הבורסה לניירות ערך, בשיתוף אמת-דורקום, מטמיעה את פלטפורמת OpenShift של רד האט (Red Hat) מבית יבמ (IBM). הפרויקט, שהחל לפני כשנה וחצי וצפוי להסתיים בסוף השנה, נועד לשפר את תשתיות ה-IT בבורסה, להאיץ את תהליכי הפיתוח ולספק יכולות חדשניות לפיתוח מוצרים דיגיטליים חדשים; כך חשף היום (ד') קובי אבנון, מנהל תשתיות, SecOps ו-DevOps בבורסה, בשולחן עגול שערכה רד האט ישראל במשרדיה. הבורסה לניירות ערך, אמר, "מהווה בית ל-536 חברות הנסחרות בה, קרוב ל-200 מהן הן ממגזרי ההיי-טק והביו-מד. היקף הכספים הנסחר בה מתקרב לטריליון שקלים, כ-963 מיליארדים. מדי יום מבוצעות במערכות המחשוב שלה כ-11.5 מיליון פקודות, המטפלות ביותר משישה מיליארדי שקלים, במניות ובאיגרות חוב". לדברי אבנון, כל פעילות המסחר כיום מתבצעת באמצעות מערכות מחשוב מתקדמות המפותחות בבורסה. זו מונה כ-300 עובדים, ומערך ה-IT שלה הוא הגדול במחלקות ומונה קרוב ל-200 איש. "אנשים עדיין נוטים לחשוב שהבורסה זה מקום שבו הסוחרים צועקים", אמר, "אבל זה לא כך כבר 25 שנים. היום הכל נעשה דרך מערכות מחשב, והיבט המחשוב מאוד חשוב בשל הצורך הקריטי בשרידות, בזמינות ובביצועים גבוהים". הוא ציין, כי "פיתוח התשתיות של הבורסה הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית שלנו: לייצר מערכות דיגיטליות שתומכות בכל הפעילות העסקית של הבורסה, ובהתאם לסטנדרטים בינלאומיים". לפני כ-20 שנה, סיפר אבנון, הבורסה התחילה להעביר את מערכות הליבה שלה, שהיו על גבי מערכות הפעלה VMS ו-Solaris – ללינוקס של רד האט. "הבחירה במערכות קוד פתוח נבעה מהיכולת לבצע התאמות לצרכים הנדרשים משרתי מסחר – בהיבטי ביצועים בזמן אמת, או קרוב לזמן אמת, אבטחת מידע וגמישות רבה בפיתוח. כיום, כ-40% מהשרתים בבורסה מבוססים על רד האט לינוקס". "ב-2014", המשיך, "שולבה מערכת Satellite של רד האט לניהול מרכזי של השרתים, תוך הקפדה על תאימות מלאה בין סביבות הבדיקה והייצור, מה שאפשר לבורסה לשפר את הסטנדרטיזציה והקשחת אבטחת המידע. לפני כשנה וחצי החלה הבורסה בהטמעת פלטפורמת OpenShift, המאפשרת ניהול קונטיינרים במגוון עננים בצורה יעילה ומשולבת, תוך שמירה על סטנדרטיזציה ואבטחת מידע". "המעבר ל-OpenShift מהווה שינוי תפיסתי עבור הבורסה", הסביר אבנון, "החלטנו לעבור מתפיסת 'הטוב שבמוצרים' (Best of Breed) לתפיסת פלטפורמה אחידה. זו מספקת לבורסה את כל הכלים הדרושים לפיתוח מהיר של מוצרים ושירותים חדשים, תוך יצירת תקן אחיד לכל צוותי הפיתוח, ה-DevOps והתשתיות – שפועלים לעיתים בשיטות עבודה וכלים שונים". "אחד היתרונות המרכזיים של הפלטפורמה", ציין, "הוא ביכולת לנהל פיתוח של מיקרו-שירותים, וכך לספק ללקוחות הבורסה שירותים ומוצרים חדשים במהירות רבה יותר, או להוסיף יכולות למוצרים קיימים. המערכת מאפשרת למפתחים להיות עצמאים יותר בתהליכי הפיתוח, כך שניתן להקים סביבות עבודה נוספות תוך שעה בלבד – תהליך שארך בעבר כשבועיים". לדברי אבנון, "בעת בחירת פלטפורמה יש לשים לב לכמה היבטים: בחירת שותף טכנולוגי מוכר ומקצועי, מידת הנוכחות של הפלטפורמה בשוק, מענה לאתגרי אבטחת מידע, יכולת מעבר לענן כשנרצה, ויכולות מיכון ואוטומציה, בדגש על התאמה לאסטרטגיה הארגונית". אמת-דורקום היא שותפה ותיקה של רד האט בישראל ולה יותר מ-30 שנות ניסיון. היא מלווה את הבורסה מאז החלפת מערכות הליבה בבורסה ללינוקס – ועד היום. המהנדסים של אמת-דורקום, עם צוותי השירותים המקצועיים של רד האט, עבדו בשיתוף פעולה עם הבורסה – מהתכנון ומיפוי הצרכים ועד ליישום ברמה האפליקטיבית והיבטי אבטחת המידע. כך, צוותי המהנדסים של כל השותפים סייעו לבורסה להתגבר על האתגרים שעמדו בפניה, כגון יצירת אחידות בין צוותי הפיתוח והבטחת זמינות מרבית. אבנון סיכם: "השלמת הפרויקט תאפשר מעבר מהיר ונוח יותר לענן, תמיכה במערכות מוטות ענן, כמו גם פיתוח מוצרים חדשים, שיניבו הכנסות נוספות לארגון. המערכת הראשונה שתעלה לייצור על גבי הפלטפורמה היא אתר מאיה – המשרת מאות אלפי גולשים בישראל. הפלטפורמה תאפשר לנו ליישם פרויקטים חדשניים, כולל בעולמות הקריפטו והבינה המלאכותית. אלה יכולים להוות מנועי צמיחה לבורסה באמצעות שירותים ומוצרים בקדמת הטכנולוגיה".

חברת אקיורייט (Aqurate) מקבוצת UCL תייצג מעתה את פתרונות ה-Dell Data Lakehouse של ענקית הטכנולוגיה דל (Dell Technologies), לניהול סביבת ביג דאטה בארגונים. הפתרונות הנכללים בהסכם זה כוללים את יכולות ה-Data virtualization של המותג סטארברסט (Starburst), אותו מייצגת אקיורייט בישראל. סטארברסט הוא פלטפורמה אנליטית מתקדמת של Data Virtualization, המאפשרת חיפוש וניתוח נתונים מכל מקור, ללא צורך בהעברת הנתונים למקום אחד, ובשילוב היכולת לספק תובנות בזמן אמת. הפלטפורמה, הנכללת בחבילת ה-Data Lake House של דל מאפשרת לאנליסטים ולצרכני מידע נוספים לצרוך נתונים ממספר מקורות, ללא כל צורך בהעתקתם או בשינוע שלהם ויצירת Staging Area. "במסגרת השת"פ, אנחנו מציעים פתרון אינטואיטבי וקל ליישום, בהשוואה לכל פלטפורמה מקבילה קיימת", מסר יוסי רודריק, מנכ"ל אקיורייט, "חברנו לחברה רצינית שזיהתה את הצורך בבניית אגמי נתונים בזמן קצר, ללא הצורך בהקמה מורכבת של תשתיות. הניסיון שלנו והידע שצברנו בתהליכי שינוע נתונים ובווירטואליזציה, יאפשרו לחברות וארגונים לקבל את היתרונות הבולטים של שתי החברות – אקיורייט ו-דל". מ-דל נמסר כי "יחד עם אקיורייט נוכל לספק לארגונים פתרונות מתקדמים לניהול דאטה ואנליטיקה, בצורה חכמה ויעילה יותר. הניסיון הרב של אקיורייט בשוק הישראלי, בשילוב עם הטכנולוגיות החדשניות שלנו, יאפשר לנו לעזור לחברות להתמודד עם אתגרי הדאטה של היום, בצורה הטובה ביותר".

בעידן הטכנולוגי המתקדם, גם הדיגיטל בעולם הביטחוני ותחום ה-HLS עוברים מהפכה של ממש. אל"מ (מיל') אסף נבות, ראש חטיבת הביטחון בחברת Commit, הציג לאחרונה בכנס IT4IDF פרטים מרתקים על העתיד של שיתוף פעולה מבצעי ברמה הטקטית. נבות הסביר, כי הבסיס למלחמה המודרנית וההתגוננות מפני אירועי טרור מתבסס על שילוב בין תפיסת הפעלה מתקדמת לבין רכיבים טכנולוגיים מודרניים ומוכחי קרב. "זה כולל יכולות קישוריות מיידיות בסביבת הלחימה, גישה למקורות מידע בזמן אמת, כמו וידיאו מכטב"מים ומאגרי מודיעין, ואינטגרציה עם הטמעת מערכות נשק חדישות בשדה הקרב לצד מיצוי יכולות ודיוק של מערכות נשק, סנסורים וחימושים קיימים", אומר נבות. מערכת ה-CommX של Commit מהווה דוגמה לחדשנות זו. היא מאפשרת לכוחות מתמרנים, מפקדות טקטיות נפרשות (Deployed Tactical Operations Center) ומפקדות ראשיות (HQ) לתקשר ולשתף מידע בזמן אמת באמצעות רשת רדיו רחבת סרט מבוססת MESH MANET מתקדמת. CommX מציגה גישה חדשנית ופורצת דרך המבוססת על שימוש בערוץ דיגיטלי לוגי, ומציעה מגוון שירותים, כגון יכולות שליטה ובקרה (C2), תקשורת קולית, וידיאו, העברת נתונים, צ'אט ושילוב יישומי בינה מלאכותית לזמן אמת בסביבה מבצעית מאובטחת. האתגרים בשדה הקרב המודרני רבים ומורכבים, ביניהם, ריבוי מקורות מידע, הכנסת חיישנים ואלמנטים "יורים" זולים ומרובים, קישוריות מוגבלת ומאותגרת ספקטרלית, וצורך בקבלת החלטות ונתונים בזמן אמת. "השימוש הנרחב ברחפנים זולים הפך לנפוץ בשדה הקרב ומייצר כמויות עצומות של מידע בסביבה המיידית של הכוח, שצריך לעבד ולנתח בזמן אמת", הוא מוסיף. הפתרונות של Commit כוללים טכנולוגיות תקשורת מתקדמות כמו רשתות רדיו מתקדמות IP MESH MANET ו-5G טקטי. "רשת ה-IP MESH מאפשרת יצירת רשת תקשורת עמידה ומבוזרת בין התאים הסלולריים הטקטיים, שיכולה להיבנות מחדש אוטומטית גם כאשר חלק מהקישורים נופלים", מסביר נבות. "זה קריטי בסביבת לחימה טקטית דינמית ומשתנה." בתחום הפיקוד והשליטה, Commit מספקת כלים מתקדמים לתכנון וניהול משימות, מודעות מצבית משופרת, יצירה אוטומטית מבוססת מפה וסביבת לחימה של קבוצות דיבור ווידאו דינמיות, הצגת תוצרי סנסורים ע"ג מפה דיגיטלית ועוד. יכולות המערכת כוללות גם הקלטה ותיעוד מקיף של כלל השירותים הדיגיטליים שמספקת המערכת (אודיו, וידיאו, צ'אט מבצעי), ניתוח מתקדם באמצעות בינה מלאכותית, תמלול אוטומטי, ויכולות מעקב וזיהוי מתקדמות. הפתרון משלב טכנולוגיות תקשורת נוספות כמו ROIP ואינטרקום, ותשתיות מחשוב מתקדמות כמו FOG ו-Cloudlet, המאפשרות עיבוד נתונים מהיר ויעיל בסביבת הלחימה הטקטית. כל אלה מתכנסים לכדי פלטפורמה מוכחת קרבית, המאפשרת לכוחות לתקשר, לשתף פעולה, לזהות אויב ולפעול ביעילות מרבית בשדה הקרב המודרני. אחד החידושים המשמעותיים מגיע מעולמות המודיעין והחקירה. "CommX מסוגלת לאסוף מידע ולנתח אותו בזמן אמת". דבר שלדברי נבות המחזיק בניסיון צבאי עשיר, משנה בפועל את סביבת הלחימה המודרנית. "היכולת לשתף מידע רלוונטי לאיומים על הכח ולקבל החלטות מהירות יותר היא קריטית בשדה הקרב המודרני", הוא אומר. "לדוגמה, במבצעים עירוניים מורכבים, שיתוף מידע מהיר יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון, ובמקרים גם בין חיים למוות". עם זאת, האתגרים עדיין רבים. "אבטחת מידע היא אתגר מתמיד," מסכם נבות. "אנחנו משקיעים משאבים רבים בפיתוח מנגנוני הגנה מפני התקפות סייבר מוכוונות דיגיטל. בנוסף, יש עבודה מתמדת על שיפור עמידות המערכות בתנאי שטח קיצוניים. שימוש בבינה מלאכותית בפיתוח אמצעי לחימה והגנה בינה מלאכותית (AI) הופכת לכלי מרכזי בפיתוח אמצעי לחימה והגנה מתקדמים. "AI מאפשרת עיבוד כמויות עצומות של מידע וקבלת החלטות מהירות יותר מתמיד", מסביר נבות. "מערכות הגנה אווירית מתקדמות משתמשות באלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה לזיהוי וסיווג איומים במהירות". בנוסף, AI משמשת לתכנון משימות מורכבות, ניתוח תרחישים אסטרטגיים וחיזוי התנהגות האויב. נבות מסביר כי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) פותחת אפשרויות חדשות בתחום הביטחון. "היא מאפשרת יצירת תרחישי אימון מורכבים ומציאותיים", מסביר נבות. "כולל סימולציות מתקדמות של שדה הקרב עם התנהגות אויב מורכבת ומגוונת, מה שמשפר משמעותית את איכות האימונים". יתרה מזאת, GenAI משמשת גם לפיתוח אסטרטגיות חדשות ולבחינת תרחישים מורכבים במהירות. נבות מדגיש כי "למרות היכולות המרשימות של AI, ההחלטות הסופיות תמיד נשארות בידי המפקדים האנושיים". ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, נראה כי עולם הביטחון והלחימה עומד בפני שינויים מרחיקי לכת. השאלה המרכזית נותרת – כיצד ישפיעו חידושים אלו על העימותים העתידיים, ובאיזו מהירות יאמצו צבאות העולם את המהפכה הדיגיטלית הזו בשדה הקרב, אותה כבר מיטיבים לנצל לרעה ארגוני הטרור?

קבוצת YTCOM הודיעה על מינויו של נדב אמסלם למנכ"ל הקבוצה החדש. אמסלם יחליף את  ניר שאול, המייסד והבעלים של קבוצת YTCOM, שימשיך לכהן כיו"ר הקבוצה ויתמקד בפיתוח תחומי הביטחון בחברות אחרות בקבוצה, שקשורות להצטיידות והכשרות ביטחוניות. אמסלם, בעל ניסיון של יותר משני עשורים בתפקידים בכירים בשוק התקשורת, כיהן בעבר כסמנכ"ל לקוחות עסקיים בסלקום ובתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל גולן טלקום. ניסיונו העשיר בהתנהלות אל מול הגופים הגדולים ביותר במשק, מיזוג חברות הפכו אותו למנהל עם ראייה אסטרטגית ומיקוד ניהולי.

"כשחושבים על חברת תעופה כשלנו בהיבט הטכנולוגי, מיד עולה המחשבה על דיגיטל, אפליקציות ושירותים באתר. האתר שלנו הוא מהגדולים במדינה – אתר הקמעונאות הגדול בישראל בהיקפי המחזור הכספי, יותר מרשתות הפארם והקמעונאות. אבל הסיפור האמיתי של חטיבת הטכנולוגיות הוא מאחורי הקלעים – שם המחשוב נדרש לתמוך בעולמות תוכן שלמים, מבצעיים ושונים, בדומה במידת מה לחיל האוויר, עם לוחות זמנים לטיסות, מעקב תחזוקה אחר המטוסים העוברים 'טיפול 10,000' כל שנה וחצי, מזון, מטענים ועוד. לשם כך נדרש מערך IT מתקדם ויעיל", כך אמר ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות המידע של אל על. ד"ר יוכפז דיבר בכנס Dell Technologies Forum 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג'), בהשתתפות כ-2,000 לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית ה-IT. שירותי מחשוב מהארץ למשרדי החברה ול-52 נציגויות בעולם "אל על", ציין המנמ"ר, "קמה לפני 76 שנים, וכיום מונה 5,500 עובדים. הצי של אל על מונה 47 מטוסים, באמצעותם החברה מפעילה כ-140 טיסות ביום ליעדים ברחבי העולם, "כשאנו מטיסים כ-5.5 מיליון נוסעים בשנה", הבהיר ד"ר יוכפז. מערך המחשוב בחטיבה הטכנולוגית שבראשות ד"ר יוכפז מונה כ-300 עובדים, המעניקים שירותי IT ל-13 חברות שתחת מטריית אל על. "בניגוד לתדמית", אמר, "אל על נמנית בין עשרת האחוזים של חברות התעופה הדייקניות, והנתון מרשים כפליים, בהינתן אתגרי הביטחון והאבטחה בשנה החולפת". "ה-IT נדרש לתמוך בתפעול הגדול שמאחורי הקלעים", ציין ד"ר יוכפז, "עם כמויות מטורפות של מידע מנוהל ברקע". הוא ציין כי המחשוב כולל 400 מערכות, 150 פרויקטים של IT, ושירותי מחשוב הניתנים מהארץ למשרדי החברה ול-52 נציגויות ברחבי העולם. "בשל מורכבות וריבוי המערכות ועבודה מול גופי ענק מחד וחברות הזנק מאידך", הסביר, "מילת המפתח שלנו היא אינטגרציה, ובה אנו מתמקדים. פה נכנסת לתמונה דל, כשותפה אסטרטגית להתמודדות מול האתגר". "הטכנולוגיה של אל על היא חלק מהאסטרטגיה העסקית של החברה", אמר ד"ר יוכפז, "ובמסגרתה, אנו מטפלים ביצירת חוויה שלמה ורחבה ללקוחות. אנו עושים זאת דרך שיתופי פעולה ואקו-סיסטם, ובונים היצע מקיף עם חוויית משתמש משופרת". הטיסה המון מילואימניקים שגויסו בצו 8, במקרים רבים על חשבונה. אל על. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock "רוב החברות השעו את פעילותן – נותרו בישראל פחות מעשר מהן" "ערב המלחמה פעלו בישראל 65 חברות תעופה. בתוך פחות משבוע, מאז השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, רוב החברות השעו את פעילותן, ונותרו בישראל פחות מעשר מהן", ציין. "בימים הראשונים של המלחמה", אמר, "בסוף חגי תשרי, מאות אלפי ישראלים היו תקועים בחו"ל, כשטיסות רבות לישראל בוטלו, בהם מילואימניקים שקיבלו צווי 8 וכאלה שרצו להתגייס ולהגן על המולדת. עוד נדרשנו לתת מענה לאלפי קרובי משפחה של הרוגים ונרצחים ולרבים שביקשו לשוב הביתה. הם צבאו על תחנות אל על בחו"ל ורצו להגיע לישראל, להלוויות יקיריהם, להיות לצד המשפחות – מה שיצר עומס נוסף. נדרשנו להחזיר ארצה בזמן קצר כמות עצומה של כ-670 אלף נוסעים, ובקביל להטיס מטען חיוני לישראל. מוקדי השירות שלנו חוו זינוק של אלפי אחוזים בהיקף הפניות: מכ-6,000 ביום עלינו לכ-60 אלף". "אתגר נוסף", סיפר ד"ר יוכפז לקהל, "היה גיוס של חלק מעובדי החברה למילואים. נמצאנו במצב של כאוס, ותוך כדי התמודדות איתו, נדרשנו להמציא כללי ניהול שיאפשרו לנו לתפעל את לוח הטיסות ולהוסיף טיסות, ככל האפשר. אל על אימצה פרוטוקול חירום לאומי והתגייסה למשימה מהיום הראשון למלחמה". "אל על מימנה את הנסיעות של אלפי חיילי מילואים שנדרשו לחזור ארצה", המשיך וסיפר. "דאגנו לכך שכל מי שצריך להגיע ארצה בדחיפות – יגיע, גם אם הוא ישב בטיסה במושב של איש צוות, או בחדרי המנוחה של הדיילים. עשינו את הכול על מנת להשיב את הלוחמים, הלוחמות ובני המשפחות השכולות הביתה", אמר מנמ"ר חברת התעופה הגדולה בישראל. "מהיום הראשון אנחנו מלווים את מטה משפחות החטופים ומסייעים ככל הניתן בהטסתם לפעילויות דיפלומטיות בחו"ל. כך, אנו חלק מהמאמץ בנושא". "האסטרטגיה שלנו מושתתת גם על בינה מלאכותית", סיכם ד"ר יוכפז, "אבל אל לשכוח שאנו חלק ממדינה 'משוגעת' ונמצאים בעיצומו של אירוע 'משוגע', במסגרתם אנו פועלים. אל על מהווה גשר המחבר בין ישראל לעולם, ואנשי ה-IT שלה מחברים בין הפעילות הטכנולוגית של החברה בשגרה ובחירום".

הקמת ערוץ שישדר תוכן של דיבייטים 24/7, בצורה מעניינת עם נרטיבים הוגנים, שימשכו עניין; מנוע AI לניתוח נכסי חזותיים ויראליים, על מנת לאפשר להגיב עם נרטיב נגדי ישראלי; פלטפורמה שתהפוך מסרים כתובים לקריקטורות חזקות – אלו הם מקצת הרעיונות שהוגשו עד כה להאקתון Fight for Israel!‎, שייערך במסגרת הכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, בהפקת אנשים ומחשבים. האירוע יתקיים ביום ה', ה-26.9, באקספו תל אביב. מטרת ההאקתון היא לקבל מהמוחות הכי טובים שיש בישראל, רעיונות לפתרונות טכנולוגים חדשניים, על מנת לנצח בקרב על התודעה, שישראל מתמודדת איתו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. ההאקתון נעשה בשיתוף עם ארגון שורת הדין. דרושים רעיונות להסברה בעניינה. מלחמת חרבות ברזל. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק עשרת הפרויקטים שייבחרו על ידי צוות שיפוט מקצועי, יוצגו בהליך של שיפוט פרונטלי, שייערך במקביל לכנס הבוגרים של ממר"ם. ההרשמה להאקתון בעיצומה. הזוכים במקום הראשון יוזמנו להציג את המיזם שלהם בפני הגורמים הרלוונטים בארצות הברית. יודגש כי ועדת השיפוט אינה דורשת תהליכי פיתוח, אלא רעיונות שאחר כך יקודמו בעזרת הטכנולוגיה. רעיונות נוספים שהוגשו לתחרות: אפליקציה לנייד שעוזרת לאמת במהירות את האותנתיות של החדשות ולמנוע פייק ניוז ותוסף דפדפן (כרום) שמאפשר לקדם פוסטים פרו-ישראליים, ומנגד, לדווח על כאלה שהם פרו-פלסטיניים בכל הרשתות החברתיות, בצורה אוטומטית לחלוטין. חברי ועדת השיפוט הם: תא"ל (מיל') עומר דגן, לשעבר מפקד לוטם; עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין; אלה קינן, משפיענית רשת שעוסקת בהסברה מאז תחילת המלחמה; ליטל שמש, עיתונאית ערוץ 14; אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם; טל לב רם, מפקד גלי צה"ל; עופר לוינגר, סמנכ"ל מערכות מידע, ישראכרט. לפרטים נוספים והרשמה להאקתון – לחצו כאן

הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ו-ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה אתמול (ג') את הצו להארכת תוקף הוראת השעה, המאפשרת לבקש הארכה של דרכונים ותעודות זהות ביומטריות באמצעים מקוונים, ללא צורך בהגעה פיזית ללשכות מרשם האוכלוסין. בדיון הוועדה הובהר כי הוראת השעה המקורית הייתה תקפה עד ליום ה-4 באוקטובר 2024, אך הוחלט להאריכה לחצי שנה נוספת – התקופה המקסימלית האפשרית על פי החוק. מעתה לא ניתן יהיה להאריך את הוראת השעה מעבר לשנה. יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ חנוך מילביצקי, ציין כי לשירות זה יש חשיבות רבה, מאחר שבתחילת השנה הבאה, 2025, צפויות לפקוע 1.2 מיליון תעודות זהות ישנות, שהונפקו באופן ביומטרי, דבר שעלול ליצור עומס כבד על הלשכות. כמו כן דרש יו"ר הוועדה מרשות האוכלוסין וההגירה לפעול לחוקק חוק קבוע בתחום זה. אורן אריאב, מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה, עדכן כי מאז תחילת יישום החוק, הוגשו כ-45 אלף בקשות מקוונות לתעודות זהות וכ-7,000 בקשות מקוונות לדרכונים. לדבריו, נתונים אלה הדגישו את ההיענות המשמעותית מצד הציבור לאפשרות החדשה, ואת הצורך בהמשך והרחבת המהלך. אריאב ציין כי יש שחיקה בפניות המקוונות, והרשות פונה בהודעות למי שתוקף המסמכים שלהם עומד לפוג, וכעת ברשות חוזים במעל אלף פניות ביום מאזרחים שמבקשים הארכה באופן מקוון. הצעת חוק להרחבת השימוש בו. זיהוי ביומטרי. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock הצעת חוק: לאפשר השוואת אמצעי זיהוי ביומטריים לממוני ביטחון לאחר אישור הצו, דנה הוועדה בהצ"ח שתאפשר לממוני ביטחון ומאבטחים במשרדי הממשלה ובמעברי הגבול ליטול ולהשוות אמצעי זיהוי ביומטריים. על פי הצעת החוק, מוצע להוסיף לבעלי התפקידים המוסמכים אישור ליטול, להפיק ולהשוות אמצעי זיהוי ביומטריים. לפי ההצעה האישור ינתן לממוני הביטחון והמאבטחים של גופים מסוימים המנויים בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, ובהם משרדי הממשלה, לרבות יחידות הסמך שלהם, וכן גופים הקשורים למעברי גבול.  בנוסף, מוצע לקבוע כי אימות זהותו של אדם מול מסמך הזיהוי שהוא נושא, יכול להתבצע גם באמצעים ממוכנים המופעלים על ידי הגופים המעסיקים את בעלי התפקידים המוסמכים, וכן הוצע כי מי שמסרב להזדהות בדרך זו – יראו אותו כמי שלא הזדהה. עוד מוצע לקבוע כי צפייה בתמונת תווי הפנים השמורה בשבב מסמך הזיהוי תהיה שימוש מותר לפי חוק זה. לצד זאת, כדי למנוע יצירת מאגרי משנה ביומטריים, מוצע לאסור אגירה והעברה של תמונת תווי הפנים השמורה בשבב מסמך הזיהוי של אדם, או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו ממנה באופן ממוחשב, וכן לקבוע חובת מחיקה מיידית של התמונה.

לנובו הודיעה כי חתמה על הסכם רב שנתי עם סנטינל וואן, שמטרתו לחזק את ההגנות שהיא מספקת למחשבים העסקיים שלה. יכולות אלו יצטרפו לשכבות ההגנה שמציעה החברה באמצעות השירות ThinkShield במטרה להגדיל עוד יותר את יריעת האיומים שנגדם יהיו המחשבים של החברה מוגנים באופן אוטומטי. לפי ההסכם, תשלב לנובו את פלטפורמת Singularity של סנטינל וואן ואת יכולות הבינה המלאכותית היוצרת שלה, Purple AI, במחשביה החדשים. גם לקוחות קיימים של לנובו יוכלו לקבל את היכולות החדשות כשדרוג ליכולות האבטחה הקיימות. כחלק משיתוף הפעולה המורחב תבנה לנובו שירות זיהוי ותגובה מנוהלים (MDR) חדש, תוך שימוש ביכולות הבינה המלאכותית וה-EDR מפלטפורמת ה-Singularity של סנטינל וואן. "המורכבות וההתפתחות המתמדת של איומי הסייבר המודרניים דורשים הגנה חכמה בת התאמה", אמר נימה בייאטי, מנכ"ל פתרונות אבטחת סייבר בקבוצת המכשירים החכמים של לנובו. "פלטפורמת Singularity של סנטינל וואן והבינה המלאכותית היוצרת שלה נמצאות בחוד החנית של התפתחות זו, ומציעות הגנה חסרת תקדים מבוססת בינה מלאכותית. הסכם זה ישפר את ההגנה על נקודות הקצה ויחזק את החוסן הארגוני מול נוף האיומים המתפתח ללא הרף". הפתרונות כבר זמינים למשתמשים שרוצים לבחון אותם מקרוב, וכאמור רוב המחשבים העסקיים שתציג לנובו, החל בקרוב, כבר יגיעו עם חבילת ההגנה כשהיא חלק מ-ThinkShield. "נקודת הקצה נותרה וקטור עיקרי למתקפות סייבר והחלק הקריטי ביותר בפעילות השוטפת של העסק. העבודה עם לנובו מאפשרת להרחיב אבטחה מבוססת בינה מלאכותית למיליוני מחשבים אישיים ושרתים ברחבי העולם", הוסיף אקיל קאפור, סגן נשיא עסקים משובצים בסנטינל וואן.