12:50:30 | ◀︎ | מהפכת המחשוב – היכן עובר הגבול בין חדשנות לבשלות? | |
12:53:58 | ◀︎ | חשש לעליית מדרגה בסייבר בין ישראל לאיראן | |
13:14:44 | ◀︎ | האם יש באזורכם סיבים אופטיים? התשובה באתר משרד התקשורת | |
13:17:09 | ◀︎ | נשים ומחשבים: ולריה קוגן, פרמטה | |
13:52:02 | ◀︎ | ההשקעה בענפי ה-ICT בישראל צנחה ביותר מ-50% | |
14:32:07 | ◀︎ | רותמים Data Modernization ו-AI לשדרוג המגזר הציבורי | |
15:07:30 | ◀︎ | "ארגונים צריכים לבצע גיבוי לעד; הם לא יצטערו על כך" | |
15:23:21 | ◀︎ | לנובו השיקה התקן למרחבי פגישות ממוטבי AI | |
16:00:58 | ◀︎ | מחקר חדש של סיילספורס: רק 11% מהארגונים יישמו AI באופן מלא | |
16:05:30 | ◀︎ | כך המעבר לקוד פתוח מסייע למאבק של משרד החוץ בחזית המדינית | |
16:30:30 | ◀︎ | פורט, שמציעה פורטל מפתחים פנים ארגוני, גייסה 35 מיליון דולר | |
16:34:06 | ◀︎ | לטובת ה-AI: גוגל תרכוש אנרגיה מחברת גרעין קטנה | |
16:50:24 | ◀︎ | אפל הציגה iPad mini חדש עם תמיכה ב-Apple Intelligence |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
15/10/24 13:14
12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משרד התקשורת מציע החל מהיום (ג') מידע חיוני לציבור בדבר פירסת טכנולוגיית הסיבים האופטיים ברחבי המדינה. מערכת חדשה שהושקה הבוקר באתר משרד התקשורת, מאפשרת לגולשים לבדוק על גבי מפה הִדּוּדִית (אינטראקטיבית) האם בניין מסוים מונגש לסיבים אופטיים, דבר שעתיד לסייע להם בבחירה מושכלת בשדרוג תשתית האינטרנט.
כך זה עובד: נכנסים לאזור השקיפות באתר משרד התקשורת, בוחרים באזור העניין (ישוב/רחוב/כתובת) ומקבלים את הבניינים המונגשים לסיבים באזור זה, ואת החברות המספקות תשתיות סיבים.
המערכת שהושקה באתר המשרד, מתבססת על דיווחים עדכניים של חברות התשתית. עד כה הונגשו למעלה מ-90% אחוזים ממשקי הבית בישראל לסיבים אופטיים.
מפת הסיבים שהושקה היום, מצטרפת למפת שיקוף אתרי הסלולר שהושקה לפני מספר חודשים באתר משרד התקשורת.
מהמשרד נמסר כי הוא פועל ליצירת מערכת דיווחים אוטומטית של חברות התשתית בישראל, כולל מפת כיסוי (פרדיקציה) בסלולר, כך שמפת תשתיות התקשורת תשתפר ככל שהדיווחים יקלטו בצורה אוטומטית. לדברי המשרד, מדובר בשקיפות מלאה שתגביר את התחרות בשוק ותאפשר בחירה צרכנית מושכלת.
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי. צילום: דוברות משרד התקשורת
"השקיפות הזו איננה רק חשיפת מידע – היא מפתח לשוק חופשי"
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי: "הבטחתי, ואנחנו מקיימים: שקיפות מלאה שתיתן לציבור כלים אמיתיים ותחרותיים. השקיפות הזו איננה רק חשיפת מידע – היא מפתח לשוק חופשי, לשירות איכותי יותר ולצמצום פערי תשתיות התקשורת בין המרכז לפריפריה. המערכת החדשה מצטרפת למהלכים שאנחנו מובילים לחיזוק ולשדרוג תשתיות התקשורת בישראל, שיקנו לכל אזרח את הזכות ליהנות מתקשורת מתקדמת, מהירה ואמינה בכל מקום בארץ. ישראל מתחברת".
מנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש: "אנו במשרד התקשורת מאמינים כי שקיפות היא המפתח לקידום תחרות הוגנת ולשיפור השירות. המערכת החדשה לא רק מספקת מידע חיוני לצרכנים, אלא גם מעודדת את חברות התקשורת להאיץ את פריסת תשתיות הסיבים ולהרחיב את הכיסוי שלהן. אני מזמינה את הציבור להיכנס לאתר משרד התקשורת ולהשתמש במערכת החדשה. ככל שהשימוש במערכת יגבר, כך נוכל לשפר ולדייק את המידע המוצג בה. נמשיך לפעול למען הצרכנים".
לחיפוש המידע על אזורכם, ניתן להיכנס לדף הייעודי באתר משרד התקשורת.
15/10/24 14:32
12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הבינה המלאכותית (AI) משנה את פני השירותים הציבוריים ומציעה פוטנציאל עצום לשיפור יעילות, חדשנות ושירות לאזרחים. ה-AI יכולה לאפשר מענה מהיר ומדויק יותר לפניות, שירותים מותאמים אישית, זמינות 24/7, אוטומציה של תהליכים, ניתוח נתונים מתקדם ושקיפות בתהליכים.
על מנת להגיע לתוצאות הרצויות, ארגונים ממשלתיים חייבים לעבור מודרניזציה של נתונים (Data Modernization) כדי להישאר רלוונטיים ועדכניים. לשם כך הם צריכים חברה שתדע לעשות עבורם: מעבר לענן – העברת מסדי נתונים ותשתיות אחרות לסביבת ענן שמאפשרת גמישות, קנה מידה ונגישות גבוהה יותר.
איחוד נתונים: שילוב נתונים ממקורות שונים למאגר מרכזי אחד, המאפשר ניתוח מקיף יותר.
שיפור איכות הנתונים: ניקוי, אימות והשלמת נתונים כדי להבטיח שהם מדויקים ואמינים.
שימוש בטכנולוגיות חדשות: אימוץ טכנולוגיות חיפוש מתקדמות מבוססות AI, כדי להפיק תובנות חדשות מהנתונים, בשפה חופשית.
שיפור אבטחת הנתונים: הגנה על הנתונים מפני גישה לא מורשית והתקפות סייבר. מי אנחנו?
ג'טומייט (Jutomate) – פרטנר רשמי של גוגל – היא חברה בעלת נסיון בפרויקטים טכנולוגיים מורכבים ומומחיות דאטה נרחבת, שיודעת לספק בהצלחה פתרונות מקצה לקצה וניהול פרויקטים תחת לוחות זמנים צפופים. ל-ג'טומייט היכרות מעמיקה עם הענן הממשלתי (נימבוס) והיא מספקת בימים אלו פרויקטים שונים בתחום ה-AI למשרדי ממשלה רבים.
מתוך אתר נתוני מפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת 2022. צילום: למ"ס
Proven Use Case – מפקד האוכלוסין 2022 של הלמ"ס
ג'טומייט נבחרה כפרטנר הראשי לניהול פרויקט שלם של Data Modernization – פרויקט מפקד האוכלוסין לשנת 2022 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך שיתוף פעולה עם בעלי עניין מרובים וספקים טכנולוגיים מגוונים.
מטרת הפרויקט העיקרית הייתה לספק ממשק מודרני וידידותי למשתמש שיאפשר לכל אחד, כולל משתמש אנונימי, למצוא ולהציג במהירות נתוני מפקד אוכלוסין רלוונטיים באזור הגיאוגרפי הנבחר.
Google Looker נבחרה כפלטפורמה ל-BI, יישומי נתונים ו-Embedded Analytics, כדי לאפשר למשתמשים לחקור תובנות בזמן אמת.
הפרויקט דרש שדרוג ומודרניזציה של תשתית ה-IT של הנתונים, כדי לאפשר שיפור איכות ומהירות עיבוד הנתונים. בנוסף, כל הפיתוח היה צריך לעמוד באמצעי אבטחת סייבר ופרטיות נתונים חזקים, על מנת להגן על נתוני מפקד אוכלוסין רגישים, תוך עמידה בתקנים בתעשייה כמו GDPR ו-ISO 27001.
האתגרים:
– לוחות זמנים צפופים.
– גישור על פערים טכנולוגיים – הטמעת שינוי ארגוני עמוק להכרה ושימוש בטכנולוגיות חדשות.
– ניהול צוותים ממגוון תחומים, שכלל – System architects, אבטחת סייבר (בדיקות חדירה וכדומה), תשתית רשת, DevOps, Google Cloud Platform, מעצבי UX/UI ופיתוח יישומי Front-end.
– עיצוב UX/UI – יישום חוויית משתמש פשוטה ואינטואיטיבית, מבלי לפגוע בעושר ומורכבות הנתונים, כמו גם שילוב של מקורות נוספים, כמו נתונים גאוגרפיים ומפות.
– מודלים של נתונים ו-KPI: האתגר לא היה כמות הנתונים, אלא המורכבות של יצירת מודלים של נתונים ממספר מקורות מידע. חשוב היה להחליט איזה נתונים חשוב להמחיש, בלי לפגוע במשתמש הסופי או להתפשר על עושר הנתונים.
– מורכבות ואיכות הנתונים – הבטחת דיוק, עקביות ואינטגרציה של נתונים מפלטפורמות ישנות ומערכות לא מעודכנות מדורות קודמים.
– אבטחת סייבר ופרטיות הנתונים – לאור האופי הרגיש של נתוני המפקד היה צריך ליישם פרוטוקולי אבטחת סייבר ללא פגיעה במשתמשים ולהבטיח שגם משתמשים אנונימיים יוכלו לגשת לנתונים.
– מיגרציית דאטה – העברת נתונים לענן הממשלתי, תהליך מורכב וטכני ביותר.
התוצאה:
לאחר תקופה אינטנסיבית של חמישה חודשים הושק אתר מפקד האוכלוסין של הלמ"ס. האתר מאפשר למשתמשים לחפש במהירות, להשוות ולאחזר נתונים ממפקדים קודמים.
ג'טומייט קבעה Golden Standard חדש לארגונים ממשלתיים – המשלב מודרניזציה עם חוויית משתמש חדשנית ומתקדמת.
15/10/24 15:23
9.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועידות וידיאו ושיתוף פעולה מרחוק עשו, כזכור, ניתור נחשוני בימי הקורונה, ומאז הן הפכו לעניין נורמטיבי ונפוץ. למעשה, מאז שהבינה המלאכותית נכנסה לפעולה ושינתה את החיים הממוחשבים שלנו – המקצועיים וגם הצרכניים – יש יותר כלים ויותר מוצרים שמיועדים למרחבי וחדרי פגישות, כדי לקדם עוד יותר את שיתוף העבודה מרחוק ואת האפשרות לבצע להפוך כמעט כל חדר בקלות לחדר פגישות וידיאו.
ThinkSmart Core Gen 2 של לנובו הוא אחד מההתקנים החדשים שמוצעים לתחום הזה ועברו מיטוב לשימוש ביכולות בינה מלאכותית. לפי החברה, הוא מיעוד לשימוש כדי לשפר את החוויה בכל פגישה – לא משנה מהו גודל החדר או המערך שלו, ועל ידי השימוש ב-AI באופן פרואקטיבי, גם להקל על התחזוקה והניהול הנדרש כיום מצד ה-IT עבור חדרי ישיבות מודרניים. עוד לדברי לנובו, "ThinkSmart Core Gen 2 מוכן לעומסי עבודה כבדים מבוססי בינה מלאכותית בחדרי הישיבות, על מנת לספק ביצועים ללא תחרות לשיתוף פעולה אינטואיטיבי, הכל בפתרון מאובטח וידידותי למשתמש".
ThinkSmart Core Gen 2 של לנובו. צילום: לנובו
ThinkSmart Core Gen 2 מבוסס על מעבדי Meteor Lake של אינטל, שכזכור היו הראשונים עם שבב NPU ייעודי, עם תמיכה בפלטפורמת ה-vPro הארגונית של החברה. הוא מוצע עם 16/32 גיגה-בייט זיכרון DDR5 ו-256 גיגה-בייט אחסון SSD מהיר. הוא מציע מגוון רחב של חיבורים, כדי לאפשר גם עבודה בסגנון BYOD, כך שכל אחד יכול, לדוגמה, לחבר את המחשב האישי שלו למערכת בקלות לצורך הפגישה, וכן יש תמיכה ב-WiFi – והכל בחבילה קומפקטית ששוקלת 1.01 ק"ג כשזה כולל התקן ניהול כבלים חיצוני.
"טכנולוגיית שיתוף הפעולה החכם ממשיכה להתקדם במהירות עם הצגת תכונות הבינה מלאכותית", אמרה שאנון מקיי, מנכ"לית פעילות השיתוף החכם ב-לנובו. "לקוחות מחפשים יותר כוח מחשוב וגמישות עבור מרחבי פגישות המוכנים לעתיד, ומנצלים את היתרונות של הפתרונות הזמינים עכשיו, וממש מעבר לאופק".
המחיר של ThinkSmart Core Gen 2 + Controller מתחיל ב-2,799 יורו, והוא יהיה זמין לקראת סוף 2024.
15/10/24 16:30
9.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גיוס שני ביום לחברה ישראלית: בעוד שמוקדם יותר הודיעה מונוגוטו על גיוס של 27 מיליון דולר, בהובלת קרן ההשקעות של טויוטה, עכשיו מגיע תורה של פורט, שמסרה כי גייסה 35 מיליון דולר בסבב B. את הסבב שלה הובילה קרן אקסל, והשתתפו בו בסמר ונצ'ר פרטנרס והמשקיעים הקיימים Team8 ו-TLV פרטנרס. הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-58 מיליון דולר.
פורט מציעה פורטל מפתחים פנים ארגוני, שבין הארגונים שמשתמשים בו ניתן למצוא את גיטהאב, LG ובריטיש טלקום. יחד עם ההודעה על הגיוס החברה מדווחת על עלייה של פי שבעה בהכנסות השנתיות שלה וגידול של פי שמונה בבסיס המשתמשים – מאז סבב A, שבוצע לפני כשנה.
בפורט אומרים כי הפורטל שלהם בא לתת מענה להתרחבות הרבה של תחום הפיתוח ותפקידי המפתחים בשנים האחרונות. בימינו, הם מציינים, האחריות של המפתחים היא הרבה מעבר לכתיבת קוד, וכוללת בעלות מלאה על תהליך ההטמעה של גרסאות חדשות, ניהול משאבי הענן ומתן מענה לתקלות, וזאת לצד עמידה בכללי האבטחה הארגוניים, וכן שמירה על האיכות ודרישות התאימות. האחריות המורחבת, יחד עם המורכבויות של מערכת הפיתוח, יצרו מצב כאוטי, מציינים בפורט, שבו מפתחים מחפשים כל הזמן הדרכה, נאלצים לפתוח קריאות שירות לצוותי התשתיות ומסתמכים במידה רבה על ידע כלל ארגוני או חיצוני כדי להסתדר לבד. מצב זה מאט את הפיתוח ומחריף את בעיות האיכות, האבטחה והתאימות.
הפורטל של פורט מאפשר למפתחים לטפל בכל ההיבטים של תפקידם המורחב והמשימות המרובות שעומדות בפניהם. הוא מאחד את הכלים ותהליכי העבודה שהמפתחים צריכים במהלך הפיתוח, ומנגיש אותם בממשק אינטואיטיבי. הפלטפורמה הפתוחה ניתנת להתאמה ברמה גבוהה לצרכי הארגון ומשתלבת מאחורי הקלעים עם כלי העבודה הקיימים, כדי ליצור סביבת עבודה מיטבית ויעילה לצוותי המו"פ, תוך עמידה בדרישות האיכות והתאימות. הפורטל מאפשר למפתחים לבצע משימות מורכבות, כמו יצירת מיקרו-שירותים חדשים במהירות, בהתאם לכל שיטות וכללי העבודה הארגוניים. בפורט טוענים כי שימוש במערכת של החברה מביא לתרומה עסקית משמעותית, משפר את מדדי ה-DORA להערכת צוותי פיתוח ומאפשר לממש את הפוטנציאל של צוותי ה-DevOps בחברות בכל הגדלים.
בנוסף לגיוס, החברה הכריזה על שילוב של כלי LLM בפלטפורמה, שמאפשרים לארגונים להטמיע יכולות AI ישירות בפורטל המפתחים המותאם שלהם, בהתאם לצרכיהם.
"פלטפורמה שמשתלבת ב-DNA של כל חברה"
פורט נוסדה ב-2022 על ידי זוהר עיני, מנכ"ל החברה, ויונתן בוגוסלבסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. החברה מעסיקה 100 עובדים בישראל ובארצות הברית. כספי הגיוס ישמשו להרחבת מערך הפיתוח והפריסה בשוק ולגיוס כוח אדם.
עיני ציין כי "על כתפי צוותי הפיתוח מוטלת כיום אחריות רחבה עם דרישות מתרבות, מה שעלול להוביל לכאוס תפעולי ולירידה באיכות התוצרים. המשימה שלנו היא להעצים צוותים בתהליכי עבודה מסודרים ולהבטיח שהתהליך כולו מאובטח, עומד בכללים ואיכותי. פורט מספקת פלטפורמה דינמית, שניתנת להתאמה ושמשתלבת ב-DNA של כל חברה. הפלטפורמה מתפתחת לפי הצרכים של הלקוח ומאפשרת לכל הגורמים המעורבים, כולל המפתחים, אנשי האבטחה והמנהלים, לשתף פעולה ביעילות ולשמור על סטנדרטים ארגוניים. היא מעניקה לצוותים את הבעלות על התוכנה שהם מפתחים ובעלת יכולת שחזור מהירה".
15/10/24 16:34
9.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענקית הטק האמריקנית גוגל עשתה באחרונה צעד משמעותי לצורך תמיכה בדרישות האנרגיה הגוברות של טכנולוגיות ה-AI שלה, וחתמה על הסכם חלוצי עם Kairos Power לרכישת אנרגיה גרעינית מהכורים המודולריים הקטנים שלה. בבלוג החברה הסביר מייקל טרל, מנהל בכיר של תחום האנרגיה והאקלים בגוגל, כי היוזמה, שלדבריו מהווה הסכם תאגידי ראשון מסוגו, מדגישה את מחויבותה של גוגל להאצת המעבר לפתרונות אנרגיה נקייה. As part of our commitment to clean energy, we’re signing the world’s first corporate agreement to purchase nuclear energy from multiple small modular reactors to be developed by @KairosPower. Learn more → https://t.co/K9nv7J9L4Q pic.twitter.com/GNuLs1dNA5
— Google (@Google) October 14, 2024 הבינה המלאכותית: צרכנית חשמל תאוותנית במיוחד
אחת הסיבות העיקריות העומדות מאחורי תמיכתה של גוגל באנרגיה גרעינית מתקדמת היא הצורך במקורות חשמל חדשים לשם הנעת טכנולוגיות ה-AI. ההתפתחות העצומה הנוכחית של תחום ה-AI מניעה אמנם מחד פריצות דרך מדעיות משמעותיות, משפרת שירותים עסקיים ומביאה חדשנות לשלל תחומים, אבל מאידך יש לה מחיר אנרגטי כבד.
במילים אחרות, הבינה המלאכותית היא צרכנית חשמל תאוותנית במיוחד. גוגל, כמו חברות ענק אחרות רבות, מודעת לסוגיה, ומעוניינת להבטיח מקור כוח אמין ובר קיימא, כדי לתמוך בדרישות האנרגטיות הגבוהות של יישומי הבינה המלאכותית. כעת היא מפגינה מהלך אקטיבי לטובת העניין, על ידי רכישת אנרגיה גרעינית באופן סדיר מ-Kairos Power. הטכנולוגיה החדשנית של Kairos Power משתמשת במערכת קירור של מלח מותך ודלק קרמי כדי לייצר חשמל ביעילות לטובת הדאטה סנטרים והמשרדים של גוגל. לדברי החברות, הבטיחות הטבועה במוצר של Kairos Power, והעיצוב הפשוט של הכורים המודולריים הקטנים שלה, מאפשרים האצת פריסה גרעינית, אשר תתורם בתורה לשחרור פחות פחמן מזה שמקורו בשימוש בחשמל.
פליטות פחמן, נזכיר, מזיקות לכדור הארץ בשל תרומתן המשמעותית להתחממותו ולשינויי האקלים שחלים בו. שחרור של פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים לאטמוספירה לוכד חום, מה שמוביל לעליית טמפרטורות, הפשרת קרחונים, אירועי מזג אוויר קיצוניים ושיבושים במערכות אקולוגיות. שינויים אלה מהווים איומים חמורים לבריאות האדם, לביטחון התזונתי של האנושות, ואף ליציבותם של בתי הגידול הטבעיים.
על ידי מעבר למקורות אנרגיה נקיים ובני קיימא, כמו אנרגיה גרעינית, מדענים סבורים כי ניתן יהיה לצמצם את ההשפעה של פליטת הפחמן ולהתקדם לקראת כוכב לכת בר קיימא ובריא יותר עבור הדורות הבאים.
יתר על כן, השקעה בטכנולוגיה גרעינית מתקדמת טומנת בחובה פוטנציאל ליצור מקומות עבודה בשכר גבוה לטווח ארוך, מה שעתיד לספק הטבות כלכליות ישירות לקהילות ברחבי ארה"ב. על פי הערכות משרד האנרגיה האמריקני, הגעה ל-200 GW של קיבולת גרעינית מתקדמת בארה"ב עד 2050, עשויה להוביל ליצירת 375,000 מקומות עבודה חדשים במדינה. BREAKING: Kairos Power and @Google have signed a Master Plant Development Agreement, creating a path to deploy a U.S. fleet of advanced nuclear power projects totaling 500 MW by 2035.
Read the announcement: https://t.co/opYOllPq3T pic.twitter.com/YUPsyC7MA9
— Kairos Power (@KairosPower) October 14, 2024 חברת הכורים הגרעיניים צייצה ב-X אודות ההסכם וכתבה: "Kairos Power ו-גוגל חתמו על הסכם לפיתוח מפעל ראשי, שיצר נתיב לפריסת צי אמריקאי של פרויקטים מתקדמים של אנרגיה גרעינית, בהיקף כולל של 500 MW, עד 2035".
אם לחזור לגוגל ולמניעיה: על ידי גיוון צריכת האנרגיה שלה ואימוץ טכנולוגיות חשמל נקי מתקדמות, גוגל שואפת למעשה להשלים את מה שהשימוש שלה במקורות אנרגיה מתחדשים, כמו שמש ורוח, לא מצליחים להשיג, כשבסופו של דבר החברה פועלת לקראת היעד השאפתני שלה להשגת אנרגיה נטולת פליטות פחמן 24/7, משמע – אפס פליטות מזהמות.
15/10/24 15:07
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"רבים מהארגונים אופטימיים מדי ואינם נערכים לאסון, או נערכים אליו, אך לא באופן מוכלל. הרבה יותר חכם ונכון ליצור גיבוי בלתי מוגבל למידע במערכות עסקיות קריטיות לארגון, ולא רק לשבע השנים האחרונות. עוד לא פגשתי לקוח שעשה זאת והצטער לאחר מכן", כך אמר מיקי שניידר, מנהל השיווק של קלאודאלי מבית אופן טקסט.
בראיון לאנשים ומחשבים אמר שניידר כי "הגיבוי חיוני להמשכיות העסקית – לא רק בשל היערכות לאסון כתוצאה מטעות אנוש או תוכנה, אלא גם בגלל ריבוי מתקפות הסייבר, והעלייה העקבית בתחכום ובהיקף שלהן. כחלק מזה, גם מתקפות הכופרה מתרבות, והן מדאיגות. המתקפות מאיימות על הביטחון הלאומי והרציפות התפקודית של המשק. ברובן המכריע של מתקפות הכופרה, גניבת הנתונים מצליחה ואין יכולת שיחזור".
"הגיבוי, במיוחד בענן – מוזנח"
"ארגונים", ציין, "מגדילים את היקף ההשקעה שלהם במודעות להגנת הסייבר של עובדים והלקוחות, וגם בכלי אבטחה. עם זאת, עולם הגיבוי, במיוחד בענן – מוזנח לעתים קרובות. כיום, כל עובדת ועובד בארגון משתמש.ת במערכות ענניות, דוגמת מיקרוסופט 365, סיילספורס, גוגל וורקספייס או דרופבוקס. העובדים הצעירים, שנולדו לענן, לא מבינים שספקיות המערכות הענניות לא יכולות להגן אבסולוטית מפני אובדן נתונים. מנגד, אין עסק שיכול לתפקד בלעדי אותם שירותי ענן. אלא שהגיבוי של אותם שירותי ענן פופולריים הוא לתקופה מוגבלת בלבד. החברות הללו מטילות על מנהלי האבטחה אצל הארגונים הלקוחות שלהן את הנטל של הגנת מידע SaaS – בהתאם למודל האחריות המשותפת שלהן".
קלאודאלי הוקמה ב-2011 על ידי אבינעם כץ, ולא גייסה הון חיצוני. "כבר אז כץ צפה את הצורך בפתרון SaaS לגיבוי ולשחזור", אמר שניידר. החברה מונה עשרות עובדים ביהוד ולה יותר מ-20 אלף לקוחות ארגוניים – מקבוצת כדורסל אמריקנית ועד לחברת אחזקות נכסים. ב-2020 קלאודאלי נרכשה ב-30 מיליון דולר בידי זיקס האמריקנית, שמספקת שירותי אבטחת ענן לחשבונות מייל. ב-2021 הושלמה רכישת זיקס על ידי אופן טקסט, ב-860 מיליון דולר, וחברת הגיבוי בענן הישראלית פועלת כחלק מחטיבת הגנת הסייבר של ענקית ניהול התוכן הארגוני. שניידר הצטרף לחברה לפני שמונה שנים, כעובד מספר 3.
"במעבר מהאון-פרם לענן, יש להתמקד בנכס היקר ביותר – הנתונים"
שניידר אמר כי "במעבר מהקרקע, מהאון-פרם, לענן יש להתמקד בנכס הארגוני היקר ביותר – הנתונים. יש לעשות זאת במקביל – הגנה על הנתונים בדאטה סנטר המקומי, ובענן. אנחנו מציעים לארגונים שמירה על הדאטה לעד, כדי שתהיה להם יכולת שחזור, בכל נקודת זמן ספציפית, עבור מערכות עסקיות קריטיות בענן".
לדבריו, "אנחנו מציעים פתרון גיבוי מקוון מאובטח, עם עמידה בתקני אבטחה בינלאומיים, דוגמת ISO 27001 ,HIPAA והלימה ל-GDPR האירופי. כמו כן, אנחנו שותפים בארגון המוביל לאבטחת ענן, CSA. המשימה היא למזער את הסיכונים העסקיים של הלקוח הארגוני".
"בהיבט הטכנולוגי", הסביר, "אנחנו מספקים לארגונים אבטחת נתונים והצפנה שלהם. המידע העסקי שלנו מאוחסן ב-AWS, בפתרון Amazon S3, ומוצפן באלגוריתמי הצפנה מתקדמים של 256 ביט. אנחנו משתמשים במפתח הצפנה ייחודי לכל לקוח ארגוני והמפתחות מאוחסנים בצורה מאובטחת. השרתים שלנו מאובטחים ברמה הגבוהה ביותר, מוקשחים ועם גיבוי משני. הכול במטרה שאיש המחשוב של הלקוח הארגוני שלנו לעולם לא ייאלץ להתמודד עם אובדן מידע".
"חמשת השווקים המובילים שלנו הם ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, קנדה והולנד", אמר שניידר. "ישראל נמצאת במקום השישי. בשל המשך הצמיחה של האיומים על מערכות בענן – נחווה גידול עסקי. אנחנו מהווים קו ההגנה האחרון עבור המנמ"רים ועבור הארגונים. עליהם להפסיק לחשוש מאובדן מידע עסקי בענן. אנחנו מספקים להם מערכת הגנה על מערכות עסקיות קריטיות, בתנאים שלהם".
15/10/24 13:17
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: ולריה קוגן, המייסדת והמנכ"לית של חברת האגרוטק פרמטה, שמתמחה באיתור מזיקים ומחלות בצמחים באמצעות ראייה ממוחשבת.
תפקידים קודמים: "אני מייסדת שותפה של סמרטומיקה, שפיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לטיפולים מותאמים אישית עבור חולי סרטן. לפני כן עבדתי כחוקרת ומנהלת פרויקטים בסטארט-אפ הביו-טק גרו".
השכלה: בעלת דוקטורט בביואינפורמטיקה מאוניברסיטת אריאל, ותארים ראשון ושני ממכון הפיזיקה והטכנולוגיה של מוסקבה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
"תמיד הרגשתי משיכה עזה למדע ולטכנולוגיה. רציתי להבין כיצד הדברים עובדים ולמצוא דרכים לשפר את העולם. בחרתי להתמקד בתחום החקלאות, כי ראיתי פוטנציאל עצום לשיפור היעילות והקיימות של תהליכי הגידול. אני מאמינה שהטכנולוגיה יכולה לשחק תפקיד משמעותי בהבטחת ביטחון תזונתי לעולם".
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
"לצערי, עדיין קיימות אפליה והטיות מגדריות בתעשיית הטכנולוגיה. נשים עדיין נתקלות במכשולים רבים יותר מגברים, אבל אני אופטימית לגבי העתיד – יש מספר גדל של נשים שתומכות זו בזו, וזה בהחלט מקדם את השינוי. אנחנו, כחברה, צריכים לעודד נשים להיכנס לתחום, לספק להן מודל לחיקוי ולהבטיח סביבת עבודה שוויונית. כחלק מעבודתי בפרמטה, אני מקדישה מאמצים רבים לקדם נשים".
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
"כן. היו מקרים שבהם הרגשתי שאני נשפטת מאחר שאני אישה צעירה בתעשייה שהיא בעיקר גברית. אבל אני מאמינה בעבודה שלי ובמוצרים שאני מפתחת. בסופו של דבר, עבודתי מדברת בעד עצמה".
15/10/24 13:52
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההשקעה בענפי ה-ICT בישראל צנחה ברבעון השני של השנה ב-51.3%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אל מול הרבעון הראשון של השנה הנוכחית, מדובר בירידה של 16.5%. בלמ"ס לא מסבירים מדוע חלה הירידה החדה הזו.
הדאטה אודות ההשקעה בענפי ה-ICT כלולה בנתונים על החשבונות הלאומיים שאותם הלמ"ס פרסמה. עולה מהם כי התמ"ג עלה ברבעון השני ב-0.3% ואילו התמ"ג העסקי ירד ב-2.3%. ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-5.3% ולצריכה פרטית – ב-11.8%. ההשקעות בנכסים קבועים – הסעיף שההשקעות בענפי ה-ICT הן חלק ממנו – רשמו עלייה של 3.8%.
נתונים אחרים שפרסמה הלשכה מראים עלייה במספר המשרות הפנויות בהיי-טק. אמנם, הממוצע החודשי, בין יולי לספטמבר, של מספר המשרות הפנויות של מהנדסים (מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול מכונות וכדומה) לא עלה ולא ירד לעומת הממוצע החודשי בין יוני לאוגוסט, ועמד על 9,254 משרות, אך בביקוש למפתחי תוכנה נרשמה עלייה של 3% ל-5,941 משרות, ובביקוש להנדסאים וטכנאים חל גידול של 4% ל-3,563 משרות. ככלל, מספר המשרות הפנויות במשק כמעט שלא השתנה, ועמד על 135,470.