קרב מעניין ניטש בימים אלה על נשיאות התאחדות התעשיינים, בבחירות שיתקיימו בסוף החודש. צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, הצטרף ברגע האחרון למרוץ מול אברהם נובוגרוצקי, יו"ר חד אסף תעשיות ויו"ר איגוד המתכת והחשמל בהתאחדות. יש לדבוש זיקה לטכנולוגיה – משם הוא התחיל את הקריירה והמסלול העסקי שלו. הוא הגיע לפני ימים אחדים לאולם האירועים לאגו בראשון לציון, כדי לדבר עם משתתפי כנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים. דבוש הוא לא תעשיין "קלאסי": הוא נולד באשקלון, שמיני מ-10 ילדים, לחדרנית בבית הבראה של ההסתדרות ופקיד בעמיגור. הוא גם היה הבן הראשון, והיחיד במחזור שלו בבית הספר, שלמד עיצוב אופנה. אחרי שירות בתותחנים ואחר כך במגלן, שם הוא הקים את ההדרכה באמצעות מחשב, דבוש ניסה להתקבל ללימודי אופנה בשנקר, ללא הועיל, והודח מלימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל בשל "חוסר כישרון עיצובי". אחרי הכישלונות באקדמיה, דבוש פנה לתחום הטכנולוגיה: ב-1992 הוא הקים את היפרלוג – חברה שעסקה בפיתוח מערכי הדרכה ממוחשבים, ושנתיים לאחר מכן, על בסיס היפרלוג, הוא הקים, יחד עם שרון כרמל, נפתלי שני ואלי רייפמן, את גיאו-אינטראקטיב, שעסקה בפיתוח כותרי מולטימדיה. בהמשך שינתה גיאו-אינטרקאטיב את שמה לאמבלייז, אז אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בישראל. היא הונפקה ב-1996 והגיע בשיאה לשווי שוק של שמונה מיליארד דולר – סכום ענק במושגים של שנות ה-90. בשנת 2000 דבוש מכר את חלקו בחברה תמורת 40 מיליון דולר. שנה לאחר מכן, ב-2001, הוא רכש את קליל, חברה ותיקה (נוסדה ב-1950) שעוסקת בפיתוח, עיצוב וייצור חלונות, דלתות ותריסים. או, כלשונו, "עברתי מ-Windows לחלונות". "כשקניתי את קליל, היא הייתה בהפסד שנתי של שני מיליון שקלים ועם חוב לבנקים של 60 מיליון. אחרי שלוש שנים הגדלתי את ההפסד ל-37 מיליון שקלים ואת החוב ל-120 מיליון. בשלב הזה פגשתי את רעיה שטראוס, שהייתה אז הבעלים של שטראוס יחד עם אחיה, מיכאל. היא הכירה לי את קובי לוי, שהכין עבורי תוכנית עם 20 משימות לביצוע. ביצעתי אותן, ובתוך שנה עברנו לרווח". כיום, שווי השוק של החברה עומד על כ-450 מיליון דולר. "אנחנו חייבים לשנס מותניים ולעשות שינוי" דבוש דיבר בכנס על מצב התעשייה בישראל ואמר כי "היא בתקופה מאתגרת, ואנחנו חייבים לשנס מותניים ולעשות שינוי". הוא דיבר גם על מהפכת ה-AI ואמר כי "כשהתחילה מהפכת האינטרנט אמרו שזאת לא מהפכה טכנולוגית אלא חברתית. ניתן לומר את זה גם על הבינה המלאכותית". "שואלים אותי: למה אתה רץ לנשיאות התאחדות התעשיינים? אני משיב כי למדינת ישראל חסר קול של תעשייה, שיסביר את מה שאמור להיות מובן מאליו: למה התעשייה חשובה במדינה. מקבלי ההחלטות לא מבינים את זה. נכון שהממשלה עושה, אבל זה לא מספיק", ציין. "בחו"ל, לפחות בחלק מהמדינות, אם אתה אומר שאתה רוצה לפתוח מפעל – כולם מכרכרים סביבך, ובפרט הממשלה. זה צריך להיות המצב גם בארץ", אמר דבוש. הוא פירט את ה-"אני מאמין" שלו באשר לתעשייה: "צריך לשנות את הביורוקרטיה והרגולציה – מה שיקרה רק ביום שבו מקבלי ההחלטות יבינו את הערך של התעשייה הישראלית. יש לחשוב מערכתית כדי להוריד את יוקר המחייה. כמו כן, יש להביא בפני מקבלי ההחלטות קול חזק וצלול, על מנת לעשות שינוי מהייסוד. התעשיינים עושים בארץ דברים מדהימים. רובם נמצאים פה כי זאת מדינת ישראל. הם היו עושים יותר כסף אם הם היו יבואנים, הופכים את המפעלים שלהם למחסנים או מעבירים אותם לחו"ל. לכן, התעשיינים צריכים להסתובב עם חזה נפוח".

נכון למועד כתיבת שורות אלו המצור הדיגיטלי על איראן עלה מדרגה והפך למלחמה אלקטרונית גלויה בשמי המדינה. האינטרנט הלאומי משותק כמעט לחלוטין זה למעלה מ-60 שעות, עם רמת קישוריות שצנחה לאחוז בודד בלבד מהרמה הרגילה – מצב שגורר נזק כלכלי אדיר הנאמד ב-1.56 מיליון דולר בכל שעה של חשיכה. בנוסף חשוב להבין כי ההחשכה היזומה של שלטון האייתוללות נועדה ראש וראשון לחבל באופן משמעותי ביכולתם של בני העם האיראני להפיץ מידע מהמתחולל במדינה כעת, וזאת לנוכח מאת המונים נגד השלטון הדיקטטורי. הפסקת האינטרנט גם אמורה לחבל ביכולת מארגני המחאה לתקשר בינם לבינם ועם המוחים ברחבי איראן. בתגובה לניתוקם של כ-85 מיליון אזרחים, אילון מאסק וחברת SpaceX שייסד והוא מנכ"לה הפעילו את שירות האינטרנט הלווייני סטארלינק (Starlink) שלהם לטובת העם האיראני וזאת ללא עלות. אלא שביממה האחרונה מתבהר כי לא מדובר בחיבור פסיבי בלבד: מהנדסי SpaceX מנהלים ממש כעת "קרב מוחות" טכנולוגי מול מערכות השיבוש האיראניות, ומבצעים עדכוני תוכנה רציפים (Over-the-air) ללוויינים שמעל איראן, וזאת מטרה לשנות את תדרי השידור בכל כמה דקות, מה שמקשה על האויב להתביית על האות ולחבל בקישוריות. https://t.co/OVgWdd2AEQ DIGITAL LIFELINE: Elon Musk Activates Starlink in Iran as Regime Cuts the Internet BRAVO MUSK!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! — Rheva Acevedo (@curlymoved) January 11, 2026 התגייסותו הנוכחית של מאסק למען האזרחים באיראן מהווה המשך ישיר למדיניותו מסוף שנת 2022, אז נרתם לסייע ל"מחאת החיג'אב" שפרצה בעקבות מותה של הצעירה מהסה אמיני. גם אז הורה מאסק ל-SpaceX להפעיל את שירותי סטארלינק במדינה, כדי להתגבר על חסימות האינטרנט של הממשל, ובדצמבר 2022 הוא אף צייץ כי הגיע ליעד של כ-100 לוויינים פעילים מעל שמי איראן. מהלך זה, שהתבצע בתיאום עם הממשל האמריקני לקידום חופש המידע, הגיע לאחר הצלחתו המוכחת של השירות בסיוע לאוקראינה מול המתקפות הרוסיות, והוא ביסס את מעמדה של רשת הלוויינים ככלי מרכזי לעקיפת צנזורה ודיכוי דיגיטלי במדינות הנמצאות במצוקה. סטארלינק מחתרתי בכבלים בין הבתים כאמור, השלטונות בטהרן לא נותרו חייבים ומחזירים מלחמה ל-מאסק. על פי הדיווחים השונים בעולם, הם פרסו מערכות שיבוש צבאיות מתוחכמות המבוססות על שיבושי GPS. הדיווחים מהשטח מצביעים על מאבק עיקש: בעוד שבימים הראשונים נרשמה פגיעה קלה באינטרנט של סטארלינק, כעת מדווחים מומחי אבטחה על אובדן נתונים של עד 80% באזורים מרכזיים. כדי להתגבר על כך ועל סכנת הזיהוי מרחפנים, המפגינים אימצו טקטיקה של "רשתות שכונתיות": טרמינל אחד מוסתר במיקום מוסווה (כמו צמחייה או פחי אשפה), והאינטרנט מופץ לבניינים סמוכים דרך כבלי רשת פיזיים, נסתרים כדי למזער את החתימה הוויזואלית של הציוד. הדיכוי שמפעיל המשטר באיראן על הציבור גלש גם למישור המשפטי והמודיעיני. לצד הפצת אפליקציות מזויפות המכילות תוכנות ריגול, המשטר מאיים בעונשי מוות תחת האישום הדתי ב"מוחארבה" (מלחמה נגד האל) לכל מי שיימצא מחזיק בציוד הלווייני. זהו כלי משפטי קיצוני באיראן, המאפשר הוצאות להורג מהירות ללא הליך תקין, למי שימצא אשם במעל על ידי הרשויות. למרות המאמץ הממשלתי למנוע את הפצת התיעודים על מותם של לפחות 116 פעילים, המאבק נמשך. מאסק הצהיר בנחישות כי ימשיך להתנגד לניסיונות ההשבתה. הלוויינים במסלול נמוך מהווים כעת את הסיכוי והמחסום האחרון האפשרי בפני בידוד מוחלט של העם האיראני משאר העולם. Today I've asked Starlink/X CEO Elon Musk to activate Starlink Direct-to-Cell and Google CEO Sundar Pichai to expand Satellite SOS for Iran during the ongoing internet blackouts and protests. – https://t.co/GHGEv6mBjH – https://t.co/nYPzI9Gcf2 Many people argue that Iranians… pic.twitter.com/cIK1CfNkUO — Nariman Gharib (@NarimanGharib) January 10, 2026 Direct-to-Cell – האם זהו הפיתרון לקישוריות איראנית? מעניין לגלות כי במקביל למאבק בשטח, היום (א') נפתחה חזית לחץ חדשה על ענקיות הטכנולוגיה. הפעיל האיראני הגולה נרימן גריב, שחי בבריטניה כיום, פנה ב-X אל מאסק וגם לסונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל (Google) בדרישה דחופה: הפעילו מעל איראן את טכנולוגיית Direct-to-Cell (ישיר-לסלולר) ואת שירותי ה-SOS הלווייניים. גריב, שניתח נתונים מאפליקציית VPN פופולרית, הפריך את הטענה כי לאיראנים אין מכשירים מתאימים, והציג נתונים לפיהם כ-15% מהמשתמשים (למעלה ממיליון איש בדצמבר האחרון בלבד) כבר מחזיקים בסמארטפונים סטנדרטיים התואמים לטכנולוגיה. בניגוד לטרמינלים הנוכחיים של סטארלינק הדורשים צלחת וחשופים לגילוי, טכנולוגיית Direct-to-Cell אינה דורשת חומרה מיוחדת כלל; היא מאפשרת לטלפונים רגילים (דגמי LTE מארבע השנים האחרונות) להתחבר ישירות ללוויינים המשמשים כ"אנטנות סלולריות בחלל", ובכך לעקוף לחלוטין את התשתית הקרקעית החסומה מבלי להסתכן בהחזקת ציוד לא חוקי.

כשאנחנו מעלים דברים על הכתב, לעתים הנטייה שלנו היא להשתמש בשפה "גבוהה" יותר. אז מה עושים בימינו אלה כדי להציג כתיבה ברמה גבוהה יותר? ניחשתם… ChatGPT, ומסתבר שזה גם עובד. לפי מחקר חדש של שתי חוקרות מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, המכללה האקדמית חמדת ואוניברסיטת חיפה, המתפרסם לרגל יום הלשון העברית שצוין אתמול, עולה כי שימוש ב־ChatGPT משפר תוצרים, אבל אליה וקוץ בה – הוא עלול לפגוע בהבנת הנקרא, ולפעמים כנראה גם משעמם… ממצאי המחקר מראים, כי חיבורים שנכתבו בעזרת הכלי היו ארוכים יותר ומנומקים יותר, כללו שימוש במקורות באופן רחב יותר, וכן רכיבים טיעוניים רבים יותר. עם זאת, השימוש ב־ChatGPT הוביל לפגיעה בלמידה: המשתתפים הביעו הבנה נמוכה יותר של הטקסטים, המעורבות בקריאה פחתה וחוויית המשימה נחשבה מאתגרת פחות ומעניינת פחות. את המחקר הובילו ד"ר לירון פרימור, מרצה בחוג ללשון העברית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ובמכללה האקדמית חמדת ופרופ' שרית ברזלי מאוניברסיטת חיפה. במחקר השתתפו 147 סטודנטים לתואר ראשון ובוגרי תואר ראשון, שהוקצו אקראית לכתיבה טיעונית בעזרת ChatGPT או ללא שימוש בו. המשתתפים קראו ארבעה טקסטים קצרים בנושא שפה בקרב בעלי חיים וכתבו חיבור טיעוני לשאלה "האם לבעלי חיים יש שפה בדומה לבני אדם?" התוצרים נבחנו לפי רכיבים טיעוניים, שימוש במקורות, וכן לפי הבנת הנקרא וזכירת המידע. ד"ר לירון פרימור מסבירה: "ממצאי המחקר מצביעים על אתגר חינוכי ברור: כיצד ניתן לתמוך בכתיבה ממזגת של תלמידים המשתמשים בכלי בינה מלאכותית בלי לפגוע בהבנה ובלמידה? המחקר מציע כי פיתוח דרכים להגדלת המעורבות בקריאה עשוי להוות מפתח לשמירה על הבנת הנקרא גם בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות". ואנחנו אומרים: כדי שהקוראים יחושו מעורבות ועניין רחבים יותר, צריך גם נשמה בכתיבה, לא רק מוח…

דו"ח מגמות הטכנולוגיה לשנת 2026 של דלויט (Deloitte) מצביע על כך שהבינה המלאכותית תפסיק להיות כלי ניסיוני או תוספת חכמה השנה ותהפוך לתשתית בסיסית, בדומה לחשמל או לאינטרנט, המשפיעה על כלל תחומי החיים והעסקים. עוד מצא הדו"ח כי המעבר משלב הניסוי לשלב ההאצה (Scaling Imperative) של ה-AI מתרחש בקצב מהיר במיוחד, כאשר אימוץ הטכנולוגיה מגיע לשיאים חדשים. כך לדוגמה, לפי הדו"ח, כלי AI ג'נרטיבי מוביל הגיע לכ-100 מיליון משתמשים תוך חודשיים בלבד, לעומת כ-50 שנים שנדרשו לטלפון להגיע ל-50 מיליון משתמשים. קצב זה יוצר אפקט "גלגל תנופה", שבו שיפורים טכנולוגיים, השקעות ותשתיות מאיצים זה את זה במקביל. החוסן הלאומי והאישי לבדו אינו מספיק. כדי להתמודד עם השינויים ולרכוב על גל הסינגולריות הטכנולוגית, הנהלות ומובילי טכנולוגיה בישראל נדרשים לשנות את תפישתם באופן מהותי, להגדיל השקעות, ולהפוך את הטכנולוגיה לאבן הראשה בצמיחה העסקית על פי הדו"ח של דלויט, ה-Agentic AI (הבינה המלאכותית הסוכנית, או מה שרבים מכירים כסוכנים האוטונומיים) צפויה להניע את עידן האינטגרציה הארגונית הבא. שוק ה-Agentic AI העולמי צפוי להגיע ל-35 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בשינוי משמעותי שבו ה-AI משתלבת במערכות ליבה קיימות כמו מנועי חיפוש. הדו"ח מעריך שכמעט שליש (29%) מהמבוגרים במדינות מפותחות עתיד לצפות בסיכום חיפוש שנוצר על ידי AI המובנית במנועי החיפוש מדי יום ב-2026. הבינה המלאכותית מתרחבת גם לעולמות הפיזיים (AI Goes Physical) ומחברת מערכות מידע למכונות ותהליכי ייצור. קצב הגידול של האוטומציה הפיזית מרשים, ולפי הדו"ח, מלאי הרובוטים התעשייתיים הפועלים במפעלי העולם צפוי להגיע לכ- 5.5 מיליון יחידות במהלך 2026. השינוי שמביאה הבינה המלאכותית הוא מהותי, מאתגר את המצב הקיים, את ההשקעות הפיננסיות, ואת התרבות הארגונית. שינוי זה דורש לעיתים בנייה מחדש של תהליכים, ולא רק שדרוג. האם בישראל ערוכים להתמודד עם גודל השינוי? השאלה המרכזית הניצבת לפתחנו בישראל היא: האם אנחנו כעם וכחברה, כארגון וכפרטים, ערוכים – עם כל החוסן המוכח שלנו – להתמודד עם גודל השינוי? התשובה נעוצה בפרדוקס הישראלי: מצד אחד, ישראל ידועה כ"סטארט-אפ ניישן" חדשנית ונועזת. מצד שני, ארגונים גדולים בישראל מתמודדים עם "חוב טכנולוגי" משמעותי, הנובע בין היתר, מפערים בתשתיות הליבה, ממעבר איטי לענן, ומאימוץ מוגבל של פתרונות מתקדמים, למשל בעולמות ה-ERP וה-CRM. בנוסף, ההשקעות ב-IT בארגונים ישראליים נמוכות יחסית לארגונים אמריקנים או אירופים באותו סקטור. לאורך השנים הנהלות רבות בארץ טרם השכילו להפנים כי טכנולוגיה אינה רק פונקציה תפעולית אלא מנוע עסקי שמשנה ומצמיח את העסק. המשמעות של החוב הטכנולוגי קריטית בעידן ה-AI: במקום להתמקד בניצול יכולות AI, ארגונים נדרשים לעיתים להשקיע באופן מאסיבי בסגירת פערים טכנולוגיים בסיסיים, דבר שעלול להגביל משמעותית את יכולתם להתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית. לפי הדו"ח, רק אחד מכל עשרה ארגונים בארץ (11%) הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף. מצב זה נובע, בין היתר, מהניסיון להטמיע כלי AI בתהליכים קיימים שתוכננו עבור בני אדם, במקום לעצב תהליכים עסקיים חדשים המותאמים ליכולותיה של הבינה המלאכותית. החוסן הלאומי והאישי לבדו אינו מספיק. כדי להתמודד עם השינויים ולרכוב על גל הסינגולריות הטכנולוגית, הנהלות ומובילי טכנולוגיה בישראל נדרשים לשנות את תפישתם באופן מהותי, להגדיל השקעות, ולהפוך את הטכנולוגיה לאבן הראשה בצמיחה העסקית. ארגונים ואנשים פרטיים שיפגינו סקרנות, יסתגלו במהירות ויאמצו את השינוי, עשויים להפיק יתרון משמעותי. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההצלחה אינה מובטחת, והיא תלויה ביכולת להטמיע תהליכים חדשים, להשקיע בתשתיות, לחשוב בצורה יצירתית, אך תוך פעולה זהירה ושמירה על עקרונות של בקרת איכות, ציות, אבטחת מידע ורגולציה. רק כך נוכל להבטיח שהחוסן שלנו יתורגם ליתרון טכנולוגי מוביל בעולם. חברות וארגונים, כמו גם אנשים פרטיים, שיהיו סקרנים, יסתגלו במהירות ויאמצו את השינוי, במקום להתנגד לו – יצמחו. הכותב הוא שותף ו-CTO בחטיבת הייעוץ של דלויט ישראל

ה-IT של עיריית נס ציונה, בהובלת המנמ"ר לירן וייס, ביצע פרויקט הגירה לענן הפרטי של מטריקס. הפרויקט החל בדצמבר 2024 והסתיים בסוף 2025 והיקפו הכספי, הכולל תחזוקה לארבע שנים, עומד על מיליוני שקלים. את הפרויקט ביצעו מומחי חטיבת האינטגרציה והתשתיות של מטריקס ו-InnerCloud – מחלקת הענן הפרטי של החברה. וייס, מנהל אגף מערכות מידע בעירייה […]

"ארגונים ניצבים מול שלל אתגרי אבטחה, בעולם בו האיומים הולכים ומתרבים ונהיים מתוחכמים יותר. עליהם לאבטח את משטח התקיפה ההולך וגדל, להגן על המתחם ההיקפי, ובמקביל – גם על תחנות הקצה. רק בדרך זו תתקבל הגנה מוכללת, הנותנת מענה לאיומים הקיימים ההולכים וגדלים, לאיומים מהענן, ולאיומי המחר מבוססי AI", כך אמר רשף בראון, מנהל פריסייל פתרונות סימנטק בחברת נס. בראון דיבר בכנס השקת שנת הפעילות החדשה של סימנטק מבית ברודקום בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ובשיתוף נספרו, קבוצת המוצרים של נס – פרו – נציגת ברודקום בישראל – בשבוע שעבר בימים ד' ו-ה' במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות מלקוחות סימנטק בישראל. "האיומים מגיעים מכמה וקטורים" בנאומו סיפר ושיתף ראון כי "האיומים מגיעים מכמה וקטורים: העובדים, שהם החולשה הגדולה ביותר בארגונים; מאבקים גיאופוליטיים מתמשכים שמשתקפים במלחמות הסייבר; סוכני בינה מלאכותית שמגדילים את כמות המתקפות; המחשוב הקוונטי; ומחשוב ענן: התוקפים מתמקדים במתקפות נגד סביבות ענן ארגוניות". לכן, הסביר, "ארגונים צריכים לשנות את מערך ההגנה כך שיספק הגנה לכלל נכסי הארגון, באופן היברידי – בכל מקום שבו הנכסים הללו נמצאים". "ארגונים", המשיך בראון, "מאמצים פתרונות ענניים, דוגמת Office 365 או G Suite, וצריכים לספק למשתמשים יכולות עבודה מאובטחות מרחוק, כך שהם יוכלו לצרוך שירותי ענן בכל מקום. לכן, מנהלי הגנת הסייבר נדרשים לספק פתרונות שכוללים שירותי ענן – בצורה מאובטחת, תוך מיקוד בשיפור של חוויית המשתמשים. פתרונות אבטחה נועדו להגן לא רק על סביבת הענן – אלא גם על המשתמשים במידע ועל שימוש הארגון בשירותי הענן למיניהם. יש להגן על תחנת הקצה של המשתמש, על המשתמש עצמו ועל הנכסים הארגוניים שנמצאים בסביבות היברידיות – בענן, בקרקע ובסביבה מרובת עננים", הצהיר. SSE – שירות מאובטח למחשוב קצה לדבריו, "ארגונים נדרשים ורוצים מעטפת פתרונות אבטחת מידע עננית מספקית פתרונות אבטחה אחת, עם חוויית משתמש מיטבית, סוכן אחד, ניהול קל, פונקציונליות רבה, רמת אבטחת מידע גבוהה ועבודה מרחוק ללא סיכונים. SSE (ר"ת Secure Service Edge – שירות מאובטח למחשוב קצה – י"ה) היא ארכיטקטורת רשת, שמשלבת את האבטחה והקישוריות של רשת ארגונית מסורתית עם הגמישות של הענן. התפישה מאפשרת לחברות לספק גישה מאובטחת ליישומים ולמשאבים שלהן, ללא קשר למיקום המשתמש. כך יש מענה לאתגר של כוח עבודה נייד ומבוזר, והתמודדות למול איומי אבטחה חדשים – עם רמת הגנה זהה בכל מקום. הפלטפורמה מודולרית ומורכבת מפתרונות ענניים ומקומיים, שמחוברים ומשולבים יחדיו". "כך, מימוש תפישת ההגנה של סימנטק בענן מביא לשיפור בשיעור של 144% בביצועים וחוויית המשתמש, בהשוואה לגלישה רגילה ברשת, וכן לשיפור תעבורת האינטרנט והפחתת משך השיהוי ב-62%", אמר בראון. "בעולם תחנות הקצה", ציין, "עובדים ניגשים לנתונים וליישומים ממיליארדי מכשירים בעלי יכולות, מיישומים וממערכות הפעלה שונות. אבטחת נקודות קצה היא קו ההגנה האחרון והקריטי במניעת מתקפות סייבר שיפגעו במכשירים אלה ובהגנה על המידע הרגיש שלכם שברכיבים אלה. אנחנו מציעים הגנה על כל מכשירי הקצה על בסיס טכנולוגיות, המביאות להפחתת משטחי תקיפה, מניעת תקיפות, מניעת פרצות, גילוי ותגובה. כל ההגנה הזו מופעלת על ידי רשת המודיעין הגלובלית שלנו, מהגדולות בעולם. פתרון הסוכן היחיד של סימנטק מספק אפשרויות ניהול ופריסה גמישות, כולל מערכות מבוססות ענן מלאות, מקומיות והיברידיות", סיפר בראון לבאי הכנס. בראון ציין כי נס פרו משווקת בלעדית בישראל את מוצרי התוכנה של ברודקום, לרבות סימנטק ו-CA Technologies, "ומשימתה: להעניק כיסוי אבטחתי מוכלל ואחוד לארגונים, כולל איומים מבוססי AI – ובכל שלבי המחזור של אימוץ העננים". "מאות ארגונים בישראל הם לקוחות סימנטק, ממגזרי הממשלה-ציבורי, הפיננסי והתקשורת, ועוד. בשנה מאתגרת זו הגדלנו את היקף הפעילות שלנו", סיכם בראון. "ובשל הגידול בשימוש ב-AI, לצד המשך ההגירה לענן והצורך באבטחה בעולם היברידי – להערכתי המגמה תימשך. כבר עכשיו אנו יושבים עם ארגונים ומתכננים את הפרויקטים ל-2026".

קראודסטרייק (CrowdStrike) רוכשת את סטארט-אפ ניהול הזהויות SGNL בכמעט 740 מיליון דולר, כך הודיעה החברה בסוף השבוע. העסקה צפויה להיסגר בסוף אפריל. לפי קראודסטרייק, "הרכישה תסייע ללקוחות הארגוניים, משתמשי פלטפורמת האבטחה שלנו בענן, פאלקון (Falcon), לנהל טוב יותר בקשות גישה – עבור זהויות אנושיות ושל מכונות". SGNL הוקמה ב-2021 על ידי סקוט קריז ואריק גוסטבסון. סטארט-אפ קודם שהקימו השניים נרכש על ידי גוגל (Google) ב-2017. שני המייסדים עבדו בענקית החיפוש בעבר, ו-קריז שימש כמנהל מוצר לניהול זהויות והרשאות בגוגל. להעניק ולבטל גישה לזהויות – בהתבסס על מודיעין בזמן אמת ו-AI הנרכשת מספקת לעולם ניהול הזהויות יכולות תזמור, גישה ובקרת גישה דינמית בזמן אמת, תוך התבססות על בינה מלאכותית. מנהלי אבטחה ציינו כי "בקרת גישה רציפה, בזמן אמת, היא רכיב חיוני בעידן שמוגדר יותר ויותר על ידי סוכני AI וזהויות של מכונות. ל-SGNL יש יכולות להעניק ולבטל גישה לזהויות – המבוססות על מודיעין בזמן אמת ו-AI – ולעשות זאת באופן עצמאי, בתוך מילישניות". כך, SGNL פועלת כשכבת אכיפת גישה, והיא נמצאת בין מערכות ניהול זהויות וגישה – ובין המשאבים אליהם ניגשים המשתמשים, המכונות וסוכני ה-AI. Thrilled to welcome the SGNL team to the @CrowdStrike mission. Adversaries don't break in. They log in. In the era of AI agents, static identity is a vulnerability. Legacy tools weren't designed for machine-speed attacks. We are redefining identity as a real-time enforcement… — George Kurtz (@George_Kurtz) January 8, 2026 הנרכשת יושבת בפאלו אלטו, קליפורניה, וגייסה 42 מיליון דולר בשני סבבים. בסבב השני היא גייסה 30 מיליון דולר, בפברואר לפני כשנה. על המשקיעים בה נמנות סיסקו השקעות (Cisco Investments), ברייטמיינד פרטנרס (Brightmind Partners) וקרן הון הסיכון של מיקרוסופט. הנרכשת פיתחה תפישה חדשה המכונה ZSP (ר"ת Zero-Standing Privilege – אפס הרשאה) לפיה, ככלל, למשתמש אין גישה – עד שמגיע צורך עסקי. זאת, בניגוד לרוב המערכות הישנות בתחום, הפועלות תחת הנחה שמשתמשים זקוקים לגישה מתמדת למגוון רחב של מערכות, מצב היוצר סיכוני אבטחה מיותרים. מודל ה'אפס הרשאה' של SGNL מאפשר לארגונים למזער חשיפה לסיכונים, למנוע קציר של הרשאות ולהפחית באופן דרמטי את משטח ההתקפה לאיומים מבוססי זהות. SGNL עושה שימוש בטכנולוגיה בקוד פתוח בשם CAEP. אם הפלטפורמה מזהה סיכון פוטנציאלי, היא תקטע מיד את פעילות המשתמש, אנושי או מכונה – בלא לאפשר לו לסיים את פעולתו. אבטחת זהות  – אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום הסייבר אנליסטים ציינו כי ספקיות הגנת סייבר נדרשות לחזק את מערכי הניהול והגנות הזהויות שלהן, כאשר הבינה המלאכותית מגבירה את רמת המורכבות של מתקפות סייבר. כך, אבטחת זהות הופכת לאחד התחומים הצומחים ביותר בתחום הסייבר. לפי IDC, שוק זה צפוי לגדול מכ-29 מיליארד דולר ב-2025 ל-56 מיליארד דולר עד 2029, בין היתר בשל ההתרחבות המהירה של סוכני AI וזהויות לא-אנושיות, הפועלות באופן עצמאי במערכות מבוזרות. ביולי האחרון ספגה מיקרוסופט (Microsoft) גל של התקפות שכוון למערכות SharePoint שלה. בנובמבר אנת'רופיק (Anthropic) חשפה את מתקפת הסייבר הראשונה שמתועדת על ידי בינה מלאכותית. בעולם הזהויות, בשנה שעברה, פאלו אלטו (Palo Alto) רכשה את סייברארק (CyberArk) הישראלית, תמורת 25 מיליארד דולר. בעולם אבטחת הענן, גוגל רכשה את Wiz הישראלית, תמורת 32 מיליארד דולר. "הזדמנות עצומה עבורנו לשנות את שוק הזהות" "אסטרטגיית הרכישה שלנו היא לרכוש צוותים מצליחים וטכנולוגיה חדשנית – במקום כלים ישנים", עקץ ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראודסטרייק, את פאלו אלטו, על רכישת סייברארק. "אנחנו רוצים להציע ללקוחותינו את הערך המרבי, שבו הם יעבדו באופן אחוד מולנו, עם פחות ספקים, פחות מורכבות, פחות עלות ויותר יכולות לעצירת פריצות". קורץ הוסיף ואמר כי: "הרעיון שבינה מלאכותית תהרוס תוכנה – שגוי, צריך אותה כדי להגן על AI". בראיון בלעדי ל-CNBC אמר קורץ כי "זו הזדמנות עצומה ללקוחותינו להגן על עצמם, והזדמנות עצומה עבורנו לשנות את שוק הזהות. העסקה תקדם את טביעת הרגל שלנו בעסקי אבטחת הזהויות. זהו שוק של מיליארדי דולרים, שהפך לאחד ממוקדי התקיפה המשמעותיים ביותר".

"רמות השילוב וההטמעה של הבינה המלאכותית במגזרי התעשייה הן שונות, וההטמעות שלה הן בעיקר בשכבת ההנהלה ופחות בשכבת הייצור. כדי להעלות את רמות ההטמעה של ה-AI בתעשייה ולהביא אותה גם לשכבת הייצור, צריך להתמקד בבסיס – תעשייה 4.0. כלומר, להטמיע מערכות חכמות ואוטונומיות, ולדעת לחבר ביניהן", כך אמרה רעות שרון, מנהלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה. לדבריה, "לא לכל מפעל מתאימים כלי ה-AI הכי מתקדמים, אבל כל מפעל צריך להיות מוכן להטמיע AI". שרון דיברה בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה הכנס היה אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. שורה של אתגרים לתעשייה ככלל, אמרה, "שאלנו את עצמנו, במינהל, איך אנחנו מביאים להטמעה כמה שיותר גדולה של בינה מלאכותית בתעשייה. ככל שהעמקנו וניסינו לחשוב על אסטרטגיות ל-2030 ו-2035, הבנו שצריכים לחזק את התעשייה 4.0, שהיא הבסיס". היא אמרה כי "נשקיע ב-2026 בדברים הכי בסיסיים – באיסוף וסידור הנתונים, חיישנים ועוד, כדי לאפשר לתעשייה ליהנות מזה ולהתקדם להטמעת בינה מלאכותית". "אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים שתעשייה 4.0 היא הפתרון להם. לא באמת חזרנו לשגרה, אנחנו במצב חירום מתמשך, מסיבות משתנות. יש לתעשייה הישראלית כמה בעיות עמוקות, שכל אחת מהן מצריכה טיפול נפרד: תחרות גלובלית, בינה מלאכותית, מחסור בכוח אדם ואי ודאות גיאו-פוליטית. אנחנו מבינים שעם כל הרצון הטוב שלנו, העולם מתקדם מהר, וכדי שנוכל ליהנות מזה אנחנו צריכים לחזור לבסיס ולסייע לתעשייה בכל הרמות", ציינה שרון. "אתגר נוסף הוא האוטומציה והרובוטיקה – קובוטים לצד עובדים", אמרה. "כדי להיות מוכנים לאתגר הזה, העובדים צריכים לשפר את המיומנויות שלהם. הקובוטים אמורים לסייע לעובדים, לא להחליף אותם. לטווח הארוך, אנחנו רוצים לקדם את הפתרון הזה". היא הוסיפה כי "אנחנו פועלים להפחתת הרגולציה, כמנוע צמיחה. מרכז ההיתרים לתעשייה בגליל, שמרכז ממשקי רגולציה במקום אחד, מקצר זמנים ב-50% ונותן ליווי אקטיבי למפעלים. אנחנו גם צריכים להנגיש את הרגולציה. לצורך כך, ביצענו מיפוי של הרגולציה לפי ענפים וכלים דיגיטליים להבנת דרישות. אנחנו עובדים בימים אלה על מרכז נוסף בצפון, והמטרה היא שיהיו עוד מרכזים כאלה באזורים שונים בארץ, בפרט בצפון ובדרום, כדי לסייע לשקם אותם כמה שיותר מהיר". שרון ציינה גם את המרכז לתעשייה מתקדמת שהמשרד מפעיל, ש-"יודע להתאים פתרונות למפעלים. הוא מספק אבחון של רמת מוכנות דיגיטלית, סיוע ב-'שרטוט' מפת דרכים למפעלים כדי להגיע לכך, ליווי – ידע, הדגמה ומימון, והטמעה של בינה מלאכותית, אוטומציה ורובוטיקה". "התפקיד שלנו הוא לאפשר לתעשייה לפעול יותר טוב ולהיות חזקה, כי תעשייה ישראלית חזקה היא החוסן הלאומי", סיכמה. אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות. צילום: עמית אלפונטה דובר נוסף באירוע היה אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות. הוא הציג את הרשות ואת מטרתה "לסייע לתעשייה במגוון תחומים וכלים. אנחנו משתדלים להתאים את הכלים והסיוע שלנו למגמות המשתנות ולצרכי התעשייה". "מפעלי הייצור הם לא הפעילות היחידה שלנו, אבל הם הבסיס המרכזי שלנו", אמר יוספי. "מטרתנו היא להטמיע כמה שיותר חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה, כדי להתפתח ולצמוח. על מנת שהכלכלה תצמח לא רק על בסיס צריכה, אלא גם על בסיס הסקטור התעשייתי". "יש לנו שלל מסלולים לעידוד השקעות הון ופיתוח תעשייתי, קידום תעסוקה איכותית, וסביבה וקיימות", ציין. "אנחנו מציעים מסלול מענקים לפי החוק לעידוד השקעות הון, ייצור מתקדם לעידוד הפריון וסיוע לתשתיות לפי אשכולות (קלאסטרים). שינינו את הקריטריונים כך שיהיו מוטי טכנולוגיה". "התעשייה הישראלית חייבת לנוע לכיוון הטכנולוגיה, זה צורך קיומי. לכן, בבואנו לשקול השקעות, אנחנו מתייחסים יותר להטמעת טכנולוגיה ופריון במפעלים, ופחות לגידול במספר העובדים ובמחזורים הכספיים שלהם", הוסיף יוספי. לדבריו, "יש לנו גם תוכנית להשקעה בהון אנושי איכותי ובמשרות בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית. זאת תוכנית שפונה לחברות תעשייה ולחברות טכנולוגיה, אבל בפועל עשו בזה שימוש עד היום רק חברות טכנולוגיה. זה עוד סיוע שיכול לתת למפעלים כיוון להתקדם לכיוון הטכנולוגי".