חברת אליס (Alice – לשעבר ActiveFence), שהוקמה בשנת 2018 על ידי נועם שוורץ, יפתח אור, אלון פורת ואייל דיקן, השלימה סבב גיוס של 140 מיליון דולר, המביא את סך ההשקעות בה ל-280 מיליון דולר. הסבב נערך בהובלת קרן אייפקס דיגיטל (Apax Digital) ובהשתתפות סמסונג (Samsung), סנטינל וואן (SentinelOne), מאג' אינווסט (Maj Invest), מורטק (MoreTech), הפניקס ומשקיעים קיימים. הביקוש לטכנולוגיה של אליס גדל עם העלייה בצורך לאבטח מערכות AI, והחברה מתקרבת ל-100 מיליון דולר בקצב הכנסות שנתיות חוזרות (ARR). במה מתמחה אליס? הייחודיות של אליס היא שהטכנולוגיה שלה מסייעת גם לחברות שבונות מודלים בעצמן וגם לאלו שמשתמשות במודלים במערכות שלהן. החברה בוחנת ומגינה על מערכות AI משלב האימון ועד השימוש בפועל. חוקרי החברה עובדים עוד לפני ההשקה עם מעבדות AI שמפתחות מודלים מתקדמים, ובהן אנת'רופיק (Anthropic) ו-קוהיר (Cohere), כדי לאתר חולשות ולחזק את מנגנוני ההגנה. הממצאים שעולים מהבדיקות משמשים להתאמת ההגנות למערכת הספציפית, לנתונים, להרשאות ולכלים שאליהם היא מחוברת. לאחר ההשקה, אליס בוחנת את המערכת כפי שהיא פועלת בסביבה האמיתית. הארגון יכול להגדיר אילו פעולות מותרות ואסורות, לדמות התקפות כדי לאתר דליפות מידע, הפרות קומפליאנס והתנהגות לא רצויה, ולנטר בזמן אמת את הקלט והפלט של המערכת. החוקרים מנסים לגרום למודל או לסוכן AI לפעול בניגוד לכללים שהוגדרו לו: לחשוף מידע שאסור לו למסור, להתעלם מהוראות או לבצע פעולות שלא התבקש לבצע. אליס מפעילה אחת ממעבדות מחקר אבטחת ה-AI הגדולות בעולם, שבה יותר מ-150 חוקרים, ומגינה כיום על שמונה מתוך עשר המעבדות המובילות בעולם שמפתחות מודלי AI. ככל שסוכני AI מקבלים גישה רחבה יותר למידע, לכלים ולמערכות ויכולים לבצע פעולות באופן עצמאי, גם המחיר של חריגה מהכללים עולה. דו"ח הבטיחות הבינלאומי ל-AI לשנת 2026, שנכתב בידי יותר מ-100 מומחים, מצא שגם מודלים עם מנגנוני הגנה מתקדמים עדיין ניתנים לפריצה בשיעור גבוה למדי, ושיטות תקיפה חדשות מתפתחות מהר יותר מהקצב שבו מנגנוני ההגנה מצליחים להתמודד איתן. ארגון המחקר העצמאי METR (ר"ת Model Evaluation & Threat Research) תיעד עשרות מקרים שבהם סוכני AI חרגו מהמשימה שהוגדרה להם, ובחלק מהמקרים אף ניסו להסתיר את החריגה ממפקחים אנושיים. לכן, הביקוש לטכנולוגיה של אליס גדל ככל שאבטחת AI הפכה לדרישת יסוד אצל מעבדות וארגונים. "המטרה שלנו היא שארגונים יוכלו לסמוך על מערכות ה-AI שלהם" "המטרה שלנו היא שארגונים יוכלו לסמוך על מערכות ה-AI שלהם ולדעת שהן יפעלו כפי שתוכננו", אמר נועם שוורץ, המנכ"ל והמייסד-שותף של אליס. "כדי להגיע לשם צריך להציב מול המודלים מומחים שמאתגרים אותם מדי יום. זו הסיבה שבנינו את מערך ה-FDE שלנו, שכולל צוותים שעובדים בצמוד ללקוחות ולמעבדות AI ובוחנים את המערכות שלהם באופן שוטף. במשך קרוב לעשור הצוותים שלנו עובדים בצמוד לחברות ולמעבדות AI מובילות, מאתרים בעיות לפני שהן מגיעות למשתמשים ומוודאים שמערכות פועלות כפי שתוכננו. עכשיו אנחנו מביאים את היכולת הזו לכל מעבדת AI ולכל ארגון שמעלה מערכות AI לאוויר". במשך קרוב לעשור אליס התמודדה עם הונאות, מתקפות סייבר, מניפולציות מתואמות והתנהגות עוינת ברשת, וצברה ידע על האופן שבו גורמים שליליים משנים שיטות ומנסים לעקוף מנגנוני הגנה. הידע הזה עומד כיום בבסיס Rabbit Hole – המאגר הגדול בעולם של דפוסי תקיפה אמיתיים ותוכן מזיק, שמסייע לחוקרי אליס לזהות במערכות AI דפוסים שהופיעו בעבר, וכאלו שעלולים להופיע בעתיד. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מגינה כיום על יותר משלושה מיליארד משתמשים בפלטפורמות ובהן גוגל (Google), אנת'רופיק, אנבידיה (NVIDIA), טיקטוק (TikTok) ו-אמזון (Amazon). כספי ההשקעה ישמשו להרחבת מרכז הפיתוח של אליס בישראל ולהרחבת מערך המכירות והשיווק של החברה. החברה מתכננת גם להגדיל את הצוות שמפתח את Rabbit Hole, כדי לעקוב אחר שיטות תקיפה חדשות ולהרחיב את היכולת לזהות אותן. העובדים החדשים יצטרפו אל כ-400 עובדי החברה, מהם רובם מועסקים בישראל, והשאר במשרדים בניו יורק, לונדון, הנוי. "בדיוק כפי שהמעבר לענן יצר קטגוריית אבטחה חדשה, המעבר ל-AI פותח משטח תקיפה שגדל במהירות ויתרחב עוד ככל שארגונים יטמיעו סוכנים", אמר פטריק קיין, שותף באייפקס דיגיטל. הוא הוסיף: "אנחנו נרגשים לשתף פעולה עם נועם והצוות בזמן ש-אליס מגדירה את הקטגוריה הזו".

עשרים ושלושה משתמשים של דדרונגי (Ddarungi) – מערכת האופניים הציבורית של סיאול – שנפגעו מדליפות מידע אישי מהאפליקציה, הגישו באחרונה תביעת פיצויים נגד התאגיד העירוני. המשתמשים יוצגו על ידי ארגון עורכי דין בשם מינביון, הפועל  למען חברה דמוקרטית במדינה. התביעה הוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי המרכזי של סיאול, ותאגיד האופניים העירוני נתבע לפצות כל אחד מהתובעים ב-300,000 וון, סכום השווה ל-650 שקל. "התאגיד הפר את התחייבויותיו בנוגע לאמצעי אבטחה, עבר על חוק הגנת המידע האישי, הותיר את המערכת פגיעה, ואפשר גישה למידע אישי גם בלא אסימוני אימות", נכתב בתביעה. עוד נטען כי "התאגיד הסתיר את אירוע דליפת המידע האישי משך כמעט שנתיים, ובכך הפר את חובת ההודעה לפי אותו חוק". מינביון הודיע שהוא מתכנן תביעות נוספות, אם קורבנות נוספים יביעו את רצונם להצטרף למשפט. ❗️ South Korea's Seoul Facilities Corporation says about 4 million bike-share users hit by a 2024 data breach will each get a 30-day pass worth around $3.40. The June 2024 hack, allegedly by two teenagers, leaked account IDs, phone numbers, addresses, birth dates, gender and… pic.twitter.com/raj30CEyDf — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) July 21, 2026 הדליפה נחשפה במקרה  אפליקציית האופניים הציבוריים של סיאול נפרצה ביוני 2024 על ידי שני תלמידי תיכון. כ-4.62 מיליון משתמשי דדרונגי הושפעו מדליפת הנתונים. הנתון משקף כ-90% ממשתמשי האפליקציה, אשר לה 5 מיליון משתמשים רשומים. המידע שהודלף כלל מספרי משתמש, מספרי טלפון ניידים, תאריכי לידה, מין, משקל, כתובות דוא"ל, כתובות מגורים ומספרי טלפון ניידים של הורי המשתמשים.   למרות שהפריצה נערכה לפני יותר משנתיים, הדליפה נחשפה רק בינואר האחרון, וגם זה במקרה: המשטרה חקרה אירוע סייבר שלא קשור לפריצה, של DDoS – מתקפת מניעת שירות מבוזרת. לפי מנהלת המטרופולין של סיאול, "ביקשנו כבר בעבר לפתוח בחקירת משטרה. התאגיד לא הגיב משך כמעט שנתיים – למרות שהיה מודע לדליפת המידע האישי".  נגד שני בני הנוער הדרום קוריאנים הוגש כתב אישום בתחילת השנה. על פי יחידת חקירות הסייבר של משטרת סיאול, השניים ביצעו את המתקפה כאשר היו תלמידים בחטיבת הביניים. הם הכירו בטלגרם והתחברו בשל עניין משותף באבטחת מידע. לפי האישום, "ב-28-29 ביוני 2024, החשודים ניגשו לשרת Ttareungyi, המופעל על ידי תאגיד המתקנים של סיאול וקצרו את מסד הנתונים של המשתמשים".  הפריצה הגיעה לאחר מתקפה קודמת: באפריל 2024, אחד משני הנערים הנאשמים שלח 470,000 אותות, במטרה להציף את השרתים של חברת השכרת רכב פרטית. במהלך אירוע זה, הוא זיהה פגיעויות אבטחה במערכת Ttareungyi ושיתף את המידע עם הנער השני.   החוקרים לא מצאו הוכחה לכך שהמידע הגנוב שותף עם צדדים שלישיים. מהמשטרה נמסר כי "אין ראיות לכך שהמידע שנחשף דלף או נמכר, אם כי החוקרים מאמינים כי כוונתם של השניים הייתה להרוויח מהגניבה".

אחד הדברים הכי קבועים בשוק התעסוקה הוא העבודות הזמניות: דומה שכמעט כולנו היינו בשלב בחיים שבו חיפשנו עבודה כדי לחסוך לטיול לחו"ל או לשכר דירה, להכניס קצת כסף כסטודנט או להרוויח עוד קצת בעבודה משנית. בין אם מלצרים באירועים או במסעדות, עובדי משק בית, מורים לשיעורים פרטיים או בייביסיטרים – העובדים הזמניים הם דבר שעושה רושם שלעולם נצטרך. נכון שמהפכת ה-AI תייתר חלק מהמקצועות האלה, אבל מומחים מעריכים שהיא תייצר עבודות זמניות חדשות, בפרט כאלה שיעשו עובד אנושי ועובד בינה מלאכותית ביחד. מנגד, חלק מהמשרות הזמניות לא נמצאות בסיכון, כי הן עבודות פיזיות. רוב העבודות הזמניות לא דורשות כישורים מיוחדים. לכן, הן מושכות אליהן גם אוכלוסיות שאין להן תואר אקדמי או שלא למדו לימודי ליבה, למשל חרדים. אחד מהם הוא יעקב וייס, בן 24, נשוי + שני ילדים. לפני כשנתיים הוא היה צריך השלמת הכנסה והתקבל לעבודה באירועים בשעות הערב. שם הוא התוודע לצורך של מעסיקים במציאת עובדים מזדמנים, ובהמשך גם לצד השני של התופעה הזאת – העובדים שמחפשים את המשרות הללו. מזה נולד לו הרעיון להקים את ג'ובטודיי (Job2Day) – סטארט-אפ קטן, שפיתח אפליקציה שמאפשרת למועמדים לעבודה זמנית למצוא עבודה ולמעסיקים למצוא עובדים. וייס נעזר לפיתוח האפליקציה באקסלרטור WeCcelerate ובחברת כוח האדם ל.מ. משאבי אנוש, וכבר יש לג'ובטודיי 3,000 משתמשים, ולקוחות כגון פיצה האט, קפה אילנ'ס, רשת ההפעלות לגני ילדים תנופה למטרה ועוד. עיקר המשרות המוצגות באפליקציה נמצאות באזור המרכז, אם כי וייס לא מגביל את המוצר שלו לחלק מסוים של המדינה. ג'ובטודיי. צילום: יח"צ ליזום ולנהל מוצר בלי ידע בסיסי כבוגר של החינוך החרדי, וייס ביצע את כל התהליך – מהרעיון, עבור בפיתוח ובהעלאת האפליקציה לפרודקשן, ועד לפעילויות השיווק והמכירה – ללא לימודי ליבה ועם היכרות מוגבלת של עולם התעסוקה. "באתי לאקסלרטור בלי ידע מוקדם. סיפרתי לאנשיו על הבעיה ועל הפתרון שאני רוצה לפתח. הם הסבירו לי איך כדאי לי להתחיל ומה כדאי לי לעשות: להתחיל ביישוב או אזור מסוים, להציע לעובדים והמעסיקים הפוטנציאליים פלטפורמה לתעסוקה שמתאימה להם ולבדוק איך זה עובד איתם. אנשי האקסלרטור פיתחו עבורי את הבסיס של האפליקציה, אחר כך לקחתי חבר מתכנת, שעד היום עובד הוא איתי", אמר. ג'ובטודיי. צילום: יח"צ "כדי להכניס את המועסקים הפוטנציאליים לתוך האפליקציה, פניתי לסטודנט באוניברסיטת תל אביב, וביקשתי ממנו לפרסם בקבוצת סטודנטים מחפשי עבודה. 100 איש נרשמו, והוצגו להם באפליקציה משרות", הוסיף וייס. לדבריו, "בהתחלה זה היה קצת מורכב, כי הבנתי שהמעסיקים לא יכולים לקחת כל אחד מעכשיו לעכשיו, אלא יש צורך בראיון עבודה. אלה דברים שאני פחות מכיר מהסביבה הטבעית שלי. בהמשך נתקלנו בבעיות נוספות, ובכל פעם הוספנו ושיפרנו פיצ'רים". איך בן אדם בלי לימודי ליבה, ללא ידע בסיסי במתמטיקה ואנגלית, מצליח להתמודד עם פיתוח וניהול אפליקציה? "עשיתי הרבה טעויות. אנשים ניצלו את העובדה שאני לא מגיע מהתחום ואין לי לימודי ליבה, וגרמו לי להוציא כסף במקומות לא נכונים. במשך הזמן למדתי מונחים ושפות פיתוח שלא הכרתי, הרבה מזה בעזרת AI. היו לי המון שאלות וישבתי שעות עם כלי הבינה המלאכותית כדי לקבל את התשובות עליהן – הצרכים, הפיתוח, העלויות ועוד. עשיתי ניסוי וטעייה. גם כיום אני לא יודע לתכנת, אבל אני יודע לנהל את המוצר טוב". "ליזום זה בנשמה אצלי" "התחום של ניהול מוצר מדבר אליי", הוסיף וייס, "וכך גם תחום הסטארט-אפים. ליזום זה בנשמה אצלי, קשה לי להאמין שאפסיק ליזום. תחום ההיי-טק מאוד מעניין אותי מהפן היזמי, גם הצד הקשה ועם הסיכונים. זה מאוד כיף, כי אתה רואה שיש התקדמות – וזה מדהים". לדבריו, "הצד הטכנולוגי, פיתוח האפליקציה, הוא החלק הקצר והקטן. כדי לממש יוזמה כמו שלי, תמיד יש צורך בדחיפה קדימה, בשיווק ובשיתופי פעולה. אלה הדברים הקשים בתהליך הזה, והם יקבעו אם הרעיון שלך יצליח או לא". בהמשך פרש וייס מניהול החברה – בחודש שעבר מונתה כמנכ"לית שלה יעל נגר צורי, בעלת ניסיון בתפקידי ניהול עסקי בין היתר באינטל, אולם הוא עדיין מעורב בה מאוד. כך או כך, המקרה שלו מוכיח שני דברים: את הצורך בלימודי ליבה, כדי שיהיו לכמה שיותר חרדים את הכלים הבסיסיים להשתלב בשוק העבודה בכלל ובהיי-טק בפרט, אבל גם שניתן להקים סטארט-אפ גם בלעדיהם. אמנם, לא כל אחד יכול לעשות את זה, ורצוי מאוד להגיע לפיתוח ויזמות עם ידע בסיסי, אבל זה אפשרי – בעזרת אקסלרטורים וארגונים, ייעודיים לציבור החרדי או לא, רצון טוב וראש יזמי.

מגדל ביטוח ופיננסים ועמותת בוגרי ממר"ם מודיעות על פתיחת מחזור חדש של אקסלרטור NEXUS. התוכנית נועדה לחבר בין סטארט-אפים ישראלים מובילים לבין אתגרי הליבה של ענף הביטוח, הפינטק והסייבר מתוך מטרה לייצר ערך עסקי ממשי והטמעה של פתרונות חדשניים. האקסלרטור יפעל בשיתוף שחקנים בולטים באקוסיסטם הטכנולוגי והעסקי, בהם מיקרוסופט, דלויט, WeWork, The Garage, StageOne Ventures ומשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר. המחזור הנוכחי של NEXUS יתמקד בשלושה צירי ליבה: שדרוג חוויית הלקוח, חיזוק יכולות אנליטיקה וקבלת החלטות מבוססות נתונים (Data-Driven) וכן בהגברת היעילות התפעולית. הסטארט-אפים שיתקבלו לתוכנית יעבדו בצמוד למומחי מגדל ושותפי האקסלרטור כדי להתאים את המודלים העסקיים שלהם ולבחון את הטכנולוגיה בשטח, תוך בניית שיתופי פעולה ארוכי טווח.  במגדל ביטוח ופיננסים מדגישים כי דווקא בעת הנוכחית, המאופיינת באתגרים כלכליים ומורכבות במשק הישראלי, החברה רואה חשיבות אסטרטגית בהשקעה באקוסיסטם המקומי. המשך השותפות עם קהילת בוגרי ממר"ם, קהילה המהווה מוקד כוח משמעותי בתעשיית ההיי-טק בארץ ובעולם, נועד לחבר בין המצוינות והיזמות הישראלית לבין הצרכים העסקיים בשטח, ולהעניק רוח גבית ליזמים המקומיים.  Nexus Accelerator – הסטארט-אפים של המחזור הראשון רשמו פריצות דרך חצי שנה בלבד לאחר תום המחזור הראשון, חברות הסטארט-אפ של המחזור הראשון מציגות צמיחה מהירה והישגים בשוק המקומי והבינלאומי. סיפורי ההצלחה הבולטים הם Wiserpay – שיצרה מנוע קבלת החלטות חכם לתהליכי גבייה, המבוסס על ניתוח התנהגות, דאטה ו-AI ובונה עבור כל לקוח את אסטרטגיית הגבייה הנכונה עבורו. מאז האקסלרטור, החברה חדרה גם לשוק האמריקני, הכפילה את הכנסותיה וחצתה מיליון דולר ARR. חברה בולטת ואקזוטית נוספת היא AgriQ – חברת ה-AgTech המפתחת מערכות בדיקת איכות ובקרה דיגיטליות לתוצרת חקלאית באמצעות AI וטכנולוגיות ראייה ממוחשבת. החברה, שעובדת עם חברות חקלאיות מובילות בישראל ובעולם, זכתה במענק נוסף מרשות החדשנות, התקבלה לתוכנית EIT Food היוקרתית, והכפילה את צוות עובדיה. עוד חברה פורצת דרך היא TrendMind AI, שיצרה פלטפורמת אנליטיקה פיננסית מבוססת AI, אשר מתרגמת דיווחים וחדשות לתובנות אישיות למשקיעים פרטיים. מאז האקסלרטור, החברה השיקה את האפליקציה בחנויות של אפל וגוגל, נבחרה לתוכנית הסטארט-אפים של גוגל וכיום מנתחת כ-4,500 כתבות פיננסיות ביום עבור משתמשיה. שי מיקהל, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות במגדל ביטוח ופיננסים: "עבור מגדל ביטוח ופיננסים, חדשנות היא כלי אסטרטגי לייצור ערך אמיתי ללקוחותינו ובליבת העסקים שלנו. תוכנית NEXUS המשלבת גורמים בכירים ומשפיעים באקו-סיסטם הישראלי מאפשרת לנו לאתר סטארט-אפים שיביאו חשיבה פורצת דרך וטכנולוגיות מתקדמות, כדי לסייע לנו לשפר את חוויית הלקוח, להעמיק את יכולות הדאטה ולייעל את התהליכים התפעוליים שלנו. האקסלרטור מאפשר לנו לחבר את אתגרי הליבה של מגדל ליכולות הביצוע של היזמים, ולהפוך רעיונות לפתרונות בעלי אימפקט עסקי ממשי". אהוד נעוס, מנכ"ל עמותת בוגרי ממר"ם: "לפני שנה הקמנו את Nexus Accelerator ביחד עם קבוצת מגדל, עבור סטארט-אפים בעולמות ה-Fintech, Insurtech and Cyber וראינו כיצד בתקופות מורכבות למשק הישראלי, יוזמות מסוג זה מייצרות יציבות ומצע לפיתוח מואץ. עקב הביקוש וההצלחה של המחזור הראשון, היה ברור שנפתח מחזור נוסף. הליווי של מנטורים מנוסים בוגרי ממר"ם המגיעים מהדומיין, החיבור עם קבוצת מגדל, מעטפת השותפות והגישה לחבילת קרדיטים בשווי 160 אלף דולר של ממר"ם, מאפשרות לנו לקצר ליזמים את הדרך ללקוחות אנטרפרייז וגיוס הון – מה שמייצר עבורם פלטפורמה בעלת ערך ייחודי. גם בתקופות המורכבות ביותר, נמשיך ליזום ולדחוף את התעשייה למצוינות וחדשנות טכנולוגית, בתמיכת החברות המובילות במשק".

דלויט ישראל מסיימת בימים אלה הכשרה של כ-20 מהנדסים לתפקיד FDE (ר"ת Forward Deployed Engineer), ועד סוף השנה מתכננת להכשיר כ-150 מהנדסים לתפקיד. המהלך נועד לתת מענה לביקוש הגובר במגזר העסקי ליישום ולהטמעה של פתרונות בינה מלאכותית וסוכני AI במערכות ארגוניות. אחד התפקידים המתפתחים כיום בשוק הטכנולוגיה הוא מהנדסי FDE. אלה מסייעים לארגונים להטמיע טכנולוגיות מורכבות, ובכלל זה סוכני AI, באופן אפקטיבי ומותאם לארגון. על רקע הביקוש הגובר, דלויט ישראל החלה בשנה האחרונה לערוך סבבי הכשרה ייעודיים למהנדסים בתפקיד זה. צוותי ההדרכה בישראל עברו הכשרה ייעודית באקדמיית דלויט בטקסס, וכעת הם מכשירים מהנדסים לתפקיד. מה היתרון של מהנדסי FDE עבור ארגונים? ארגונים רבים מפתחים פתרונות המבוססים על בינה מלאכותית, במטרה לייעל תהליכים ולשפר את אופן העבודה. עם זאת, המעבר מפיתוח ראשוני ליישום במערכות הליבה מחייב התאמה לתהליכים העסקיים, לתשתיות הטכנולוגיות ולדרישות הייחודיות של כל ארגון. מהנדסי FDE מסייעים לגשר על פער זה באמצעות עבודה משותפת עם צוותי הארגון, לטובת פתרון בעיות בזמן אמת והתאמת הפתרון לסביבה הארגונית. גלית רוטשטיין, שותפה ומובילת תחום טרנספורמציה וטכנולוגיה בדלויט ישראל, אמרה כי "צוותי ה-FDE שלנו כבר פועלים במספר ארגונים בישראל. הצוותים מסייעים לארגונים להגדיר את האתגר העסקי, להתאים פתרון ישים ולשלבו בסביבה הטכנולוגית הקיימת. עבודה זו עשויה לקצר את הדרך משלב הרעיון ליישום, ולסייע ביצירת ערך עסקי מדיד". לדבריה, "אנחנו מזהים ביקוש גובר לשירותים אלה – הן מצד ארגונים במשק והן מצד חברות טכנולוגיה, שמבקשות להרחיב את יכולת היישום של פתרונותיהן אצל לקוחות. הניסיון שלנו, בדלויט, בהובלת תהליכי טרנספורמציה מאפשר לנו לחבר בין הטכנולוגיה, התהליכים והיעדים העסקיים של הארגונים".

בריטניה תשתמש במודלים של בינה מלאכותית שאוקראינה אימנה תוך שימוש במידע שהיא אספה במהלך המלחמה שלה עם רוסיה, כדי לעצור מפגינים ומדינות שיפגעו באתרי תשתיות קריטיות, מתקנים צבאיים וביטחוניים, מסילות ברזל ומפעלי אנרגיה בממלכה. ההסכם שעוסק בכך נחתם אתמול (ב') בין הממשלות בלונדון ובקייב. שני היבטים מעניינים בהסכם הזה הוא שגם חברות פרטיות יקבלו גישה למאגר הנתונים העצום, ושהוא נולד בעקבות אירוע שיש לו הקשר למלחמה בעזה. Avengers היא מערכת AI ומאגר מידע צבאי שפותחו על ידי משרד ההגנה האוקראיני במהלך המלחמה כדי לזהות מטרות אויב. המערכת סורקת צילומי וידיאו מרחפנים וממצלמות בשדה הקרב כדי לאתר ציוד צבאי רוסי באופן אוטומטי. לפי משרד ההגנה בקייב, המערכת מצליחה לזהות אלפי מטרות אויב מדי שבוע וחוסכת טעויות אנוש שנובעות מעייפות של המפעילים. הכלי משתלב במערכות שליטה ובקרה צבאיות של אוקראינה. השלב הראשון בתוכנית יהיה עריכת פיילוט באתר שדורש הגנה בבריטניה. שתי המדינות יבנו מודל לזיהוי מפגינים, או מתקפה של מדינה עוינת. בפיילוט ייעשה שימוש בחיישנים מותאמים ל-AI בכבלי סיבים אופטיים תת קרקעיים, כדי לזהות סוגים שונים של תנועה. בריטניה ואוקראינה הודיעו כי בפיילוט תיבחן טכנולוגיה המשתמשת בכבלים אופטיים כחיישנים מבוססי AI, לטובת "הגנה על מתקנים צבאיים, ומחקר על שבבי בינה מלאכותית בעלי צריכת אנרגיה נמוכה – עבור רחפנים ומערכות אוטונומיות". לפיילוט יצורפו שלוש חברות AI בריטיות – סינטלה, מיינד פאונדרי וסקייראל. הן יאמנו מערכות אבטחה חדשות בבריטניה, על בסיס מערכי נתונים של רחפנים מבצעיים, צילומי משימות תקיפה ופרופילי טיסה, ונתונים על ניסיונות חבלה רוסיים נגד תשתיות קריטיות אוקראיניות. לפי ממשלת בריטניה, אם הטכנולוגיה תוכח כיעילה, ניתן יהיה לשכפל אותה לשדות נוספים – לטובת שימוש בשדות תעופה, בתי כלא, מסילות רכבת ותשתיות אנרגיה. איך מחאה נגד המצב בעזה קשורה לעניין? המיזם המשותף נולד בעקבות אירוע שנוי במחלוקת, שבו קבוצת אקטיביסטים פרו-פלסטינים בשם פלסטיין אקשן מחתה על הרג חפים מפשע בעזה, ועל הסיוע הבריטי לישראל, שבאמצעותו היא מבצעת את "רצח העם", כלשון הקבוצה, ברצועה. חברי הקבוצה פרצו, רכובים על קטנועים, לברייז נורטון (RAF Brize Norton) – בסיס חיל האוויר הגדול ביותר בבריטניה. במחדל האבטחה המביך, הם הצליחו לרסס בצבע שני מטוסי וויאג'ר, ולהימלט בלא להיעצר. עם זאת, לאחר האירוע, ממשלת בריטניה הכריזה על פלסטיין אקשן כארגון טרור. מלחמה ארוכה מייצרת הררי נתונים מומחים הסבירו כי היתרון של המיזם "טמון באורך המלחמה בין אוקראינה לרוסיה – יותר מארבע שנים. מאגר נתונים צבאיים ארוך טווח שכזה ישקף תמונה רחבה ועמוקה בהרבה מזו שעליה התאמנו בעבר מודלים מחוץ לאוקראינה. אלה הוגבלו בעיקר לנתונים בקוד פתוח". בכירים בממשלת בריטניה מסרו כי "נשתמש במודלים כדי לחזות במהירות מתי תשתיות כמו מסילות ברזל, רשת החשמל או בסיסים צבאיים עלולות להיות תחת איום מצד גורמים עוינים". משרד הביטחון האוקראיני ציין שמודלים של AI שאומנו על בסיס הנתונים כבר נמצאים בשימוש במערכת אוטומטית לגילוי מטרות. זו מנתחת בכל חודש יותר מ-100 אלף שידורי וידיאו של רחפנים ויכולה לזהות כ-70% ממטרות האויב בזמן אמת.

השבוע (ב'), הגיש התובע הציבורי במחוז קילונג שבטאיוואן כתבי אישום חמורים נגד תשעה בני אדם, במה שמסתמן כצעד הפלילי הראשון של האי נגד הסחר השחור בשרתים ובמאיצי בינה מלאכותית.  כאשר מדברים על 'מאיצי בינה מלאכותית' (AI Accelerators), הכוונה היא לשבבים ולמעבדים גרפיים ייעודיים – כמו דגם ה-B300 של אנבידיה המוזכר בפרשה – המתוכננים במיוחד לבצע חישובים מתמטיים מורכבים במהירות עצומה לצורך אימון והרצת מודלי שפה ובינה מלאכותית. מכיוון שהמאיצים הללו דורשים כוח מחשוב, אנרגיה ורוחב פס עצומים, הם אינם נמכרים כרכיבים בודדים, אלא מותקנים במערכים גדולים בתוך שרתי AI ייעודיים, אותם מייצרת למשל חברת סופר מיקרו. #Taiwanese prosecutors indicted nine individuals including employees from #NVIDIA and Super Micro for illegally exporting restricted #AI hardware to Chinese buyers. The group allegedly bypassed U.S. export controls by submitting forged end-user documentation claiming 130 high-end… pic.twitter.com/8SJwMqDWmk — Mercury News (@MercuryNews26) August 25, 2026 סדקים בתוך מערך הציות של ענקיות הטק האמריקניות כתבי האישום מפרטים כיצד עובדים בתוך חברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות, אנבידיה (Nvidia) וסופר מיקרו (Supermicro), שיתפו פעולה כדי לעקוף את מנגנוני הפיקוח הקפדניים שאמורים היו למנוע את הגעת השבבים והשרתים המוגבלים לידיים סיניות. הנאשמים המרכזיים בפרשה כוללים בכיר בסניף הטאיוואני של חברת אנבידיה – מנהל הפצה בשם צ'אנג – ושני מנהלי מכירות בסניף הטאיוואני של סופר מיקרו – המכונים לין ו-וואנג. לצד אנשי המפתח הללו הואשמו גם בכירים מחברות הפצה ושותפות מקומיות, בהם לו, מנכ"ל חברת אלבטרון (Albatron Technology), המשמשת כמפיצה של סופר מיקרו, וכן מנהלים בחברות שילוח, מסחר ומרכזי נתונים. לפי כתב האישום, מאיצי ה-B300 ושרתי ה-AI שבהם הם מותקנים, כפופים לבקרת יצוא הדוקה במיוחד מצד שתי החברות, בשל עוצמת העיבוד יוצאת הדופן שלהם. הכללים קובעים כי על הרוכשים להופיע ב"רשימה לבנה" מאושרת של אנבידיה, לספק הצהרות מפורטות על משתמשי הקצה ולא למכור את הציוד הלאה. בנוסף, הזמנות של יותר משמונה שרתים מחייבות בדיקה פיזית של אנשי האגף הטכני ואגף המכירות באתר הלקוח, כדי לוודא את הצהרותיו. למרות זאת, חברי הרשת הצליחו להערים על כל המחסומים הללו באמצעות שימוש במסמכים מזויפים, תוך ניצול תפקידם הרשמי בתוך החברות. If you are curious how China keeps on training amazing models: Nvidia B300 AI servers were allegedly smuggled into China despite US export controls. Taiwanese prosecutors have indicted nine people, including one Nvidia Taiwan employee and two former Super Micro Taiwan employees.… pic.twitter.com/o3FWH6NPF3 — Chubby♨️ (@kimmonismus) August 25, 2026 שיטת העבודה: זיופים, חברות קש ושרתים פיקטיביים המזימה החלה לקרום עור וגידים בפברואר אשתקד, כאשר שני מנהלים מחברת מכירות השרתים פליינג טייגר (Flying Tiger Technology), בני משפחת צ'ן, הצליחו להשתלב ברשימה הלבנה של אנבידיה בדרכים לא ידועות ותכננו למכור את השרתים ברווח גדול לרוכשים בסין. כדי לאפשר את העסקה, שהקיפה 130 שרתים מתקדמים, הציגו הנאשמים מסמכים כוזבים המצהירים כי הציוד יותקן ויפעל במתקן של חברת התקשורת צ'יף טלקום (Chief Telecom) בטאיוואן. הנאשמים ידעו היטב כי למתקן המדובר אין את תשתית החשמל ורוחב הפס הנדרשים להפעלת כמות כזו של שרתים, אך הסתירו עובדה זו. צ'אנג, מנהל ההפצה באנבידיה, לחץ על החברה לאשר את ההזמנה, תוך הצהרה כוזבת כי כל הבדיקות בשטח הושלמו בהצלחה. בעקבות האישור, סופר מיקרו סיפקה את השרתים, ואלו החלו לעשות את דרכם לסין בשלבים ובנתיבים עוקפים. בשלב הראשון קיבלה פליינג טייגר שני שרתים, ולאחר שהקונה המקורי לא הצליח לשלם, תיווך מנכ"ל אלבטרון, את העסקה לקונה סיני חלופי. בעסקה השנייה, שהקיפה 64 שרתים נוספים, פנו הנאשמים לקונה סיני נוסף באמצעות תיווך של חברת סחר. מנהל המכירות בסופר מיקרו, וואנג, הודה בפני עמיתו לין כי הוא מודע לחוסר החוקיות של העסקה, והשניים הסכימו לחלוק ברווחים. השרתים הללו הועברו לרוכשים הסינים במשלוחים עוקפים, כאשר 50 מהם נשלחו דרך אינדונזיה, 16 ישירות לסין, ו-8 הועברו דרך חברת קש שהוקמה ביפן ומשם דרך הונג קונג לסין.  בעסקה שלישית של 64 שרתים נוספים, המשלוח של 56 השרתים הנותרים סוכל ברגע האחרון על ידי המכס בטאיוואן, לאחר שזוהו אי-סדירויות במסמכים. ההשלכות המשפטיות והכספיות של המעילה החקירה נגד רשת ההברחות החלה לאחר שמשמר החופים של טאיוואן חשף סימנים ליצוא בלתי חוקי. החקירה, שהחלה באופן סמוי ב-20 במאי השנה, עם תפיסת 50 שרתים ו-9 מיליון דולר טייוואני במזומן, התרחבה ב-29 ביוני לפשיטות דרמטיות על משרדי סופר מיקרו בטאיוואן, אתרי אלבטרון וצ'יף טלקום, ועד למעצרו של צ'אנג בסוף יולי. חברי הרשת גרפו רווחי עתק; מנהל פליינג טייגר, צ'ן, שנותר חופשי ונמלט מהרשויות, שלשל לכיסו רווחים בלתי חוקיים בהיקף של יותר מ-21.2 מיליון דולר, מהברחת 74 השרתים שהגיעה לסיומה בהצלחה. במקביל להברחות, חלק מחברי הרשת ביצעו מעילה חמורה נוספת בתוך חברת אלבטרון הציבורית הנסחרת בבורסה. לפי כתב האישום, מנהל חברת קווינטאי אלקטרוניקס, המכונה הו, הנפיק ארבע חשבוניות פיקטיביות עבור אלבטרון כדי להסוות את תזרים הכספים הבלתי חוקי, מה שהוביל להסטת נכסים בשווי של כ-39.16 מיליון דולר טייוואני חדש מקופת אלבטרון. בשל מעשים אלו, הואשמו הו, לין ו-לו בהפרת אמונים חמורה תחת חוק ניירות הערך והבורסה של טאיוואן. התביעה דורשת להטיל עונשי מאסר הנעים בין 18 חודשים לחמש שנים על הנאשמים השונים. עונש המאסר המרבי של חמש שנים נדרש עבור ארבעה מהנאשמים המרכזיים, ובהם צ'אנג מאנבידיה, שהתביעה ציינה כי שיחק תפקיד מפתח באישור ההזמנות והפגין "יחס שלילי ומזלזל במיוחד" לאחר חשיפת הפרשה. התגובות בקרב החברות המעורבות היו מהירות. פטריק ראתרפורד (Patrick Rutherford), דובר חברת אנבידיה, מסר בהצהרה רשמית: "אנו נעבוד בשיתוף פעולה עם הרשויות בטאיוואן כדי לסייע להן לפתור את הטענות במהירות האפשרית". חברת סופר מיקרו מסרה כי מעצרם של שני עובדיה לשעבר התאפשר הודות לשיתוף הפעולה ההדוק שלה עם רשויות החוק בטאיוואן, והוסיפה כי החברה תמשיך "לחזק את תוכנית הציות ליצוא שלה כדי להגן על החדשנות האמריקנית". אף אחת משתי ענקיות הטכנולוגיה לא הואשמה כתאגיד, וכתבי האישום הופנו נגד העובדים כפרטים בלבד. עם זאת, הגשת כתבי האישום פגעה במניית סופר מיקרו, שצנחה בנאסד"ק ב-7% (בעוד מניית אנבידיה ירדה בלמעלה מ-2%). המאבק הרחב יותר נגד דליפת טכנולוגיה לסין פרשת הברחת השרתים אינה עומדת בפני עצמה. היא נחשפת חמישה חודשים בלבד לאחר שבארצות הברית הוגש כתב אישום מקביל במרץ 2026 נגד אחד ממייסדי סופר מיקרו וחבר הדירקטוריון שלה, יי-שיאן (וואלי) ליאו, בגין קשירת קשר להברחת שרתים המכילים מעבדים גרפיים מתקדמים לסין בשווי של 2.5 מיליארד דולר. ליאו כפר באשמה ומשפטו במנהטן עתיד להתחיל ב-2 בנובמבר הקרוב. במקביל, החברה עצמה פרסמה לאחרונה את ממצאי הבדיקה הפנימית שלה לפיהם אף חבר הנהלה בכירה נוכחית לא ידע על המזימה בארה"ב. טייוואן, המשמשת כמעצמת השבבים העולמית, מהדקת בשנים האחרונות את הפיקוח כדי למנוע זליגת ידע וטכנולוגיה לסין. לאחרונה אף הוגש לראשונה כתב אישום תחת חוק הביטחון הלאומי החדש נגד מהנדס לשעבר בענקית השבבים TSMC, שנאשם בניסיון לגנוב סודות מסחריים כדי להקים חברה בסין, כאשר התביעה דורשת עבורו שבע שנות מאסר. בנוסף, משרד הכלכלה של טאיוואן שוקל להדק עוד יותר את מגבלות היצוא על שבבי בינה מלאכותית לסין, כדי להתאים באופן מלא למדיניות האמריקנית. כיום, חוקי טאיוואן אינם מגדירים יצוא בלתי מורשה של שבבי AI לסין כעבירה פלילית ישירה, מה שמאלץ את התביעה להשתמש בסעיפי הפרת אמונים וזיוף מסמכים. המהלכים המתוכננים – הנדונים במסגרת שיחות הסחר עם ארה"ב – צפויים להפוך את ההברחות לעבירה ביטחונית ופלילית חמורה. עם זאת, מומחים ואנליסטים בסין מזהירים כי כניעה מוחלטת לתכתיבים של וושינגטון עלולה לפגוע קשות בתעשיית השבבים המקומית, שכן השוק הסיני מהווה נתח משמעותי מהכנסותיהן של חברות הענק הטאיוואניות.

"האקרים איראניים, וקבוצות סייבר התקפי הפועלות בחסות הרפובליקה האיסלאמית סורקים – זה שנים רבות – רשתות תקשורת ומחשבים ומחפשים פרצות כדי לחדור. הם מתמקדים בכמה שדות פעילות: IT, OT (טכנולוגיה תפעולית), ומערכי מחשוב של תשתיות קריטיות, כולל מים וחשמל. גם אם הקורבנות מדווחים שהנזק שנגרם אינו רב, זה חמור, וזה יותר ממה שצריך לקרות בכלל. לצערי, אני מעריך כי המתקפות הללו תמשכנה, ולעתים גם בהצלחה", כך אמר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ד"ר מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, כי "מקרה התקיפה ביולי, שנחשף בסוף השבוע הזה בבריטניה, בו איראן הצליחה להשבית במתקפת סייבר תחנת כוח – הוא חלק מפעילות רבת שנים של איראן. אין מידע בשלב זה על מתווה התקיפה, אולם יש לקחת בחשבון, כי במקרים קודמים התוקפים האיראנים הצליחו להגיע לבקרים המתוחזקים מרחוק, בקרים שבמקרים רבים פתוחים לאינטרנט, ולהם סיסמה שהיא ברירת מחדל. לעתים הבקרים הם ישנים ורמת האבטחה עליהם אינה מספקת. לעתים, כל סביבת הבקרים פותחה בלא כל חשיבה על הגנה, שזה מעשה שגובל בנאיביות שלא לומר טיפשות". "קהילת המודיעין הבינלאומית עוקבת באדיקות אחרי פעילות הסייבר ההתקפי האיראנית", אמר ד"ר מנשרי, "וסריקת רשתות וחיפוש פרצות הן פעילויות שנערכות על ידם בקביעות". לדבריו, "אחד המיקודים של ההאקרים מאיראן הוא מערכות מחשוב של תשתיות קריטיות. הם עושים זאת שנים רבות. כבר ב-2013 הצליחו האקרים ממשמרות המהפכה באיראן לפרוץ למערכות הבקרה של בואומונט – סכר קטן הממוקם בעיירה ריי שבמדינת ניו יורק. דבר הפריצה נחשף לציבור רק אחרי שנים. ב-2016 התביעה בארה"ב אף הגישה כתבי אישום פליליים נגד המעורבים האיראנים". "האיראנים תוקפים בסייבר כל מה שהם יכולים", אמר ד"ר מנשרי. "בחודשים האחרונים הם נמצאים תחת לחץ רב, פנימי וחיצוני, המערכה כה כבדה והם סובלים מאוד. אחת מהיכולות העיקריות שנותרה להם להרס, היא בסייבר: בעולם הפיזי, הקינטי, הם יכולים לפגוע בעיקר במדינות המפרציות, אבל פגיעה שכזו לא תביא להכרעה. לעומת זאת, לגרום לנזקים בעולם הסייבר זה יותר קל, פשוט – וגם זמין. בשל היות הסייבר ממד א-סינכרוני, האיראנים רואים בו כלי לגישור ופיצוי על הנחיתות שלהם, וליכולת פגיעה בלא להיות בשטח, או בלא להתגלות". משתפת פעולה עם סין ורוסיה במתקפות סייבר עולמיות. איראן. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT "לאיראן יש יכולות משמעותיות בסייבר" "מנגד", ציין ד"ר מנשרי, "גם ארגוני תשתיות קריטיות במערב 'עוזרים' להאקרים האיראניים. הרגולטורים מנחים ומתווים הנחיות ואילו הארגונים המונחים לא תמיד מבצעים את ההנחיות. מדובר בבעיה מבנית-תרבותית. ההתנהגות הלא אחראית של ארגוני תשתיות קריטיות במערב היא שמאפשרת לאיראנים לפעול ולפעמים גם להצליח". "לאיראן יש יכולות משמעותיות בסייבר", קבע ד"ר מנשרי, "ואלו משתכללות כל הזמן. היא עוסקת רבות בשיתופי פעולה בתחום עם רוסיה וסין: ראינו מתקפות איראניות שנעזרו בתשתיות תקיפה רוסיות. סין גם תורמת את חלקה לתחום, כנראה, לפחות בתחומי ההגנה. היו וישנן מתקפות סייבר איראניות, ויש להעריך בסבירות גבוהה כי הן תמשכנה ואף תתעצמנה – נגד ארגונים במערב, כולל תשתיות קריטיות. יש לאיראן את היכולות, ולכן הם ינסו". לדבריו, "יש לאיראן היסטוריה של הצלחות בתחום: היו שלוש מתקפות מאיראן על עראמקו (Aramco) – חברת הנפט הממלכתית של ערב הסעודית – שנחשבת לגדולה בעולם מבחינת העתודות והתפוקה. בכל אחת מהן שולבו היבטי תקיפת סייבר". "בעולם הסייבר", סיכם ד"ר מנשרי, "לתוקף יש ותמיד תהיה עליונות לעומת המגנים. התוקף יפעל במקומות שהמגן עוד לא הספיק לחשוב עליהם. הם בכל יום מנסים וגם עלולים להצליח. לכן, נדרש לייצר יתירות ושרידות, כדי למנוע מראש מתקפות שכאלה".