חברת הסטארט-אפ WINN.AI, המספקת פלטפורמת AI לניהול מכירות עם הנחיה בזמן אמת, השלימה סבב גיוס מסדרה A בהיקף של 18 מיליון דולר בהובלת Insight Partners, Mangusta Capital ו-S Capital ובהשתתפות Moneta, Highsage, Alumni Ventures, Sarona Ventures ו-OurCrowd.  ההון שגויס ישמש להאצת הכניסה לשוק האמריקני ולהרחבת מרכז הפיתוח בישראל, בדגש על גיוס מפתחים ותפקידים נוספים. עד היום, כלי ה-AI בעולם המכירות היו פסיביים בעיקרם – הקליטו וניתחו שיחות רק לאחר שהסתיימו. WINN.AI משנה את הפרדיגמה הזו והופכת את ה-AI לשחקנית פעילה בשיחה. המערכת מאזינה לשיחה בזמן אמת, מזהה התנגדויות ושאלות טכניות ושולפת עבור איש המכירות מתוך מאגר הידע הארגוני את התשובות המדויקות בדיוק ברגע שהן נדרשות. האתגר הגדול של ארגוני מכירות כיום הוא הפער בין האסטרטגיה שתוכננה בחדר הישיבות לבין הביצוע בפועל בשיחות המכירה. הפלטפורמה של WINN.AI מגשרת על הפער הזה על ידי הפיכת ה-Playbook הארגוני לכלי עבודה חי בזמן אמת. המערכת מבטיחה יישום מלא של מתודולוגיית המכירה, המגדירה את שלבי השיחה, המידע שחובה לאסוף והדרך המדויקת להתמודד עם שאלות והתנגדויות. הסנכרון המלא ל-CRM וההיצמדות לתהליך המנצח מובילים לעלייה עקבית בשיעורי סגירת העסקאות וביעילות התפעולית. הודות לשיפורים ביעילות וביכולות ההסקה של המוצר בשנה האחרונה, החברה שילשה ב-2025 את ההכנסה החוזרת השנתית (ARR), הציגה צמיחה של פי 30 בשנתיים האחרונות, ושמרה על שיעור נטישה של 0% בקרב לקוחות האנטרפרייז. WINN.AI נוסדה ב-2022 על ידי אלדד פוסטן-קורן (מנכ"ל) ובר חלוה (סמנכ"ל טכנולוגיות). הפלטפורמה משרתת כיום שורה של חברות טכנולוגיה מובילות, בהן Deel, Cyera, Intercom, Kaseya, WalkMe ו-Snyk. החברה מעסיקה כ-40 עובדים בישראל ובארה"ב. ״כל מנהל מכירות יודע בדיוק איך נשמעת שיחת מכירה מוצלחת, אבל הוא לא יכול להיות נוכח בכל שיחה כדי להנחות אותה,״ פוסטן-קורן, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה. ״חילקנו את העבודה מחדש: ה-AI לוקח את הצד ה'מדעי' – המתודולוגיה, הפרטים הטכניים והתסריט – והנציג מתפנה ל'אמנות' של יצירת הקשר האנושי. הדור הקודם של ה-Sales AI היה פסיבי: הוא הקליט שיחות רק כדי להסביר לך בדיעבד למה הפסדת. העידן הזה נגמר. WINN.AI היא פרואקטיבית. אנחנו לא מנתחים את ההיסטוריה, אלא משנים את המציאות. WINN.AI מאפשרת לארגון להשפיע על תוצאת השיחה בזמן שהלקוח עדיין על הקו". "הרחבת צוותי מכירות בחברות בצמיחה היא אתגר מורכב," אמר פבלו דומינגז, שותף תפעולי ב-Insight Partners. "הטמעת WINN.AI במערך המכירות מפשטת את התהליך באופן דרמטי. הפלטפורמה מאפשרת למנהלים לייצר סטנדרט אחיד של מצוינות בקרב כלל הנציגים, ולוודא היצמדות מלאה ל-Playbook הארגוני. זהו שינוי מהותי שמייצר עקביות בביצועים ובתוצאות".

נחשפה רשת גלובלית ששימשה האקרים להונאות. הרשת הפעילה יותר מ-150 אתרים מתחזים, אשר בחלק מהמקרים כללו מותגים, לוגואים, שמות אמיתיים ותמונות של עורכי דין – במטרה לשכנע קורבנות להונאות עבר לשלם שוב – כביכול עבור "שירותי השבה" של כספים. החוקרים של סיגניה (Sygnia) הישראלית הם שחשפו את הרשת העולמית. לדבריהם, "מדובר בקמפיין הונאה רחב, מתוחכם ומתמשך, שעד כה כמעט ולא תועד פומבית. האתרים המזויפים משמשים להונאות החזר כספי (Recovery Scams) באמצעות התחזות לשירותים משפטיים לגיטימיים". החקירה החלה לאחר שמשרד עורכי דין אמריקני זיהה כמה אתרים המתחזים אליו ובפרט לעורכי דין מובילים בו. הוא פנה לחוקרי סיגניה ואלה חשפו מערך רחב של אתרי הונאה, המתחזים לפירמות עורכי דין אמיתיות, לצד ספקי שירותים משפטיים פיקטיביים. מטרת הרשת: לאתר קורבנות של הונאות קודמות ולהציע להם "שירותי השבה", שבמסגרתם נגבים מהם כספים נוספים. לדברי אלון אליאסף, חוקר אבטחה בסיגניה, "מדובר ברשת פעילה, המבוססת על תשתית אתרים מבוזרת ומתוחכמת, שכוללת שימוש באמצעים לשיבוש היכולת להתחקות אחריה. בין היתר, על ידי שימוש במספר רב של רשמי אתרים, שירותי CDN למיסוך שרתי מקור, מיסוך מפני סריקות ותעודות SSL נפרדות לכל אתר. חלק מאמצעי ההתקשרות שזוהו ברשת זו הופיעו בעבר גם בקמפיינים אחרים – כולל הונאות מטבעות קריפטוגרפיים, הונאות מכרזים והונאות מסחר מקוון". במסגרת המחקר, החוקרים פנו לכמה מפעילים של אתרי ההונאה וכך הם זיהו דפוסי פעולה אחידים, שימוש בהודעות אוטומטיות ושאלות מובנות. לפי סיגניה, "החקירה נמשכת גם בימים אלה. אנו מזהים תשתיות הונאה נוספות, מאתרים קשרים בין הדומיינים ומנתחים לעומק את המאפיינים הטכניים של הרשת. אנו קוראים לצוותי אבטחת מידע בארגונים מהמגזר המשפטי לבדוק אם מתקיימת התחזות אליהם, ולעקוב אחרי פעילות דיגיטלית חריגה ברשתות ובמנועי חיפוש".

השבוע (ב') נערך בירושלים האקתון "יוניקורן" ייחודי בהובלת עמותת מחשבה טובה, בהשתתפות למעלה מ-550 תלמידות ותלמידים מכיתות ה'-ו', מ-36 נבחרות בבתי ספר בעיר.  במסגרת האירוע יצרו הילדים מודלים תלת-ממדיים של עיר העתיד, ועשו זאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מציאות מדומה (VR), תכנות ובינה מלאכותית. כמה מהתלמידים שלקחו חלק בהאקתון. צילום: עמותת מחשבה טובה כשילדים מתכננים את המרחב העירוני של המחר ההאקתון הוא שיאו של תהליך חינוכי ארצי המתקיים במהלך החודשים פברואר-מרץ, ובמסגרתו יותר מאלף תלמידים ברחבי הארץ נכנסים לנעליהם של מתכנני ערים. בירושלים עבדו המשתתפים מתוך חדרי המחשבים בבתי הספר, ותכננו את המרחב העירוני כפי שהם מדמיינים אותו: שדרוג שטחים ירוקים, גני שעשועים חדשניים, פתרונות תחבורה ויוזמות למרחב הציבורי. מעבר לאתגר הטכנולוגי, התוכנית מעודדת עבודת צוות, חשיבה יצירתית, חיבור לקהילה ומתן קול צעיר לתלמידים על העיר שבה הם חיים. את התחרות שפטו ציפי אלבז, מנהלת תוכניות חינוכיות במנהל חינוך ירושלים, וטלי פלדמן, מנהלת תחום חינוך, חיים משותפים וספורט בקרן לירושלים, שהתרשמו מהרמה הגבוהה ומהיצירתיות של המשתתפים. בתי הספר הזוכים בירושלים הם: קשת, פסגת המדעים והאמנויות, יפה נוף, של"ב והדו-לשוני, ותעודות הערכה הוענקו לבתי הספר: מנשה אלישר (שנה ב'), ממ"ד הרובע היהודי ופרנקל. אורנית בן ישר, מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, ציינה: "המטרה שלנו היא לוודא שכל ילד וילדה בישראל ירכשו מיומנויות למאה ה-21. לראות תלמידי יסודי מירושלים מתכננים עיר במציאות מדומה, זו ההוכחה שחינוך טכנולוגי הוא הבסיס למנהיגות של המחר". תוכנית "יוניקורן" מתקיימת בשיתוף מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ובליווי שותפים, בהם הקרן לירושלים, כחלק מפעילות עמותת מחשבה טובה, הפועלת מעל 20 שנה לצמצום פערים חברתיים באמצעות הנגשת טכנולוגיה.

"אני חושבת שאחד הפערים הגדולים ביותר בין ציפיות למציאות, ואולי ההפתעה הגדולה ביותר, שמגיעים לעבוד מול הממשלה ומול הענן שלה, הוא המובילות. אם בודקים התנהלות ברוב המדינות שמיישמות חדשנות, ואנחנו פועלים ביותר מ-50 מדינות, באף אחת מהן הממשלה אינה הקטר של החדשנות. הממשלה היא שזו שמאמצת בסוף, בקצרה השרשרת. בארץ זה עולם אחר. כולם יודעים מה זה חדשנות, לכל אורך הממשל יש אנשים שמכירים את התחום, כאלה שהם מאמצי חדשנות של ממש", כך אמרה מיקי לוינשטיין, מובילת תחום ממשלה ובריאות באלסטיק השבוע, בכנס 'נימבוס רובד 5' הגדול בהפקת אנשים ומחשבים. מיקי לוינשטיין, מובילת תחום ממשלה ובריאות באלסטיק. צילום: ניב קנטור לוינשטיין אמרה את הדברים כאחת המשתתפות בפאנל 'פתרונות ושירותים מובילים ברובד 5, הקדמה והמודרניזציה במקום אחד', אותו הובילה יערה גלבוע אייל, מנהלת תחום בכיר אסטרטגיה ומדיניות דיגיטל ביחידת המנמ"ר הממשלתי. "זה מאוד הפתיע אותי כשנכנסתי למגזר הממשלתי, וזה מאוד יוצא דופן בעולם כשהממשלה מובילה את הרכזת ואז באים אחריה ההיי-טקיסטים ומהמגזר הקמעונאי", הוסיפה לוינשטיין. "ויש גם הצלחות אדירות, כדוגמת חשבוניות ישראל, עם הרעיון להעיף את החשבוניות הפיקטיביות כשבסופו של דבר הרגשנו את זה בכיס הקטן, כי זה ביטל עליית מיסים מתוכננת". אשר קנינו, מייסד ומנכ"ל סאמיט. צילום: ניב קנטור "נימבוס בוודאי עזר לנו בחטיבת בתי החולים" לפי אשר קנינו, מייסד ומנכ"ל סאמיט, "נימבוס חולל פשוט מהפכה, ואפשר לראות את כמות המוצרים שכבר מציעים בו. יוצא לנו לעבוד עם מגזרים אחרים, ואי אפשר שלא להבחין בכל מקום שבזכות נימבוס הממשלה היא הקטר המוביל". הוא הוסיף וסיפר כי, "נימבוס בוודאי עזר לנו בחטיבת בתי החולים, אחד מסיפורי ההצלחה שלנו. בשנתיים האחרונות, לצערי, הביקוש לתחום בריאות הנפש גדל באופן ניכר, והעומס רק הולך וגדל. במקביל מחקרים הראו שהמטפלים מבזבזים כ-30% מהזמן על כתיבת דו"חות, ופחות קשובים למטופלים. בשיתוף המנהל בנינו פתרון שעובד מזה זמן מה, שחוסך זמן ומאפשר לקבל יותר אנשים ברמה יותר גבוהה של פריון. למעשה, אחד הדברים הכי יפים הוא זה שמטפלים אומרים למטפל איזה יופי, אתה מסתכל אליי ולא עסוק רק בכתיבה, וגם מקבלים את הסיכום במקום". אפרים רייך, יו"ר ובעלים של אימג'סטור מערכות, מקבוצת אפרים רייך. צילום: ניב קנטור אפרים רייך, יו"ר ובעלים של אימג'סטור מערכות, מקבוצת אפרים רייך, דיבר על האחריות ועל הצורך, למרות ההתקדמות, לא לתת ל-AI לנהל עניינים בעצמה.  "הופתענו לגלות את הביקוש הטכנולוגי של הממשלה, שזה אפילו יותר ממה שיש לשוק לתת. המהפך הדיגיטלי שעובר על ישראל הוא בפער עצום ממה שקורה במדינות אחרות, ומדהים איך חילוץ הנתונים והמיטוב עבר מאופן ידני ל-AI, אבל צריך תמיד להשאיר את האדם בלולאה, וזה לא ייעלם. צריך להתקדם עם הטכנולוגיות אבל לא לשכוח את האדם בלולאה, אף פעם". רייך הוסיף כי מישהו בסופו של דבר צריך לקחת אחריות על הדברים, וזה מה שהוא מוצא בעבודה מול הממשלה ובנימבוס. "אחת ההצלחות הגדולות שלנו היא ועדות הביטוח הלאומי. כיום אנחנו מפענחים הכל, וכשמגיעים לרופא הוא מקבל את כל המידע מוכן. קיצרנו את זמן התגובה של הוועדה מ-147 יום עד ל-24 שעות בחזרה לביטוח לאומי, ועד חודש בלבד לאזרח. זה סיפוק חיים, זה מעבר לכל סיפוק עסקי. הממשלה דוהרת קדימה בכיוון הזה בעזרת מערך הדיגיטל, וזה רק בכיוון טוב", הוא אמר. ריצ'רד פודלאס, מנהל תחום דאטה ו-AI, יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור "אפשר לבנות חדשנות באחריות מלאה" "מבחינת יבמ ישראל הייתה הימור גדול מאוד ואנחנו כבר מההתחלה פה, מ-1949", אמר ריצ'רד פודלאס, מנהל תחום דאטה ו-AI ביבמ ישראל. "נימבוס מאוד עוזר לקדם תהליכים. הקלות בה אפשר לבנות חדשנות באחריות מלאה, זה מדהים. אנחנו ב-יבמ (IBM) רוצים לספק את ההיברידיות כדי לאפשר לכל גוף ממשלתי לבחור את הדרך שלו, וזה הולם את הדרך בה אנו בוחנים גופים ממשלתיים בכלל ובישראל בפרט – אנחנו מחפשים את הדרך להגירה נכונה ובלי לוותר על חדשנות. אם יש איזשהו פער בין מה שמוצע לבין מה שמשתמשים בו, הוא בעיקר הכרתי ולא טכנולוגי, אבל אפשר להנגיש הרבה למשתמשים, כל אחד במגזר שלו. זו החלטה ממשלתית, היא זו שצריכה לדרוש את זה". אמיתי וייזר, סמנכ"ל מכירות ישראל ואירופה במאנדיי. צילום: ניב קנטור אמיתי וייזר, סמנכ"ל מכירות ישראל ואירופה במאנדיי, סיפר כי הוא דווקא לא הופתע מההצלחה המהירה של נימבוס. "אני התחלתי את דרכי במשרד ממשלתי, ואני מכיר את הנפשות הפועלות. ידעתי בדיוק לאן אני נכנס כשהגעתי ל-מאנדיי ורציתי להכניס את המערכת שלנו למשרדי הממשלה. היה לי ברור שיקלטו ויאמצו אותה מהר. וזה רק דוגמה למה שקורה, וקורה מאוד מהר. אין לי ספק שאנחנו מובילים בעולם בהיבט של אימוץ בטכנולוגיות ענן ממשלתיות", הוא אמר. הדוגמה להצלחה שסיפק הייתה משרד החינוך. לדבריו מדובר ב-"מאות משתמשים של מאנדיי, והם בחרו בזה כמענה לצורך בניהול פרויקטים במהירות. גם החברות הכי גדולות בעולם מפחדות שיחידה עסקית תיקח בעלות על פרויקט, אבל זה מראה שאפשר גם אפשר עם הכשרה טובה, בלי תקורות ובלי מעבר דרך ה-IT, כשבמקביל עדיין הכל מנוהל תחת מרכז הטכנולוגיה של המשרד". אבנר מימון, מנהל אזורי של BMC Helix. צילום: ניב קנטור "בעולמות התשתיות צריכים אוטומציה יותר גדולה" "אני חושב שבעולם בו אני פועל, ניטור ובקרה, הרבה מאוד ארגונים הטמיעו יותר מכלי אחד ובסופו של דבר הגיעו לאיזושהי הבנה שברגע שיש בכל זאת תקלה אמיתית, ומחפשים איך לתקן אותה זה מאוד קשה, שיש פער בין הדיבורים למה שקורה בפועל זה. הפער מול הממשלה הוא שיש קושי להבין שאפשר לעשות משהו שונה, ואנחנו כאן לקיים, ולא רק להבטיח", אמר אבנר מימון, מנהל אזורי של BMC Helix. "מדברים על מינהל אחוד ודי ברור למה. יש דוגמאות בעולם באנגליה, סינגפור ואוסטרליה בהן לקחו יוזמה ומשקיעים אנרגיה ומשאבים כדי ליצור סטנדרטיזציה. כי בסופו של דבר אתה לא רוצה לעשות דברים שוב ושוב, באופן מיותר, אל להיבנות על משהו בסיסי שיש לכל אחד, וזה עוד יותר חשוב בעולם של התשתיות שהוא פחות יצירתי: דווקא בעולמות הללו צריכים אוטומציה יותר גדולה", הוא סיכם.

איראן פועלת בחודשים האחרונים לצמצום מערך התוכנות המערביות שיש במערכות ה-IT במדינה, ולהחלפתן בתוכנות סיניות. המהלך להחלפת התוכנות כולל שני מהלכי משנה. האחד, התבססות על תוכנות סיניות, והשני – פיתוחים עצמיים. באחד הדיווחים אף צוין כי לאיראן יש תוכנות ישראליות, וגם הן תוחלפנה. לדברי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, "מדובר במהלך המהווה חלק ממאבק הסחר בין ארה"ב לסין. סין זיהתה באיראן פוטנציאל להרחבת הזירה הכלכלית, ומסייעת לאיראן בדרכים רבות, ביניהן בעולם התוכנה. בימים אלה, כאשר מתנהל משא ומתן בין איראן וארה"ב, סין תעשה ככל יכולתה כדי לסייע לאיראן במגוון דרכים, ביניהן בעולם הטק, עם סיוע להחליף תוכנות ומערכות IT מערביות, ובראשן מארה"ב, באלו סיניות". China’s role in digital repression in Iran ⬇️ Our new report reveals how China has helped build Iran’s surveillance, censorship, and infrastructure of information control inside the country.https://t.co/vGdTDDlgCn pic.twitter.com/HRkVmanxFE — ARTICLE 19 (@article19org) February 9, 2026 הדיכוי הדיגיטלי באיראן התרחב – בסיוע סין השבוע פורסם ניתוח על שיתוף הפעולה הדיגיטלי בין סין לאיראן, ממנו עולה כי לסין היה תפקיד שלילי מרכזי בהרחבת הדיכוי הדיגיטלי באיראן. לפי ארגון זכויות האדם Article19, הפועל למען חופש הביטוי בעולם, "המשטר האיראני פרס טכנולוגיה רוסית וסינית כדי לסייע בדיכוי האכזרי של המחאות, לחסום בצורה כמעט מוחלטת את האינטרנט, כולל שיבוש האינטרנט הלווייני. הדיקטטורה הרשתית הביאה לשליטה חסרת תקדים בתשתיות, וסייעה לדכא את זרימת המידע, בעוד המשטר טבח באלפי מפגינים ועצר רבים נוספים". "משך שנים, סין מילאה תפקיד מרכזי בהקמת מערך השליטה על המידע באיראן והיא ממשיכה להציע תוכנית אב לארכיטקטורה של דיקטטורה דיגיטלית במדינה". לדברי מייקל קסטר, ראש תוכנית סין הגלובלית בארגון, "במרדף אחר שליטה מוחלטת במרחב הדיגיטלי, איראן שואבת תועלת באופן ישיר מ'ספר העקרונות הדיגיטלי' הסודי הסיני. מערכות של חברות סיניות מוטמעות בתשתית האיראנית. איראן תומכת בעקרונות 'ריבונות הסייבר' של סין המבוססים על צנזורה ומעקב. שתי המדינות מאוחדות בשאיפותיהן לנתק את אוכלוסיותיהן מהאינטרנט הפתוח והגלובלי". לדברי מו הוסייני, פעיל בארגון חופש הביטוי, "חיקוי תשתית הדיכוי של סין באיראן מסייע לה לבסס את כוחה, להתחמק מאחריות ולממש שליטה מלאה על סביבת המידע. בדרך זו, ההתנגדות לא רק מושתקת, אלא נמנע ממנה לעלות על פני השטח". לפי הדו"ח, "סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, מספקת תמיכה חומרית וטכנית לאיראן מאז 2010 לפחות, ומעצימה את יכולות המעקב והצנזורה שלה. למרות סנקציות בינלאומיות, חברות סיניות – כולל ZTE, וואוי, Tiandy ו-Hikvision – ממשיכות לפעול באיראן, לעתים קרובות באמצעות חברות קש, ומספקות טכנולוגיות מעקב וניטור התורמות ישירות ליכולתו של המשטר להנציח הפרות בוטות של זכויות אדם". עוד צוין כי "דוקטרינת 'ריבונות הסייבר' של סין משפיעה על גישת איראן לממשל האינטרנט: היא משכפלת את 'חומת האש הגדולה של סין' (הצנזורה בדיגיטל, י"ה) באמצעות רשת המידע הלאומית של איראן. שתי המערכות מתכוונות לחסום גישה חופשית לאינטרנט העולמי, לרכז צנזורה ולהטמיע מעקב עמוק בתשתית שלהן. גורמים איראניים שיבחו בפומבי את יכולתה של סין בתחום, ותמכו בדחיפה העולמית של סין להיפרד מרגולציה 'זרה' של האינטרנט בפורומים בינלאומיים, כולל האו"ם". כך, "יישור אסטרטגי זה משרת את איראן וסין ברקע השינויים הגיאופוליטיים הנוכחיים: שתי המדינות מבקשות לבסס את עצמן בסדר עולמי חדש, תוך מאבק פעיל ב'התערבות זרה' לכאורה והימנעות מאחריות על הפרות זכויות האדם שלהן". פיתוח עצמי ורכישת ציוד צבאי לצד הטמעת מערכות ותוכנות סיניות, כחלופה לאלו המערביות, המשטר באיראן מעודד פיתוח תוכנה עצמי. כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת טהרן פיתחו תוכנה מקומית למתן תיקונים בזמן אמת לרשתות, שירות מיקום מדויק ועיבוד מקוון של תצפיות GNSS (מערכות ניווט ואיכון לווייניות). לפי הדיווחים, "התוכנה היא פלטפורמה מודרנית, מאובטחת וחכמה לעיבוד תצפיות מלוויני מיקום גלובליים, כולל GPS, Galileo, BeiDou ו-GLONASS". היא פותחה ככלי מעשי למודדים, מהנדסים, חוקרים וארגונים בתחום ניטור נתוני הלוויין, והיא מיועדת להחליף תוכנה מקבילה לה, זרה. כך, ציינו מומחים, "המהלך נועד להפחית את התלות בטכנולוגיות זרות". התוכנה שפותחה נבדקת לפני יישום (PoC) על ידי רשת התחנות הקבועות של חברת הנפט הלאומית של דרום איראן. לאחר מלחמת ישראל-איראן ביוני האחרון, ביקור עזיז נאסירזאדה, שר ההגנה האיראני, בסין והשתתף בפסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (SCO). אז העריכו מומחים במערב כי איראן פנתה לסין לקבלת ציוד צבאי, ואולי גם טכנולוגי. מדובר בשינוי מצד איראן, לאחר שנים של תלות ברוסיה. כמה כלי תקשורת דיווחו בעבר כי טהרן רכשה לא רק סוללות טילים, אלא גם מכ"מי סיור ארוכי טווח, ומערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות. מומחים הוסיפו כי "יש להבין את האינטרס האיראני במערכות מסין, לאור המחיר הכבד שגרמה מלחמת יוני. תמונות לוויין מצביעות על כך שרשת ההגנה האווירית של איראן – הבנויה משילוב של מערכות רוסיות, סיניות ומקומיות – ניזוקה קשות, במיוחד באזורים המערביים ובסמוך לאתרים גרעיניים. עבור טהרן, ההשלכות הן עמוקות". לפי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (WINEP), "הפתיחות הגוברת של איראן למערכות סיניות נובעת מאובדן התקווה שתוכל להשיג ציוד צבאי מרוסיה. היא התאכזבה שרוסיה לא סיפקה לה מטוסי קרב – אלא להודו. כך, מערכות סיניות עשויות להיחשב יותר ויותר כתחרותיות טכנית. לסין יש כל סיבה לתמוך באיראן באופן אסטרטגי, אך יש לה מעט תמריצים לעשות זאת באופן גלוי. לכן, כל תמיכה צפויה להיות חשאית, למרות שבייג'ינג כבר כיום היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט של טהרן, מה שמעניק לה יתרון אך גם מגביל את יכולת האיראנים לנהל משא ומתן על בסיס שווה".

אחרי שלא מזמן חגגה "בר מצווה" להנפקה שלה בנאסד"ק, פאלו אלטו הודיעה אתמול (ד') כי היא תירשם למסחר גם בבורסת תל אביב, תחת הסימול CYBR. הרישום הוא חלק מהסכם הרכישה שלה את סייברארק הישראלית, באקזיט השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי. ענקית הסייבר תהיה החברה הגדולה ביותר שנסחרת בבורסת תל אביב: שווי השוק שלה עומד כיום על 115 מיליארד דולר, שהם כ-355 מיליארד שקלים. החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר כיום בבורסה הישראלית היא טבע, שנסחרת לפי שווי של 125 מיליארד שקלים. הכניסה של פאלו אלטו היא מתנה גדולה לבורסה בתל אביב, שחברות היי-טק ישראליות מעדיפות להיסחר בניו יורק מאשר בה. ישראל נחשבת לאומת הסייבר, אולם רק מעט חברות ישראליות בתחום הונפקו ונסחרות בארץ, בהן אלוט, אלארום והאב סקיוריטי. בנוסף, המסחר בתל אביב ייטיב עם מרכז הפיתוח הישראלי של פאלו אלטו. ענקית הסייבר הכריזה על רכישת סייברארק ביולי האחרון, תמורת 25 מיליארד דולר – שניים מהם במזומן והיתר במניות. על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של סייברארק זכאים לקבל 45 דולר במזומן ו-2.2005 מניות רגילות של פאלו אלטו עבור כל מנייה אחת של סייברארק שברשותם. בפאלו אלטו אומרים כי הרכישה "מבססת את תחום אבטחת הזהויות כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיית הפלטפורמציה של החברה. שילובה של פלטפורמת אבטחת הזהויות של סייברארק יאפשר לפאלו אלטו נטוורקס לאבטח את כל הזהויות בארגון – זהויות של עובדים, של מערכות ושל סוכני בינה מלאכותית". בחברה הרוכשת מדגישים כי פתרונות אבטחת הזהויות של סייברארק ימשיכו להיות זמינים כפלטפורמה עצמאית. במקביל, בימים אלה מבצעות החברות תהליך אינטגרציה, במטרה לשלב את יכולות סייברארק באקו-סיסטם האבטחה של פאלו אלטו. ענקית הגנת הסייבר ציינה כי לקוחות קיימים שלה לא יחוו כל שינוי בשירות, וייהנו מהאצה בפיתוח פתרונות חדשים. "מהלך שמיטיב עם כולם" ניקש ארורה, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו, אמר כי "הגל המתהווה של סוכני AI מחייב אותנו לאבטח כל זהות – של עובדים, של מערכות ושל סוכנים. זו הסיבה שהכרזנו ביולי האחרון על כוונתנו לרכוש את סייברארק, ואני שמח לראות את תחילת תהליך האינטגרציה בין המוצרים". לדברי מאט כהן, מנכ"ל סייברארק, "החיבור שלנו עם פאלו אלטו מייצר גוף אבטחת סייבר חזק מאי פעם עבור ארגונים מודרניים. מדובר במהלך שמיטיב עם כולם: הלקוחות שלנו נהנים מגישה למערך פתרונות אבטחה מקיף והעובדים מצטרפים לחברת טכנולוגיה גלובלית, שמובילה חדשנות". בתוך כך הערב דווח בחדשות המקומיות כי חברת הסייבר פאלו אלטו מתכננת לפטר עובדים בחברת סייברארק הישראלית. יום לאחר השלמת רכישת הענק, מסרה החברה כי "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם שלב טבעי בתהליך האיחוד". בפאלו אלטו הבהירו כי הפיטורים יחולו על "חלק קטן בלבד מכוח האדם המשותף, בעיקר בתפקידים שבהם יש חפיפה". לפני הרכישה, העסיקה סייברארק כ-4,000 עובדים, לעומת כ-16 אלף עובדים בפאלו אלטו.

תחרות הסטארט-אפים ע"ש קולר של אוניברסיטת תל-אביב מציינת עשור לפעילותה, וממשיכה לבסס את מעמדה כאחת מתחרויות היזמות האקדמיות הבולטות בישראל –  ואף בזירה הבינלאומית. מאז הקמתה השתתפו בתחרות מאות סטארט-אפים, וחלק מזוכיה הפכו לחברות פעילות וגייסו יחד למעלה מ-150 מיליון דולר בהשקעות המשך, ביניהן: Remilk, Solutum, Journeyz ו- X-Trodes. לפי נתוני התחרות, השווי המצטבר של המיזמים הזוכים מוערך כיום בכ-900 מיליון דולר. בתחרות השנה – שנת העשור שמציין האירוע – יעמוד היקף ההשקעה הכולל במיזמים הזוכים על סך 400 אלף דולר, שיחולקו בין שלושה מסלולים ייעודיים: DeepTech, Climate Tech ו-Animal-Free Tech. הזוכה בכל מסלול יקבל השקעה של 100 אלף דולר, ו-200 אלף דולר במסלול ה-DeepTech, לצד מעטפת ליווי מקצועית. מהאקדמיה אל השוק תחרות קולר פועלת מתוך הפקולטה לניהול ע"ש קולר, ומושכת אליה מדי שנה מאות סטודנטים, בוגרים וחוקרים ממגוון רחב של תחומים, בהם מדעי המחשב, רפואה, הנדסה, מדעי החיים, כלכלה ועיצוב. השילוב הרב-תחומי הזה הפך לאורך השנים לאחד ממאפייני הליבה של התחרות, ומאפשר חיבור ישיר בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי וצרכים עסקיים מהשטח. בעשור האחרון צמחו במסגרת התחרות מיזמים בתחומי הבריאות, הביוטכנולוגיה, ה-AI והקליימט-טק – החל מטכנולוגיות רפואיות מצילות חיים ועד פלטפורמות אוטונומיות שמבקשות לייעל תהליכים ארגוניים. התחרות נבנתה כתהליך עומק הכולל ליווי, סינון מקצועי וחיבור לאקוסיסטם היזמי, ולא כאירוע פיץ' חד-פעמי. הפקולטה לניהול ביצעה לאחרונה מחקר שבחן את השפעתן של תחרויות סטארט-אפים על ביצועי החברות הזוכות בהמשך דרכן. ממצאי המחקר, שנערך על ידי רינת קורבט, אנליסטית מטעם הפקולטה, מצביעים על קשר מובהק בין תכנון עומק של התחרות – לבין סיכויי הצמיחה של הסטארט-אפים, במיוחד כאשר מדובר בתהליך ליווי מתמשך, ולא באירוע פיץ' נקודתי. מחזור העשור (2026) ישקף את המגמות המרכזיות שמעצבות כיום את עולם הסטארט-אפים: DeepTech Track – מסלול המוקדש לטכנולוגיות ליבה כגון AI, רובוטיקה, חומרים מתקדמים, ביוטכנולוגיה ועוד. Climate Tech Track – מסלול המתמקד בפתרונות להפחתת פליטות, קליטת פחמן, אנרגיה ירוקה, מים, חקלאות בת-קיימא ומיחזור, עם דגש על אימפקט סביבתי מוחשי. Animal-Free Tech Track – מסלול שמוקדש לחדשנות בתחומי המזון, הקוסמטיקה והפארמה – המייתרים חומרים מן החי או ניסויים בבעלי חיים, בליווי ותמיכה של גופים ומשקיעים בינלאומיים. מעבר להשקעה הכספית, מציעה תחרות קולר ליווי של כ-70 מנטורים ומומחים, בהם משקיעים, יזמים סדרתיים, מנהלי מו'פ, אנשי אקדמיה, תעשייה ושיווק, לצד חיבורים לקרנות הון סיכון, תאגידים וגורמים גלובליים. המשתתפים זוכים גם לחשיפה רחבה באירוע הגמר החגיגי, הנחשב לאחד מאירועי החדשנות הגדולים בישראל. את פתיחת ההרשמה הרשמית ציינה התחרות באירוע Reverse Pitching, שנערך השבוע (ג') באוניברסיטת תל-אביב. בפורמט ההפוך מהמקובל, היו אלה המשקיעים שעלו לבמה והציגו את תחומי ההשקעה שלהם בפני יזמים ויזמיות. לאחר מכן, התקיימו מפגשי נטוורקינג בשולחנות עגולים עם שותפים ונציגי הקרנות, בעברית ובאנגלית. האירוע נערך בשיתוף RAMOT, במעמד כ-200 משתתפים. בין הגופים והקרנות שהשתתפו בהצגות החיות: TAU Ventures, i3 Partners, lool Ventures, Elron Ventures, Ariel Group, Crescendo, Aristogora VC ורשות החדשנות. "דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים" ד"ר אייל בנימין, מנהל המכון ליזמות ע"ש קולר, שבפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א: "יזמות איננה תגובה רגעית להזדמנות, אלא מיומנות נרכשת שמתבטאת ביכולת לפעול גם כשאין תשובות ברורות, משאבים בשפע או קיצורי דרך. תחרות קולר נולדה מתוך תפישה לפיה תפקיד האקדמיה הוא לא רק ללמד איך לבנות סטארט-אפ, אלא לפתח יזמים ויזמיות עם מסוגלות: חשיבה מערכתית, אומץ להתנסות, ויכולת לחבר ידע עמוק לעשייה בעולם האמיתי. זה ההבדל בין רעיון מבריק לבין יזמות שמחזיקה לאורך זמן". חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות: "תחרות הסטארט-אפים של קולר, שכבר הפכה למסורת, היא דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים כבר בשלבים המוקדמים ביותר – לא כאירוע חד-פעמי, אלא כתהליך עומק. זהו בדיוק המודל הנדרש להצמחת דיפ-טק: לא מרדף אחרי אקזיט מהיר, אלא בנייה סבלנית של טכנולוגיות ליבה שנותנות מענה לאתגרים הגדולים של העולם. כדי שישראל תמשיך להוביל בעשור הקרוב, הצמיחה חייבת להתרחב מעבר לסייבר ו-SaaS – אל פתרונות דיפ-טק בתחומי האנרגיה, קליימט-טק, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטים ותשתיות קריטיות שהעולם חייב. תחרויות הפועלות כתהליך מתמשך מאפשרות להפוך ידע עמוק ליתרון ישראלי בשרשראות הערך הגלובליות". ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ושותפה מנהלת בקבוצת אריאל: "תחרות קולר מייצרת מודל נכון לפיתוח יזמות: שילוב בין עומק אקדמי, חשיפה מוקדמת לשוק, ותהליך שמלווה יזמים לאורך זמן, ולא רק ברגע השיא של הפיץ'. ה-Reverse Pitching הוא ביטוי לגישה הזו, שבה נבנית מערכת יחסים הדדית כבר מהשלבים הראשונים. עבור משקיעים, זו הזדמנות לפגוש צוותים עם טכנולוגיה משמעותית, חשיבה בוגרת ויכולת לצמוח לחברות מובילות בשוק". שימו לב שההרשמה לשנה העשירית של תחרות קולר נפתחה ממש כעת ותינעל ב-6 במאי 2026. *בתמונה הראשית מימין לשמאל: אוהד גולדברט; Ramot Tech transfer, חנן ברנד; רשות החדשנות, נימרוד כהן; TAU Ventures, אביחי ניסנבאום; lool Ventures, אורלי ארבל; תחרות קולר, טל ישראלי; Ramot Tech transfer, דורון שמחי; תחרות קולר, ליסיה בכר מנוח; קבוצת אריאלי וקרן אלרון, ד"ר אייל בנימין; אוניברסיטת תל אביב, נגה קפ; i3 Partners, ד"ר יובל אבני; Crescendo Venture Partners, אלונה שטיין; Reblonde PR.

חברת הסטארט-אפ ברנדלייט (Brandlight), המספקת פלטפורמה לניתוח והגברת הנוכחות של מותגים גלובליים בחיפושים ופרסומים מבוססי AI, השלימה גיוס נוסף תוך פחות משנה בהיקף של 30 מיליון דולר בסבב A. הסבב הובל על ידי קרן Pelion Venture Partners, בהשתתפות המשקיעים הקיימים Cardumen Capital ו-G20 Ventures. סבב הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה ל-36 מיליון דולר מאז הקמתה בסוף 2024. כספי ההשקעה ישמשו להאצת פיתוח הפלטפורמה וגיוס עובדים לקראת צמיחה מואצת. בעידן שבו תהליך קבלת ההחלטות לגבי רכישה עוברות בקצב מהיר מהחיפוש המסורתי בגוגל, לשימוש במנועי LLM, כמו ChatGPT, ג'ימיני וקלוד, מחלקות שיווק בחברות גדולות וקטנות מתמודדות עם "קופסה שחורה". הן מצויות בחוסר וודאות לגבי האופן שבו המוצרים והשירותים שלהם נחשפים בפני הלקוחות. בתוך הוואקום הזה קמו עשרות חברות שמבטיחות להגביר חשיפת מותגים בתוכן שמיוצר בפלטפורמות AI יוצרת. הפלטפורמה של ברנדלייט מסייעת לחברות לקבל החלטות חכמות ומבוססות דאטה לגבי ההופעה בכלי AI וביישום שלהן. היא מנתחת באופן רציף מיליארדי מסרים ואותות שנוצרים על ידי מערכות AI ביחס לתחום הפעילות של החברה ומותגיה. המערכת מספקת תובנות מבוססות AI והמלצות מעשיות לצוותי השיווק, היח"צ, התוכן והמדיה ומאפשרת להם לגבש אסטרטגיה ולקבל החלטות ברורות מבוססות דאטה. החברה הוקמה בסוף 2024 על ידי אימרי מרקוס (מנכ"ל), אורי גפני (CBO) ודידי דבש (CTO), שלושתם יזמים חוזרים בעלי רקע עשיר ביזמות והשקעות. החברה מעסיקה כיום 35 עובדים בישראל ובארה״ב ומגייסת עובדים רבים בארץ ובחו״ל. ברנדלייט בחרה להתמקד בתאגידי ענק ומשרתת את החברות הגדולות בעולם. במהלך השנה האחרונה החברה סגרה עסקאות משמעותיות עם חברות כמו קימברלי קלארק, אסתי לאודר, LG ועוד עשרות מותגים נוספים, לשיפור הנראות שלהן במנועי AI. כעת החברה משיקה יכולת חדשה, המאפשרת שליטה וניהול של פרסומות בסביבות GenAI, על רקע הודעתו של סם אלטמן כי OpenAI צפויה להשיק מודל פרסומי בעתיד הקרוב, והצעדים של גוגל בתחום. "היה לנו ברור שההודעה הזו תגיע, ונערכנו אליה מראש", מסביר מרקוס, מנכ"ל החברה. "ככל שמסע המשתמש עובר כולו להתנהל דרך פלטפורמות AI, מתבקש שיופיעו גם מיקומים ממומנים. הטכנולוגיה שפיתחנו והלקוחות שלנו כבר ערוכים לשינוי הזה". "גודל ההזדמנות שניצבת בפני ברנדלייט וסוג הלקוחות שאנחנו כבר משרתים מחייבת אותנו למהירות ולמצוינות בכל מחלקות הארגון", מוסיף מרקוס. "בשנה הקרובה נגייס עשרות אנשים, ואנחנו מחפשים את הטובים ביותר. קצב הצמיחה המהיר של החברה מייצר הזדמנויות יוצאות דופן עבור העובדים. אנחנו מחפשים אנשים עם היכולות והדרייב לעשות שינוי אמיתי בתעשייה, ולהצטרף לצוות שפועל ללא אגו ומתוך מחויבות עמוקה להצלחה משותפת".