כתב: הילל יוסף. "מטריקס נטוורקס (Matrix Networks) מספקת לארגונים מכל מגזרי המשק הישראלי – כולל הממשלתי, דרך זכייני החשכ"ל (החשב הכללי במשרד האוצר – י"ה) – קשת רחבה של פתרונות תקשורת נתונים ותשתיות של יצרני ציוד התקשורת המובילים בעולם, ובראשם HPE Aruba. יש לנו שותפות רבת שנים עימה, ואנחנו השותף הבכיר שלה בישראל, ברמת פלטינום", כך אמר מארק יזגילוב, מנהל הפעילות של מטריקס נטוורקס, זרוע התקשורת של מטריקס. HPE Aruba הוא הסביר כי "מטריקס נטוורקס פועלת במסגרת חטיבת אינטגרציה ותשתיות במטריקס. הייחודיות שלנו מבוטאת בהון האנושי: לחברה מחלקת שירותים מקצועיים (PS) וצוות מהנדסים, שמעניק את הממד המקצועי, לצד כ-20 עובדים שבשטח, באתרי הלקוחות, שמספקים את כלל השירות והתמיכה הנדרשים. היהלום שבכתר שלנו הוא הערך המשמעותי המתקבל מרמת השירות המוענקת ללקוחות, ביניהם רבים ממגזרי הביטחון, הפיננסי והממשלה". "יש לנו הבנה עמוקה במתן שירות, שותפות ומערכת יחסים הדוקה עם יצרנים בינלאומיים, ובראשם HPE Aruba", הוסיף. "אנחנו מספקים ללקוחות הארגוניים פתרונות תקשורת ורשתות מתקדמים, מקצה לקצה". "הפעילות העסקית של היחידה בראשותי צמחה בשנים האחרונות", ציין יזגילוב, "ואנחנו מעניקים לארגונים היצע רחב של פתרונות בעולמות התקשורת והגנת הסייבר, רשתות הנתונים, אבטחת הרשתות והטלפוניה. מקצועני היחידה אוחזים בהסמכות הגבוהות ביותר של יצרנים מובילים בשוק התקשורת. אנחנו עורכים פרויקטים במגוון רחב של תחומים: החל בתחום התשתיות הפסיביות, עבור בכל עולמות הדאטה סנטר, פרויקטי LAN ו-WAN, וכלה בתכנון, אפיון, הטמעת מערכות ומתן שירות ותחזוקה ארוכת טווח. בעולם ההגנה, אנחנו מספקים אבטחה רשתית מפני כלל האיומים, מניעת זליגת מידע, הגנה על מערכות טלפוניה וכן פתרונות שיתופיות". יזגילוב סיכם באומרו כי "בשנים אחרונות העמקנו את השותפות עם HPE Aruba והובלנו פרויקטי תקשורת רבים. אנחנו שחקן משמעותי בישראל בתחום התקשורת והתשתיות, שמקדם טכנולוגיה פורצת דרך – ושותפות מנצחת". רועי גיאת, מנהל פעילות HPE Aruba ישראל. צילום: ניב קנטור רועי גיאת, מנהל פעילות HPE Aruba ישראל, ציין כי "חלק מהכוח שלנו נובע מהעבודה הצמודה עם שותפינו בישראל, בהם מטריקס נטוורקס. אנחנו משקיעים רבות בידע המשותף, מביאים טכנולוגיות חדשות לשוק ומשלבים אותן בפרויקטים פורצי דרך. רשתות חכמות – מרוכזות ומבוזרות – מבוססות ניהול בינה מלאכותית, לצד מוצרי אבטחת מידע מתקדמים מהקצה ועד הענן, מאפשרים לנו לספק ללקוחותינו מעטפת אבטחת מידע רחבה. היא כוללת פתרונות SASE, חומת אש מתקדמת (NextGen Firewall), חיבור מרחוק מאובטח (ZTNA) וסינון אתרים מתקדם, בקמפוס ובדאטה סנטר". גיאת הוסיף כי "השנה ניקח את כלל הטכנולוגיה שלנו עוד קדימה, באמצעות רכישת את'ונט (Athonet), ונציע את פתרון HPE Aruba Networking Enterprise Private 5G. הוא מספק כיסוי אלחוטי אמין בסביבות גדולות וקמפוסים, ומפשט את הפריסה והניהול של רשתות דור 5 פרטיות. הטכנולוגיה מאפשרת ללקוחות למנף יכולות קישוריות מתקדמות, להגדיל את הקיבולת ולשפר את הפרודוקטיביות, תוך הרחבת יכולות לכידת ואספקת נתוני AI, לצורך בניית אגמי מידע מתקדמים". לדבריו, "אנחנו ספקית התשתיות הארגוניות היחידה שמעניקה, תחת קורת גג אחת, פתרונות Wi-Fi מתקדמים לצד רשתות דור 5 פרטיות. השילוב מאפשר לנו להתמודד עם אתגרי קישוריות מורכבים, באתרים גדולים ומרוחקים, ולספק ניהול מאוחד של רשתות תקשורת, כולל תשתיות, דאטה סנטר וענן – עם יכולות אבטחה, נראות ושליטה ממוקד אחד. כך, לקוחותינו נהנים מפתרון רישות מקיף, חכם ואמיתי". לסיכום ציין גיאת ש-"עם מטריקס, אנחנו מציעים ללקוחות הארגוניים פתרון One Stop Shop, שמאפשר תכנון אסטרטגי של מפת הדרכים העתידית בעולם התקשורת והרישות עד סוף העשור. לכולם יש חומרה – אבל לא לכל הספקים יש חוכמה רשתית. עם רכישת אקסיס סקיוריטי (Axis Security) הישראלית, אנחנו מספקים לארגונים פלטפורמה מתקדמת לניהול גישה מאובטחת ליישומים עסקיים, שמאפשרת מעבר חלק לעידן הבינה המלאכותית ברשתות מבוזרות. חווינו צמיחה דו מספרית בפעילותנו ב-2024, ואני צופה שמגמה זו תתחזק עוד יותר ב-2025". עמרי שעיבי, מנהל שותפים ב-HPE Aruba ישראל. צילום: ניב קנטור עמרי שעיבי, מנהל שותפים ב-HPE Aruba ישראל, ציין כי "מטריקס היא שותפה בכירה שלנו. ביחד אנחנו מציעים לארגונים מערך פתרונות שלם, כולל שירות, ייעוץ והטמעה. לקוחותינו מחפשים – ומקבלים – אינטגרציה עם ערך מוסף, לצד היצע מקיף של יצרן רישות מוביל".

אפל שחררה עדכון קריטי עבור מערכות ההפעלה שלה, לפגיעות שעל פי החברה כבר נוצלה בפועל. מדובר בפגיעות יום אפס, שעלולה לאפשר חדירה לטלפון או לטאבלט על ידי שימוש במחבר ה-USB שלו, במטרה להוריד מהמכשיר נתונים רגישים. הפגיעות הזו מאפשרת התגברות על מצב הגבלת ההרשאות ל-USB. מצב זה נועד למנוע חיבור התקנים חיצוניים שמטרתם לחדור אל נבכי מערכת ההפעלה והליבה של המכשירים מבית אפל. ההגנה הזו מיושמת בידי אפל במכשירים שלה כבר מאז 2018, כדי למנוע ניסיונות עקיפה של קודים והצפנה מסביב לנתוני המשתמש. העדכון מגיע שבוע אחד בלבד לאחר שאפל שחררה את עדכון 18.3 למערכת ההפעלה הטלפונית שלה, iOS, וגם למערכת ההפעלה לטאבלטים, iPadOS, כיש גם עדכון לגרסה הקודמת של iPadOS, בדמות גרסה 17.7.5. העדכון מיועד ל-iPhone XS ומעלה, וגם לטאבלטים iPad Pro עם מסך 13 אינץ', iPad Pro עם מסך 12.9 אינץ' מדור שלישי ומעלה, iPad Pro עם מסך 11 אינץ' מכל הדורות, iPad Air מדור שלישי ומעלה, iPad קלאסי מדור 7 ומעלה ו-iPad mini מדור 5 ומעלה.

אל סלבדור והביטקוין כבר לא: המטבע הווירטואלי איבד את המעמד שלו כמטבע רשמי במדינה המרכז אמריקנית, לאחר שחברי הפרלמנט שלה אישרו רפורמה חדשה בחוקי הביטקוין. נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, ועיר הבירה, סן סלבדור, הגישו באחרונה בקשה לקרן המטבע הבינלאומית לקבל הלוואה בסך של 1.4 מיליארד דולר. הקרן הסכימה, בתנאי שהמדינה תבטל את מעמדו של הביטקוין כמטבע רשמי. הפרלמנט, שנשלט על ידי בוקלה, הצביע בעד הרפורמה, ברוב מוחץ של 55 מול שני מתנגדים בלבד. נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה. צילום: AndreX, מתוך ויקיפדיה בוקלה, שאוהב את הביטקוין, הגיש לפרלמנט של המדינה הצעת חוק להפיכתו למטבע הרשמי בה, וזו התקבלה ביוני 2021. לאל סלבדור לא היה, ועדיין אין, מטבע רשמי (לא וירטואלי) משלה. בוקלה הבטיח כי הפיכת הביטקוין למטבע הלאומי תשפר מאוד את כלכלת המדינה, תאפשר להפוך את פעילותם של 70% מאזרחי המדינה, שעובדים ב-"שחור", לחוקית, ותיצור מקומות עבודה רבים. הוא אף הכריז בשלהי 2021 על הקמת "עיר הביטקוין" הראשונה בעולם. המהלכים האלה כשלו: רוב האל סלבדורים לא השתמשו בביטקוין אפילו פעם אחת, "עיר הביטקוין" לא נבנתה והכלכלה של המדינה המשיכה לקרטע. בוקלה נאלץ לבקש מקרן המטבע הבינלאומית הלוואה עבור המדינה, כדי לייצב מחדש את הכלכלה שלה. הקרן ניצלה את המצב כדי לממש את מה שרצתה מזמן: לבטל את מעמד הביטקוין כמטבע הלאומי של אל סלבדור. יצוין שהרפורמה החדשה לא מוציאה את הביטקוין מחוץ לחוק באל סלבדור, ועדיין מגדירה אותו כ-"הילך חוקי": עדיין ניתן יהיה להשתמש בו, אם כי זאת תהיה רק בגדר אפשרות, והחברות והאנשים הפרטיים יוכלו להחליט האם הם מאפשרים קבלת תשלומים או תשלומי חוב במטבע הווירטואלי או לא. כמו כן, העסקים לא יחויבו להמיר את שער הדולר לביטקוין. החוק ייכנס לתוקף 90 יום לאחר שיפורסם ברשומות שלהם – הגאזט (עיתון) הרשמי. ההערכה היא כי הפרסום יתבצע בימים הקרובים.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ יאסר חוג'יראת (חד"ש-תע"ל), קיימה היום (ג') דיון על בית הספר של העתיד, בעקבות חודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך, שמשרד החינוך הכריז עליו. מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החדשנות במשרד החינוך, הציגה את תוכניתו ללימוד בינה מלאכותית במערכת החינוך, והדגישה את שיתוף הפעולה שמתקיים לצורך הוצאתה לפועל עם המגזרים העסקי והביטחוני, שכולל גיוס של כ-3,500 מנטורים מחברות היי-טק ומיחידות טכנולוגיות בצה"ל. עוד הציגה זרביב את המערכת שפותחה במשרד, שנועדה להכשיר הן את התלמידים והן את המורים לשימוש בבינה מלאכותית, באמצעות בוטים ידידותיים ומשחקים שמאתגרים את התלמידים. היא ציינה כי 50 אלף מורים כבר עברו הכשרות בנושא ה-AI, וכי התהליך יימשך גם בשנים הבאות. האם ה-AI תדרדר את מערכת החינוך עוד במדדים הבינלאומיים? ח"כ משה (קינלי) טור פז מיש עתיד אמר כי הוא מברך על המהלך, אבל הזהיר שהבינה המלאכותית עלולה להפוך במערכת החינוך לעגל הזהב. "יש להקפיד על כך שהבינה המלאכותית בבתי הספר לא תהפוך לעגל הזהב, ותפגע ביכולות החשיבה והביקורתיות של התלמידים, ובעיקר להקפיד על כך שאיכות החינוך לא תובל על ידי תשתיות וטכנולוגיה, אלא על ידי המורים", אמר. עמדה דומה הציגה ח"כ מטי צרפתי הרכבי, גם היא מיש עתיד. היא אמרה כי "אסור לשכוח שמצבה של מערכת החינוך בארץ הוא בכי רע על פי כל המדדים הבינלאומיים, והבינה המלאכותית לא תפתור את כל הבעיות. יש להקפיד על כך שהבינה המלאכותית תוטמע במערכת החינוך בשום שכל, ולא תיקח מהילדים אתת יכולת החשיבה". ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, אמר בדיון כי "מאז 2020, מערכת החינוך נמצאת במצב של פערי למידה וחוסרים הולכים וגדלים, על פי מדד ה-OECD. לבינה המלאכותית יש סיכוי לשנות את המצב ומיקרוסופט משקיעה במורים, שבהם היא רואה כסוכני שינוי, והם חייבים לקבל את הכישורים הנדרשים על מנת שיהיו רלוונטיים לתלמידים". נועה אלפלנט לפלר, אחראית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, ציינה ש-"הגישה שלנו לבינה מלאכותית מתומצתת לשלוש מילים: תעוזה, אחריות ויחד". עוד היא ציינה כי גוגל השיקה תוכנית לימודים מקיפה לבינה מלאכותית, בשיתוף קרן רש"י, וכן ארגונים וחברות מהמגזרים השלישי והעסקי. יו"ר הוועדה, ח"כ חוג'יראת, סיכם באומרו כי "אנחנו רואים בצורה חיובית את ההתקדמות המשמעותית בשילוב מערכות בינה מלאכותית בחינוך, אך חיוני לשים דגש על סוגיות הבטיחות ושמירת פרטיות המידע". הוא ביקש ממשרד החינוך לקבל דיווח האם, ואם כן מהן, תוכניות ההנגשה של לימודי הבינה המלאכותית בכפרים הלא מוכרים בנגב, שבחלק מהם אין תשתיות לאינטרנט ותקשורת. "עלינו לתת מענה לאתגרי האוריינות הדיגיטלית והשפתית, תוך שמירה על מקומו המרכזי של הצוות החינוכי בתהליך הטמעת הכלים החדשים", אמר.

גוגל, אחת החברות הבולטות בשנים האחרונות בתחום הגיוון וההכללה, ממשיכה במסע הנסיגה שלה – כדי להתקרב לממשל טראמפ. היום (ג') הורידה החברה מהיומן שלה את יום השואה הבינלאומי, חודש הגאווה, חודש ההיסטוריה השחורה, חודש ההיסטוריה של הנשים וחודש המורשת ההיספנית. חודש ההיסטוריה השחורה (Black History Month), חודש ההיסטוריה של הנשים וחודש הגאווה מצוינים בכל שנה בחודשים פברואר, מרץ ויוני, בהתאמה, וכל אחד מהם נועד על מנת לציין את המאבק לזכויות של אותו ציבור, לחגוג את ההישגים שהושגו ולהיאבק למען הגברת השוויון. יום השואה הבינלאומי, שמצוין בכל שנה ב-27 בינואר, יום שחרור אושוויץ, נועד להזכיר לעולם את זכר השואה, על מנת להבטיח ש-"לעולם לא עוד". אלא שגוגל החליטה לוותר על הציון שלהם במהדורת 2025 של היומן, ולציין בו מעתה רק חגים וימים לאומיים. ההערכה הרווחת היא שהחברה עשתה זאת כדי להתקרב עוד יותר לממשל של הנשיא האמריקני החדש, דונלד טראמפ, שזכויות אדם הן לא בדיוק נר לרגליו, ושביצע כמה פעולות משמעותיות נגד טרנסג'נדרים בשבועות הראשונים שלו בתפקיד. עם זאת, דובר מטעם החברה טען בראיון ל-CNBC כי השינויים האלה "נמצאים בעבודה כבר כמה חודשים" – כלומר, מלפני שטראמפ נבחר – וכי הצעד נעשה כי "קיבלנו פידבקים שאירועים של קהילות ומדינות אחרות חסרים ביומן, ולהעלות מאות אירועים ליומן באופן ידני זה לא ישים". גוגל תקרא למפרץ מקסיקו "מפרץ אמריקה" – חוץ מבמקסיקו זהו לא הצעד אחורה הראשון של גוגל: מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן היא החליטה לצמצם חלק מתוכניות הגיוון שלה ולא להציב עוד יעדים בתחום ה-DEI (גיוון, שוויון והכללה). לטענתה, הסיבה לכך היא צו של טראמפ בנושא – אלא שבעוד שאמנם, אחת ממטרות הצו הזה היא לעודד חברות לבטל את התוכניות הללו, הוא חל רק על הממשל הפדרלי. כמו כן, בעקבות ההחלטה של טראמפ לקרוא למפרץ מקסיקו שבאוקיינוס האטלנטי "מפרץ אמריקה", החברה החליטה שבארצות הברית הוא אמנם ייקרא "מפרץ אמריקה", אבל במקסיקו הוא יישאר "מפרץ מקסיקו" ובשאר העולם הוא ייקרא "מפרץ מקסיקו (מפרץ אמריקה)". הצעדים הללו של גוגל הם חלק מנסיגה "מרהיבה" של ענקיות ביג טק מתוכניות הגיוון וההכללה, והתאמה לממשל החדש. גם מטא, אמזון וחברות אחרות ביצעו שינויים כאלה – חלקן עוד לפני השבעתו של טראמפ. גולשים הביעו במהלך היום את התרעומת שלהם מהמהלך ברשתות החברתיות. אחד מהם כתב כי "אני לא יכול למצוא דרך להביע את הכעס שלי על השינויים שגוגל עשתה ל-Google Calendar ול-Google Maps. זה פשוט מגוחך". לעומת זאת, היו גולשים שהביעו תמיכה במהלך: "אתם מתרגשים מזה ש-Google Maps שינתה את השם ל-'מפרץ אמריקה'. אני מתרגש מזה ש-Google Calendar נפטרה מחודש הגאווה", ציין אחד מהם.

קרין אייבשיץ-סגל, המנכ"לית המשותפת של אינטל ישראל יחד עם דניאל בן עטר, ומי שאחראית למרכזי הפיתוח של החברה בארץ, וגם משמשת כסמנכ"לית תאגידית בכירה בקבוצת התכנון ההנדסי של החברה, תמלא בתקופה הקרובה תפקיד נוסף – מנכ"לית חטיבת השרתים והבינה המלאכותית. אייבשיץ מונתה לתפקיד, באופן זמני, בעקבות עזיבתו של ג'סטין הוטאר. הוטאר, שמונה לתפקיד הזה לפני פחות משנה, החליט לשנות כיוון והוא יהיה המנכ"ל הבא של נוקיה. במסגרת תפקידו זה הוא יוביל את החברה הפינית, שפעם הייתה מובילה בתחום הטלפונים הסלולריים וכבר מזמן הפכה לחברת טלקום. הוטאר ייכנס לתפקידו ב-1 אפריל, אז הוא יחליף את המנכ"ל הנוכחי, פקה לונדמרק. העזיבה של הוטאר מגיעה בשלבים שבהם אינטל מחפשת את הדרך שלה מחדש, וזאת לאחר שפט גלסינגר, שהיה מנכ"ל החברה, החליט (או אולץ להחליט) לעזוב אותה בשלהי השנה שעברה. העזיבה שלו נבעה מהתוצאות הכספיות של החברה, ובעיקר לאור הבעיות בקבוצת השרתים והבינה המלאכותית, והפער שנפער בתחום בין אינטל לאנבידיה, AMD וחברות אחרות בשוק. היריבה הגדולה AMD גם סגרה פערים בהיבט של מעבדים לשרתים – מה שהוביל לעוד פגיעה עסקית באינטל, וכנראה סימל גם עבור הוטאר את הדרך החוצה. לא ברור כעת מה בדיוק יקרה עם מעבדי ה-Gaudi 3, שהוא אחראי לאסטרטגיית הפיתוח שלהם. הוטאר כתב בעמוד הלינקדאין שלו: "אני רוצה להודות לצוות שלי באינטל על עבודתם בייצוב עסקי השרתים והבינה המלאכותית במהלך השנה האחרונה. אני מאחל להם הצלחה בהמשך הדרך". מאינטל נמסר כי בחברה "פועל צוות שרתים ו-AI מקצועי וחזק, שימשיך להוביל את סדרי העדיפויות שלנו ולספק ערך מוסף ללקוחותינו. אייבשיץ סגל מונתה למנהלת הזמנית של התחום, והיא מביאה עימה כמעט שני עשורים של ניסיון ניהולי באינטל, בתחומי המוצרים, המערכות והתשתיות. אנחנו מודים להוטאר על תרומתו ומאחלים לו הצלחה רבה בתפקידו החדש".

בצעד חריג, אריק גאן, מנכ"ל סייבריזן, תבע שני משקיעים בכירים בחברה – סטיב מנוצ'ין, שהיה שר האוצר של ארצות הברית בתקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ בבית הלבן, וקרן החזון של סופטבנק. גאן היה בעבר מבכירי סופטבנק. הוא האשים אותם כי הם העמידו את סייבריזן בסכנה לפשיטת רגל, בכך שדחו תוכניות רבות להזרמת הון שהיה נחוץ לה, של עד 150 מיליון דולר. לטענתו, הם עשו זאת "תוך שימוש בזכויות ההצבעה שלהם כחברי דירקטוריון, וכך דחו באופן שיטתי הצעות מימון, אך ורק כדי לשמר את שליטתם ואת היתרונות הפיננסיים שלהם". גאן הגיש את התביעה אתמול (ב') לבית משפט בדלאוור. לדבריו, החברה "תיאלץ להיכנס להליך פשיטת רגל (פרק 11) אם לא יובטח לה מימון מיידי". השתלשלות העניינים באפריל 2023 השקיעה סופטבנק 100 מיליון דולר בסייבריזן. באותו מועד, ליאור דיב, מייסד סייבריזן, פרש מתפקיד המנכ"ל ואת מקומו החליף גאן. סופטבנק, שאת פעילותו בישראל מנהל כיום ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, כבר השקיעv בסייבריזן ב-2017 את אותו הסכום בדיוק. ב-2022, אחרי שחזרה בה מהתוכניות להנפקה ופיטרה עובדים, פורסם כי חברת אבטחת הסייבר הישראלית פנתה למסלול של רכישה – שלא יצאה לפועל, בסופו של דבר. גאן סוקר בתביעה את שיעור המניות שיש לכל אחד מהצדדים בסייבריזן: לדבריו, הוא ובכירים אחרים בחברה מחזיקים ב-6.8% ממניותיה, חברת ההשקעות ליברטי אסטרטג'י קפיטל, שמנוצ'ין עומד בראשה, מחזיקה ב-6.6%, ו-SVF ב-20%. מנוצ'ין ודניאלה לובה, מנהלת SVF וסגנית נשיא קרן סופטבנק, שנתבעת אף היא – יושבים במועצת המנהלים של סייבריזן. "אנחנו מאמינים באמונה שלמה שלתביעה הזו אין כל הצדקה. נגן על עצמנו בתוקף נגד הטענות האלה", אמר דובר מטעם SVF. יש לציין ש-SVF מהווה חלק מקבוצת סופטבנק, שלדברי גאן בתביעה, מחזיקה ב-31% ממניות סייבריזן. מנוצ'ין וליברטי אסטרטגי קפיטל לא הגיבו לפרסום. סייבריזן חייבת כספים ל-ג'יי.פי. מורגן צ'ייס, שמועד פירעונם מתוארך ל-11 במרץ. בתביעה נכתב כי גאן הציע תוכנית לגייס 150 מיליון דולר, "אבל מנוצ'ין ולובה התנגדו לכך וסירבו לאשר 13 הצעות לגיוס כספים… סירובם לשקול הצעות מימון ממקורות אחרים הוביל לסערה בקרב חברי הדירקטוריון". עוד נטען בתביעה כי קן מיאוצ'י, לשעבר מנכ"ל סופטבנק ומי שמשמש חבר מועצת המנהלים של הקבוצה, שהוא המועמד שלה לדירקטוריון סייבריזן, "הביע מורת רוח מהתנהלותם של מנהלי SVF וליברטי". על פי כתב התביעה, מיאוצ'י סירב להשתתף בישיבות דירקטוריון בגלל סכסוכים פנימיים. בתביעה אף נטען שליברטי ו-SVF הציעו צורת מימון שלו הייתה מתממשת, הייתה מדירה במכוון את ההנהלה, וכך ריכוז הכוח היה נותר בידיהן. מסמך העקרונות הלא מחייב, שפג תוקפו, הכיל גם "הוראת בלעדיות, שמגבילה את סייבריזן לגיוס הון רק מליברטי, SVF ושני משקיעים אסטרטגיים", על פי גאן.

60% ממנהלי ה-IT ומנהלי אבטחת המידע בארגונים ברחבי העולם צופים שיחוו מתקפת סייבר השנה – כך עולה ממחקר חדש של זיסקיילר. "הפער בין הביטחון למציאות מתבהר עד כאב: 49% מהמשיבים מחשיבים את תשתית ה-IT שלהם כעמידה מאוד, אולם 40% מהם לא בחנו את האסטרטגיות שלהם במשך יותר משישה חודשים", ציינו עורכי המחקר, "וזאת, ברקע של הופעתם של איומי סייבר מבוססי בינה מלאכותית והמשך ההתפתחות של מתקפות כופרה". המחקר החדש, Unlock the Resilience Factor, נערך בקרב 1,700 מקבלי החלטות IT ומנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר בארגונים בתריסר מדינות. לפי החוקרים, "ארגונים צריכים לשפר – ובאופן דחוף – את העמידות והחוסן שלהם בסייבר. בעוד ש-94% מהמנהלים מאמינים שהאסטרטגיות הנוכחיות שלהם יעילות, רק 45% מהם מאמינים גם שהגישה שלהם להגנת הסייבר מעודכנת". כך, לפי חברת אבטחת הענן, "מובילי הטכנולוגיה אינם מוכנים למתקפות סייבר, על אף שהם מאמינים ובוטחים בתשתית האבטחה שלהם". 60% ממנהלי ה-IT: הארגון מתמקד יותר מדי במניעת סייבר עוד עלה מהמחקר נתון מעניין: 60% ממנהלי ה-IT בעולם מאמינים שהארגון שלהם מתמקד יתר על המידה בתחום המניעה של אירועי סייבר. כך, ציינו עורכי המחקר, "אמצעי הגנה טכניים הם חיוניים, אולם רק חלק קטן מהארגונים אכן מיישם כלים קריטיים, כגון כלי ציד איומים (44%), מיקרו-פילוח של תפיסת אפס אמון (42%) וטכנולוגיות הטעיה (35%)". בנוסף, 94% ממובילי ה-IT מבינים כיצד אסטרטגיית הגנת סייבר חזקה יכולה לסייע להם בחיזוק הפעילות העסקית של הארגון. עם זאת, ציינו החוקרים, "הגישות הנוכחיות של מנהלי ההגנה לא מניבות את התוצאות הרצויות. כך, על אף האמונה שלהם שמה שהם עושים הוא הצעד הנכון – רק אחד מכל שני מנהלי IT אומר שהוא חווה פחות אובדן נתונים (56%) והתאוששות מהירה יותר מאירועים (53%) – בשל המאמצים שלו להשיג ולבנות חוסן ועמידות סייבר". "נדרשת השקעה" עורכי המחקר ציינו כי "נדרשת השקעה. אחד הממצאים שעולים מהמחקר הוא שקיים צורך להתמקד יותר באבטחת IT מונעת". זאת, מאחר שכמעט מחצית (49%) ממנהלי המחשוב והאבטחה ציינו שרמת ההשקעה הנוכחית לא עונה על הצורך הגובר בעוד אבטחה והגנה. בנוסף, רק ב-44% מהארגונים יש מנהל אבטחת מידע שמעורב באופן פעיל ביוזמות הגנת סייבר, "מה שמצביע על היעדר עדיפות אסטרטגית", כתבו עורכי המחקר. הדו"ח ממליץ לארגונים לשמור על גיבויים קבועים וליישם עדכונים שוטפים לאסטרטגיות חוסן סייבר. עוד הוא ממליץ להשתמש בכלי אבטחה מבוססי בינה מלאכותית כדי להפוך את זיהוי האיומים והתגובה אליהם לאוטומטיים. סיכם את ממצאי המחקר ג'יי צ'אודהרי, מנכ"ל, יו"ר ומייסד זיסקיילר: "האפשרות של תרחיש כישלון גדול בהגנת הסייבר עבור ארגונים אינה 'האם (זה יקרה – י"ה)' אלא 'מתי', כפי שמראים הנתונים בדו"ח שלנו. ארגונים נדרשים לחוסן פרו-אקטיבי, כדי להילחם ולמתן את תקריות הסייבר, הבלתי נמנעות – לפני שהן הופכות לנושא משמעותי שפוגע בהמשכיות העסקית. יש לשנות את הגישה והחשיבה, ולעשות זאת באופן כלל ארגוני – כזה שניתן לאכוף רק מלמעלה למטה. ההנהלה צריכה להיות בקשר עם צוותי ה-IT שלה, כדי ליצור אסטרטגיית חוסן סייבר איתנה ומותאמת למול נוף האיומים ההפכפך יותר ויותר של ימינו".