רמת גן היא בין הערים שספגו את מספר הפגיעות הגדול ביותר של טילים מאז פתיחת המלחמה עם איראן בשבת האחרונה. הפגיעות היו בשורה של מבנים ברמת גן, לרבות מטילים עם ראשי נפץ מתפצלים, והעירייה נדרשה לטפל בכ-50 משפחות שפונו לבתי מלון בעיר. תהליך הטיפול בתושבים נעשה במידה רבה בעזרת מערכת בקרת מפונים, שפותחה על ידי אגף מערכות המידע בעירייה ועברה את טבילת האש שלה עם תחילת המלחמה, לאחר שעברה סדרת בדיקות בשבועות האחרונים. מערכת בקרת המפונים של עיריית רמת גן. צילום: לכידת מסך "פיתחנו את המערכת על בסיס SharePoint, בסיוע אלעד מערכות", אמר לאנשים ומחשבים קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. "המערכת פותחה כך שהיא תהיה קלה לשימוש למתנדבים ועובדי העירייה, שמתפעלים אותה החל מהכניסה למצב החירום, וכך שלא תדרוש מיומנות וידע טכנולוגי מוקדמים. המערכת רואה תמונה רחבה ומלווה את התושב המפונה מרגע שנדרש להגיע למרכז המיון הראשוני (מרכז מסר), עבור במילוי פרטיו ועד להגעתו למלון. לבתי המלון עצמם יש מסך והרשאות ייעודיות במערכת". התושבים פונו לשני בתי מלון ברמת גן. לדברי נח, "המערכת עוקבת אחרי כל תהליכי הקליטה של התושבים בבתי המלון, בין היתר באמצעות ממשק שהותקן באותם בתי מלון, שכולל גם את תהליכי ההתחשבנות עם העירייה. הכול נעשה ללא מגע יד אדם". מערכות טכנולוגיות נוספות בעיריית רמת גן מערכת מחשוב נוספת שפועלת בעיריית רמת גן היא תיק תושב בחירום. המערכת מאפשרת למקבלי ההחלטות בעירייה לקבל תמונה מלאה על כל תושב, באמצעות GIS, שמסייע לסמן את הפוליגון (היכן הופעלה אזעקה), והם מיד רואים את כל המידע על התושבים שנמצאים באזור הפגיעה, במידה שזאת אכן קרתה. לדברי נח, הכול נעשה תוך שמירה על פרטיות התושבים. קליטת תושבים במרכז הסיוע הראשוני של עיריית רמת גן. צילום: דוברות עיריית רמת גן נח סיפר על עוד פעילות טכנולוגית שביצעה העירייה בתקופה שבין עם כלביא למלחמה הנוכחית: הצטיידות במערכת אינטרנט לווייני מבית סטארלינק של אילון מאסק – באמצעות הוט. "באותם אזורים שבהם יש פגיעה בבתים אין קליטה של אינטרנט 'רגיל'. המערכת של סטארלינק מאפשרת לנו קליטה ברדיוס של 100 מטר, ובעיקר היא מאפשרת עצמאות מבחינת תשתיות תקשורת. אין לנו תלות בתשתית חיצונית", אמר. מערכת נוספת שנח ציין, שפותחה באגף שהוא מנהל, מאפשרת לראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, להקליט הודעות לתושבים, לתמלל אותן בעזרת בינה מלאכותית ולשדרן בפוש ישירות לתושבים, בכל מקום שבו הם שוהים. עוד הוא אמר שבכל המקלטים בעיר הותקן Wi-Fi, כדי שהתושבים יוכלו להמשיך לגלוש באינטרנט, ולהודיע לקרוביהם שהם מוגנים. היערכות להגנה מפני מתקפות סייבר ברמה הפנים ארגונית, עיריית רמת גן עשתה את כל ההכנות להגנה על המידע שלה ושל התושבים. "מאז פרוץ המלחמה אנחנו מרגישים עלייה בהיקף מתקפות הסייבר על אתרי העירייה. יישמנו את כל ההגנות הנדרשות, כך שהן לא פוגעות בפעילות שלנו", אמר נח. מנמ"ר עיריית רמת גן, קובי נח. צילום: דוברות עיריית רמת גן הוא ציין שעם קבלת ההודעה על תחילת המלחמה נפתח מרכז ההפעלה העירוני, והוא, כמנמ"ר, מהווה חלק מ-"השולחן המרכזי" שבו בכירי העירייה מקבלים את ההחלטות. "המנמ"רים ברשויות חייבים להיות חלק משולחן מקבלי ההחלטות, כדי להבין בדיוק מהם הצרכים ולתת להם מענה מיידי", אמר. נח הוסיף כי "מוכנותה של העירייה לחירום היא פרי עמל של חמש שנים. יש לעיריית רמת גן עליונות טכנולוגית – בשגרה ובחירום – למען תושבי העיר. רמת גן בידיים טובות".

"גופי הממשל מדברים שנים רבות על מערכת רדיו לאומי. באסון השרפה בכרמל ב-2010 התגלו ליקויים ביכולת של גופי ההצלה והחירום השונים לתקשר ביניהם, עקב שימוש במערכות קשר ובתדרים נפרדים. הממשלה החליטה על הקמת מערכת רדיו לאומית משותפת ואחידה לכלל גופי החירום וההצלה שתאפשר תקשורת רציפה בין הארגונים במצבי חירום ואסונות. בחלוף יותר מעשור, המצב דורש שינוי: אין פלטפורמת תקשורת אחידה ואחודה ל'מגיבים הראשונים' – כוחות החירום וההצלה המגיעים ראשונים לשטח: לפיקוד העורף יש מערכת משלו, למגן דוד אדום יש מערכת נפרדת, ואנו במכבי אש חולקים אותה מערכת עם המשטרה. צו השעה הוא להקים מערכת רדיו לאומי אחידה ומשותפת", כך אמר תת-טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב, נציבות כבאות והצלה לישראל. צנטנר השתתף בוובינר מיוחד שנערך אתמול (ד') בנושא "היערכות לרציפות תפקודית בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים, ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. הנחה את הוובינר יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי צנטנר, "הקרב של לוחמי האש מוכרע בדקות הראשונות להגעתם לזירה, ותלוי במודל 'מעז', – ראשי תיבות של מרחב, עוצמה וזמן. את המודל בנה רב-טפסר אייל כספי, נציב הכבאות. שלושת הגורמים האלה הם קריטיים להצלחת המשימה: על מנת להכריע שריפה יש להגיע בכוחות גדולים, במסות, ובמהירות". בשבת בבוקר, אמר צנטנר, "הכרזנו על פקודת 'לפיד אדום' והפעלנו את המטה המבצעי של חטיבת התקשוב. מצב מלחמה שונה משגרה. משהוכרזה מלחמה – הניהול עובר מהמשטרה לפיקוד העורף. זה לא עובר 'חלק', אבל מהר מתגברים על חילוקי הדעות ומאבקי האגו מתוך רצון 'להסתער' על האירוע". בחטיבת התקשוב שלוש רגליים: מחלקת טכנולוגיות ומערכות מידע בראשות המנמ"ר, טפסר משנה גיא חסון; מחלקת קשר מבצעי, בראשות טפסר משנה אייל אבזקייב; ומחלקת לוגיסטיקה בתקשוב, בראשה עומד סגן טפסר קובי צונזר. ה-IT במערך הכבאות משרת את 3,200 עובדיו, 2,200 מהם – לוחמי אש. זאת לצד יותר מ-4,000 מתנדבים שונים – שירות לאומי, חרדים, וצופי אש. "בעת שכזו", ציין, "אנו מגייסים לתגבור כבאים 'כתומים', אנשי מילואים, כבאים בפיקוד העורף. כך, בשגרה בכל כבאית יש 2-3 לוחמי.ות אש, ובחירום – 5-6". "נדרשנו לחזק את תשתיות המוקד הטלפוני שלנו בשבת בבוקר", אמר, "אז ערוץ הטלפוניה הופך לעוד יותר חשוב. כל אזרח.ית שרואה אש ושומע 'בום' –  מצלצל 102". צנטנר הסביר כי "מרגע קבלת הודעה על אירוע – אנו מחויבים להוצאת צוות לשטח בתוך 60 שניות. במוקד אסור לתת לאזרחים להמתין למענה יותר מ-15 שניות. אם המוקד עמוס – המערכת 'תעיף' אותו למוקד הפנוי הראשון. אנחנו נמדדים ועורכים על כך בקרות". הוא הוסיף, כי "לצד 102, אם הפנייה היא לרישוי עסק, או נושא אחר בין האזרח לנציבות, הוא מופנה ל-4964* – מוקד השירות לאזרח". מספר המתקפות נסק לאלפים ביום בהיבט מתקפות סייבר, אמר, "בשבוע שלפני המלחמה, חווינו 600-700 מתקפות על מערכות ה-IT בממוצע יומי. מאז שבת הנתונים נסקו לאלפים ביום ובשיאם הגיעו ל-17,000 מתקפות". "בהיעדר תמונת אירוע ארצית", אמר צנטנר, "נטלנו על עצמנו את המשימה: בכל אירוע לבנות 'אירוע חוזי' מורכב. אנו אוספים את התמונות והסרטים משלל מקורות: המצלמות שבכבאיות ועל קסדות לוחמי האש, מצלמות מהעיריות, מערכות BI ו-GIS ועוד. את כלל החומר אנו 'שופכים' לאגם נתונים אחד. תמונת חוזי ארצית זו משמשת את כלל גופי החירום בשטח ומעניקה להם יתרון בהבנת המצב ובהתמצאות – ברגעים הראשונים להגעתם. למשל – כיצד נראה המבנה ומה הייתה חלוקת החדרים בטרם פגיעת הטיל, או לפני שריפה, היכן חיבורי מים ואנרגיה. כך, המצילים מקבלים מידע אמין מפורט וקרוב לזמן אמת בשכבות מידע מרובות". "התובנות שלנו עד כה", סיכם צנטנר, "הן ארבע: בסוגית קשר רדיו, עדיין אין פלטפורמת תקשורת אחודה למגיבים הראשונים; אין למערכות הניווט האזרחיות, דוגמת ווייז ומפות גוגל – דרך להוביל את גופי החירום בנתיב הקצר והמהיר ביותר בלא התחשבות בפקקי התנועה. הנווטנים לא מתעדפים את גופי החירום; נדרש להקים אגם מידע ארצי לנתוני חוזי לחירום, תוך העמקת שיתופי הפעולה ביניהם – צה"ל, משטרה, מד"א, עיריות, הנהלות כבישים כגון נתיבי איילון, הרכבות הקלות ועוד; אין מידע על זהות ופרטי האוכלוסייה באירוע: נדרש 'לעשות סדר' בזירה, כמה אנשים ישנם והיו בה, מי נעדר, מי חולץ. המידע כיום חלקי ויש להעשיר אותו. לסיום, הכבאיות והכבאים ערוכים, דרוכים ומלאי מוטיבציה: להיות בכל מקום ובכל שעה – עבור אזרחי.ות ישראל".

תביעה חדשה שהוגשה בארצות הברית מאשימה את גוגל כי צ’אטבוט ה-AI שלה, ג'מיני, תרם למותו של גבר בן 36 לאחר שלכאורה דחף אותו להתאבד. על פי התביעה, שהגיש השבוע ג’ואל גבלס, אביו של ג’ונתן גבלס, הצ’אטבוט לכד את בנו ב"מציאות מתמוטטת" שכללה סדרה של משימות אלימות ודמיוניות. לטענת המשפחה, בימים שלפני מותו שכנע אותו הצ’אטבוט כי הוא פועל במסגרת מבצע חשאי לשחרור "אשתו הבינה המלאכותית" ולהימלט מסוכנים פדרליים הרודפים אחריו. לפי כתב התביעה, בספטמבר 2025 הנחה ג'מיני את גבלס לבצע מתקפה שיכולה הייתה לגרום לנפגעים רבים במתחם של חברת אחסון סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של מיאמי. המשימה המדומה כללה ניסיון ליירט משאית, שבתוכה, כך נטען, נמצא "הגוף הפיזי" של הצ’אטבוט. גבלס, כך נטען, הגיע למקום כשהוא מצויד בסכינים ובציוד טקטי מתוך אמונה, כי עליו לעצור משאית המובילה רובוט דמוי אדם. לפי התביעה, הצ’אטבוט אף עודד אותו ליצור "תאונה קטסטרופלית" שתשמיד את הרכב ואת כל העדים והראיות הדיגיטליות. בפועל, המשאית כלל לא הופיעה – עובדה שלדברי התביעה היא שמנעה פגיעה המונית. הפרשה מצטרפת לשורת תביעות הקשורות להשפעות של צ’אטבוטים על בריאות נפשית. בעבר כבר נאלצה גוגל להתמודד עם תביעה אחרת בגין התאבדות של נער לאחר אינטראקציה עם צ’אטבוט בעל תמה של סדרת הטלוויזיה משחקי הכס. גם חברת OpenAI עומדת בפני כמה תביעות, שטוענות כי שיחות עם צ’אטבוטים תרמו להזיות או להתנהגויות מסוכנות. בתביעה הנוכחית נטען, כי גם לאחר כישלון המשימה הראשונה המשיך ג'מיני להעצים את הנרטיב ההזוי. הצ’אטבוט, כך לפי הטענות, הנחה את גבלס להשיג את הרובוט Atlas של חברת Boston Dynamics, הציג את אביו כסוכן פדרלי, ואף סימן את מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי כיעד ל"מתקפה פסיכולוגית". המשימה האחרונה, זמן קצר לפני מותו ב-1 באוקטובר, כללה שוב הגעה למתחם האחסון במיאמי כדי לאתר יחידה שבה, לכאורה, נמצא "הגוף האמיתי" של ג'מיני. לפי כתב התביעה, הצ’אטבוט טען, כי במשלוח רשום "בובת דגם רפואית", אך למעשה מדובר בגופו האמיתי. לאחר שגם ניסיון זה כשל, נטען כי הצ’אטבוט החל "להדריך" את גבלס כיצד לשים קץ לחייו. לפי התביעה, הוא הציג את ההתאבדות כ"תהליך מעבר" שיאפשר לו לעזוב את גופו הפיזי ולהצטרף ל"אשתו" במטאוורס. עוד נטען, כי ג'מיני לא ניתק את השיחה ולא התריע בפני גורם חיצוני כלשהו, אלא המשיך להגיב ולחזק את תחושותיו של גבלס – ואף התייחס להתאבדותו כהשלמה מוצלחת של התהליך. בתגובה מסרה גוגל, כי היא בוחנת את הטענות. לדבריה, מודלי הבינה המלאכותית שלה "מתפקדים בדרך כלל היטב בשיחות מורכבות מסוג זה", וכי ג'מיני מבהיר למשתמשים שמדובר בבינה מלאכותית ואף מפנה פעמים רבות לקווי סיוע בעת מצוקה. החברה הוסיפה, כי הצ’אטבוט מתוכנן שלא לעודד אלימות בעולם האמיתי או פגיעה עצמית, וכי פותחו מנגנוני הגנה בשיתוף אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. מנגד, בתביעה נטען כי גוגל הייתה מודעת לכך שהמערכת עלולה לייצר תגובות מסוכנות – אך המשיכה לשווק את ג'מיני כמוצר בטוח לשימוש.

צה"ל הודיע כי הפציץ מתחם בטהרן שבו שכן מטה הסייבר של איראן. ההפצצה אירעה במסגרת שורת מתקפות רחבות היקף נגד כמה אתרים צבאיים שישראל ערכה אתמול (ד'). עם זאת, מומחים ציינו כי לא ברור עד כמה התקיפה פגעה ביכולות הסייבר ההתקפי של איראן. על פי הצהרת דובר צה"ל, "הכוחות ביצעו תקיפה רחבת היקף" נגד מערך של אתרים צבאיים, השוכנים בקצה המזרחי של טהרן – שם שוכן גם מטה משמרות המהפכה. לפי הצבא, מטה הסייבר והאלקטרוניקה של משמרות המהפכה ומנהלת המודיעין שלו היו בין המבנים הצבאיים שנפגעו בתקיפה.  צילום: דובר צה"ל טרם הוברר באיזו מידה ניזוקו האתרים הללו והאם היו נפגעים בשל המתקפה. איראן נמצאת תחת השבתת אינטרנט כמעט מוחלטת מאז החלו התקיפות הראשונות של ארצות הברית וישראל בשבת בבוקר. העדר תעבורת הרשת מגביל את זרימת המידע שיוצא מאיראן. דובר מטעם הבית הלבן סירב להגיב לשאלת אתר פוליטיקו האם ארצות הברית הייתה מעורבת בתקיפות. הוא הפנה את השאלה לסנטקום, פיקוד המרכז של הצבא האמריקני – שלא הגיב. מומחים העירו כי "למרות תקיפות צה"ל נגד מרכזי פיקוד הסייבר של משמרות המהפכה, הרי שמתקפות סייבר שמבצעים גורמים חיצוניים, פרו-איראניים, עשויות להימשך כרגיל". הגנרל בדימוס צ'ארלס מור, לשעבר סגן מפקד פיקוד הסייבר האמריקני וכיום פרופ' במכון לביטחון לאומי באוניברסיטת ונדרבילט, אמר לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית אתמול כי "למתקפות של צה"ל תהיה כנראה השפעה משמעותית על יכולתו של המשטר להמשיך לבצע פעולות מסוג זה. אולם, כוחות פריצה אחרים, או האקרים בגיבוי איראן שפועלים מחוצה לה, או אחרים שמזוהים אידיאולוגית עם המשטר – יכולים וימשיכו לנסות לבצע פעולות נגד ארצות הברית וישראל". פעילות הסייבר ההתקפי של איראן משמרות המהפכה של איראן אחראים לשורה של פעולות סייבר התקפי גדולות שכוונו נגד ארצות הברית בשנים האחרונות. אחד מהבולטים שבאירועים היה מתקפת פריצה והדלפה נגד קמפיין הבחירות לנשיאות של דונלד טראמפ ב-2024. אחת מקבוצות הפריצה האיראניות הבולטות, חנדלה, שהינה בעלת קשרים למשרד המודיעין והביטחון האיראני, נטלה השבוע אחריות על פגיעות בחברת אנרגיה, גז ונפט ישראלית ועל סגירת כמה תחנות דלק ירדניות. עם זאת, לא ברור האם חברי חנדלה הם שערכו את המתקפות – זו קבוצה שידועה בהתרברבויות שלה. מערך הסייבר הלאומי של ירדן הודיע מוקדם יותר השבוע כי סיכל מתקפת סייבר איראנית על מערכות ניהול מחסני חיטה במדינה. מנגד, ניסיון לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל ובמדינות המפרץ מעניין לעניין באותו עניין: מחקר של צ'ק פוינט, שפורסם היום, מעלה כי גורמים איראניים ניסו לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל ובמדינות המפרץ – לצורך איסוף מידע בזמן הלחימה. המחקר מצביע על עלייה מסיבית בניסיונות מצד גורמי סייבר המקושרים לאיראן לאתר ולנצל מצלמות אבטחה המחוברות לאינטרנט ברחבי המזרח התיכון, ובהן במדינות אלה. החוקרים ציינו כי "החל מ־28 בפברואר (יום פרוץ המלחמה – י"ה) זוהתה עלייה משמעותית בניסיונות סריקה וניצול חולשות במצלמות המחוברות לרשת בכמה ממדינות האזור, לרבות ישראל, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין וכווית. פעילות דומה נצפתה גם בלבנון ובקפריסין. קפריסין היא מדינה באיחוד האירופי, שחוותה בתקופה האחרונה גם ירי טילים משמעותי המיוחס לאיראן". מצלמת אבטחה בישראל (אילוסטרציה). צילום: pixinoo, ShutterStock החוקרים עוסקים בניטור מתמשך של תשתיות תקיפה המשויכות לקבוצות סייבר המקושרות לאיראן – שרתי תקיפה, תשתיות ענן ורשתות VPN המשמשות אותן. במסגרת הניטור הם זיהו גלים של סריקות נגד מצלמות המחוברות ישירות לאינטרנט, בניסיון לאתר מערכות שחשופות לחולשות אבטחה מוכרות. לדברי החוקרים, "פעילות זו עשויה לאפשר לתוקפים להשיג גישה למצלמות ולצפות בתיעוד בזמן אמת מאזורים שונים. יכולת כזו עלולה לשמש, בין היתר, לצורך איסוף מודיעין חזותי או להערכת נזק לאחר תקיפות". בצ'ק פוינט אומרים ש-"הדפוס שנצפה כעת מזכיר דפוס דומה, שזוהה במלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ביוני האחרון. אז נרשמה עלייה של יותר מ-1,000% בניסיונות להשתלט על מצלמות אבטחה, כחלק ממאמץ לאסוף מידע על אזורי תקיפה". פעילות דומה זוהתה כבר באמצע ינואר השנה, בזמן המחאות באיראן. גם אז זוהו סריקות נגד מצלמות באזור – ככל הנראה כחלק מהכנה איראנית לקראת מלחמה אפשרית במועד זה. על פי החוקרים, "הפעילות מתמקדת בניצול חולשות אבטחה מוכרות במצלמות שלא עודכנו, ולא בפריצה ליצרנים עצמם. ניכר שהשילוב של פעילות במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר הוא עמוק בתוך דוקטרינת הפעלת הכוח הצבאי האיראני".

 הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב תפתח בשנת הלימודים הקרובה מסלול חדש ביזמות, במסגרת התואר הראשון בניהול. המסלול ישלב בין ידע אקדמי, מחקרי ומעשי בתחומי היזמות והחדשנות, יחד עם תחומי הליבה בניהול. תוכנית הלימודים תכלול, בין היתר, מפגשים עם יזמים וקרנות הון סיכון, וחשיפה לאקו-סיסטם היזמי. המסלול מוצע במסגרת דו-חוגית, ניתן לשלבו עם החוג לחשבונאות בפקולטה לניהול או חוגים נוספים באוניברסיטת תל אביב, ובהם כלכלה, מדעי המחשב, מדעים להיי-טק, וכן חוגים ממדעי החברה והרוח. בראש מסלול היזמות תעמוד המנהלת האקדמית ד"ר ליה שר, חוקרת ומרצה בכירה בתחום ניהול יזמות וחדשנות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים באסטרטגיה עסקית, מחקר ופיתוח, פטנטים, חדשנות טכנולוגית בחברות עתירות ידע. "חדשנות ויזמות הם חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית והגלובלית, והמטרה היא שבוגרי ובוגרות המסלול ישתלבו כיזמים במגזר העסקי, עם הערך המוסף של ראייה ערכית וניהולית, שתסייע להובלת התוכניות העסקיות של המיזמים". אומרת פרופ' יעל שטיינהרט, דיקנית הפקולטה לניהול ע"ש קולר. היא מציינת, שבמסלול היזמות החדש ישולבו יכולות ההוראה של הפקולטה, קשרים עם התעשייה ודגש על בינה מלאכותית ודיפטק.

בעידן שבו אחת ההערכות בשוק היא ש-ניידי שוק הכניסה – מחשבים ניידים במחירים של 500 דולר ומטה – עומדים להיעלם בקרוב, השלימה אפל (Apple) את סבב ההכרזות הנוכחי שלה, כצפוי, עם MacBook Neo. ה-MacBook Neo הוא הנייד הכי זול שענקית הטק מקופרטינו ציגה עד היום, ומחירו ההתחלתי עומד על 599 דולר בלבד.  הסיבה העיקרית למחיר הזול היא שהחברה שיבצה בנייד הזה מעבד משוק הטלפונים, במקום מעבד ממשפחת ה-M הייעודית למחשבים שלה. מדובר ב-A18 Pro, שהושק בשנה שעברה בטלפוני ה-Pro של משפחת iPhone 16 – והוא מציע 6 ליבות עיבוד שמורכבות משתי ליבות ביצועים ו-4 ליבות יעילות, יחד עם 5 ליבות גרפיות ו-16 ליבות מחשוב עצבי. רוחב הפס לזיכרון עומד על 60 גיגה-בייט לשנייה – רחוק מאוד ממה שמציע אפילו ה-M5 הבסיסי. טים קוק, מנכ"ל אפל, שיתף ב-X סרטון על המוצר המסוים וכתב: "אנחנו כל כך נרגשים להביא את הקסם של מק לעוד יותר אנשים ברחבי העולם". iPhone 17e, iPad Air, MacBook Air, MacBook Pro… And now, say hello to the all-new MacBook Neo! We’re so excited to bring the magic of Mac to even more people around the world. pic.twitter.com/z2w4RmShRO — Tim Cook (@tim_cook) March 4, 2026 מפרט טכני וגרסאות דרך נוספת שמצאה אפל להוזיל עלויות היא לבחור במסך IPS סטנדרטי לחלוטין שגודלו 13 אינץ' ושמציע רזולוציה של 2408×1506 פיקסלים, בהירות של 500 ניט וקצב רענון בסיסי של 60 הרץ. בנוסף, הסוללה של MacBook Neo היא בנפח עבודה של 36.5WHr, ולפי אפל היא אמורה להספיק לעד 11 שעות של גלישה אלחוטית, ותומכת בטעינה איטית משהו של 200 וואט בלבד לכל היותר. למחשב יש שני חיבורי USB-C וחיבור מדיה סטנדרטי בגודל 3.5 מ"מ. ומה עוד? ה-Neo תומך ב-WiFi 6E וב-Bluetooth 6.0, כמו כן למצלמה שלו יש חיישן 1080p והיא תומכת ב-FaceTime, ויש גם שני רמקולים סטריאופוניים שתומכים ב-Dolby Atmos, ושני מיקרופונים. המשקל של המחשב עומד על 1.23 ק"ג ועוביו 12.7 מ"מ. המחשב מוצג בשתי גרסאות זיכרון: אחת עם 8/256 גיגה-בייט והשנייה, שעולה 100 דולר יותר, עם 8/512 גיגה-בייט זיכרון. הבדל נוסף בין השניים הוא הוספת חיישן טביעות אצבע למקלדת של המחשב היקר יותר. הצבעים הזמינים לבחירה הם כסף, ורוד, צהוב וכחול אינדיגו.

בחודשים האחרונים שקד שירות התעסוקה על פיתוחה של איהAI, מערכת בוט חכמה שנועדה להנגיש לדורשי העבודה כלים ושירותים שיסייעו להם במיצוי זכויותיהם, בדיוק מאמציהם בחזרה לעבודה ובשיפור סיכוייהם לחזרה מיטבית ומהירה למעגל העבודה. המערכת תשדרג את חוויית השירות לדורשי העבודה ותעניק את מלוא המידע, הזכויות והשירותים ששירות התעסוקה מציע מכל מקום ובכל שעה ללא צורך בנציג טלפוני או פרונטלי. לנוכח מצב החירום שישראל נכנסה אליו, אי הוודאות  והגידול בפניות עקב המצב (כ-10,000 פניות מראשון עד שלישי במוקד הטלפוני ובפנייה המקוונת) החליטה מנכ"לית שירות התעסוקה על הקדמת יציאת המערכת שתשאיר את כולם עם מענה מקיף בכל שעות היממה. זהו רובד נוסף לערוצי השירות: צ'אט באתר, פנייה מקוונת ללשכות והמוקד הטלפוני 9687*. הצ'אטבוט מבוסס על עבודת שטח מאומצת, המתבססת על שאלות מהמוקד, מידע רחב מכלל הלשכות הפרוסות ברחבי הארץ, ממפגש אישי עם הציבור ברחבי הירידים השונים ועוד. באמצעות צ'אט נגיש, יוכלו דורשי העבודה לקבל מידע עדכני וכמובן גם במצבי חירום; הסבר נרחב ובהיר על דרכי הרישום, התייצבות וחיפוש העבודה ובנוסף, ניווט לעמודים ולשירותים באתר שירות התעסוקה. בשנה וחצי האחרונות עובר שירות התעסוקה מהפכה משמעותית, שבמרכזה היערכות שוק העבודה הישראלי לדרישות, תנאי ואתגרי הבינה המלאכותית. במסגרת זו, מטמיע שירות התעסוקה שורה מגוונת של כלי AI מתקדמים בכל תהליכי העבודה שלו – החל מאבחון וייעוץ תעסוקתי, דרך הכוון והכשרות וכלה בתהליכי ההשמה. במסגרת זו, עוברים עובדי שירות התעסוקה באופן תדיר הכשרות לעבודה עם כלי AI וכך גם דורשי העבודה. מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש: "הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד משוק העבודה במאה ה-21; היא מאפשרת לנו לגשר על פערים, להנגיש זכויות ולהבטיח רציפות תפקודית בשגרה ובחירום. לאור המצב, נקט שירות התעסוקה שורה של צעדים למימוש מחויבות זו, וביניהם הקמת המרכז לרציפות תפקודית לניהול כוח אדם חיוני במשק, מתן שירות אנושי וכעת הפעלנו את בוט ‘איה AI’ – מערכת שנבנתה מתוך חיבור לשטח ומספקת מענה מקיף, מהיר וזמין 24/7. נמשיך לזהות צרכים משתנים ולתת מענה מקצועי ומיידי"  

מיזם הסייבר החדש של ניר צוק יוצא לאור: סיילייק (Cylake) מודיעה היום (ה') רשמית על הקמתה ועל כך שביצעה גיוס סיד בהיקף של 45 מיליון דולר – סכום די נדיר לגיוס בסבב מוקדם שכזה. את הגיוס הובילה קרן גריילוק. סיילייק מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית ומונחית נתונים, שתפעל ללא צורך בענן ציבורי ותאפשר ריבונות מלאה על מידע. מקימיה הם ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, וילסון שו, שהיה בכיר בחברה, ואהוד (אודי) שמיר, ממייסדי סנטינל וואן. השלושה מביאים עימם ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתעשיית הסייבר. צוק הקים את פאלו אלטו ב-2005 וכיהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה במשך מעל שני עשורים – עד שפרש ממנה באוגוסט האחרון. שו היה שותף לבנייתה של פאלו אלטו לאורך יותר מעשור, ובין היתר הוביל את צוותי ההנדסה בחברה. שמיר היה, כאמור, ממייסדי סנטינל וואן ב-2013. שתי התפיסות שסיילייק נשענת עליהן מייסדי סיילייק שואפים להקים "פלטפורמת סייבר מסוג חדש עבור פלח שוק שעד כה לא זכה למענה מספק", על פי החברה. הגישה של החברה נשענת על שתי תפיסות מרכזיות: הראשונה גורסת שהדור הבא של אבטחת הסייבר מבוססת הבינה המלאכותית מחייב גישה הוליסטית, כלומר ראייה מלאה של כלל הנתונים וההקשרים מכל שכבות התשתית הארגונית, לצד פלטפורמה אחודה להגנה. פיצול, בין אם בשל נתונים חלקיים ובין אם בשל שימוש במוצרי אבטחה נפרדים, יוצר נקודות תורפה שניתן לנצל. התפיסה השנייה נוגעת לריבונות: חלק מהארגונים הגדולים והמפוקחים בעולם לא יכולים, מטעמי רגולציה או ביטחון, להסתמך על פתרונות הנשענים על ענן ציבורי. בסיילייק סבורים שהדרישה לשליטה מלאה בנתונים ובתפעול לא אמורה למנוע מארגון ליהנות מהגנת סייבר ברמה הגבוהה ביותר. בהתאם לכך, הפלטפורמה מתוכננת לפעול באופן מלא בסביבה המקומית (און-פרם) או בענן פרטי. "עולם הסייבר משתנה כל הזמן, וכשנוצרים אתגרים חדשים – צריך לבנות משהו חדש לגמרי כדי להתמודד איתם", אמר צוק. "אנחנו בונים את סיילייק עבור ארגונים שבהם שקיפות מלאה, שליטה ובקרה אינן בגדר בחירה, אלא הכרח". בשלב זה תפעל סיילייק בשיתוף קבוצה מצומצמת של שותפי פיתוח, כחלק מתהליך בניית הפלטפורמה. זמינות המוצר צפויה בתחילת 2027.