אדובי מספרת כי היא שחררה תוסף חדש, מבוסס AI, עבור תוכנת Acrobat Reader, שמסוגל לקרוא ולהבין חוזים משפטיים. בחברה אומרים כי לאחר הפעלת התוסף על קובץ PDF, אפשר לקבל תצוגה של הפרטים הכי חשובים, ואולי עוד יותר חשוב – להבין באופן ברור יותר מה כתוב בחוזה, ובמיוחד באותיות הקטנות. כמו כל מוצר אחר של אדובי, גם התוסף הזה, Acrobat AI Assistant, מוצע במסגרת מנוי, שעולה 4.99 דולר לחודש – ולא משנה אם משתמשים בגרסה החינמית או שמנויים אליו בגרסה המקצועית יותר. לפי אדובי, לפחות 70% מודים שהם לא קוראים חוזים, לפחות לא באופן מלא, לפני שהם חותמים עליהם. הכלי הזה אמור לסייע להם, משום שהוא יכול להציג מונחים חשובים עם ציטוטים המתייחסים אליהם, להמליץ על שאלות שכדאי לשאול את מי שהכין את החוזה וכדומה. כך, אומרים בחברה, הם יוכלו להבין על מה הם חותמים, ולעשות את זה הרבה יותר מהר. הבעיה היחידה היא שמי שצריך את הכלי הזה לשימוש חד פעמי, למשל לפני חתימה על חוזה לרכישת מנוי למוצרים של אדובי, יהיה חייב לרכוש מנוי. אדובי ספגה בעבר ביקורת רבה ועצבנית על הדרך שבה היא מנסה לכפות על מנויים להישאר מנויים, עם קנסות כאלה ואחרים.

להודעות הפיטורים האחרונות של גוגל, מיקרוסופט, אמזון ופייסבוק מצטרפות כעת גם סיילספורס ו-אוקטה. לפי דיווח בבלומברג, סיילספורס (Salesforce) תקצץ יותר מ-1,000 משרות, אם כי במקביל היא גם שוכרת אנשי מכירות למוצרי בינה מלאכותית. נכון לסוף ינואר 2024 מנתה יצרנית התוכנה לניהול קשרי לקוחות 72,682 עובדים, לפי הדיווח שלה. לפי הדיווח, עובדים שמשרתם בוטלה יוכלו להגיש מועמדות לתפקידים אחרים בחברה. בדיווח צוין גם, כי לא ניתן לקבוע באילו חטיבות יתמקדו הצמצומים. פיטורים אלה מצטרפים לסבבי פיטורים נוספים בחברה: ביולי 2024 פורסם בבלומברג כי החברה ביטלה כ-300 משרות, בינואר 2024 דווח בוול סטריט ג'ורנל על פיטורי 700 עובדים, ובדצמבר 2023 אמר המנכ"ל, מארק בניוף, שהחברה סגרה יותר מ-1,000 עסקאות בתשלום עבור הפלטפורמה של ליצירת סוכנים וירטואליים מופעלי AI. גם אוקטה (Okta) תבצע סבב פיטורים, השלישי במספר בשלוש השנים האחרונות, במטרה "להקצות מחדש משאבים בהתאם סדרי עדיפויות כדי להניע צמיחה". ענקית אבטחת הזהויות שבסיסה בסן פרנסיסקו הודיעה אתמול (ג') על תוכניות לצמצם את צוות העובדים שלה ב-3% – או בערך 180. החברה פיטרה 300 עובדים – או 5% מכוח האדם שלה – בפברואר 2023 כדי לצמצם את עלויות התפעול ולסייע ברווחיות, ולאחר מכן קיצצה 400 עובדים – או 7% מכוח האדם שלה – בפברואר 2024, כדי לנהל את החברה ב"יעילות רבה יותר". אוקטה מסרה, כי היא תוציא כ-11 מיליון דולרים במזומן על עלויות הפיטורים וההטבות לעובדים, אשר ישולמו בעיקר ברבעון הפיסקאלי שיסתיים ב-30 באפריל 2025, ואמרה, כי תספק תמיכה ומשאבים לעובדים המפוטרים.

אלפבית, החברה האם של גוגל, סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם עלייה בשיעור דו ספרתי בהכנסות, אולם היא פספסה את תחזית האנליסטים. כתוצאה מכך, שער המניה שלה ירד במסחר מעבר לדלפק ב-6%. החברה הציגה זינוק של כ-17% בהכנסות הרבעוניות ל-96.5 מיליארד דולר – 170 מיליון דולר פחות מהתחזיות. לעומת זאת, הרווח הנקי שלה למניה עלה על הצפי האנליסטי בשני סנט ועמד על 2.15 דולר, לאחר שזינק ב-31%. הרווח הנקי הכללי הציג גידול של יותר מ-28% ל-26.5 מיליארד דולר. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי תחום השירותים, שכולל את תוצאות יוטיוב ומנוע החיפוש של גוגל, הציג הכנסות של 84 מיליארד שקלים, וגוגל קלאוד "תרמה" הכנסות של 12 מיליארד דולר – זינוק של 30% בהכנסות הענן של דוגל משנה לשנה. ההוצאות הגולמיות גדלו ב-8.1% ל-40.6 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-14.6% ל-55.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 57.9%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-4.6% ל-65.5 מיליארד דולר והרווח זינק ב-31% ל-31 מיליארד. בסיכום השנה כולה, ההכנסות של גוגל גדלו ב-14% ל-350 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-33.33% ל-237.6 מיליארד והרווח הנקי – ב-35.7% ל-100.1 מיליארד. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, אמר כי "סיימנו רבעון חזק, הודות למעמדנו המוביל בתחום ה-AI. התוצאות מראות את הכוח שיש בגישה שלנו לחדשנות המבוססת על בינה מלאכותית, ואת החוזק המתמשך של עסקי הליבה שלנו. אנחנו משוכנעים שיש לנו הזדמנויות רבות להמשך, ושנאיץ את ההתקדמות שלנו".

אסף בר, מנכ"ל חברת איטרניטי ואספרי מקבוצת אמן, ועודד נפתלי, סמנכ"ל מערכות מידע בחברת נגה – מנהל מערכת החשמל, הגיעו לפני ימים אחדים לבקר במאורת הנמר, כדי לספר כיצד חברה ממשלתית צעירה, בשיתוף פעולה עם שותפים טכנולוגיים מובילים, מצליחה להוביל מהפכה של ממש בשוק החשמל הישראלי, תוך שמירה על איזון עדין בין חדשנות לאחריות. נגה, שהוקמה כחלק מהרפורמה במשק החשמל, היא חברה ממשלתית צעירה ודינמית, האמונה על ניהול מערכת החשמל בישראל. החברה מובילה את המהפכה בשוק החשמל המקומי, המאפשרת לצרכנים להתנייד בין ספקי חשמל שונים ובכך להוזיל את חשבון החשמל החודשי שלהם. במהלך הפגישה המרתקת שוחחנו על האתגרים הטכנולוגיים הרבים העומדים בפני החברה הצעירה. נפתלי סיפר כיצד נגה, כתשתית מדינה קריטית (תמ"ק), נדרשת לאזן בין חדשנות טכנולוגית לדרישות רגולטוריות מחמירות. "מאז ה-7 באוקטובר, כראש רשות הכוח, נגה הובילה את משק האנרגיה בתקופה מאתגרת במיוחד," ציין נפתלי, "הבטחת הרציפות התפקודית של המערכות הטכנולוגיות הייתה בראש סדר העדיפויות, ואכן הצלחנו לשמור על יציבות משק האנרגיה לאורך כל התקופה." לצד ההתמודדות עם אתגרי השעה, המשיכה החברה את פעילותה השוטפת. "לאחרונה ביצענו קפיצת מדרגה משמעותית ברפורמה," הוסיף נפתלי, "כשאפשרנו גם לבעלי מונים בסיסיים להצטרף למהפכה ולעבור בין ספקי חשמל. במקביל, אנחנו מובילים את המעבר לענן במסגרת פרויקט נימבוס, תוך שמירה קפדנית על אבטחת המידע והגנת סייבר ברמה הגבוהה ביותר". חדשנות טכנולוגית בשירות משק החשמל עוד סיפר נפתלי, כי "אתגר מרכזי נוסף הוא הנגשת נתוני המונים למספקי האנרגיה הווירטואליים השונים, כמו פז-גז, בזק ואחרים. לשם כך אנחנו מובילים מעבר מקיף לענן, הכולל אחסון נתוני מונים ב-AWS והנגשתם למספקים באמצעות שירותי API מתקדמים. במקביל, אנחנו צועדים קדימה לעידן הבינה המלאכותית (AI) באמצעות שימוש בפלטפורמות מתקדמות לצורך קבלת תובנות ושיפור יעילות הייצור המשקי. פרויקט ראשוני בעולם זה הינו הטמעת פלטפורמת DataIku, שתאפשר לנו לקבל תובנות מעמיקות בעולמות מודלי החיזוי. הפלטפורמה תסייע בשיפור התחזיות וניהול מיטבי של המודלים, והטמעתה תהיה אחד היעדים המרכזיים שלנו בשנה הקרובה." שותפות אסטרטגית להצלחה נפתלי תיאר את שיתוף הפעולה ההדוק עם איטרניטי: "החברה מלווה את אגף הטכנולוגיות מרגע ההקמה, ומהווה שותפה אסטרטגית בהתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים המורכבים שצצים בדרכנו". אסף בר, מנכ"ל איטרניטי ואספרי מקבוצת אמן, הוסיף: "אנחנו גאים להיות שותפים של נגה מיום הקמתה, בין אם במתן שירותי מיקור חוץ מקצועיים ובין אם בייעוץ אסטרטגי לפרויקטים המורכבים". בר המשיך וסיפר על האתגרים שהחברות עברו מתחילת המלחמה וההתמודדות של החברות בראשן הוא עומד בתקופה זו: ""כל השווקים בשהם אנו פועלים קיבלו באופן טבעי טלטלה מאז ה-7 באוקטובר, מה שהוביל אותם לשינוי תפיסה והעצמת השקעותיהם בעולמות הדאטה וה-AI". לדבריו, איטרניטי, שאותה הוא מנהל, הגבירה את הפעילות במגזר הביטחוני, שבו היא שיחקה תפקיד משמעותי בכל הגזרות, מה שאפשר לספק מענה טכנולוגי מבצעי ואיכותי בתקופה הכי מורכבת שהמדינה עברה. "מבחינתי זו שליחות", טען בר והוסיף, כי "מאז תחילת המלחמה אנו פועלים ללא לאות במגזר הביטחוני, ופיתחנו אסטרטגיות טכנולוגיות חדשות המותאמות לתכתיבים, כולל פתרונות אפקטיביים שלא ניתן לחשוף. איטרניטי, אספרי וכל החברות בקבוצת אמן תמיד היו ותמיד יהיו חברות פטריוטיות, ואנו נמשיך לסייע למדינה ככל שיידרש. מאחל לכל החיילים בצה"ל, למשרתי המילואים וכמובן לחטופים – שיחזרו הביתה בריאים ושלמים במהרה".

"עולם הסייבר מכיל איומים מז'וריים רבים. ישראל נערכה לקראתם ובעשורים החולפים התפתחה פה תעשייה משגשגת. עם זאת, עד היום לא היה 'פרל הרבור' (המתקפה היפנית שהביאה את ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם השנייה – י"ה) ברוב ענפי הסייבר, לרבות במתקפות מבוססות ה-AI, בין השאר כי ארגונים רבים השקיעו השקעה 'מטורפת' בהגנה. תמיד קיים בסייבר סיכון ויש לערוך ניהול סיכונים מושכל. במרוץ החימוש שבין הרעים התוקפים לטובים המגינים, אחד הסיכויים המשמעותיים של התוקפים לנצח טמון ביכולתם לבצע מתקפות המותאמות אישית לקורבנות", כך אמר ד"ר טל שטיינהרץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בלוסקיי (BlueskAi). ד"ר שטיינהרץ היה סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשון של מערך הסייבר הלאומי, בשנים 2013-2017. לאחר מכן הוא היה מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Syber.ai, והקים את Wib יחד עם גיל דון ורן אוחיון. זו פיתחה פתרונות אבטחה ליישומים מבוססי API עוד טרום עידן הבינה המלאכותית, ובפברואר לפני שנה נרכשה על ידי F5 בעשרות מיליוני שקלים. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "הופעת הבינה המלאכותית היוצרת מחוללת לא מעט אתגרים. עם זאת, כשאני נפגש עם מנהלי חברות, המסר שלי פשוט: 'לא צריך להפריז באיום הטמון בבינה המלאכותית בשלב הנוכחי. יש להיזהר – אבל לא להחמיר יותר מדי'". למה הכוונה? ד"ר שטיינהרץ: "ניקח, לדוגמה, מגמה טכנולוגית אחרת – הענן. לדעתי, לארגון שכיום שם את כל נכסיו בענן, אין כרגע כל סיבה שלא לצרוך שירותי AI דרך העננים שמבטיחים שמירה על פרטיות. ובחזרה לסייבר: מניסיוני, יש בישראל ארגונים שיותר מאובטח להם לעלות לענן, כי יש שם חבילת אבטחה בסיסית רחבה יותר מאשר היכולת שלהם להגן על עצמם באון-פרם. והיה ויש מצב שבו מנהל האבטחה חושש מרמת האבטחה בענן, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש – עליו להוריד את הנתונים הרגישים מהקלאוד לקרקע, לדאטה סנטר שלו". "נכון", אמר ד"ר שטיינהרץ, "ייתכנו אירועי סייבר חמורים שהם תחת ההגדרה 'חצי תקיפתיים', כמו פרשת קיימברידג' אנליטיקה מהעשור הקודם בענף ה-API, שבה נחשף שחברת הייעוץ הפוליטי מבריטניה ניצלה חוסר בקרה או את העלמת העין של פייסבוק, וניגשה למידע על 87 מיליון משתמשי פייסבוק – שאותם היא מכרה למפלגה הרפובליקנית בארצות הברית". היכן אתה רואה את הבינה המלאכותית והסייבר נפגשים? "הם נפגשים בשלושה מקומות משמעותיים. בסייבר ההגנתי, ה-GenAI עושה מיכון לכל העולם העסקי. זו בשורה גדולה, שתשפר את יכולות ניהול ה-SoC ותביא לצמצום פעולות אנושיות סיזיפיות. בצד התוקפים, הבינה המלאכותית תסייע גם להם, כי תקיפה בסייבר היא עסק כלכלי. ה-AI תסייע לתוקפים לחדור, עם התאמה אישית והנדסה חברתית, אך מנגד, תסייע למגנים, בשיפור ביכולות הזיהוי והמניעה. המקום השלישי שבו הסייבר וה-AI מתחברים הוא וקטורי התקיפה. הטכנולוגיה החדשה פותחת משטח תקיפה חדש. זה עדיין לא קורה משמעותית בשטח, זה מעט רחוק – אבל הולך למקום מאתגר. הגדלת משטחי התקיפה נובעת מאותו הדבר שקורה בהעברת יישומים לענן: כשאתה חולק מידע רגיש – יש פוטנציאל הזלגה. לטעמי, אלה שמתריעים מפני איום, איום ונורא, של 'זיהום' ה-LLM – קצת יצאו מפרופורציות. לנסות לגרום ל-LLM להשיב תשובה מסוימת זה מאתגר, ויש סיכוי שהמודל יפעל בצורה לא צפויה. לכן זו די ירייה באפלה, ולא וקטור תקיפה משמעותי. הנקודה הרגישה באמת בהגנת הסייבר מגיעה כשהארגון מטמיע סוכני AI שאוספים מידע ומנפיקים תובנות. אז הסיכון מגיע אם וכאשר התוקף מצליח להשתלט על הסוכן". "סרטי המדע הבדיוני הופכים למציאות" בלוסקיי הוקמה לפני שנתיים על ידי דניאל לאון, המנכ"ל, יניב חן, סמנכ"ל הפיתוח, וד"ר שטיינהרץ. הוא אמר כי "הבנו את הפער הקיים בין העובדה שכל אחד מאתנו 'משחק' עם ChatGPT בבית ובין האימוץ הארגוני שלו, שהינו חלקי והרבה פחות משמעותי. יש לכך כמה סיבות, ביניהן איומי אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות, לצד העובדה שהטכנולוגיה רחוקה מלהיות מושלמת". איפה אתם נכנסים? "אנחנו עוזרים לארגונים להיכנס בצורה חלקה לעידן החדש, ובונים עבורם פתרונות מבוססי AI. כך, למשל, התוכנה רצה קדימה, ויש בעיה בת עשרות שנים: ארגונים נתקעים עם קוד שעבר זמנו. רתמנו את ה-LLM על מנת להבין ולייצר קוד, וכך ארגונים מקבלים קוד חדש בארכיטקטורה מודרנית, בזמן קצר ובפחות עלות. באופן דומה, אנחנו מסייעים לארגונים למכן 80%-90% מהתהליכים שקשורים למסמכים ולדו"חות". ד"ר שטיינהרץ סיכם באומרו כי "אי אפשר לעצור את הטכנולוגיה ואת המודרניזציה, אבל בפעם הראשונה בחיי המקצועיים אני רואה שסרטי המדע הבדיוני הופכים למציאות. המהפכה הגיעה לחיינו, וסוכנים ממוחשבים יחליפו בני אנוש. אני יכול לראות שזה קורה – גם אם אני לא יכול לקבוע מתי. אני מאמין שניתן לרתום את הקידמה לטובת האנושות – רק שיש לעשות זאת באופן מושכל ואחראי".

עמי אהרונוביץ, ששימש מנכ”ל אירוספייק (Aerospike) ישראל, קודם לתפקיד סגן נשיא אזורי בחברה. בתפקידו החדש יוביל אהרונוביץ' את פעילות החברה באזור משולב אחד – ישראל ו-EMEA (ר”ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). אהרונוביץ' הוא בעל ניסיון של שלושה עשורים בענף מסדי הנתונים. הוא שימש, בין היתר, כמנהל תחום בסיסי נתונים, מנהל אגף טכנולוגיות ומרצה בכיר בג'ון ברייס מכללת היי-טק, והכשיר אלפי בוגרים בתחום. בנוסף, היה במשך שלוש שנים יו"ר ilOUG, ארגון משתמשי אורקל (Oracle) בישראל. ב-2014 מונה למנכ"ל בריליקס (Brillix), שמספקת שירותי ייעוץ, פרויקטים ושירותים מנוהלים בתחומי בסיסי נתונים ואבטחת מידע. המינוי נבע מכך שבריליקס רכשה את DBAces, חברת ייעוץ בתחום בסיסי נתונים בסביבת אורקל, שייסד אהרונוביץ' וניהל במשך שש שנים האחרונות. פעילויות שתי החברות מוזגו לחברה אחת ואהרונוביץ' הפך לשותף בבריליקס. ב-2018 הוא הקים את פעילות אירוספייק בישראל ועמד בראשה. אירוספייק פיתחה טכנולוגיית בסיס נתונים עבור חברות גדולות, הנדרשות לביצועים בזמן אמת, לצד רמת ביצועים גבוהה. עם לקוחותיה נמנים סוני, פיי-פאל, וויקס, פלייטיקה, אפספלייר ועוד. החברה השלימה ב-2024 סבב צמיחה, במסגרתו גייסה 114 מיליון דולרים. לאירוספייק ישראל יש לקוחות רבים, ביניהם: פורטר, ריסקיפייד, ווקמי ואיירון סורס (כיום יוניטי). בשל הצמיחה העקבית בפעילות המכירות של הסניף הישראלי, החליטה הנהלת החברה להקים בארץ מרכז מחקר ופיתוח. המרכז כפוף לקבוצת הפיתוח העולמי של החברה בקליפורניה ויושב לצד פעילות המכירות והשיווק של הסניף הישראלי. הוא מונה כעשרים עובדים. בשנתיים האחרונות היקף הפעילות של הסניף בישראל גדל משמעותית. כך, בשנה החולפת הפעילות של אירוספייק ישראל היוותה 15% מתוך הפעילות הכוללת של החברה, והנהלת החברה מינתה את אהרונוביץ' כדי להעתיק את מודל הפעילות המוצלח בישראל וליישם אותו ב-EMEA. ברקע המינוי של אהרונוביץ', הודיעה אירוספייק כי תגדיל את השקעתה בפעילות הישראלית וגם בהרחבת מצבת כוח האדם. "חיבור שני האזורים לאזור אחד הוא צעד חשוב ומשמעותי עבור היכולת שלנו לצמוח", אמר אהרונוביץ' לרגל מינויו, "האתגר כרוך ביישום שיטות העבודה שפיתחנו בישראל – גם במדינות אחרות. נרחיב את ההצלחה מעבר לגבולות ישראל".

מגדל ביטוח ופיננסים ממשיכה לעמוד בחוד החנית הטכנולוגית בענף הביטוח ומודיעה, כי הטמיעה בהצלחה בתקופה האחרונה מערכת מבוססת טכנולוגיית בינה מלאכותית גנרטיבית גם במוקדי שירות הלקוחות. זאת, לאחר שהשיקה בשנה שעברה את הבוט הראשון בענף מבוסס בינה מלאכותית יוצרת. הודות למערכות החדשות שהוטמעו במוקדים, נציגי השירות יכולים להעניק לפונים שירות מהיר ויעיל יותר במעמד השיחה ובכך לשפר את חווית הלקוח במוקדי השירות. זאת, כיוון שבמהלך השיחה יקבל הלקוח מידע מדויק יותר לצרכים שלו. המערכות החדשות מסייעות לנציגי השירות במגוון דרכים, וכל זאת תוך שמירה על רמת שירות גבוהה ומדויקת. בשלבים הבאים תוכל המערכת להעניק ללקוחות שירותים עצמאים ואוטומטיים כבר בשלב ניתוב השיחות. רועי שגיא, סמנכ״ל השירות במגדל ביטוח ופיננסים, ציין, כי "אנחנו גאים להיות בחזית החדשנות בשירות בענף הביטוח בישראל. הטמעת יכולות AI מתקדמות מאפשרת לנו להעניק ללקוחותינו שירות אישי, איכותי ויעיל יותר. המערכות החדשות משדרגות את תהליכי העבודה של הנציגים ומאפשרות להם להתמקד בדברים החשובים באמת – הבנת הצרכים של הלקוח ומתן פתרון מקיף”. משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות במגדל ביטוח ופיננסים, מסר: "ההטמעה של יכולות AI במערכות השירות שלנו מחזקת את החשיבות שאנו רואים בהטמעת כלים מתקדמים לטובת חווית השירות של לקוחותינו. המערכות החדשות מאפשרות לנו לנצל את הכוח של נתונים ובינה מלאכותית כדי לשפר את המענה ללקוח ולהעניק לו שירות מהיר, מדויק ויעיל.  מגדל ממשיכה להוביל בחדשנות הטכנולוגית בתחום הביטוח והפיננסים ונמשיך להציע ללקוחותינו חווית שירות מתקדמת".

AMD סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם תוצאות מעורבות: ההכנסות שלה אמנם רשמו במהלכו עלייה ניכרת, אך הרווח הנקי רשם ירידה ניכרת – כך עולה מהדו"חות הכספיים של החברה, שאותם היא פרסמה אמש (ג'). המשקיעים קיבלו את התוצאות באכזבה והביאו לירידה של 9% בשער של מניית AMD במסחר מעבר לדלפק – בעיקר מאחר שההכנסות שלה בעולם הדאטה סנטרים פספסו את התחזיות. אלה עמדו על 3.9 מיליארד דולר – כמעט 200 מיליון דולר מתחת לצפי האנליסטי. לעומת זאת, בסגמנט ה-Client היא עקפה את התחזיות ביותר מ-300 מיליון דולר ורשמה הכנסות של 2.3 מיליארד. ככלל, ההכנסות של החברה צמחו ב-24.2% ל-7.6 מיליארד דולר – מעל לתחזיות. הרווח הנקי צנח ברבעון ב-27.8% ל-482 מיליון דולר והרווח למנייה – ב-29.3% ל-29 סנט. ההוצאות הגולמיות עלו במהלכו ב-1.9% ל-3.5 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-13.5% ל-3.9 מיליארד והרווח הגומי השולי עמד על 51%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 13.1% ל-2.9 מיליארד דולר והרווח זינק ב-154.7% ל-871 מיליון. כמו כן, הייתה ל-AMD בסיכום הרבעון חבות המס של 419 מיליון דולר לעומת החזר מס של 297 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. התוצאות השנתיות: ההכנסות גדלו ב-14% ל-25.8 מיליארד דולר, הרווח התפעולי קפץ פי 4.76 ל-1.9 מיליארד והרווח הנקי רשם עלייה של כמעט פי שניים ל-1.64 מיליארד. ד"ר ליסה סו, יו"רית ומנכ"לית AMD, אמרה לאחר פרסום התוצאות כי "2024 היה שנת מעבר עבורנו, והצגנו בה הכנסות שיא ורווחים חזקים".