במהלך חודש נובמבר 2025 סבלה ארה"ב משני אירועי סייבר חמורים ונפרדים, שפגעו קשות בתשתיות התרעות החירום הציבוריות במדינה. האירועים הללו מדגישים את הפגיעוּת הרחבה של מערכות בטיחות ציבוריות קריטיות. אירוע הסייבר החמור במיוחד, והמוקדם יותר מבין השניים, כוון נגד מערכת ההתרעה CodeRED של חברת OnSolve (כיום Crisis24), המשרתת מאות רשויות מקומיות ברחבי ארה"ב בהוצאת התרעות בזמן אמת. המתקפה, שסווגה כ"כופרה בסחיטה כפולה" (Double-Extortion), בוצעה על ידי קבוצת Inc Ransom. ???? Ransomware attack by 'Inc Ransom' cripples the CodeRED emergency alert system across the U.S. The attack has disrupted a critical public safety tool & compromised user data, forcing the vendor to decommission the legacy platform. #Ransomware #Cyb… ???? https://t.co/SuGKHRnW3x — Cyber Netsec IO (@NetSecIO) November 26, 2025 דרישת הכופר לשחרור CodeRED וניהול המשא ומתן באירוע הכופר – Inc Ransom טענה כי השיגה גישה לרשת של OnSolve ב-1 בנובמבר 2025, והצפינה את המערכות ב-10 בנובמבר. הקבוצה פרסמה את OnSolve ברשימת ההדלפות שלה ב-22 בנובמבר, לאחר שהמשא ומתן על תשלום הכופר נכשל. דרישת הכופר ההתחלתית עמדה על 950,000 דולרים, והופחתה לאחר מכן ל-450,000 דולר. Crisis24 הציעה בתגובה תשלום של $100,000, ולאחר מכן העלתה את הצעתה ל-$150,000, אך הצעה זו סורבה על ידי קבוצת הכופרה. בעקבות כישלון המשא ומתן, הקבוצה איימה למכור את הנתונים שנגנבו ואף פרסמה לכאורה קטעים מהם. המתקפה הזו הביאה להשבתה של פלטפורמת CodeRED הישנה (Legacy platform) והושפעו ממנה רשויות מקומיות במדינות כמו מסצ'וסטס, קולורדו, טקסס ופלורידה. לדוגמה, משרד השריף של מחוז דאגלס, קולורדו, הודיע על סיום חוזהו עם CodeRED ועל חיפוש פעיל מצידו אחרי מערכת חלופית. בנוסף להשבתה, נחשפו נתונים אישיים מזהים רגישים (PII) של אלפי משתמשים רשומים, כולל שמות, כתובות פיזיות, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון וסיסמאות מוצפנות. Crisis24 הדגישה כי לא נשמרו במערכת פרטי חשבונות בנק או כרטיסי אשראי. כעת החברה מאיצה את המעבר לדור הבא של הפלטפורמה (CodeRED by Crisis24), הממוקמת בסביבה נפרדת ומאובטחת שלא נפגעה. רשויות מקומיות, כמו העיר או'פאלון, מסרו כי הן עובדות על העברת המידע הקיים לפלטפורמה החדשה. In a public notice, the FCC said a “recent string of cyber intrusions” targeted multiple radio broadcasters, triggering the Emergency Alert System’s “Attention Signal” — the sound typically used to precede official warnings about tornadoes, earthquakes, and other major threats. pic.twitter.com/LKG64jszo4 — The Edge (@thenexusnp) November 27, 2025 הפריצה למערכת ההתרעה הלאומית – EAS לאחר אירוע הכופרה הזה, ה-FCC – נציבות התקשורת הפדרלית של ארה"ב – הודיעה במהלך סוף השבוע שהאקרים פרצו גם למערכות התרעה לאומיות נוספות. במקרה זה ההאקרים הצליחו לחדור לציוד תקשורת, ושידרו צלילי חירום מזויפים וחומרים פוגעניים ברדיו. הפריצה השנייה וה"טרייה" יותר כרוכה גם היא במערכות התרעה בחירום – פריצה זו הביאה ל"סדרת שימושים לא מורשים" באות הייחודי של מערכת ההתרעה בחירום  (EAS – ר"ת Emergency Alert System), אשר שמורה בדרך כלל להודעות על הגעת סופות טורנדו, הוריקנים, רעידות אדמה ואיומי חירום נוספים. מומחים העריכו כי המתקפה כוונה כנגד מכשירי השמע של חברת Barix השוויצרית, שם התוקפים הגדירו את המכשירים מחדש כדי לשלוט בתעבורת החירום.  תחנות שידור בטקסס ובווירג'יניה הושפעו. שידוריהן הרגילים נקטעו על ידי צלילי התרעה מדומים, אותות שנועדו למשוך את תשומת לב המאזינים, וזאת בצד תכנים בשפה גסה או תכנים גזעניים. ה-FCC ציינה כי "מקרים אלה – שסווגו כ-DA 25-996 – אירעו בשל ציוד לא מאובטח". ציוד זה איפשר למשתמשים לא מורשים לגשת לנתיבי שידור בין אולפנים למגדלי שידור מרוחקים (STL). יצוין כי חלק מתחנות השידור כלל לא ידעו על הפריצה, והן גילו זאת רק לאחר שהמאזינים דיווחו על צלילי חירום בלתי צפויים המשולבים עם תוכן גזעני או בלתי הולם שהושמעו באוזניהם. ה-FCC קראה לתחנות השידור לחזק את אמצעי ההגנה הבסיסיים שלהן. הנציבות הנחתה את התחנות, במיוחד אלו שמפעילות חומרה של Barix, לבצע כמה פעולות: הטמעה של תיקוני אבטחה שהונפקו על ידי היצרן ושדרוג של הקושחה; החלפת סיסמאות ברירת מחדל בחלופות חזקות, ושינוי שלהן באופן קבוע; הגנה על רכיבי הציוד בעזרת פיירוולים ומערכות VPN, המוגבלות למערכות מורשות; מעקב אחרי יומני ציוד, כדי לזהות גישה לא מורשית; וגם עבודה על בסיס שיטות מומלצות, שפורסמו בעבר על ידי מועצת אבטחת התקשורת, האמינות והתאימות, ה-CSRIC. מומחים ציינו כי משדרים רבים נפרצו מכיוון שכתובות ה-IP שלהם הופיעו במסד הנתונים של שודאן (Shodan). בעקבות זאת, ההאקרים יכלו לסרוק את האינטרנט אחר מכשירים נגישים. חברת Barix אמרה בעבר, ב-2016, שהמכשירים שלה מאובטחים "כאשר הם מוגדרים נכון ומוגנים עם סיסמה חזקה". הנציבות הוסיפה כי "תצורה נכונה ותחזוקה שגרתית הן פעולות חיוניות, ככל שהתוקפים ממשיכים לבחון את העמידות של תשתיות השידור ברחבי המדינה". ה-FCC הדגישה כי "לתחנות השידור ולשדרנים יש אחריות לוודא ולהבטיח את אבטחת רשתות ומערכות השידור שלהם". במקרה של חשד לפעילות לא תקינה או פריצה, קראה הנציבות לתחנות השידור ליצור קשר עם יצרני הציוד, להתריע למרכז המבצעים שלה, ולהתלונן במרכז התלונות לפשיעה באינטרנט של ה-FBI. בכתיבת

תאגיד איירבוס (Airbus) נאלץ לצאת לאחרונה באחת מפעולות הריקול הגדולות בתולדותיו, זאת בעקבות פגם משמעותי במערכות בקרת הטיסה של משפחת מטוסי A320 מתוצרתו.  שרשרת האירועים שהובילה להנחיה המחייבת לשדרג כ-6,000 מטוסים ברחבי העולם, החלה כמעט חודש לפני פרסום ההנחיות הרשמיות. ב-30 באוקטובר האחרון מטוס איירבוס A320 של חברת ג'ט בלו (JetBlue) שטס מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבארה"ב, חווה צלילה פתאומית ואיבד גובה וזאת באופן עצמאי ומבלי שקיבל "פקודת טייס". בעקבות האירוע, 15 נוסעים נפצעו והטיסה הופנתה לנחיתת חירום בפלורידה. אירוע זה, שבו המטוס המשיך לטוס עם טייס אוטומטי מופעל, נחשב כדגל אדום המצביע על בעיה מערכתית פוטנציאלית בבקרי הטיסה. חקירת נתוני הטיסה חשפה תבנית מדאיגה: הבעיה אותרה במחשב מדפי הגובה והמאזנות, המכונה ELAC (ר"ת Elevator and Aileron Computer), אשר תפקידו לתרגם פקודות טייס או טייס אוטומטי לתנועות של משטחי הבקרה. וכך התברר כי עדכון תוכנה שבוצע לאחרונה במערכות אלו יצר למעשה נקודת תורפה. איירבוס פרסמה הצהרה רשמית בה נאמר כי "ניתוח אירוע שאירע לאחרונה, אשר כלל מטוס ממשפחת A320, גילה כי קרינת שמש אינטנסיבית עלולה לשבש נתונים קריטיים לתפקוד בקרי הטיסה". שיבוש נתונים זה, שגופי תקשורת כגון Moneycontrol הגדירו כ"היפוך סיביות" (Bit flips), עלול לשלוח פקודות שגויות למדפי הגובה ולגרום לשינויי זווית גובה בלתי מתוכננים. מהנדסי איירבוס העריכו, כפי שדווח ב-News9live, כי במקרה הגרוע ביותר תנועת מדף גובה לא מתוכננת עלולה "לחרוג מהיכולת המבנית של המטוס". #Airbus has ordered urgent software changes for about 6,000 #A320 family jets worldwide after a JetBlue flight suffered a flight-control computer data corruption induced by solar radiation. Airlines are grounding affected planes for updates, causing short-term disruptions. ????:… pic.twitter.com/5TsSsB0wkk — Bridging News (@BridgingNews_) November 29, 2025 הסכנה האופציונלית – בכמחצית מהצי העולמי של איירבוס   בעקבות הגילוי, איירבוס זיהתה "מספר משמעותי של מטוסי משפחת A320 הפעילים כעת, אשר יכולים להיות מושפעים". על פי נתוני רויטרס מדובר בפועל בכ-6,000 מטוסים ממשפחת A320 שנמצאים בסיכון – ואלו מהווים כמחצית מ-11,300 מטוסי A320 הנמצאים כעת בשימוש. כדי להתמודד עם סיכון זה, פעלה איירבוס באופן יזום בשיתוף עם רשויות התעופה, וביקשה נקיטת פעולת מנע מיידית מהמפעילים באמצעות פרסום עלון התראה למפעילים, (AOT – Alert Operators Transmission). בעקבות ה-AOT, הוציאה סוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי, ה-EASA, "הוראת כשירות אוויר (AD) דחופה", המחייבת יישום התיקון לפני הטיסה המתוכננת הבאה של כל מטוס מושפע.  רשויות רגולציה ברחבי העולם הצטרפו להוראה זו. חשוב לציין כי הרשויות הדגישו שהבעיה אינה מהווה סיכון בטיחותי מיידי, וכי הצעדים שננקטו הם לצורכי מניעה. הפתרון המיושם על הצי משתנה בהתאם לדגם ולגיל המטוס: עבור כשני שלישים מהמטוסים המושפעים, ניתן לחזור לגרסת תוכנה קודמת של ה-ELAC או להתקין גרסה מתוקנת, פעולה האורכת כשעתיים. עם זאת, עבור כאלף מטוסים ישנים יותר ברחבי העולם, נדרשים שינויי חומרה כדי לתמוך בתוכנה המתוקנת. בהתחשב בכך הרגולטורים דורשים כי מטוסים ממשפחת A318, A319, A320 ו-A321 לא יוכלו להפעיל טיסות מסחריות עד לביצוע השינויים. איירבוס הביעה צער על ההשלכות התפעוליות של פעולות אלו: "אנו מכירים בכך שהמלצות אלה יובילו לשיבושים תפעוליים לנוסעים וללקוחות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ונפעל בשיתוף פעולה הדוק עם המפעילים, תוך שמירה על הבטיחות כעדיפות העליונה והבלתי ניתנת לערעור שלנו", ציינה החברה בהודעתה הציבורית.

שתי חברות ישראליות נכללות ברשימת חברות הסטארט-אפ החמות ביותר ל-2025 בתחום הייצור של מוליכים למחצה – רשימה שערך אתר שרשראות ההפצה הנחשב CRN. מדובר בשתיים מ-10 החברות שבחר האתר בתחום של פיתוח וייצור שבבים שמיועדים לעידן ה-AI, כולל הפיתול של מעבדי AI ייעודיים, וכן של פתרונות רשת, שמאפשרים להזרים במהירות את כמויות הנתונים שנדרשים על מנת לספק מענה לדרישה ההולכת וצומחת לכלי בינה מלאכותית. מעבד למחשבים עתירי ביצועים ועומסי AI אחת מהחברות הללו היא נקסט סיליקון, שעל פניו מציעה סוג של חלופה למעבדי ה-AI של מלכת השוק אנבידיה. מדובר בחברת דיפ-טק שפועלת מתל אביב, עם משרדים בארצות הברית ובאירופה. החברה חשפה בחודש שעבר מעבד בשם Maverick-2, שייכנס לייצור המוני בקרוב. מעבד זה מיועד לספק פתרונות מהדור הבא עבור מחשבים עתירי ביצועים ועומסי AI, תוך שהוא מתבסס על ארכיטקטורת מחשוב חכמה, שיודעת להתאים את עצמה כדי לספק ביצועי שיא, ללא צורך בשינויי קוד. בחברה טוענים כי Maverick-2 יכול לספק ביצועים גבוהים עד פי 10 לעומת כרטיסים גרפיים מובילים, ב-60% מצריכת החשמל, בתרחישי עבודות מורכבים מבחינה אלגוריתמית – וכאמור, ללא צורך בהתאמה או מיטוב מיוחד של הקוד שבו משתמשים. במקביל הכריזה החברה על מעבד חדש בשם ארבל, שמיוצר ב-TSMC. המעבד מבוסס על ליבות RISC-V ומיועד למחשוב בביצועים גבוהים ברמת הארגונית, ונקסט סיליקון לא מהססת לומר שהוא יכול להתחרות ראש בראש מבחינת ביצועים במעבדים שמציעות AMD ואינטל. נקסט סיליקון הוקמה ב-2017 בידי אלעד רז, שמשמש כמנכ"ל שלה, אילן טיירי, סגן נשיא לתחום הארכיטקטורה, ואייל נגדר, סגן נשיא לתחום המחקר והפיתוח. שבבים לשיפור הקישוריות בדאטה סנטרים החברה השנייה היא Xsight, שהוקמה גם היא ב-2017 – בידי גיא קורן, ארז שיזף וגל מלאך, שמשמש כמנהל הטכנולוגיה הראשי של החברה. שלושת המייסדים הם יוצאי איזיצ'יפ, שנמכרה ב-2016 למלאנוקס, והמשקיע המייסד בחברה הוא היזם הסדרתי אביגדור וילנץ. מי שמשמש כיום כמנכ"ל שלה הוא יוסי מיוחס, שהצטרף ל-Xsight ב-2021. Xsight מפתחת שבבים שמיועדים לשפר את הקישוריות בדאטה סנטרים. הם לא רק מקדמים זרימת נתונים מהירה יותר, אלא עושים זאת עם צריכה יעילה יותר של חשמל – נקודה כואבת לכל כיס בעידן ה-AI, ועם עלות בעלות כוללת נמוכה יותר. לפי CRN, החברה מאתגרת את הפרדיגמה של קישוריות מקצה לקצה – מהדאטה סנטרים ועד למכשירי הקצה – עם מוצרי DPU, שרתים ומתגי רשת מקומית, שמציעים רוחב פס גבוה יחד עם זמן שיהוי קצר. המטה הראשי של Xsight ממוקם בקריית גת, ויש לה שלוחות בתל אביב ובבנימינה, כמו גם בארמניה ובארצות הברית. היא מעסיקה כ-200 עובדים.

באחרונה נשלח מכתב ציבורי נדיר אל מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, ועליו חתומים למעלה מ-1,000 עובדי ענקית הטק. במכתבם, שפורסם שבוע שעבר (ד'), מביעים העובדים "חששות רציניים" מפני הדחיפה המואצת של החברה לתחום הבינה המלאכותית. הפנייה הזו מגיעה חודשים ספורים בלבד לאחר ש-אמזון הכריזה על תוכניותיה לפיטורים משמעותיים בהיקף של עד 14,000 מתפקידים תאגידיים ברחבי העולם, תוך הרחבת השימוש ב-AI בתהליכי העבודה הפנימיים שלה. עוד טוענים העובדים במכתב כי הגישה של אמזון לטכנולוגיה – שהחברה מתייחסת אליה לטענתם "במהירות עיוורת, שמוצדקת בכל מחיר" – עלולה לגרום "נזק עצום לדמוקרטיה, למקומות העבודה שלנו ולכדור הארץ". על המכתב חתמו עובדים ממגוון תפקידים, כולל מהנדסים, מנהלי מוצר ועובדי מחסנים. ולא פחות חשוב – ליוזמה זו הצטרפו יותר מ-2,400 עובדים נוספים מחברות טכנולוגיה גדולות אחרות, כגון גוגל, מטא, אפל ומיקרוסופט, באקט המסמן מחלוקת רחבה יותר בקרב ענקיות הטק בסוגיית אימוץ ה-AI. החותמים הדגישו כי מכיוון שהם האנשים שמפתחים, מאמנים ומשתמשים במערכות AI, מוטלת עליהם "אחריות להתערב" בנוגע לסכנות שהם רואים כבר כיום ובעתיד. Amazon is watching everyone… ???? ⚠️ Inside warehouses: tracking every worker's move ⚠️ Outside warehouses: powering ICE raids in our communities This tech harms workers + immigrants while Jeff Bezos makes the big bucks. #WarehouseLife #ExposeAmazon pic.twitter.com/84GiXORyul — Warehouse Life (@warehouse_life) November 29, 2025 שלוש סוגיות מרכזיות המעוררות את חשש שעובדים חותמי המכתב מפרטים בו שלוש סוגיות מרכזיות המעוררות בהם חשש – הראשונה היא טענה בנושא ה-AI על חשבון יעדי האקלים: העובדים מאשימים את אמזון כי היא "מזניחה את יעדי האקלים שלה כדי לבנות AI". על פי הנטען, למרות התחייבותה הפומבית להגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2040, פליטות החברה השנתיות עלו בכ-35% מאז שנת 2019. המכתב מדגיש כי המרוץ ל-AI מרחיב פער זה, כאשר אמזון מתכננת להשקיע 150 מיליארד דולר בבניית דאטה סנטרים חדשים עבור הטכנולוגיה החדשנית במהלך 15 השנים הבאות. הם חוששים שמרכזי נתונים אלו, שרבים מהם יוקמו באזורים הסובלים מבצורת ויצרכו מים יקרים, יכריחו חברות שירות להמשיך ולהשתמש בתחנות כוח פחמיות, או לבנות תחנות גז חדשות כדי לעמוד בדרישות האנרגיה הגבוהות. דובר אמזון, בראד גלסר, דחה האשמות אלו, וטען כי החברה נשארת הרוכשת התאגידית הגדולה בעולם של אנרגיה מתחדשת וכי אמזון השקיעה משמעותית בפרויקטים של אנרגיה גרעינית. הטענה השנייה היא בנושאי האצת העבודה ודיכוי העובדים: העובדים מעידים על תסיסה גוברת בתוך אמזון בנוגע לאופן שבו הבינה המלאכותית משולבת בשגרת העבודה היומיומית. עובדים טוענים כי הם נדחקים להשתמש בכלי AI כדי להגביר את הפרודוקטיביות, לעיתים ללא פיקוח או תמיכה נאותים. מהנדס תוכנה ותיק אמר כי ההנהלה משתמשת כעת ב"מדדי פרודוקטיביות שרירותיים ומכסות" המצדיקים את עצמם באמצעות AI. עובד אחר סיפר כי המנהלים הודיעו לצוותים שהם "צפויים לעשות פי שניים עבודה בגלל כלי AI", אף על פי שהכלים הללו "פשוט לא מצמצמים את הפער הזה". עובדים הזכירו גם דוגמאות לקוד שנוצר על ידי AI וגרם לשגיאות גדולות, מה שאילץ את המהנדסים לתקן את אותן שגיאות באופן ידני. עובדי לוגיסטיקה, משמע מי שמועסקים במחסנים או בהובלה, כך נטען, נפגעו במיוחד מהאצת העבודה, וכן מהפיקוח/מעקב באמצעות AI, שהביאו לעוד יותר פציעות ושחיקה. מנכ"ל אמזון, ג'סי, הבטיח בעבר כי החברה תהיה "מלאה בכלי AI וסוכנים," והכיר בכך שהוא מצפה להעסיק "פחות בני אדם" ככל שה-AI תתרחב. הוא טען שהתפקידים שיישארו יהפכו ל"מרתקים ומהנים יותר", אך המכתב מציג תמונה שונה הכוללת ציפיות תפוקה גבוהות יותר וזאת במסגרת לוחות זמנים קצרים יותר. הנושא השלישי שהופיע בטקסט של העובדים הוא שימוש ב-AI לצורכי אלימות ומעקב: המכתב מתח ביקורת על תרומתה של אמזון לבניית "מערכת מעקב מיליטריסטית" שפעולתה הולכת ומתעצמת, לטענת המועסקים החתומים.  בנוסף העובדים במכתבם מצביעים על כך שאמזון מספקת שירותי ענן למשרד לביטחון המולדת (DHS) ולחברת פלנטיר, ובכך "מפעילה הלכה למעשה גירוש המוני". כמו כן, העובדים מתחו ביקורת על הרחבת המעקב אחרי פועלם של כלל מועסקי אמזו, לטענתם, וזאתהחל מניטור פעולות עובדי המחסנים באמצעות AI ועד למעקב אחר לקוחות (למשל באמצעות Ring). עוד הוזכר כי החברה גם שיתפה פעולה עם חברת תוכנה לכלי נשק אוטונומיים. אז מה רוצים העובדים? עובדי אמזון שחתמו על המסמך הבהירו כי הם אינם מתנגדים לטכנולוגיה כשלעצמה. לדבריהם, "אנחנו לא נגד AI. אנחנו רוצים AI בטוחה, בת-קיימא ובנויה עם קלט עובדים – לא כלי להצדקת מעקב, האצת עבודה ומרוץ אחר מרכזי נתונים מרוקני אנרגיה נוספים". הפונים דורשים מהנהלת אמזון שלוש התחייבויות מרכזיות: הראשונה – "אין AI עם אנרגיה מזהמת" – המחייבת שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת מקומית ונוספת 24/7 לכל הדאטה סנטרים, הפסקת פתרונות AI מותאמים אישית לחברות נפט וגז, ופרסום תוכנית אקלים מפורטת.  בנוסף, הם דורשים "אין AI ללא קול לעובדים", כלומר הקמת קבוצות עבודה לא-ניהוליות עם סמכות בנוגע לאופן השימוש ב-AI, בנוגע לפיטורים הקשורים לבינה המלאכותית, וגם בדבר צמצום ההשפעות הסביבתיות של הטכנולוגיה. ולבסוף, הם דורשים "בלי AI ל(צורך) אלימות, מעקב או גירוש המוני". יצוין כי בעבר הצליחו עובדי אמזון לשנות את גישת החברה כליל בנושא האקלים והחובה להתחייב להפחתת וקיזוז הפליטות שעליהן היא אחראית, וזאת אחרי מאבק עיקש של עובדים מול ג'ף בזוס, המייסד ומי שבאותם ימין עדיין כיהן כמנכ"ל. לפיכך מסקרן יהיה לבחון מה האימפקט של המהלך הנוכחי על ענקית הטק והקמעונאות אונליין. לעת עתה לא התפרסמה תגובה רשמית של ג'סי לפניית עובדיו בנושא הנפיץ.

לא בכל יום נתקלים במיזם שמשלב טכנולוגיה עם מטרה חברתית חשובה. זה נכון שבעתיים כשמדובר בהתנדבות, ועוד יותר כשההתנדבות היא עם בנות ובני גיל הזהב. אנשים שעברו הרבה בחיים, תרמו רבות לחברה ולמדינה, ומגיע להם שלא ייזנחו בשנים האחרונות של חייהם. מי שהבינו את זה ופועלים בתחום הם אנשי חיבורים 20-80 – עמותה שמחברת בין צעירים שרוצים להתנדב לבנות ובני הגיל השלישי שזקוקים.ות למתנדבים. לא מדובר במבוגרים שזקוקים למטפל צמוד, אלא בכאלה שצריכים מישהו שיעשה פעולות שלצעירים קל לבצע ביום יום, אבל המבוגרים מתקשים בכך: מישהו שיחליף להם מנורה, יצא איתם לקניות או יסביר להם משהו בסמארטפון או במחשב. אם כבר טכנולוגיה, היא זו שמאפשרת את החיבור: כדי לקבל את השירותים של חיבורים 20-80, המבוגרים שרוצים סיוע מתקשרים אמנם בטלפון, אבל אנשי העמותה מזינים את הבקשות שלהם לפלטפורמה טכנולוגית מבוססת ווב (PWA) שהם יצרו. הצעירים שמעוניינים לסייע מקבלים את המידע ישירות לווטסאפ שלהם, לאחר הרשמה. "הציבור הישראלי אוהב את ווטסאפ, ואנחנו דוחפים דרכו למתנדבים את הפנייה הקרובה והרלוונטית אליו. הדרך היותר נכונה ויעילה היא לעבוד דרך הווטסאפ", אמר ניר יששכר, ממקימי חיבורים 20-80. הוא הוסיף כי "עשינו מחקר כמה אפליקציות התנדבות מגיעות למקומות הבולטים בעולם, וגילינו שהתנדבות זה לא תחום שאנשים יורידו עבורו אפליקציה. לקח לנו זמן להפנים את זה, כי כל יזם רוצה להקים אפליקציה, אבל הבנו שאם נעשה את זה לא נגיע לתוצאות המקוות". "יישום טכנולוגי-חברתי ראשון מסוגו בישראל" לדברי יששכר, "חיבורים 20-80 הוא יישום טכנולוגי-חברתי ראשון מסוגו בישראל, שמאפשר לכל צעיר וצעירה מעל גיל 18 לקרוא על הזדמנויות התנדבות סביבו.ה עם אזרחים ותיקים. יצרנו מאגר גדול של מתנדבים, שיכולים לראות דרך הפלטפורמה איפה ומי צריכים עזרה, ומה העזרה שהם צריכים – ולהחליט האם הם פנויים כדי לסייע". "כמו שגט או וולט משתמשות בטכנולוגיה כדי להזמין מונית או אוכל, אנחנו משתמשים בה לטובת האזרחים הוותיקים", אמר יששכר. מקימי חיבורים 20-80: מימין – מורן ציפר גולדנברג, ברק דרכסלר, בן שנפר וניר יששכר. צילום: מרים שרת מקבוצת ווטסאפ ל-2,000 מתנדבים חיבורים 20-80 נוסדה על ידי ארבעה שותפים – מורן ציפר גולדנברג, בן שנפר, ברק דרכסלר ויששכר עצמו. שנפר ודרכלסר התנדבו בעמותה בשם דור לדור, ובמסגרת ההתנדבות ביקרו אדם קשיש מדי שבוע בביתו. ציפר גולדנברג ויששכר עבדו בארגון. "מתוך ההתנדבות הקלאסית ניסינו להבין מה אנחנו יכולים לחדש", ציין יששכר. "המבוגרים אמרו: 'זה טוב שאתם באים אליי פעם בשבוע, אבל מחר ב-17:00 יש לי תור לרופא ואף אחד לא יכול לקחת אותי', או 'אני לא מצליחה להעביר את המזגן מקור לחום'. כדי לענות על הביקוש הזה, יצרנו קבוצת ווטסאפ וצירפנו אליה אנשים בשיטת חבר מביא חבר. כתבנו להם שנעלה בקשות ואם מישהו פנוי – שיפנה אלינו. היו לנו בשיא 10 קבוצות ווטסאפ. ראינו שיש ביקוש כה רב, והחלטנו להקים את המיזם". ב-2018 השתתף חיבורים 20-80 בהאקתון של עיריית תל אביב-יפו ואנשי המיזם הציגו אותו בתערוכת הערים החכמות בברצלונה. העירייה השקיעה במיזם 360 אלף שקלים – מה שסייע מאוד ליציאתו לדרך ולהצלחה שלו. איך אתם מגיעים – הן לאזרחים הוותיקים והן לצעירים? "יותר קל לנו לגייס את המתנדבים, אפשר להגיע אליהם דרך שיווק רגיל ברשת, באמצעות פרסומים ממומנים. האגוז הקשה יותר לפיצוח הוא המבוגרים, להבין איפה הם וללכת להיכן שהם נמצאים – פרלמנטים, מרכזי יום ועוד. לכן, בחרנו לעשות זאת בשתי דרכים: דרך רשויות מקומיות ודרך שיתוף פעולה עם חברות עסקיות". למה דווקא רשויות מקומיות? "הרשות המקומית היא הגוף המרכזי שבא במגע עם האזרח הוותיק. ניסינו גם עם משרדי הממשלה, אבל לא מצאנו שם שותפות אמיתית. ראינו שלא משם תבוא הבשורה, אז התמקדנו ברשויות המקומיות. אנחנו פועלים באשקלון, אופקים, חיפה, קריית שמונה, באר שבע, תל אביב והרצליה". הצעירים מתלהבים, האזרחים הוותיקים נרגשים. מיזם חיבורים 20-80. צילום: יח"צ מה עם מבוגרים שגרים ברשויות מקומיות אחרות? "ברשות מקומית שאנחנו פועלים איתה יש רכז בשטח, מה שמעלה את הסבירות לקבלת מענה. גם בני הגיל השלישי מרשויות מקומיות אחרות יכולים לפנות אלינו, אבל הסבירות שהם יקבלו מענה היא 50% במקום 80%". שורת חברות עסקיות נרתמו לחיבורים 20-80, בהן מיקרוסופט, וויקס, בזק, סילברפורט וריסקיפייד. זוהי רשימה חלקית בלבד. "השותפות עם החברות העסקיות מאפשרת לנו להגיע לקהל יעד מסונן מראש של מתנדבים. בכל חברה אנחנו פונים לאחראי הרווחה, והוא חושף לעובדים את האפשרות להתנדב אצלנו", אמר יששכר. מאז הקמת המיזם השתתפו בו מעל 20 אלף מתנדבים. כרגע יש במאגר של חיבורים 20-80 כ-12 אלף איש, מהם 10,000 מבוגרים, ש-3,000 מהם נעזרים בשירותי העמותה באופן קבוע, ו-2,000 מתנדבים, כך שהביקוש גדול בהרבה מההיצע. מה התגובות? "אנשים מאוד אוהבים את הרעיון שלנו. למתנדבים לוקח שנייה להבין שזה לא דורש מהם מחויבות קבועה, שלא מדובר במפגשים קבועים, אלא הם יכולים להתנדב כשהם פנויים לכך. יש מחסום, אבל בסופו של דבר, הם בדרך כלל מתלהבים. הזקנים מתרגשים, הם מאוד מוקירים לנו תודה. לוקח להם זמן להבין שזה בחינם, כי למרבה הצער, זקנים רגילים שעובדים עליהם, שמנסים לעקוץ אותם. שם אני מרגיש שניצחנו את מחסום הפחד".

כ-95% מעובדי ההיי-טק הישראלי עושים שימוש יומיומי באפליקציות AI, דוגמת ChatGPT, קלוד ועוד, כך עולה ממחקר של רשות החדשנות שהתפרסם לאחרונה. מרבית השימושים מתמקדים בפיתוח וכתיבת קוד, באיתור באגים ובניתוח לוגים. למרות התרומה המשמעותית לפריון ולקיצור זמני העבודה – האימוץ הרחב של כלים אלו מייצר גם אתגרים חדשים עבור ה-CIO's וה-CISO's, ולא רק בהיי-טק, וזאת בשל העלייה בסיכון לדליפת מידע רגיש אל מחוץ לארגון. בדיוק באתגרים הללו יתמקד הוובינר הקרוב המשותף לצ'ק פוינט וביקון סקיוריטי, שיציג את איומי הסייבר החדשים הנובעים מהשימוש של עובדים באפליקציות AI. בנוסף, החברות יציגו פתרון ייעודי של צ'ק פוינט, המאפשר ל-CIO ול-CISO לנטר ולבקר את המידע המועבר מהעובדים אל כלי ה-AI, וכך לצמצם את סיכוני הדליפה והחשיפה המיותרת של מידע רגיש. וובינר משותף לחברות צ'ק פוינט וביקון סקיוריטי למעלה מ-40% מהארגונים יחוו דליפת מידע מסווג לאור השימוש ב-AI חברת המחקר גרטנר הציגה את האתגר וקבעה כי עד 2030 יותר מ-40 אחוזים מהארגונים בעולם יחוו תקריות אבטחה וחוסר ציות לרגולציות, עקב שימוש בכלי AI במקום העבודה. גרטנר מכנה את התופעה "צל ה-AI", ומתריעה כי שימוש בלתי מורשה בכלי AI עלול להוביל לאובדן קניין רוחני, לחשיפת מידע רגיש ולשלל סיכוני אבטחת מידע וציות רגולטורי. חוקרי גרטנר מוסיפים כי על המנמ"רים לקבוע מדיניות ארגונית סדורה לשימוש בכלי בינה מלאכותית, לבצע ביקורות שוטפות על דפוסי השימוש בהם, ולשלב את הסיכונים הנלווים כחלק מובנה מתהליכי ההערכה והניהול שלהם. להחזיר את השליטה ל-CIO ול-CISO בעידן ה-AI פתרון GenAI Protect מבית צ'ק פוינט מטפל בדיוק באתגר הזה: כיצד לאמץ AI מבלי לחשוף מידע רגיש או סודות מסחריים. הפתרון מעניק נראות ובקרה על כל אינטראקציה בין העובדים לכלי בינה מלאכותית יוצרת, מזהה ניסיונות לשיתוף מידע רגיש ומתריע על כך בזמן אמת. בפועל, מדובר בשכבת הגנה נוספת שמאפשרת לארגון לסגור את הפער שנוצר עקב השימוש בכלי AI על ידי עובדים. הפתרון מספק שקיפות מלאה בנוגע לאילו אפליקציות AI נמצאות בשימוש, כיצד נעשה בהן שימוש, ומהם הסיכונים הפוטנציאליים – תוך מניעה של דליפות מידע ושמירה על נכסים קריטיים. כמו כן, הוובינר המשותף של צ'ק פוינט וביקון סקיוריטי יעמיק באתגר החדש הזה, ויציג את היכולות של פתרון GenAI Protect, המעניקות ל-CIO ול-CISO יכולות שמאפשרות לארגון ליהנות מהיתרונות שה-AI מאפשר, אך במקביל לעשות זאת באופן מבוקר, מאובטח וללא סיכונים. בנוסף, יוצג דו"ח אבטחת הסייבר בעידן ה-AI של צ'ק פוינט לשנת 2025, שמדגיש כיצד גורמי איום כבר מנצלים את יכולות ה-AI לפיתוח מתקפות חדשות: פישינג ודיפ-פייק מונעי AI, פריצות למודלי שפה, יצירת אוטומטית של קוד זדוני, ועוד. ניסיון מוכח בהטמעה ביקון סקיוריטי רואה ב-GenAI Protect שכבת הגנה חיונית המותאמת לעידן בו חדשנות וסיכון הולכים יחד. שיתוף הפעולה של אנשי ביקון סקיוריטי עם חברת צ'ק פוינט הוא ארוך שנים וכולל ניסיון עשיר ביישום מוצלח של פורטפוליו הפתרונות המגוון מבית ענקית הגנת הסייבר. החוזקה של החברה כאינטגטור המתמחה ביישום פתרונות אבטחת מידע ארגוניים, ואלו של צ'ק פוינט בפרט, היא ביכולת שלה לשלב ידע טכנולוגי עמוק עם ניסיון מוכח ביישום הפתרונות. השילוב הזה מאפשר ל-ביקון סקיוריטי להוביל פרויקטים מורכבים, ולספק ללקוחותיה פתרון מקיף המותאם בדיוק לצרכים שלהם – מהתכנון ועד העלייה לאוויר. הצטרפו לוובינר שלנו וגלו את היכולות ש-GenAI Protect מעניק למנהלי אבטחת המידע בעידן החדש – לפרטים נוספים והרשמה – לחצו כאן

חמש שנים אחרי שאפל הודיעה בכנס WWDC שהיא מתחילה לייצר את מעבדי ה-M שלה, והפסיקה לייצר את המעבדים שנמצאים במכשיריה במפעלי אינטל, דיווח חדש מספר ששתי החברות חוזרות לשתף פעולה. אלא שכעת, החלק של אינטל בעסקה יהיה אספקת קווי ייצור עבור המעבדים של אפל שנמצאים בתכנון. לפי פוסט שהעלה האנליסט המוכר לשוק המוצרים של אפל, מינג-צ'י קו, לחשבון שלו ברשת X, הצפי הוא שאינטל תתחיל לספק לאפל מעבדים ברבעון השני עד השלישי של 2027. עם זאת, לא מדובר בכל ליין מעבדי ה-M, אלא רק בדורות החדשים של המעבדים הבסיסיים, שמשמשים את אפל על מנת להניע את מחשבי ה-MacBook Air ואת טאבלטי ה-iPad Pro שלה. קו טוען שהצפי של אפל הוא לכ-15 עד 20 מיליון מעבדים כאלה ב-2026, וגם ב-2027. אפל כבר קיבלה למחקר ובדיקות את תהליך הייצור הנוכחי של אינטל, Intel 18A, אבל האספקה בפועל של המעבדים תלויה בעדכון של התהליך, שאינטל צפויה לעשות ברבעון הראשון של השנה הבאה. Intel 18A הוא התהליך שיניע את מעבדי הדור הבא של אינטל, Panther Lake, עבור השוק הנייד. אלה קרויים גם Core Ultra (Series 3). בהצגת המעבדים הללו טענו בחברה שהוא ישמש ברובו המוחלט את אינטל עצמה, ויסופק רק לחוזים שנחתמו – כך שייתכן שהדיווח הנוכחי קשור לאותה הודעה. בנוסף, אינטל אמרה שהיא נעה כבר אל עבר Intel 14A – תהליך ייצור שבו היא חושבת שהיא תיתן מאבק חזק במיוחד ל-TSMC, כך שהחוזה עם אפל פותח מבחינתה אופק הרבה יותר חזק לעתיד. מבחינת אפל, היא תמשיך לייצר את רוב מעבדי ה-M שלה, וגם את מעבדי ה-A לאייפונים, אצל TSMC – אבל היא פותחת דלת לאפשרות להשתמש באופן נרחב יותר בשירותים של יצרנית נוספת.

המכירות המקוונות בארה"ב בבלאק פריידי הגיעו ל-11.8 מיליארד דולר, עלייה של 9.1% לעומת השנה שעברה, כך לפי הערכה של אדובי אנליטיקס, כשהבינה המלאכותית תרמה חלק נכבד מעלייה זו, הודות לכלי בינה מלאכותית שמסייעים לצרכנים למצוא מבצעים ומעודדים קניות מקוונות. המכירות המקוונות אמנם צמחו, אבל לעומן – התנועה בחנויות הפיזיות פחתה עקב אינפלציה וחששות של צרכנים בנוגע למדיניות הסחר. עונת הקניות של החגים בארה"ב מתחילה כשברקע תקציבים מצומצמים, אבטלה שמתקרבת לשיא של ארבע שנים, אמון צרכנים שצנח לשפל של שבעה חודשים ותגי מחירים שגורמים לקונים לעקוב אחר כל דולר. עוד לפי אדובי, התנועה המונעת על ידי AI לאתרי קמעונאות בארה"ב זינקה ב-805% בהשוואה לשנה שעברה, זאת עוד לפני שהושקו כלי בינה מלאכותית כמו Sparky של וולמארט או Rufus של אמזון. לפי מסטרקארד, הביקוש לקניות מקוונות גדל, והמכירות צמחו ב-10.4% בבלק פריידי, בהשוואה לצמיחה של 1.7% במכירות בחנויות בשנת 2024. לפי נתון נוסף, של סיילספורס, סוכני בינה מלאכותית השפיעו על מכירות מקוונות בשווי 14.2 מיליארד דולר ברחבי העולם – מתוכם שלושה מיליארד דולר הגיעו מארה"ב בלבד. לפי סיילספורס, צרכנים אמריקנים הוציאו 18 מיליארד דולר באינטרנט על רכישות בבלאק פריידי, עלייה של 3% לעומת השנה שעברה. למרות שצרכנים אמריקנים הוציאו יותר בבלק פריידי הזה בהשוואה לשנה שעברה, סיילספורס טוענת שעליות המחירים פגעו בביקוש המקוון, כאשר קונים הגיעו לקופה עם פחות פריטים בהשוואה לשנה שעברה. גם שיעורי ההנחות נותרו ללא שינוי בהשוואה לשנת 2024, כאשר בינה מלאכותית עוזרת לקונים לגלות את המבצעים הטובים ביותר, ועלייה בתגי המחיר הקשתה על קמעונאים לקבל הנחות גדולות יותר. בלק פריידיי, לפי אדובי, הוא גל הקניות שמכין את הבמה לקניות המקוונות בסייבר מאנדי, שצפויות להגיע ל-14.2 מיליארד דולר.