השנה: 1839. סמואל, צייר לובש בגדים קרועים, עסק למחייתו, בדוחק, בהוראת ציור ורישום. אחד התלמידים שאל אותו: האם תשלום שכר לימוד של 10 דולר מועיל לך? המורה השיב: "התשלום יציל את חיי, זה הכול". התלמיד לא ידע שבשעות הפנאי שלו, סמואל עסק במסתורי האלקטרומגנטיות, והצליח לשלוח שדרים מוצפנים לאורך כבל חשמלי. כעבור ארבע שנים, אחרי פעילות שתדלנות נמרצת, המורה הצליח לשכנע את הקונגרס האמריקני להקציב 30 אלף דולר לבניית קו טלגרף בין וושינגטון ובולטימור. ב-24 במאי 1884 שלח המורה, סמואל פינלי בריז מורס, את המברק ההיסטורי שלו, הפסוק מספר במדבר What hath God wrought (אשר עשה אלוהים, או מה פעל אל) – ושינה לנצח את עולם התקשורת המודרנית. העיירה נתנז שבפרובינציית אספהאן באיראן ידועה באקלים הנוח שלה ובפירותיה המשובחים, במיוחד אגסים. כאשאן הוא מתקן העשרת האורניום האיראני המרכזי, שנמצא בסמוך לה. מדובר באתר מרכזי בתוכנית הגרעין האיראנית: הוא שימש כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום עבור פרויקט הגרעין. האתר הותקף ארבע פעמים, ותהליכי הייצור הגרעיניים בו נפגעו. ב-13 ביוני, עם פרוץ מבצע עם כלביא, המתקן ספג פגיעה משמעותית מאוד, ואולי אף הושמד. הדמייה של המתקן הגרעיני בנתנז. צילום: דובר צה"ל "המקרה של נתנז ממחיש באופן ברור את המשמעות של מלחמה היברידית, שמשלבת פעילות הרס בעולם הפיזי, של מטוסים, טילים ורחפנים קטלניים – עם שיבוש פיזי, כגון גרימה להפסקת חשמל, לצד פגיעה בתווך האלקטרוני ויצירת ערפל אלקטרו-מגנטי", אמר לאנשים ומחשבים גורם הבקיא בעולם המערכות התפעוליות. לדבריו, "סייבר התקפי כנראה לא היה, כי יש להניח שמערכות התקשורת בנתנז נותקו מהאינטרנט, ובכל מקרה, מדובר בחבלה. בעולם המערכות התפעוליות (OT), התקיפה היא בשלוש צורות: החדרת USB למערכות, תקיפה חיצונית דרך רשת ה-IT, התגברות על המחסומים בין רשתות ה-IT וה-OT, ואז שיבוש התהליך, או פגיעה בצד ג' בשרשרת האספקה, עם מחשב או תוכנה נגועים. בחלק מצורות הפגיעה הללו נעשה שימוש, ובחלק – לעולם לא נדע". קיצור תולדות סטוקסנט בבוקר אחד ב-2007, המהנדס אריק ואן סאבן הצליח לחדור למתחם הגרעיני בנתנז ולהחדיר נוזקה, שהייתה – נכון לשעתה – המסוכנת וההרסנית בעולם. תחקיר של Volkskrant ההולנדי, מינואר 2024, חשף את זהות ואן סאבן, מרגל של AIVD – שירות הביטחון והביון הכללי של הולנד, שפגע במתקן האטומי עם התולעת סטוקסנט (Stuxnet). העיתון ציין כי את המבצע הובילו ארצות הברית וישראל. בעבר פורסם, לפי דיווחים זרים, שגופי ביון של השתיים, בשיתוף יחידות ההאזנה 8200 וה-NSA, פיתחו את התולעת. לפי העיתון, המבצע ארך שנים ועלותו עמדה על יותר ממיליארד דולר. עוד נכתב כי ואן סאבן שתל – כנראה – את התולעת במשאבת מים שבמתקן. לפי התחקיר, שארך שנתיים, בהולנד לא ידעו אז שמדובר בניסיון לשיבוש תוכנית הגרעין האיראנית. ואן סאבן תואר כ-"הרפתקן חסר פחד". הוא עבד בדובאי בחברת הובלה כבדה והייתה לו אישה איראנית. לאחר המבצע הוא היה שרוי בלחץ גבוה ורצה לעזוב את איראן מיידית. שבועיים לאחר עזיבתו מת ואן סאבן בתאונה מסתורית בשארג'ה שבאיחוד האמירות: ב-2009 הוא נסע על גבי האופנוע שלו, התהפך ושבר את מפרקתו. ביולי 2020 דיווחנו על שריפה שפרצה במתקן הגרעין בנתנז, והעולו טענות כי היא נגרמה עקב מתקפת סייבר ישראלית. הפיתוח של סטוקסנט החל, על פי הדיווחים, בראשית המילניום. התולעת התגלתה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שנועדה לחבל במתקני הגרעין של איראן. לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. הנוזקה הביאה להשמדת יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל. התולעת התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם – מה שהביא לגילויה. לפי הערכות, סטוקסנט הביאה לדחייה של כמה שנים בתוכנית הנשק הגרעיני של איראן. ב-2013 כתבנו שהתולעת פעלה כבר ב-2005, ושהגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימת שסתומים, בעוד שהגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס. סטוקסנט נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס, ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי המערכות. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו 1,000 או יותר מהן. הדמייה של המתקן הגרעיני בנתנז. צילום: דובר צה"ל האירוע העמיד את אבטחת הסייבר בראש סדר העדיפויות של טהראן. זה לא ממש עזר להם: בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות. ולסיום, כה כתב אלווין טופלר בספרו מאבק העוצמה: "בלב המערבולת של מאבק העוצמה נמצא ידע המגולם בטכנולוגיה". דוד בן גוריון הקדים את טופלר: חיל המדע (חמ"ד) – יחידה בארגון ההגנה, ומאוחר יותר בצה"ל – הוקמה בתמיכתו הפעילה של "הזקן", שתמך ברעיון שמלחמות ישראל יוכרעו בזכות היתרון הטכנולוגי. נכון לעכשיו, נראה שבן גוריון צדק.

ארבעה חודשים בלבד לאחר ש-Base44 השיקה את כלי ה-GenAI שלה – החברה כבר נרכשת. וויקס הודיעה היום (ד') כי רכשה את החברה של מאור שלמה בן ה-31, שמעסיקה שישה עובדים בלבד. סכום הרכישה הוא 80 מיליון דולר, בתוספת תשלומי השלמה, שיבוצעו עד 2029, בהתאם לעמידה בתנאים מסוימים. כחלק מההסכם, Base44 תישאר חברה עצמאית בתוך וויקס. בחברה הרוכשת חוזים כי הרכישה תרחיב משמעותית את קהל המשתמשים שלה ברחבי העולם. וויקס צופה כי לעסקה תהיה השפעה זניחה על ההכנסות וההזמנות שלה לשנת 2025. כמו כן, היא צפויה לרשום במהלך השנה הנוכחית הוצאות של 25 מיליון דולר על שכר והטבות מבוססות מניות לעובדי Base44, כחלק מהתמורה הראשונית בעסקה. מה Base44 עושה? Base44 מאפשרת לכל אדם לבנות תוכנה, ללא צורך בידע מוקדם בתכנות. הכלי של Base44 מאפשר לבנות את התוכנה "ללא קוד ובקלות, באמצעות חוויית AI אינטואיטיבית מבוססת שיחה". בחודשים האחרונים הולכים וגוברים הסימנים שכלי ה-GenAI יחליפו את המתכנתים, ויש לתחום הזה כבר שם – Vibe Coding. מגמה זו מחליפה את הפיתוח המסורתי, המבוסס על כתיבת קוד, בפיתוח מונחה כוונה, שבו המשתמש מנסח מה הוא רוצה והפלטפורמה מבוססת הבינה המלאכותית מבצעת – מבלי שהוא צריך לכתוב שורת קוד אחת. Base44 מציעה ממשק אוטומטי לחלוטין, מבוסס שיחה, שמאפשר למשתמש להתמקד רק במה שהוא רוצה לבנות, בעוד שהמערכת דואגת לכל הצדדים הטכניים מאחורי הקלעים – כולל יצירת מסדי נתונים, הגדרת הרשאות ופריסת המערכת. מאז השקת הכלי, Base44 היא אחת מחברות ה-AI המדוברות בשוק הישראלי, ויש לה כבר שיתופי פעולה עם חברות בולטות כגון איטורו וסימילרוורב. וויקס היא פלטפורמה מבוססת תוכנה כשירות (SaaS) לבניית אתרים, שמאפשרת לכל אחד ליצור, לנהל ולפתח נוכחות דיגיטלית. החברה נוסדה ב-2006, ומספקת פלטפורמה לעצמאים, סוכנויות, עסקים וארגונים. המערכת מציעה פתרונות מסחר וכלים שיווקיים מתקדמים, כולל SEO, ומאפשרת שליטה מלאה על המותג, הנתונים והקשר עם הלקוחות. שלמה דיבר בחודש שעבר בכנס השנתי של AWS, שנערך בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא הסביר כי "עבור Base44, אנחנו משתמשים בכמה מודלי שפה גדולים ומוכרים, כמו קלוד ואחרים, ומשלבים ביניהם ביעילות. לעתים נדרש יותר ממודל אחד, ואנחנו מתבססים על שירות הבינה המלאכותית היוצרת Amazon Bedrock, שמציע מבחר מודלים. השירות סקלאבילי ותומך ביכולת גידול מהירה. זה מאפשר לנו לסייע למשתמשים לבנות אפליקציות ענן בעזרת בינה מלאכותית יוצרת, בסיוע מודלים מאומנים, הנגישים באמצעות API. באמצעות השימוש שלנו ב-Bedrock, הלקוחות שלנו יכולים למצוא את המודל המתאים לצרכיהם, להתאים אותו עם הנתונים שלהם ולפרוס אותו". "כל שנדרש הוא להיכנס לאתר ולתאר לבינה המלאכותית מה היישום שרוצים להקים – והמודל יבנה אותו בתוך זמן קצר. בתוך דקות מתקבל יישום פעיל ועובד, שיסייע לעסק", אמר. "אין התאמה טובה יותר מזו" "הרכישה הזו היא אבן דרך משמעותית במחויבות של וויקס לשנות את האופן שבו יוצרים ברשת", אמר אבישי אברהמי, מנכ"ל וממייסדי החברה. "שלמה והצוות שלו ב-Base44 מביאים איתם טכנולוגיה פורצת דרך וחדירה מרשימה לשוק, והם מתחברים לחזון שלנו: לאפשר לכל משתמש, בכל רמת ידע, לבטא את כוונתו – בזמן שסוכנים חכמים מטפלים בביצוע בפועל". שלמה ציין כי "אין התאמה טובה יותר מזו. וויקס היא כנראה החברה היחידה שיכולה לאפשר לנו להגיע להיקפים ולתפוצה שאנחנו שואפים אליהם מבלי לפגוע בקצב הפיתוח שלנו, ואולי אף להאיץ אותו. השוק שלנו עצום, ויש לו פוטנציאל להחליף קטגוריות שלמות של תוכנה, פשוט כי המערכת מאפשרת לאנשים ליצור תוכנה בעצמם במקום לרכוש אותה. ה-DNA של וויקס, ההתמקדות המתמדת בלקוח, החדשנות והמהירות תואמים באופן מושלם לאלה שלנו".

אילון מאסק מסתער בגדול על שוק ההון הגלובלי: סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה שהיזם, האיש העשיר ביותר בעולם, מגייס 4.3 מיליארד דולר עבור סטארט-אפ הבינה המלאכותית שלו, xAI, באמצעות השקעות אקוויטי. זאת, בהמשך לידיעות על כוונותיו לגייס חמישה מיליארד דולר עבור xAI והרשת החברתית שלו, X. בסך הכול, מדובר בגיוס של 9.3 מיליארד דולר, באמצעות גיוס חוב ואקוויטי. עוד דווח כי החברה עתידה לרשום בסיכום השנה הנוכחית הוצאות של 13 מיליארד דולר – יותר ממיליארד דולר לחודש – לעומת הכנסות של חצי מיליארד דולר בלבד. בבלומברג מציינים כי דפוס הפעולה של xAI – הוצאת כסף ולאחר מכן גיוס של סכומים דומים, כדי לכסות את ההוצאות, או יותר – שכיח בתעשיית הבינה המלאכותית, עקב סכומי הכסף הניכרים שדורשים חוות השרתים והשבבים המיוחדים הנחוצים לה. יצוין כי בדצמבר האחרון קיבלה xAI, שפיתחה את הצ'טבוט גרוק, זריקת הון של שישה מיליארד דולר, אחרי שהכסף כבר הוצא על ההוצאות השוטפות שלה.

בעקבות המצב הביטחוני ובהתאם לתרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל), משרד התקשורת פרסם אתמול (ב') קול קורא לחברות הסלולר, במסגרתו יוקצו כ-8 מיליון שקלים לטובת הרחבה של העיבוי האנרגטי בכ-150 אתרי קצה נוספים באזור גוש דן. אתרי סלולר אלו מגובים כיום למשך שעתיים, והעיבוי האנרגטי יאפשר להם לפעול למשך כ-12 שעות ואף יותר ללא חשמל. במהלך המלחמה, משרד התקשורת בשיתוף רח"ל הובילו יחד עם חברות הסלולר עיבוי אנרגטי של מאות אתרי סלולר, בדגש על אתרים במטרופולין חיפה ובעוטף עזה. בנוסף, פעל המשרד במהלך המלחמה לחיבור אתרי קצה רבים בכלל רחבי הארץ לגנרטורים קיימים במתקנים כמו בתי חולים, קניונים, מלונות, מתקני מקורות, מתקני רשויות מקומיות וכדומה. כעת, על רקע מבצע "עם כלביא", יש כוונה להמשיך ולשפר את הרציפות התפקודית של אתרי הקצה ברשתות, ולבצע עיבוי אנרגטי מהיר באתרים רבים נוספים באזור גוש דן.

עמותת מחשבה טובה – הפועלת לצמצום פערים באמצעות הנגשת טכנולוגיה בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל – החליטה להתגייס במצב הנוכחי ולהפעיל את הילדים מרחוק. לנוכח המצב הביטחוני והנחיות פיקוד העורף בשעת חירום, העמותה בחרה להמשיך בעשייה ולהעניק מענה בתוך המציאות המורכבת והשיקה את הפעילויות:  לא מתנTHEC – אתר חינמי עבור ילדים בגילאי 5 עד 12 – לפי העמותה מדובר ב-"מקום המספק מרחב דיגיטלי בטוח, מזמין ונגיש לפעילויות טכנולוגיות מהנות ומשמעותיות". ממחשבה טובה  נמסר: "ריכזנו עבורכם אוסף כלים מומלצים, אינטראקטיביים וחינמיים, שניתן להפעיל מכל טלפון או טאבלט – ללא צורך בהתקנה או ציוד מיוחד – כדי ללמד, להעסיק ולשמח את הילדים, בכל זמן ובכל מקום". בנוסף מציעים בעמותה גם מגוון סדנאות חינוך טכנולוגי מקוונות עבור בתי הספר: סדנאות חד-פעמיות, באורך של עד 60 דקות, בנושאים כגון בינה מלאכותית, היכרות עם מציאות מדומה, חשיפה למידול בתלת-ממד, מבוא לתכנות ויצירת מוזיקה. הקישו אל הטופס לרישום מהיר להזמנת הפעילויות.

"יש הרבה מאוד שאלות מהותיות שצריך לשאול בעת שחושבים על מערכת השיקולים שצריך לקחת בחשבון בעת תכנון של דאטה סנטר. צריך לשאול, לדוגמה, איפה חיים המשתמשים מבחינת המחשוב, ומנגד, באיזה מקום נמצאים הנתונים שהאפליקציות שבהם הם משתמשים זקוקות להם, וגם היכן נמצאים תהליכי קבלת ההחלטות של הארגון. מעבר לכך, צריך לבדוק את זרימת המידע ועוד הרבה פרטים אחרים, כמו הצרכים במקרה של התאוששות מאסון, הפחתת סיכונים ועוד – ולא תמיד המענה האוטומטי הוא ענן, וגם אם כן, אז בדרך כלל המודל ההיברידי הוא המודל המועדף", כך אמר יהונתן פלדות, ארכיטקט סייבר בחטיבה לטכנולוגיות מידע של בנק ישראל. פלדות אמר את הדברים בכנס Data Centers & Cloud 2025, הכנס השנתי למקצועני הדאטה שנערך בשבוע שעבר באולמי לאגו שבראשון לציון בהפקת אנשים ומחשבים. פלדות הוסיף, כי לעיתים קרובות "הכל מתערבב, נתונים, משתמשים, ענן ציבורי וענן פרטי של הארגון, איך בוחרים, איך מפרידים. לדעתי צריך לקבוע את ההפרדה בין האזור הציבורי לפרטי עם מבחן של כמה שאלות, למשל האם זה מידע שיש סכנה שאם הוא ידלוף יקרה משהו? ומי בכלל צורך אותו? ובכל מקרה צריך לעשות התאמה בין המתחם הפנימי לחיצוני מבחינת ניהול זהויות ומשאבים, וכן לדאוג לאינטגרציה ברמת האפליקציות והשירותים". להתכונן לצריכה העתידית תום קורן, מנכ"ל קבוצת אלקסרה, דיבר על חוות השרתים בעתיד הלא רחוק, שיספקו פתרון הוליסטי לעידן ה-AI. "לכולנו ברור שה-AI הולכת והופכת לחלק הרבה יותר משמעותי בחיי הארגון היום יומיים, אז איך צריך להיערך אליה? הדאטה סנטרים יהפכו למעשה למפעלי הייצור של המאה ה-21, הם והתעשיות הנלוות שמשלימות את הפתרון הזה, וצריך כבר עכשיו להתחיל להתכונן לכך". תום קורן, מנכ"ל קבוצת אלקסרה. צילום: ניב קנטור "אחד ההיבטים של זה היא התכוננות לצריכה העתידית", הוסיף קורן. "צריכת החשמל, לדוגמה, תכפיל את עצמה בעוד חמש שנים, והעבר כבר הוכיח שבדרך כלל בתקופה כזו יהיה גידול אפילו רב יותר מהחישובים שלנו, כך שצריך כבר עכשיו להיערך בהתאם. כל הצמיחה כזו יוצרת אתגרים מאוד משמעותיים, בנושא החשמל, וזה אחד מצווארי הבקבוק שצריכים להיות ערים להם בזמן התכנון וגם בזמן התפעול והביצוע, כמו גם, למשל, זינוק מטורף קדימה של צריכת הקישוריות עבור כל ארון תקשורת שיגיע עד כמעט טרה-בייט ב-2030", הוא אמר. משקל ארונות השרתים – גורם חשוב דני סימס, מנהל טכנולוגיות ראשי בנד, סיפר על הדאטה סנטר החדש של קבוצת נד לוינטשיין. "זו תקופה של שינוי, עולם התוכנה משתנה, כולם מדברים על AI, כולם בודקים מה הם הסיכונים לעומת היכולות שאפשר להשיג, וחלק שואלים גם איך עושים את זה. כך, לדוגמה, כיום מדברים על זה ש-3% מצריכת החשמל הגלובלית הולכת לחוות שרתים, ובעוד כמה שנים זה יהיה 10%, והשאלה לאן עוד הולכים משם", הוא אמר. דני סימס, מנהל טכנולוגיות ראשי בנד. צילום: ניב קנטור הוא ציין שעוד שינוי משמעותי שצריך לקחת בחשבון הוא המשקל ההולך וגדל של ארונות השרתים. "הרי כבר ברור שלא ניתן יותר להקים חוות שרתים במשרדים או בחניון של הבניין. ארון היה פעם גג 500 קילו, כיום, לפי אנבידיה מדובר במינימום של 1.2 טון לארון, וזה כל הזמן הולך וגדל, וכבר מדברים על קפיצה מטאורית ל-2.5 טון לכל ארון שמרכיבים בו שרת לצורכי AI. אי אפשר עוד להקים חוות שרתים אלא במתקנים ייעודיים. אנחנו עושים את זה באמצעות IP שצברנו במשך עשרות שנות הקמת חוות שרתים, כולל באירופה, ואני יכול לומר לכם, שכל מה שיודעים על שרתים צריך לשים בצד ולתכנן מחדש. למשל, אנבידיה דוחפת, בין השאר, לשילוב של 93% קירור מים ורק 7% קירור אוויר. אנחנו באמצע מהפכה, ומה שאני יודע הוא שאנחנו בונים חוות שהם AI ל-30 השנה הבאות", הוא אמר. לבחור את סוג מערכת הקירור אלי מטרה, מנהל תפעול ראשי במד-וואן, אמר בהרצאתו כי הוא מברך על התחרות שיש כיום בארץ בהיבט של חוות שרתים. "זה מבורך, כי זה אומר שגם אנחנו תמיד צריכים להיות על הקצה ולהיות מוכנים לאתגרים, במיוחד אלו שעולים בשנים האחרונות. האסטרטגיה שלנו בדאטה סנטר ההיברידי שלנו היא להציע ארכיטקטורה שמבטיחה שהארגון ימשיך לעבוד ולא משנה מה. זו ארכיקטרטורה שמחברת את הטוב בין העולמות, בין הדאטה סנטר המקומי והענן הציבורי". אלי מטרה, מנהל תפעול ראשי במד-וואן. צילום: ניב קנטור הוא סיפר כי בחברה הבינו כבר ב-2016 שהענן הפך רלוונטי ושיש צורך בעננים מקומיים, שייתנו מענה לצרכים המקומיים של הלקוח. "רוב הארגונים הגדולים משתמשים גם בדאטה סנטר וגם בענן", הוא אמר. "באנבידיה, לפי התקנים שהם דוחפים, ארונות יצרכו 600 קיל-ואט בכל חודש זה חצי מיליון שקל חשבון חשמל בכל 20 יום… כדי לקרר דאטה סנטר כזה צריך להיות אג'ילי. לאורך השנים היינו צריכים להתאים את עצמנו לצורך של השוק, ואחד הדברים שאנו מציעים במתקנים שלנו זה לבחור את סוג מערכת הקירור. אנו מתגאים ב-SLA של 100% מזה 25 שנים. יודעים לתת את הפתרון האיכותי ביותר שתמיד יגדל יחד אתכם".

הנשיא דונלד טראמפ צפוי לחתום השבוע על צו נשיאותי חדש, אשר יאריך ב-90 יום נוספים את המועד האחרון למכירת פעילותה של טיקטוק ברה"ב, ובכך הוא למעשה מתכוון לדחות פעם נוספת את האפשרות להטיל חרם על הפלטפורמה הפופולרית בארצו. לפי הדיווחים, הצעד שצפוי להיחתם נועד לאפשר את המשך המשא ומתן המתמשך סביב עתיד פעילות האפליקציה בארצות הברית. ההחלטה מגיעה על רקע הצהרות ברורות של הבית הלבן כי "הנשיא טראמפ אינו רוצה שטיקטוק 'תוחשך'". מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קרולין ליביט, הדגישה כי "הארכה זו תימשך 90 יום, אותם יקדיש הממשל כדי להבטיח שהעסקה תיסגר, כך שהעם האמריקני יוכל להמשיך להשתמש ב-טיקטוק בביטחון שנתוניו בטוחים ומאובטחים". על פי דיווחים, המהלך המתוכנן מגיע מההבנה כי חרם על הפלטפורמה, המשרתת כ-170 מיליון משתמשים בארה"ב, צפוי להיות לא פופולרי במיוחד, בין היתר בקרב כ-7 מיליון עסקים קטנים המשתמשים בה. בנוסף, האינטרסים של הממשל הנוכחי הם ככל הנראה לא לוותר על הרשת החברתית המצליחה, שעל פי הדיווחים תרמה 24.2 מיליארד דולר לכלכלה האמריקנית אשתקד. ???? Trump delayed the TikTok ban in the US for another 90 days This is the third delay from the US president. The app was supposed to be blocked back in January. This spring, TikTok’s leadership nearly closed a deal to transfer assets to a US company. But Trump’s tariffs on… pic.twitter.com/da2mlOsBiC — VGTimes (@VGTimes) June 18, 2025 דיבורים ממושכים על חרם – שלא מתבטאים בחרם זוהי הארכה השלישית שמעניק הנשיא טראמפ ל-טיקטוק. המועד המקורי למכירת פעילותה, שנקבע בחוק אשר אושר על ידי הקונגרס האמריקני, היה ב-19 בינואר. ביום השבעתו לקדנציה השנייה כשהאולטימטום בדיוק פג, בחר טראמפ שלא לאכוף את החרם, והעניק לבייטדאנס, החברה הסינית שהיא הבעלים של טיקטוק, ארכה של כ-70 יום נוספים למכור את עסקיה בארצו. אלא שגם הארכה זו הסתיימה בלא כלום כשהארכה שנייה ניתנה באפריל, כשטראמפ חתם על צו שהעניק עוד 75 ימים לבייטדאנס ולפלטפורמה שלה. דחייה זו הציבה את הדד-ליין על אמצע יוני 2025 – משמע עכשיו – מתוך הצהרה ש-"העסקה דורשת עבודה נוספת כדי להבטיח שכל האישורים הדרושים ייחתמו". בעבר פורסמו דיווחים שהצביעו על כך שהעסקה כמעט נסגרה באפריל, אך קרסה לאחר ש-סין נסוגה בה מהמכירה המתוכננת עקבות הכרזותיו של טראמפ על הטלת מכסים. טראמפ מצידו רמז גם הוא על הקשר הקיים בין המכסים על סחורות סיניות לבין עסקת טיקטוק, וציין כי "המכסים נותנים לנו כוח מיקוח גדול". הוא הביע אופטימיות ש"נשיא סין, שי ג'ינפינג, יאשר בסופו של דבר" עסקה למכירת טיקטוק בארה"ב. מפעיל חשבון מצליח בטיקטוק. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: לכידת מסך מטיקטוק הלך הרוח הנשיאותי השתנה ואולם ניכר כי הלך הרוח של טראמפ – שהיה מי שהחל בכלל בעיסוק המודאג בפגיעה האופציונלית בביטחון המולדת עקב הבעלות הסינית על היישום המצליח, ועשה זאת במהלך כהונתו הראשונה – השתנה מאז שחזר אל הבית הלבן. כך למשל, טראמפ עצמו הצטרף לטיקטוק ב-2024 ואף צבר למעלה מ-15 מיליון עוקבים בפלטפורמה. הנשיא האמריקני אפילו ציין כי יש לו "מקום חם (בלב – ג"פ) לטיקטוק" וכי הפלטפורמה סייעה לו לצבור תמיכה בקרב בני נוער. החוק האמריקני דורש מ-בייטדאנס למכור את טיקטוק לקונה שאינו סיני, או שתעמוד בפני חרם כלל-ארצי. ועדת התקשורת הפדרלית, ה-FCC, וכן ה-FBI, הזהירו מזה שנים מפני האפשרות שהחברה הבעלים משתפת או תשתף נתוני משתמשים אמריקנים – לרבות היסטוריית גלישה, מיקום ומזהים ביומטריים – עם ממשלת סין הקומוניסטית. עוד נאמר והוזהר כי החסרה עלולה להשפיע על התוכן המוצג למשתמשים. למרות שטיקטוק הכחישה מכל וכל ששיתפה או תשתף מידע כזה, חששות אלו הם שעומדים בבסיס הדרישה לוויתור על הבעלות הסינית. בייטדאנס עצמה מסרה כי היא "מקיימת דיונים עם ממשלת ארה"ב בנוגע לפתרון פוטנציאלי עבור טיקטוק ארה"ב", אך הדגישה כי "הסכם טרם נחתם. ישנם נושאים מרכזיים שצריך לפתור. כל הסכם יהיה כפוף לאישור על פי החוק הסיני". שגרירות סין בוושינגטון הוסיפה כי בייג'ינג "תמיד כיבדה והגנה על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של עסקים, והתנגדה לפרקטיקות המפרות את עקרונות היסוד של כלכלת השוק". בין החברות המערביות ששמותיהן עלו בעבר כמועמדות לרכישת טיקטוק בארה"ב נמנו חברת התוכנה אורקל, אך העסקה לא יצאה לפועל. גם האפשרות שאילון מאסק ירכוש את הבעלות על אפליקציה דרך חברת X קורפ לא התקדמה. לאחרונה דווח גם כי אמזון הגישה הצעה לרכישת טיקטוק, והצטרפה למתעניינים נוספים כמו קרן ההשקעות בלקסטון, כשבמקביל, חברת וולמארט הכחישה דיווחים ששקלה להצטרף לקבוצת משקיעים. נכון לעכשיו, לא ברור כמה פעמים ימשיך הנשיא טראמפ להאריך את המועד האחרון למכירת טיקטוק ומה ואיך תפתר הבעיתיות שלכאורה גלומה בהפעלתה על ידי חברה סינית בארצות הברית כשירות למיליונים רבים מאזרחיה.

מי רוקן לאיראנים את הארנק? 95% מהנכסים בבורסת הקריפטו האיראנית נוביטקס התפוגגו להם, לאחר פריצה של קבוצת הדרור הטורף (Predatory Sparrow) הפרו-ישראלית. האירוע מדווח יממה לאחר שהדרור הטורף תקף בסייבר את הבנק הגדול באיראן. קבוצת ההאקרים פרצה לבורסה לסחר קריפטו הגדולה ברפובליקה האסלאמית וגנבה ממנה עשרות מיליוני דולרים. הפלטפורמה נחשבת לנתיב תשלומים עוקף סנקציות, לאחר שהבנקים במדינה נותקו ממערכת ה-SWIFT העולמית. חברי הקבוצה פרסמו התראה ללקוחות של נוביטקס והבטיחו לשחרר בתוך יממה את מסמכי החברה. בורסת נוביטקס נאלצה להשבית את השירות שלה והבטיחה לפצות את המשתמשים. "לדפוק את משמרות המהפכה הטרוריסטים" חוקר הבלוקצ'יין ZachXBT זיהה העברות חריגות של עשרות מיליוני דולרים מארנקים ששייכים לבורסת הקריפטו. לאחר זמן מה עלה כי הבורסה נפרצה, ולפחות 48.6 מיליון דולר דיגיטליים נמשכו ממנה. האתר והאפליקציה הושבתו. הכסף הדיגיטלי עבר לכתובת TKFuckiRGCTerroristsNoBiTEXy2r7mNX (לדפוק את משמרות המהפכה הטרוריסטים) – עדות שמטרת ההאקרים לא הייתה כספית, או לא רק כזו – אלא גם אידיאולוגית ותודעתית. חברי הדרור הטורף פרסמו מיד לאחר הפריצה כי "בעוד 24 שעות נחשוף את קוד המקור ואת כל המידע הפנימי. כל נכס שיישאר שם יהיה בסיכון". הקבוצה פרסמה בנוסף אזהרה בטלגרם וב-X, שלפיה "נוביטקס היא כלי מפתח לעקיפת סנקציות. לכל מי שמחזיק כסף שם – תוציאו אותו, לפני שיהיה מאוחר מדי". הבורסה אישרה כי "נמצאה גישה בלתי מורשית לחלק מהארנקים ולחלק מהתשתיות", והוסיפה כי הארנקים ה-"קרים", שבהם מוחזקים רוב הנכסים הדיגיטליים של המשתמשים, נותרו בטוחים. נוביטקס משרתת מיליוני משתמשים, ובעקבות הפריצה, אחזקותיה הדיגיטליות ירדו מ-1.8 מיליארד דולר ל-100 מיליון בלבד בתוך זמן קצר. לפי חלק מהדיווחים, היקף הנכסים הדיגיטליים שנגנבו ממנה עומד על 73 מיליון דולר. בדיווחים אחרים צוין שהמתקפה החלה ביולי 2022 ואתמול (ג') נגנב חלק ניכר מהסכום. תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן. צילום: ניב קנטור תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן, שמספקת פתרונות אבטחת סייבר לבנקים ולגופים פיננסיים גדולים בישראל, ציין כי "חשוב מאוד לדעת להגן על הדאטה ולדעת להתאושש במהירות אם בעקבות המתקפה הדאטה הושחת, הוצפן או נמחק. אנחנו עדים למגמה ברורה, שבה מערכות פיננסיות, ובמיוחד נכסים דיגיטליים, הופכים למטרה מועדפת לתקיפה – בשל הערך הכלכלי, האנונימיות היחסית והפוטנציאל ליצירת שיבוש נרחב. המענה לכלל האיומים חייב להיות רב שכבתי: החל ממניעת חדירה, דרך ניטור אנומליות בזמן אמת ועד ליכולת התאוששות מהירה". מיהם אותם דרורים טורפים? זהות חברי הדרור הטרוף אינה ברורה, מעבר להיותה פרו-ישראלית. עם זאת, יש הסבורים שהתוקפים אינם האקרים ישראלים או תומכי ישראל. לדרור הטורף מיוחסות פגיעות בתחנות דלק באיראן, בדצמבר 2023. הקבוצה ביצעה מתקפה דומה גם באוקטובר 2021 – מתקפה שפגעה ב-4,300 תחנות דלק במדינה. מנהיג איראן, עלי חמינאי. צילום: האתר הרשמי, מתוך ויקיפדיה שלושה חודשים קודם לכן, ביולי 2021, פגעה מתקפה בתחנות רכבת במדינה. התוקפים גרמו לעיכוב ולביטול נסיעות, ואף הביאו לפרסום מספר הטלפון בלשכתו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, כמספר הטלפון של מודיעין הרכבת, עם כיתוב שקורא לנוסעים להתקשר אליו. מתקפה נוספת הביאה להצתת אש במפעל פלדה במדינה. חוקר בתחום אמר בעבר לאנשים ומחשבים כי "בהחלט ייתכן שלמרות ההכרזות (שמקור המתקפות בישראל – י"ה), מדובר בקבוצות האקטיביסטים, או האקרים שפועלים בשירות מתנגדי משטר". בעבר, חלק מהמתקפות, גם כשהן היו הרבה פחות דרמטיות, יוחסו למוג'אהדין ח'לק – ארגון טרור שמתנגד למשטר האיראני מזה עשרות שנים.