בואו נודה בזה: אילון מאסק הוא, למעשה, זה שיהיה החל מה-20 בינואר נשיא ארצות הברית. אמנם, דונלד טראמפ יהיה זה שיושבע ושיישא בתואר הזה, אבל מאסק יהיה מי שינהל במידה רבה את המדיניות האמריקניות. נכון שטראמפ הוא לא תמיד אחד שמוליכים אותו, אבל מאסק לא בא נקי לכל העסק: הוא לא נכנס לפוליטיקה, הכריז על תמיכתו בטראמפ, לקח חלק בולט בקמפיין שלו לנשיאות והפך להיות קרוב אליו רק כי הוא מאמין באידיאולוגיה של הנשיא הרפובליקני. הוא נכנס לפוליטיקה כדי להשפיע לטובת החברות שלו ולהגדיל את הונו האישי. הון-שלטון מהמקפצה. ואמנם, ההון שלו קפץ בעשרות אחוזים, בעשרות רבות של מיליארדים, בחודשיים בלבד שעברו מאז שטראמפ נבחר. כגמול על התמיכה שלו, טראמפ מינה את מאסק ליו"ר (משותף) של ועדה שהוא מקים, שתטפל בעניינים הפנימיים של הממשל הפדרלי – הוצאות, מספר עובדים וכדומה – ובהיבטי הרגולציה. לכל החברות של מאסק יש אינטרס ברור בפחות רגולציה, ובעיקר לטסלה ול-SpaceX. הרגולטורים הקשו על החברות שלו, בעיקר בתקופת ממשל ביידן, עד כדי כך שמאסק הודיע בספטמבר האחרון ש-SpaceX תתבע את רשות התעופה האזרחית של ארצות הברית, ה-FAA, על "היפר-רגולציה". באותו הקשר, הוא אף קרא להכריז על הארגון ליחסי עבודה, שפועל להסדרת (ולאסדרת) זכויות עובדים, "לא חוקתי", ולמעשה לסגור אותו – כך שגם רגולציה בתחום הזה היא לצנינים בעיניו. עוד התנגשות בין הרגולטור ל-SpaceX היא סביב כמות המים שהיא מבזבזת ושופכת סביב המתקן של החברה בטקסס. תחום נוסף שנתון לרגולציה כבדה הוא הרכב האוטונומי – תחום עיסוקה של טסלה. זאת אחת הסיבות שאמנם, כבר יש רכבים אוטונומיים שנוסעים על כבישי ארצות הברית, אבל לא בכמות שציפו. גם ל-xAI יש… נקרא לזה אתגרים מול הרגולציה. מאסק התבטא בעבר בעד רגולציה על תחום ה-AI, "כדי למנוע סכנה לציבור", אבל זה לא מנע מהחברה, לפחות לפי הרגולטורים, לאמן את הצ'טבוט שלה, גרוק, מלאמן את המודלים שלה על מידע של משתמשים ב-X, ללא ידיעתם. נראה שבוועדה החדשה שמאסק ינהיג, הוא יוכל להגמיש את כללי הרגולציה, לכאורה לטובת הציבור האמריקני (אם הממשל בכלל יטרח להציג תירוץ) ולמעשה בעיקר לטובת החברות שלו ושל אלה שהוא יחפוץ ביקרם. כוח, כבוד וכסף מאסק לא בא להשפיע רק במה שקשור לחברות ולעושר שלו – הוא רוצה להשפיע, ומאוד, ברמה הכלל אמריקנית והבינלאומית. הוא התחיל לעשות זאת בשנים האחרונות, הרבה לפני שהצטרף והחל לבלוט בקמפיין של טראמפ: בין אם זה באמצעות הרשתות החברתיות, ש-X היא אחת המובילות מביניהן (ולכן הוא קנה אותה בסכום עתק של 44 מיליארד דולר והשמיד את המותג טוויטר), בין אם זה באמצעות אספקת אינטרנט לווייני לאוקראינה מיד לאחר הפלישה של רוסיה אליה, על ידי חברה אחרת שלו – סטארלינק, ובין אם זה באמצעות הבעת אמפטיה (עד כמה שהוא יכול) כלפי ישראל אחרי ה-7 באוקטובר. הבית הלבן – המקום שאילון מאסק היה רוצה להיות בו, ואם לא במקום טראמפ – אז לפחות לצידו. צילום: צילום מסך למאסק יש אספירציות להשפיע לא רק על המדיניות האמריקנית, והוא כבר החל לפעול בכיוון, באמצעות הבעת תמיכה במפלגות ימין קיצוני באירופה. רק בימים האחרונים הוא הביע תמיכה במפלגת AFD הגרמנית השנויה במחלוקת, ורק היום (א') הוא קרא להחליף את נייג'ל פרג', שאיתו הוא נפגש באחרונה, כמנהיג מפלגת הימין הקיצוני הבריטית Reform UK. הוא כתב בפוסט שפרסם ב-X שאין לפרג' "את מה שדרוש" כדי להנהיג את המפלגה – ולא הסביר מדוע. לאמירה הזאת יש משמעות רבה, שכן על פי דיווחים, מאסק רוצה לתרום מיליונים רבים של דולרים למפלגה. מאסק לא בא נקי: הוא לא נכנס לפוליטיקה, הכריז על תמיכתו בטראמפ, לקח חלק בולט בקמפיין שלו לנשיאות והפך להיות קרוב אליו רק כי הוא מאמין באידיאולוגיה של הנשיא הרפובליקני, אלא כדי להשפיע לטובת החברות שלו ולהגדיל את הונו האישי. הון-שלטון מהמקפצה הגם שמיליוני דולרים זה כלום בשבילו, מאסק לא מוציא אותם מכיסו סתם כך – לא בבריטניה ולא בארצות הברית. הוא ודאי ירצה להשפיע מאוד על המדיניות של טראמפ, שתהיה למעשה המדיניות שלו, ולא ייתן לעובדה שהוא לא נשיא ארצות הברית ושאין לו תפקיד רשמי בפנטגון, בסטייט דיפרטמנט או במשרד הפנים של ארצות הברית להשפיע. הוא רוצה שארצות הברית תכרות בריתות עם מפלגות ימין קיצוני בעולם וכאמור, שתהיה בה פחות רגולציה, ואף בכלל לא. עוד נושא שמאסק ירצה שהמדיניות האמריקנית תעוצב, ותמומש, על פי האג'נדה שלו הוא היחס לטרנסג'נדרים.ות. למאסק יש בכך עניין אישי: הוא מרבה להתבטא בצורה טרנספובית בשל העובדה שבתו, ויויאן ג'נה ווילסון, נולדה בגוף זכרי ועברה התאמה מגדרית. היא ציינה שהיא לא רוצה כל קשר עם אבא שלה – מה שכנראה הביא את מאסק בעל האגו הענק להיות כל כך לעומתי לקהילה הטרנסג'נדרית, שהיא אחד הציבורים המוחלשים בכל חברה. האם מאסק יתערב גם בישראל? לא ברור האם מאסק יתערב גם בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד, מדובר במדינה קטנה, אבל מהצד השני, ישראל היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית ושחקנית לא קטנה על המגרש הבינלאומי. אם זה יקרה, סביר להניח שהוא יתמוך באחת ממפלגות הימין – אולי בליכוד בראשות בנימין נתניהו, שאותו הוא כבר פגש כמה פעמים, ואולי אף ימינה יותר. אילון מאסק, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וציג צה"ל בסיור בכפר עזה לאחר ה-7 באוקטובר. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ בכל מקרה, ההתערבות הכל כך בוטה של מאסק, וההתערבות של אילי הון בכלל, היא מסוכנת – הן בעניינים פנימיים ובוודאי שבעניינים עולמיים. גם בגלל העובדה שיש לו אינטרסים כלכליים, גם בגלל הונו הרב מאוד, גם עקב האישיות שלו וגם עקב עמדותיו. האם השילוב טראמפ-מאסק יועיל לענקיות הטק? טראמפ והשילוב בינו לבין מאסק טובים לענקיות הטק האמריקניות. הן יודעות את זה, אבל הן יודעות גם שטראמפ נוטר טינה ונקמן – וגם מאסק זוכר את מי ששם לו רגל בעבר. לכן הן רצו לתרום לטקס ההשבעה שלו וכבר עושות מהלכים בוושינגטון כדי שהמדיניות שלו תהיה זו שהן רוצות. לא בטוח שהן צריכות לעשות הרבה מהלכים, שכן גם הן וגם טראמפ מעוניינים בפחות רגולציה, שתגרום להן לעשות יותר כסף. פחות רגולציה זה דבר טוב לענקיות הטק, ולחברות הענק בכלל, אבל לא טוב ל(מרבית) שאר האמריקנים ואזרחי העולם, שבהכרח, ההתעשרות של ענקיות הטק באה, ותבוא, על חשבונם. שהרי כסף הוא לא משאב בלתי מוגבל ולא משחק סכום אפס. ואמנם, מאסק מאיים לעשות בממשל הפדרלי את מה שהוא עשה ב-X – פיטורים של רוב כוח העבודה של החברה מיד לאחר שהוא קנה אותה. מה גם שפחות רגולציה על SpaceX וטסלה עלול לפגוע בבטיחות. הפיצוץ בלתי נמנע יש משתנה אחד מרכזי שיכול להביא לכך שמה שכתבתי כאן בסופו של דבר לא יתממש, ושמאסק לא יהיה הנשיא האמיתי של ארצות הברית: העובדה שהן הוא והן טראמפ הם שני בעלים אגואים מנופחים ומשכך, ההתנגשות ביניהם היא דבר בלתי נמנע. מתישהו, מישהו מהם ידרוך על איזו יבלת של השני ויעצבן אותו רצח. המינוס במקרה שכזה מבחינת מאסק הוא שלטראמפ יש את הסמכות לקבוע מי יהיה סביבו ומי לא – והעבר מוכיח שהוא נוטה להעיף את מי שלא בא לו טוב, ומהר מאוד. לראייה, בתקופת הכהונה הראשונה שלו, שסביר להניח שתהיה בסופו של דבר קיצונית פחות מהתקופה השנייה, טראמפ החליף את האוחז במשרת היועץ לביטחון לאומי – אחד התפקידים החשובים ביותר בממשל האמריקני – שלוש פעמים. כלומר, היו לו ארבעה יועצים לביטחון לאומי בארבע שנים. יש להם בטן מלאה על טראמפ, ואחד מהם, ג'ון בולטון האולטרה רפובליקני, אף טען שטראמפ לא כשיר להיות נשיא ארצות הברית. לביידן, לשם השוואה, היה יועץ לביטחון לאומי אחד בכל תקופת כהונתו – ג'ק סאליבן. השאלה הנשאלת היא מתי הפיצוץ הזה יבוא. הגם שמדובר בשני אנשים לא צפויים, לא צפוי שזה יקרה בחודשים הראשונים לכהונה, שבהם טראמפ יצטרך להתרגל מחדש לשלטון ולעצב את מדיניותו, ומאסק יתבשם מהכוח החדש שיקבל. אבל אחר כך – אין לדעת. בכל אופן, כשזה יקרה, זה יהיה כנראה פיצוץ ענק.

קולגות וחברים רבים הגיעו לאירוע פרידה חגיגי שקיימה סלברייט מהמנכ"ל היוצא, יוסי כרמיל, כדי לפרגן ולהוקיר את הקריירה הארוכה בת שני עשורים שהשלים בסלברייט. בין האורחים היו בכירים רבים במשק הישראלי, בכירים לשעבר בזרועות הביטחון ואכיפת החוק, וכן חברי ההנהלה הבכירה של חברת סלברייט. כרמיל פורש מהחברה לאחר שהביא אותה לשיא של כל הזמנים: סלברייט הפכה לאחת הישראליות המבטיחות בנאסד"ק, והיחידה שעקפה את שוויה מיום המיזוג לספאק וכמעט שילשה אותו, אבל חשוב מזה – עם אימפקט עצום על בטחון הציבור בימים שארגוני הפשע והטרור משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיה מתקדמת. בתקופת כהונתו צמחה סלברייט מסטארט-אפ של 18 עובדים במשרד קטן בפרברי תל אביב לחברה ישראלית מובילה עולמית בתחום הפתרונות לחקירות דיגיטליות, שנסחרת בנסדא"ק (כ-5 מיליארד דולר), המעסיקה כ-1,200 עובדים, בהם כ-650 בארץ, ב-12 משרדים ברחבי העולם, ולקוחות ביותר מ-100 מדינות, בהם אלפי סוכנויות אכיפת חוק ותאגידים, המשתמשים בפלטפורמת החקירות הדיגיטלית של סלברייט כדי לאסוף, לנתח ולנהל מידע ראייתי במסגרת חקירות המתנהלות על פי חוק. את החלק האמנותי באירוע מילא גורי אלפי המנחה, שערך לכרמיל חידון מול הצ׳ייסר איתי הרמן בנושאי עניין וטריוויה, שכרמיל גילה בהם בקיאות רבה, כמו ספורט, היסטוריה ועוד. כמו כן, טל פרידמן הפתיע כשנכנס בבגדי ריצה וחיקה את יוסי כרמיל באופן מושלם ומעט מוגזם שגרם לקהל כולו לצחוק עד דמעות. בנאום הפרידה שלו אמר כרמיל: "עם הרבה מאוד אנשים טובים הגדלתי את החברה הזו, אבל גם גדלתי איתה. אני יכול להגיד שהשארתי הכול על הפרקט, כמו שאומרים בכדורסל, נתתי הכול! מודה לאנשים המצוינים של סלברייט על היצירתיות, החדשנות והאמונה שלהם בחברה וביכולת שלי להוביל את זה קדימה".

נסו לדמיין את החיים הממוחשבים שלכם בלי עכבר, ולא, אני אפילו לא מתכוון אליכם אנשי המחשבים השולחניים. אני מתמקד הפעם באלו שמחשבים ניידים מחוברים אליהם לווריד, אם בגלל נסיבות תעסוקתיות, נסיבות סטודנטיאליות ואפילו מתוך בחירה אישית בבתיהם, בחדרם או בסלון או על שולחן העבודה – ולמעשה לפי כל טבלאות המכירות כבר מזה שנים רבות למדי מוכרים הרבה יותר ניידים מנייחים שולחניים. אז כן, נסו לחשוב שאתם צריכים להשתמש אך ורק במשטח השליטה של המחשב. גם אני מוציא את הגיימרים מהתמונה, כי הם בכל מקרה ישקיעו בעכבר רב תכונות, רבגוני RGB ומלא כפתורים שניתן לתכנת, ואני בטוח, שהרוב המכריע של משתמשי המחשבים הניידים, אם תהיה להם בחירה, יעדיפו להשתמש בעכבר אלחוטי או אפילו כזה עם זנב שמתחבר למחשב באמצעות חיבור USB, על פני משטח השליטה המובנה מתחת למקלדת. ואם אפשר שגם לא יהיה גדול מדי, ואפילו ההפך, קטן מספיק, שיהיה כזה שאפשר להשתמש בו גם במקומות צפופים, כמו שולחן בקומה השנייה של הרכבת, או שולחן בבית הקפה שמעבר למחשב יש עליו גם איזה אספרסו או בקבוק מים ואולי נייר עבודה אחד או שניים. ואם הוא עובד על המכנס בכלל טוב, כי אז אפשר במקומות אפילו עוד יותר צפופים. העכבר WL310 Bluetooth Silent של לנובו הוא בדיוק כזה: קטן מידות באופן יחסי, אלחוטי שמשתמש בחיבור Bluetooth 5.0 בלבד, כך שלא צריך לחבר דונגל כדי לעבוד איתו וגם לא צריך לבזבז חיבור USB. בדקתי אותו בעבודה על הבד של המכנס, על ספה עור, על שלושה סוגי שולחנות עץ ועל משטח מפלסטיק והוא עבד היטב ובמדויק – ושוב הוכיח, שכל עכבר, גם אם הוא פשוט, עדיין טוב יותר מכל משטח שליטה בכל מחשב. ואם אתם חושבים ההפך, אז אני מבטיח לכם שאתם במיעוט. ובכן זה עכבר פשוט. הוא אפילו לא מתחבר לתוכנת השליטה והבקרה שלנובו עצמה מציעה לאביזרים שלה, Accessories and Display Manager, וזה אומר שמה שאתם קונים זה מה יש, ואי אפשר לשנות. כן, זה אכן עכבר פשוט. מעבר לכפתור ההפעלה/כיבוי בתחתית, ומעבר לחמשת הכפתורים הצפויים – שני הכפתורים הראשיים, שני כפתורי הצד וגלגלת הלחיצה, יש מעל הגלגלת כפתור חמישי מעל נורית החיבור, שדולקת בכחול כשהכל מחובר ותקין, ועוברת לאדום כדי לאותות על קצה חיי הסוללה. הכפתור השישי הזה מאפשר לבחור את ה-DPI של העכבר, ויש שלוש רמות לבחירה: מהירות של 800, 1,200 ו-1,600 נקודות לאינץ'. אני בחרתי את המהירות הגבוהה ביותר ונשארתי שם, אבל זה באמת עניין של הרגל. העכבר עצמו סימטרי, וזה אומר שגם שמאליים יכולים להשתמש בו באותה נוחות אם כי הם מאבדים את כפתורי הצד שלא תורמים יותר מדי לעבודה השוטפת גם כך, אלא אם עוברים הרבה קדימה ואחורה בין עמודים באינטרנט. המידות שלו הן 75x48x100 מ"מ כך שהוא קטן אבל לא יותר מדי, והאצבעות האוחזות בו מלפנים לא חורגות בהרבה מקצותיו, כך שנוח ללחוץ על הכפתורים הראשיים. עם משקל של 60 גרם הוא גם נוח להזזה, וכאמור לעיל, יעבוד כמעט על כל משטח באמצעות החיישן האדום האופטי שלו – ולמרות שלא בדקתי על משטח זכוכית שקוף, אני מעריך שהוא לא יתפקד היטב על משטח כזה. וכמו ששמו רומז, העכבר המציג לראווה עיצוב בכמה גוונים של אפור, הוא יחסית שקט מאוד והלחיצות על כפתוריו לא ממש יורגשו על ידי הסביבה, גם אם יבוצעו באגרסיביות רבה. ויש עוד יתרון לעכבר הפשוט הזה, שיספק מענה לצרכים של כל "לוחם דרכים" כמעט, והוא המחיר: מחיר השוק שלו עומד על כ-75 שקלים בלבד, והוא זקוק לסוללת AA אחת ויחידה שאמורה להספיק לשלושה חודשים.

מיקרוסופט מתכננת להשקיע השנה כ-80 מיליארד דולר בדאטה סנטרים המותאמים לבינה מלאכותית. ההשקעה העצומה הזו מגיעה כחלק ממאמציה של החברה להרחיב את תשתית הבינה המלאכותית שלה ולספק מענה לביקוש הגובר לטכנולוגיות אלה, ולצריכות הארגטיות והאחרות שכרוכות בפעילותו באופן מוצלח. לפי הפרסום שמקורו במיקרוסופט עצמה, יותר ממחצית מהסכום המדובר יושקע במרכזי נתונים בארצות הברית. ההשקעה מתמקדת בבניית דאטה סנטרים שיוכלו לאמן ולפרוס מודלים של בינה מלאכותית, וכן להפעיל יישומים מבוססי ענן. החברה הבהירה כי לתפישתה התקדמות בתחום ה-AI אינה אפשרית עוד, ללא השקעות מאסיביות בתשתיות. בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. צילום: יח"צ "הבינה המלאכותית עתידה להיות טכנולוגיה משנה עולם" נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', ציין בפוסט שהוא חתום עליו – שעלה בסוף השבוע לבלוג החברה תחת הכותרת "הזדמנות הזהב עבור AI אמריקני" (The Golden Opportunity for American AI) – כי "הבינה המלאכותית עתידה להיות טכנולוגיה משנה עולם". עוד הוסיף סמית' כי "ארה"ב מובילה במרוץ ה-AI הגלובלי, הודות להשקעות של הון פרטי וחדשנות של חברות אמריקניות". לטענתו, שיתוף פעולה בין הממשל, המגזר הפרטי, מוסדות חינוך וארגונים ללא כוונת רווח הוא קריטי להצלחה בתחום ולהמשך מובילות אמריקני בו. Every general-purpose technology creates new opportunity across the economy. But it requires companies and countries to invest in new infrastructure and equip people with the right skills. And that’s what we are doing in this AI era, starting in the US. https://t.co/7LjGJlBgxW — Satya Nadella (@satyanadella) January 3, 2025 סטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, שיתף את סמית', אגב, הודה שה-AI עלולה "לשבש את הכלכלה ולהוביל לאובדן מקומות עבודה", אך הביע במקביל אופטימיות ש-"היא תיצור הזדמנויות חדשות שיעלו על האתגרים העומדים בפנינו". נשיא ענקית הטק מרדמונד הדגיש את החשיבות של הכשרת עובדים אמריקנים להשתמש בבינה מלאכותית ככלי בעבודתם. לפי הפכו לשותפות GenAI מנצחות. מיקרוסופט ו-OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. כידוע, מיקרוסופט נחשבת כיום כמובילה בתחום ה-GenAI – הבינה מלאכותית היוצרת שהיא האבולוציה של ה-AI שהכרנו קודם לכן. הצלחתה כרוכה בין היתר בשיתוף הפעולה שלה עם OpenAI, מעבדת הבינה המלאכותית שהביאה לעולם את הכלי המדובר . שיתוף פעולה זה היה כרוך, מן הסתם, בהשקעת ענק ב-OpenAI, במטרה לחזק את מעמדה של מיקרוסופט בתחום על אף שבוששה לפתח מודלי שפה גדולה משלה. למרות שלא ידוע מהו סכום ההשקעה המדויק של מיקרוסופט ב-OpenAI, ענקית הטק השקיעה מיליארדים במפתחת המצליחה, וכן בהרחבת תשתית ה-AI שלה ובחיזוק רשת מרכזי הנתונים שבבעלותה. ההשקעה ב-OpenAI מאפשרת למיקרוסופט להנות מהביקוש הגובר לשילוב בינה מלאכותית במוצרים ובשירותים, תוך שהיא מנצלת את היתרון התחרותי שלה כחברה מובילה בתחום הטק.

קרן תמורה – עמותה המגייסת תרומות לעמותות בעולמות החינוך והנוער דרך נזילות אופציות של חברות היי-טק – פרסמה סיכום של התרומות לשנת 2024. למרות המלחמה, המצב הפוליטי והחברתי בישראל והירידה בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים מחו"ל, נתוני הקרן מראים התאוששות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, עם תרומה של יותר מ-10 מיליון שקל למגוון רחב של גופים. זהו הסכום השני בגבוה אי פעם שגויס על ידי עמותת תמורה. ברוך ליפנר, מנכ"ל תמורה: "אנחנו גאים בעובדה שגם בתקופה של מלחמה ארוכה, קשיי כוח אדם, וסביבה עסקית מאתגרת, ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח, לגדול ולתרום לחברה הישראלית כולה".   עמותת תמורה, שהיא להגדרתה "הקרן שמחברת בין הצלחות חברות ההיי-טק הישראליות לחברה הישראלית באמצעות תרומות לגופי נוער, חינוך ועוד", הציגה בסיכום 2024 את הנתונים המעודדים ואת העובדה שהצליחה להתרים את חברות היי-טק הישראליות בסכום המרשים, באמצעות אקזיטים שביצעו חברות בפורטפוליו של "תמורה" במהלך השנה החולפת. כאמור, זהו סכום התרומות השני בגובהו מאז שהקרן הוקמה בשנת 2002.   ב-2024: מיקוד בסיוע לעמותות וארגוני חוסן לאומי על פי נתוני תמורה, החברות הישראליות המובילות בתרומות השנה היו חברת BioCatch, שנמכרה לאחרונה לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר ותרמה בסה"כ יותר 1.3 מיליון דולר, בין השאר לנפגעי ה-7 באוקטובר, והחברות Enercon ו-SuperPlay שתרמו כל אחת כ-400 אלף דולר (וצפויות להניב עוד בהמשך). כמו כן תרמו החברות Entitle, Rezonate, Seeking Alpha ו-Cartiheal.  בנוסף, הצטרפו יותר מ-35 חברות חדשות לתמורה במשך השנה. רשימת החברות החדשות שתרמו אופציות לקרן במשך השנה כוללת את: Legit Security, Faddom, Arato, Guardz, Verax, Utila, Pecan, OpMed, Canotera, Briya, FalkorDB, Remepy ואחרות. מהצד הנתרם, בשנת 2024 התמקדו חברות ההיי-טק וקרן תמורה בסיוע לעמותות וארגוני חוסן לאומי, תקומה וצמצום פערים חברתיים. בין הנתרמים השנה היו עמותת הגל שלי, שמטפלת בין השאר בנפגעי פסטיבל הנובה; עמותת סח"י, שעובדת בין השאר עם נוער ממשפחות מפונות, שנמצא כבר שנה ויותר במלונות; אלבום שקוף, ארגון המסייע ללוחמים בעיבוד חוויות הלחימה ובחזרה לשגרת החיים; עמותת עמית לדרך, התומכת בחיילים וחיילות המגיעים מרקע מוחלש בתום שירותם הצבאי; עמותת לוחמים ללא גבולות, הפועלת לגיוס תרמילאים ישראלים לטובת התנדבות הומניטארית במדינות עולם שלישי, כחלק מ"הטיול הגדול שאחרי צבא", ושמאז ה-7 באוקטובר גם בשכונות שנמצאות בחזית המלחמה; ועוד רבות, טובות וחשובות. "ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח ולתרום לחברה הישראלית כולה" מנכ"ל תמורה, ליפנר הוסי, והרחיב כי "המשימה של קרן תמורה, מאז ומעולם, הייתה לחבר בין תעשיית ההיי-טק הישראלית החזקה לשכבות אוכלוסייה ישראליות חזקות פחות, בדגש על יוזמות חינוכיות והזדמנויות לנוער. זאת עשייה חשובה תמיד, אבל בטח בתקופה כה מורכבת בה ישראל מתמודדת עם אתגרים שלא התמודדה מעולם. אנחנו גאים בעובדה שגם בתקופה של מלחמה ארוכה, קשיי כוח אדם, וסביבה עסקית מאתגרת, ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח, לגדול ולתרום לחברה הישראלית כולה. נמשיך ביתר שאת גם בשנת 2025, בה, אני תקווה, תפציע בישראל מציאות טובה יותר. אנו קוראים לחברות נוספות שמעוניינות לתרום, ליצור איתנו קשר על מנת שנוכל, דווקא בימים אלו, להמשיך ולחזק יחד את כלל החברה והנוער בישראל".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מינתה את פרופ' נגה קרונפלד-שזר ליו"רית המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ). היא תחליף את פרופ' פרץ לביא, שסיים את תפקידו. המינוי אושר על ידי נשיא המדינה, יצחק הרצוג. פרופ' קרונפלד-שזר מביאה לתפקידה החדש ניסיון רב שנים בתחומי המחקר והניהול האקדמי, ועד לאחרונה היא שימשה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. היא משמשת פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, וכפרופסור נלווה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונש באוסטרליה. היא בעלת תארים מתקדמים מאוניברסיטת תל אביב, ואת לימודי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי פועלת כזרוע של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בראשה עומדים 14 חברים ומשקיף, המייצגים את האקדמיה והתעשייה. תפקידה המרכזי הוא לייעץ לממשלה בנושאי מדיניות מו"פ לאומית, לזהות צרכים וחסמים במערכת המו"פ הישראלית, ולהמליץ על דרכים לקידום המחקר והפיתוח במדינה. "יש חשיבות לתכנון אסטרטגי והתוויית כיווני המו"פ בישראל" פרופ' קרונפלד-שזר נכנסת לתפקידה בתקופה מאתגרת לענף ההיי-טק הישראלי. המועצה תחתיה צפויה להתמקד בחיזוק שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, קידום מחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית, והתמודדות עם אתגרי האקלים והקיימות. כמו כן, היא תפעל לחיזוק התשתיות המדעיות הלאומיות ולקידום המצוינות המדעית בישראל. לדברי השרה גמליאל, "פרופ' קרונפלד-שזר ניחנה בחשיבה יצירתית וראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שתחזק את מערכת החדשנות והמדע בישראל בתקופה מורכבת ומאתגרת". פרופ' קרונפלד-שזר ציינה כי "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים מקומיים אזוריים וגלובליים – החל משינויי האקלים וכלה בבינה מלאכותית, ולכן, יש בעת הזו חשיבות רבה לתכנון אסטרטגי והתוויית כיווני המחקר והפיתוח בישראל".

כנראה שלא יפתיע אף אחד לגלות שכמעט כל תחזית שנכתבה או נכתבת לקראת הפתיחה של תערוכת CES 2025 בעוד יומיים במרכז הכנסים הענק בלאס וגאס, מתמקדת בצמד המילים "בינה מלאכותית". אין לאן לברוח מזה: מהתערוכה הזו צפויות לצאת השנה הרבה מאוד בשורות והכרזות על AI במחשבים, AI ברובוטים, AI בתוכנות ובאפליקציות שקרוב לוודאי שיוצגו בתערוכה ו-AI בהרבה מאוד טלוויזיות שייחשפו בה. מה שכן, לא תוצג שם הרבה AI בטלפונים, כי בשביל זה יש את תערוכת הסלולר MWC – הגם שהחברות הגדולות כמעט רוקנו אותה מתוכן. מעל לכל ה-AI יש אחת שהיא עולה ושידברו עליה, לפחות ברמה התיאורטית, יותר מעל כל היבט אחר של הבינה המלאכותית: Agentic AI – הבינה המלאכותית של הסוכנים, והם לא בשירות הוד מלכותה (כמו ג'יימס בונד), ואני מקווה שעדיין אין להם רישיון לחסל משהו, שלא לדבר על מישהו. כפי שסיפר לפני מספר ימים נתי אמסטרדם, Country Director באנבידיה ישראל, מדובר במערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית, שמסוגלות לבצע משימות מורכבות באמצעות סוכני AI – תוכנות קטנות וייעודיות, שיודעות להתמחות. את הסוכנים הללו ימצאו המשתמשים בהתקנים רבים שיגיעו לשוק – כחלק ממערכת ההפעלה, כחלק מממשק התפעול וכחלק מחוויית השימוש היום יומית בהם ובאינטרנט. ב-CES 2024 בלטו שני התקנים שניסו, למעשה, להביא כבר אז לשוק את הבינה המלאכותית המבוססת על סוכנים: המכשיר הכתום המרובע Rabbit R1 וסיכת הדש Humane AI Pin. בלשון המעטה, הם לא הצליחו לממש את הציפיות מהם, והתרסקו כלכלית, אבל הפעם, שנה אחרי, אל תופתעו אם תראו הרבה מכשירים מהסוג הזה. העידן הקעור כמובן שה-AI תתחבר מאוד למוצרים שיציגו ענקיות המחשוב. CES היא אחת התערוכות שבהן מכריזות לנובו, דל, HP, אסוס והאחרות – לא אפל הסטייליסטית, כמובן – על הכי הרבה מחשבים מכל הסוגים, ומסכים ואביזרים ומה לא – וזה לא יהיה שונה גם הפעם. כך, לנובו הציגה ב-CES בשנתיים האחרונות מוצרי קונספט שתפסו את העין, למשל ה-ThinkBook עם המסך השקוף, וכנראה שגם השנה היא לא תחרוג ממנהגה. בנוסף, כמעט כל היצרניות המחשוב יביאו לתערוכה מסכים חדשים משלהן, תוך מיקוד בגיימרים. השנה הן אמורות להציג מסכים קעורים מתמיד, עם רדיוס אגרסיבי של 800R. במקרה של LG, היא תביא דור חדש של מסך שיודע לשנות את מצב העבודה משטוח לחלוטין ועד לקעור. כמו כל המתחרות, גם היא תתחרה על המסכים עם קצב הריענון הכי מהיר, כולל במסכים שיודעים לעבוד בשתי רזולוציות ובשני קצבי ריענון. ה-UltraGear GX9 של LG. צילום: יח"צ את החיבור בין המסך למחשבים יעשו כרטיסי המסך החדשים שיוצגו השנה, וכפי שכבר הזכרנו כאן, באנשים ומחשבים, הם יתחילו להימכר מהר מאוד, בגלל החשש מעליית המיסים על יבוא לארצות הברית של מוצרים המיוצרים מחוץ לה, שהנשיא החדש-ישן, דונלד טראמפ, מאיים להטיל. אנבידיה תציג את הדור החדש של כרטיסי המסך שלה, GeForce RTX 50, כשברמה הגבוהה היא תישאר ללא תחרות – וזו אולי הסיבה שגם בלי המיסים, המחיר של כרטיסי ה-RTX 5090 יגיע לכ-2,650 דולר – כ-38% יותר מהדגם שהיא הציגה בשנה שעברה. מה שבטוח, הוא יציע הרבה הרבה הרבה עוצמה, לטובת יישומי בינה מלאכותית יוצרת, עם ארכיטקטורת Blackwell, וכנראה שהוא יהיה מאוד פופולרי בקרב יוצרי תוכן ואנשי מקצוע שרוצים בינה מלאכותית במחשב עצמו. AMD החליטה להישאר בשוק הביניים של כרטיסי המסך, אבל גם כך, המחיר של הכרטיסים החדשים שלה יגיע ל-1,750 דולר. באופן מפתיע, הם יתחרו בכרטיסי הביניים של אינטל, שנדמה שבדור החדש של השבבים שלה לכרטיסי גרפיקה ייעודיים, ARC Graphic B580, מצליחה להפתיע לטובה, בעיקר בהיבט של עלות-תועלת – היבט שיכול להיות קריטי ליוצרי תוכן קטנים יותר. אינטל, כצפוי ולפי הרבה מאוד דיווחים בשוק, תגיע ל-CES עם הרבה מאוד מעבדים חדשים, שישלימו את דור מעבדי ה-Core Ultra Mobile (Series 2). אם בהשקה הראשונית של הדור החדש היא התרכזה במעבדי הבינה המלאכותית, הפעם היא תציג הרבה מאוד מעבדים חזקים למחשבי משחקים ניידים – ולא מעט מהיצרניות כבר יציגו ניידים עם המעבדים החדשים הללו וגם עם מעבדי צריכה נמוכה – מה-HX ועד ל-U. גם המכוניות החשמליות יככבו אלה מכם שעוקבים אחרי מכוניות חשמליות וחכמות חדשות כנראה לא יתאכזבו גם הפעם ב-CES, אבל היבט אחד צפוי להיות חסר: יצרניות הרכב הסיניות, שמשתלטות על די הרבה שווקים, או לפחות משתלבות בהם חזק מאוד. בכל מקרה, לצד המכוניות עצמן יוצגו אביזרים רבים שיכולים להשתלב בהן. אחת הדוגמאות, לפי הדיווחים היא שיתוף פעולה בין הונדה לסוני, שבמסגרתו תוצג מכונית עם פלייסטיישן 5 מובנה. בשורה התחתונה, יהיו ב-CES 2025 הרבה דברים צפויים, והשאלה היא בסופו של דבר איזה התקן בינה מלאכותית יגנוב הפעם את ההצגה.

השכר הממוצע לשכיר בהיי-טק עלה מתחילת המלחמה ב-4.7% – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו היום (א') ושמשווים בין אוקטובר 2024 לאוקטובר 2023. על פי הנתונים, בעוד שבחודש פתיחת המלחמה השכר הממוצע בהיי-טק עמד על 29,521 שקלים, באוקטובר 2024 הוא הגיע ל-30,915 שקלים. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחום המו"פ ממשיך להיות המכניס ביותר לעובדים ולמנהלים בו מבין תחומי ההיי-טק, עם שכר ממוצע של 37,097 שקלים בחודש אוקטובר. עם זאת, הוא מהווה רק 12.9% מכלל השכירים בהיי-טק. אחריו נמצא התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים (התחום שבו רוב משרות השכיר בענף – 54.3%) עם 31,817 שקלים, ובהמשך ניתן למצוא את מקצועות ייצור המחשבים והמכשור, ייצור כלי התחבורה וההובלה, ייצור התרופות ושירותי התקשורת. מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק עמד בחודש המדובר על 398,200 – ירידה של 1% לעומת ספטמבר 2024 ועלייה של 0.6% בהשוואה לאוקטובר 2023. משרות השכיר בתחום ההיי-טק היוו בחודש זה 10.1% מכלל משרות השכיר במשק – בדומה לחודש שלפניו. לפי נתוני הבזק של הלמ"ס לחודש נובמבר, השכר הממוצע במשק ירד ב-3% לעומת אוקטובר, ל-13,100 שקלים.