קבוצת חילן המשיכה לצמוח ברבעון השני של 2026, עם עלייה דו-ספרתית בהכנסות, ברווח התפעולי וב-EBITDA, למרות ההשפעה השלילית של ירידת שער הדולר. הכנסות הקבוצה הסתכמו ב-784.7 מיליון שקל והרווח הנקי הגיע ל-66.4 מיליון שקל. ביולי השלימה הקבוצה את רכישת לוג-און (Log-On) תמורת כ-192 מיליון שקל, ובמקביל היא מדווחת על ביקוש גבוה לשירותי המחשוב ועל עניין רב מצד לקוחות ביישומי AI. בהכנסות הקבוצה ברבעון השני נרשמה צמיחה של כ-11.2%, לעומת כ-705.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מצמיחה אורגנית בפעילות העסקית של הקבוצה וכן מתרומה להכנסות כתוצאה מאיחוד לראשונה של חברת סאמיט ורכישת פעילות מחברת י.ל.מ, אך מנגד נרשמה השפעה שלילית משמעותית כתוצאה מירידת שער הדולר ביחס לשקל. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-97 מיליון שקל (כ-12.4% מההכנסות) – צמיחה של כ-12.2% לעומת כ-86.4 מיליון שקל (כ-12.2% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מצמיחה אורגנית בפעילות העסקית של הקבוצה, בקיזוז השפעת הירידה המשמעותית בשער הדולר ביחס לשקל. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-129 מיליון שקל (כ-16.4% מסך ההכנסות), לעומת כ-116.7 מיליון שקל (כ-16.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד – צמיחה של כ-10.5%. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-66.4 מיליון שקל (כ-8.5% מההכנסות), לעומת כ-60.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (כ-8.6% מסך ההכנסות) – צמיחה של כ-9.7%. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם, נכון ל-30 ביוני 2026, בכ-1,328.5 מיליון שקל, לעומת כ-1,263.8 מיליון שקל, נכון ליום 31 בדצמבר 2025. הגידול בהון המיוחס לבעלי מניות החברה נובע מרווחי החברה בתקופה בקיזוז הדיבידנד ששולם. החברה הכריזה עם אישור הדו"חות הכספיים על דיבידנד בסך של 2 שקל לכל מניה בת שקל ע.נ., סך הכול הדיבידנד שיחולק הינו כ-45,929 אלפי שקל. "אנו רואים עניין רב ביישומי פתרונות AI" הקבוצה השלימה בחודש יולי האחרון, כאמור, את רכישת חברת התוכנה לוג-און – מחברות התוכנה הוותיקות בארץ – תמורת כ-192 מיליון שקל. לוג-און תשתלב בפעילות הקבוצה ותרחיב את קשת הפתרונות המוצעים ללקוחות. אבי באום, יו"ר קבוצת חילן: "אנחנו גאים לסיים רבעון נוסף רבעון של צמיחה אורגנית משמעותית בהכנסות וברווחיות, גידול בשיעור דו-ספרתי בכל הפרמטרים, וזאת למרות השפעה שלילית על התוצאות העסקיות מירידה משמעותית בשער הדולר. התוצאות משקפות את העוצמה והאיתנות של מגוון הפתרונות והשירותים שמספקת הקבוצה ללקוחותיה. במהלך הרבעון, השלמנו את רכישת לוג-און, שתרחיב את קשת הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו, המשלבים שירותי מומחה עם קניין רוחני (IP) ייחודי. הביקוש לשירותי המחשוב שמספקת הקבוצה מוסיף להיות גבוה, ואנו רואים עניין רב ביישומי פתרונות AI ממגוון רחב של לקוחות הפרוסים על פני מגזרים רבים במשק. נמשיך להשקיע בפיתוח ובחדשנות פנימיים, לצד בחינת הזדמנויות עסקיות נוספות התומכות באסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח של הקבוצה".

בזמן שרוב בני הנוער העבירו את החופש הגדול מול המסכים, עשרות חניכים מתוכנית "אקוטק" של עמותת מחשבה טובה בחרו ביוזמה אחרת ולקחו אחריות לסייע לעסקים קטנים בקהילה שלהם. במהלך שבוע התמחות אינטנסיבי בחודש יולי, שכלל 20 שעות עבודה לצד סדנאות פיתוח קריירה וזכויות עובדים, הפכו בני הנוער ל"עובדים" לכל דבר. הם עברו את כל התהליך – מאפיון, דרך פיתוח ועד למסירה של תוצר מוגמר שמשרת לקוח – בית עסק אמיתי. בעכו ובמזרח ירושלים בנו החניכים אתרי אינטרנט מקצועיים בפלטפורמת וויקס (Wix) עבור עסקים מקומיים – מסעדות, סוכנויות נדל"ן ומותגי בוטיק משפחתיים. ביקנעם שולבה בניית האתרים עם סיור השראה במרכז החדשנות אופן ואלי (Open Valley), ובמזרח ירושלים ביקרו החניכים במרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית. אחד הפרויקטים הבולטים השנה התרחש ב-לוד. קבוצת בני נוער שלמדה אלקטרוניקה חברה לגינות הקהילתיות בעיר. לאחר ביקור בשטח, בני הנוער פיתחו ובנו מערכת השקיה חכמה עם חיישני לחות, אור וטמפרטורה, שנועדה להגן על הצמחים ולהבטיח תנאי גידול אופטימליים. התוכנית נחתמה בטקס חגיגי במעמד ההורים והלקוחות, שבו קיבלו החניכים תעודות ומלגה כספית על עבודתם. קיבלו תעודות ומלגה כספית על עבודתם. בני הנוער החניכים. צילום: עמותת מחשבה טובה "התחילו את החופש כתלמידים, וסיימו אותו כעובדים למופת" "ההתנסות הזו הוכיחה להם ששילוב של טכנולוגיה עם נשמה יכול לשנות מציאות", אמר תומר סמרקנדי, מנכ"ל עמותת מחשבה טובה. "הם התחילו את החופש כתלמידים, וסיימו אותו כעובדים למופת, שמבינים בדיוק איך להגשים חלומות ולבנות את העתיד שלהם במו ידיהם". ביוקנעם, הקבוצה לוותה ואומצה במהלך השנה על ידי קבוצת נספרו (NessPro) מבית נס טכנולוגיות, ובבית ספר עדן, הקבוצה לוותה ואומצה במהלך השנה על ידי בנק יהב, סניף אשקלון. תוכנית "אקוטק" מבית עמותת מחשבה טובה מעניקה לבני ובנות נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית הזדמנות להיחשף לעולמות החדשנות והטכנולוגיה, לפתח כישורי המאה ה-21 ולטפח תחושת מסוגלות ומנהיגות חברתית. התוכנית ממומנת בסיוע קרן יוסף וקריסטינה קסירר ובשיתוף ובתמיכת: ממן, הקרן לפיתוח לוד, עיריית לוד, קרוס ריבר (Cross River), קרן אספר, הפניקס, קבוצת נספרו של נס טכנולוגיות, עיריית ירושלים, עיריית יקנעם, מגה אור, משרד עורכי הדין גורניצקי, קרן פייבלס (FABLES Foundation) ובנק יהב.

חברת ה-IT מטריקס (Matrix) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2026. על פי הדו"חות, מטריקס ממשיכה להציג צמיחה ברווחים והתרחבות בתחומי פעילות אסטרטגיים. הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-2.13 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.99 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות בכ-4.24 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. שיעור הגידול ברבעון ובתקופה על בסיס מטבע קבוע עמד על כ-15.3% וכ-12.3%, בהתאמה. הגידול בהכנסות, הן בתקופה והן ברבעון השני, נבע מגידול בהיקפי הפעילות במגזרי הליבה של החברה. במגזרי פתרונות ה-IT, מוצרי ושירותי התוכנה, ייעוץ והנדסת מערכות בישראל, צמחו הכנסות הרבעון במטבע קבוע בכ-10.4% והרווח התפעולי צמח בכ-16.1%. הצמיחה נובעת בעיקר מהתרחבות הפעילות בתחומי AI, דאטה, ביטחון ומערכות ליבה, לצד המשך צעדי התייעלות ושיפור בתמהיל העסקאות. הכנסות הפעילות הבינלאומית צמחו במטבע קבוע בכ-13% ברבעון והרווח התפעולי בכ-17.4%. הפעילות הבינלאומית כוללת בעיקרה את שירותי המומחים בארה"ב, פעילות GRC למוסדות פיננסיים, ופעילות AI ו-דאטה. מגזר פתרונות ענן, תשתיות מחשוב ומערכות בישראל ובחו"ל צמח משמעותית, הן בהיקף הפעילות והן בתוצאותיה. ההכנסות צמחו במטבע קבוע בכ-35.5% ברבעון והרווח התפעולי בכ-40.8%. העלייה בהכנסות וברווח התפעולי, בהשוואה לתקופות המקבילות אשתקד, נובעת בעיקר מעלייה בפעילות בתחום הענן. הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-202.2 מיליון שקל – גידול של כ-10.6%. הרווח התפעולי במחצית הסתכם בכ-405.3 מיליון שקל – גידול של כ-10.8%. שיעור הרווח התפעולי מההכנסות ברבעון ובתקופה עמד על כ-9.5%, בהשוואה ל-9.2% ו-9.0%, בהתאמה, אשתקד. שיעור הצמיחה ברווח התפעולי על בסיס מטבע קבוע עמד על כ-19.2% ברבעון וכ-20.6% במחצית. הגידול ברווח התפעולי בתקופה וברבעון מיוחס לצמיחה ברווח בכל המגזרים, פרט לירידה קלה ברבעון במגזר פתרונות IT, מוצרי ושירותי תוכנה בחו"ל, שנבעה מההשפעה השלילית בשער החליפין. בנטרולה, נרשמה צמיחה דו-ספרתית. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-135.4 מיליון שקל, לעומת כ-119.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד –  גידול של כ-13.4%. במחצית הראשונה הסתכם הרווח הנקי בכ-272.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-244.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-11.3%. במטבע קבוע, הרווח הנקי ברבעון צמח בכ-32.4% ובתקופה בכ-25.6%. מטריקס ממשיכה בחלוקת דיבידנדים לבעלי מניותיה בהתאם למדיניות החלוקה הרגילה שלה, והודיעה על חלוקת דיבידנד בגין רווחי הרבעון השני, בסך כ-91.6 מיליון שקל. "התוצאות שלנו משקפות את עוצמתה של מטריקס" מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "התוצאות העסקיות שלנו במחצית הראשונה משקפות את עוצמתה של מטריקס ואת יכולתה להמשיך לצמוח ולהגדיל את רווחיה גם בסביבה עסקית ומאקרו-כלכלית מורכבת. אנו מציגים צמיחה רחבה לאורך זמן בפעילויות הליבה של החברה, בתחומי הענן, ה-AI וה-דאטה, לצד התרחבות הפעילות הבינלאומית שלנו. התוצאות בולטות במיוחד לנוכח התחזקות השקל, כאשר במונחי מטבע קבוע הצגנו ברבעון צמיחה דו-ספרתית גבוהה בהכנסות וברווח התפעולי, תוך שיפור שיעורו מההכנסות וגידול חד ברווח הנקי. המיזוג עם  מג'יק (Magic) הרחיב משמעותית את מגוון היכולות והפתרונות שלנו, ואנו פועלים למיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה הממוזגת ולהעמקת הסינרגיה והמינוף ההדדי בין הפעילויות. כך נרחיב את פעילותנו בקרב לקוחות קיימים ונתרחב ללקוחות חדשים, בישראל ובעולם. רכישת לאור אנרגיה מחזקת את יכולתנו בתחומי התשתיות ואת פעילותנו במגזר הביטחוני, שהיקפה השנתי כבר עולה על מיליארד שקל. אנחנו נכנסים למחצית השנייה של השנה כחברה חזקה וצומחת, עם בסיס פעילות רחב יותר, יכולות טכנולוגיות מגוונות ונוכחות משמעותית בשווקי הפעילות ובטכנולוגיות המתקדמות ביותר. מטרתנו להמשיך ולגדול: בהיקפי הפעילות, ביכולות וברווחים, ולבנות קבוצה טכנולוגית גלובלית גדולה, מגוונת ורווחית לאורך זמן". כפי שציין גוטמן, במהלך התקופה השלימה מטריקס את המיזוג עם מג'יק, מהלך המרחיב את היקפי הפעילות ואת סל היכולות והפתרונות של החברה. לאחר תאריך המאזן דיווחה החברה על רכישה של 80% מלאור אנרגיה, הפועלת בתחום אינטגרציית מערכות חשמל ופתרונות אלקטרו-מכניים, כחלק מאסטרטגיית החברה להרחבת מגוון היכולות והפתרונות המוצעים ללקוחותיה הביטחוניים. תוצאות החברה לרבעון השני ולחציון משקפות צמיחה משמעותית ברווחי החברה הממוזגת, בשיעורי רווח גבוהים, כשלמעלה מ-20% מרווחי החברה נובעים מפעילות חו"ל. לאור ההשפעה השלילית של שער החליפין של הדולר ברבעון ובתקופה, החברה ממשיכה בהצגת תוצאות הפעילות גם על בסיס מטבע קבוע, המאפשר להציג את התפתחות התוצאות העסקיות על בסיס השוואתי אחיד.

עיריית הרצליה וחברת נתיבי ישראל יצאו בפיילוט להפעלת מערכת לניהול חכם של התנועה בצומת כפר שמריהו, אחד הצמתים העמוסים ביותר בישראל, המבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) של חברת ITC. המצלמות והשרתים הותקנו בצומת בסוף חודש מאי, והרמזור הופעל במחצית יוני לתקופת לימוד של מצבי התנועה. פיילוט ראשון נערך בחודש שעבר על אחד הרמזורים, שמנתב באופן אוטומטי 10 תוכניות רמזורים בו-זמנית בהתאם לעומסים.   View this post on Instagram   A post shared by Yariv Fisher ~ יריב פישר (@yarivfisher) איך זה עובד בפועל? המערכת מזהה תנועה בטווח של עד 700 מטר מגבול הצומת בדיוק של 99%, מנתחת באופן רציף את סוגי העצמים בדרך (כלי רכב, אוטובוסים, אופניים והולכי רגל) ומחשבת עומסים, זמני המתנה ברמזור ומהירויות נסיעה. האלגוריתם של ITC יוצר תוכניות רמזור חכמות ומשדר אותן לבקרים העירוניים, כך שהאור הירוק ברמזור מתואם לביקוש הדינמי, מקצר זמני נסיעה, מצמצם פליטות מזהמים ומעלה את בטיחות הולכי הרגל. עד להתקנת המערכת והפעלתה, פעל הרמזור בצומת על בסיס 3-4 תוכניות קבועות בלבד. בהמשך העירייה מתכוונת להרחיב את הפיילוט לצמתים נוספים בעיר. הפתרון נבחר בעקבות קול קורא שהעירייה פרסמה לחדשנות בתנועה וניידות. מדובר בטכנולוגיה המבוססת על תוכנה בלבד, המתממשקת לתשתיות המצלמות והבקרים הקיימות בצמתים, ללא צורך בעבודות תשתית מורכבות. ראש העיר הרצליה, יריב פישר, אמר: "מערכת ניהול התנועה החכמה היא דוגמה לאופן שבו אנו רותמים בינה מלאכותית ונתונים בזמן אמת כדי להפחית עומסים, לקצר את זמני הנסיעה ולהפוך את ההתניידות בעיר ליעילה ובטוחה יותר".

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI חתמה על חוזה שכירות היסטורי ל-20 שנה עם חברת Energy SB שהיא חברה-בת של תאגיד סופטבנק (SoftBank) – לחכירת קמפוס המחשוב Pike-PORTS שבמחוז פייק שבאוהיו. המיזם השאפתני צפוי לספק קיבולת חסרת תקדים של עד 8 ג'יגה-וואט (GW) של מחשוב ייעודי לבינה מלאכותית, מה שיהפוך אותו למרכז הנתונים הבודד הגדול בעולם לבינה מלאכותית.  כדי להבטיח את מימושו, ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia) מעניקה לראשונה ערבות פיננסית אסטרונומית של עד 105 מיליארד דולר לכיסוי השכירות והחשמל של OpenAI, זאת לצד השקעה ישירה של 1.5 מיליארד דולר ב-Energy SB כבעלת מניות. OpenAI has entered into an agreement to utilize capacity at the PORTS-Pike Technology Data Center in Pike County, Ohio, working with SB Energy, NVIDIA, and the U.S. Department of Energy. Pike County helped power American industry in the last century. Here’s how we’ll ensure this… — OpenAI Newsroom (@OpenAINewsroom) August 17, 2026 "ה-AI הופכת לתשתית – היסוד לאינטליגנציה בכל תעשייה" מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הסביר את ההחלטה לחרוג מתפקידה המסורתי של החברה כספקית רכיבים והבהיר כי "הבינה המלאכותית הופכת לתשתית – היסוד לאינטליגנציה בכל תעשייה. כעת זהו הזמן להרחיב את תשתית ה-AI שתניע את המהפכה התעשייתית הבאה". הואנג הוסיף כי ערבות זו מבטיחה תשתית ארוכת טווח "כדי ש-OpenAI תוכל לפרוס את מפעלי ה-AI הפוריים ביותר, שיוכלו לעבור שדרוג שוב ושוב עם כל דור חדש". כדאי לזכור כי הקמפוס באוהיו נולד מתוך פיבוט ותפנית דרמטית בתוכניות המקוריות של ענקיות הטכנולוגיה. אחרי שינוי המשטר בארה"ב, בינואר 2025 הכריזו מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ויו"ר סופטבנק, מסאיושי סון, לצד הנשיא דונלד טראמפ, על 'פרויקט סטארגייט' (Stargate) – מיזם תשתיות AI גלובלי וגרנדיוזי בהיקף של 500 מיליארד דולר.  אולם, הפרויקט נקלע לקשיים וזחל באיטיות בשל מחלוקות קשות לגבי בחירת האתרים ואתגרים עצומים באספקת חשמל ורכישת קרקעות, מה שהוביל את השותפות לצמצם את יעדיהן המיידיים ולהתמקד באתר באוהיו, וזאת כצעד הוכחת היתכנות ראשון. בהתייחסו לחזון התשתיתי הרחב, ציין יו"ר סופטבנק סון כי "עידן הבינה הבא ישנה כל תעשייה – וידרוש תשתית שתיבנה במהירות ובקנה מידה חסרי תקדים. יחד עם שותפינו, סופטבנק תסייע לפתוח את כוחה של ה-AGI ולהצעיד את האנושות קדימה". NEWS: NVIDIA guarantees SB Energy's PORTS-Pike Technology Campus in Ohio to exclusively host NVIDIA AI compute. The campus will create tens of thousands of jobs and invest hundreds of millions in the community. Read the release ➡️ https://t.co/TKJo6CK4Bc pic.twitter.com/IMNd58Dim2 — NVIDIA Newsroom (@nvidianewsroom) August 17, 2026 "אנו רוצים שהאנשים שחיים כאן ירגישו גם הם ביתרונות" הבחירה להקים את המרכז על חורבותיו של Pike-PORTS – אתר ששימש בעבר כמפעל פדרלי פעיל להעשרת אורניום עבור תוכנית הנשק הגרעיני האמריקנית – מסמלת מעבר היסטורי מתעשיית המלחמה הקרה לטכנולוגיית העתיד. אחד האתגרים הגדולים בבניית מרכזי נתונים מסוג זה הוא ההתנגדות הציבורית הגוברת בשל צריכת המים והחשמל הקיצונית, אשר גורמת לעליית תעריפי החשמל של אזרחים מן השורה. סקר של מכון גאלופ מראה כי יותר מ-70% מהאזרחים בארה"ב מתנגדים להקמת דאטה סנטרים סמוך לבתיהם. כדי להתמודד עם ההתנגדות הציבורית הגוברת בשל צריכת המשאבים של מתקנים אלו, האתר החדש באוהיו, כך דווח, ישתמש במערכת קירור אוויר במעגל סגור הממחזרת מים באופן רציף, ו-Energy SB תשקיע מיליארדים בהקמת 10 ג'יגה-וואט של ייצור אנרגיה נקייה חדשה, ושדרוג הרשת המקומית. דו"ח חדש של קואליציית Appalachia Reimagine מציע אף לתעל את עודפי החום העצומים של המערכות (בטווח של 77 עד 194 מעלות פרנהייט) לצרכים חקלאיים, תעשייתיים וקהילתיים. מחברת הדו"ח, דבי סטיין, הסבירה כי "עבור קהילות, הקושי עם מרכזי נתונים הוא שיצירת המשרות לטווח ארוך היא נמוכה מאוד, לרוב לפחות מ-100 איש", ולכן פתרונות של כלכלה מעגלית ומיחזור חום הם חיוניים כדי להעניק ערך ממשי לתושבים. אלא שב-OpenAI משיבים לחששות הקהילה עם הבטחה ליצירת כ-35,000 משרות בנייה זמניות, 2,500 משרות תפעול קבועות, וחבילת הטבות חברתיות חסרת תקדים של מעל 160 מיליון דולר, הכוללת תרומות קהילתיות ישירות ונקודות זיכוי תוכנה לסטודנטים מקומיים. אלטמן הדגיש כי "זה הולך להיות אתר עצום, עם מספיק כוח מחשוב שיסייע למיליוני אנשים להשתמש ב-AI כדי לעשות דברים שאנחנו יכולים רק להתחיל לדמיין היום… אנו רוצים שהאנשים שחיים כאן ירגישו גם הם ביתרונות". לצד זאת, העסקה מעוררת סערה בוול סטריט סביב מודל "המימון הסיבובי", שבו יצרנית השבבים (אנבידיה) מממנת ומגבה את לקוחותיה (OpenAI) כדי שיקנו את מוצריה שלה. דני יוסון, ראשת מחלקת הניתוח הפיננסי ב-AJ Bell, צוטטה בנושא כשאמרה כי "המשקיעים מודאגים בצדק ממה שנראה כמו לולאה אינסופית של עסקאות AI, אך המציאות היא שמספר השחקנים בשוק אינו גדול ומידה מסוימת של מימון סיבובי הייתה צפויה מראש". הואן מנכ"ל אנבידיה הדף את הביקורת והבהיר כי OpenAI היא זו שתשלם את השכירות בפועל, וכי החברה פשוט משתמשת בקנה המידה שלה כדי להבטיח את זמינות התשתיות הפיזיות לשבביה העתידיים.