אחד הדברים שאי אפשר לבצע כיום באמצעות שעונים חכמים, טבעות חכמות או כל רכיב לביש חכם אחר הוא בדיקת סוכר בדם. כתוצאה מזה, חלק גדול מחולי הסוכרת, אם לא רובם, ממשיכים לדקור את האצבע שלהם כמה פעמים ביום במטרה לבדוק את רמת הסוכר בגופם. אבל, קבוצה של חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת קליפורניה טוענת שהיא הצליחה למצוא את הדרך להשתמש בטבעת חכמה כדי לספק פתרון מיוחל: בדיקת סוכר בדם שאיננה חודרנית. התוצאות של הבדיקה – כמו של כל מדידה שמבצעים בטבעת חכמה – נשלחות לאפליקציה בטלפון. להבדיל מהחיישנים שמשולבים כיום בטבעות חכמות, כמו גם ברצועות של שעונים חכמים, שיודעים לעקוב אחרי סממנים ביו-פיזיים, הטבעת שהציגו החוקרים יודעת לעקוב אחרי סממנים ביו-כימיים, כולל רמת הסוכר. ואיך היא קובעת מהי אותה רמה? על ידי ניתוח הזיעה. הגוף לא צריך "להתאמץ לייצר זיעה" לצורך הבדיקה הטבעת נחשפה במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications. במאמר מסופר שהטבעת מבצעת ניטור רציף אחרי גלוקוז, קטונים, ויטמין C, חומצת שתן, לקטט וריכוזי אלכוהול. הגוף לא צריך "להתאמץ לייצר זיעה" שתספיק למדידה, כי החיישנים משתמשים במפל לחץ ללא כאבים, שאינו מורגש, כדי למשוך זיעה מהעור. או אז הם מנתחים שוב ושוב את הזיעה לצורך כיול ויצירת ערכי ריכוז. "היכולת של הטבעת לעקוב אחרי גלוקוז וקטונים באופן רציף יכול להועיל רבות למינון אינסולין מטבי לניהול סוכרת", אמר אחד החוקרים, ג'וזף וואנג מבית הספר להנדסה על שם ג'ייקובס באוניברסיטת קליפורניה. לטענת החוקרים, במהלך בדיקות עם אנשים בריאים וחולי סוכרת מסוג 1, מדידות הגלוקוז של הטבעת החכמה תאמו את הקריאות ממוני גלוקוז רציפים מסחריים. אותו הדבר קרה גם כאשר נתוני הקטונים הושוו למדדי דם מסחריים. הטבעת אמנם לא יכולה להיות בינתיים באמת מסחרית – גם כי היא קצת עבה מדי, אבל יותר מפני שהיא מחזיקה מעמד רק 12 שעות בין טעינה לטעינה. זאת לעומת הטבעות הקיימות (ונטולות היכולת לבצע את הבדיקות) – והלא רבות מדי בשוק, שמציעות ימים של עבודה.

בזק בינלאומי הודיעה היום (ד') על מיזוג בין החברות קלאודוג'ו (Cloudojo) וקלאוד-אדג' (Cloudedge) במטרה להקים גוף טכנולוגי מאוחד.  המהלך נועד לאפשר לחברה לספק פתרונות ענן, דאטה ובינה מלאכותית מקצה לקצה, תוך התאמה לשינויים בשוק ה-IT, הדורש ספקיות בעלות סל שירותים רחב. קלאודוג'ו מתמחה בפתרונות ענן מבוססי AWS, בטרנספורמציה דיגיטלית ובפיתוחים בתחומי הבינה המלאכותית עבור חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים, בעוד שקלאוד-אדג' מספקת פתרונות אבטחת מידע בטכנולוגיית אפס-אמון (Zero Trust) ושירותי SOC מנוהל, תוך התמקדות בארגונים גדולים במגזרי הממשלה והפיננסים. "המהלך נועד לייצר מנועי צמיחה חדשים" מנכ"ל בזק בינלאומי, מני ברוך, התייחס להשלכות המהלך על הפעילות העסקית: "המהלך נועד לייצר מנועי צמיחה חדשים, הן באמצעות הרחבת הפעילות אצל לקוחות קיימים והן באמצעות חדירה ללקוחות ולשווקים חדשים, ויאפשר לנו להציע הצעת ערך רחבה יותר ולהמשיך לצמוח בשנים הקרובות". הוא הוסיף כי "לקוחות מחפשים שותף אסטרטגי שמסוגל לספק מעטפת רחבה של שירותים, והיצרנים וספקי הענן מעדיפים לעבוד עם אינטרטורים גדולים ובעלי יכולות מגוונות. המהלך הזה יאפשר לנו להיות רלוונטיים יותר עבורם ולתפוס מקום משמעותי בשווקים המתפתחים ביותר בתחום".  איחוד הפעילויות צפוי לחזק את שיתופי הפעולה עם ספקיות הטכנולוגיה ולאפשר לחברה להציע מענה מקיף במכרזים ובפרויקטים מורכבים.

חברת מודוס (Modus), המפתחת את מחסן ההקשרים (Context Warehouse) ל-AI ארגונית, נחשפת עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט פרטנרס (Insight Partners). בסבב השתתפה סומה קפיטל (Soma Capital), לצד יזמים ומנהלים בכירים, בהם אייל קישון, נדב אברהמי מ-וויקס (Wix) ו-Dazl, מייסדי סיירה (Cyera) ומייסדי אפסגון (Epsagon). ארגונים שמחברים מודלים למערכות השונות שלהם מגלים שגישה למקורות מידע רבים יותר אינה בהכרח משפרת את התשובות. מודל יכול לקרוא טבלאות במערכות הדאטה, בדשבורדים ב-BI, במסמכים, בטיקטים, בקוד ובשיחות עבודה, אך אינו יודע מה הן ההגדרות המקובלות בארגון, על אילו דשבורדים ולוגיקות עסקיות הצוותים מסתמכים בפועל כיום וכיצד המידע ממקורות שונים משתלב לסיפור אחד. הפער בין הגישה למידע לבין ההבנה כיצד הארגון פועל הוא הפער ההקשרי. סוכני AI שאינם יודעים איזה הקשר רלוונטי לכל פעולה מושכים מידע רחב מדי, חוזרים על שאילתות וצורכים יותר טוקנים מהנדרש. התוצאה היא תשובות איטיות ופחות אמינות, לצד עלויות גבוהות וקושי של ארגונים להרחיב את השימוש בסוכני AI לכלל הארגון. הבעיה אינה מחסור במידע, אלא עודף מידע שאינו רלוונטי לפעולה. מחסן ההקשרים של מודוס נועד להתמודד עם הבעיה הזו באמצעות למידה שיטתית של האופן שבו הארגון פועל. הפלטפורמה לומדת מהשאילתות שאנליסטים חוזרים עליהן, מהדשבורדים שעליהם צוותים מסתמכים, וכן ממסמכים, מקוד ומשיחות שבהן מתקבלות החלטות. הידע הזה מתעדכן ככל שהארגון משתנה, במקום להישען על הגדרות חד-פעמיות שמתיישנות. בכל פעולה הפלטפורמה מספקת רק את הקונטקסט הרלוונטי וכך מצמצמת עד פי 10 את הפניות המיותרות למקורות מידע ואת צריכת הטוקנים. הפלטפורמה פועלת ללא תלות בתשתית דאטה, במודל AI או בפלטפורמת אפליקציות מסוימת. היא לומדת ממטא-דאטה ומדפוסי שימוש במערכות הקיימות בארגון, עובדת עם הסוכנים שבהם הצוותים כבר משתמשים, כולל דרך MCP, בלי לדרוש מהארגון לרכז מידע עסקי רגיש בפלטפורמה נוספת. המערכת אוכפת הרשאות, סיווגים וכללי ניהול ובקרה על המידע לפני שההקשר מגיע למודל, וכך המידע הרגיש נשאר בסביבת הלקוח. הפלטפורמה של מודוס כבר נמצאת בשימוש בקרב לקוחות אנטרפרייז בתחומי השירותים הפיננסיים, הטכנולוגיה וה-SaaS, שמשתמשים בה כדי לשפר את דיוק התשובות, לחזק את הבקרה, לקצר זמני תגובה ולהפחית את עלויות ההפעלה של ה-AI בהיקפים גדולים. מודוס הוקמה ב-2026 על ידי דניאל שמעוני, מנכ"ל החברה, ותומר מסיקה, CTO, שמביאים ניסיון משלים בעולמות הדאטה, המוצר והתשתיות. שמעוני הוביל את מחלקת המוצר ב-לושה (Lusha) שם ראה שהיכולת של מערכות AI לספק ערך תלויה בהקשר העסקי שמאחורי הדאטה. מסיקה שימש Head of Architecture ב-סיירה והוביל פיתוח תשתיות לסיווג, לניהול ולאבטחה של מידע ארגוני רגיש. החברה מעסיקה 12 עובדים, כולם בישראל. שמעוני ציין עם פרסום הגיוס, כי "ארגונים כבר לא שואלים רק איך להכניס AI לעבודה, אלא איך להפעיל אותה בכל החברה בלי שהדיוק יירד, בלי שהבקרה תיפגע ובלי שהעלויות ייצאו משליטה. סוכני AI צריכים להבין איך הארגון באמת פועל ולא רק לקבל גישה למערכות נוספות. מחסן ההקשרים נועד לספק להם את ההקשר הזה ולשמור אותו עדכני". גאנש בל, דירקטור ניהול באינסייט פרטנרס ב-Insight Partners: "כל שלב משמעותי בהתפתחות התוכנה הארגונית חייב יצירת שכבת תשתית חדשה. ה-AI הופך לחלק משמעותי מהעבודה בארגונים, ולכן סוכנים ואפליקציות זקוקים לשכבת קונטקסט משותפת שעליה יוכלו להתבסס. אנחנו מאמינים ש-Modus מגדירה כאן קטגוריה חדשה, שבמרכזה מחסן ההקשרים".

הממשל האמריקני מוסיף עוד תחום טכנולוגי לחרם הייבוא לארצות הברית – והפעם מדובר ברובוטים דמויי אנוש. לטענת הממשל, הרובוטים ההומנואידיים מהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של המדינה". ההכרזה על החרם מתייחסת, מעבר לרובוטים דמויי האנוש, גם לרובוטים מתקדמים בעלי ארבע רגליים. לא מפתיע לגלות שרובם לא רק שמיוצרים בסין, אלא גם מתחרים במוצרים דומים שמפותחים בארצות הברית. לטענת נציבות התקשורת של ארצות הברית (ה-FCC), "השימוש ברובוטים מתוצרת חוץ עלול לאפשר לגורמים זדוניים לעקוב אחר אמריקנים, לשפר את יכולותיהם של שירותי המודיעין הזרים או להשתלט מרחוק על הרובוטים". איסור על ייבוא ציוד טכנולוגי נוסף מעבר לכך הכריזה ה-FCC שמעתה חל איסור גם על ייבוא של ממירי כוח שמיועדים לשימוש בדאטה סנטרים ובפאנלים סולאריים, בטענה שהם מהווים סיכון לכלכלת ארצות הברית. עם זאת, ניתן יהיה להמשיך לייבא דגמים שכבר אושרו על ידי הנציבות. במקרה הזה טוענים בנציבות כי "יש חששות שהשימוש בממירים מתוצרת חוץ עלול לאפשר לחברות זרות לכבות אותם, לגנוב נתונים, להקל על גישה ומעקב מרחוק על ידי גורמים ממשלתיים זרים, או להיות מנוצלים בדרך אחרת באמצעות מתקפת סייבר". סין: "סנקציות המבוססות על תירוצים חסרי בסיס" יו"ר ה-FCC, ברנדן קאר, אמר כי הסוכנות עושה את חלקה "כדי לאבטח את שרשראות האספקה הקריטיות של אמריקה". שגרירות סין בוושינגטון מסרה בתגובה ש-"בייג'ינג מתנגדת זה מכבר לפוליטיזציה של ארצות הברית בנושאי סחר ולסנקציות המבוססות על תירוצים חסרי בסיס. ננקוט בכל האמצעים הדרושים בתגובה לכל צעד שיפגע באינטרסים שלנו. אנחנו קוראים לארצות הברית לזנוח את הלך הרוח ההגמוני שלה, ולהפסיק להשמיץ חברות סיניות ולאיים עליהן בסנקציות. כמו כן, אנחנו קוראים לכל המדינות לעבוד יחד לפיתוח AI לטובת האנושות".  

"מתקפות הסייבר על שרשראות האספקה, הענן וה-AI הולכות ומתרחבות. ההאקרים מזהים את הפרצות הרבות שקיימות במערכות הללו ואת נקודות התורפה שלהן – ופועלים. עלינו להיערך לכך טוב יותר, וזה מה שנעשה בשלוש השנים הקרובות – באמצעים שונים, בהם הדרכה ותרגילים", כך אמר יעקב אוזוחובסקי, ראש אגף הגנה סקטוריאלית ותמ"ק (תשתיות מדינה קריטיות) במערך הסייבר הלאומי. אוזוחובסקי דיבר בכנס InfoSec 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בלאגו בראשון לציון. הוא הקדיש את דבריו בעיקר לפעילות המערך במלחמה האחרונה עם איראן, אך התחיל בפיצול שהוא ביצע בחטיבת ההגנה שלו. "היא פוצלה לשתי חטיבות: מצודה, שממשיכה לטפל בהנחיית גופים חיוניים להתגוננות מפני מתקפות סייבר, ועוז, שמספקת הגנה טכנולוגית. השינוי מאפשר לנו לחזק את מערך ההנחיה לכלל המשק, להתאים את המענה שלנו לאתגרי הסייבר שיש לחברות, ובעיקר לגופים הקריטיים, ולעבות את התהליך המבצעי שלנו", אמר אוזוחובסקי. המהלך שביצע מערך הסייבר פיצל בין זרוע הרגולציה לזרוע הטכנולוגית-מבצעית שלו. הפיצול הזה מאפשר לגוף ההגנה בסייבר המרכזי של מדינת ישראל להתמחות טוב ועמוק יותר בכל אחד מתחומי הפעילות שלו. חטיבת מצודה מגדירה הנחיות וסטנדרטים של אבטחה עבור תשתיות מדינה קריטיות וכלל מגזרי המשק, בשיתוף הרגולטורים הרלוונטיים האחרים. כמו כן, היא מגבשת מדריכי אבטחה ובודקת את חוסן הסייבר של הארגונים המונחים על ידה. חטיבת עוז מפתחת תשתיות הגנה לאומיות ומבצעת פרויקטים טכנולוגיים רוחביים להגנת המשק, כדוגמת פרויקט "כיפת ברזל לסייבר". כמו כן, היא מנתחת ומסכלת איומים בזמן אמת ומספקת מעטפת טכנולוגית ל-CERT הלאומי ולצוותי התגובה לאירועים. ניתוח הפעילות של מער הסייבר במלחמה הפיצול בין החטיבות, שבוצע ב-2024, סייע למערך הסייבר הלאומי להתמודד עם הפן הקיברנטי של המערכה האחרונה בין ישראל וארצות הברית לאיראן. "לקראת שאגת הארי", ציין אוזוחובסקי, "נערכנו לפעילות ולתגובות. לפני המלחמה ובמהלכה, וגם אחריה, עסקנו ואנחנו ממשיכים לעסוק בקמפייני ההשפעה-תודעה של האיראנים ושאר האויבים, הגנה על תשתיות לאומיות קריטיות והגנה מפני מתקפות סייבר אקטיביות, לרבות מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) מורחבות. טיפלנו בגופים ממגזרים שונים ושמנו דגש גם על הגנה על מצלמות אבטחה חשופות ברחוב". יש לציין שהתוקפים האיראניים שמים גם הם דגש על המצלמות הללו, כפי שחשפה צ'ק פוינט עוד במלחמה הקודמת, עם כלביא. עוד אמר אוזוחובסקי כי "עלינו למצב כוננות ב', מימשו את תפיסת 'כיפת ברזל לסייבר' והוצאנו 'החוצה' את כל הכלים ההגנתיים שלנו, אספנו מודיעין ייעודי, ניתחנו משטחי תקיפה ושימוש ביכולות מדינתיות, העברנו התרעות, ביצענו חקירות וערכנו מבדקי חוסן". "בסך הכול", אמר, "טיפלנו בכ-300 אירועים במשק, לרבות כ-70 גופים שחוו מתקפות סייבר אקטיביות, בהם 18 אתרים שהושחתו, ומעל 1,000 קמפייני השפעה-תודעה. קיבלנו במהלך המלחמה יותר מ-4,000 פניות למוקד שלנו, שמספרו 119. בסופו של דבר, לא ראינו תקיפה משמעותית על גופים חיוניים ותשתיות קריטיות". מהן התובנות מהמלחמה? אוזוחובסקי שיתף את שומעיו בכמה תובנות של מערך הסייבר מהמלחמה: "ארגונים שלא היו מודעים לאיומים ולא התגוננו בהתאם – המידע שלהם נמחק; ההאקרים ניצלו ככלי תקיפה ראשונים חולשות ידועות ומוכרות; הפישינג ימשיך להיות אחד מסוגי התקיפה בסייבר הדומיננטיים, והקמפיינים האלה יהפכו למתוחכמים יותר. זה מחייב את מערך הסייבר לחזק את המערך הטכנולוגי שלו, ומחייב ארגונים להעלות את המודעות של העובדים שלהם לתחום". תובנה נוספת נוגעת ל-"צללי" המחשוב והבינה המלאכותית (IT Shadow ו-AI Shadow), שלדברי אוזוחובסקי "מחייבים אותנו למפות באופן קפדני יותר את הארגונים שזה עלול להשפיע עליהם, ולנסח שאלות מכווינות ייחודיות לנושא זה". עוד הוא ציין כי "האקרים שרוצים להעשיר את בנק המטרות שלהם ימשיכו לתקוף את התשתיות ההנדסיות ואת המערכות הגיאוגרפיות (GIS) של ארגונים". שני תחומים נוספים שלדבריו על מערך הסייבר להשתפר בהם אלה היערכות להגנה באמצעות ומפני מתקפות המבוססות על בינה מלאכותית, וכן היערכות למלחמת הסייבר הבאה, מתוך תפיסה שהרלוונטיות של הכלים הטכנולוגיים של העבר הולכת ופוחתת. כמו כן, אמר אוזוחובסקי, "על המערך לתת מענה מהיר יותר לעדכונים, משום שהזמן שבו ההאקרים מזהים חולשות יום אפס הולך ומתקצר, ולשפר את יכולות ההתאוששות, לאור הא-סימטריה בין התוקפים לנתקפים". לסיכום ציין אוזוחובסקי כי "אנחנו נערכים למלחמת הסייבר הבאה, שתהיה הרבה יותר חזקה, ממוקדת ומשוכללת. ההאקרים לגמרי שם – וגם אנחנו".

לפני כחודש מונה דוד סולטן למנמ"ר יבואנית הרכב סמלת. הוא החליף את ירון יהב, שעבר לחברת הנדל"ן BST. לסולטן ניסיון רב בניהול מערכות מידע, בהובלת טרנספורמציה דיגיטלית ובניהול פרויקטים טכנולוגיים מורכבים, בעיקר בענף הרכב. סולטן הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני בהנדסת מערכות מהטכניון. את דרכו המקצועית החל בחברת כלמוביל, שבה עבד במשך תשע שנים. בין היתר שימש כ-PMO בפרויקט רחב היקף להטמעת סאפ בתחום המימון. "היה זה פרויקט מורכב וייחודי. גויסתי אליו כ-PMO, ולאחר כחצי שנה מוניתי למנהל פרויקטים. בהמשך הובלתי פרויקטים אסטרטגיים נוספים, ובהם גם ליווי הכניסה של כלמוביל לעולם הטרייד-אין”, מספר סולטן. בהמשך שימש כראש תחום Omnichannel והיה אחראי על מערך היישומים של ערוצי התקשורת הכתובה ומערכות ה-Contact Center של הארגון. במסגרת תפקידו הוביל אימוץ והטמעה של טכנולוגיות חדשניות, שהיוו בסיס למהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה. לפני כארבע שנים וחצי הצטרף לסמלת כמנהל יישומים. במסגרת תפקידו היה אחראי על ניהול צוותי היישום, הפיתוח והתמיכה, לצד קידום חדשנות, אוטומציה וטרנספורמציה דיגיטלית בארגון. אגף מערכות המידע, שבו פעל סולטן, פיתח גם מערכות ליסינג חדשניות ובהן מחשבון וסימולטור ליסינג, המאפשרים גמישות במסלולים, ניהול עלויות אחזקה וריביות משתנות והנגשת המידע בזמן אמת לאנשי המכירות. בנוסף פותחה בסמלת מערכת לחברת המימון הפנימית, המבוססת אף היא על סאפ, המספקת הלוואות לרכישת רכב ומאפשרת מעטפת שירות מלאה (360 מעלות) ללקוח. כיום אחראי סולטן על אגף ה-IT, המונה כ-30 עובדים, בהם עובדי חברה ויועצים חיצוניים. האגף כולל את תחומי התשתיות ואבטחת המידע, היישומים העסקיים, הפיתוח, הדאטה והאנליטיקה, וכן תחומי ה-AI והחדשנות, ומוביל את כלל פעילות מערכות המידע והטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה. מה הם האתגרים שהצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד החדש? "העובדה שהגעתי מתוך החברה אפשרה לי להתמקד מהיום הראשון בקידום האתגרים והיעדים של הארגון. אני מכיר היטב את האנשים ואת האתגרים, משום שהייתי שותף להם לאורך השנים יחד עם המנמ"ר הקודם, ירון יהב. למדתי ממנו הרבה מאוד, וביצענו יחד פרויקטים משמעותיים. "האתגר הראשון הוא המודרניזציה של מערכות הליבה המבוססות סאפ. האתגר השני הוא שילוב הבינה המלאכותית בפעילות החברה. "אני רואה ב-AI מנוע לצמיחה עסקית, תוך התמקדות בפתרונות בעלי ערך עסקי מובהק. מבחינתי, AI היא כלי שמאפשר לייצר ערך אמיתי לליבת הארגון, והדבר בא לידי ביטוי במגוון מערכות ותהליכים". כיצד מתמודדים עם אתגר ההטמעה של AI בארגון? "אחד האתגרים המרכזיים בעולם ה-AI הוא ההטמעה בקרב העובדים והשינוי בתרבות הארגונית. זהו למעשה מבחן ההצלחה האמיתי של הטכנולוגיה. יש שאלות רבות: כיצד משתמשים בכלים, מהי רמת הבקרה, איזה מידע ניתן להזין למערכות ועוד. "כדי להתמודד עם האתגרים האלה אנחנו בונים מתודולוגיית עבודה מסודרת. מכיוון שיש כיום אינספור כלי AI חדשים, אנחנו מתקדמים בצורה מדורגת, תוך גיבוש הנהלים במקביל. אנחנו בוחנים היטב אילו כלים ניתן לאשר לשימוש, כיצד הם משתלבים עם הסכמים, חוזים ודרישות סודיות מסחרית. זהו אתגר משמעותי גם בהיבטי אבטחת מידע וממשל. מצד אחד אנחנו רוצים לאפשר חופש פעולה, ומצד שני להבטיח בקרה, כך שלא כל מידע יוזן באופן בלתי מבוקר לכלי AI." מה הן התוכניות לשנים הקרובות? "אנחנו מתכננים להרחיב את השימוש ב-AI הרבה מעבר למה שנעשה כיום. המטרה היא להפיק תובנות מורכבות מנתונים ודו"חות באמצעות מנועי שפה מתקדמים (LLMs), כדי לזהות מגמות, חריגים והזדמנויות עסקיות ללא צורך בהכוונה מפורשת. "במקביל נפעל להאצת פיתוח יישומים באמצעות פלטפורמות AI מתקדמות, שיאפשרו פיתוח מהיר של פתרונות עסקיים ותהליכי אוטומציה בארגון. "תחום נוסף הוא ממשל AI. אנו מגבשים מתודולוגיה ונהלים שיאפשרו לארגון לאמץ בינה מלאכותית באופן בטוח, אחראי ומבוקר, תוך הקפדה על פרטיות, אבטחת מידע וממשל נתונים. "גם בתחום חוויית הלקוח אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי. המטרה היא להשתמש ב-AI ובדאטה כדי להעניק חוויית שירות ומכירה אישית יותר ולזהות הזדמנויות עסקיות לאורך מסע הלקוח". מהו מעמד ה-IT בהנהלת החברה? " ה-IT בסמלת הוא מנוע צמיחה. מערכות המידע הן חלק בלתי נפרד מהתהליכים העסקיים ומהובלת האסטרטגיה של החברה. "אני מדווח לליאור ברזילי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואסטרטגיה, ונמצא בקשר שוטף עם מנכ"ל החברה כחלק מגיבוש האסטרטגיה העסקית. "הנהלת החברה רואה במערכות המידע שותף אסטרטגי ומשלבת אותנו כבר בשלבים הראשונים של קבלת ההחלטות. המטרה היא לייצר אימפקט עסקי משמעותי ולשפר את חוויית הלקוח, משום שבסופו של דבר זהו אחד המדדים החשובים ביותר להצלחת החברה". כיצד אתם נערכים לשינויים הטכנולוגיים בענף הרכב, ובראשם הרכב האוטונומי? "על רכבים אוטונומיים מדברים כבר שנים רבות. גם בפרויקט הגמר שלי בתואר השני עסקנו במערכת לרכב אוטונומי, שבה הנהג עדיין שימש כגורם בקרה. כבר אז העריכו שעד שנסיים את הפרויקט הכול יהיה אוטונומי, אבל המציאות מלמדת שהמהפכה מתקדמת בקצב מתון יותר. "לא כל האתגרים הם טכנולוגיים. יש גם חסמים רגולטוריים, משפטיים ותשתיתיים, ולכן אימוץ רחב של רכב אוטונומי ייקח עוד זמן. אין ספק שהעולם מתקדם לשם, אבל הדרך לשם ארוכה יותר מכפי שהעריכו בעבר".

Visual Security מודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם Black Duck Software, שבמסגרתו תוביל החברה לראשונה בישראל את הפצת פתרונות Black Duck באמצעות ערוץ הפצה מקומי. במסגרת שיתוף הפעולה, תציע Visual Security את סל פתרונות ה-Application Security Testing  של Black  Duck  לשותפיה העסקיים ולארגונים בישראל, לצד ליווי מקצועי, תמיכה טכנית ושירות מקומי. Black Duck היא מהיצרנים המובילים בעולם בתחום אבטחת יישומים (Application Security)  ומספקת פורטפוליו מקיף של פתרונות לאבטחת יישומים ופיתוח מאובט  וכלי סריקה אוטומטיים, המסייעים לארגונים לאבטח תוכנה לאורך כל מחזור חיי הפיתוח. פתרונות החברה משלבים יכולות מתקדמות לניתוח קוד, ניהול סיכוני קוד פתוח (Software Composition Analysis), זיהוי חולשות אבטחה, בדיקות אבטחה ליישומי Web ו-API וניהול כולל של סיכוני תוכנה, תוך השתלבות בתהליכי הפיתוח המודרניים ובסביבות DevSecOps. השימוש ההולך וגובר ברכיבי קוד פתוח, בכלי בינה מלאכותית לכתיבת קוד ובתהליכי פיתוח מהירים, לצד דרישות רגולציה מחמירות יותר, מציבים את אבטחת היישומים במרכז סדר היום של ארגונים. מציאות זו מחייבת ארגונים לאמץ גישה מקיפה לניהול סיכוני תוכנה, המאפשרת לזהות חולשות בשלב מוקדם, לנהל את רכיבי התוכנה והקוד הפתוח שבהם נעשה שימוש, ולהטמיע אבטחה כחלק בלתי נפרד ממחזור חיי הפיתוח. מימין: שלומי צרפתי, מנהל פעילות שותפים של Black Duck, וינון גולן, מנהל פעילות Visual Security. צילום: פרטי, אלישר אחמדוב בהתאמה) לדברי ינון גולן, מנהל פעילות Visual Security ובעל יעותר מ-20 שנות ניסיון בשוק אבטחת המידע בישראל: "שיתוף הפעולה עם Black Duck מהווה צעד משמעותי בהרחבת סל פתרונות אבטחת המידע של Visual Security. שילוב הטכנולוגיות המובילות של Black Duck מאפשר לנו להציע ללקוחותינו פתרון מתקדם להגנת קוד תוכנה, ניהול סיכוני קוד פתוח ואבטחת מחזור חיי הפיתוח (Application Security), תוך מענה לאתגרים המורכבים של ארגונים בעולם הפיתוח המודרני." לדברי שלומי צרפתי, מנהל פעילות שותפים של Black Duck במזרח אירופה ובישראל, "ההסכם עם Visual Security מהווה אבן דרך משמעותית, ויסייע להרחיב את הערך של פורטפוליו הפתרונות של Black Duck בשוק הישראלי. שיתוף פעולה זה משקף את תנופת הצמיחה שאנו מצפים לה, לצד המשך הרחבת הפריסה של פתרונות אבטחת היישומים המובילים שלנו באמצעות ערוץ השותפים." אודות Visual Security: Visual Security היא חטיבת אבטחת המידע של .Visual D.G, המתמחה בהפצת פתרונות אבטחת מידע מתקדמים לשוק ה-IT בישראל. החטיבה מייצגת יצרניות טכנולוגיה מובילות בעולם ופועלת באמצעות רשת שותפים עסקיים, להם היא מספקת סל פתרונות רחב, ליווי מקצועי, תמיכה טכנית ושירות מקומי. באמצעות שילוב של מומחיות טכנולוגית, פיתוח עסקי ושיתופי פעולה אסטרטגיים, מסייעת Visual Security לשותפיה להרחיב את פעילותם ולהטמיע פתרונות חדשניים בארגונים בישראל.

במשך שנים היה ענף ההייטק מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. הוא יצר משרות איכותיות, משך אליו את מיטב הכישרונות והשפיע הרבה מעבר לגבולות הענף עצמו. כשההיי-טק צמח, נהנו מכך גם ענפים אחרים: יותר צריכה, יותר שירותים, יותר ביקושים ויותר פעילות עסקית. אבל כשהקטר מאט, גם הקרונות שמאחוריו מרגישים זאת. "השיח הציבורי מתמקד פעמים רבות בג'וניורים, המתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אולם מה שאנחנו רואים בשטח הוא תופעה רחבה הרבה יותר. גם עובדים מנוסים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד, מוצאים את עצמם בתקופת מעבר ארוכה יותר בין תפקידים" בשבוע שעבר פורסמו נתונים, שלפיהם מספר דורשי העבודה בענף ההיי-טק הגיע לכ־16 אלף – כמעט פי שלושה לעומת התקופה שלפני 2023. במקביל, חברות מגייסות פחות, תהליכי הגיוס מתארכים, וגם עובדים מנוסים, שבעבר היו מוצאים עבודה בתוך שבועות ספורים, נותרים כיום זמן רב יותר בין תפקידים. לפי Xtras, פלטפורמה דיגיטלית ישראלית, המחברת בין עסקים לעובדים זמניים, לראשונה בחודש יוני, העובדים הצעירים כבר לא היו הקבוצה המרכזית בקרב העובדים הפעילים בפלטפורמה. מספר העובדים בני 26 ומעלה עלה על מספר העובדים הצעירים, כאשר הקבוצה הגדולה ביותר היא בני 30 ומעלה, המהווים כמעט 37% מכלל העובדים הפעילים. אין זו רק סטטיסטיקה – אלא שינוי בהרכב שוק העבודה. אם בעבר רוב העובדים שפנו למשרות זמניות היו סטודנטים או צעירים שחיפשו עבודה גמישה לצד הלימודים, כיום מאיישת את המשרות הללו אוכלוסייה שונה לחלוטין. נתון נוסף מחזק את המגמה: בחודשים האחרונים נרשמו למאגר של Xtras מאות עובדים שהגיעו מענף ההיי-טק. הם מגיעים כמעט מכל תחום – מפתחים, אנשי QA, אנשי שיווק, אנשי מכירות, מנהלי פרויקטים ובעלי מקצוע נוספים. חלקם בעלי ניסיון של שנים בודדות, ואחרים מגיעים עם קריירות ארוכות ומרשימות. רובם בני 35 עד 45. תקופת מעבר בין תפקידים – מתארכת השיח הציבורי מתמקד פעמים רבות בג'וניורים, המתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אולם מה שאנחנו רואים בשטח הוא תופעה רחבה הרבה יותר. גם עובדים מנוסים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד, מוצאים את עצמם בתקופת מעבר ארוכה יותר בין תפקידים. רובם אינם מחפשים להחליף קריירה. הם מחפשים פתרון שיאפשר להם להמשיך להתפרנס מבלי לוותר על האפשרות למצוא את המשרה הבאה. לכן רבים מהם מחפשים דווקא עבודה חלקית וגמישה – עבודה שתאפשר להם לשמור על הכנסה, ובמקביל להגיע לראיונות עבודה ולהיות זמינים להזדמנות הבאה. אנחנו רואים אותה מגמה גם בקרב סטודנטים. בעבר, סטודנטים למדעי המחשב או להנדסה שעבדו במשרות זמניות במהלך התואר היו עוזבים כמעט מיד לאחר סיום הלימודים לטובת משרת ג'וניור. כיום, יותר ויותר מהם נשארים לעבוד במשרות הללו גם חודשים לאחר סיום הלימודים, פשוט משום שהמשרה הראשונה עדיין אינה מגיעה. שוק העבודה בהיי-טק הישראלי השתנה זו אחת האינדיקציות המובהקות ביותר לשינוי שעובר שוק העבודה הישראלי. ההייטק הישראלי אינו נעלם, והוא עדיין מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אולם שוק העבודה בענף השתנה: תקופת המעבר בין עבודות מתארכת, הכניסה לענף הפכה קשה יותר, והצורך בפתרונות תעסוקה גמישים הופך לרלוונטי גם עבור אוכלוסיות שמעולם לא נזקקו להם בעבר. אם יש מסקנה אחת שאפשר להסיק מהשנה האחרונה, הרי היא, שעבודה גמישה כבר אינה פתרון נקודתי לסטודנטים או אמצעי להשלמת הכנסה. היא הופכת לרשת הביטחון של שוק העבודה המודרני. בעולם שבו קריירות כבר אינן ליניאריות, ייתכן שזו תהיה אחת התשתיות החשובות ביותר של שוק העבודה בעשור הקרוב.   הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Xtras.