באטמ הישראלית, שפועלת בעולמות של תשתיות רשת מתקדמות וטכנולוגיות סייבר, מכרה שלוש פעילויות שאינן בליבת העסקים שלה ו-22% ממניותיה למשקיע חיים דור – כך היא הודיעה היום (ב') לבורסה. העסקה בוצעה לפי שווי חברה של 300 מיליון שקלים, וצפויה לייצר לה תמורה כוללת במזומן של כ-37 מיליון דולר. מתוך סכום זה, כ-13.3 מיליון דולר ישולמו בגין הפעילויות הנמכרות וכ-23.3 מיליון – בגין רכישת מניות החברה, שנסחרות בלונדון במחיר של 18.15 פני למנייה. מדובר בפרמיה של 33%. אילו פעילויות באטמ מכרה? הפעילויות שנמכרו עוסקות בציוד אבחון רפואי באיטליה, רשת בתי מרקחת והפצת מוצרים רפואיים במולדובה, וחברת קניין רוחני לאבחון רפואי בקפריסין. לאחר השלמת העסקה תיוותר בקבוצה פעילות אחת בלבד שאינה בליבת העסקים – חברת ניטור סביבתי בהונגריה, שאותה באטמ מסרה כי תמכור בקרוב. בחברה אומרים כי "המהלך ממצב את אותנו כחברה טכנולוגית ממוקדת, שפועלת בשווקים בעלי פוטנציאל צמיחה ושיעורי רווחיות גבוהים". מיהו הרוכש? דור הוא יזם ומשקיע שמתמקד במגזר הבריאות. בין היתר, הוא היה המייסד ובעל המניות המשמעותי בבית החולים רפאל, שממוקם בקריית עתידים בתל אביב. בראש באטמ עומד מוטי נגר, המנכ"ל. יו"ר דירקטוריון החברה בחודשים האחרונים הוא גיל שרון, לשעבר יו"ר בזק. לצד שרון, חברים בדירקטוריון פרופ' ורדה שלו, ד"ר אביגדור שפרמן, ד"ר שמואל בן צבי ותא"ל (מיל') איילה חכים, לשעבר מפקדת יחידת לוט"ם באגף התקשוב בצה"ל ועד באחרונה מנמ"רית מזרחי-טפחות. מה אומרים בבאטמ? לפי באטמ, "העסקה היא אבן דרך ביישום האסטרטגיה שלנו לצאת מפעילויות שאינן בליבת העסקים, לפשט את מבנה הקבוצה ולרכז משאבים בתחומי הליבה שלנו: רשתות מנוהלות מאובטחות, הצפנה קוונטית וסייבר". עוד אומרים בחברה שהכספים שהיא תקבל מהמכירה צפויים לשמש להאצת פעילות הצמיחה שלה בתחומי הרשתות והסייבר, הרחבת ההזדמנויות המסחריות, והאצת תוכניות מחקר ופיתוח "לשמירה על יתרון טכנולוגי במוצרי החברה". כמו כן, נכתב, "התמורה תשמש להשקעה בהון חוזר לתמיכה בצמיחה הצפויה ורכישות אסטרטגיות הממוקדות בתחום פעילות הליבה של החברה". לדברי נגר, "מכירת הפעילות והמניות היא צעד משמעותי ביישום האסטרטגיה העסקית של באטמ, ומהווה מאיץ משמעותי להפיכתנו לעסק ממוקד בתחומי הרשתות המאובטחות וההצפנה

"ארגונים רבים השואפים לאמץ בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, נתקלים כיום בחומה סינית: עלויות עתק, מורכבות טכנולוגית ומחסור עולמי ברכיבי חומרה ייעודיים (GPUs). אנחנו מציעים גישה פרקטית, המאפשרת לחברות לדלג מעל המכשולים הללו לחלוטין ולבנות תשתית מוכנה ל-AI, על בסיס פלטפורמה אחידה ופשוטה יותר", כך אמרה ספיר מרלין, מנהלת מכירות שותפים ל-ISV's, אינטל (Intel) ישראל. מרליו דיברה בכנס הלקוחות השנתי של נוטניקס (Nutanix) ישראל, NEXT. on Tour Tel Aviv. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (א') באולם אירועים אןןניו בקרית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה. "מנהלי טכנולוגיה ומנהלים עסקיים נדרשים כיום לעשות יותר פרויקטים – בפחות תקציב, וכל זאת, בצל תמורות וזעזועים משמעותיים בשוק החומרה והתוכנה הארגוניים", אמרה מרלין, "המסר שלנו למנמ"רים.יות הוא פשוט: אתם.ן לא חייבים לחכות לחומרה יקרה, מורכבת וקשה להשגה כדי להתחיל את מסע ה-AI שלכם. המעבדים המרכזיים הסטנדרטיים שכבר רצים במרכזי הנתונים שלכם מסוגלים לחלוטין לנהל את עומסי העבודה של ה-AI הארגונית בצורה מאובטחת ויעילה". לדברי מרלין, "בתוך עולם ה-AI, ארגונים עוברים לעשות שימוש בסוכני AI אוטונומיים. בניגוד לכלי AI פשוטים, סוכן AI ארגוני פועל כעוזר דיגיטלי רציף: הוא קורא מסמכים פנימיים, בודק חוקים עסקיים, כותב קוד ומחבר בין מערכות המידע השונות של החברה". "כיוון שהסוכנים האלו מבלים את רוב זמנם בארגון מידע וניהול תהליכים – ולא רק בחישובים מתמטיים מורכבים, עיקר העבודה חוזר באופן טבעי אל המעבד המרכזי של המחשב (ה-CPU)", הסבירה, "כדי לאפשר זאת בצורה חלקה, המעבדים החדשים של אינטל, Intel Xeon 6, מהווים את הבסיס החישובי המושלם ומגיעים עם מנוע האצת AI מובנה בשם Intel AMX. תכונה מובנית זו מאפשרת למעבד לבצע משימות AI חכמות ישירות, ומעניקה לחברות את צפיפות העבודה והמהירות שהן צריכות – בלא העלות הנוספת, הנובעת מצריכת החשמל המוגזמת, או מהמורכבות של רכישת כרטיסים גרפיים נפרדים". "בשל החיבור בין אינטל לנוטניקס", הסבירה מרלין, "מתקבל חיסכון קיצוני בעלויות, TCO, לצד AI בלא השבתה. העוצמה הזו של החומרה משתלבת כמו כפפה ליד עבור חברות המקימות מערכות RAG. זו טכנולוגיה המחברת בין מודלי AI חכמים לבין המידע הפנימי, הפרטי והמאובטח של הארגון". לדבריה, "כאן בדיוק בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה ההנדסי העמוק, הנמשך כבר 17 שנים, בין אינטל לנוטניקס. הוא הוליד פלטפורמת ענן היברידית אחידה, המפחיתה סיכונים תפעוליים. השילוב בין פלטפורמת התוכנה של נוטניקס למעבדים שלנו מאפשר לארגונים להשיג קונסולידציה של שרתים ביחס של עד 10:1, לצמצם את כמות השרתים הנדרשת בעד 90%, ולהפחית את צריכת החשמל של התשתית בעד 80%". המשמעות, הסבירה מרלין, "היא שארגון שכבר עובד עם נוטניקס יכול להתחיל באופן מידי להריץ מודלי AI על המידע שלו – כמו מסמכים פנימיים ומערכות CRM – בצורה בטוחה ומאובטחת, עם עלויות צפויות ויציבות בין השרתים המקומיים לענן, וכל זאת, בלא לשנות את התשתית הקיימת". "עד עכשיו, כל השיח על AI בארגונים התרכז סביב השאלה כמה חומרה יקרה וחדשה צריך לקנות", סיכמה מרלין. "אבל מנהלים מחפשים תוצאות בשטח, הורדת עלויות, TCO ושמירה על אבטחת המידע. השילוב בין מעבדי אינטל עם יכולות ה-AI המובנות בה לבין הפלטפורמה של נוטניקס מאפשר לחברות להפסיק רק לדבר על AI ולהתחיל להפיק ממנה ערך עסקי אמעתי, ולעשות זאת כבר מחר בבוקר, על בסיס התשתית שכבר נמצאת ברשותן".

בשנים האחרונות שרשרת האספקה הגלובלית חווה שינוי עמוק על רקע גידול עצום בביקוש לרכיבי חומרה – בעיקר רכיבי זיכרון ואחסון, מאיצי AI ורכיבי עיבוד – וזאת עקב מרוץ הטכנולוגיה של חברות בתחום הבינה המלאכותית. רבות מיצרניות השבבים המובילות בעולם החלו להסיט את כושר הייצור שלהן לטובת הבינה המלאכותית, המציגה רווחיות גבוהה יותר עבורן. כתוצאה מכך, נוצרה מציאות שבה חברות טכנולוגיות בתעשייה נדרשות להתמודד עם מחסור ברכיבים, תנודתיות גבוהה וסיכון גובר לאיכות ואותנטיות של הרכיבים. הביקוש האדיר שמייצרות חברות טכנולוגיה גלובליות מובילות משנה את כללי המשחק. לפי הערכות, ענקיות ה-AI כבר צורכות נתח משמעותי מקיבולת הייצור העולמית של זיכרונות מתקדמים, עד כדי מצב שבו חברה אחת יחידה יכולה לייצר לחץ על עשרות אחוזים מקווי הייצור הגלובליים. בתוך כך, העלייה בתחום ה-AI הובילה לגידול בביקושים לרכיבי חומרה מתקדמים ולשינויים במבנה הייצור העולמי. מצב זה הוביל לעליית מחירים חדה ומתמשכת ברכיבי הליבה של כל מכשור אלקטרוני. מחירי הזיכרון ורכיבי האחסון זינקו במאות אחוזים בתוך שנה אחת, וכל אלה יחד מעצימים את הלחץ על שוק הרכיבים – לחץ הפוגע ישירות ביכולתן של חברות לפתח, לייצר ולספק מוצרים בזמן. מגמה זו משקפת חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש. הביקוש האדיר שמייצרות חברות טכנולוגיה גלובליות מובילות משנה את כללי המשחק. לפי הערכות, ענקיות ה-AI כבר צורכות נתח משמעותי מקיבולת הייצור העולמית של זיכרונות מתקדמים, עד כדי מצב שבו חברה אחת יחידה יכולה לייצר לחץ על עשרות אחוזים מקווי הייצור הגלובליים הלחץ אינו מוגבל רק לשוק הרכיבים עצמו. גם תעשיית הדאטה סנטרים העולמית צפויה להמשיך להתרחב בקצב, כאשר קיבולת העיבוד הנדרשת כמעט מכפילה את עצמה בתוך שנים בודדות. לפי נתוני שוק, צריכת האנרגיה העולמית של דאטה-סנטרים הגיעה ב-2025 ל-446 טרהוואט, כמעט פי שניים לעומת 2023 ודומה לצריכת החשמל השנתית של מדינה כמו גרמניה. מרכזי נתונים דורשים כמויות עצומות של זיכרון מהיר לאימון והרצת מודלים, מה ששואב את רוב כושר הייצור העולמי ויוצר לחץ חסר תקדים על שרשראות הייצור. המשבר עמוק עד כדי כך, שספקיות מובילות מזהירות כי המחסור עלול להימשך עד סוף 2027 ואף מעבר לכך. יצרניות הזיכרונות מתקשות לעמוד בקצב, והפתרונות להגדלת התפוקה מצריכים השקעות עתק בפסי ייצור חדשים ודורשים זמן רב. במקביל, ההיצע הפנוי לשוק הרחב קטן משמעותית, עקב רכישות מסיביות שענקיות הטכנולוגיה מבצעות לרכיבי זיכרון, והן אף מתחייבות לרכישת קווי ייצור שלמים. התוצאה היא לחץ מתמשך על רכיבי ליבה כגון זיכרונות, מעבדים ותשתיות דאטה סנטר, לצד עליית מחירים וזמני אספקה ארוכים יותר. ההשפעה על מוצרים מבוססי מיחשוב עבור חברות טכנולוגיה המפתחות מוצרי תוכנה או מערכות פיזיות מבוססות מיחשוב, המשמעות רחבה הרבה יותר מהתייקרות נקודתית של חומרה. במקרים רבים, ייצור של מוצר שלם עלול להתעכב או להיעצר בשל מחסור ברכיב בודד. גם אם הפיתוח הושלם, התוכנה מוכנה והלקוחות ממתינים לקבלת המוצר, היעדרותו של רכיב קריטי אחד עלולה להשבית קווי ייצור ולפגוע בהתחייבויות עסקיות מול לקוחות בארץ ובעולם. האתגר הופך להיות משמעותי במיוחד עבור חברות העוסקות בתוכנה, סייבר, ציוד רפואי, מערכות ביטחוניות ובתעשיית המוליכים למחצה, אשר פעילותן נשענת על שילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין יכולת אספקה עקבית ואמינה. חברות אלו מצטיינות בפיתוח המוצר וביכולות המחקר והפיתוח שלהן, אך לרוב אינן מחזיקות במומחיות הנדרשת לניהול שרשרת אספקה גלובלית מורכבת. בתנאי השוק הנוכחיים, חברות טכנולוגיה רבות מגלות כי לצד יכולות הפיתוח והחדשנות נדרש גם שותף טכנולוגי בעל פריסה גלובלית ויכולות תפעוליות רחבות, המסוגל ללוות את המוצר משלב התכנון ועד לייצור ולאספקה בשווקים השונים. שותף זה נושא באחריות לניהול כלל שרשרת הערך – החל מתכנון הנדסי, בניית עצי מוצר ואיתור מקורות אספקה, דרך ייצור סדרות ראשונות ואישורי לקוח ועד לייצור המוני, בקרת איכות וניהול לוגיסטי מורכב בארץ ובעולם. בכך השותפוּת מאפשרת לחברות להתמקד בליבת החדשנות והפיתוח, תוך הבטחת רציפות תפעולית ויכולת צמיחה גלובלית. בתוך כך, היכולת לבצע סורסינג מתקדם ולאתר מקורות אספקה אמינים הופכת קריטית במיוחד בתקופות של מחסור ואי-ודאות בשרשרת האספקה, כאשר זיהוי מהיר של ספקים חלופיים, אימות אמינותם והבטחת מקוריות הרכיבים, לצד מערכי בקרת איכות מתקדמים, מאפשרים שמירה על רציפות ייצור, עמידה בהתחייבויות ללקוחות והפחתת סיכון לשיבושים או שיתוק תפעולי בפעילות הגלובלית. ככל שהמשבר הולך ומעמיק, השותף הטכנולוגי הופך להיות מקור חיוני ליציבות בעידן של אי ודאות, המאפשר לחברות טכנולוגיה בארץ ובעולם לשמר המשכיות עסקית ותפעולית. מעבר לערך העסקי, מדובר גם בתרומה משמעותית לחוסן התעשייתי והטכנולוגי, המאפשרת לחברות ישראליות ובינלאומיות להמשיך לצמוח, ולשמר את רציפות הפעילות של תעשיית ההייטק הישראלית הפועלת בזירה בינלאומית. הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת הייפר גלובל, ישראל

חברת נובי סקיוריטי (Novee Security) – המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לסייבר התקפי – הודיעה על מינויו של ערד עופר לסמנכ"ל כספים. לעופר, שיוביל את מערך הכספים על רקע התרחבות החברה, ניסיון של מעל לעשור בניהול כספים בחברות טכנולוגיה. לפני הצטרפותו אל נובי כיהן כסמנכ"ל כספים ב-לייטראן (Lightrun) וב-סייט (Syte), וקודם לכן היה חשב ב-אינטנגו (Intango). את דרכו החל בפירמת דלויט (Deloitte), והוא רואה חשבון בעל תואר בכלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת בן-גוריון. עידו גפן, מייסד שותף ומנכ"ל נובי סקיוריטי, ציין: "ערד מצטרף בשלב משמעותי. לניהול הפיננסי תפקיד מרכזי בצמיחה לטווח ארוך, והניסיון של ערד בארגוני SaaS משתלב היטב עם השלב הבא שלנו".

דו"ח שנתי חדש בנושא דטה סטרימינג של חברת קונפלואנט (Confluent) – המבוסס על סקר בקרב 4,625 מנהלי IT מארגונים בעלי לפחות 500 עובדים ב-14 מדינות, כולל ישראל – מצביע על פער אסטרטגי מובהק. כמעט שלושה מכל ארבעה מנהלים (72%) מדווחים כי היעדר תשתית נתונים בזמן אמת מעכב את הרחבת פרויקטי הבינה המלאכותית שלהם, כאשר לטענתם לא מדובר במחסור בתקציבים אלא בליקויים טכנולוגיים. הארגונים מתמודדים עם שלושה חסמים מרכזיים: היעדר תשתית לעיבוד נתונים בזמן אמת (72%); קשיים באימות מקורות המידע, איכותם ועדכניותם (66%); ופיצול בעלות על הנתונים בין יחידות ארגוניות (65%). השפעת האתגרים הללו בולטת במיוחד בתחום ה-Agentic AI – מערכות הבינה המלאכותית האוטונומיות המבוססות על סוכנים – שם 66% מהמשיבים הגדירו את תשתיות הנתונים כחסם משמעותי, ורק 32% הצליחו להעביר פתרונות אלו לשלב היישום המבצעי בסביבת ייצור. קונפלואנט היא חברה מקבוצת יבמ (IBM), הפועלת כפלטפורמת דטה סטרימינג מבוססת ענן לנתונים בתנועה, מסייעת לארגונים לספק חוויות לקוח ולנהל תהליכים עסקיים בזמן אמת. דניאל לוית, מנהל פעילות קונפלואנט בישראל. צילום: יח"צ הסטת העדיפויות: השקעה בתשתית לפני המודלים על רקע השאיפה להעביר את מערכות ה-AI מהפיילוט לשלב היישום, 80% ממנהלי ה-IT מציבים את השימוש בנתוני הארגון כיעד עסקי מרכזי.  הממצאים מלמדים כי ארגונים מסיטים משאבים לכיוון פלטפורמות Data Streaming מבוססות ענן, כאשר 88% מהמנהלים מגדירים כיום תחום זה כעדיפות אסטרטגית, לעומת 82% שמציינים את השקעות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה כעדיפות זו מצידם. המנהלים סבורים כי טכנולוגיה זו, המאפשרת הזרמת נתונים רציפה, מקלה על אימוץ פתרונות AI ומעלה את התשואה על ההשקעות. דניאל לוית, מנהל פעילות קונפלואנט בישראל, הסביר את הרקע לנתונים: "הבעיה של רוב הארגונים אינה מחסור בהשקעות ב-AI אלא בעיית נתונים. מערכות AI תלויות במידע עדכני, מדויק ועשיר בהקשר, אך רבות מהן עדיין נשענות על נתונים מפוצלים, תהליכי Batch ותשתיות שלא תוכננו לעידן של אינטליגנציה רציפה. ככל שארגונים עוברים משלב הניסויים להטמעת AI בתהליכים עסקיים קריטיים, הפערים הללו הופכים לבלתי ניתנים להתעלמות. המודלים חייבים להיות מחוברים למערכות, לאירועים ולמקורות המידע המשקפים את המתרחש בארגון בזמן אמת. החברות המתקדמות ביותר משקיעות לא רק ב AI עצמה, אלא גם ביסודות הנתונים הנדרשים לתמיכה בה. יסודות אלו הם שיקבעו אילו ארגונים יצליחו להפוך השקעות ב-AI לערך עסקי בקנה מידה רחב".

קומוולט, ספקית מובילה של פתרונות חוסן סייבר והגנת נתונים לסביבת הענן ההיברידי, הכריזה כי חברת קלומיו (Clumio) שבבעלותה, שפיתחה טכנולוגיה להגנה על נתוני ענן, מרחיבה את יכולות חוסן הסייבר שלה לסביבת .Google Cloud Storage המהלך מגיע כמענה לביקוש גובר מצד לקוחות המנהלים מערכי נתונים רחבי היקף בענן, ומאפשר להם לנצל את פלטפורמת קלומיו כדי להגן ולשחזר עומסי עבודה קריטיים, המזינים מערכות בינה מלאכותית ואנליטיקה מתקדמות. אימוץ אסטרטגיית ריבוי-עננים (Multi-cloud) הפך לסטנדרט בתעשייה, כאשר מרבית הארגונים פועלים כיום בכמה סביבות ענן במקביל כדי לאזן סיכונים ולנהל מאגרי נתונים המוניים. למרות זאת, ארגונים רבים עדיין נסמכים על תהליכים ידניים ומורכבים לצורך הגנת נתונים, מה שמותיר אותם חשופים למתקפות כופר, שגיאות קוד או טעויות אנוש שעלולות לפגוע באמינות הנתונים. קלומיו עבור Google Cloud Storage תוכננה לסגור את פערי החוסן הללו באמצעות פתרון SaaS מקורי לענן, המציע ביצועים גבוהים ואבטחה מובנית. מעבר לצמצום זמני ההשבתה והפחתת סיכונים עסקיים, הפתרון החדש מאפשר לארגונים לשמור על חוויית הגנה עקבית ואחידה בין סביבות ענן שונות, תוך עמידה בדרישות רגולציה וביקורת מחמירות. חברת  אטלסיאן (Atlassian), אשר מפתחת מוצרים כגון Confluence ו-Jira, היא לקוח אסטרטגי המאחסן  מאות מיליוני אובייקטים ב-Google Storage וב-AWS S3. ראש מחלקת הנדסת פלטפורמת נתונים באטלסיאן הסביר:Google Cloud  מהווה שותף מרכזי באסטרטגיית הענן של החברה, והחיבור לקלומיו מאפשר שחזור כמויות עצומות של נתונים בפשטות ובקנה מידה רחב. כפלטפורמה מנוהלת, קלומיו מספקת גיבויים מבודדים חסיני כופרה המאוחסנים בכספת מרוחקת ("Air-gapped") מהנתונים הראשיים. הפרדה זו מבטיחה שגם במקרה של תקיפה על הנתונים המקוריים, עותקי הגיבוי יישארו מאובטחים ונגישים לשחזור מהיר, ללא צורך בניהול תשתית גיבוי מורכבת על ידי הארגון. סמנכ"ל הטכנולוגיה של קלומיו הדגיש: "העמידות חייבת להיות דינמית בדיוק כמו סביבות ה-AI שהיא מגינה עליהן, וכי ההתרחבות ל-Google Cloud מעניקה ללקוחות את הביטחון הנדרש כדי להוביל את שינוי ה-AI מבלי לחשוש מהפרעות בלתי צפויות".   מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של קומוולט שיתקיים ב-05.07 בשפיים

אריק בן צוק   העולם העסקי מאופיין בקצב קבלת החלטות מואץ ובעבודה המתבצעת במקביל במספר רב של זירות ונקודות פעילות. מציאות זו הפכה את פתרונות האודיו-וידיאו והמולטימדיה העסקית לחלק מהותי מהתשתית הארגונית. פגישות מרובות משתתפים, חמ"לים מתקדמים, קמפוסים חכמים וחדרי ישיבות חכמים אינם עוד בגדר מותרות, אלא תנאי בסיסי לפעילות אפקטיבית, רציפה ומבוססת מידע. DM מובילה את תחום הפרויקטים בעולמות ה-Pro AV בישראל כבר למעלה מ-25 שנים, עם ניסיון עשיר בפרויקטים מורכבים במגזר העסקי, הציבורי והביטחוני. החברה מספקת פתרונות מקצה לקצה : החל משלב האפיון והתכנון, דרך ניהול הפרויקט וההטמעה ועד לתמיכה שוטפת. גישה זו מאפשרת לנו לייצר עבור לקוחותינו פתרונות מותאמים אישית, שמשרתים אותם לאורך זמן ומשתלבים בצורה אינטואיטיבית במבנה הארגוני שלהם. במהלך השנים הובלנו פרויקטים מהגדולים והמשמעותיים במדינה ישראל, הכוללים הקמת חמ"לים, חדרי מצב, חדרי מסחר וקמפוסים ארגוניים. במערכות אלו זורמות כמויות עצומות של מידע בזמן אמת, והיכולת לנתח, להציג ולשתף אותו באופן ברור ומהיר היא קריטית. בחדרי מסחר ובחמ"לים, שמתקבלות בהם החלטות עסקיות ואסטרטגיות בזמן אמת, יש במיוחד צורך במערכות אמינות, זמינות ומדויקות ברמה הגבוהה ביותר. AI  שמשנה את חוקי המשחק של המולטימדיה העסקית השינוי המשמעותי ביותר שאנו חווים כיום הוא השפעת הבינה המלאכותית על עולם המולטימדיה העסקית. מערכות אודיו-וידיאו אשר שימשו בעבר בעיקר ככלי תצוגה ותקשורת, הופכות כיום, למערכות חכמות, פרואקטיביות וכאלה שמבינות את המשתמש, את ההקשר הארגוני ואת הצרכים העסקיים. השילוב של AI מאפשר לארגונים לעבור משימוש פסיבי בטכנולוגיה לניצול אקטיבי של מידע :החל מתמלול אוטומטי של ישיבות, דרך ניתוח שימוש בחדרים ובציוד, ועד התאמה דינמית של חוויית המשתמש והפקת תובנות עסקיות בזמן אמת. חדרי ישיבות חכמים יודעים לזהות דפוסי שימוש, להפעיל מערכות באופן אוטומטי ולהתאים את הסביבה למשתמשים; מערכות וידיאו מציעות איכות תמונה וקול מתקדמת תוך אופטימיזציה מבוססת AI; ופתרונות מבוססי ענן מאפשרים ניהול, שליטה ותחזוקה מכל מקום בעולם – בסטנדרט אחיד ובזמינות גבוהה. המגמות ברורות: התכנסות מלאה בין עולמות ה-AV וה-IT, מעבר מואץ לפלטפורמות מבוססות ענן, שילוב מובנה של פתרונות סייבר מתקדמים והעמקת השימוש בבינה מלאכותית. האתגר אינו רק טכנולוגי ,אלא גם אנושי. כיצד לייצר חוויית משתמש פשוטה, אינטואיטיבית וחכמה, מבלי להתפשר על רמות האבטחה והשליטה. ארגונים מחפשים פתרונות שעובדים עבורם ברקע, ללא מורכבות תפעולית ומאפשרים מיקוד בליבה העסקית. המולטימדיה העסקית משולבת AI אינה רק שכבת טכנולוגיה נוספת, אלא תשתית אסטרטגית שמאפשרת לארגונים להיות מהירים יותר, חכמים יותר ומדויקים יותר בקבלת החלטות. המשמעות היא מעבר ממערכות “שמגיבות” למערכות “שחושבות קדימה”. אנו מלווים ארגונים באימוץ פתרונות מבוססי AI, לא רק בכדי לשפר את איכות התקשורת, אלא כדי לייעל תהליכים, לקצר זמני קבלת החלטות ולהפיק ערך עסקי אמיתי מהמידע הזמין להם. נוכחות גלובלית עם מצוינות מקומית אחד היתרונות המשמעותיים של  DM טמון בהיותה השותפה הרשמית בישראל של ה-GPA, ארגון גלובלי המאחד אינטגרטורים מובילים בעולם בתחום המולטימדיה העסקית תחת התפיסה של "Global Presence. Local Excellence". החברות בארגון זה מאפשרת לנו סטנדרטיזציה בינלאומית, תמיכה בפרויקטים חוצי מדינות ויכולת ליישם פתרונות אחידים עבור ארגונים גלובליים, תוך התאמה מדויקת לצרכים המקומיים בכל אתר. יתרון זה בא לידי ביטוי בביצוע של פרויקטים גלובליים, כאשר בחלק מהמקרים הפרויקט החל בישראל, ביוזמה ובהובלה של DM, ומשם התרחב למדינות נוספות באמצעות רשת ה-GPA. במקרים הנ"ל, אנו אלה שיצרנו את ההזדמנות הארגונית והטכנולוגית, ולאחר הצלחה מקומית, הוטמעו אותם פתרונות בסניפים נוספים ברחבי העולם. עבור לקוחות הפועלים במספר מדינות, מדובר ביתרון אסטרטגי מהותי, המשלב בין ניהול מרכזי, איכות אחידה וגמישות תפעולית, ומאפשר להטמיע פתרונות מולטימדיה מתקדמים בקנה מידה גלובלי בצורה יעילה ובטוחה. מעבר מחברה לקבוצה על מנת לתת מענה כולל לצרכים אלו, DM  הרחיבה את פעילותה והפכה בשנים האחרונות לקבוצה, הכוללת מספר חברות משלימות בתחומי התקשורת, הסייבר וה-IT. שילוב היכולות הזה מאפשר לנו ליישם פתרונות אינטגרטיביים מקצה לקצה: החל מתשתיות התקשורת, דרך מערכות המולטימדיה ועד שכבת האפליקציה, ולהתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון המודרני. לקביעת פגישה לחצו כאן.   הכותב הוא סמנכ"ל מכירות והנדסה, קבוצת DM.

בראיון עומק שהעניקה לאחרונה לרשת בלומברג, נשיאת קרן סיגנל (Signal) מרדית ויטאקר, מבקשת לנפץ אשליה נפוצה ומבהירה נחרצות כי תוכנות הבינה המלאכותית אינן חברות של המשתמשים ואינן ישויות בעלות תודעה. בשיחתה עם בלומברג היא מציבה תמרור אזהרה מול המגמה שבה משתמשים מפתחים יחסים ורגשות עם הבינה המלאכותית ומשתפים את הצ'אטבוטים בסודותיהם. בנוסף, היא הדגישה כי שילובם הגובר של סוכנים חכמים בחיינו טומן בחובו סכנה ממשית למעקב חודרני ולפגיעה בביטחון הדיגיטלי. לדבריה, ברגע שסוכנים אוטונומיים אלו דורשים במקביל הרשאות גישה נרחבות לנתונים אישיים מרובים – כמו היסטוריית גלישה, יומנים, כרטיסי אשראי והודעות פרטיות – הם למעשה מייצרים "דלת אחורית" מסוכנת העוקפת מנגנוני הגנה רשמיים, ומאיימים לרוקן מתוכן את ההבטחה לפרטיות גם ביישומים המאובטחים והמוצפנים ביותר. ויטאקר נחשבת כיום לאחד הקולות המשמעותיים והמשפיעים ביותר בתחום האתיקה של הטכנולוגיה, ואף נכללה ברשימת 100 המשפיעים בתחום הבינה המלאכותית של מגזין טיים לשנת 2023. הרקע העשיר שלה מסביר היטב מדוע היא זוכה לבמה תקשורתית כה מרכזית כמו ראיון אקסקלוסיבי בבלומברג: היא כיהנה במשך 13 שנים בחברת גוגל (Google), שם הובילה בין היתר את מחאת העובדים ההמונית נגד מעורבות החברה בפרויקטים צבאיים ונגד הטיפול הלקוי בהטרדות מיניות. בהמשך דרכה, ויטאקר ייסדה מכון מחקר באוניברסיטת ניו יורק (NYU) ושימשה כיועצת בכירה לענייני בינה מלאכותית ב-FTC – נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית. החל מסתיו 2022 היא מכהנת כנשיאת סיגנל – עמותה ללא מטרות רווח שמפעילה אפליקציית מסרים חינמית המבוססת על פרוטוקול אבטחה של הצפנה מקצה לקצה. בניגוד למתחרותיה המסחריות, ובעיקר ל-ווטסאפ (WhatsApp) הפופולרית מבית מטא (Meta), סיגנל נמנעת כמעט לחלוטין מאיסוף מטא-דאטה על המשתמשים, מה שהופך אותה לפלטפורמת תקשורת מועדפת וחיונית עבור פוליטיקאים, עיתונאים חוקרים ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם. אשליית הקשר האישי והיחס לצ'טבוטים בעידן שבו מודלים שפתיים מתקדמים הופכים לחלק בלתי נפרד מהיומיום של כולנו, משתמשים רבים, כך מסתמן, מתחילים לפתח כלפי הסייעים הדיגיטליים מבוססי ה-AI יחס רגשי קרוב. עם זאת, ויטאקר יוצאת נגד התופעה ומספרת כי היא אישית שומרת על מרחק מהכלים הללו ולא מתייעצת איתם בשום שלב. לדבריה, היא נעזרת בכלים אלו לעיתים נדירות בלבד ורק למטרות טכניות של עיצוב מסמכים, שכן היא מסרבת לתת למערכת, שכל תכליתה היא לייצר ממוצע סטטיסטי של נתונים קיימים, להחליף או לפגוע בתהליך החשיבה והכתיבה האינטלקטואלי העצמאי שלה. סכנת הסוכנים העצמאיים והדלת האחורית אזהרותיה של נשיאת סיגנל מקבלות משנה תוקף אל מול חזונם של מובילי תעשיית הטכנולוגיה בעמק הסיליקון שמבקשים להפוך את המערכות לסוכנים אוטונומיים לחלוטין שינהלו את החיים האישיים של כולנו. כך למשל, בשונה מ-ויטאקר, מוסטפא סולימאן, מנכ"ל מיקרוסופט AI, מצהיר ומעודד חזון עתידי שבו עוזר וירטואלי כמו ה-'קופיילוט' (Copilot) של החברה יוכל לבצע עבורנו את קניות החג, תוך סריקת התכתבויות בקבוצות משפחתיות כדי להבין באופן עצמאי מה כל אחד מעדיף לקבל – כמנה וכמתנה. למרות שדווח כי סולימאן עצמו גם כן הזהיר בעבר מפני 'פסיכוזת AI' – מצב שבו אנשים נוטים להאמין בטעות שלצ'טבוט היו רגשות – התעשייה, שהוא מראשיה, ממשיכה לדחוף לשילוב אגרסיבי של הסוכנים כחלק מהחיים ומהמכשירים שלנו. להבדיל, ויטאקר מסבירה שמודל פעולה כזה מייצר סכנת מעקב חמורה. כפי שכבר ציינו, לדבריה שילובם של סוכנים אלו ברמת מערכת ההפעלה דורש מהמשתמשים הרשאות גישה נרחבות לנתונים רגישים, ומהווה הלכה למעשה "דלת אחורית" אשר עוקפת מנגנוני הגנה, ועלולה לרוקן לחלוטין מתוכן את ההבטחה לפרטיות. מאובטחת בהצפנה מקצה לקצה. אפליקציית סיגנל. צילום: ShutterStock התנגשות של מודלים עסקיים ותגובות הנגד התפישה המחמירה של סיגנל מתנגשת חזיתית עם המודל העסקי הנפוץ כיום בתעשייה, אשר מתבסס על מעקב, איסוף מידע המוני ומסחורו כדי להזין ולאמן את מערכות הבינה המלאכותית. כל זאת בזמן שחברות הענק המסחריות בוחרות להדוף בתוקף את הטענות על פגיעה אפשרית בפרטיות המשתמשים. כמענה ישיר לביקורות שעולות סביב סוגיות של הגנת נתונים, ובהתייחסות לאופן שבו הן מנהלות את השירות שלהן בהשוואה ל-סיגנל, הגיב דובר מטעם ווטסאפ לבלומברג ולראיון עם ויטאקר והצהיר כי החברה מתייחסת ברצינות לפרטיות גם מעבר להצפנת ההודעות. הדובר הדגיש כי: "איננו שומרים רישומים לגבי מי שולח הודעות או מבצע שיחות. איננו עוקבים אחר ההודעות שאנשים שולחים זה לזה לצורך פרסומות. איננו מוכרים נתוני משתמשים".