלאחר מכן. הוא גרם להשבתה של 8.5 מיליון מחשבים מבוססי חלונות, שהושבתו והוצג עליהם "מסך המוות הכחול". אלה לא תפקדו ולא היו ניתנים להפעלה, עד שתוקנו באופן ידני על ידי אנשי IT. CROWDSTRIKE VP SET TO TESTIFY TO CONGRESS ON IT OUTAGE
A senior member of CrowdStrike’s $CRWD operations team is scheduled to appear before Congress to answer questions on the company’s global IT outage in July that disrupted industries around the world – Bloomberg pic.twitter.com/AX27QDQTfc
— Evan (@StockMKTNewz) August 30, 2024 היקף הנזק מוערך במיליארדי דולרים
ההשפעות תקלת הענק הורגשו באופן נרחב – עם שיבושים גדולים בתעבורה אווירית, שירותי בריאות, בנקאות וארגונים ממגזרי פעילות רבים אחרים. הערכות בדבר היקף הנזק עומדות על מיליארדי דולרים. קראודסטרייק התחייבה לבצע בדיקות נוספות ולפרוס את העדכונים הבאים באופן מדורג, כדי למנוע הישנות של בעיות שכאלה בעתיד.
מארק גרין, יו"ר הוועדה לביטחון המולדת, מסר כי "להשבתה הייתה השפעה משמעותית, הן על האמריקנים והן על מגזרים קריטיים בכלכלה". לדברי גרין, "עלינו להחזיר את האמון ב-IT, שעומד בבסיס השירותים שהאמריקנים תלויים בהם מדי יום. ההשבתה גם ממחישה כיצד ההסתמכות ההולכת וגדלה על מערכות IT מקושרות מגדילה את הסיכונים".
אנדרו גרברינו, יו"ר ועדת המשנה לאבטחת סייבר ותשתיות, אמר כי "השימוע מהווה הזדמנות חשובה ללמוד עוד על הצעדים שהחברה נקטה לאחר ההשבתה, כדי להבטיח שזו לא תקרה שוב".
הדיון בוועדה ישודר בשידור חי ביוטיוב (YouTube).