"יש בעיה בעולם התשלומים שהרבה אנשים לא מודעים להיקף הנרחב שלה. אנשים לא מקבלים אישור לביצוע עסקאות מסיבות לא ברורות, וזה דבר שמתרחש באופן יום יומי", כך אמר תום ועקנין, מייסד שותף ומנכ"ל Pay.com, בכנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בהילטון תל אביב. ועקנין נתן דוגמה שקרתה לו אישית: "באחרונה רציתי לחדש את המנויים השנתיים שלי ושל בני למכבי תל אביב בכדורגל. יש לי מנוי לקבוצה כבר 25 שנה. אני רציתי בחידוש המנוי, הקבוצה רצתה ולא הייתה בעיה של כסף בחשבון – אבל העסקה לא אושרה. זאת לא אשמתי ולא אשמת הסוחר (הקבוצה – צ"ק). המערכת החליטה שנתיב האישור לעסקה לא תקין. זו לא תקלה, אלא כאמור, אירוע שקורה בכל יום". לא מדובר בבעיה פעוטה: לפי נתונים ש-ועקנין סיפק על הבמה, כ-10% מהעסקאות המבוצעות באמצעות כרטיסי תשלום נדחות, והיקף הדחייה של עסקאות בארצות הברית בלבד מגיע לכ-300 מיליארד דולר בשנה, כאשר מתוך זה כ-157 מיליארד "הולכים לאיבוד" לכלכלה. כל זה רק בגלל סירוב לביצוע עסקאות שניתן וצריך היה לאשר אותן. "תחשבו כמה כסף עסקים מפסידים בגלל הסירובים האלה. אלה עסקאות שהם לא מצליחים לסיים ולא מכניסים עליהן כסף לקופה. זה הוביל אותי למסקנה מאוד פשוטה: המערכת שבורה. למה? כי היא נבנתה לאורך המון שנים, שכבה אחר שכבה. אנחנו ב-2026 ועדיין רואים חברות פינטק שמנסות להדביק עוד שכבה במקום ליצור משהו חדש. זאת לא בעיה רק בישראל או בארצות הברית, ולא מדובר בסוחר אחד – זוהי אולי הבעיה הכי גדולה בשוק התשלומים", אמר ועקנין. לדבריו, כל שחקנית בעולם התשלומים מגבה את עצמה ודואגת לגב שלה – מה שצודק מבחינתה, אבל לא מבחינת הסוחרים שמשתמשים בשירותים שלהן והלקוחות שהם רוצים למכור להם. "בנוסף", אמר, "הסוחרים לא ממש מקבלים תשובה למה הסירובים האלה קורים. יש בתחום הזה ספר עב כרס של חוקים, מלא פרטים והגדרות, אבל אין בו בכלל התייחסות לחוויית הלקוח, ואם כבר יש התייחסות – החוקים יותר חשובים ממנו. בנוסף, החברות שמבצעות סליקה נחשבות בסך הכול לצינור העברה. כל הדבר הזה מוביל לבעיה מאוד גדולה של איבוד הכנסות". איך אפשר לתקן את זה? כיצד לתקן את בעיית הליבה הזו? כאן נכנס הפתרון של Pay.com. "אנחנו בונים שכבה אחת, שמחברת ומנהלת את כל הגופים בשוק התשלומים, ומחברת את כל הסולקים לכל הנקודות, כסוג של מערכת הפעלה שצריכה לפעול לטובת המוכר. זאת, כאשר ברור לנו שהשאלה היא לא כיצד למטב את עמוד התשלומים לפני היציאה מהאתר, אלא איך לזכות באותם תשלומים שמקבלים סירוב שלא בצדק. מי שקיבל סירוב על תשלום של כמה דולרים כאשר החשבון שלו במצב טוב מבין על מה אנחנו נלחמים", ציין ועקנין. הוא הסביר שהחברה מפעילה מערכת תזמור חכמה, שיושבת מעל הפלטפורמה של הלקוח ומאפשרת להחליט עבור כל עסקה את נתיב התשלום שהסיכוי שלו לקבל אישור הוא הגבוה ביותר. "כל חלק במערכת הזו מהווה שכבה בערמה", הוסיף ועקנין. "בנינו את המוח מעל, ולשם הולך עולם התשלומים. הרעיון הוא להשתמש ב-AI כדי לסגור לולאה, למשל לבחור את הסולקים, וזה מה שיכול למטב את העסקה, שהיא כל כך יקרה לכל בעל עסק. מדובר כאן במכונה לומדת, וברגע שהיא קיימת, התהליך מבוצע במהירות וביעילות. זה מרכז את התזמור ומאפשר לצמצם את דחיות התשלומים בצורה ניכרת". לסיכום הוא אמר כי "עולם התשלומים הולך לתזמור, ואנחנו כבר שם. זה לא מסייע רק לענקיות המסחר, אלא גם לסוחרים הקטנים, שעבורם אנחנו מצליחים להחזיר עד 10% מהיקף הסירובים. כולם יכולים 'לשתות' את התשלומים הקלים – העתיד שייך למי שיוכל לזכות בקשיות".

"ישראל מובילה בתחום הבינה המלאכותית ובעולם הטכנולוגיה בכלל. אלא שתחום ה-AI צורך חשמל, הרבה חשמל. מציאת פתרונות לכך היא אתגר משמעותי למשק האנרגיה המקומי, וגם בעולם", כך אמרה שרון חצור, סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות. חצור דיברה בפתח כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א') באולם הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון. היא אחראית על תכנון ארוך טווח, חדשנות אנרגטית, רגולציה ותוכניות עבודה אסטרטגיות במשרד האנרגיה, ונושא הרצאתה היה "מדיניות אספקת אנרגיה לחוות שרתים".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי חצור, "משק האנרגיה ועולם הבינה המלאכותית קשורים, בשל צריכת החשמל. כאשר אנחנו מביטים על ה-AI והחשמל, יש כמה רבדים: מהי האסטרטגיה שהותוותה לו; מה צריכה להיות האסטרטגיה הנגזרת ממנה בעולם האנרגיה – איך מביאים אנרגיה לחוות השרתים הייעודיות לתחום; שימושי בינה מלאכותית לאנרגיה – לטובת שיפור, ייעול הצריכה ותפעול; ושימושי אנרגיה לבינה מלאכותית – לשיפור העולם האנרגטי. בעולם כבר נעשו כמה מהלכים בתחום. למשל, בנורבגיה הביאו לקיצור זמן חיבור המערכות, בהולנד שיפרו את יכולות החיזוי של ביקושי צריכה עתידיים ובארצות הברית פתרון בתחום הביא לשיפור בעולם השנאים. כל שיפור בחיזוי הצריכה של חשמל שנובע מהבינה המלאכותית הוא דרמטי ומשמעותי". היא דיברה על חוות השרתים בישראל, שהוקמו ומוקמות בימים אלה, ואמרה כי הן "הביאו לקפיצת מדרגה בצריכה האנרגיה. חוות השרתים מהוות כ-20%-40% מהיקף הגידול הצפוי בצריכת אנרגיה בישראל ובחו"ל. באירלנד, למשל, הן מהוות חמישית מכלל צריכת החשמל במדינה. אנחנו רואים בכל חמש שנים קפיצה בביקוש לחשמל. בפעם הקודמת זה היה בגלל הרכבים החשמליים, ועכשיו כתוצאה מחוות השרתים והבינה המלאכותית". במה יש לטפל? לדברי חצור, "כדי להביא ליעילות אנרגטית בחוות השרתים יש לטפל בכמה מגמות: אחת מהן היא תכנון החוות בהקשר של רשת אמצעי הייצור והיעילות שלהן. ממשלות וחברות מתחילות להבין שנדרש לספק יותר חשמל כדי לענות לאתגרי הצריכה הגדלים שלהן". "עוד היבט לטיפול הוא הרגולציות", ציינה. "בארץ, אנחנו פועלים לביסוס מדיניות מבוססת רגולציות שיביאו לקידום הייצור, כמו גם להתייעלות אנרגטית. אנחנו פועלים כדי לפתוח חסמים ולעודד חדשנות. אנחנו דוחפים מענקים וליווי רגולטורי לסטארט-אפים בתחום האנרגיה, וגם מפרסמים תמריצים כלכליים. המטרה היא ליצור אקו-סיסטם שמאפשר לחברות ישראליות לחדש ולהתפתח גם בחו"ל. יש שם שוק גדול, כי ענקיות הטק נכנסות לתחום האנרגיה. הן מבינות שבהיבטים מסוימים הן כבר לא רק חברות טכנולוגיה, אלא גם מעין חברות אנרגיה". מה צפוי בהמשך? חצור ציינה כי בעתיד, חוות השרתים יצרכו אנרגיה מתחדשת ויפעלו על גז. "בנוסף, צפויות טכנולוגיות חדשות", אמרה. "אנחנו מנסים ליצור מצב שבו המשק הישראלי יאמץ טכנולוגיות חדשות וחדשניות. שחקן חדש-ישן בתחום זה הוא הגרעין. SMR (ר"ת Small Modular Reactor) הוא כור גרעיני קטן ומתקדם, שמציע פתרון חשמל יעיל ובטוח. הכורים יהיו צמודים לחוות השרתים ויהוו חלק מפתרון הבעיה". עוד היא ציינה את מחירי החשמל בישראל, שנמוכים בכ-50% לעומת אירופה, ואת הביקוש לחשמל במדינה, שהוא מהגבוהים בעולם, בשל הגידול בהיקף האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים. לסיכום אמרה חצור כי "כל אלה מהווים אתגר משמעותי עבור משק האנרגיה, ולישראל יש יתרונות אדירים ברמה הטכנולוגית. הרגולציה, מצידה, צריכה להיות מאפשרת, וגם להביא למצב של אספקת חשמל אמין וזול. כניסת הבינה המלאכותית דורשת כוח מחשוב אדיר, שמתורגם לצריכת חשמל עצומה בחוות השרתים – וזה אתגר ענק. נמשיך לחפש דרכים כדי שמשק האנרגיה ייערך לדרישות, תוך שילוב רגולציה מתאימה ומענה טכנולוגי".

OpenAI משנה לחלוטין את גישת הפיתוח שלה ונוטשת את מודל הדגל הבודד לטובת משפחה מגוונת של מודלים. בהודעתה הרשמית של החברה נמסר: "אנו משיקים את משפחת מודלי GPT-5.6 לזמינות כללית לאחר גרסת תצוגה מוגבלת: את ספינת הדגל החדשה שלנו, סול (Sol), לצד טרה (Terra), שמהווה מודל מאוזן לעבודה יומיומית, ולונה (Luna) – המודל החסכוני ביותר שלנו". לפי החברה, המטרה המרכזית במהלך זה היא להעניק ללקוחות גמישות מרבית. המודלים תומחרו מחדש: 'סול' יעלה 5 דולרים למיליון אסימוני קלט (Tokens) ו-30 דולרים לפלט, מחירון 'טרה' עמוד על 2.5 ו-15 דולרים בהתאמה, ואילו 'לונה' הזול מכולם יעלה דולר אחד לקלט ו-6 דולרים לפלט. GPT-5.6 is now the preferred model in Microsoft 365 Copilothttps://t.co/r2B3EJuV1A — Sam Altman (@sama) July 10, 2026 מקסימום אינטליגנציה וחיסכון חסר תקדים בעלויות לדברי מפתחי ענקית ה-AI, הארכיטקטורה החדשה נועדה לייעל את העבודה: "אימנו את GPT-5.6 כדי להפיק יותר עבודה מועילה מכל אסימון", הסבירו ב-OpenAI. החברה הדגישה כי "GPT-5.6 Sol קובע סטנדרט חדש לאינטליגנציה ויעילות, ומשיג תוצאות חדישות (State-of-the-art) בקידוד, עבודת ידע, אבטחת סייבר ומדע". כך למשל, במדד האינטליגנציה של Artificial Analysis, מודל 'סול' הגיע למרחק של נקודה בודדת מהמודל המתחרה 'קלוד פייבל 5' (Claude Fable 5) – שכה רבות דובר בו; אך השלים את המשימות ב-61% פחות זמן ובכחצי מהעלות המשוערת. בראיון לרשת CNBC, נשאל מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, האם השיפורים במודלים החדשים נועדו להוזיל עלויות עבור הלקוחות העסקיים, והוא אישר זאת באופן חד משמעי: "לחלוטין. עלות ומהירות. הוא גם הרבה יותר מהיר". אלטמן הוסיף: "כל תאגיד עכשיו חושב על ההוצאות ועל הערך שהוא מקבל בתמורה לבינה מלאכותית… אנחנו רוצים להיות השותף הטוב, האמין והמשתלם ביותר עבור ארגונים". נשיא חברת קורסור (Cursor), אוסקר שולץ, שיבח אף הוא את היעילות: "GPT-5.6 הוא אחד המודלים החזקים ביותר שבדקנו ב-CursorBench… זהו צעד מלהיב קדימה עבור מפתחים מבחינת התמדה, אינטליגנציה ויעילות כללית". גם סיימון לאסט, ממייסדי Notion, התייחס ליכולות אלו וציין כי "GPT-5.6 Sol הוא באמת, ממש טוב. זהו פותר הבעיות העקשן ביותר שראינו עד כה, נשאר ממוקד במשימה במשך ימים ברציפות… גם טרה ו-לונה מספקים תמורה הרבה מעבר למחירם". GPT-5.6 tops the DeepSWE leaderboard at 73%. Sol, Terra, and Luna results are now available. pic.twitter.com/32pgW5F9oO — Datacurve (@datacurve) July 9, 2026 סוכני AI שעובדים במקביל ועצמאות תכנותית אחד החידושים המסקרנים ביותר בהשקה הנוכחית מתמקד בעולמם של סוכני הבינה המלאכותית (AI Agents). החברI שילבה את קודקס (OpenAI Codex) ישירות לתוך הפלטפורמה החדשה ChatGPT Work, צעד שאלטמן כינה "עניין גדול מאוד". הפלטפורמה החדשה אינה רק ממשק שיחה, אלא מתפקדת הלכה למעשה כסוכן עצמאי, המסוגל לבצע פעולות על פני אפליקציות וקבצים שונים, ולעבוד ברצף על פרויקט במשך שעות כדי להפוך מטרה לתוצר מוגמר.  המערכת מציגה מצבי חשיבה מתקדמים, אך גולת הכותרת האמיתית היא מצב ה-ultra, אשר מבוסס על עבודה מרובת-סוכנים. בהודעת החברה הוסבר כי מצב זה "מתאם ברירת מחדל בין ארבעה סוכנים במקביל", ואלו משתפים פעולה יחד. לפי החברה, המצב מחליף שימוש גבוה יותר באסימונים בתמורה לתוצאות חזקות יותר וזמן הגעה מהיר יותר לתוצאה במשימות תובעניות. רמת העצמאות של סוכנים אלו באה לידי ביטוי גם ביכולת "קריאה תכנותית לכלים" (Programmatic Tool Calling), המאפשרת למודל לכתוב ולהריץ תוכניות קלות ומתאמות כלים שבוחרות באופן אוטונומי את הפעולה הבאה ככל שהעבודה מתקדמת. סקוט וו, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Cognition, ציין בהתייחסו לפיתוח זה כי "עבור סוכני קידוד בסביבת ייצור, GPT-5.6 בלט כמודל מהשורה הראשונה המשלב ביצועים חזקים… עם יעילות עלות מרשימה מאוד". משפחת GPT-5.6 צילום: NotebookLM בטיחות ושיתוף פעולה ממשלתי לקינוח, בגלל העוצמה חסרת התקדים של שירותיה – ואולי גם עקב מה שקרה למתחרה שלה אנת'רופיק עם המודלים האחרונים שלה, בהובלת מיתוס פורץ הדרך – OpenAI שמה דגש נרחב על בטיחות המערכת. "המודלים מושקים עם אמצעי ההגנה החזקים ביותר שלנו עד כה, שנועדו להיות עמידים בפני שימוש נחוש לרעה, מבלי להגביל באופן נרחב עבודה לגיטימית". בטרם השחרור, נערכו בדיקות קפדניות שכללו אוטומציה בקנה מידה רחב וצוותי תקיפה אנושיים (Red teaming). אלטמן סיפר כי החברה עבדה בצמוד לממשל האמריקני, לש9ם בחינת המודלים בטרם שחרורם לציבור הרחב, ואמר: "ביצענו שינויים רבים לאורך התהליך".  "הם היו בודקים ומוצאים דברים, ואנחנו היינו אומרים 'אוקיי, נהדר, זו בעיה. נטפל בה בדרך הזו'. או שהיינו אומרים 'לדעתנו, זו למעשה התנהגות שטוב שתהיה'",פירט אלטמן. הוא אף הבהיר כי שיתוף הפעולה תורם משמעותית לבטיחות הבינה המלאכותית ולביטחון הציבור בטכנולוגיה, וסיכם את הראיון שהעניק ל-CNBC בנימה אופטימית באומרו כי למרות כל החששות והדיבורים השליליים סביב התחום, הוא משוכנע שהבינה המלאכותית עתידה להשפיע באופן נפלא על האנושות.

שלושה ימים בלבד לאחר השקתו מעוררת המחלוקת, מטא נאלצה לבצע פניית פרסה חדה ולהסיר את הפיצ'ר הבעייתי של מחולל התמונות שפיתחה מאינסטגרם ומאפליקציית Meta AI. המהלך הגיע בעקבות לחץ כבד וביקורת ציבורית חריפה, שהובלה בין היתר על ידי בכירי תעשיית הבידור והוליווד. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, הכל החל כשענקית הטק השיקה את Muse Image – מודל בינה מלאכותית מתקדם שפותח במעבדות סופר האינטליגנציה (MSL) שלה. למרות החדשנות, השקת המוצר לוותה בביקורת חריפה על השלכותיו בתחום הפרטיות, משום שהוא אפשר למשתמשים לתייג חשבונות אינסטגרם פומביים של אחרים, וחמור מכך – לשאוב את תמונותיהם כדי לייצר על בסיסן יצירות ויזואליות שמהוות למעשה דיפ-פייק. מה שהטריד משתמשים רבים הוא שברירת המחדל התירה גישה זו ללא כל צורך בקבלת הסכמה מראש של מי שבתמונותיו המקוריות עסקינן, או במתן התרעה למצולמים. במקום, החידוש דרש מהם לבצע פעולה אקטיבית של יציאה (Opt-out) בהגדרות, כדי להגן על עצמם ועל שימוש בפניהם ביצירות מזויפות. ההתקפלות המהירה של מטא הגיעה לאחר שסוכנות הטאלנטים ההוליוודית הענקית CAA וגילדת שחקני המסך בארה"ב, SAG-AFTRA, התערבו וגינו את הפיצ'ר בחריפות. השחקנית זוכת האמי האנה איינבינדר (כוכבת הסדרה Hacks), מיהרה להתריע בפני עוקביה באינסטגרם על כך שהתכונה הופעלה אוטומטית וקראה להם לבטלה. בתחילה ניסה המנכ"ל מארק צוקרברג להגן על הכלי וטען כי הוטמעו בו אמצעי בטיחות, אך פחות מיממה לאחר מכן, החברה הרימה ידיים והסירה את האפשרות לתייג משתמשים. Meta now lets anyone use your Instagram photos in AI images without your consent. SAG-AFTRA recommends that #SagAftraMembers (and all Instagram users) opt-OUT of Meta’s new AI image generation tool, Muse Image. Take action to protect your likeness. pic.twitter.com/8uKBLx6qRZ — SAG-AFTRA (@sagaftra) July 10, 2026 "זהו הדבר האחראי לעשות" התגובות להסרת הפיצ'ר לא איחרו לבוא. דובר מטעם איגוד SAG-AFTRA מסר כי "כשהסכנות של כפילים דיגיטליים שנוצרים ללא הסכמה מוכרות היטב לכולם, פיצ'ר שעודד התנהגות שכזו הוא לא נבון. אנו מעריכים את הפסקת פעילותו. זהו הדבר האחראי לעשות", והוסיף כי התכונה הייתה "הערכה שגויה לחלוטין של הלך הרוח הציבורי".  מסוכנות CAA נמסר לאתר החדשות The Wrap כי "אין להשתמש בשמו, תמונתו, קולו או יצירתו של אדם על ידי צד שלישי כלשהו, לרבות מודלי AI, ללא הסכמה ברורה ומתועדת מראש", ודרשו ממטא להפוך את ההגנה לברירת המחדל לשימוש בתכונה. ג'יי.בי בראנץ', מנהל מדיניות AI בארגון האזרחי Public Citizen, סיכם את האירוע בעוקצנות: "מטא שוב בחרה בנתיב המטריד ביותר האפשרי". מטא מצידה פרסמה הצהרה רשמית שצוטטה בגרדיאן הבריטי וב-וראייטי, ובה נכתב: "כוונתנו הייתה לספק כלי יצירתי שימושי ולהעניק לאנשים שליטה על השאלה האם התוכן הציבורי שלהם יכול לשמש כהתייחסות בדרך זו. שמענו את המשוב שלפיו הפיצ'ר הזה החטיא את המטרה, ולכן הוא אינו זמין יותר".

אפל הגישה ביום ו' תביעה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה נגד OpenAI, בטענה לגניבת סודות מסחריים. יצרנית ה-iPhone טוענת. כי מעבדת הבינה המלאכותית השתמשה בקניין הרוחני ובמידע הסודי שלה כדי לפתח מוצרי חומרה מתחרים. "דבר אחד ברור: בכל הדרגים – מחברי הצוות הטכני ועד למנהל החומרה הראשי, ובתיאום עם שותפים עסקיים – OpenAI גנבה את הסודות המסחריים והמידע הסודי של אפל." משותפות אסטרטגית לעימות משפטי התביעה מהווה תפנית דרמטית ביחסים בין שתי החברות. בשנת 2024 הכריזו אפל ו-OpenAI  על שי תוף פעולה מתוקשר, שבמסגרתו שולב ChatGPT במערכת ההפעלה של ה-iPhone. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, אף הגיע למטה אפל לרגל ההכרזה. אולם היחסים בין החברות התקררו לאחר ש-OpenAI הודיעה בשנה שעברה על כניסתה לתחום החומרה, בעקבות רכישת חברת IO Products, שהוקמה על ידי מעצב אפל לשעבר, ג'וני אייב, תמורת 6.4  מיליארד דולר. במקביל, אפל בחרה לבסס את הגרסה החדשה של העוזרת הקולית, Siri, שתושק בסתיו הקרוב, על מודלי ג'מיני של גוגל ולא על הטכנולוגיה של OpenAI. חלק ניכר מהתביעה מתמקד בעובדי אפל לשעבר שעברו ל-OpenAI או התראיינו בחברה. לטענת אפל, טאנג טאן, לשעבר סגן נשיא באפל וכיום מנהל תחום החומרה ב-OpenAI, עודד מועמדים שעדיין עבדו באפל להביא עמם מידע וחומרים סודיים כחלק מתהליך הראיונות. לדברי אפל: "הוא הורה למועמדים שעדיין מועסקים באפל להביא לראיונות 'רכיבים אמיתיים' של אפל לצורך מפגשי 'הצג וספר', שבהם הוא וצוותו יכלו להפיק מידע סודי נוסף של אפל." טאן נמנה עם הנתבעים בתביעה. בנוסף, אפל טוענת כי OpenAI הדריכה עובדים שעזבו את החברה כיצד לעקוף את מנגנוני האבטחה בעת עזיבתם. עוד נטען כי עובד לשעבר בשם צ'אנג ליו, שהצטרף ל-OpenAI גנב מחשב נייד של אפל. גם ליו מופיע כנתבע. אפל מוסיפה כי היא סבורה, ש-OpenAI ביקשה מספקי חומרה ליישם טכניקת גימור מתכת שפיתחה אפל בעצמה, תוך יצירת מצג שווא שלפיו יש לה אישור מאפל להשתמש בטכנולוגיה זו. בהודעה שמסרה החברה נכתב: "לאחרונה הצטברו ראיות משמעותיות המצביעות על כך, שעובדי OpenAI נטלו שלא כדין מידע סודי וחסוי הנוגע לטכנולוגיות, לתהליכים ולמוצרים שטרם הושקו".  OpenAIדחתה את ההאשמות. בהודעת החברה נמסר: "אין לנו כל עניין בסודות המסחריים של חברות אחרות. אנו ממשיכים להתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות שמעצימות אנשים ברחבי העולם." גם חברת  IO Products נכללת ברשימת הנתבעים. השלכות אפשריות OpenAI עדיין לא הכריזה רשמית על מוצרי החומרה שהיא מפתחת, אך סם אלטמן חשף כבר בנובמבר, כי החברה השלימה את בניית אבות-הטיפוס הראשונים. אפל לא מסרה האם התביעה תשפיע על שיתוף הפעולה הקיים בין החברות, הכולל את שילוב ChatGPT במסגרת Apple Intelligence. ההליך המשפטי מצטרף לשורת אתגרים משפטיים שעומדים בפני OpenAI, בזמן שהחברה נערכת להנפקה ראשונית (IPO) שעשויה להיות מהגדולות בתולדות תעשיית הטכנולוגיה. התביעה הוגשה כחודשיים לאחר ש OpenAI ניצחה במשפט המתוקשר מול אילון מאסק, ממייסדי החברה, שטען כי הנהלת OpenAI הפרה את התחייבויותיה המקוריות להפעיל את הארגון כעמותה ללא מטרות רווח. חבר המושבעים דחה את טענותיו, ומאסק הודיע כי יערער על ההחלטה. אפל דורשת מבית המשפט לפסוק לה פיצויים, להוציא צווי מניעה ולחייב את OpenAI להפסיק להשתמש בסודות המסחריים של החברה.

פתיחת הקיץ וסיכום שנה של צמיחה היו סיבות טובות לחגיגת ענק שקיימה קייטו נטוורקס (Cato Networks) בנמל תל אביב ל-800 עובדות ועובדי החברה עם בני ובנות הזוג, שכללה הופעות של נועם בתן, ברי סחרוף ונסרין קדרי. במהלך השנה המוצלחת זינק שוויה של קייטו ל-4.8 מיליארד דולר, והחברה חצתה רף של 350 מיליון דולר בהכנסה שנתית חוזרת. זהורית מולצ'נסקי, סמנכ״לית משאבי אנוש, אמרה, כי ״העובדים שלנו ובני משפחתם נותנים את הלב והנשמה כדי שקייטו תמשיך להיות ממובילות ענף הסייבר הישראלי. יש לנו המון סיבות לחגוג – החברה רשמה השנה הישגים עסקיים וטכנולוגיים משמעותיים, אנחנו ממשיכים לגייס ולגדול". שלמה קרמר, מייסד-שותף ומנכ״ל קייטו, הוא מחלוצי תעשיית הסייבר הישראלית. ב-1993 ייסד, יחד עם גיל שוויד ומריוס נכט, את צ’ק פוינט, בשנת 2002 הקים, לצד עמיחי שולמן ומיקי בודאי, את אימפרבה, ובשנת 2015 ייסד, יחד עם גור שץ, את קייטו נטוורקס. שלמה קרמר, מייסד-שותף ומנכ״ל קייטו. צילום: Eclipse media

"כלל הארגונים מצהירים על עצמם כיום שהם מונעים על ידי דאטה, מספרים וגישה של AI First. אני שואל: האמנם זה כך?". עם שאלה זו פתח עופר פוליבודה, מנהל פעילות ישראל במיקס פאנל (Mixpanel), את דבריו בכנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במלון הילטון בתל אביב. פוליבודה לא אמר זאת במפורש, אבל מדבריו ניתן היה להבין שהתשובה לכך שלילית. "בעולם ה-AI-First", ציין, "ארגונים כבר לא יכולים להרשות לעצמם לאפשר לדאטה של המוצרים שלהם 'לשבת' מאחורי לוחות מחוונים (דשבורדים), אנליסטים וצווארי בקבוק. על מנת לנוע מהר יותר, הם צריכים שפה משותפת של דאטה, נראות בזמן אמת של התנהגות המשתמש ואת היכולות של צוותי המוצר, השיווק והצמיחה לקבל החלטות חכמות יותר ובצורה עצמאית". הוא הוסיף כי "בעולם ניתוח הנתונים, קצב השינוי הוא מהיר מאוד. הבינה המלאכותית ממשיכה לטרוף את הקלפים. אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא להחליט איך לקבל החלטות בזמן אמת, אילו מוצרים רוצים לפתח ועוד. זה נכון לחברה של 100, 10,000 ו-100 אלף עובדים. רק לשני עובדים מתוך 100 יש את היכולת לנתח את המידע בעצמם. 98% האחרים תלויים בהם כדי לבצע את העבודה שלהם כמו שצריך". שלושה טיפים לדברי פוליבודה, התשובה לאתגר הזה היא דמוקרטיזציה. כוונתו היא להנגשה לכלל עובדי הארגון של היכולת לשאול את השאלות, להפיק תובנות ולקבל החלטות. "אלא שזה יוצר ג'ונגל גדול וסבוך של אנליטיקה, עם עשרות תתי קטגוריות, שצריך להתייחס לכולן ולנווט ביניהן", ציין. פוליבודה נתן שלושה טיפים, שיכולים להפוך את המשימה הזאת לקלה ויעילה יותר: "הטיפ הראשון הוא שתהיה שפה אחידה בין הצוותים השונים בארגון, שכלי ה-AI יתמכו בה. הטיפ השני הוא יכולת תשאול קלה ונוחה – מדו"חות בסיסיים של גרור ושחרר (Drag and drop), עבור ביכולת ליצור מידע על איזה לקוח נפל בדרך ולמה, וכלה בשאלה מה הקהל עושה עם המוצרים של הארגון. הטיפ השלישי הוא לייצר שכבת קונטקסט, שכלי ה-AI יתמכו בה. חשוב מאוד שתהיה יכולת לייצר ניתוח שפתי, שיהיו סוכני AI ושהגורמים הרלוונטיים בארגון ידעו לתפעל אותם. הסוכן הופך להיות מכפיל כוח, אנחנו כבר לא שואלים אותו, אלא מצפים לקבל ממנו את התשובות". מיקס פאנל על קצה המזלג מיקס פאנל היא חברה אמריקנית שמציעה פתרונות בתחום. היא נוסדה לפני 17 שנים, הקימה את הפעילות בישראל לפני חמש שנים ויש לה כאן כבר 1,000 לקוחות, ביניהם וויז, מאנדיי, טאבולה, פנגו ויד 2. על לקוחותיה בעולם נמנות קוקה קולה, וולט וחברות נוספות. הפלטפורמה של החברה מראה ללקוח היכן הלקוחות שלו נופלים, מה גורם ללקוחות אחרים לחזור אליו ואיך לפעול בשדה הזה על הצד הטוב ביותר.

"בעולם הבינה המלאכותית, הדאטה סנטר הוא אמצעי ולא מטרה, והבסיס להפעלה נכונה שלו הוא התשתיות. ישראל החליטה להיות מעצמת AI, ואנחנו מעט בפיגור להשגת היעד, אף על פי שנכנסנו אליו בזמן. כדי לממש את היעד הזה, יש לעלות מדרגה: זאת לא רק התוכנה, שבעבר הייתה המלכה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית נועדה להתמודד באופן מושכל, רוחבי וכלל מערכתי עם התחום, כי אנחנו על סיפה של מהפכה, שחשיבותה מקבילה להמצאת הכתב ולמהפכה התעשייתית", כך אמר טל ישקביץ, סגן יו"ר המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. ישקביץ דיבר בפתח כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א') באולם הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון. עיקרי התוכנית הלאומית ל-AI בדבריו פירט ישקביץ את עיקרי התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שמבוססת על המלצות ועדת נגל, שהוגשו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כשנה. אחת הכותרות המשמעותיות מהדברים היא הבטחה ש-"בתוך חמש שנים יפעלו בישראל 100 אלף מעבדים ייעודיים ל-AI". היעד הזה הוא שאפתני, אם כי בתחום הריאליסטי, גם אם בקצה העליון שלו. אם היעד הזה יתממש, מדובר בכוח מחשוב אדיר (כ-12,500 שרתים ייעודיים), שישים את ישראל בצמרת העולמית. אלא שהוא מביא איתו לא מעט אתגרים – בעולמות תשתיות האנרגיה והחשמל, עלויות הציוד ושרשראות האספקה. הנוכחות של ענקיות הענן בישראל, בעיקר בזכות מכרז הענן הממשלתי נימבוס והאקו-סיסטם המקומי הפורח הופכים את היעד הזה לריאלי. כחלק מהפתרון, ישקביץ אמר כי "נדחף לטיפול בכוח העיבוד, עם מפעל לייצור שבבים, שייצר כבר בעתיד הקרוב רכיבי בינה מלאכותית". המשמעות של הדברים היא כוונה של הממשלה להגדיל את הייצור של כוח מחשוב בתוך ישראל, ולהפחית את התלות ברכישה מחברות בינלאומיות. לדבריו, "המענה הלאומי יהיה בכמה שכבות ויכולות: תשתיות – האתגר הוא להביא יכולות AI על בסיסן; חוות שרתים – עם מערכות אחסון, רוחבי פס גדולים ויכולות תפקוד, כדי להכיל ולטפל במידע רב; אנרגיה – זהו המשאב היקר ביותר בעולם ה-AI, ובלעדיו לא נוכל לעשות דבר. אנחנו בחוסר במשאב זה; מעבדים ושבבים – גם אלה הם משאב יקר; מודלים, בדגש על האיכות שלהם. אחד התחומים הללו הוא פיתוח מודלים יעילים ואיכותיים, המותאמים לפתרון בעיות מעשיות; עולם היישומים; והמשכיות עסקית, שהיא יכולת חשובה לטובת הרציפות התפקודית. עוד היבטים שאנחנו מתמקדים בהם אלה חיבור חומרה ותוכנה, ובניית מערכות מוגנות". מגלובליות לריבונות דיגיטלית לפי ישקביץ, "שני העשורים האחרונים התאפיינו בגלובליות, כאשר חלק ניכר מהמחשוב עבר לעננים. כיום מתחילים לדבר על ריבונות דיגיטלית: יש להקים יכולות מקומיות, שתהיינה רחבות ככל הניתן, על מנת שלא להיות תלויים במקורות חיצוניים, שבמקרים כמו חרם עלולים להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל". הוא הוסיף כי "בעולם ה-AI דרושה יכולת לתשתיות ריבוניות, עם כוח מחשוב משמעותי ומקומי. נביא למימוש היעד הלאומי הזה". "גם המחשוב הקוונטי תופס תאוצה. זו עוד יכולת עיבוד מידע חזקה, והיא תשולב עם הבינה המלאכותית לכדי תשתית אחת", אמר. "מדובר במימוש תוכנית לא פשוטה", ציין סגן יו"ר המטה הלאומי לבינה מלאכותית. "יש לנו חוסר באנרגיה, ונטפל באתגר בכמה מישורים: יוקמו תשתיות חשמל, יש חוות שרתים שכבר נמצאות בהליכי בנייה, ונמשיך בעשייה. כמו כן, נבנה פתרונות מחוץ לקופסה לצמצום צריכת האנרגיה: פתרונות ירוקים, או היברידיים, או שילוב בין מערכות שיופעלו לפי עונות השנה ולפי השעה ביום". "המלחמה המחישה את החשיבות של שרשראות האספקה" עוד היבט שהדובר ציין הוא שרשראות האספקה. "המלחמה המחישה את החשיבות שלהן", אמר. "זהו מרכיב משמעותי. לכן, אנחנו רוצים ריבונות – על מנת שתהיה אספקה רציפה בישראל של כלל הרכיבים. נשקיע ביכולות לייצר, לייבא או לאגור אנרגיה". "תשתית ה-AI תשרת לא רק את התעשייה, אלא נביא אותה גם למחקר באקדמיה ולסטראט-אפים", הוסיף ישקביץ. "נעודד יזמים להשקעה בכל התחנות – מקורות אנרגיה, שרשרת אספקה וייצור מקומי. נקדם חקיקה ורגולציות, כי אין מדיניות סדורה ל-AI. הרגולציה תהיה מאפשרת, ולא חונקת ואגרסיבית". הוא סיים באומרו כי "ישראל חייבת להתמקד ביתרונות היחסיים שלה במרוץ ל-AI, ולפתח פתרונות שיפתרו בעיות אמיתיות בכל העולם. המטה יאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל וימנף אותה לשיפור איכות החיים של האזרחים, תוך חיזוק מעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית".